תקצירי ההרצאות והפוסטרים

Transcript

1 כנס האגודה הגאוגרפית הישראלית חנוכה התשע"א, 5-7 לדצמבר 2010 תקצירי ההרצאות והפוסטרים התקצירים מסודרים כרונולוגית (בהתאם לסדר ההרצאות), כפי שהם מסודרים בתוכנית השלדית של הכנס שבעמודים הקודמים. 1

2 חדר 501 אקלים באר-שבע וים-המלח יו"ר: אפרת מורין חנוכה התשע"אא 10:30-09:00 09:00 יום אא', מחקר השוואתי על תרומת הצומח לשיפור מיקרו האקלים ותנאי הנוחות באזור צחיח ובאזור ממוזג, בהדגמה בבאר שבע שבישראל ובפרייבורג שבגרמניה עודד פוצ'טר, יוטה הולמסט, לימור שעשוע-בר, שבתאי כהן, יוסי טנאי, ירון יעקב, פועה בר (קותיאל), הלמוט מאייר הערכת גודלו של אפקט אי החום העירוני באזור בעל טופוגרפיה מורכבת בהתבסס על נתוני אזור באר שבע ברוך זיו והדס סערוני ניתוח השוואתי של התפלגות מספר פרקי הגשם והשתנותה לאורך חתך אקלימי בין הרי יהודה לים המלח יעקב אביעד, חיים קותיאל וחנוך לביא השפעת טמפרטורת האוויר על טמפרטורת שכבת הגבול של פני ים המלח נהוראי רוני, לנסקי איתמר, לנסקי נדב השפעת שינויים בשטח ובגובה מפלס ים המלח על האקלים המקומי והשלכות אפשריות של פרוייקט "תעלת הימים" רותם נאור, עודד פוצ'טר, חיים שפיר, פינחס אלפרט 1

3 10:30-09:00 09:00 יום אא', מחקר השוואתי על תרומת הצומח לשיפור מיקרו האקלים הנוחות באזור צחיח ובאזור ממוזג, בהדגמה בבאר שבע שבישראל ובפרייבורג שבגרמניה ותנאי עודד פוצ'טר, יוטה הולמסט, 2 3 בר (קותיאל), הלמוט מאייר אוניברסיטת תל-אביב 2 Albert-Ludwigs-University of Freiburg, Germany 3 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 4 המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני potchter@post.tau.ac.il לימור שעשוע-בר, שבתאי כהן, יוסי טנאי, ירון יעקב, פועה מחקר השוואתי שבחן את השפעת עצי הרחוב על מיקרו האקלים העירוני ועל נוחות האדם נערך במקביל בבאר שבע שאקלימה חם וצחיח ובפרייבורג שבגרמניה שאקלימה ממוזג. המחקר היה חלק משיתוף פעולה שמומן על ידי הקרן הישראלית גרמנית לשיתוף פעולה מדעי (GIF) במסגרת מחקר רחב שבחן את השימוש בצמחיה ככלי למיתון איי חום עירוניים באזורי אקלים שונים. שתי הערים, באר שבע ופרייבורג דומות במספר אוכלוסייתם ובגודלן המרחבי. כיחידות חקירה נבחרה העיר העתיקה של באר שבע והרובע הצפוני של פרייבורג. בשני המקרים מדובר בתכנית עירונית אורתוגונלית, ברוחב רחובות דומה ובגובה בנייה דומה. בכל אחת מיחידות החקירה נבחר רחוב שלאורכו נטועים עצים מצילים ורחוב מקביל ללא עצים. המדידות האקלימיות נערכו בקיץ על סמך תוצאות המדידות חושבו ערכי Physiologically Equivalent ) PET,(Temperature שהינו אינדקס נוחות טרמלי פיסיולוגי נפוץ. ערכי ה- PET הושוו למדידות האקלימיות באתרים השונים. במקביל מולאו שאלונים מתוקפים ע"י עוברי אורח, בכדי להעריך את התפיסה של הסביבה הטרמאלית בה הם נמצאים. תפיסת עוברי האורח שימשה להערכת ההלימה של אינדקס הנוחות האנושי PET לאוכלוסיות המקומיות בשתי הערים באר שבע ופרייבורג. ימי המדידה בשתי הערים התאפיינו במהירויות רוח שבין 2 ל- 3 מטר בשנייה, כיסוי עננות נמוך, מקסימום טמפרטורה של 30 מ"צ בפרייבורג ו- 35 מ"צ בבאר שבע ובמקסימום PET של קרוב ל 45 מ"צ בשתי הערים, אשר מציין עומס חום כבד. ברחובות עם העצים, ערכי ה- PET היו יחסית נמוכים, דבר שמציין את פוטנציאל העצים להפחית עומס חום עד כדי 39 מ"צ בפרייבורג ו- 36 מ"צ בבאר שבע. ההבדל בעוצמת ההשפעה נובע מאזורי האקלים השונים וממאפייני העצים השונים בכל עיר. השפעת העצים על אקלים מדברי חם ויבש נמצא גדולה יותר מזו שבאקלים ממוזג וזאת בגלל תנאי הלחות. 2

4 10:30-09:00 09:00 יום אא', ניתוחים סטטיסטיים של השאלונים, בהתחשבות במאפיינים הפיסיולוגים האישיים של עוברי האורח בשתי הערים הראה שבעוד גבולות תחושת הנוחות האקלימית בשתי הערים דומה, תושבי האזור הצחיח הראו אדפטציה טובה יותר לתנאי עומס החום בהשוואה לתושבי פרייבורג. הערכת גודלו של אפקט אי החום מורכבת בהתבסס על נתוני אזור העירוני באזור באר שבע בעל טופוגרפיה 2 1 ברוך זיו והדס סערוני 1 האוניברסיטה הפתוחה, רעננה 2 אוניברסיטת תל-אביב baruchz@openu.ac.il, saaroni@post.tau.ac.il נטו, 3 המחקר מציע שיטה להערכה כמותית של תרומת אי החום העירוני באזורים בהם האפקט העירוני משתלב באפקטים טופוגרפיים, בהיעדר מדידות טמפרטורה מהתקופה שבטרם הקמת העיר. השיטה מתבססת על קשר ליניארי בין הפרש הטמפרטורה בין התחנה המייצגת את העיר והתחנה המייצגת את הסביבה הפתוחה לבין גודל האוכלוסייה בעיר, המקובל כמדד טוב לאפקט העירוני. נבדקו קשרים פונקציונאליים מונוטוניים אלטרנטיביים (למשל, לוגריתמי, אקספוננציאלי וריבועי), והליניארי הוא זה שנמצא כמסביר הטוב ביותר את התפתחות הפרש הטמפרטורה בין העיר לסביבה הפתוחה בתקופה בה קיימות מדידות. לשיטתנו, הפרש הטמפרטורה בין האזור הגיאוגרפי בו נמצאת העיר לבין סביבתה הפתוחה בטרם נבנתה העיר מתקבל על ידי חישוב הערך המתאים לנוסחה שקיבלנו בהצבת גודל אוכלוסייה שערכו אפס, וההפרש בין ערך זה לבין הפרש הטמפרטורה עיר- סביבה בהווה משקף את גודלו של האפקט העירוני נטו. תרומת האפקט העירוני של באר שבע חושבה עבור טמפרטורת המינימום והמכסימום לעונת הקיץ והחורף. העיר באר שבע ממוקמת באזור טופוגרפי קעור, בגובה של 260 מ' מעל פני הים, בעוד שהתחנה הפתוחה, המרוחקת ממנה כדי 10 ק"מ, נמצאת באזור מישורי ונמוכה ממנה ב- 65 מ'. בה בעת, נתון האזור כולו תחת התחממות אקלימית מתמדת (בתקופת המחקר, ) הגדולה בקיץ וקטנה יחסית בחורף. ההבדלים בתנאי המיקום של התחנות מקשים כאמור על הערכה כמותית של האפקט העירוני נטו. מניתוח הנתונים עולה שהטופוגרפיה הקעורה של באר שבע גורמת לטמפרטורת המינימום בה להיות נמוכה בממוצע מאשר מחוצה לה, חרף האפקט העירוני, ולטמפרטורת המכסימום שלה להיות גבוהה יותר. התפתחות העיר הביאה להתחממות גדולה יותר של העיר ביחס לשטח הפתוח הגדולה במיוחד בטמפרטורת המינימום. שיעור האפקט העירוני נכון לשנת 2.1 C ו- 3.1 C הינו,2004 עבור טמפרטורת המינימום בקיץ ובחורף, בהתאמה ו- 0.8 C ו- 1.5 C עבור טמפרטורת המכסימום בקיץ ובחורף, בהתאמה. יש לציין כי בסוף תקופת המחקר טמפרטורת המינימום הממוצעת בבאר שבע בקיץ הפכה להיות

5 10:30-09:00 09:00 יום אא', גבוהה יותר מזו של התחנה הפתוחה ובכך מבטאת את עוצמת האפקט העירוני בלילה. היות אי החום העירוני בשיאו בלילה תואם את המחקרים המוכרים בתחום, אולם האפקט החיובי ביום מהווה חידוש, וניתן לייחסו לתרומה האנרגטית של כלי הרכב ואמצעי החימום בחורף והמיזוג בקיץ. השילוב של תרומת אי החום העירוני בקיץ בכל שעות היממה עם ההתחממות האקלימית הנמדדת והצפויה בעתיד מבטאים איום של ממש מבחינת ההכבדה בעומס החום. Saaroni H. and Ziv B. (2010) Isolating the urban heat island contribution in a complex terrain and its application for an arid city, Journal of Applied Meteorology and Climatology (accepted) ניתוח השוואתי של התפלגות מספר פרקי הגשם והשתנותה לאורך חתך אקלימי בין הרי יהודה לים המלח 1 1 יעקב אביעד, חיים 2 1 קותיאל וחנוך לביא אוניברסיטת חיפה 2 המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן yaviad@geo.haifa.ac.il, kutiel@geo.haifa.ac.il, hanoch@kinneret.ac.il הגשם הוא אחד הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על תהליכים גיאומורפיים, הידרולוגיים ואקולוגיים, במיוחד באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. הגשם נמדד בתחנות גשם, בדרך כלל, בתדירות יומית. ניתן למצוא בספרות המחקרית מספר רב מאוד של מחקרים בנושא הגשם, שברובם מנותח סך הגשם ביחידות זמן קבועות: יום אחד, 5 ימים, 10 ימים, חודש, עונת הגשמים ושנה. יחידת הזמן הקבועה הזו היא בעיקרה יחידת זמן סטטיסטית שיש בה קשיים אם רוצים לקשור אותה למצבים סינופטיים או לתהליכים הידרולוגיים. לכן, ניתוח הגשם בהקשר של התהליכים הנ"ל יהיה יעיל יותר אם נקשור אותו למצבים הסינופטיים ולא ליחידת זמן קבועה. בהקשר זה, פרק גשם שהוא רצף של ימי גשם התחומים על ידי הפסקה שנמשכת יממה אחת או יותר, הינו יחידת זמן "טבעית" יותר. פרקי הגשם מאופיינים לפי מספרם, לפי משכם ולפי הכמות שירדה בהם. בעבודה הנוכחית נעשה ניתוח השוואתי של ההתפלגויות של מספר פרקי הגשם בספי גשם שונים, שחשיבותם רבה לתהליכים המוזכרים. כמו כן מוצג מודל להערכת המספר השנתי הממוצע של פרקי הגשם בהתבסס על סף גשם ועל כמות הגשם השנתית הממוצעת. המחקר מתבסס על נתוני גשם יומי מ- 50 שנה, בתקופה 1960/61 עד 2009/10 מ- 13 תחנות גשם הממוקמות לאורך חתך אקלימי המשתרע מאקלים ים תיכוני בהרי יהודה במערב ועד אקלים צחיח בים המלח במזרח. 4

6 10:30-09:00 09:00 יום אא', ניתוח והשוואה של הממוצעים השנתיים של מספר פרקי הגשם בספים השונים מראה שחלה ירידה במספר פרקי הגשם עם הגידול בסף הגשם. ההבדלים בין התחנות מלמדים שמספר פרקי הגשם קטנים עם ההצחחה, ואפשר להבחין ב- 3 קבוצות של תחנות: ים תיכוניות, צחיחות-למחצה וצחיחות. למהלך הירידה של מספר פרקי הגשם עם העלייה בסף הותאמה פונקציה לוגריתמית. המקדמים האמפיריים של המשוואה משתנים לפי האזורים האקלימיים, וייצוגם כפונקציה של כמות הגשם השנתית הממוצעת באה לידי ביטוי במערכת משוואות להערכת מספר פרקי הגשם לפי ספים ולפי כמות הגשם השנתית הממוצעת. הקורלציה הגבוהה בין הערכים המדודים לבין המחושבים וערכי RMSD הנמוכים יחסית מאפשרים להשתמש במודל ככלי יעיל להערכת מספר פרקי הגשם בסף מבוקש באזורי האקלים הים תיכוני ועד הצחיח בתנאי אקלים עכשוויים או בתרחישים עתידיים. השפעת טמפרטורת ים המלח על האוויר טמפרטורת שכבת הגבול של פני 1 1,2 רוני נהוראי, איתמר לנסקי נדב ולנסקי 1 אוניברסיטת בר אילן 2 המכון הגיאולוגי roni.nehoray78@gmail.com 2 טמפרטורת פני הים (SST) היא פרמטר חשוב בחקר האינטראקציה בין הים לאטמוספרה. ל- SST תפקיד חשוב במודלים אטמוספריים, חיזוי מזג אוויר, שינויים אקלימיים ומאזני אנרגיה. ה- SST נמדד מלוויינים ומייצג שכבה דקה מאוד (10 מיקרון) בפני הים (שכבת הגבול- skin (layer בו מתרחשים מעבר של חום כמוס ומוחשי ובליעה ופליטה של קרינה ארוכת גל. תהליכים שונים (מהירות רוח, גלים, ערבול שכבת המים העליונה, הבדלי יום-לילה) משפיעים על שכבת הגבול וגוף המים מתחתיה layer) (bulk וגורמים לשונות בטמפרטורות בין שכבות ה- skin וה- bulk (המכונה skin effect או ). T מעט מאוד ידוע על הדינמיקה של שכבת הגבול בים המלח והאינטראקציה בין שכבה זו לשכבת המים מתחתיה והאטמוספרה מעליה. מטרת המחקר היא להבין את התהליכים בשכבת הגבול וההשפעות עליה ולעקוב אחר השינויים היומיים והעונתיים של. T שיטות המחקר כוללות מדידות טמפרטורת ה- bulk בעומקים של 10 5, ו- 20 ס"מ, מדידות טמפרטורת שכבת הגבול ע"י מד קרינה המודד את הקרינה ארוכת הגל הנפלטת מפני הים, מד קרינה נוסף המופנה כלפי מעלה ומודד את הקרינה ארוכת הגל היורדת מהאטמוספרה לצורך תיקון אטמוספרי, וכן נתונים מטאורולוגיים (מהירות רוח, טמפרטורת אוויר וקרינה סולרית, מדידות ע"י גרטמן א. מחיא"ל). 5

7 10:30-09:00 09:00 יום אא', התוצאות מראות על קורלציה גבוהה בין טמפרטורת האוויר ושכבת ה- skin (R2= ) בעוד שהקורלציה בין שכבות ה- skin ו- bulk בכל העונות נמוכה באופן משמעותי ( =R2). בעונת החורף לא נמצאה קורלציה בין טמפרטורות ה- skin ו- bulk, כאשר בקיץ הקורלציה גבוהה באופן משמעותי. הקורלציה הגבוהה של טמפרטורת האוויר וה- skin לעומת הקורלציה הנמוכה בין טמפרטורות ה- skin וה- bulk מעלה שאלה האם טמפרטורת ה- SST הנמדדת מלוויינים מיוצגת ע"י טמפרטורת המים או שמא טמפרטורת האוויר. כיום בחישוב קצבי האידוי בים המלח בפרט ובגופי מים אחרים בכלל משתמשים בטמפרטורת ה- bulk למרות שתהליכי האידוי מתרחשים דרך ה- skin. וה- bulk עקב הקורלציה הנמוכה שנמצאה בין טמפרטורות ה- skin יש לבחון האם להעדיף בחישוב קצבי האידוי את טמפרטורת ה- skin השימוש בטמפרטורת ה- bulk. על פני השפעת שינויים בשטח ובגובה מפלס ים המלח על האקלים המקומי והשלכות אפשריות של פרוייקט "תעלת הימים" רותם נאור, עודד פוצ'טר, חיים שפיר ופינחס אלפרט אוניברסיטת תל אביב ייחודיות האקלים המקומי בחודשי הקיץ באה לידי ביטוי בשלוש תופעות אקלימיות בסקאלות שונות: בריזת הים התיכון, בריזת ים המלח ורוחות אורוגרפיות, היוצרות יחד דפוס קבוע למדי של מהלכי טמפרטורה ולחות יממתיים, וכן בריזות שונות האופייניות לכל שלב במשך היממה. משעות הלילה המאוחרות נושבת בריזת היבשה שלעיתים מלווה ברוח קטבאטית, בשעות הבוקר והצהריים נושבות בריזות הים והבריכות ובשעות הערב והלילה שולטת באזור בריזת הים התיכון. תופעות גלובאליות, סינופטיות, מזומטאורולוגיות, אורוגרפיות ומקומיות משפיעות על האקלים המקומי. עם זאת קיימת גם השפעה בכיוון ההפוך. למשל, כמעט בכל ערב בקיץ מיקרו-האקלים המקומי בים המלח הוא זה שמשפיע על בריזת הים התיכון השייכת לסקאלה המזומטאורולוגית, ומעכב את חדירתה אל האזור במהלך נשיבתה דרומה לאורך בקע הירדן. בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הדינאמיקה של חדירת בריזת הים התיכון אל בקע הירדן מכפר בלום ועד לחצבה. זוהי הפעם הראשונה שמחקר בוחן את מהלך נשיבתה של בריזת הים התיכון באופן רציף לאורך הבקע. חלקה השני של העבודה מתמקד במיקרו האקלים של ים מלח. במאה האחרונה עבר אזור ים המלח שינויים פיסיים משמעותיים הנובעים מירידת מפלס הים. הירידה הביאה 6

8 10:30-09:00 09:00 יום אא', להצטמצמות שטח הים עד להיפרדות של שני אגניו. בהמשך נהפך האגן הדרומי לבריכות אידוי מלאכותיות רדודות בעוד שבאגן הצפוני נמשכה ואף התגברה ירידת המפלס. חלק זה של העבודה עוקב אחר תהליכים אלה ומנתח את השינויים האקלימיים שחלו בעקבותיהם, כשהבולטים שביניהם הינן מגמות החלשות בריזת ים המלח ומנגד התחזקות בריזת היבשה ובריזת הים התיכון. ייחודיותו של מחקר זה היא בעיקר בשיפור הרב ברזולוציות המרחב והזמן של המדידות. שילוב נתונים מתחנות נייחות, המודדות באופן רציף, עם נתונים המתקבלים ממדידות שטח בנקודות ובזמנים אסטרטגיים, לראשונה מכל צידי ים המלח בישראל ובירדן, מאפשר לראשונה ליצור מפות מרחביות ולשרטט מהלכים יממתיים של משתנים אקלימיים באזור ים המלח מכל כיווניו. 7

9 10:30-09:00 09:00 יום אא', אולם המליאה הטבע העירוני יו"ר: איתמר בן-דוד תדריך לתכנון וניהול תשתיות טבע בעיר מחזון למציאות איריס האן ועמיר בלבן סקר תשתיות טבע עירוני בירושלים, מטרות, שיטה, ממצאים מרכזיים ומסקנות מעריכת הסקר עידו וכטל ואיילה גלדמן סקר טבע עירוני בירושלים ככלי לביסוס מדיניות עירונית עופר אהרון מן הפתוח אל הפיתוח - הצעה לקווי מדיניות לשלד ירוק ולשמירת השטחים הפתוחים בעיר באר שבע וסביבתה גל הרט בחינה גאוגרפית(נקרוגאוגרפית)- אקולוגית של מבנה בתי קברות בישראל ארבל הררי, יצחק אומר ועודד פוצ'טר 8

10 10:30-09:00 09:00 יום אא', תדריך לתכנון וניהול תשתיות בעיר טבע מחזון למציאות 2 1 איריס האן ועמיר בלבן 1 מכון דש"א, החברה להגנת הטבע 2 התחנה לחקר ציפורי ירושלים iris@spni.org.il משבר האקלים והמגוון הביולוגי מאיים באופן מוחשי על איכות חיינו וצורת החיים בה אנו מורגלים כיום. הקשר הישיר בין משבר האקלים לניצול הבלתי מושכל של המגוון הביולוגי מעורר את הצורך לבדוק מהם הגורמים העיקריים לתהליך זה. תהליך העיור האינטנסיבי המתרחש במאות האחרונות בעולם ובישראל מהווה אחד הגורמים הבולטים לפגיעה במגוון הביולוגי. הכרה בתפקידה המשמעותי של העיר בתהליך שחיקה זה מצריך פיתוח חשיבה חדשה וכלים שיסייעו במיתון התהליך. בשנה החולפת השיק מכון דש"א תדריך חדש המציג את הקשר בין פיתוח עירוני לפגיעה במגוון ביולוגי והאמצעים למיתון תהליך זה. בתדריך מוצגים מגוון אמצעים ושיטות עבודה הנהוגות בארץ ובעולם תוך שימת דגש על פיתוח עירוני המקיים מערכות טבעיות. פיתוח שרואה את המגוון הביולוגי כתשתית עירונית לכל דבר שדורשת טיפוח, תכנון ארוך טווח, ניטור ופיתוח במסגרת של תהליכי התחדשות עירונית היכן שנדרש. סקר תשתיות טבע עירוני בירושלים, מרכזיים ומסקנות מעריכת הסקר מטרות, שיטה, ממצאים 1 עידו וכטל 1 2 ואיילה גלדמן התחנה לחקר ציפורי ירושלים, החברה להגנת הטבע 2 המשרד להגנת הסביבה idowachtel@gmail.com בשנים האחרונות עוברת העיר ירושלים תהליכי תכנון ופיתוח מואצים. בשנה החולפת הושלמה עבודת סקר נרחבת של תשתיות הטבע העירוני בגבולות המוניציפאליים של העיר ירושלים. העבודה היוותה מענה לקול קורא שפרסם המשרד להגנת הסביבה ונענתה בשותפות ע"י אגף מדיניות התכנון בעירית ירושלים וצוות התכנון של החברה להגנת הטבע בירושלים. במסגרת העבודה נסקרו, תועדו, מופו וקוטלגו מאות אתרי טבע בהיקפים שונים, והועלו ע"ג מערכת ממוחשבת ומסד נתונים דינמי. בהרצאה יוצגו ממצאי הסקר ומסקנות מתהליך העבודה הממושך הכלל שת"פ בין מתנדבים, חובבי טבע אנשי מקצוע מתחומי הבוטניקה, הזואולוגיה והתכנון לכדי תוצר אחד. 9

11 10:30-09:00 09:00 יום אא', עירוני טבע סקר בירושלים ככלי לביסוס מדיניות עירונית עופר אהרון עיריית ירושלים אתרי הטבע העירוני והשטחים הפתוחים מהווים נדבך חשוב ביצירת סביבה עירונית איכותית בריאה ועשירה בתכנים. לשטחי טבע עירוני יתרונות רבים: עלויות אחזקה נמוכות, מיתון מפגעים סביבתיים, תרומה למיתוג ותדמית של העיר ומעל לכול - מוקד לפעילות חינוך ופנאי לתושבי הערים הצפופות. פיתוח אתרי טבע עירוני מהווה כלי בעל עוצמה העומד לרשות מתכנני ערים ונוף, אנשי חינוך, עובדי קהילה ואנשי שמירת טבע. בשונה משמורת טבע, אתר טבע עירוני הוא מוקד לפעילות הפרט והקהילה, לצד שימור וטיפוח הסביבה. באתרי הטבע העירוני הציבור הרחב יכול לפגוש בקרבה למקום מגוריו את משאבי הטבע המיוחדים לעירו בצורה זמינה, נגישה ומיידית. האתרים מאפשרים מעורבות קהילתית בתחומי עשייה רבים ותורמים לחיזוק זהות מקומית וזיקה לסביבת המגורים הקרובה. ירושלים היא העיר הגדולה בארץ ובה מספר רב של אתרי טבע עירוני ושטחים פתוחים. בשנים האחרונות עיריית ירושלים מקדמת את נושא השטחים הפתוחים ואיכות הסביבה בעיר באמצעים שונים, כגון הכנת תכנית אב לשטחים פתוחים, תכנית המתאר החדשה המעגנת שטחים פתוחים ואתרי טבע עירוני, סקר שטחים פתוחים וסקר אתרי טבע עירוני שנערכים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, תכניות לפארקים מטרופוליניים, פארקים רובעיים, פיתוח גינות קהילתיות, פיתוח שבילי אופניים ועוד. עיריית ירושלים קידמה את פרויקט סקר אתרי הטבע העירוני בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף אגף תכנון העיר, אגף שפ"ע, היחידה הסביבתית ומינהלת החינוך בעירייה, וכן החלה"ט, קק"ל, רשות הטבע והגנים, משרד הפנים, משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל. הפרויקט כלל בין השאר עריכת סקר מקיף של אתרי הטבע העירוני בירושלים שבעקבותיו נבנה מאגר נתונים ממוחשב. הנתונים עובדו ונותחו ובהמשך הם יוצגו לידיעת ציבור התושבים, המתכננים ומקבלי ההחלטות, לצורך קביעת כללים לניהול האתרים, לשמירתם או לשיקומם ואף להכללתם כחלק מתכניות פיתוח. בעתיד תקודם תכנית העשרה לתלמידי בתי ספר, מתוך כוונה לחזק את המחויבות של התלמידים לעיר ולאתרי הטבע שבה, ולהקנות מושגי יסוד בנושא תכנון עירוני. 10

12 10:30-09:00 09:00 יום אא', מן הפתוח אל הפיתוח -הצעה לקווי השטחים הפתוחים בעיר באר שבע מדיניות לשלד וסביבתה ירוק ולשמירת גל הרט החברה להגנת הטבע בהרצאה יוצג דו"ח המציג את עבודת צוות קהילת באר שבע של החברה להגנת הטבע בתחום התכנון ומתמקד בבחינת שלד ירוק לעיר באר שבע. מתוך ראיה כוללת של עבר, הווה ועתיד, נבחנה ההיסטוריה התכנונית של העיר, בדיקת תכניות ותפיסות תכנוניות בנוגע למרחב הבאר-שבעי וניסיון לצפות כיווני פיתוח עתידיים. עבודה זו מהווה הצעה של קהילת לקווי מדיניות לשלד ירוק ולשמירת השטחים, באר-שבע של החברה להגנת הטבע הפתוחים בעיר באר שבע וסביבתה. העבודה על השלד הירוק לעיר באר שבע מגדירה את "שביל סובב באר שבע" כמרחב המפריד בין הפיתוח לפתוח וכמרחב המאפשר הן ההסתכלות הפנימית על העיר הקיימת והן הסתכלות חיצונית על ההתפתחות העתידית של העיר. עבודה זו הממשיכה את שני הסקרים הקודמים שהובילה קהילת באר שבע: סקר השטחים הפתוחים וסקר העצים הבוגרים, ביחד עם סקר ערכי טבע ונוף של מכון דש"א, מדגישה את החשיבות שבשמירה על השטחים הפתוחים בעיר ובסביבתה ושימור הטבע העירוני ואת זה שנמצא כיום באזורים הפתוחים ובעתיד יהפוך גם הוא לעירוני. עמדה נוספת המוצגת בעבודה היא שיש לערוך אבחנה ברורה בין "פתוח לפיתוח" ושהסיכוי היחיד להצלת השטחים הפתוחים הוא באמצעות ציפוף ועיבוי הערים הקיימות. חזון זה מתבסס על התהליך המתמשך שעברה החברה להגנת הטבע במהלך שנות ה - 90 ומכיר במרכזי הערים כמקומות בהם צריך לפעול על מנת להשיג את מטרות הארגון. נקודת הזמן בה עומדת כיום העיר באר שבע, ובה תוכנית מטרופולין באר שבע עומדת לפני אישור ותהפוך את באר שבע למטרופולין הרביעי בעל שטח עצום, ולקראת תוכנית מתאר חדשה, מייצרת הזדמנות לשינוי מהותי בתפיסת התכנון והדגשת אותן נקודות שהוצגו ועל ידי כך להעניק לתושבי העיר והאזור אפשרות להמשיך וליהנות ממגוון השטחים הפתוחים ואף לייצר אפשרויות נוספות באמצאות תכנון מתחשב, מושכל ויצירתי. 11

13 10:30-09:00 09:00 יום אא', בחינה גאוגרפית(נקרוגאוגרפית)-אקולוגית של בישראל קברות בתי מבנה ארבל הררי* אוניברסיטת תל אביב חוסר בשטחים עירוניים ירוקים הוא אחד מהגורמים ללחץ סביבתי, להגברת ההתחממות האורבנית ולהרעת איכות הסביבה העירונית. גופים ירוקים ואקולוגיים במדינת ישראל משקיעים מאמצים רבים בייעור העיר, בשמירה על השטחים הפתוחים ועל מגוון המינים. ואולם, בתי הקברות היהודיים המתפרשים על פני שטחים נרחבים בתוך הערים או בקרבתן כמעט ואינם זוכים להתייחסות סביבתית. בהנחה שמדובר על עובדה קיימת, נראה שלפנינו הזדמנות ליצור ריאות ירוקות, אשר ישפרו את תנאי האקלים והסביבה בעיר. בהרצאה יוצג מחקר שנערך במסגרת עבודת מ.א, בו נבחנו היבטים הסביבתיים של שישה בתי קברות יהודיים בגוש דן - בית הקברות הצבאי בחולון, בית הקברות האזרחי בחולון, בית הקברות נחלת יצחק, בית הקברות טרומפלדור ובית הקברות קרית שאול (ישן וחדש). הבחינה נערכה ברמת הקבר הבודד וברמת בית הקברות באמצעות סקר צמחיה ועל ידי מדידות של מספר מדדים סביבתיים: תנאי האקלים (טמפרטורה ולחות), רעש וזיהום אוויר. תוצאות המחקר מלמדות כי במרבית המקרים אין למאפיינים הנקרו-גיאוגרפים והאקולוגיים של בתי הקברות שנבדקו השפעה סביבתית חיובית. מעטים המקרים בהם בתי הקברות מספקים הקלה אקלימית לאי החום העירוני, משפרים את איכות האוויר או מאפשרים חלחול מים והעשרת מי התהום. בהרצאה תוצגנה דרכים אפשריות לשינוי המצב באמצעות מדיניות מכוונת ותכנון נכון. *בהנחיית דר' יצחק אומר ודר' עודד פוצ'טר 12

14 10:30-09:00 09:00 יום אא', חדר 403 תולדות המפות יו"ר: ריכב (בוני) רובין והמיפוי של ישראל ארץ אולריך יספר זטצן במקורות הירדן ועמק החולה, 1806 חיים גורן בין ריאליה לאידיאולוגיה: קוארסמיוס ו"המפה החדשה והמדויקת של ירושלים" 1639 ריכב רובין מפות ירושלים בספרי עולי הרגל הרוסיים משנות ה מיטיה פרומין 1806 אולריך זטצן יספר במקורות ועמק הירדן החולה, חיים גורן המכללה האקדמית תל-חי סיפורו של הנוסע-החוקר-המגלה הגרמני אולריך יספר זטצן, מראשוני ומחשובי 'החוקרים בהסתר' של הארצות שלחופו המזרחי של הים התיכון, סוריה, ארץ ישראל, מזרח הירדן, סיני ומצרים, זכה כבר ללא מעט התייחסויות במחקר המודרני. למעשה, ובעיקר החל מהפרסום המאוחר מעל לארבעים שנה אחרי היעלמותו במדבריות ערב הרבו החוקרים לצטטו, בעיקר בכל הנוגע למחקרם של אזורים שעד לאותה עת כמעט ולא דרכה בהם רגל אירופית. הפעם אני מבקש להציג את התרשמויותיו מסיורו באזורנו, בדרכו מחצביה לבניאס ולמקורות הירדן, ומשם לאורך שוליו המזרחיים של עמק החולה עד לגשר בנות יעקב. זטצן הוא גם הראשון שנתן בידנו מפה של האזור, שאמנם עדין איננה מפת מדידה, אבל היא מסתמכת כולה על מראה עיניים. למרות שהמפה הוצגה במספר מחקרים, הרי שהיא עדין לא זכתה לניתוח מפורט. אני מבקש להציג את זטצן כ'מקרה חקר' לביסוס הטיעון, שבידנו החולה ומקורות הירדן שעדין לא נוצל במחקר המודרני, והשימוש היסטוריה מעודכנת בהרבה של האזור מכל מה שנעשה עד כה. חומר רב מאד על עמק בו יכול להובילנו לבניית 13

15 10:30-09:00 09:00 יום אא', בין ריאליה לאידיאולוגיה: קוארסמיוס והמדויקת של ירושלים" 1639 ריכב (בוני) רובין האוניברסיטה העברית בירושלים ו"המפה החדשה עם נצחונו של צלאח א-דין על הצלבנים וכיבוש ירושלים בשנת 1187, וביתר שאת לאחר נפילת עכו ב- 1291, נוצר מצב בו לא היה לקתולים מאחז במקומות הקדושים. בעקבות זאת, הוקמה באמצע המאה ה- 14 משלחת של נזירים פרנציסקאנים שקיבלה מהכס הקדוש את התפקיד של שמירת המקומות הקדושים ואת התואר משמר הארץ הקדושה ) Custodia.(Terrae Sanctae הפרנציסקאנים עסקו בשמירת המקומות הקדושים, בטיפול בעולי הרגל ובהדרכתם במקומות הקדושים. כחלק מפעילותם עסקו הפרנציסקנים גם בקידום תודעת ארץ הקודש וביסוסה בקרב המאמינים באירופה ואף בעולם כולו. ביטוי לפעילות זו הוא מספרם הניכר של חיבורים העוסקים בארץ הקודש ובמקומות הקדושים שנתחברו הן בימי הביניים המאוחרים והן בימינו על ידי נזירים חברי הקוסטודיה. בחיבורים אלה תוארו המקומות הקדושים בתיאור מילולי, בציורים, בתרשימים ובמפות. בראשית המאה השבע-עשרה, שירת בארץ הקודש תקופה ארוכה יחסית פרנסיסקו קוארסמיוס. בספרו עב הכרס על ארץ הקודש הוא כלל מספר מפות, ובהן מפה של הארץ המובטחת, מפה של יציאת מצרים וחציית ים סוף, צמד מפות דמיוניות של ירושלים ומפה מפורטת, גדולה למדי ( X מ"מ) של ירושלים, המציגה את העיר בתבנית ריאליסטית במבט מהר הזיתים. בעבודה זו ננתח את תוכנה של המפה ונבחן באיזו מידה המפה מתארת את ירושלים הריאליסטית ובאיזו מידה היא למעשה תצוגה אידיאולוגית ותעמולתית של ירושלים כפי שמציג אותה חבר בכיר ומשכיל במסדר הפרנציסקני לקוראיו הקתולים באירופה. 14

16 10:30-09:00 09:00 יום אא', מפות ירושלים בספרי משנות ה הרגל עולי הרוסיים מיטיה פרומין האוניברסיטה העברית בירושלים בספרו של אנדריי מוּרביוֹב Муравьев) (А.Н. "מסע אל המקומות הקדושים ב " (יצא לאור ב ) הופיעו כמה ציורים ותוכניות של כנסיות שונות וביניהם גם מפת ירושלים. אנדריי מוּרביוֹב לא טרח לציין את השמות של הציירים והכרטוגרפים שביצירותיהם הוא השתמש. על זכויות היוצרים הקפיד לשמור צליין רוסי מלומד ידוע אחר, אברהם נוֹרוֹב ) A.С.,(Норов שגם פרסם בספרו "מסע בארץ הקודש ב " (יצא לאור ב ) תוכניות וציורים רבים, שחלק מהם זהים לאלה שפורסמו על ידי מוּרביוֹב. אך מפת ירושלים בספרו של נוֹרוֹב מבוססת על המפה הכי עדכנית שהוא יכול היה להשיג - על מפתו המפורסמת של האדריכל הבריטי פרדריק קטרווד Catherwood),(Frederick שהופיעה לראשונה ב- 1835, והיא שונה כמובן ממפת ירושלים בספרו של מוּרביוֹב. ההשוואות שנעשו מוכיחות שמוּרביוֹב ככל הנראה השתמש בראשונה מן מפות המדידה של ירושלים, שהוכנה על ידי נוסע מבוהמיה פרנץ ויליאם סיבר Sieber),(Franz Wilhelm בוטנאי וחוקר טבע. סיבר הגיע לא"י ב במסגרת מסעו לאיסוף צמחים לעשביה אחרי שביקר בכרתים ובמצרים. על סמך המדידות שבוצעו על ידי סיבר, J.Wach שרטט את המפה, שנחרתה על ידי Johann St?lzel ופורסמה לראשונה בספרו של סיבר "מסע מקהיר לירושלים" ב מפת ירושלים בספרו של אנדריי מוּרביוֹב כוללת מספר שינויים שנעשו בזמן הכנתה לפרסום מלבד התרגום מגרמנית לרוסית. השינויים נוגעים גם בעיצוב (כגון הכוונת המפה לצפון, הכללת פרטים, צבעים, שימוש מתקדם בסימנים מוסכמים) וגם בתוכן, מכיוון שמטרתה לשרת את קהל יעד אחר - ציבור צליינים רוסיים, כלומר נוצרים אורתודוקסיים. ספרו של אנדריי מוּרביוֹב "מסע אל המקומות הקדושים ב " זכה קוראים בקרב רבה להצלחה ושוב שוב ופורסם רוסיים (שמונה מחודשות במהדורות מהדורות עד 1905) שכללו גם את למרות מפת ירושלים הישנה, היא שכבר בסוף שנות ה למפה נחשבת הייתה אנכרוניסטית. 15

17 10:30-09:00 09:00 יום אא', - יישומי GIS חדר 404 ניתוח שינויים בשימושי קרקע עירוניים יו"ר: דניאל פלזנשטיין מדידת המורכבות המרחבית של הזחילה העירונית תוך שימוש במתודולוגיות מדידה שונות אמנון פרנקל ודניאל אורנשטיין תכנון מחוזי: יעילותו של תשריט שימושי הקרקע בחינה ארוכת טווח של תוכנית המיתאר במחוז המרכז, תמ"מ 3 יונתן אלמגור, נורית אלפסי, יצחק בננסון תבניות מרחביות של מזהמי- אוויר: תפישתן על ידי הציבור והשפעתן על ערכי הנדל"ן בעיר: אזור חיפה הקריות כמקרה בוחן בלה ברזנסקי ובוריס א. פורטנוב שימוש במודל מיקרו-סימולציה להערכת תוצרי התכנון המחוזי: המקרה של תמ"מ 21/3 דניאל פלזנשטיין וצבי וינוקר פיתוח חכם מול זחילה עירונית: ניתוח הפיתוח המתוכנן בירושלים באמצעות פרופילים מרחביים גלעד חזן, פנינה פלאוט 16

18 10:30-09:00 09:00 יום אא', מדידת המורכבות המרחבית של הזחילה העירונית במתודולוגיות מדידה שונות אמנון פרנקל ודניאל אורנשטיין הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון שימוש תוך מתכננים ומקבלי החלטות תלויים במידה רבה בקיומם של בסיסי נתונים מהימנים המאפשרים להם להעריך את עוצמת ותצורת שימושי הקרקע במרחב. במחקר העכשווי אודות הזחילה העירונית, לבחירה באמצעים המאפשרים מדידת המאפיינים של תופעה זו, השפעה מכרעת על הדרך בה אנו מכמתים וכפועל יוצא מכך מגדירים זחילה. מאחר וזחילה היא תופעה מורכבת, הדרך בה היא נמדדת משפיעה על התוצאות וההשלכות שיש לכך על מדיניות ניהול הגידול המופעלת במטרה לווסת את הפיתוח על פי עקרונות של קיימות. בהתאם לזאת אנו מציבים את השאלה: כיצד שיטות מדידה שונות משפיעות על התוצאות של הערכת ההשתנות של העוצמה והתצורה של השטחים הבנויים לאורך הזמן? במחקר זה אנו מציגים שלוש מתודולוגיות מבוססות GIS למדידת הכמות והתצורה של השטחים הבנויים. למרות שכל אחת מהם היא מתודולוגיה פשוטה יחסית, הבחינה הראשונית אשר ביצענו מצביעה על תוצאות שונות המתקבלות מכול שיטה ביחס להיקף ותצורת השטחים הבנויים (לדוגמה קיטועיות וקישוריות של תאי השטח הבנויים). הבדלים אלו יכולים להיות משמעותיים במידה זו שהמשתמש בתוצאות מדידה אלו יסיק מסקנות הפוכות שונות ממגמות העבר ומכאן הסקתו לגבי צרכי התכנון והמדיניות המרחבית הנדרשת בעתיד. תוצאות אלו מדגישות את החשיבות שיש להשוואה כוללנית של שיטות מדידה שונות. חקר האירוע אשר נבחר למחקר האמפירי כלל את אזור השרון אשר מכיל בתוכו תצורות שונות של יישובים עירוניים ופרברים, מועצות אזוריות ויישובים ערביים בצד שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים. המתודולוגיה הראשונה השתמשה בדגיטאציה לקביעת הפוליגונים של השטח הבנוי על בסיס אורתופוטו ברזולוציה גבוהה. המתודולוגיה השנייה עשתה שימוש במפות שימושי קרקע בקנה מידה 1:50,000 (אשר נוצרו על בסיס תצ"א) על מנת לסמן כל בניין כתצפית בודדת. באמצעות הפעלת רדיוס מרחק מינימאלי התקבלה מפת צפיפות נקודות מרחבית. צפיפות מינימאלית של בניינים שימשה כערך סף לחלוקה במרחב בין השטחים הבנויים לשטחים הפתוחים. המתודולוגיה השלישית מבוססת על שיטת הקבצה המבוססת על צפיפות היחידות הנמדדות (בניינים) Density Based DBSCAN.(Applications with Noise Spatial) Clustering of כאשר בשיטה זו מופעל אוטומאטית אלגוריתם מתמטי אשר מייצר את מבנה החלוקה לפוליגונים בנויים לעומת פתוחים במרחב. המדידה באמצעות שלוש שיטות אלו נעשתה בשתי נקודות זמן על מנת לבחון את מגמת השינויים שחלו בפרמטרים שונים המאפיינים את התפתחות השטח הבנוי. הממצאים הראשוניים הצביעו על קיומם של הבדלים משמעותיים שהתקבלו משימוש בשלוש השיטות. 17

19 3 חנוכה התשע"אא 10:30-09:00 09:00 יום אא', תכנון מחוזי: יעילותו של תשריט שימושי הקרקע בחינה ארוכת טווח של תוכנית המיתאר במחוז המרכז, 1 יונתן אלמגור, 2 נורית אלפסי 1 ויצחק בננסון תמ"מ 1 אוניברסיטת תל-אביב 2 אוניברסיטת בן גוריון nurital@bgu.ac.il מערכת התכנון בישראל מבוססת על מסורת של תכנון מסדיר: שימוש בתוכניות מיתאר סטטוטוריות לקביעת מדיניות תכנון ארוכת טווח ולהסדרה של זכויות לתכנון ולבניה במרחב. במערכת ההיררכית, תוכנית מיתאר מחוזית מהווה כלי לביצועה של התוכנית הארצית (זו שמעליה בהיררכיה ועל כן מנחה אותה) ולהנחיית התוכניות המקומיות. תהליכי ההכנה והאישור של תוכניות המיתאר המחוזיות הם ארוכים וממושכים, אך עם אישורן מיועדות תוכניות אלה להנחות את התכנון המקומי והמפורט לשנים רבות. על רקע התפקיד המרכזי של תוכניות המיתאר המחוזיות והמאמץ הארגוני הניכר המושקע בעיצוב התשריט ובמתן תוקף סטטוטורי, מבקש המחקר הנוכחי לבחון את יעילותו של התשריט ככלי המשפיע על עיצוב המרחב. המחקר מבוסס על השוואה רחבת היקף בין התשריט הסטטוטורי הכוללני לבין מצב הפיתוח המתהווה בפועל, בשני העשורים שלאחר אישורו. מצב הפיתוח בפועל משתקף מפענוח של תצלומי אוויר תקופתיים ברזולוציה גבוהה. המחקר מתמקד בבחינת עקבותיה של התוכנית הכוללנית המאושרת בסביבה הבנויה. במוקד המחקר עומדת תוכנית המיתאר המחוזית למחוז המרכז, תמ"מ 3, שאושרה בשנת 1982 והתוכנית שהחליפה אותה, תמ"מ 21 3/ שאושרה בשנת המחקר מבקש להעריך את מידת השפעתו של התשריט המקורי באמצעות תצלומי אוויר מפוענחים של מרחב המחוז מהשנים , 1980, ו לצורך המחקר נבחרו 12 אזורי מחקר מגוונים, המכסים שטח של 133 קמ"ר (כ- 10% משטח המחוז). אזורי המחקר מייצגים מגוון של סוגי יישובים וייעודי קרקע, במרחקים שונים מהמטרופולין (מחוז תל אביב) המפוזרים במרחב המחוז. מערכת ממ"ג משמשת לקליטת תצלומי האוויר ותוכניות המתאר, ביצוע תהליך הפענוח וניתוח ההתאמה בין התפתחות שימושי הקרקע בפועל ותשריט התמ"מ. היחס שבין התשריט המקורי של התמ"מ והתפתחות הסביבה הבנויה מנותח ע"י מגוון מדדים ונקודות מבט. ממצאי המחקר מעידים על כך שחלק משמעותי מההתפתחות בפועל איננו תואם את התשריט המקורי של תמ"מ 3. אחוז השטח שהתפתח בשונה מהתוויות התשריט עומד על 55% בין השנים ו- 60% בין השנים , מתרחש בכלל אזורי המחקר. המחקר מצביע על כך ששימושי קרקע מתפתחים בפועל בחוסר 18

20 10:30-09:00 09:00 יום אא', התאמה לתשריט המקורי גם כאשר ישנם בקרבת מקום מלאים לא-ממומשים של ייעודי קרקע, שלכאורה ניתן לממשם. הממצאים מעוררים ספק באשר ליעילותו של תשריט יעודי קרקע, המשמש כיום ככלי מרכזי בידי גופי התכנון, לצורך הכוונת תכנון ומצביעים על הצורך בפיתוח כלים מתוחכמים יותר בדמות הוראות תכנון שאינן תלויות תשריט, על מנת לאפשר תכנון מרחבי יעיל, שיתמודד בהצלחה רבה יותר במציאות המורכבת של התפתחות המרחב. תבניות מרחביות של מזהמי- אוויר: תפישתן על ידי הציבור והשפעתן על ערכי הנדל"ן בעיר: אזור חיפה הקריות כמקרה בוחן בלה ברזנסקי ובוריס א. פורטנוב אוניברסיטת חיפה מחירי הדיור מושפעים מגורמים סביבתיים שונים, כגון: נוף פתוח, רעש, צמחייה ואיכות האוויר. בעוד שנוף פתוח יכול להשפיע חיובית על מחירי הדיור, זיהום אוויר עלול להשפיע שלילית על המחירים, כתוצאה מהשלכות בריאותיות ופסיכולוגיות של מגורים בסמוך למקור הזיהום. הנחת היסוד לבניית מודל של מחירי דירות היא שמקבלי החלטות נוהגים באופן רציונלי במטרה למקסם את תועלתם האישית. בפועל, מחירי הדיור עשויים להיות מושפעים ממאפיינים סובייקטיביים, כלומר: עסקאות שנערכות בפועל על ידי המוכרים והקונים. למעשה, ההחלטות הכלכליות הרציונליות מוגבלות, מאחר ולא תמיד קיים למרות זאת, מידע זמין באשר לעסקאות נדל"ן דומות והיעדר כושר ניבוי של העתיד. המחקר הנוכחי דן בהשפעת המאפיינים הסובייקטיבים (תפישות הציבור את איכות האוויר בשכונות המגורים) על מחירי הדיור, לעומת השפעת המדדים האובייקטיבים (התנאים הסביבתיים). כמו-כן, הכנסה וחינוך). מין, גיל, (על-פי: נבדקו השפעות אלה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות הניתוח נערך במטרופולין חיפה ופרבריה הצפוניים- קריית חיים וקריית שמואל, המאופיינים נבחנו הגורמים הסביבתיים וגורמי מיקום השכונה בריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר. המשפיעים על מחיר הדיור של 890 יחידות דיור בבנייה רוויה. המחקר מתמקד בהשוואה בין רמות מזהמי-האוויר: SO 2 ו- PM 10 הנמדדות בתחנות ניטור האוויר, לבין רמות המזהמים האלה כפי שנתפשות בעיני הציבור (הערכות הסובייקטיביות), שנבדקו באמצעות שאלונים.,(PM 10 ההערכות סובייקטיביות של זיהום SO 2 ו- כלל הנתונים שנאספו: מזהמי-האוויר( האוויר ומאפייני מיקום הדירה (ובה טופוגרפי של דירת מגורים, קרבה לכביש ראשי, רכבת, פארקים וכדומה). נבנו מודלים מרחביים של פיזור המזהמים בטכניקת מיפוי ואינטרפולציה מזהמי האוויר, המשתנים: כלל.ArcGIS9 TM במסגרת תוכנת "קריגינג" (kriging) מסוג שנת מכירה ושטח דירה נבחנו בניתוח כגון: מאפייני מיקום הדירה ומאפיינים נוספים, שהערכות סובייקטיביות של איכות-האוויר מתוצאות המחקר עולה, רגרסיה מרובה. 19

21 10:30-09:00 09:00 יום אא', המקומית הסבירו טוב יותר (כאשר שאר התנאים שווים) מדידה בפועל של מזהמי-האוויר (תחנות הניטור). את השתנות מחירי הדיור לעומת הניבוי הטוב ביותר להשתנות המחירים התקבל בקבוצת גברים, בעלי השכלה אקדמית, בני נמצא כי הערכים בניתוח של מפות פיזור המזהמים, בעלי הכנסה גבוהה , הסובייקטיביים היו גבוהים יותר באופן עקבי בסמוך לאזורי תעשייה ובשכונות הממוקמות בגובה טופוגרפי נמוך יחסית. לעומת זאת, השכונות הסמוכות לפארקים ושטחים פתוחים זכו לתדמית טובה מאוד. כמו-כן, נמצאה כי תפישת העלייה ברמות זיהום- האוויר מאפס לרמה המקסימלית (1 ), מזוהה עם ירידה של כ- 30% במחירי הדיור. מתוצאות המחקר עולה כי שימוש בהערכות סובייקטיביות יכול להועיל למתכננים ומקבלי החלטות להבנה טובה יותר של ההשפעה הפוטנציאלית הגלומה בנתונים פיסיים של הסביבה (כגון: סלילת כבישים, מיקום תעשייה וכדומה) על מחירי הדיור ורווחת הפרט. כשימושיות הסובייקטיביות בנוסף, הרשויות המקומיות גם עשויות למצוא את ההערכות התעסוקה תכנון עתידי בשיעור ממיסוי מקרקעין, במאמציהם למקסם את הכנסותיהם ובשיפור התדמית הכוללת של העיר. שימוש במודל מיקרו-סימולציה המקרה של תמ"מ 3/21 להערכת תוצרי התכנון המחוזי: דניאל פלזנשטיין וצבי וינוקר האוניברסיטה העברית בירושלים עבודה זו עוסקת בהערכה הכמותית את היקף השינוי הפיזי שעשויות לחולל הוראות התכנון של תמ"מ 3/21 (תוכנית המתאר המחוזית למחוז המרכז). כמו כן אנו בודקים את מידת התממשותה בטווח הזמן שעבר מאז שנת אישור התוכנית בשנת מחוז המרכז הוא בין המחוזות היחידים שבו אישור התוכנית המחוזית מאפשר פרספקטיבה של זמן מספיק ארוך כדי לבצע תרגיל כזה. ההערכה מתבצעת באמצעות מודל מיקרו-סימולציה המכויל לגבולות מחוז המרכז (מודל (UrbanSim המסוגל לחזות שינויים בשימושי קרקע לשנת יעד וברמת רזולוציה גבוהה במיוחד (תאי שטח של 250X250 מ'). מתודולוגיית הבדיקה כוללת בשלב ראשון הרצת המודל לשנת המטרה (2020) בלי הפרעות על מנת לייצור תנאי סף conditions).(baseline בשלב שני, אנו מדמים את השפעת 'ההפרעה' (החלת הוראות תמ"מ 3/21) וצופים בתוצאות. ההבדל בין תנאי הסף לבין התוצאות הצפויות עם ההפרעה נותן אינדיקציה להשפעות התוכנית. תרגיל זה מתבצע בשתי רמות מרחביות. ברמת המקרו אנו צופים בהבדלים בשימושי קרקע ופיתוח קרקעי במחוז כולו. ברמת המיקרו אנו בודקים תמורות בשימושי קרקע בארבע 20

22 10:30-09:00 09:00 יום אא',, מוקדי צמיחה ומתחמים: מתחם פולג, אשדוד. הממצאים מראים: צומת סגולה מתחם ברנר ואזור נמל בילו) (צומת השפעות לאורך זמן: יכולת ההגבלה של התמ"מ ברמה הכלל-מחוזית מוגברת יותר בתחום המסחר מאשר הדיור אבל היקפי הצמצום לאורך זמן, הם פחות דרמטיים. השפעות עם/בלי התמ"מ: לתמ"מ בתוקף לאורך התקופה יש השפעה בהעצמת הצפיפות ביחידות דיור במקומות כגון ראשל"צ, נתניה ורעננה ובמניעת הפיתוח בחלקים של דרום השרון, עמק לוד וחופי ראשל"צ. פיתוח המסחר לאורך תקופה זה מאופיין על ידי נוף הטרוגני יותר מאשר נוף הדיור. בהיעדר התמ"מ, תוספות לשטחי מסחר מתבצעות בכל המרחב כאשר ראשון לציון מהווה את המוקד המרכזי ונתניה מהווה את המוקד המשני. ההשפעות על מאפיינים כלכליים-חברתיים: כצפוי, לטווח הקצר (עד 2007) ההשפעה על ילודה, בעלות על רכב, מספר הנפשות במחוז ומספר משקי הבית היא מזערית. קיים הבדל קטן אבל משמעותי יותר ביחס לשכר הממוצע באזור שאף הוא עלול להצטמצם עם החלת התוכנית המגבילה את אפשרויות הפיתוח. לטווח הארוך (עד 2020) הדברים נעשים מוקצנים יותר. התמ"מ מחוללת שינוי חברתי וקרקעי במחוז. כל המאפיינים החברתיים רושמים ערכים שליליים (מצב עם התמ"מ מינוס המצב בלי התמ"מ) ואפילו הנתונים הדמוגרפיים מראים תהליך של התכווצות (בילודה, מספר נפשות, מספר משקי בית) ביחס למצב בלי התמ"מ. כמובן שהמדדים כלכליים הנמדדים במונחים כספיים (שכר, ערכי קרקע) מראים את הצמצום הכי דרסטי. השפעות ברמת המיקרו: ניתן לצפות שבהעדר רגולציה הפעילות העיסקית מתרחבת במתחמים ושרגולציה מגבילה את היצע הקרקע ומעלה מחירים. במציאות בתחום מחירי הקרקע הן למגורים והן ללא-למגורים, התוכנית המחוזית מעלה מחירים בכל המתחמים אבל רק לטווך הקצר (עד ). הטווח של אפקט זה גם משתנה בין המתחמים. בחלקם הוא מורגש ברדיוס של 1 ק"מ ובחלקם עד רדיום של 5 ק"מ. פיתוח חכם מול זחילה עירונית: ניתוח הפיתוח בירושלים באמצעות פרופילים מרחביים* המתוכנן גלעד חזן ופנינה פלאוט הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל giladhaz@gmail.com, pninapl@gmail.com הדיון העוסק בערים בנות-קיימא ממסגר לעיתים קרובות דיכוטומיה חדה בין שני דפוסי פיתוח: זחילה עירונית (פיתוח מתפרש, תלוי רכב פרטי), המזוהה עם בעיות סביבתיות, חברתיות ותפקודיות קשות; ו'פיתוח חכם' (פיתוח קומפקטי מבוסס תחבורה ציבורית), 21

23 10:30-09:00 09:00 יום אא', המוצע כתרופה. אולם, במציאות ניתן למצוא לעיתים קרובות 'מקרי ביניים' מגוונים בהם מופיעים מאפיינים של שני דפוסי הפיתוח יחדיו. ההערכה של דפוסים אלו, הנפוצה כיום, אינה משקפת מצב מורכב זה. היא מעדיפה תיאורים איכותניים או ציונים כמותיים של מדדי זחילה עירונית, להם נערכה אגרגציה ברמה העירונית או המטרופולינית. כתוצאה, לעיתים קרובות חסרה למתכננים הבנה מעמיקה על דפוסי פיתוח אלו, ועל האפשרויות לקידום פיתוח חכם במקום זחילה עירונית. כמענה, אנו מציעים את "הפרופיל המרחבי" ככלי להערכת מצב קיים ותכניות פיתוח עתידי; פרופיל זה הוא מכלול מאפיינים המתאר טיפוס מסויים של אזורי משנה במרחב העירוני (למשל - פיתוח בצפיפות גבוהה מרוחק מקו רכבת). מיפוי פרופילים מרחביים שונים המורכבים ממאפייני זחילה עירונית ופיתוח חכם יכול לאפשר למתכננים לזהות מהם המאפיינים של דפוסי הפיתוח הבאים לידי ביטוי במקום מסוים, וכיצד הם פרושים במרחב העירוני או המטרופוליני; ולאור אלו לספק הבנה מעמיקה וממוקדת יותר על אמצעי התכנון הנדרשים לכוון הפיתוח לכיוונים רצויים ומיקומם. מחקר זה מדגים יישום של "פרופילים מרחביים" לזיהוי זחילה עירונית ופיתוח חכם בגרסה מוקדמת של תכנית המתאר החדשה של ירושלים (ירושלים 2000). לצורך כך מופו 6 אינדיקטורים המבטאים היבטי מפתח של דפוסי הפיתוח (צפיפות, הטרוגניות, מרכזיות, רציפות, נגישות לתח"צ, והשפעה אקולוגית). מפות האינדיקטורים שמשו כתשומה למיפוי הפרופילים, שנערך באמצעות אלגוריתם ISOCLUSTER (ניתוח אשכולות במידע רב-משתני). הניתוח זיהה 10 פרופילים מרחביים בשטחה של ירושלים; מרביתם הם טיפוסי ביניים בעלי מאפיינים משולבים של פיתוח חכם וזחילה עירונית המשתרעים על מרבית שטחה של העיר. ממצאים אלו מצביעים על כך שהביטויים של שני דפוסי הפיתוח הם מורכבים ומשתנים משמעותית במרחב. בנוסף, ניתוח הפרופילים מראה כי שינויים קלים יחסית בתכנון יכולים לתרום לחיזוק משמעותי של פיתוח חכם בעיר מכאן שלמידע שהם מעניקים יכול להיות תפקיד חשוב בתכנון. * מבוסס על חלקים מעבודת הדוקטורט של גלעד חזן (טרם פורסם), הנערכת בהנחיית ד"ר פנינה פלאוט, במסגרת המסלול לתכנון ערים ואזורים הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, חיפה 22

24 10:30-09:00 09:00 יום אא', חדר 502 התחדשות עירונית ומגורי העניים יו"ר: שלמה חסון התחדשות עירונית צודקת: מודל תאורטי לקראת צדק חברתי-סביבתי אפרת איזנברג היכן גרים "הבלתי ניתנים להעסקה" (unemployable) המקרה של צפת אריה הרשקוביץ תושבי מתחם העיר העתיקה ומגוריהם: נטל או משאב? גילת בן שטרית התחדשות עירונית ודיור בהישג יד שלמה חסון התחדשות סביבתי עירונית צודקת: מודל תאורטי צדק לקראת חברתי- אפרת איזנברג אוניברסיטת תל אביב מדיניות הציפוף בישראל קוראת לריכוז אוכלוסיה במרכזי ההתיישבות הקיימים וגוזרת בכך השקעת משאבי תכנון בפיתוח ערים קיימות ובעיקר בפיתוחן של שכונות ותיקות. המתכננים בישראל נדרשים לפרקטיקות של התחדשות עירונית ) urban urban redevelopment, (renewal, urban regeneration יעילות ומוצלחות. הגישה הרווחת להתחדשות עירונית בעולם ובארץ דוגלת ביצירת תנאים מזמינים לקבוצות אוכלוסיה חזקות (מבחינת סוציו- אקונומית או ממעמד חברתי יצירתי (creative class ועסקים חזקים שיניעו את התפתחות השכונה משכונה חלשה שאוכלוסייתה מתדלדלת לשכונה אטרקטיבית. בד בבד, מגדלי מגורים אומצו, בעיקר בישראל, כמתודה מובילה להתחדשות עירונית אשר גוזרת הלכה למעשה את מחיקת המרקמים החברתיים, התרבותיים והפיזיים של מקום והחלפתם במרקמים שונים בתכלית. למרות שכל זה כבר ידוע ונחקר יש בנמצא רק מעט מאוד אלטרנטיבות ספורדיות להתחדשות עירונית אחרת, כזו המפתחת אך בה בעת אינה מדירה ומוחקת. אין משנה סדורה אותה ניתן להפוך למדיניות של התחדשות עירונית הנשענת על 23

25 10:30-09:00 09:00 יום אא', עקרונות של צדק חברתי וסביבתי. ההרצאה משרטטת ספקטרום רחב של דינמיקות, דילמות וקונפליקטים המתרחשים על שני צירים מוצלבים: ציר התהליכים החברתיים (מלמעלה למטה) וציר התהליכים הכלכליים (מהמקרו למיקרו). הצירים מייצרים ארבע מנסרות באמצעותן נבחנים השחקנים המרכזיים בהתחדשות עירונית והיחסים ביניהם: הממסד, השוק, התושבים, וארגונים אזרחיים השותפים בשנים האחרונות בתהליכים תכנוניים. ארבעת המנסרות הן - העיר היזמית, העיר הדמוקרטית, כלכלה מקומית, והתארגנות תושבים. המודל התאורטי המתקבל חושף את ריבוי הסתירות והדילמות החבויות בתהליכי התחדשות עירוניים ובכך עושה דה-קונסטרוקציה לשיח ופרקטיקות הנתפשות בדרך כלל כמקצועיות-תכנוניות. זהו מודל דדוקטיבי שגובש תוך בחינת השחקנים השונים בתהליכי ההתחדשות המתוכננים ומיושמים בדרום תל אביב. מיפוי הקולות, האינטרסים, והקונפליקטים המאפיינים תהליכי התחדשות עירונית הנו צעד הכרחי לקראת תפיסה ופרקטיקות תכנוניות צודקות יותר. (UNEMPLOYABLE) היכן גרים "הבלתי המקרה של צפת ניתנים להעסקה" אריה הרשקוביץ מכללת הגליל המערבי ariehers@gmail.com ברבע האחרון של המאה ה- 20 חל שינוי מהותי באופני הייצור וביחסים חברתיים. טכנולוגיית המידע אפשרה החלפתם של עובדים רבים על ידי אוטומציה או מיקום מחדש. הספרות מצביעה על מספר קבוצות אוכלוסייה העלולות להיעשות "בלתי ניתנות להעסקה" בעקבות זאת: עובדים בתעסוקות "פורדיסטיות" שאינם יכולים להסתגל לתעסוקות של עידן המידע, מהגרים, מיעוטים, ואנשים הסובלים מקשיים תפקודיים שונים (מחלה כרונית, נכות, התמכרות...). "הבלתי ניתנים להעסקה" מתרכזים בשכונות בהן עלויות המחיה נמוכות מאד, הודות למחירי דיור נמוכים ומערכות תמיכה, קהילתיות וממשלתיות. במקרים רבים יפתחו מערכות סיוע הדדי, תעסוקה בלתי-פורמאלית, כלכלה מקבילה, ואידיאולוגיה הדוחה את האידיאולוגיה ההגמונית. קסטלס מכנה את המקומות הללו "החורים השחורים של קפיטליזם המידע" 1998:162).(Castells 1997:57, Castells מלבד ההיבטים המוסריים והערכיים עומד בפני המערכת הפוליטית גם הצורך להתחשב במשקלן האלקטוראלי של הקבוצות הללו, המוגבר דווקא כאשר המבנה הפנימי שלהן אינו דמוקרטי. מחקר משווה שנערך בשש מדינות אירופיות מצא שכאשר מניחים לשוק לפעול ללא ויסות, הוא נוטה לדחוק אותן החוצה. לעומת זאת, כאשר המדינה פועלת לשיפור המצב היא נוטה ליצור גטאות במקום לקדם שילוב כלכלי ופוליטי. 24

26 10:30-09:00 09:00 יום אא', המאמר יציג מחקר שנעשה בשכונה הדרומית בצפת ויטען שבשכונה זו מרוכזות שלוש קבוצות אוכלוסייה "בלתי ניתנות להעסקה": עולים (קשישים מחבר העמים ואתיופים), "זכאי משרד שיכון" (הסובלים מקשיים שונים) וחרדים שאינם עומדים במחירי הדיור במרכז הארץ. אליהם מצטרפים מתחרדים מצפת שמקור פרנסתם נעלם עם סגירת מפעלי התעשייה ומשרדי הממשלה בעיר. הבלתי ניתנים להעסקה בצפת, תלויים בתמיכה ממשלתית. זו ניתנת בצינורות שונים: דירות "עמידר", תשלומי העברה, עובדים סוציאליים, מטפלים לגיל הרך, שיקום שכונות ועוד. אולם מדובר ב"הכלת" (contain) המצוקה ושמירתה ב"עצימות נמוכה", תוך כדי הפניית מאמצי הפיתוח לשכונות אחרות, בהם חיים או מקווים למשוך לתוכן - אנשי המעמד הבינוני, המכונים "אוכלוסייה חזקה". החרדים בשכונה הדרומית פיתחו במקביל מערכת נפרדת כלכלית, חברתית וערכית המבוססת על דחיית האידיאולוגיה הליברלית-קפיטליסטית, על הסדריה החברתיים, תפיסת ההוגנות החברתית, אופן גיוס המשאבים, היחס לסביבה וצורת המשטר הרצויים. תושבי מתחם העיר העתיקה ומגוריהם: משאב? או נטל גילת בן שטרית המכללה האקדמית עמק יזרעאל והמרכז הבינתחומי בהרצליה benchetrit.gilat@gmail.com קסם רב טמון במבוכי הסמטאות של ערים עתיקות, והם מפותחים בעת האחרונה כמוקדים של תיירות מורשת tourism).(heritage הפיתוח התיירותי של מתחמים אלה, שאופיינו ברמת מחירים נמוכה שאפשרה לעניי העיר להתגורר בהם, גורם לג'נטריפיקציה ולעליית מחירי הדיור. קיים קונפליקט בין פיתוח תיירותי, אשר תורם לאלו אשר מצויידים בכלים שמאפשרים להם ליהנות ממנו, לבין הזכות הבסיסית של עניי-העיר לעירם. היוזמה להתחדשות בעכו העתיקה מעוררת קונפליקטים הנושאים קווי דמיון לאלו שכן לרובד של עצמתם כפולה ומכופלת, אולם, שהתעוררו במקומות אחרים בעולם. הקונפליקט המעמדי נוסף גם הרובד של הקונפליקט האתנו-לאומי. בתהליך הפיתוח של אחד היעדים של כספי ממשלה רבים. העיר העתיקה לאטרקציה תיירותית מושקעים השיקום הפיזי הוא להעלות את ערך המבנים ולשווק אותם. עקב פעולות השיקום, נרכשו ערבים ועל ידי יזמים ומשקיעים, ("איילים"), חלק מהנכסים על ידי עמותת סטודנטים ויהודים. ההתחדשות העירונית בעכו והניסיונות למתגה כעיר תיירות, עם קריצה לתיירות מערבית, מכירת הנכסים בעכו מושכת גורמים גורמת להתעוררות הקונפליקט האתנו-לאומי. המיתוג, אשר מעוניינים לרכוש את הנכסים במטרה לחסום את ה"האחר". לאומניים, 25

27 10:30-09:00 09:00 יום אא', שמושתת על דימויים צלבניים-נוצריים, מעורר חששות. התושבים הערבים חוששים מדחיקתם הפיזית וממחיקת הזהות הערבית-מוסלמית של המתחם. המחקר דן בקונפליקטים השונים המלווים את תהליכי השינוי בעכו, תוך התמקדות בתחום הדיור שמהווה את ה"בטן הרכה" של הפיתוח, ומציע דרכים למיתון הקונפליקטים. התחדשות עירונית ודיור יד בהישג שלמה חסון האוניברסיטה העברית בירושלים נושא ההתחדשות נמצא על סדר היום המקומי קרוב לחמישים שנה תוך שהוא פושט ולובש צורה בהתאם לתנאים ההיסטוריים והנטיות הפוליטיות של השלטונות. בשנות החמישים הדגש היה, במיוחד באירופה, על חידוש מלאי הדיור בעיר הפנימית שנפגע קשות בעקבות בשנות הערים. במרכזי בעיקר מורשת שימור היה המוקד השישים בשנות המלחמה. השבעים המיקוד נדד לאוכלוסיות עניות בשולי העיר (בשיכונים) או בשכונות ותיקות בעיר הפנימית (בישראל כונה הפרויקט "שיקום שכונות".) בשנות השמונים הדגש הועתק לביזור, שיתוף הציבור, דמוקרטיזציה ורב-תרבותיות תוך נסיגה מהתחום החברתי. בשנות התשעים חל מעבר לתחום הכלכלי תוך דגש על יצירת סביבה אטרקטיבית לעסקים, משיכת תיירות והקמת מרכזי כינוסים במרכז העסקים הראשי וכן הקמת מבני מגורים בבניינים גבוהים לקבוצות מבוססות ויצירת סביבה ירוקה המקיימת את העקרונות של עיר בת-קיימא. מה תנאים יצירת על הדגש הוא קודמות מתקופות ההתחדשות תהליך את כיום שמייחד שיפור הדיור, מלאי חידוש באמצעות ויצירתיות מבוססות וקבוצות עסקים למשיכת התשתיות הפיזיות, העלאת איכות הסביבה תוך שמירה על עקרונות של פיתוח בר-קיימא, פיתוח מערכת השירותים ותחום התרבות בריאות) פיתוח התשתיות החברתיות (חינוך, והבילוי. בעיבוי המרקמים העירוניים, בתוספות בנייה ובהגדלת האוכלוסייה פעילויות אלה מלוות העירונית, תוך התייחסות לשלושה מרחבים עיקריים: 1. המרחב העירוני כולו תוך מעבר תרבות ושירותים. 2. עם דגש על כלכלת פוסט-תעשייתית מכלכלה תעשייתית לכלכלה מרכז העסקים הראשי של העיר תוך דגש על פיתוח משרדים, מגורים במבנים רבי-קומות העיר 3. ולתיירים. המקומית לאוכלוסייה ובידור בילוי שירותי מבוססת, לאוכלוסייה 26

28 10:30-09:00 09:00 יום אא', הפנימית אוסף שהיא השכונות הוותיקות שמסביב למרכז העסקים הראשי, מלאי שבה הדיור התיישן וטעון חידוש. מתהליכים אלה נהנות במיוחד ערים מרכזיות המשתלבות בתהליכי הגלובליזציה. הן מושכות הון ואנשים מבוססים. השכונות העניות בשולי הערים הופכות לחצר אחורית ההולכת ונכבשת על ידי ההון הבינלאומי. בישראל מתרחשת תופעה זו בחצר האחורית של העיר הגלובלית תל אביב. העניים שאינם יכולים להשיג דירה בכוחות עצמם מופנים על ידי כוחות השוק והממשלה לשוליים. הממשלה פעילה במיוחד בסיוע לקבוצות חלשות על ידי יצירת דיור בהישג יד בערי הפריפריה. במיוחד בולט הסיוע לחרדים. קברניטי הערים בפריפריה השואפים להצטרף לתהליכים הגלובליים, למתג את עריהן ולמשוך השקעות וחזקים נתקלים בגל נגדי של הפניית חלשים על ידי המוסדות. התוצאה היא קיטוב גובר בין המרכז הנהנה מתהליכי הגלובליזציה החיוביים לבין השוליים המשלמים את מחיר הגלובליזציה. 27

29 חדר 503 מושב פוסטרים יו"ר: גלעד רוזן חנוכה התשע"אא 10:30-09:00 09:00 יום אא', ראשון התפלגות מרחבית-עיתית של ברקים באזורנו והקשרם למערכות הסינופטיות סיגלית שלו, טל איז'ק, הדס סערוני, יואב יאיר וברוך זיו אפיון הידרומטאורולוגי של בצורות ברמת הגולן שמחת אלוני, אפרת מורין ותמיר גרודק אירועי טמפרטורה קיצוניים בעונת הקיץ במזרח הים התיכון ניתוח ואפיון על פי מסלולי גושי האוויר צבי הרפז, הדס סערוני וברוך זיו שימוש בשיטות פוטומטריות להערכת יצרנות ביולוגית באזורים מידבריים עמית מוסרי וסטאפן לואי הערכת תרומתן של מחצבות בית שמש לריכוזי אבק באזור אליאב שמואלביץ טנאי תרומתם של עצים בקניון עירוני בבאר שבע למאזן האנרגיה: מדידות וסימולציה לימור שעשוע-בר, שבתאי כהן, עודד פוצ'טר, טל קנטי, אורי דיקן, ירון יעקב, יוסי ופועה בר (קותיאל) שינוי מרקם הקרקע במישור ימין כתוצאה מהימצאות קרומי קרקע ביולוגים גיא חץ, דודי אברהם, חי כהן ודן בלומברג Estimation of semi-arid vegetation parameters from Synthetic Aperture Radar data Marina Hetz, Dan G. Blumberg, Stanley R. Rotman שיטה בעצי באמצעי חישה שנות רקע על מרחוק ניטור שידפון (עקת יובש בצמחים) יובש בערבה הדרומית סיון איזיקסון, דן בלומברג, חנן גינת זיהוי עננים באמצעות סדרות זמן של תמונות לווין שילה שיף, איתמר לנסקי האם האגן הדרומי של ים-המלח היה מתייבש אלמלא התערבות האדם? תמר ריב, איתי גבריאלי, יהודה אנזל ואפרת מורין קשרי עוצמה-משך-תקופת חזרה של גשמים מסדרות נתונים גדולות אריה בן-צבי 28

30 10:30-09:00 09:00 יום אא', התפלגות מרחבית-עיתית של הסינופטיות ברקים באזורנו והקשרם למערכות 1 1 סיגלית שלו, טל איז'ק, הדס סערוני 1 אוניברסיטת תל-אביב 2 האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, יואב יאיר וברוך זיו sigalit.shalev.1@gmail.com, taliz81@gmail.com, saaroni@post.tau.ac.il yoavya@openu.ac.il, baruchz@openu.ac.il ההתפלגות המרחבית-עיתית של ברקים באזור דרום הלבנט וישראל נלמדה מנתוני ברקים שהתקבלו ממערכת לניטור ברקים System) (LPATS-Lightning Position And Tracking המופעלת על ידי חברת החשמל הישראלית. למערכת זו כיסוי אזורי עד טווח של 500 ק~ "מ סביב מרכז הארץ, אזור הכולל את מזרח הים התיכון, ישראל, לבנון, מערב סוריה וירדן והחלק המזרחי של חצי האי סיני והים האדום. תקופת המחקר כוללת 5 שנים. ההתפלגות המרחבית של צפיפות הברקים מצביעה על ריכוז גבוה יותר מעל אזורי הים, והיא מיוחסת לתרומה של שטפי החום הכמוס והלחות הדומיננטית בשקעים חורפיים (קפריסאיים). ריכוזים נוספים של צפיפות ברקים גבוהה מופיעים לאורך מישור החוף ומבטאים את השפעת החיכוך של קו החוף, ולאורך מחסומים אורוגרפים, בעיקר בצפון הארץ. ההתפלגות התוך שנתית מציגה העדר מוחלט של ברקים באזורנו בעונת הקיץ,(JJA) ומיוחסת לקביעותה של הרמה הסובטרופית מעל האזור. הרוב המכריע של פעילות הברקים מתרחש במהלך 7 החודשים בין אוקטובר ואפריל. למרות שיותר מ- 65% מהגשם יורד בחודשי החורף המרכזיים,(DJF) רק 35% מהברקים נמדדו בחודשים אלה. אוקטובר הוא חודש עתיר ברקים, ובו התקבלו 40% מסך הברקים הכולל. ריבוי הברקים באוקטובר מיוחס לאירועים של אפיק ים סוף "פעיל", המאופיינים באי יציבות סטטית גבוהה מאוד, אך גם לאירועים הקשורים במערכות של שקעים חורפיים. שקעים קפריסאיים הם המערכת הסינופטית אשר תורמת את עיקר הגשם בישראל (מעל 80%), אך רק 42% מסך הברקים שמעל ישראל, ואילו אפיקי ים סוף, שתרומתם לכמות הגשם קטנה, אחראים ל- 48% מסך הברקים. עם זאת, בחורף 66% מהברקים משויכים לשקע קפריסאי ו- 25% לאפיק ים סוף, בעוד שבחודשי הסתיו היחס הפוך: רק 27% משויכים לשקע קפריסאי והרוב (63%) מתרחשים תחת השפעה של אפיק ים סוף. נמצא כי ביותר מ- 80% מהימים שהוגדרו כשקע קפריסאי היו ברקים, עובדה המעידה על אי היציבות הקשורה בשקעים אלו ואילו באפיקי ים סוף נצפו ברקים ב- 60% מהימים, זאת למרות העובדה שרבים מימי אפיק ים-סוף מאופיינים בהעדר משקעים. ברקים אלה נצפו בחלק ניכר מן הימים מחוץ לגבולות ישראל. בבחינת התפרוסת המרחבית של הברקים באירועים של אפיקי ים סוף נמצאו שני דגמי תפרוסת שונים, האחד בו רוב הברקים הינו 29

31 10:30-09:00 09:00 יום אא', מעל היבשה, בעיקר בחלקים המזרחיים והדרומיים של האזור, והשני בו רוב הברקים מעל הים בדומה לדגם המרחבי של התפלגות הברקים בשקעים קפריסאיים. החלוקה המרחבית של ברקים חיוביים ושליליים לקרקע נבדקה אף היא. ברקים חיוביים מהווים כ 6% מסך הברקים והם מרוכזים יותר ממזרח לקו החוף ובפנים הארץ. תוצאה זו עשויה להיות מוסברת על ידי הנטייה האלכסונית המוגברת של ענני סערה כתוצאה מפגישתם עם החוף, מה שמוביל לקבלת "דיפול מוטה" אשר גורם לקבלת אחוז גבוה יותר של ברקים חיוביים. תוצאות דומות נמצאו בחוף המערבי של יפן בעונת החורף. הקשב אפיון הידרומטאורולוגי של בצורות ברמת הגולן שמחת אלוני, אפרת מורין ותמיר גרודק האוניברסיטה העברית בירושלים 30 בצורת מתוארת כגרעון במשתני המחזור ההידרולוגי ביחס למצב האופייני, גרעון בעל משך המשתרע על פני אזור. מקובל להבחין בין בצורת מטאורולוגית, בצורת הידרולוגית, ובצורת חקלאית, המתייחסות לגרעון הנצפה במשקעים, גרעון בזרימת נחלים ושפיעת מעיינות, ושינוי בלחות הקרקע הבא לידי ביטוי בפגיעה בגידולים, בהתאמה. מקורם של כלל סוגי הבצורת הינו מיעוט משקעים, וישנו קשר בין סוגי הבצורת השונים. עבודה זאת מבקשת לבחון את תופעת הבצורת לאורך המחזור ההידרולוגי, בהתמקדות באזור רמת הגולן כמקרה מחקר. אזור זה הינו חלק מאגן ההיקוות של הכנרת, והוא מהווה מקור לכ % מכניסות המים לכנרת, אשר מהווה מקור לכ % מהמים המתוקים של ישראל. מטרת המחקר הראשונה הינה זיהוי שנות בצורת מטאורולוגית במשקעים, ושנות בצורת הידרולוגית בנחלים ובמעיינות, והשוואתן. מטרת המחקר השנייה הינה בחינת הקשר בין פיזור המשקעים, בזמן (לאורך עונת הגשמים) ובמרחב, לבצורות ההידרולוגיות בנחלים. מטרת המחקר השלישית הינה בחינת הקשר בין הפיזור הבין שנתי והתוך שנתי של המשקעים לבצורות ההידרולוגיות במעיינות. זיהוי הבצורות מבוסס על האינדקסים- (Standardized Precipitation Index) SPI ו- SRI Index),(Standardized Runoff אינדקסים סטטיסטיים אלו מבוססים על התאמת התפלגות תאורטית לסדרות של נתוני משקעים וזרימה, בהתאמה. התוצאות מצביעות על כך שככלל ישנה חפיפה בזמן הופעתן של הבצורות המטאורולוגיות והבצורות ההידרולוגיות בנחלים, אך ישנן שנות בצורת הידרולוגית שלא הוגדרו כשנות בצורת מטאורולוגית ולהפך. כמו כן, ישנו שוני בין הבצורות המטאורולוגיות ובין הבצורות ההידרולוגיות בנחלים, הנראה בהתפלגויות המשתנים. בעוד שבהתפלגות המשקעים