תכנית הדרכה להורים לילדים החווים קושי בשליפת מילים התכנית הבינתחומית להתפתחות הילד

Transcript

1 הקשר בין שחיקה והתנהגות רגישה בקרב מרפאות בעיסוק בתחום ההתפתחותי התכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד אביטל אלדג'ם מנחה : נורית גור - יעיש כלים מבוא טיפול פרא רפואי מצריך קשר הדוק בין נותן השירות למקבל השירות, ובאופן אינהרנטי מרוקן מבחינה רגשית וגורם למתח מרפאות בעיסוק הינן מועמדות מובילות לשחיקה משום שתפקידיהן הקליניים הינם דורשניים ומחייבים אינטראקציה קרובה עם הילד ) (Balogun, Titiloye, Balogun, Oyeyemi & Katz, פיתוח גישה טיפולית המשתמשת בעצמי כמטפל, הינה אפקטיבית בכדי לקדם את הטיפול בילד, אך חשוב וחיוני שמרפאות בעיסוק ידעו לשמור ולדאוג לעצמן עבודה עם אנשים הנאבקים במוגבלות פיסית או רגשית יכולה לגרום למתח הן עבור הילד והן עבור המטפלת, דבר שול להוביל לשחיקה ) (Etzrodt, 8 שחיקה נוצרת כאשר האדם הגיע לרמה מסוימת תשישות מנטלית ופיסית, המשולבת בתחושות תסכול וכון עצמי ) (Balogun et al, דיון וחשיבה להמשך בדיקת התנהגות רגישה - הכלי שבאמצעותו נבדקה הרגישות היה CLASS- Classroom Assessment Scoring System K- שנבנה ידי (8) Pianta, La Paro & hamre הכלי פותח מנת לבחון אינטראקציות בסביבה חינוכית והוא בוחן את ערך הלמידה והחוויה הילד מעבר לתחומי התוכן הכלי פותח מתוך תיאוריית ההתקשרות, ולכן הוא בוחן את האינטראקציה שמתרחשת בכיתה במחקר הנוכחי ניתנה התייחסות לתחום התמיכה הרגשית אשר כולל ארבעה מימדים המימדים באמצעותם נבדקה רמת הרגישות המטפלת היו - אווירה חיובית, אווירה ילית, רגישות המבוגר האחראי והתייחסות לנקודות המבט הילד מנת לבדוק את רמת השחיקה נעשה שימוש בשאלון למילוי עצמי שירום ומלמד ) (5 השאלון מונה פריטים הנעים בסקלה -) -7 כמעט אף פעם לא -7, כמעט תמיד(, וקיימים בו ושה תתי סולמות -P כוח פיזי -C, חיות מחשבתית -E, אנרגיה רגשית מחקר זה עוסק בקשר שבין שחיקה להתנהגות רגישה במסגרת טיפול פרטני בריפוי בעיסוק הטיפול בריפוי בעיסוק כולל מימדים שונים שאחד מהם מתייחס להתנהגות רגישה בספרות קיימת התייחסות להתנהגות רגישה בקונטקסט הורה ילד עדיין לא קיימת התייחסות להתנהגות רגישה בשדה הטיפולי, אך קיימת חשיבות לבדיקת הרלוונטיות המונח בהקשר לריפוי בעיסוק ממצאים בבחינת המרחק מהממוצע בושת תתי הסולמות בשאלון השחיקה, לא נמצא הבדל משמעותי בין הנבדקות, אם כי קיים הבדל בין נבדקת מספר בסולם P ובסולם,E ביחס לשאר הנבדקות במחקר )כמפורט בגרף מספר ( אחוז קטן מההתקדמות בתפקוד הילד קורה כתוצאה משימוש במודלים ספציפיים או טכניקות עבודה שמרפאות בעיסוק משתמשות בהם מערכת היחסים שנרקמת בין הילד למטפלת הינה הרבה יותר משמעותית ובת השפעה התקדמותו ) (Etzrodt, 8 גרף - ציוני שחיקה בושת תתי הסולמות 6 אקלים ילי ערכי הציונים ערכי הציונים 5 רגישות המבוגר האחראי התייחסות לנקודת מבטו הילד משתתפים המחקר כלל מרפאות בעיסוק בגילאי 9 עד 9 שנים שתיים מהן בות תואר ראשון והאחרות בות תואר שני כל המשתתפות הינן שכירות במסגרת קופת חולים כללית מספר נבדקת מהנתונים עולה כי רמת האנרגיה הרגשית ) (E כפי שנבדקה בשאלון השחיקה נמצאה ברמת שחיקה גבוהה יותר בקרב נבדקת מספר, וציוני הרגישות ב CLASS - נמצאו אצל אותה נבדקת כנמוכים ביותר נבדקות,, נמצאו עם מדדי אנרגיה רגשית ) (E ברמת שחיקה פחותה מנבדקת מספר וכל מדדי הרגישות הן נמצאו גבוהים, כפי שמפורט בגרף מספר גרף - סכמת ציוני CLASS וממוצע שחיקה רגשית ממוצע SBMB-E סכמת ציוני class 8 6 ערכי הציונים ביבליוגרפיה Balogun, J A, Titiloye, V, Balogun, A, Oyeyemi, A, & Katz, J () Prevalence and determinants of burnout among physical and occupational therapists Journal of allied health, (), -9 Biringen, Z, & Robinson, J (99) Emotional availability in mother child interactions: a reconceptualization for research American Journal of Orthopsychiatry, 6(), 58-7 Etzrodt, MG (8)Taking care of our clients and taking care of ourselves Mental Health Special Interest Section Quarterly, (), בנוסף הנבדקות מילאו שאלון שחיקה למילוי עצמי מספר נבדקת הליך נערכו ארבע תצפיות במהלך טיפול פרטני בריפוי בעסוק, כל תצפית למשך דקות פי הקריטריונים שבתצפית ה CLASS - מגבלות המחקר : היקף מצומצם נבדקות, ביצוע תצפית ה CLASS - ידי עורכת המחקר ושימוש בכלי תצפיתי שאינו מותאם ומתוקף להקשר הטיפולי המגבלות מות חשיבה להמשך העמקה ולמידה בנושא באופן רחב יותר מבחינת היקף מספר הנבדקות ובאמצעות פיתוח כלים שיותאמו למערך הטיפולי הפרא רפואי אקלים חיובי 7 השערת המחקר : ימצא קשר בין רמת שחיקה גבוהה והתנהגות רגישה נמוכה ממחקר ראשוני זה עולה הרלוונטיות חקירת הפן הרגשי בטיפול ריפוי בעיסוק )ובאופן כללי בטיפולים פרא רפואיים(, והחשיבות התייחסות להיבטים הרגשיים במהלך ההכשרה המקצועית מחקרי המשך יכולים לעסוק בטיב מערכת היחסים הטיפולית, הקשר שנוצר עם ההורים במהלך טיפול, הדרכה רגשית, וגיבוש בי ההתפתחות מקצועית גרף - ציוני ה CLASS - מימד רגשי שחיקה פיזית שחיקה מחשבתית שחיקה רגשית לבדוק את הקשר שבין רמת השחיקה למידת הרגישות מרפאה בעיסוק במהלך טיפול המטפלת אשר הייתה שחוקה יותר משאר המטפלות במחקר זה, הייתה גם פחות וותיקה מטפלים בראשית דרכם )בממוצע חמש שנים לאחר סיום הלימודים( עסוקים בבניית הזהות הטיפולית הם, והם נמצאים בתהליך הבנה כיצד להיות בזכות עצמם ) (Ronnestad & Skovholt, ייתכן כי, המטפלת השחוקה יותר נמצאת בתהליך גיבוש זהות טיפולית, ב המשפיע היכולת להתנהג באופן רגיש במהלך טיפול מניתוח תוצאות מבחן ה Class - נבדקות, ו - נמצאו עם מדדי רגישות גבוהים, בעוד שנבדקת מספר נמצאה עם מדד רגישות בינונית - נמוכה, כמפורט בגרף המונח "זמינות רגשית" בא לתאר את המטפלת ונסיונה הטיפולי, כתגובה רגשית המותאמת לצרכי ומטרות הילד ומשפחתו ישנה התייחסות למעורבות הרגישה המטפלת בקשר לסיפורי החיים המטופל וניסיון החיים ו, כמו גם מידת הפתיחות המטפלת להבעות הרגשיות המטופל ) (Biringen & Robinson, 99 מטרת המחקר ממחקר פיילוט זה נראה כי הנבדקת שהראתה רמות שחיקה גבוהות במימד הרגשי, הראתה התנהגות רגישה פחות בכל אחד ממימדי התמיכה הרגשית ייתכן ומטפלת שחוקה אינה פנויה להבחין בסיגנלים העולים במהלך טיפול ולהגיב באופן רגיש מספר נבדקת Roonestad, MH, & Skovholt, TM () The journey of the counselor and therapist: Research findings and perspectives on professional development Journal of Career Development, (), 5-

2 תובנה הורית - כלי עזר למרפאות בעיסוק התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד אבישג שרוני אסף מנחה : דר' שירלי שויער מבוא אחד מתפקידי המרפאה בעיסוק ההתפתחותית השערות המחקר הוא לסייע להורה להתאים ולכוונן את הטיפול ההורי ובכך לעזור להורה לפתח מיומנות שתשפר את האינטראקציה עם הילד ) (Mayer, White, Ward, & Barnaby, ; Humphry, 989 תוצאות בעקבות סדנת התובנה מרפאות בעיסוק יכירו ברלוונטיות ההשערה הראשונה בהתייחס לרלוונטיות התובנה המושג לטיפול ריפוי בעיסוק לטיפול ריפוי בעיסוק אוששה בעקבות סדנת התובנה מרפאות בעיסוק תחשובנה כיצד הנושאים שו : הן יכולות ליישם את מרכיבי התובנה בטיפול התייחסות המטפלת למערכת היחסים בין ההורה לבין הילד תפקיד המרפאה בעיסוק בהקשר לאינטראקציה הורה - ילד חברתיים ורגשיים ) (Humphry,989 "הורה שמגלה יותר תובנה הורית זה משפיע לטובה התפקוד הילד ו הורה שמכיר גם אספקטים חיוביים וגם אספקטים יליים הילד ו זה מאד חשוב" חשיבות המשגת התובנה כמארגנת ידע חשיבות התובנה ההורית בטיפול עשויה לתרום לשיפור תפקודו הילד בהיבטים מוטוריים, "נתן שם לדברים שאנחנו רואים אותם אבל הם לא מאורגנים דברים שאנחנו רואים אבל אנחנו לא תמיד יודעים לשים את האצבע איך בדיוק להתייחס אליהם" "כשהורה מגיע לטיפול והוא מצליח לעשות איזשהו שינוי אנחנו נראה את השינוי בילד גם אם הטיפול נו באופן ישיר הוא לא זה שעשה את השינוי " למרפאות בעיסוק אין מספיק ידע מקצועי הנוגע להורות, למערך משפחתי ולגורמים המשפיעים הקשר הורה - ילד, וכן שיטה חסרה הכשרה ומיומנות להתערבות בתוך מערכת יחסים זו ) (Humphry,989 ; Mayer et Al, תובנה אימהית היא היכולת לראות דברים מנקודת המבט הילד, להתייחס לעולמו הפנימי, למניעיו להתנהגותו תוך ראייה מורכבת, מקבלת, פתוחה וממוקדת בילד ) Oppenheim,Koren- (Karie, תובנה חיובית היא בסיס להורות רגישה ומווסתת רגשית והיא תורמת לרווחה רגשית ילדים תובנה נמוכה ולה להוות גורם סיכון לתחושת הביטחון, היכולת והיטה הילד ההשערה השנייה בהתייחס לדרכי יישום אפשריות אוששה הנושאים שו : משתתפות : שמונה מרפאות בעיסוק במכון להתפתחות הילד בצפון הארץ הליך וכלים : הועברה סדנת תובנה הורית בשני מפגשים הסדנא כללה : שימוש במרכיבי התובנה ככלי להתבוננות הקשר הורה - ילד בטיפול שימוש במרכיבי התובנה כהסבר או מודלינג להורים שימוש במרכיבי התובנה כמעודדי רפלקציה בקרב המטפל סקירת מרכיבי תובנה רלוונטיים : תובנה למניעים, ראייה מורכבת, פתיחות, קבלה, מוטרדות דיון והמלצות להמשך בעולם ) (Oppenheim, Koren-Karie, התנסות בניתוח מרכיבי תובנה מתוך סרטים ותעתיקים שיפור התובנה ההורית יכול להניע תהליך שינוי בתפקוד לשם כך בוימה וצולמה סיטואציה בחדר טיפול בין אמא וילדה ומאפשר הסתכלות התפתחותית רחבה ומה יותר הילד ) (Oppenheim, Koren-Karie & Goldsmith, בהתייחס לסיטואציה זו נכתבו ארבעה ראיונות קצרים שמייצגים המרפאה בעיסוק היא סוכן שינוי שיכולה לסייע להורים להבין את המניעים מרכיבי תובנה שונים תעתיקי הראיונות והסרטים היוו את להתנהגות הילד, לסייע להורה לראות תמונה מורכבת ומאוזנת ולקבל הבסיס להתנסות בניתוח מרכיבי התובנה בסדנא באמפתיה התנהגות מאתגרת דיון באפשרויות לשימושים בטיפול קיימת חשיבות להתבוננות המטפל תהליך הטיפול ו עצמו לחשוף מרפאות בעיסוק למושג התובנה ההורית ומרכיבי תובנה שרלוונטיים לעבודתן, כך שתוכלנה להשתמש במושגים אלה בטיפול "אפשר ממש להגיד את זה להורים שעכשיו אנחנו צריכים יותר להבין את המניעים" חשיפה למושג תובנה הורית ולמקורות התפתחותו השימוש במושגים מאפשר ארגון ידע שחסר בהכשרת מרפאים בעיסוק מטרת המחקר "המושגים נתנו את האפשרות להסתכל מה קורה בסיטואציה מבלי לשפוט את מה שההורה עשה בעצם, אלא רק לנתח ואז לקבל כלי שאפשר לעבוד איתו הלאה" כמטפל התקבלו משובים בסיום הסדנא ונערכו שני ראיונות רפלקטיביים מומלץ להמשיך בליווי המשתתפות מנת להטמיע את השימוש במושגים זהו מחקר חלוץ ויש צורך לבדוק מדגם גדול יותר בדיקת ההשערות ביחס למטפלים פרארפואיים אחרים העובדים בהתפתחות הילד "אפילו לי כמטפלת - מה אני לא מבינה? מה המניע ו? איפה אני לא רואה את הדבר המורכב הזה? יש משהו פה שאני לא מצליחה לראות למה אני לא פתוחה לילד הזה?"

3 "הישיבה הזו המשותפת, אין, זו הדרך" מעורבות ההורים בתהליך התאמת הושבה וניידות לילדי CP התכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד אורית רוזנשטיין מנחה : ד"ר שירלי שויער מבוא שיתוק מוחין - פגיעה הגורמת לנזק במוח המתפתח, הכוללת "מיטריית" ליקויים פיזיים שאינם מתקדמים אך משתנים מלווה בלקויות תחושתיות, קוגנטיביות ותקשורתיות התוצאה הינה מגבלות תפקודיות יומיומיות ) (McDonald et al, ; Rosenbaum, הלקות המוטורית ולה לפגוע ביכולת ישיבה יציבה, עצמאית ופונקציונאלית שמשמעותית לתפקודי היומיום ) (McDonald et al, מערכת הושבה מותאמת הינה האביזר המסייע לשיפור הפעילות, התפקוד וההשתתפות בחיי היום - יום ) (Chung et al, 8 משתתפים תוצאות עבודה זו הינה תיאור מקרה ) (Case Study ומתמקדת במשפחה אחת קחה חלק בתהליך התאמת הושבה וניידות לילדם הלוקה בשיתוק מוחין מסוג Tetraplegia- Athetosis המשפחה מונה את ג בן, חסר כל ניידות עצמאית וזקוק לעזרה בכל תפקודי היומיום, ע האם, בת,5 גרושה, בת השכלה אקדמית, עובדת בחלקיות משרה לג אחות בת 6 ואח בן התמות שנכללו בהשערות המחקר : נבדקו מדדי רווחה רגשית תוך - אישיים ובין אישיים בהקשר לתהליך התאמת ההושבה מדדים תוך - אישיים : בי אצמנטוי להפחתה במצוקה ולחץ, שיפור ערך עצמי ויטה - מומחיות ),(mastery לא נמצאה התייחסות להיבטים דכאון וקבלה עצמית מדדים בין - אישיים : נמצא ביטוי למעורבות, שותפות והשפעה כמייצגים מערכות יחסים חיוביות נמצא ביטוי לשביעות רצון חלקית מהכסא שהותאם, האם מבינה את היתרונות שבו בהתייחס לתפקודה אך מבטאת גם ביקורתיות לא נמצא ביטוי לשיפור הקשר עם המורה והמטפלים בהתייחס לתהליך התאמת ההושבה והניידות עם זאת, האם מבטאת עמדות חיוביות לגבי תהליך משותף קודם עם המורה ולגבי הכותיו איכות הקשר בין המשתתפים בו הליך מפגשי תהליך התאמת ההושבה נפרשו פני כחצי שנה תוכנו כל מפגש השתנה בהתאם לב בתהליך בו התבצע בכל המפגשים נכחה המשפחה )האם וג ( והצוות נערך ראיון בבית המשפחה, לאחר שתהליך ההתאמה הסתיים הראיון שוכתב ונותח פי התמות המרכזיות שו בו הורים לילדים בי מוגבלויות, בשונה מהורים לילדים בריאים, מדווחים נטל פיזי ונטל רגשי שהולכים ומתעצמים עם התבגרות הילד ) (Raina et al, 5; Taanila et al, כלים רווחה רגשית ) :(well being המידה שבה תופס האדם את האיכות הכוללת חייו כחיובית ורצויה תהליך התאמת ההושבה כלל : א הכרות ומיפוי צרכים ב חשיבה ותכנון ג הדגמה והתאמת ציוד ד קבלת החלטה ורכישה מדדי הרווחה הרגשית המתארים הורים לילד ב מוגבלות : דכאון, מצוקה, לחץ, ערך עצמי, קבלה עצמית, יטה ומומחיות ) (Mastery וכן יכולת לפתח מערכות יחסים חיוביות ) King et al, 999; Van Riper et al (99 טיפול ממוקד משפחה ) (Family Centered Service מהווה מודל התערבות המטפח קשר הורה - ילד - מטפל התערבות זו תורמת הן לשיפור מוטורי ושכלי ילדים בי צרכים מיוחדים והן לשיפור מדדי הרווחה הרגשית ושביעות הרצון ההורים ) (King et al, למיטב ידיעתנו, טרם נבדק הקשר בין תהליך להתאמת הושבה וניידות לילדי CP במיקוד משפחתי, לבין הרווחה הרגשית ושביעות הרצון ההורים מטרת המחקר לבדוק האם מעורבות הורים בתהליך התאמת ההושבה והניידות ילדם תרפשמ את תחושת הרווחה הרגשית הם ומביאה לשביעות רצון גבוהה יותר מהתוצאה השערות המחקר תהליך התאמת ההושבה והניידות ממוקד משפחה ישפר את תחושת הרווחה הרגשית הכוללת ההורים ) (Well Being תהליך התאמת ההושבה והניידות ממוקד משפחה יביא לשביעות רצון גבוהה יותר מהתוצאה )הכסא המותאם( תהליך התאמת ההושבה והניידות, כתהליך משתף צוות וממוקד משפחה, ישפר את איכות הקשר עם המורה ושאר המטפלים הפרא - רפואיים במקביל נכתב ידי צוות ההושבה מפרט טכני ונחה פניה למשרד הבריאות לקבלת מימון לרכישת הציוד בכל מפגש נכתב תיעוד וסיכום שנאסף ידי כותבת העבודה לצורך שיחזור התכנים נבנה ראיון חצי מובנה, בהיבט רטרוספקטיבי שמיועד לאם מטרתו, להבין את התהליך מנקודת מבטה ולבדוק האם הוא תרם לרווחתה הרגשית תמות נוספות א נכללו בהשערות המחקר : מורכבות הטיפול בג : בריאותו הלקויה "עכשיו קצת יותר טוב אבל הקטע הזה האפילפסיה היה ממש חמור " הסיזיפיות בטיפול "זה להשאר עם אותן מטלות ולא קורה בהן שום דבר, אין שינוי, אין התפתחות לדעת שזה ישאר אותו דבר ואתה נמצא במקום הזה והמקום הזה לא משתנה" המסגרת החינוכית : אינה מהווה גוף תמיכה לאם "אם ביה"ס היה יותר עוזר לי, הייתי יכולה, אבל אני כבר עייפה לעשות את זה לבד " הצורך בהרחבת המפגשים צוות - משפחה "הישיבה הזו המשותפת, אין, זו הדרך" היבטים רגשיים האם : אשמה " אני קצת מרגישה אשמה כל הזמן שאני לא מספיק מעניקה לו ביחוד עכשיו שיש אותה, אני יכולה יותר לברוח מזה " תהליך השינוי הרגשי וההמה עם האבחנה "האמנתי שאני יכולה לשנות אותו, שאני יכולה להבריא אותו " " אני יותר במקום קבלה ואני אוהבת אותו כמו שהוא ומקבלת אותו כמו שהוא" דיון הממצאים מאוששים את ההשערה כי מעורבות הורים בתהליך התאמת ההושבה תורמת לרווחה רגשית ולשביעות רצון תהליך זה עוסק לכאורה בתכנים פיזיים קונקרטיים, אולם בהיותו מתנהל פי עקרונות מודל ממוקד משפחה : א הוא מזמן שיח אינטימי ונגישות להיבטים רחבים יותר בחייהם כמשפחה לילד ב מוגבלות, מספק תובנות משמעותיות לגבי צרכי המשפחה ומשפר את תוצאת התהליך ב מאפשר יצירת קשר ואמון בין הצוות והמשפחה ומגייס לעשייה משותפת ) King et al, (999 מגבלות והמלצות העבודה מתבססת מקרה אחד וממצאיה נותחו באופן תמטי יש לבדוק את הממצאים באמצעות מדגם גדול יותר ושאלונים מובנים ומתוקפים יש מקום להמשיך ולברר מהן הכות מודל עבודה זה לגבי שאר החברים בו ולא רק לגבי ההורים יש מקום להרחיב מודל עבודה זה לתחומי פעילות נוספים במסגרת החינוכית

4 התוכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד איילת בראלי מנחה : ד"ר סמדר דולב מטרת העבודה : הרציונל : מבנה החוברת : לפתח חוברת הסברה להורים, אשר מגיעים למרכז מילמן לטיפול עם ילדם נקודות אשר הביאו לצורך בכתיבת חוברת ההסברה : מידע כללי המרכז, התפיסה והגישה הטיפולית מספר ממדים התפתחותיים רגשיים (יחסי הורה - ילד, עיבוד וויסות חושי, הממדים ההתפתחותיים - רגשיים שיהם מתבססת תכנית הטיפול : החוברת נותנת הסבר : התפיסה הטיפולית במרכז מילמן הממדים ההתפתחותיים רגשיים בהם מתמקדת תכנית הטיפול במרכז מטרות ואפיונים הטיפולים הניתנים במרכז תקשורת ומשחק) אשר באים לידי ביטוי בכל הטיפולים וולים ליצור התפתחות בהקשר יחסי הורה ילד איה שכל הטיפולים נראים אותו הדבר התפתחות בסיס עיבוד וויסות חושי הטיפולים השונים במרכז מילמן, עם אוכלוסייה ילדים לקויי תקשורת התפתחות תקשורתית באים לידי ביטוי באופן מאוד ייחודי, בשונה מאותם טיפולים עם אוכלוסיות התפתחות בהקשר משחק אחרות לדוגמא : קלינאיות תקשורת שפוגשות ילדים בהתפתחות תקינה, האפיונים והמטרות הטיפולים השונים הניתנים במרכז : טיפול רגשי עובדות הרבה פעמים הגייה, לעומת קלינאיות תקשורת במרכז מילמן, הורה - ילד, ליווי והדרכת הורים, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, סקירה ספרותית : שעובדות פונקציות תקשורתיות ראשוניות (ג'סטות, שיתוף בחוויה ועוד) תרפיות ביצירה והבעה, טיפול באמצעות בע"ח ורפואה התפתחותית ASD הפרעות הספקטרום האוטיסטי אשר מאופיינות בעיקר ע"י : תגובות שהתקבלו מההורים, לאורך השנים, המעידות קושי להבין את ליקויים בתקשורת, הפרעה ביצירת קשרים בין אישיים ואינטראקציות חברתיות, הגישה הטיפולית במרכז ואת ההבדלים בין הטיפולים השונים סיכום ומסקנות : ליקוי בהתפתחות שפה והתנהגות סטריאוטיפית וחזרתית עם מגוון צר תחומי עניין (אמיתי וחב' ), אלו הן הפרעות התפתחותיות נרחבות ויש צורך בטיפול ע"י : תהליך בניית החוברת : הצורך בבניית חוברת הסברה להורים, ה לאחר שנים עבודה במרכז צוות רב מקצועי - המורכב ממטפלים ממקצועות שונים, שעובדים וחושבים חשיבה משותפת עם מנהלת המרכז ומטפלים בכירים, לגבי מבנה החוברת מילמן, במהלכה, ו שאלות רבות ותהיות מצד ההורים, לגבי שיטת העבודה, וחלקיה השונים, אילו נושאים חשובים צריכים לבוא לידי ביטוי בחוברת, סדר ההבדלים בין הטיפולים השונים, ומה מחבר ביניהם בנוסף, ההבנה כי חוברת הצגת הנושאים, אילו טיפולים קיימים במרכז וסדר הצגתם כזו, תעזור בתיאום הציפיות בין ההורים למטפלים ותביא להקלה בהסתגלותם יחד כצוות ומשתמשים בהערכות השונות, כדי להגיע למסקנה מגובשת ( )Jordan, צוות כזה מאפשר טיפול נרחב, התפתחותי ואינטגרטיבי וניתן למצוא זאת : במרכז מילמן מרכז אבחון וטיפול בילדים הספקטרום האוטיסטי למשפחה למרכז והילד שמגיעים למרכז, נבנית תכנית טיפולית ליומיים בשבוע, המורכבת מטיפולים לאחר מכן, נעשתה קריאת ספרות הנושאים והטיפולים השונים מנת אתגרים בבניית החוברת : פרטניים שונים, מפגשים קבוצתיים, ושיחות הדרכה עם ההורים לבנות ד התחלתי לחוברת צמצום המלל תוך כדי שמירה הנקודות החשובות ביותר, שמירה שפה הגישה הטיפולית במרכז מתבססת ההנחה, שההורים הם הדמויות פשוטה שתהיה מובנת לכל, ארגון החומר ההסברתי שנאסף ממקורות שונים המשמעותיות והעקביות בחיי הילד והם שותפים פעילים בטיפול הילד החוברת הראשונית הועברה למנהלת המרכז ולמטפלים השונים לקבלת משוב והניסיון להגיע לחוברת סופית, שתה כל הציפיות והדרישות, מצד הנהלת הספקטרום האוטיסטי מתנהג בצורה שונה, המתבטאת בכל תחומי ההתפתחות, נערכו שיחות נוספות ובהתאם לכך החוברת עברה עריכה, שינויים ותוספות המרכז, המטפלים השונים וההורים שונות זו מהווה "שפה" מיוחדת שבה מתבטא הילד ההורה והמטפל יחדיו, רעיונות להמשך היישום : ללמוד ולפענח את השפה הילד כדי ליצור עמו שפה משותפת גישה ממוקדת לאחר אישור סופי ממנהלת המרכז, החוברת ניתנה להורים אשר ילדיהם חלוקה מקדימה החוברת לעובדי מרכז מילמן, מנת לעזור בבניית הזהות משפחה תומכת בשילובה המשפחה בתהליך הטיפולי וזה כולל מטופלים במרכז מילמן, לקבלת משוב נקודות חשובות שו ממשוב ההורים : המקצועית הם, כדי שיוכלו להציג את המקצוע הם בצורה נכונה ו מנת העברת מידע כתוב - אספקת מידע אפקטיבי, היא תנאי הכרחי לשותפות בין הילד, החוברת מכילה מלל רב מידי שידעו ויבינו מה עושים המטפלים ממקצועות הטיפול השונים, בתוך הצוות הרב הוריו והמטפלים הורים לילדים עם מחלות כרוניות (כדוגמת אוטיזם) מעוניינים השפה גבוהה מקצועי לאחר מכן, חלוקת החוברת להורים, בתחילת דרכם הטיפולית במרכז, לקבל מידע אודות הטיפולים שאותם הם מקבלים, כדי לקבל תחושת ביטחון יש חשיבות ונחיצות לחוברת כזו לאחר תהליך הקבלה למרכז הכולל ביצוע תצפית הילד ולקיחת אנמנזה ומעורבות ) )Hummelinck & Pollock, 6 במחקרם,)( Mansell & Morris ראו כי מההורים הורים לילדים עם אוטיזם, חיפשו מידע ההפרעה ומידע טיפול מתאים בדקו את איכות ויעילות המידע שמועבר להורים בדרכים שונות וגילו שמידע אשר הועבר בע"פ, לא קיבל ציון גבוה ביעילות, בעוד מידע כתוב יכול להיות נגיש יותר ובחינם לבסוף : עריכה סופית, עיצוב גרפי והורדה לדפוס הצעה להמשך מחקר : חלוקת החוברת למספר רב הורים במרכז מילמן ולאחר מכן, חלוקת שאלונים להורים שיבחנו את מידת היעילות החוברת

5 תכנית הדרכה להורים לילדים החווים קושי ביפת מילים התכנית הבינתחומית להתפתחות הילד מגישה: דורית זיס מנחה: ד"ר אפרת שר-צנזור מבוא מטרת העבודה תוצאות דיון מתוך מילוי שאלוני בניית הפרופיל, התקבלה תמונת כתכנית התערבות קצרת מועד, אשר אינה מצריכה קושי ביפת מילים מוגדר כאי-התאמה בין ידיעתה לתעד ולבדוק באופן ראשוני יעילותה הדרכת מילה לבין היכולת "לגשת" ולוף אותה לשם הורים ממוקדת מטרות ההדרכה: מצב המעידה כי ע' ו-א' חווים קושי ביפת מילים, הכשרה מיוחדת, תכנית ההדרכה זמינה למעשה לכל לספק להורים מידע אודות הקושי אותו חווה הילד בסיטואציות שיח שונות קלינאי תקשורת, ונכונה לגיוס הורים למעורבות שימוש ספונטני ) al, (German et האמהות היו שבעות רצון מההדרכה: בהתמודדות עם קשיי ילדיהם מתן הדרכה קונקרטית באשר לתגובות הרצויות הדפוס הקליני הקושי מערב הן את חוסר היכולת אחת האמהות העבירה את תכני ההדרכה למורתו למצוא את המילה המתאימה וכן שימוש במגוון לנוכח קושי ביפת מילים בעת שיח הבינו את תכני ההדרכה ביחס לקשיי הילדים משתתפים בנה, דבר המחדד את תפקיד ההורים כגורם מתווך בין קשיי הילד למערכת החינוכית הרחבת חשו כי צוידו בכלים להתמודדות עם הקושי דיווחו כי עשו שימוש בהמלצות ההדרכה התנהגויות פיצוי, למ: הפסקות, החלפות מילים ועוד ) 998 al, (Dockrell et אמהות לשני ילדים בי קושי ביפת מילים: ציינו כי חשות שמעורבותן חשובה ומסייעת ההדרכה למסגרות החינוכיות עשויה לגייס את קושי ביפת מילים יכול להביא לבעיות משמעותיות בהבעת שפה, להפריע בתקשורת ע' בן 7:6 שנים, ו-א' בן 6:6 שנים 5 העידו שיפור בקרב הילדים המורה כגורם תומך משמעותי בהוויתו הילד תכנית ההדרכה נמצאה כמשביעת רצון בקרב שתי מעניין לציין, כפי שניתן לראות מתוך גרף, את ולחבל בלמידה, ואף ול להיות ב השפעות הליך טרם ההדרכה: מילוי שאלון לבניית פרופיל הקושי ההבדל בין האמהות: אימו ע', אשר דיווחה האמהות הן ציינו יותר הבנה קשיי בניהן ויותר ארוכות טווח עבור הדימוי העצמי וההתפתחות ביפת מילים שמפגין הילד קושי בולט יותר עשתה יותר שימוש בתכני ההדרכה מודעות בעת רגע השיח זהו רווח משני נוסף, ןכש החברתית 5) (Best, תגובות הוריות מותאמות, תורמות לרווחתו הנפשית הילד )) al, (Whipple et גרף מרמז קיומו קשר אפשרי בין המידה בה הקושי מפריע לילד בחיי היומיום לבין מידת השימוש בהמלצות ההדרכה ותחושת המסוגלות ההורית יש מקום לבדוק השערות אלה במערך מחקרי רחב ומקיף יותר תכנית ההדרכה: הדרכת הורים בת שעה וחצי שעיקרה דיון בתגובות מותאמות כאשר הילד מבטא קושי ביפת מילים לאחר ההדרכה: מלוי שאלון שביעות רצון כשבעה שבועות לאחר מועד ההדרכה כלים אך לצד זאת חשה פחות מסוגלת לסייע לבנה מאידך אימו א', אשר דיווחה קושי פחות בולט, עשתה פחות שימוש בתכנים אך חשה מסוגלת יותר גרף : דיווחי האמהות מתוך השאלון המסכם שיטות מבוססות שיח לטיפול בקשיי יפה מספקות הקשר תומך למציאת מילים באופן שהוא טבעי ואינטראקטיבי, בתוך דיאלוג בי משמעות, ובנוכחות משוב פונקציונלי Hoffman,) Stiegler & ( בהינתן תפקידם החשוב ההורים בכל הקשור להתפתחות שפה, יש לשער שהתערבויות המכוונות יש מקום לתכנן מערך מחקרי בו יבדקו במדגם רחב, באופן כמותי ואובייקטיבי השינויים בתחושת המסוגלות הורים לילדים בי קשיי יפה, לצד שאלון קושי ביפת מילים בניית פרופיל (תורגם מ - 98 (German, הדרכה להורים בנושא קושי ביפת מילים בעת להתנהגות הורית עשויות להיות יעילות בצמצום איחורו השפתי הילד ) & Wagner, Tempel, (McNeil, 9 אימו ע' אימו א' שיח מידת השיפור בקרב הילדים הדיווח יבוצע בקבוצת (זיס, ) למיטב ידיעתי לא מתועדת בספרות שיטה מבוססת שאלון סיכום ושביעות (זיס, ) רצון להורים לאחר הדרכה התערבות (בה תינתן הדרכה להורים) לעומת קבוצת ביקורת, אשר יקבעו בהשמה רנדומלית שיח המתמקדת בהדרכת הורים לילדים בי קשיי יפה המידה בה הקושי מפריע לילד מסוגלות הורית מידת השימוש בתכני ההדרכה

6 א) ב) ריבוי ילדים קשור לעיכוב באוצר המילים גם במשפחות ממעמד בינוני-גבוה? האם הילה לבנה מנחה: פרופ' דוד אופנהיים חיפה אוניברסיטת מבוא תוצאות דיון רכישת שפה מתבצעת דרך אינטראקציה עם אדם אחר תוך שימוש בקשב משותף פעולה או חפץ בעזרת כל פעוט קיבל שני ציוני תקן המשקפים את אוצר המילים ו בהבעה והבנה פי הממוצעים וסטיות תקן ממצאי המחקר מחזקים את ההשערה שפעוטות צעירים ממשפחות מרובות ילדים מראים עיכוב מסוים )5( הקשב המשותף הילד יכול לרכוש יכולת זיווג הצלילים המושמעים לו עם המשמעות הם ( Huttenlocher, שמצאה גנדלר-ו באוכלוסייה הכללית בהתפתחות אוצר המילים הן בהבעה והן בהבנה לאור העובדה שילדים ממשפחות ממעמד בינוני-גבוה כל הנבדקים למעט נבדקת מספר, השיגו ציונים בטווח הממוצע ומטה בהבעה מציון תקן 6- =Z עד מראים לרוב יכולות שפתיות גבוהות מהממוצע הממצאים מצביעים ההשפעה ריבוי הילדים al, 5 )Haight, Bryk, Seltzer & Lyons, 99; Tomasello et כמו כן, חשובה תגובתיות ההורה כאשר ההורה Z= -7 Z= - מגיב באופן מתאים לפעולות הילד, לניסיונות התקשורת והחקירה ולמוקד ההתעניינות ו הוא עוזר לו ללמוד - =Z בהבנה מציון תקן ועד התפתחות אוצר המילים מילים חדשות ( Baumwell, )Tamis-LeMonda, Bornstein & ממוצע ציוני אוצר מילים הבעה, ללא נבדקת מספר, מתאים לאחוזון 8 וממוצע ציוני התקן בהבנה המחקר א פשר להפריד בין המצב החברתי-כלכלי לבין ריבוי הילדים והדגיש את ההשפעה ריבוי הילדים במשפחות מרובות ילדים זמן ההורים מתחלק בין יותר ילדים )ברוש ופרס, ( כן, סביר להניח שגם כמות השפה המותאמת שההורים מפנים לילדים הצעירים במשפחות אלו תהיה פחותה בנוסף, נמצא כי הורים לילדים בבתים צפופים מגיבים מילולית פחות להתנהגות ילדיהם )999 Hart, )Evans, Maxwell & לכן ייתכן שבמשפחות מרובות ילדים הפעוטות יגלו עיכוב בהתפתחות אוצר המילים הם מתאים לאחוזון 9 גרף : ציוני התקן פעוטות ממשפחות מרובות ילדים - אוצר מילים הבעה התפתחות השפה הפעוטות הממצאים מדגישים את הצורך לשים לב להקשר התרבותי בו מתפתחת השפה ואת הזהירות בה יש לנקוט כאשר מסיקים מאוכלוסיה אחת לאחרת תוצאות מחקר זה ומחקרים עתידיים עשויות לעזור לאנשי המקצוע בתהליך האבחון ובקבלת ההחלטה האם יש צורך בהתערבות ומהי דרך ההתערבות הנכונה ביותר עבור משפחות אלו 5 Meital, בנוסף )Melki, Beydoun, Khogali, Tamim, & Yunis, ( מצב חברתי-כלכלי קשור לצפיפות הבתים )( דווחו קשר ילי בין מספר הילדים במשפחה לבין מצב כלכלי-חברתי Dromi, Sagi & Bornstein המשפחה ישנם שני הסברים אפשריים לקשר בין ריבוי ילדים לבין עיכוב ברכישת אוצר המילים: ) השכיחות הגבוהה ריבוי ילדים במשפחות ממצב חברתי-כלכלי נמוך, הידוע כקשור ליכולות שפתיות נמוכות יותר ) העדר הזדמנות לקשב משותף ותגובתיות הורים מתאימה ההכרחיות לרכישת השפה כדי לבדוק את הקשר בין ריבוי ילדים לבין איחור שפתי יש לבדוק משפחות מרובות ילדים ממצב חברתי-כלכלי בינוני-גבוה משפחות אלו נפוצות יותר בקרב המגזר הדתי-לאומי השערת המחקר: פעוטות במשפחות דתיות-לאומיות מרובות ילדים במצב חברתי-כלכלי בינוני- גבוה יגלו עיכוב ברכישת אוצר המילים בהשוואה לנורמה באוכלוסייה הכללית ציוני תקן - אוצר מילים הבעה מספר נבדק מגבלות המחקר גודל המדגם במחקר זה נכללו משפחות בלבד בחירה עצמית (self-selection) המשתתפים לעורכת המחקר לא הייתה יטה המשפחות שבחרו לענות השאלון מול משפחות שבחרו א לענות השאלון דיווח עצמי - ההורים דיווחו אוצר המילים הילדים וייתכן שבמשפחות מרובות ילדים קשה יותר להורים להעריך אוצר מילים זה קבוצת המחקר שונה תרבותית מקבוצת הביקורת כך שייתכן שאוצר המילים קבוצת המחקר שונה באיכותו, ולאו דווקא בכמותו, מקבוצת הביקורת וכולל שמות עצם ופים שאינם מופיעים בשאלון )למ סידור, ציצית, שמע ישראל, לברך וכד'( גרף : שיטה משתתפים: משפחות יהודיות דתיות-לאומיות דוברות עברית מספר הילדים בכל משפחה נע בין 6 ל- 8 ילדים SD=87(,68=M( גילאי הילדים 7 עד חודשים SD=6(,99=M(, ללא בעיות התפתחותיות ידועות, 5 בנים ו- 5 בנות כל המשפחות במצב חברתי-כלכלי בינוני עד גבוה המצב החברתי-כלכלי נקבע פי המקצוע והעיסוק ההורים ומספר שנות השכלה הם שנות ההשכלה נעו מ- ל- 5 שנים )אמהות: SD=9,6=M, אבות: SD=6,8=M( הליך: המשפחות גויסו ידי פרסום ברשת האינטרנט או הכרות מוקדמת לכל משפחה נח בדואר שאלון HCDI- WG )ראה להלן( סך הכול התקבלו שאלונים מתוך שנחו שאלונים לא נכללו במחקר משום א ענו תנאי ההכללה המחקר כמו גיל, מגזר, השפה המדוברת בבית ומשפחות בהן הילד נמצא עדיין בבית עם האם כלים: אוצר המילים הילדים נבדק ידי שאלון HCDI-WG שהינו התאמה לעברית חלק א' מתוך MB-CDI )McArthur Bates Communication Developmental Inventories( ציוני תקן - אוצר מילים הבנה ציוני התקן פעוטות ממשפחות מרובות ילדים - אוצר מילים הבנה כיווני מחקר עתידיים מחקר נוסף ב מדגם גדול יותר אשר יתמוך בתוצאות המחקר הנוכחי מחקר אורך אשר יבדוק האם וכיצד ילדים אלו סוגרים את הפער באוצר המילים כדי להכיר את הנתיב ההתפתחותי ילדים מאוכלוסייה מיוחדת זו מומלץ לערוך מחקרים נוספים בתחומי ההתפתחות השונים למ התפתחות מיומנויות חברתיות כמו פתרון בעיות, אמפטיה וכדומה ביבליוגרפיה נבחרת ברוש, א, ופרס, י )( "איכות" מול כמות ילדים דילמה כללית במושגים ישראליים מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, )(, גנדלר-ו, ה )5( התאמת שאלון הורים HCDI-WG לעברית עבודה לצורך קבלת תואר "מוסמך", החוג להיבטים התפתחותיים בחינוך, אוניברסיטת תל אביב Tamis-LeMonda, C S, Bornstein, M H & Baumwell, L () Maternal responsiveness and children's achievement of language milestones Child Development, 7 (), Tomasello, M, Carpenter, M, Call, J, Behne, T & Moll, H (5) Understanding and sharing intension: The origins of cultural cognition Behavioral and Brain Sciences, 8, מספר נבדק -5 השאלון כולל רשימה מילים המחולקות ל- 9 קטגוריות סמנטיות ההורה לסמן אילו מילים הילד מבין ואילו מילים הילד גם אומר השאלון נמצא מהימן, תקף ומתאים לבדיקת התפתחות שפה לילדים במחצית השנייה השנה השנייה לחייהם )גנדלר- ו, 5(

7 קו פרשת המים ההמה עם האבחנה - פיתוח שאלון ברוח ראיון ה- RDI התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד טלי דן רם-און מנחה: אפרת שר-צנזור מבוא משתתפים ממצאים דיון וכיוונים לעתיד # תהליך הרזולוציה, קבלת הילד צרכיו המיוחדים, חשוב הן להורה # שתי אימהות דוברות עברית לילדים הלוקים בשיתוק מוחין בדרגות שונות # בניתוח ראיונות ה- RDI אימו א נמצאה כ"פתורה" באוריינטציה # הממצא המרכזי הוא כי חלק מאפיוניי האימהות בראיון ה- RDI דומים והן לילד הדבר מגביר את יכולת ההורה לספק ולעזור לילד להשיג את אימו א בת 6 בת שנות השכלה, נשואה אימו ב בת 5 רגשית, אימו ב נמצאה כ"לא פתורה" ומוצפת רגשית לאפיוניהן אשר ו מתוך הדיווח העצמי בשאלון האם ש"אינה פתורה" הפוטנציאל ההתפתחותי המקסימאלי הגלום בו מנקודת המבט תיאוריית ההתקשרות, הורים שמצליחים להתמודד עם קבלת האבחנה ילדם, נחשבו ככאלה ש"פתרו" את הבעיה ומסוגלים להעניק לילדם טיפול לפי המאפיינים הייחודיים לו בת 6 שנות השכלה, גרושה שתי האימהות אינן עובדות כיום # האימהות קיבלו את אבחנת ילדן יותר משישה חודשים לפני המחקר הנוכחי הליך # בניתוח השאלונים נמצא הבדל משמעותי יחסי ) יותר מ- 5 נקודות( בין האימהות בושה מרכיבים אימו ב דיווחה עצמה כיותר מוצפת רגשית, עם יותר תחושות אשמה ויותר מאפיינים דכאון )ראה גרף מספר ( ומוצפת רגשית אכן דיווחה בשאלון יותר מאפיינים מוצפות רגשית כמו: מוצפות ואשמה # לעומת זאת, שתי האימהות אשר מאופיינות באוריינטציה רגשית, באופן שאינו מפתיע, קיבלו ציון זהה במרכיב ניתוק רגשי )Oppenheim et al, 7( # Marvin ו- Pianta פיתחו ראיון חצי מובנה, ראיון ההמה עם # כל אם עברה ראיון RDI אשר הוקלט לצורך שכתוב, ולאחר מכן מלאה שאלון פרטים אישיים ושאלון התמודדות עם קבלת האבחנה # המרכיב ניתוק רגשי, נמצא זהה בין שתי האימהות גרף מספר - ממוצעי מרכיבי השאלון - מרקרים חוסר המה # המרכיבים המסמלים המה עם האבחנה כמו: תקווה וקבלה, נמצאו דומים אצל שתי האימהות יתכן כי מרכיבים אלו, המושפעים מרצייה חברתית, קשה יותר לבדוק באופן מהימן בשאלון דיווח עצמי כמו זה האבחנה- Reaction to Diagnosis Interview )99 Pianta, )RDI; Marvin & הם ראיינו אימהות לילדים עם שיתוק מוחין ואפילפסיה ומצאו כי רב הילדים לאימהות שנמצאו כ"פתורות", היו בי התקשרות בטוחה # האימהות מלאו את השאלון בזמן סביר -7 דקות יחד עם זאת, מתוך תגובותיהן ניתן ללמוד כי יש צורך במטפל תומך כדי לספק הסבר Æ Ï ÂÓÈ Æ Ï ÂÓÈ כלים # שורה מחקרים מראה קשר בין ההמה האם בראיון ה- RDI לבין התקשרות בטוחה, רגישות אימהית ומכווננות לילדן לפני מילוי השאלון, ללוות ולאפשר תמיכה בזמן המילוי ולאחריו # במחקרים עתידיים מומלץ להגדיל את מספר הנבדקים, מנת לתקף ראיון ה- Reaction to Diagnosis Interview )RDI; Marvin & Pianta, 99( (Lord, Ungerer & Wastell, 8; Marvin & Pianta, 996; Oppenheim, Koren-Karie, Dolev & Yirmiya, 9) # ולכן, מידע מידת ההמה עם האבחנה אימו הילד ב הצרכים המיוחדים, תסייע לנו לדעת יכולתה להיות מותאמת לצרכיו ותהיה משמעותית בבניית התוכנית הטיפולית ראיון חצי מובנה וסטנדרטי אשר עורך -5 דקות הראיון כולל 5 שאלות, אשר מטרתן להתייחס לארגון מחדש מודל העבודה הפנימי ההורה, בהקשר למצבו הקליני ילדו ניתוח הראיונות נערך מתוך תעתיק ידי מקודדות שאלון פרטים אישיים האימהות נשאלו לגבי שבוע ההריון בו נולד הילד, משקלו לאחר הלידה, # בגרף מספר ניתן לראות כי לא היה הבדל משמעותי בין שתי האימהות ברב המרכיבים המסמלים המה עם האבחנה את השאלון שנבנה כמו כן, יש להרחיב את מספר ההיגדים במרכיבים בהם יש פחות מ- היגדים פריט לדוגמה המרכיבים נספח È È Â È È ÈËÈ Â ÂÂÈÚ ÒÚÎ ÂÙˆÂÓ Ô Π ËÂÓ Ó # יחד עם זאת, ראיון ה- RDI הוא כלי שאינו נגיש לשימוש יומיומי בשדה החינוכי והקליני מטרת המחקר האבחנה שקיבל ובאיזה גיל בנוסף נשאלו לגבי מצבם המשפחתי, גילן, מספר שנות השכלתן ועיסוקן הן ו אבי ילדן שאלון התמודדות עם קבלת האבחנה שאלון זה פותח לצורך המחקר הנוכחי השאלון כולל היגדים ומבוסס # בניגוד למשוער, אימו א ה"פתורה" דיווחה פחות שינוי קוגניטיבי מאימו ב שאינה פתורה ומוצפת גרף מספר - ממוצעי מרכיבי השאלון - מרקרים המה עם האבחנה שינוי רגשי ניתוק רגשי שינוי קוגניטיבי תקווה אני מרגיש בלבול רב ביחס לילדי קבלת האבחנה לא שינתה את חיי וחיי משפחתי אני חושב העתיד ומבין שילדי יזדקק לתמיכה משמעותית אני מרגיש שמצבו ילדי משתפר, בקצב ו המרכיבים העיקריים ראיון ה- RDI האימהות התבקשו לדרג כל קבלה ילדי נמצא במסגרת חינוכית המתאימה לצרכיו ויכולותיו פיתוח כלי דיווח עצמי אשר יאפשר קבלת מידע מידת ההמה ההורה עם האבחנה ילדו, ולבחון את יעילותו ותוקפו ביחס לראיון היגד בציון -5, כאשר ציון נמוך יותר משקף מרקרים המה עם האבחנה לדוגמה: )היגדים נוספים בנספח ( אשמה מוטרדות סביב הסיבה אני חושב שיכולתי למנוע את התסמונת ילדי אני מרבה לחשוב הסיבות לאבחנה ילדי Æ Ï ÂÓÈ Æ Ï ÂÓÈ ה- RDI, אשר בשימוש כיום זאת בקרב הורים לילדים בי שיתוק מוחין השערת המחקר: ימצא קשר בין סיווג ההורה לפי ראיון ה- RDI לבין סיווגו -פי שאלון התמודדות עם קבלת האבחנה אני מרבה לחשוב הסיבות לאבחנה ילדי מאד מסכים אינטגרציה דכאון מוצפות רגשית כעס עיוות קוגניטיבי כיום אני רואה את קשייו ילדי לצד יכולותיו והצלחותיו מאז קבלת האבחנה ילדי קשה לי לתפקד ביום יום קשה לי להפסיק לחשוב האבחנה ילדי וקשייו עד היום אני כועס הדרך בה נעשה האבחון אני בטוח שתוך זמן קצר ילדי יסגור פערים ויתפקד כילד תקין Ï ÂÂ È ÈËÈ Â ÈÂÈ Èˆ ËÈ È ÈÂÈ מסכים קצת מסכים וקצת לא מסכים לא מסכים מאד לא מסכים 5

8 עמדות פיזיותרפיסטיות בנושא היבטים רגשיים בטיפולי פיזיותרפיה לתינוקות וילדים בטווח התקין הנורמה התכנית הבין תחומית יהודית אילתה מנחה: סמדר דולב 5 דיון וכיוונים עתידים תוצאות מבוא הממצאים מצביעים כי בקרב הפיזיותרפיסטיות קיימת מודעות והכרה בחשיבות ההיבט הרגשי בטיפולי פיזיותרפיה בתינוקות ובילדים הפיזיותרפיסטיות רואות הן בהורה והן בתינוק/ילד את היחידה שיש להתייחס אליה בטיפול, מכירות בציפיית ההורה להתייחסות להיבטים הרגשיים הן ההורה והן התינוק/ילד, מודעות לכך שהתייחסות להיבטים הרגשיים מקדמת את הטיפול והיו רוצות להרחיב ולהעמיק את הידע בנושא בנושא תחושת המסוגלות הפיזיותרפיסטיות להתמודד עם היבטים רגשיים בטיפול, נמצאה שונות גדולה בין התשובות, וניתן הציון הנמוך ביותר ביחס לנושאים האחרים שנבדקו (בין "קצת לא מסכימה" ל"קצת מסכימה") ניתן לשער שתחושת המסוגלות הינה אישית מאוד, וקשורה למאפייני אישיותה ונטייתה הפיזיותרפיסטית לעסוק בנושאים הרגשיים וכן לתחושת הנוחות ה בסיטואציה זו יש להניח שהגישה הטיפולית כל אחת מהפיזיותרפיסטיות תהיה שונה ותינתן תשומת לב שונה להיבט הרגשי מניתוח הממצאים עולה החשיבות בהרחבת הידע הפיזיותרפיסטיות בתחום הרגשי לאחרונה פותח קורס, המב מרצים מתחום רבים מהילדים המגיעים לטיפולי פיזיותרפיה במסגרת המכון להתפתחות הילד, הינם ילדים בי קושי מוטורי/התפתחותי קל, הנמצאים בטווח התקין הנורמה תגובות הדחק בקרב הורים לילדים עם אחור מוטורי קל, בטווח הנורמה, כמעט ולא נחקרו עד כה בעשורים האחרונים ישנה הבנה הולכת וגדלה להשפעת תהליכים פסיכולוגיים הטיפול הפיזיותרפי (997 (Jennifer et al מחקר שבדק יחסי פיזיותרפיסט-מטופל לאור מודל הפסיכותרפיה מצא כי בדומה למערכות טיפוליות אחרות, ביסוד מערכת היחסים שבין הפיזיותרפיסט למטופל קיימים ושה מרכיבים הקיימים גם בטיפול הפסיכותרפי: ברית טיפולית Alliance),(Working העברה/הכה (Transference) יחסים אמיתיים relationship) - Real כל מה שאינו הכה) (, (Szybek מחקרים בתחום הראו שהתייחסות לאספקטים הרגשיים בטיפול מה את שביעות רצון המטופל ומסייעת בגיוסו לתהליך הטיפולי הנדרש (Rosmary et al 7) מטרת מחקר זה היא לבדוק עמדות פיזיותרפיסטיות לגבי היבטים רגשיים בטיפולי פיזיותרפיה לתינוקות וילדים בטווח התקין הנורמה לא נמצא קשר בין משתני הרקע המשתתפות (גיל, ותק, השכלה, ילדים כן/לא) לבין תשובותיהן בשאלון לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין התשובות תשובות המשתתפות מעידות כי הן מייחסות חשיבות מרובה (M ) SD 9, לקיומו וחשיבותו ההיבט הרגשי בטיפולי פיזיותרפיה לילדים ותינוקות הפיזיותרפיסטיות רואות את היחידה הטיפולית ככזו הכוללת את ההורה ואת התינוק (M - 7 SD 55, קרובות ל"מסכימה בהחלט"), מכירות בציפיית ההורה להתייחסות להיבט הרגשי( M SD 5, 7 קרובות ל"מסכימה"), מודעות להיבט הרגשי M) SD,9 קרובות ל"מסכימה"), ומעוניינות להרחיב את הידע הן בנושא M) SD,5 קרובות ל"מסכימה") בתחושת המסוגלות (עמודה בגרף) הפיזיותרפיסטית בכל הנוגע לאספקטים הרגשיים בטיפול נמצאה השונות הגבוהה ביותר והציון הנמוך ביותר( M SD 8, קרובות ל"קצת מסכימה") ממצאי השאלונים מוצגים בגרף מספר הפסיכולוגיה והפיזיותרפיה, במטרה להציע הידע בין "גשר" התיאורטי מתחום הפסיכולוגיה לחדר הטיפולים בפיזיותרפיה מטרת היא הקורס משתתפות, הליך, כלים עמדות פיזיותרפיסטיות בנושא היבטים רגשיים בטיפול להעמיק את הידע בחשיבות הקשר הורה-ילד התפתחות תקינה, בחשיבות התקשורת בין ההורה-ילד-מטפל, בהתמודדות הרגשית הורים וילדים בטיפולי פיזיותרפיה, והדרכת הורים 6 5 מסכים בהחלט מסכים קצת מסכים קצת לא מסכים לא מסכים כלל לא מסכים ממוצע כללי סטית תקן כללית מידת ההסכמה 8 מאמרים נבחרים Ritchey, M () Opening Doors for Marina and Carina Zero to Three, (6), -5 Szybek, K, Gard, G, & Linden, J () The physiotherapistpatient relationship: applying a psychotherapy model Physiotherapy Theory and Practice, 6(), 8-9 Overmeer, T, Boersma, K, Main, C J, & Linton, S J (9) Do physical therapists change their beliefs, attitudes, knowledge, skills and behavior after a biopsychosocially orientated university course? Journal of evaluation in clinical practice, 5(), 7-7 Parry, R H, & Brown, K (9) Teaching and learning communication skills in physiotherapy: What is done and how should it be done? Physiotherapy,95(), 9- השתתפו במחקר 8 פיזיותרפיסטיות, העובדות בשני מכונים להתפתחות הילד, אשר טווח גילן נע בין -55 (M 8) SD, 7 חולקו שאלונים באמצעות פיזיותרפיסטיות העבודות במכונים להתפתחות הילד קופות החולים השונות כלי המחקר הינו שאלון שפותח לצורך המחקר הנוכחי, הכולל היגדים, המתייחסים לידע ועמדות פיזיותרפיסטיות בנושא היבטים רגשיים בטיפולי פיזיותרפיה בתינוקות וילדים המשתתפות נתבקשו להתייחס להורים וילדים שהתפתחותם הינה בטווח התקין הנורמה השאלון חולק ל- חלקים: בחלק הראשון נתבקשו המשתתפות לסמן בסולם שבין ( -6 = "לא מסכים כלל" ו- 6 = "מסכים בהחלט") את עמדותיהן בחמישה נושאים: מי המטופל (הורה/ילד/שניהם) ציפיות ההורה להתייחסות רגשית, מודעות להיבט רגשי, תחושת מסוגלות להתמודדות עם היבטים 5 הצורך בהכשרה נוספת בתחום הרגשי בחלק השני השאלון, תואר תרחיש שכיח, בו נדרשת התייחסות להיבטים רגשיים לצד השיקול המקצועי בחלק זה, נתבקשו המשתתפות לתאר כיצד נהגו או ינהגו בסיטואציה כזו חלוקה לפי נושאים

9 תפיסת התפקיד ושחיקה אצל מטפלות במעונות יום בחברה הערבית חקר מקרה התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד סלימאן - יוסרא מנחה: ד"ר נורית גור -גיש מבוא מטרת המחקר ממצאים דיון בשנים אחרונות גדלה מודעות האוכלוסייה הערבית לחשיבותו החינוך הפורמאלי בגיל הרך לכן יש חשיבות לתשתית ראויה מעונות יום שכוללת תשתית פיזית וגם מטפלות בות הכשרה מתאימה ומוטיבציה גבוה מודל הטיפול האישי השגחה וחום אימהי, הקניית פרקטיקות "המטפלת" לא רק אלא גם חינוך תרבותי וערכים הבניית הזהות המטפלות לש מושפעת רבות מציפייה תרבותיתזו ) שגיא וקורן קריא, ) הצגת העצמי,מכלול האמונות והתפיסות הפרט משפיעות התודעה האדם כלפי תפקידו וכלפי עצמו וזולתו, משפיעה המשימות וההתנהגויות הנלוות למכלול הביצוע (ביטמן לבדוק והשפעתה לקשר הקשר זה ל תפיסת בין שחיקתם רמת לאיכות הטיפול בילדים השתתפו הארץ, הרוב גילאי ממצב התפוקות השערת המחקר המטפלות האם ולבחון בעבודה את יש בכל ההשערה טענה שהמטפלות ידווחו שחיקה ברמות נמוכות ככל שהתפיסה הן חיובית לתפקידן כמטפלות משתתפים מטפלות הילדים סוציואקונומי במעון מושה נע בינוני, בין מעונות שנתיים הגיל ממוצע תפקידן השפעה הקשור בצפון, עד, 55 ממוצע שנות הלימוד,6 שבועיות, עם ממוצע ותק שעות בעבודה 7 שנים הוא עבודה עמדות הנחקרים כלפי תפיסת התפקיד באופן כללי (SD=67 לוח : עמדות כלפי תפיסת התפקיד בקרב אוכלוסיית המחקר ההיגד( N= ) הטיפול בילדים קשה פיזית החברה הערבית תופסת תפקיד המטפלת כיוקרתי הטיפול בילדים קשה רגשית ונפשית יש אנשים שרואים המטפלת כביבי סיטר, עד כמה את שביעת רצון בעבודתך? (בינונית-גבוהה עד כמה את מלא מסכימה עם זה? יש אנשים שחושבים שמעונות יום מקדמים התפתחות הילד מסכימה עם טענה זו? את תופסת את תפקידך כמטפלת כיוקרתי הכשרה מקצועית וליווי למטפלות במהלך עבודתן הוא חיוני,עד כמה את עמדות כלפי רמת השחיקה המטפלות בעבודה הנתונים מצביעים רמת שחיקה נמוכה יחסית בקרב המטפלות (SD=56 לוח : ממוצעים וסטיות תקן למדדי השחיקה (=N) M=69, ) (ממוצעים, סטיות תקן) *במחקר זה הממצאים הראו רמות השחיקה נמוכות באופן כללי, הסבר אפשרי לזה שהן נשים צעירות עם מעט שנות ותק ועדיין המוטיבציה הן לעבודה גבוה *מחקריהם,5) Brinamen (Johnston & הסבירו שתפיסת תפקיד גבוה קשורה באיך האדם מציג עצמו והמטפלות הציגו תפקידן כיוקרתי ומקדם התפתחות ולא משמשות רק שמרטפית *בקרב המטפלות הממצאים הראמובהק רשק ןיאש ו בין תפיסת תפקיד המטפלת לבין רמת השחיקה-כללי, עוד נמצא קשר ילי מובהק סטטיסטית בין תפיסת התפקיד לבין המדד כח פיזי הסבר אפשרי לזה שקל יותר לנשים לדבר שחיקה פיזית ולא לדבר שחיקה נפשית ומחשבתית אשר קשורים לרגשות ומחשבות, הסבר אחר שיכול להיות קשור לחוסר ההכרה וההבנה לעולם המחשבות והרגשות הן כנשים שגדלו בחברה ערבית שמחנכת פחות ילדיה SD M M=97, ) ( ואחרים, 99 משימת הטיפול נתפסת בקהלים רבים כלא הליך לדבר רגשות ומחשבות SD המשתנה M אינטלקטואלית, קשורה בעיקר לרגשות, למזג ולאישיותו נותן הטיפול במחקרו גירסטל *יצירת קשר טלפוני עם הנהלת המעון *מילוי טופס ההסכמה להשתתף התפקיד ובסוף מילאו את שאלון השחיקה, שאלון התפיסה רמת שחיקה כללי מגבלות המחקר: *מדגם קטן משתתפים, *השאלון תפיסת התפקיד לא עבר תהליכי חיות מחשבתית כוח פיזי (Gerstel, ) מספר גורמים אשר משפיעים המחנכים בגיל הרך, משכורת הצוות נמצא הגורם הראשי המשפיעה איכות הטיפול, שעות העבודה הרבות ותגמול נמוך גורמים לתחושת תסכול ומשפיעים תפקודם בעבודה ( Johnston & Brinamen,5) נמצא שהעדר כבוד והערכה מצד הקהילה וכן העדר תחושת חשיבות מכניס אותן לתשישות נפשית תחושת חוסר הצלחה בעבודה וניתוק רגשי כלפי הילדים כלים נעשה שימוש בשני שאלונים לפי הפירוט הבא: שאלון תפיסת התפקיד נבנה לצורך מחקר זה מתאר את תפיסת המטפלת והחברה לתפקיד השאלון מורכב משמונה היגדים, תשובות הנחקרות היו סולם ליקרט בן 5 דרגות הנע בין (בכלל לא) עד 5 (במידה רבה מאד) ככל שהציון היה גבוה יותר, כך תפיסת המטפלת הייתה חיובית יותר עמדות משוקללות כלפי תפיסת התפקיד לפי מחקרנו (α=76) שאלון שחיקה שירום ומלמד (6), המדד כולל פריטים המתארים היבטים תגובות רגשיות הנחקר לעבודתו בחודש האחרון, בנויים תתי השולשמ סולמות: [P]= כח פיזי, [ C ]=חיות מחשבתית, [E]= אנרגיה רגשית, תשובות הנחקרות היו סולם ליקרט בן 7 דרגות הנע בין (כמעט אף פעם) עד 7 (כמעט תמיד), רמת המהימנות ו לפי מבחן האלפא קרונבך 9=α רמת שחיקה כללי לפי מחקר זה 56=α אנרגיה רגשית קשרים בין משתנים- התוצאות מעידות זה שאין קשר מובהק סטטיסטית בין תפיסת תפקיד המטפלת לבין רמת השחיקה-כללי (-=r, Sig=7,לוח ), לכן ההשערה הופרכה עוד נמצא קשר ילי מובהק סטטיסטית בין תפיסת התפקיד לבין המדד כח פיזי ) 65 -=r, Sig=,לוח ) כלומר, ככל שתפיסת התפקיד גבוהה כך המטפלת מעידה פחות שחוקה פיזית **P< *P>5, לוח : מקדמי מתאם פירסון בין תפיסת התפקיד לרמת שחיקה ומדדיה משתנה תפיסת תפקיד רמת שחיקה כללי כוח פיזי חיות מחשבתית אנרגיה רגשית תפיסת תפקיד מהימנות ותוקף,* עד כמה אפשר להכליל מחקר מקרה ספציפי למקרים אחרים כאשר לא נעשו מחקרים אחרים בחברה הערבית, *ניסיון הנחקרות לייפות חוקר זר במיוחד לצורך עבודה אקדמית (רצייה חברתית) כיוונים לעתיד כיוונים לעתיד- -רקחמ שמתמקד באלמנטים המרכזיים : ההכשרה וליווי למטפלות במהלך העבודה, התנאים הסוציאליים והתגמול הכספי נבדוק את השפעתו השחיקה והתפוקה המקצועית המטפלות מול הילדים -כיוון אחר בהחלט מחקר המבנה הנפשי, מאפייני אישיות למיניהן והחסינות הנפשית המטפלות כגורמי מגן מפני שחיקה דבר אשר לא נבדק במחקר זה (N=) 9 8 רמת שחיקה כללית כוח פיזי חיות מחשבתית אנרגיה רגשית 8** 8 7** ** 8** * ,5) (Johnston & Brinamen

10 מבוא ויסות חושי( (sensory modulation הנו תהליך מרכזי עיבוד מידע מערכת העצבים המרכזית הכולל את כל מערכות החוש ליקוי בוויסות החושי ( SMD )מוגדר Sensory modulation disorder כהפרעה ביכולת לווסת ולארגן את הכמות ואת אופי התגובות לגרייה סנסורית באופן מדורג ומסתגל (997,(Dunn, מזוהה כאשר הסימפטומים חמורים דיים, ושגרות החיים משתבשות (קרנוביץ'-סטוק, 7) ילדים עם בעיות בעיבוד הסנסורי מראים לעיתים קרובות רצף מצבים רגשיים מפחד ועד לבעיית חרדה 6) Roley, (Schaff & Smith הטיפול הנפוץ ביותר לליקוי בעיבוד המידע החושי הוא ריפוי בעיסוק, המשתמש במסגרת אינטגרציה חושית - Integration Sensory ע"י חשיפת הילד למגוון גדול מאוד חוויות תחושתיות שנבנות עבורו באופן ספציפי, ומתאים לצרכיו התחושתיים והייחודיים (Ayres,979) קיימות עדויות סותרות ושנויות במחלוקת בנוגע לערך וליעילות השיטה, בין היתר, לאור ההטרוגניות באוכלוסיית הילדים עם SMD בי חיים מגרים את כל החושים ובכך גם הם עוזרים בהפחתת הרגישויות התחושתיות (ויסות רגישות היתר ותת הרגישות) ובאיזון ההתנהגויות הקשות (גילשטורם, ) טיפול באמצעות ב חיים מנצל את איכויותיו הקשר ההדוק אדם חיה וכן את מאפייניו השונים ב החיים לצורך מטרות טיפוליות (גילוץ, ) החיה הפופולארית ביותר לטיפול באנשים בכל הגילאים היא הכלב ), al (Cirulli et מסקנת החוקרים הינה שיש צורך לפתח מודל מיוחד טיפול באמצעות בי חיים שיהיה ספציפי למרפאים בעיסוק,5) al (Valde et מטרת המחקר יצירת תוכנית טיפולית המבת כלב בטיפולי רפוי בעיסוק בילד עם SMD שמטרותיה : סיפוק גרייה חושית לילד עם SMD כדרך להביא לשיפור הליקויים החושיים הגברת מוטיבציה פנימית ושיתוף פעולה הילד בטיפול הפחתת מתח וחרדה בעזרת חוויה מרגיעה יצירת סביבה טיפולית ביתית ונעימה יותר ביסוס הקשר הטיפולי בין הילד למטפל יצירת תוכנית התערבות המבת כלב בטיפולי רפוי בעיסוק בילד עם ליקוי בויסות חושי (SMD) התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד מגישה :לירית עזורי מנחה: נורית גור - יעיש עקרונות התוכנית תוכנית הטיפול המוצעת צריכה להשתלב במסגרת הטיפולים המאושרים ידי קופת החולים לטיפול בילד עם SMD יש להתחיל להפעילה לאחר פגישת הכרות אחת לפחות עם הילד, אשר אינה נכללת בתוכנית ההתערבות המטפל יחליט מהו הזמן המתאים לתחילת העברתה תוכנית ההתערבות נבנתה סביב כלב קטן ממדים הנמצא בבות המרפאה בעיסוק מזה כשנתיים, מעורב, בריא, מטופח, מאולף, שמח וידידותי התוכנית מונה כ- 6 מפגשים טיפוליים פרטניים המתבצעים בנוכחותו לפחות אחד מההורים כל מפגש יארך כ- 5 דקות מפגשים הטיפוליים יקרבו בצורה הדרגתית את הילד לכלב יש לשמור מספר כללי בטיחות חשובים ומספר עקרונות לדאגה לרווחת ב החיים במהלך המפגש הטיפולי משתתפים שני מפגשים מתוך השישה הועברו לילד בשם אורי בן חמש וחמישה חודשים, שאובחן עם בעיות בעיבוד החושי (SMD) האבחון הדגיש כי אורי הראה קשיי ויסות בכל התחומים שנבדקו רגישות למגע, רגישות לטעם וריח, רגישות לתנועה, רגישות שמעתית ונמנה עם הילדים בי רגישות יתר לגירויים תחושתיים, ומראה סימני חרדה רבים וביניהם חרדה מכלבים התוכנית הוצגה לאם בשיחה טלפונית, והתקבלה הסכמתה להעברתה הועברו שני מפגשים ראשונים מתוך התוכנית בנוכחות האם כל מפגש נמשך כ- 5 דקות הטיפולים צולמו בוידיאו החל מהמפגש המקדים להעברת התוכנית כדי שאורי יתרגל לנוכחות המצלמה ויתפקד בצורה טבעית כלים 6 האביזרים הדרושים: ספר "איה פלוטו"/לאה גולדברג ספר "איפה הכלבלב יואב"/גידו ונדריי דפי צביעה :כלב, צפרדע, דג, פרפר, סוס, פרה צבעים, רצועת כלב,מצלמת וידאו מפגש ראשון קריאת הסיפור "איה פלוטו" היוצר האנשה הכלב, ומאפשר קרבה רגשית הילד לכלב ולרגשותיו בהמשך הילד יתבקש לצבוע את הדמות האהובה יו בסיפור, ולבסוף מבט מרחוק הכלב הקשור מחוץ לחדר וסיפור אופן הגעתו למטפלת המפגש השני יתחיל עם הספר "איפה הכלבלב יואב" שבו הילד יתבקש לחפש בכל עמוד אשר עשיר בגירויים חזותיים את דמויות הכלב והחתול הנחבאים בסופו שוב הסתכלות הכלב הקשור תוך כדי ניסיון להתקרב יותר ויותר במהלך ההתקרבות שיחה עם הילד תחושותיו הכלב 7 תוצאות סיכום פגישה ראשונה: נצפתה התקדמות יפה לאורך המפגש כמו מוכנותו אורי לבצע מטלת צביעה, להשתמש בצבעים מלכלכים, לדייק יותר בעבודתו, למלא מטלות עד סופן, לקבל הפסד- ולבסוף גם הסכים לנוכחות הכלב במרחב ו ואף נגע בו! כמו כן אורי הזדקק לטון דיבור נלהב ועוצמתי כדי להשאירו עירנו וקשוב, עד לביצוע "פעילות חימום" שמו הכלב הוזכר בחלק מבי הפעילויות כדי להתחבר למטרת התוכנית למרות הקושי סיכום פגישה שנייה: במהלך פגישה זו נצפתה התקדמות במוכנותו אורי לקבל ביקורת ביצועיו הגרפו מוטוריים, והכוונה לתיקונם אורי סיים מטלות שהיו לא פשוטות עבורו, ולבסוף גם הביע את תחושותיו וחששותיו גם בפגישה הזו אורי הזדקק לתווך ועידוד רב כדי להתמודד עם קשייו, ונדרשה "פעילות חימום" להאת רמת העוררות והמוטיבציה 8 דיון וכיוונים לעתיד הפגישות הטיפוליות הצליחו מעבר למצופה, ונצפתה התקדמות משמעותית לעומת טיפולים קודמים, הן מבחינה תחושתית והן מבחינה התנהגותית למרות ההצלחה הרבה, היה צורך בביצוע התאמות ושינויים התוכנית המקורית,כמו ביצוע "פעילויות חימום" והגברת רמת העוררות, עידוד רב להתמודד עם קושי, גיוסה האם להצלחת התוכנית ולהתערבותה בסיטואציות "מלחיצות" ) קרנוביץ'-סטוק, 7) אורי הגיע עם חרדה מוגברת מכלבים, וכיום לאחר שתי פגישות התערבות מבקש ללטף את הכלב בסופו כל טיפול המלצות למחקרים עתידיים: מומלץ לערוך מחקר מקיף הכולל אוכלוסייה הטרוגנית ילדים עם SMD מומלץ להעביר אבחון סטנדרטי לפני ההתערבות ולאחריה בכדי לבחון את השפעתה מגוון מערכות החוש השונות מומלץ לחשוף את הכלב רק בתחילת הפת התוכנית ולא לפני כן 9 ביבליוגרפיה מרכזית גילוץ,ב () "פינת חי טיפולית" לילדים חולי סרטן כמסייעת לחוסן הנפשי ילדים ומשפחותיהם בהתמודדות עם מחלת סרטן-מחקר מעקב פסיכו-אקטואליה,אפריל, -9 גילשטרום,ר () חיות מיוחדות לאוכלוסיות מיוחדות טיפול בעזרת בי חיים במגוון אוכלוסיות מיוחדות קריית ביאליק: "אח" בע"מ קרנוביץ סטוק,ק,(7) הילד הלא מתואם: זיהוי הפרעה בעיבוד החושי (SPD) והתמודדות עמה, חיפה: אמציה Velde, B P, Cipriani, J, Fisher, G (5) Resident and therapist views of animalassisted therapy:implications for occupational therapy practice Australian Occupational Therapy Journal, 5, -5 5 הליך

11 ביטויי רגישות ותובנה לעולמם הפנימי התינוק והוריו בטיפולי פיזיותרפיה התפתחותיים, והשפעתם הסביבה הטיפולית מיה חדש מנחה: דר' סמדר דולב התכנית להתפתחות הילד-אוניברסיטת חיפה מבוא סיטואציית טיפול בכלל וטיפול פיזיותרפיה בתינוקות בפרט, היא סיטואציה מורכבת, המביאה כל אחד מהמשתתפים בה: תינוק, הורה ומטפל, להתמודד עם קשיים רגשיים הקשורים לתפיסת יכולותיהם ותפקידם ( (Shahmoon-Shanock ההתמודדות הישירה התינוק עם דרישת המטפלת ולה להעצים או לערער תפיסות המאפיינות את ההורה ותינוקו ולפגבר םוווחתם הרגשית מחקרים שונים עסקו בשאלה האם תינוקות וילדים צעירים מ בנים יחסי התקשרות עם מטפלים לא הוריים כגון מטפלת במעון יום, מחנכת, מטפלים רגשםיי ) Aviezer, Howes, ;999 Sagi, Van IJzendoorn, (Donnell, Koren-Karie, Joels, & Harel, 995; Van IJzendoorn, Sagi, & Lambermon, 99 כיום נראה יכ במקרים בהם המטפלים נותנים טיפול פיזי ורגשי, המשכי ועקבי תוך השקעה רגשית בילד (999,(Howes, מזוהות הדמויות המטפלות כדמויות התקשרות, והילדים מפתחים איתם חוויית בטחון מכאן, שבמצבים מסויימים, ניתן להשתמש במושגים המתארים יחסי הורה-תינוק לניתוח ותיאור יחסי מטפל- תינוק שני מושגים מרכזיים המתארים את יחסי ההורה-תינוק, ולכן גם יכולים לתאר את יחס המטפל לתינוק והוריו הם התובנה והרגישות ההורית מחקרים שונים הראו קשר בין תובנה הורית- היכולת ההורה להבין את המניעים העומדים בבסיס התנהגותו ילדו ולקבלם באופן פתוח ומכיל, ורגישות הורית- היכולת ההורה לקלוט, לפרש ולהגיב לאיתותי הילד באופן מותאם ורגיש ) Dolev,, Koren- karie, Openhiem, Etzion-Carasso, ) Sher & במחקרים אלו ואחרים הודגם כיצד גורמים אלה הם הבסיס ליצירת יחסי התקשרות בטוחים המרגיעים את הילד ומספקים לו בסיס בטוח לחקירה והתפתחות ) & Oppenhiem (Koren- Karie, בעבודה זו ניסיתי לבדוק, ידי שימוש במושגים המתארים יחסי הורה-תינוק, את משמעות ומאפייני הקשר שבין מטפלת לתינוק ומטפלת להורה, וכיצד מאפיינים אלו באים לידי ביטוי בהיווצרות סביבה טיפולית בטוחה, המספקת רווחה רגשית ומאפשרת לתינוק ולהוריו להתמודד עם הקשיים העולים בטיפול מטרת העבודה השערתי היא כי שני גורמים יכולים להוות תורמים מרכזיים להיווצרות מערכת יחסים בטוחה בין המשתתפים בטיפול: היכולת מטפל לגלות מאפיינים תובנה לעולמם הפנימי התינוק והוריו והיכולת המטפל לגלות מאפיינים רגישות לתינוק ולהורה בטיפול בעבודה זו בחנתי את ביטויי הזמינות הרגשית המטפלת לתינוק ולאימו, ואת מידת רווחתו הרגשית התינוק המטופל, כפי שהיא מתבטאת במידת שיתוף הפעולה בטיפול כמו כן בחנתי את מידת התובנה המטפלת לעולמו הפנימי התינוק שבטיפולה, וכיצד תובנה זו באה לידי ביטוי במהלך הטיפול הליך החוקרת נכחה וצילמה שני טיפולים, אחד עם כל אחת מהתינוקות לאחר מכן בוצעו עם המטפלת שני ראיונות, אחד לגבי כל אחד מהטיפולים מתוך צילומי כל אחד מהטיפולים נבחרו שני קטעים: הקטע הראשון, מראה את התרגיל הראשון לאחר הכניסה לחדר וההסתגלות והשני- תרגיל אחר, המבטא סיטואציה טיפולית שונה, שהתבצע לקראת סיום הטיפול שני קטעים אלו הם הבסיס לניתוח האינטראקציה בסיס מאפייני הזמינות הרגשית ולראיונות כלים לצורך הערכת מידת התובנה שהמטפלת גילתה לעולמן הפנימי התינוקת ואימה הוקרנו קטעי הצילום למטפלת והיא נשאלה כל אחד מהם חמש שאלות תשובותיה תומללו ונותחו תוך שימוש בתמות תובנה אימהית ) Procedure; Insightfulness Assessment (Oppenhiem & Koren-Karie, לצורך הערכת האינטראקציה בין המטפלת לבין התינוקת ובינה לבין האם, כל אחד מארבעת הקטעים נבדק ונותח תוך שימוש במושגים הלקוחים מתוך סולמות הזמינתישגרה תו (Biringen & Robinson, 99 ;Emotional Availability Scales) תוצאות תמות תובנה מניתוח הראיונות שבוצעו עם המטפלת עולות מספר תמות משותפות: קיימת יותר תובנה למניעים העומדים בבסיס ההתנהגות האמהות לעומת אלו התינוקות ההתייחסות לתינוקות התאפיינה בתיאורי ההתנהגויות ופחות בחיפוש המניעים העומדים בבסיסם המטפלת הציגה תמונה מורכבת הן התינוקות והן אימותיהן, והראתה קבלה אספקטים מאתגרים בהתנהגותן ללא הטלת דופי או האשמה בשני הראיונות בלט הניסיון והצורך המטפלת לגלות פתיחות - לבדוק ולהתייחס להתנהלותה בטיפול ומידת התאמתה להתנהגות התינוקות ואימותיהן הראיונות מתאפיינים בקוהרנטיות: ניתן היה לקבל מהראיונות תמונה מקיפה וברורה התינוקות ואימותיהן, והם מתאפיינים בתהליך העמקת רעיונות והתפתחותם ההדרגתית מאפיינים זמינות רגשית דיון פעמים רבות טיפול פיזיותרפי כרוך בהתמודדות עם מטלות מוטוריות ועומס רגשי, הכוללים הכתבה מנחים ומהלכים העומדים בסתירה לרצונו התינוק המטופל גורמים אלו ולים ליצור חוויית טיפול טעונה אצל התינוק והוריו בעבודה זו ניתן היה להתרשם כי קיימים מספר מרכיבים הקשורים להתנהלותה המטפלת הממתנים את עוצמת הגורמים הללו ובהתאמה את השפעתם חוויית התינוק והוריו: יכולתה המטפלת להבין את המניעים העומדים בבסיס התנהגותם התינוק והוריו, להתייחס אליהם באופן חיובי ומקבל ולהתאים את התנהלותה בטיפול לפיהם יכולתה המטפלת להחזיק לאורך הטיפול, תמונה מורכבת מתפתחת וגמישה התינוק והוריו המתייחסת לאספקטים חיוביים ויליים בהתנהגותם ללא האשמה ומתוך עמדה מקבלת ומכילה יכולתה המטפלת לזהות ולהתייחס לרמזים ולסימנים ההתנהגותיים התינוק והוריו העולים בזמן טיפול, באופן המאפשר לה להתאים את מטרות וקצב הטיפול אליהם נראה כי ככל שיכולות אלו באות לידי ביטוי הן מבססות תחושת אמון המהווה בסיס ליצירת סביבת טיפול בטוחה לתינוק להורה ולמטפלת, כזו המספקת רווחה רגשית ומאפשרת להם להתמודד עם קשיים העולים בטיפול Tronick, ) למערכת היחסים ההורית המתאפיינת במחזורי התאמה, אי התאמה והתאמה מחדש בדומה ) כך גם בטיפול, נראה כי סביבה טיפולית שבה מערכת היחסים והקשרים עם התינוק והוריו מתבססת רגישות, תגובתיות מותאמת וקבלה מאפשרת לתינוק להתאושש מאי הנוחות ולחזור לרמת המעורבות והתגובתיות שמאפיינת אותו במצבי רגיעה בשנים האחרונות מתגבר העיסוק במשמעות ובתפקיד המרכזי ההורה בטיפול הדיון ועידוד החשיבה החווייה ההורית יכולים לעודד את יכולתה המטפלת לגלות תובנה לעולמם הפנימי האם ותינוקה, כמו גם לתמוך ביכולתה לטפל בדיאדה בצורה רגישה ומותאמת אני מאמינה שחשוב וניתן לבדוק הקשר בין מידת התובנה והרגישות שהמטפלת מגלה לתינוק ואימו ומידת הרווחה שהם חווים בטיפול בסיס זה ניתן להמשיך ולבדוק האם לתחושת רווחה זו השפעה קצב השגת מטרות הטיפול, ו מספר ביטולי הטיפול יתכן כי הקושי לגלות תובנה לעולמו התינוק, כפי שה בתיאור המקרה, משקף את הצורך לחשוף את המטפלים העובדים עם תינוקות לעולם התוכן והמושגים המעודדים חשיבה ודיון בחוויית התינוק ומגבירים את היכולת להבין ולהתאים את העשייה הטיפולית לסימנים ההתנהגותיים ו מניתוח ארבעת קטעי הצילומים, ניתן להתרשם מכמה הקשרים שו באופן עקבי: ניתן היה להתרשם מהקשר בין יה ברמת החודרנות המטפלת בטיפול לבין ירידה שיטה משתתפים: הפיזיותרפיסטית-ההתפתחותית אשר השתתפה במחקר, בת 9, בת תואר,BPT עובדת במכון להתפתחות הילד כ 8 שנה התינוקות שצולמו נבחרו פי שני קריטריונים בסיסיים: תינוק המטופל עקב עיכוב התפתחותי מוטורי ללא רקע אורגני ידוע תינוק המטופל בפיזיותרפיה לאורך זמן, באופן רציף, לפחות בושת החודשים האחרונים נמצאו שתי תינוקות בות נתוני רקע דומים: בנות - חודשים, שתיהן יושבות באופן עצמאי אך עדיין לא זוחלות ומתיישבות, שתיהן מראות יכולות תקשורתיות וקוגניטיביות המתאימות לגילן, שתיהן מוכרות מינקות ומטופלות ידי אותה מטפלת, לשתיהן אחים גדולים מהן שתי התינוקות מגיעות לטיפול מלוות באימהותיהן ברמת התגובתיות והעירוב אצל התינוקות קשר זה נמצא גם במקרים בהם המטפלת גילתה רגישות גבוהה כלפי התינוקות ניתן להתרשם מקשר בין רמת הרגישות המטפלת למידת התאמת קצב ההבניה ה ניתן היה להתרשם מקשר בין מידת המותאמות קצב ההבניה התרגיל למידת התגובתיות והעירוב התינוקות ניתן היה להתרשם מחזרה מהירה לרמת תגובתיות ועירוב גבוהים עם הירידה ברמת החודרנות במקרים בהם תשומת ליבה המטפלת היה נתון לאם, ניתן היה להתרשם מייה ברמת הרגישות כלפיה, אך במקביל ירידה במידת הפניות והרגישות לתינוקת

12 הקשר בין ליקוי בוויסות חושי וחרדה בילדים עם אוטיזם בגילאי טרום בית ספר התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד מבוא עורכת המחקר: מיכל צבאן ד"ר מנחה: נורית גור יעיש 8 דיון וכיוונים לעתיד עם ילדים (ASD) Autism Spectrum Disorder במחקר הגישוש סנסורי ליקוי בי ילדים כי נמצא מובהק 7 תוצאות לעיתים קרובות מראים סימפטומים קומורבידים מטרת המחקר המתבטא בהימנעות רגישות ו/או חושית היו חושית משתתפות 8 אימהות (סימפטומים להגביר באופן נוספים ניכר (Green et al, ) השכיחים ביותר בוויסות החושי ליקוי בוויסות בילדים את תחלואה אחד הלקות נלווית) הסימפטומים עם צעירים אשר התפקודית אוטיזם (Silva & Schalock, ) החושי עשויים הם הקומורבידים קושי הינו SMD: Sensory Modulation ),(Disorder מוגדר ועוצמת מדורגת התגובה ומותאמת כקושי ביכולת ההתנהגותית לדרישות לווסת לקלט הסביבה ולארגן את סגנון בצורה חושי Miller et al, ) (7 קיימים הוויסות בתגובה ביטויים שונים () החושי: () בחשיפה נמוך- הנאה לגירוי חושי, הימנעות לכמות מודעות ועניין אצל רגישות גם חושית- וסוג נמוכה גובר מעוצמה כשהגירוי הגירוי הגבלה לגירוי ילדים חושית- אינו החושי; חושי; גבוהה ליקוי עם מצוקה בעוצמה בהשתתפות () () רישום חיפוש גירוי חושי ביכולות ומוסחות גבוהה; ומיעוט חושי חושי- Dunn, ) (997 סימפטומים סימפטומים קומורבידים או חרדה שכיחים הפרעות נוספים חרדה באוטיזם ) הינם Muris et (al, 998 קיימות לבין חושית ראיות חרדה לבין, ראשוניות ובאופן חרדה, ספציפי בקרב לקשר יותר ליקוי בין בין פעוטות בוויסות החושי רגישות ASD עם והימנעות Ben-) (Sasson et al, 8; Green et al, ומתבגרים בגילאי 6-7 שנים אספרגר עם ילדים ובקרב Pfeiffer et ) (al, 5 זה טרום טרם יחד נבדק בית ספר בדיקת הקשר ילדים לחזק צעירים את עם בקרב זאת, בין חרדה עם ילדים למיטב וליקוי צעירים ידיעת עם החוקרת, בוויסות החושי ASD ASD ההבנה בגילאי לגבי טרום הפוטנציאליים בין שני המצבים הללו בית היחסים גם ספר קשר בגילאי בקרב יכולה ההדדיים לילדים עם אבחנה ASD 8 ממוצע בגיל בנים היו הילדים כל 5 הליך ([SD=, -6] האימהות תקשורתיים להשתתפות איסוף המידע נדגמו במרכז במחקר במדגם הארץ, מהאימהות נוחות וחתמו הורים, אותם האימהות מילאו 6 999) Sensory Profile פריטים סנסוריים שנים את (לעולם הביטויים רישום המציינים המתרחשים ההורה ההתנהגות מתבקש ילדם בנוכחות כלים התנהגויות בחיי לדרג המתוארת לא) מתקבלים נמוך לליקוי וחיפוש ביכולות ציונים -(Dunn, מבין נערך שונות היום-יום את טופס ושה הסכמה באמצעות עורכת המחקר השאלון התדירות בין סולם בתגובה ילדים בה כולל בגילאי הילד שנים גנים מדעת שאלוני 5 לאירועים - (תמיד) מראה 5 ל- ב- (parent report) הוויסות Scale רביעונים המייצגים את החושי: Anxiety רגישות, הימנעות, Preschool - (PAS: Spence & Rapee, 999) פריטים בגילאי ההיגדים לא) המתארים טרום באים בית לידי אספקטים ספר ההורה אצל ביטוי שונים מתבקש ילדו השאלון חרדה לדרג סולם כולל בקרב 8 ילדים באיזו שכיחות בין ל- (לעיתים קרובות מאוד) (לגמרי תוצאות החושי כפי נמצא מחקר לבין חרדה שניתן בחרדה ליקוי לראות גישוש מובהק בגרף זה, בוויסות מצביעות בקרב החושי, קשר 65% בצירוף ליקוי בין מהנבדקים ליקוי עם בוויסות (n=5) בגרף ממוצע ממוצע ציון ציון 'הימנעות' הבדל בין פער ברביעונים ו'חיפוש' לראות ניתן חרדה חרדה נמצא כ- עבור כי קבוצת קבוצת כ- הבדל הרביעונים 'ליקוי 'ללא הממוצעים נמצא נקודות) 'הימנעות' קטן פער בכיוון ממצאים סנסורי ליקוי נקודות אלו המצופה, ו'רגישות' יחסית 'הימנעות' מובהק', סנסורי ועבור מצביעים אשר ברביעונים בין הקבוצות מובהק ו'רגישות', גבוה מובהק' 'רגישות' בא יותר (עבור נמצא כך שקיים לידי 'רישום ביטוי נמוך' חרדים המתבטא לא אלו חידוש לעומת יותר בהימנעות נמצאו ביחס המחקר והימנעות חושית ילדים חושית ללא ו/או לרישום חושי הנוכחי לבין חרדה הוא בקרב ליקוי רגישות נמוך במציאת ילדים סנסורי חושית וחיפוש חושי קשר עם בין מובהק הבדלים רגישות ASD בגילאי -6 קשר ) שנים, בין בעוד רגישות שבספרות והימנעות ישנם מחקרים חושית לחרדה המצביעים (Ben-Sasson et al, 8; Green et al, 6-7 שנים 5) al, (Pfeiffer et הסבר עשוי כאשר או אפשרי להיות עדיין חרדה להיפך לקשר קיום לא הוביל ברור בין קשר למצב מה רגישות סיבתי קדם והימנעות חושית בין למה רגישות שני ו/או יתכן (Green & Ben-Sasson, ) כן, כמו והימנעות באבחנות אפקט הפיזית ברעיון מקצועיות יתכן שניתן חושית אלו ילי, וגם תומכת למ ייה להסביר לחרדה שני ברמת המצבים שמצב הימנעות את הקשר שנמצא בכך המצבים שקיימת העוררות (Koomar & Bundy, ) שמבנים שונות בקושי אלו בין מרפאים להבחין השאר בעיסוק בין חפיפה מאופיינים ופחד חפיפה משקפים לעומת בין המבנים הללו בפעוטות ובגילאי לחרדה, הללו, ראשוני חושית, רגישות מסוימת בהימנעות, מהסביבה זו נקודות תומכת מבט פסיכולוגים, Ben-Sasson ) (et al, 7 בדיקת קיום קשר בין ליקוי בוויסות חושי לבין חרדה בילדים עם מגבלות המחקר ממצאי כלי צעירים ומחקרים המחקר היו תלויים המחקר עם 'רגישות' היה בנים רק מחקרי מבנות, המשך לאוכלוסיית לערוך לא אוטיזם, רק הותאמו עתידיים: המדגם נבדק אחד יכולים שימוש המחקר לכלול בדיווח במיוחד היה עם בכלים ולאסוף מדגם סובייקטיבי קטן לאוכלוסיה מאוזן ולא ליקוי סנסורי מובהק) גדול המותאמים ממגוון מידע יותר באופן לערוך מחקר אורך שיבחן את שאלת הסיבתיות ההורים, ילדים (ברביעון שיורכב הקשרים וכלל גם ספציפי ניתן גרף : הבדלים ברמות החרדה בין ילדים עם ליקוי סנסורי מובהק וילדים ללא ליקוי סנסורי מובהק ASD לבין בגילאי -6 שנים ימצא הקשר חרדה קשר חיובי בין החזק השערות המחקר ביותר ליקוי בוויסות החושי רגישות בין ימצא לבין חרדה והימנעות חושית ליקוי מובהק בחרדה ללא ליקוי מובהק בחרדה ממוצע ציון חרדה ליקוי סנסורי מובהק ללא ליקוי סנסורי מובהק 6 5 הימנעות ללא ליקוי סנסורי מובהק רגישות רביעונים חיפוש ליקוי סנסורי מובהק גרף : ממוצע ציון חרדה קבוצת 'ליקוי סנסורי מובהק' לעומת קבוצת 'ללא ליקוי סנסורי מובהק' עבור הרביעונים הסנסוריים רישום נמוך שכיחות באחוזים

13 הדרכת הורים לעידוד ופיתוח יכולת הסיפור הנרטיבית ילדיהם התכנית ת פיבהפומית לתואר שני בהתפתדות הילד נצפו הילדים בין הבדלים באופי הכללי בציון השינוי ענת תבור במשימות השונות אחרי תכנית ההתערבות השינוי מחרת המחקר מנחה: ד"ר שירלי שויער המשמעותי שציוניו הילד אצל חל ביותר ההתחלתיים היו 6 * מבחן מבוא יכולת סיפוריפפ לצורך ארגון מערכות העיקרית יותר ושפתית נרטיבית יכולת הינה זהו סוג הטקסט המוכר עולמע יחסים אנושית ותיאור חוויותיהח ילדים בין בחייהם, משפיפות בתחומים (ארם, שונים כמו והמקובל להוריהם, הסתגלות התפתחות מולדת ביותר להבין ולהפיק בני אדם (פלפ-אלחנחח ) המהווים והישגים את קוגניטיביתט הדמות מאוחרים רגשית Greenspan, 997; Schore, 99; (Siegel, 999; Sroufe, 98 להורים תפקיד באמצעות חשיחת יום הילד בפיתוח לתבנית יכולות הסיפורית הנרטיב במהלך (Vygotsky, 96; Ninio, 988; Bruner, 98) "זמינות רגשית" חיי ילדיהם היום- בעקבות תכנית סיפורי הילדיד ושה חובה ילדים ואימהותיהם השערת המעקר ההתערבות שיפור יחול משתתפיפ בי התפתחות שפה 5 הליך בשתי מכון העברתבמחח משימות: שחחור "הדיד") מפגש הדרכה ע היכרות תקשורתיים הנרטיביתט מושג בשיח להערכת סיפור היכולות וסיפור ברמה השפתית בתחום הנורמה הנרטיביות ברצף (במחח בגיל גן הילדים "ארבל", לאימהות, שכלל הדרכה שפתית-נרטיבית, ה"זמינות שזוהו הרגשית" כתורמים עע והיכרות לקידום מרכיבים היכולת "תבור" (מכון * תת-מבחן שחזור (מכון כלים "הדיד", 8), * א * ותת-מבחן "הדיד", בהכנה), הבודק תכנית ההתערבות: יצירת קלסר בכל כתיבת מובנות, שבוע סיפור בות * הילד סיפר את האם * הסיפורפ * תכנית הצגת הנרטיבית להדרכת הורים ילדיהדד תוך בתוך הקשר מערכות כדרך הדגשת יחסיחח להרחבת הבעת מיומנויות שיח השפה הורה-ילד היה במהלך התבקשה לנסות סיפוריפפ ה א קיבלו (סה"כ שש הדיאדה וליישם פפות תמיכה והילד הסיפוריפ ב את לכוון שנוצרה את האימהית שמאפשריפ האימהות ב ניסו במהלך היום, תוך לעורר ניצול סיפור לאוצר מילים הבעתיע במבחן רצף יכולות שיח מורכבות שתי משימות), שהפכו וויזואלית הילד פה בעת עקרונות זמינות שיח והאם ולתווך ביצוע סולמות רגשית נרטיבי משימות עע הזמז ויותר אישיות לו רשמה את בכדי המשימה הרגישות ספונטאני מנויותזזה מתוך ההווי "ארבל" שונות ותפל דבריוד להרחיב עע את האם וההבניה ילדיהן תיפפשמהפ הנמוכים ביותר ואימו ציינה כי התהליך שעברו יחח היה משמעותי ביותר עבורעע במהלך שיחות הטלטון עע האימהות ו מספר תמות מרכזיותז שעסקו במידת הפניות הפיפית והרגשית הן לתכנית ההתערבותע במידת שיתוף ולהפפה הילדים, ובחוויה המשותפת הן עידד במהלך התכנית תמונותלש חחור סיפור במשימה הראשונה EA-Emotional Availability: Emde & ) מושג היא המתייחס לאיכות היחסיח תכנית התערבות לעיעוע הילדים אצל נרטיב שבוצעה 8 יודד (Easterbrooks, תוצאות הרגשיים מאפשר ולתקשורת ושיתוף שי יצירת בין הה ית בחוויותח תכניות התערבות שונות שפותפו ילדיד אצל א טיטול נמצאו פרפני או יעילות וכוללות: קבוצתי ב הדרכת הצוות החינוכיח ג הדרכת הורי הורים לעידוד קלינאי תקשורת לילדים, יכולות אשר נרטיביות ל-ידי האימהות במשך ושה שבועותע האימהות העברת הסיפורים וכן לוו נותחו ניתן שיפופ לאורך התוכנית מבחן חוחר בושה כללי לילדים מימדים: בשיחותטלטוט שבועיותע בתום רמת הסיפורפ סמנטי, תכנית תחבירי ההתערבות ופרגמטי, השונים נמצא נצפתה כי (סמנטי: תחביריח בשני יה יה בממוצע הסיפורים זו היתה ציוני אחרי הילדים ההתערבותע בתחומיח בת מובהקות שולית אך בלבד השפתיים t ב מחח,t()=-88, p< פרג מי: נראה כי הפקת התות המרבית מתכנית ההתערבות תלויה גם ברמתו השפתית הבסיסית הילד וגם בזמינות ההורה הורה אשר פנוי פיפית ורגשית לקבל את ההדרכה הלכה למעשה וליישם את עקרונות התכנית, ישפיפואבפפ ואפפימלי >p,5-=()t, פיתופ הנרטיב ילדו (t()=-9, p< דוגמה לכתיבת חוויה עע"י המשימה החמישית בישראל חסרה תכנית הדרכה להורים לעידוד כישורי טיטול ליווי ללא ונרטיב שיח קלינאית חשובה כזו תכנית 9 מגבלות המעקר וכיווניע לעתיע * מיעוע הנבדקים הקשה קבלת תוצאות מובהקות באשר ממוצע הציונים ושת הילדים בשני הסיפורים לפני ואחרי תכנית ההתערבות 6 ב וימ עבור אוכלוסיות אשר נמצאות בסיכון קשיי לפיתוח לתרומתה התכנית היכולת הנרטיבית הילדיד 5 שפה (ילדי לקויי שפה, עע לקויות שונות) ילדים ממצב סוציואקונומי וילדיד נמוך שחעור לעני התערבות שחעור אערי התערבות לףני התףרבות ףצר רצח אחרי התחרבות * מומלץ להעביר את התכנית למספר רב יותר משתתפיפ, תוך יטה במשתני רקע כמו כישורי שפה הילדיד ורמת הזמינות הרגשית הילדיד ואימהותיהם סמנטי פרגמטי תחבירי שיפופ כללי * מומלץ להעביר את התכנית לילדים מאוכלוסיות בסיכון לפיתופ קשיי שפה ונרטיב בפרפ הנמצאות

14 : שיתוף ילדים בגיל הגן בפעילויות שגרה יומיומיות Routines) (Daily השוואה בין הורים לילדים בי התפתחות תקינה והורים לילדים עם ASD התוכנית הרב תחומית ללימודי התפתחות הילד מגישה: פזית גור מנחה: אפרת שר-צנזור אובמ שיטה דיון התנסותו הילד בחקירה פעילה סביבתו הקרובה, מהווה בסיס לרכישת ידע עולם והתפתחות השפה (צור, סגל ורום,, (McGregor & Bean, התייחסותו ההורה אל הילד כשותפו לתקשורת ויכולתו הילד להשתתף בתהליכי תשומת לב משותפים, משפיעות קצב ההתפתחות השפתית 6) Goldstein, (Kashinath, Woods & ילדים המאובחנים כבי לקויות הספקטרום האו ךיסךי ASD-),(Autistic Spectrum Disorder מראים קשיים בהשתתפות תקשורתית בפעילויות יומיומיות, המשפיעים ההתפתחות התקשורתית-חברתית והשפתית () Al,,Dawson et מתארים מעגל ילי ליקוי מוקדם בקשב חברתי, המביא לפגיעה התפתחותית נוספת בכישורים תקשורתיים וחברתיים ומציינים את חשיבותה התערבות מוקדמת בנושאים אלו מחקרים רבים עוסקים בהשפעותיהם קשיים תקשורתיים אלו האינטראקציה בין הורים וילדיהם בשעות הפנאי, אך רק מעטים מהם מתייחסים להשפעת הקושי התקשורתי פעילויות שגרה משותפות, המהוות בסיס להנאה המשתתפים: הליך: האמהות האמהות 8 אמהות - בקבוצה לילדים בי התפתחות תקינה, הלומדים במסגרת גן-חובה עירוני 6 אמהות - בקבוצה בקבוצה : בקבוצה : אבחנה ASD וא עירוני בליווי סייעת לילדים עם ASD הלומדים במסגרת גן מיוחד או משולבים בגן חובה צמודה גויסו באופן אקראי ביציאהמה ן העירוני גויסו בעזרת קלינאיות תקשורת המטפלות בילדיהן,PDD NOS ע"י רופא התפתחותי ופסיכיאטר או פסיכולוג כל האימהות שהשתתפו במחקר מילאו שאלון אנונימי ללא תגמול כלי המדידה: "שאלון שיתוף ילדים בתפקודי יומיום" שחובר במיוחד עבור מחקר דמוגרפיים תפקוד כל הילדים בקבוצה זו קיבלו זה וכולל פרטים לגבי הילד ומשפחתו ו- היגדים המתארים פעילויות שונות ממגוון תחומי (פעולות ניקיון ואחזקת הבית, הכנת מזון, יציאה לקניות, שימוש בתחבורה ציבורית ובטלפון ועוד) ההורה מתבקש לסמן לגבי כל היגד את התעירות שבה היא משתע את ילעו באותה פעילות, לדוגמא: אני משתף את ילדי כשאני מב ו/או אופה בניגוד להשערה, לא נמצא הבדל בין הקבוצות סיבות אפשריות: מיעוט הנבדקים והשונות הגדולה בקבוצת האמהות לילדים עם ASD האמהות לילדים עם ASD הוםרכו ידי הקלינאיות שגייסו אותן לגבי החשיבות שיתוף הילדים בפעילויות אלו האמהות לילדים עם ASD משתפות את הילדים בפעילויות אלו במטרה לשפר את תפקודם העצמאי ולא לצורך הנאה מפעילות משותפת מחקרים רבים מציינים את חשיבותה הדרכת ההורים, כסוכני השינוי העיקריים בסביבתו היומיומית הילד רוב ההתייחסות בספרות לנושא פעילויות השגרה Routines),(Daily היא בהקשר מדידת התפקוד העצמאי ילדים או מבוגרים עם ASD ופחות כבסיס לפעילות משותפת מהנה ומעשירה עבור הילדים והוריהם הגילוי כי אמהות לילדים עם,ASD מצליחות לשתף את ילדיהן בפעילויות אלו, בתדירות שאינה פחותה מאמהות לילדים עם התפתחות תקינה, הינו גילוי משמח, המרמז אולי האפשרות להרחיב פעילויות משותפות אלו, לפעילויות הכוללות גם הנאה, השתתפות תקשורתית, חשיפה לידע עולם ולשפה שהינה יצירתית ומשתנה אף פעם פעמים בודדות בשנה פעם בחודש לפחות פעם בשבוע לפחות 5 באופן יומיומי משותפת ולמידה במהלך ההתפתחות התקינה כיוונים להמשך ASD הערכה מעמיקה יותר לגבי יכולתם ילדיםעם ליהנות מפעילויות יומיומיות אלו וליזום אותן לערוך השוואה בתחום זה, בין ילדים עם ASD לבין ילדים עם לקויות שאינן כוללות פגיעה ראשונית בתקשורת, כמו לקויות שפתיות או קוגניטיביות לבחון באופן מעמיק יותר את איכות האינטראקציה כאמור, ייתכן שאצל הורים לילדים עם,ASD ההורה ממוקד בתפקודו העצמאי הילד ולא באפשרות לחלוק הנאה ועניין משותפים מעצם הפעילות בשניים במצב זה, הדרכת ההורים להרחיב את ההשתתפות התקשורתית הילדים בפעילויות אלו יכולה להיות משמעותית מאוד מטרת העבודה: להשוות בין הורים לילדים בי התפתחות תקינה והורים לילדים עם,ASD במידת השיתוף בפעילויות שגרה יומיומיות בבית ובסביבה הקרובה השערת המחקר: הורים לילדים עם,ASD יציעו לילדיהם להשתתף בפעילויות שגרה יומיומיות בתדירות נמוכה יותר, בהשוואה להורים לילדים בי התפתחות תקינה כפי שמופיע בגרף מס', ואמהות לילדים עם ASD תוצאות לא נמצא הבדל בממוצעי תדירות השיתוף בין אמהות תדירות ממוצעת בכל אחת מהקבוצות typical development ASD לילדים בהתפתחות תקינה

15 סדנת שמרטפות לנערות במצוקה תוכנית מבוססת תאוריית ההתקשרות study- Case סדנת שמרטפות התוכנית הבין תחומית בהתפתחות הילד פרידמן קרן מנחה: ד ר שויער שירלי מבוא סדנת שמרטפות נבנתה למען נערות במצוקה שמשפחותיהן מטופלות במחלקה לשירותים חברתיים המשפחות מטופלות רקע קשיים כלכליים, רגשיים, התנהגותיים, מחלות נפש, נכות וכדומה ילדים למשפחות רב בעייתיות, הופכים בהתבגרם אף הם למטופלים הסובלים מאותן בעיות שאפיינו את משפחות המוצא הם )אדם, 999( מנת לשבור העברה בין-דורית מצוקה יש לפעול בכיוון מניעה ולא רק בהתערבות נערות במצוקה נערות בנות - הנמצאות רצף ניתוק ממסגרות פורמליות הנערות מאופיינות בעימותים עם המשפחה, במערכת יחסים חברתיים חסרי יציבות המובילים פעמים רבות לשוטטות ולבריחות מהבית המאפיינים המשפחתיים כוללים פתולוגיה משפחתית כגון גירושים קשים, משפחות חד הוריות, אימהות העסוקות בהישרדות כלכלית, דמות אם חלשה, קשר לא יציב וגרוע עם האם, תקשורת המאופיינת בביקורת תמידית ומשפחות המאופיינות בחוסר גבולות )גרניאק, גיבור, ארקין, רפאלי, ( רגישות אימהית רגישות אימהית מוגדרת כיכולת האם לתפוס את סימני הילד באופן מדויק ולהגיב אליהם בהתאם המונח זמינות רגשית בוחן את האינטראקציה בין הילד לאם כמבנה דיאדי)גנור, 999( יה ברמת הרגישות האימהית תמצא כש- האת הרגישות האימהית תלווה, סטטיסטית, בשיפור דפוסי ההתקשרות התינוק התערבויות- מוקדמות, ממוקדות התנהגות, ממוקדות מטרה התערבויות קצרות וממוקדות הן יותר אפקטיביות ויעילות מאשר התערבויות ארוכות טווח ולא ממוקדות תוכנית ההתערבות להתאים עצמה לאוכלוסיית היעד מטרת המחקר למנוע העברה בין-דורית הורות לא רגישה ולא זמינה באמצעות תוכנית מניעה המה מודעות ועוסקת בפרקטיקה השערת המחקר - הסדנא תעודד את הנערות לחשיבה רפלקטיבית ותה את יכולת הרגישות והזמינות הן שיטה משתתפות: כ 5 בנות בגילאים -8 שמשפחותיהן מטופלות במחלקה לשירותים חברתיים חוף כרמל מס נערות 5 נושא הכרות מטרת הפגישה הכרות + הצגת הסדנא והנושאים כלים משחקי הכרות ומשחק סיעור מוחין מקור תאורתי דיון ומסקנות ראשוניות התוכנית המקורית כללה צפייה משותפת בסרטי וידיאו הנערות משחקות עם ילדים, רעיון המבוסס תוכניות התערבות כגון ה- VIPP הנערות בהתנגדותן הפסיבית להצטלם העבירו את המסר שהדרישה אינה מותאמת לגיל ההתבגרות שבו כידוע יש קשיים בדימוי עצמי ויש משקל רב למרכיב החברתי התוכנית לא לקחה בחשבון כי תהיה חוסר עקביות במספר הבנות ובהרכבן השונה מפגישה לפגישה בעתיד יש צורך לערוך מספר רב יותר מפגשים הנערות נהנו ושיתפו פעולה בצורה טובה יותר בחלקים חווייתיים הסדנא כגון משחקי תפקידים ופחות הצליחו להיות בקשב כשניתנו הסברים התפתחותיים גילאי - משחק גבולות ותיווך התנסות סיכום וסיום מתן ידע פסיכו-חינוכי והתפתחותי עידוד החשיבה נקודת המבט הילד חשיפת הנערות לחשיבות הגבולות, תחושת בטחון, ותפקיד המבוגר בקונפליקטים בין ילדים צפייה בנערות בזמן משחק משותף עם ילדים, יישום הנערות את הנלמד בפו עיבוד תכנים ממפגש החניכה, סיכום הנערות את התוכנית ופרידה מהנערות צפייה בסרטים ודיונים צפייה בסרטי דוגמא משחק הורה ילד +דיון משחקי תפקיד הנוגעים בדילמות בטיפול בילדים + דיון כל נערה חנכה ילד בפעילות למשך ארבעים דקות דיון +העברת שאלון +חלוקת תעודות השתתפות כלים: העבודה עם הקבוצה התבססה עקרונות תאוריית ההתקשרות- הדגש במפגשים סביב הילד, ובשאלה מה המניעים להתנהגותו הפגישות היו ממוקדות התנהגות, הוגדרו מראש לטווח קצר והתכנים הותאמו לאוכלוסיית היעד, כלומר לשפתן נערות במצוקה במפגש האחרון הועבר שאלון לכלל הנערות אשר נועד לבחון את התהליך שעברו השערות בסדנא השאלונים יבדקו איכותנית מול מטרת המחקר בזמן הצפייה בקטעי וידיאו משחק משותף אם-ילד השתמשנו במושגים הלקוחים מתוך זמינות ריגשית ) EAS ( -רגישות אמהית, הבניה-חודרנות אמהית, ועוינות גלויה/סמויה ממדי הילד הם: תגובתיות הילד לאם והמידה בה הוא משתף את האם בפעולותיו מבוסס תוכנית מעגל הביטחון לפיו העבודה המרכזית היא הנגשה התאוריה לאוכלוסייה תוך כדי עבודה קוגניטיבית התנהגותית המפגש עם ילדי המועדונית לגיל הרך התבססה תוכנית מעגל הביטחון, בה האמהות נמצאות בקבוצה ומשחקות במרחב משותף עם ילדיהן בפגישה האחרונה חולק לנערות שאלון הבודק את התהליך שעברו בסדנא תכנים: התכנים שנבחרו לסדנא נלקחו מתוך תוכנית ההתערבות VIPP )קשר מול הרצון לחקור, לדבר את הילד, ומשמעת רגישה( הליך: הפגישות התקיימו בבית החם בעתלית, כל פגישה ארכה 6 דקות המפגשים היו מובנים והועברו ידי עורכת הסדנא כשבמפגשים נכחו עו ס מועדונית ואם הבית שדאגו להיבטים חינוכיים ומשמעתיים

16 הו א כ ל כ ו ל י" - סיפור אמא אחת וילד אחד " המה עם האבחנה וזמינות רגשית בתיאור המקרה אם וילד הלוקה בשיתוק מוחין השיטה : המשתתפים - ליאור בן שנתיים ושמונה חודשים, ילד חייכן וערני, המאובחן כלוקה בשיתוק מוחין מסוג Spastic quadriplegia ובאפילפסיה מסוג מוטציה ל ARX ליאור אינו עצמאי בניידות או בתפקודי יומיום ואינו מדבר ואמו שירה בת 8, רווקה ומובטלת ליאור הינו בן יחיד המתגורר עם אמו וסבתו בדירת עמידר הרקע התאורטי : שיתוק מוחין מאופיין בפגיעה במוח המתפתח, המתבטאת בלקויות מוטוריות שונות לפגיעה מתלוות לקויות חושיות, קוגניטיביות ואף תקשורתיות והתוצאה הינה מגבלות רבות בתחומי תפקוד רבים (Rosenbaum, ) עם קבלת האבחנה הילד נדרש מן ההורים שינוי משמעותי בתפיסתם את הילד ואת הקשר עמו שינוי זה מלווה ב"התאבלות אובדנו הילד התקין" 996) Pianta, ( Marvin & בהמשך למודל Bowlby המתייחס לאובדן ואבל, הגדירו (999) Morog,Pianta, Marvin & המה עם האבחנה או רזולוציה, בהקשר לגידול ילדים עם מגבלה, כאינטגרציה חוויית האבחנה כחלק מייצוגו ההורה לגבי הילד אינטגרציה עו מביאה לארגון מחדש ציפיות ההורה מילדו לאור מציאות האבחון חוקרים אלו טענו כי הורים אשר הימו עם האבחנה, ושהייצוגים הם לגבי ילדם תואמים לתפקוד ילדם, ייטו להיות רגישים יותר לקריאת הסיגנלים ילדם ויוכלו להתאים את התנהגותם לחוזקותיו כמו גם לחולשותיו הילדח תובנה מוגדרת כיכולתו ההורה לקחת בחשבון את המניעים שעומדים בבסיס ההתנהגות או החוויה הרגשית ילדו, באופן ם, חיובי וממוקד בילד, תוך שהוא מתמקד בנקודת המבט הילדע (Koren-Karie et al, ) זמינות רגשית מוגדרת כפתיחות וקבלה ההורה לדרך התקשורת הילד התנהגות רגישה ההורה אשר באה לידי ביטוי בהתנהגות מותאמת לסיגנלים הילד, נתפסת כבת השפעה איכות ההתקשרות בין הילד להורה מחקרים הראו קשר בין תובנה חיובית אימהות כלפי ילדם, לבין קבלת ציונים גבוהים יותר בסולמות הזמינות הרגשית ) al, (Koren-Karie et ניתן להבין כי : תובנה חיובית ההורה התנהגות הורית רגישה כלפי הילד במחקר נמצא כי אימהות שהימו עם האבחנה, הראו רגישות גבוהה יותר כלפי ילדם וכמו גם הבניה מותאמת יותר האינטראקציה (6 (Dolev, מתוך כך ניתן להבין כי: המה עם האבחנה התנהגות הורית רגישה ההליך המשפחה גויסה דרך פניה לעו"ס המעון בו שוהה ליאור הפנייה לאם נערכה בטלפון וכשנתנה את הסכמתה להשתתפות, נערכו ושה מפגשים עמה בראשון התקיים ראיון בו נכחה האם לבדה ובשניים הנוספים נערכו בביתם תצפיות מצולמות אינטראקציה בינה לבין ליאור הכלים נבנה ראיון חצי מובנה ובו שאלות, שחלקן מבוססות ה RDI וחלקן מכוונות להסתכלות התובנה אהם כלפי בנה התצפיות היו לא מתערבות ברוח כלי הזמינות הרגשית ובהן נתבקשו ליאור ואמו לעשות "משהו כייפי שאתם אוהבים לעשות יחד" ניתוח הממצאים - הראיון שוכתב ונותח בהתייחס לתמות המה עם האבחנה ולמרקרים התובנה ההורית ( פי סולמות הקוהרנטיות, תובנה, נפרדות ומורכבות) התצפיות נותחו ידי סולמות הרגישות וההבניה האם וסולם התגובתיות הילד, מתוך כלי הזמינות הרגשית התוצאות ניתוח ראיון עם האם: מרקרים רזולוציה: שינוי רגשי לטובה: "היום להיות אתו זה הנאה, זה החיוך ו כשהוא שר איתי שירים והכל הוא מזהה אותי בתור אמא ו והוא מחייך והוא צוחק לי ואני מאושרת" קבלה ותקווה: "בזכות ליאור אני הכי מאושרת, כיף לי אתו, לא משנה מה יש לו תשמעי, זה הילד י, אני אקבל אותו בטוב או ברע" אין מוטרדות סביב הסיבה ל :CP "שהייתי בהתחלה אומרת, למה הילח י ככה, תשמעי, את עושה בתור אמא את החשבון והדברים ך ולאט לאט קיבלתי את ליאור כמו שקיבלתי אותופ" רזולוציה באוריינטציה עשייה: "את תמיד אומרת, או קיי, אז אני יעשה את זה, ואני אקח אותו לדה, ואני אקח אותו לענת ואני אקח אותו לשחייה, לשפר אותו, את יודעת כמה שיותר, לעבוד יו כמה שיותר ואז אולי יהיה לי תוצאות יותר זה גם החלמה ליאור, גם החלמה י, את מבינה?" מרקרים תובנה הורית: קושי בנפרדות: "זה ההבנה נו זה החום י וו לא יודעת, הוא כל כולי, לא יודעת : איך להסביר לך את זה, כל החיים י זה ליאור זה אהבה בלתי נטת, זה אובססיבי" קוהרנטיות נמוכה : "אני: מה את אוהבת לעשות אתו? האם: אני כזאת א מספיק לי, לא מספיק לי שהוא מקבל במעון הם אומרים שאני מעמיסה יו, אבל טוב, אחר כך הם מקבלים את זה אני רוצה שבזה הוא יתקדם יותר, פה אני צריכה לראות שיפור, פה אני צריכה זה זה חשוב, כי אני חושבת שבגלל זה הוא משתפר לי " ניתוח תצפית משחק חופשי אם - ילד: מרקרים רגישות אימהית: אפקט חיובי: אמא מרימה את ליאור מן המזרן ש הרצפה מחבקת אותו ואומרת בחיוך "איזה כיף נשחק יחד" תפיסה מותאמת הילד: אמא מדליקה את הטלוויזיה ומתיישבת כיאור ברכיה הספה שממולח "נעשה שירי משחק עם מיכלי" אמא אומרת, "כמו שאתה אוהב כל יום" קושי בתזמון: אמא אומרת "ידיים באוויר!" ליאור ממשיך להשת, אמא אומרת "להניף את הידיים!" ומרימה את ידיו ליאור גבוה מ הראש ראשו נשמט קדימה והוא משת קושי בקבלה הילד: ליאור שוכב הבטן אמא יושבת מולו, "אמרנו שנבנה מגדל" אומרת, ליאור מניח את לחיו הימנית המזרן "ליאורי לא לישון לי! אמרנו שנבנה מגדל" מרקרים הבניה האם: קושי בקצב הבניה מותאם: "ליאורי, ליאורי קדימה קוביה, ליאורי, ליאורי קדימה עוד אחת", האם שרה ושמה קוביה כחולה האדומה המזרן פני ליאור "ליאורי, ליאורי מפילים את המגדל" ומפילה בידה את המגדל וקוראת "בום!" ליאור שוכב בעיניים פקוחות קושי בבניית פיגומים לילד: אמא שואלת את ליאור כשפניה אל הטלוויזיה "איזו קלטת אתה אוהב?", ליאור שוכב הגב ומחייך "איזו קלטת אמא שמה?" היא שואלת, ליאור שוכב ומחייך אמא מסתובבת לליאור ועונה "הקלטת מיכלי!" מרקרים תגובתיות הילד: אפקט חיובי: מטרת העבודה: קרני ביאליק ליאור מחייך בפה פעור כשאמא מושיבה אותו ברכיה הוא מחייך חיוך גדול מלווה בקול גרוני גבוה אמא אומרת לי "הוא צוחק מת" הנאה מן האינטראקציה: אמא נוגעת בידו ליאור "תעזור לי לבנות ת'מגדל" ליאור מחייך כשראשו המזרן אמא שוב מלטפת, הפעם את שתי ידיו ליאור מחייך חיוך רחב נוביץ' מנחה: דר' סמדר דולב עבודה זו התמקדה בתיאור מקרה study) (Case ומטרתה הייתה להעמיק ולבחון את הקשר בין רזולוציה לבין זמינות רגשית, בדיאדה אחת אם וילד צעיר הלוקה בשיתוק מוחין חוסר המה עם האבחנה התנהגות הורית רגישה פחות סיכום ותובנות בעבודה זו נבחנו מאפיינים רזולוציה ותובנה אימהית אם לילד עם, CP כמו גם מאפיינים זמינות רגשית במהלך אינטראקציית משחק תיאור מקרה זה מעיר את המשמעות רזולוציה עבור הורים ואת האופי התהליכי רזולוציה זו

17 8 דיון(בהמשך) וכיוונים לעתיד : רקע כללי: בעיר מגדל העמק המונה כ - 7, תושבים, קיים מרכז גיל רך המפעיל מגוון תכניות איתור, מניעה, אבחון, טיפול, הדרכה והעשרה לכלל אוכלוסיית הגיל הרך, ההורים והצוותים בקהילה % מתושבי העיר מטופלים במחלקה לשירותים חברתיים אשכול סוציו אקונומי - 5 בעיר קיימים מעונות יום בפיקוח התמ"ת המעונות שייכים לארגונים שונים: ויצ"ו, נ ש י חרות, התחלה חכמה, נאות מרגלית, מגדלאור ונר הצפון צוות פרא רפואי התפתחותי, רגשי וחינוכי השייך למרכז הטיפולי נכנס ל- 6 מעונות בצורה אינטנסיבית, במסגרת תכנית מעג"ן ותוכנית אור מעונות היום השייכים לארגונים שונים אינם מאוגדים תחת גג אחד ופוים באופן עצמאי בשנה האחרונה החל לפעול תחת המרכז לגיל הרך פורום מנהלות מעונות בעיר שמטרתו העשרת ארגז הכלים מנהלת המעון בהיבטים פדגוגיים, התפתחותיים וניהוליים ולמידת עמיתים מטרת ה פורום זה היא חיזוק תחום הגיל הרד ברשות והפיכתו למחלקה במנהל החינוך מטרת העבודה: בנייה שיטתית והפה תכנית התערבות ממוקדת לקבוצת הגיל יה נעשתה תצפית, במטרה לחולל שינוי בקבוצה זו (ילדים, צוות והורים) ולבחון העברת התכנית בקבוצות נוספות במעון ומחוצה לו התכנית שתיבנה תיושם בהמשך במסגרות אחרות בהן זוהה קושי בתחום האכילה תכנון תכנית התערבות ממוקדת תחום אכילה בעקבות תצפית ITERS-R במעון יום במגדל העמק התכנית הבין תחומית לתואר שני בהתפתחות הילד רוני פוטיבסקי מנחה: ד"ר תרצה יואלס משתתפים: תלמידות התכנית ערכו את התצםית בליווי קרן זיו, קידדו וערכו דו"ח המשתתפים בתכנית ההתערבות יהיו: מנהלת המעון צוות המטפלות מבת המעון ילדי כיתת המעון הורי הילדים התוכנית תועבר ע"י צוות פרארפואי הכולל מרפאה בעיסוק, ק תקשורת, אחות טיפת חלב ותזונאית, בשיתוף המדריכה הפדגוגית הרשת הליך: 5 שיחה עם מנהלת המעון בעקבות התצפית בחירת נושא האכילה כנושא המעסיק את מנהלת המעון בהיבט ההתפתחותי- שפתי, מוטורי, רגשי, תקשורתי ובהיבט התזונתי בניית תכנית ההתערבות ביצוע תכנית התערבות מעקב אחרי חצי שנה 6 כלים: כלי תצפית: ITERS-R תוכנית ההדרכה למנהלת + צוות מפגשי הדרכה בנושא תזונה ומשפחה למבת, לצוות ולהורים מפגשי ההדרכה יכללו מספר נושאים עיקריים: האכלה ואכילה התפתחות ומאפיינים הקשר בין אכילה, התקשרות ותקשורת הקשר בין אכילה ודיבור תזונה חשיבות, התאמת מזונות לגיל בתום התכנית - שאלון שביעות רצון מהקנית הידע והיישום לאחר חצי שנה, תצפית נוספת ע"פ ה- ITERS מבוא לעבודה : במסגרת למידת כלי ההתערבות ITERS-R ביצענו תצפית במעון " שמחת אור" השייך לרשת מגדל אור אך אינו משתתף בתכנית התערבות אחרת (אור/מעג"ן) המעון נבחר מתוך היכרות עם המנהלת השותפה בפורום המנהלות וזיהוי את המוטיבציה ה ואת יכולתה להוביל שינוי במידת הצורך ממצאי התצפית הראו פרופיל נמוך מ- במרבית התחומים תחום האכילה קיבל ציון, בעיקר ב כללי תברואה, דרך הגשת האוכל והתנהלות הארוחה "אכילה הינה תחום תפקוד בסיסי קיומי ורגשי האכילה מעוררת אצל רוב האנשים מגוון רגשות, אשר אינם קשורים רק לצורך פיזי או לערכו התזונתי המזון" (קליין, גבעון, ) סיטואציית ההאכלה תורמת משמעותית הן לעיצוב הרגלי אכילה והן להתפתחותו הילד מבחינה פסיכולוגית (אישיות), כושר חשיבה, רגשית, חברתית ומוטורית (סמיש טלאור, 6) במסגרת החינוכית אנו מצפים לסדר יום בסיסי ושיגרתי שאחת מפעילויות היום יום בה היא הארוחה כולל תהליך האכלה משמעויותיו הרגשיות "המחנכת בגיל הרך היא דמות התקשרות משמעותית מאוד לילד יחסי ההתקשרות מבוגר- ילד ואיכותם הם הגורם המרכזי להתפתחות רגשית תקינה ילדים" והם בנוסף יבטיחו את התפתחותו הבריאותית הילד (ארגמן, 995) ילדים בוחרים מבין מזונות ומבין שילובים שונים מזונות המוצעים להם הבית המשפחתי ומסגרות הטיפול החוץ ביתיות הן בות הזדמנויות רבות להדריך ולתמוך הרגלי אכילה טובים וחוויות למידה לילדים (הנחיות התמ"ת) חוסר בטחון תזונתי, המצוי לעתים במשפחות בסיכון מוגדר כמחסור כולל בצריכת מזון או כצריכה מזון ב איכות תזונתית ירודה( Radimer (Dixon, Winkleby & חוסר בטחון תזונתי, אינו מסכן חיים, אבל עשוי לפגוע בתפקוד היומיומי ובבריאות הגופנית והנפשית פרטים ומשפחות (קאופמן וסלונים-נבו, ) נראה כי התערבות ממוקדת תחום וזמן תאפשר לצוות לזהות, להאמין בהיתכנות שינוי ולבצע שינוי שיביא לשיפור הטיפול לו ילדי הקבוצה וכלל המעון זוכים תוך כדי הכשרת והעצמת הצוות החינוכי והעשרת ההורים 7 פירוט התכנית: צוות מטפלות כלל המעון ( מטפלות) ייפגש ליום השתלמות מרוכז בן שעות בימי ההיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תכני היום: הקדמה וסיכום רכזת התכנית שתדגיש היבטים רגשיים הקשורים לנושא האכילה בשיתוף המדריכה הפדגוגית מפגש עם אחות טיפת חלב בנושא אכילה ומאפיינים ע"פ גיל הילדים בכיתות המעון השונות מפגש עם ק תקשורת בנושא אכילה והקשר בינה לבין התפתחות הדיבור, השפה והתקשורת מפגש עם מרפאה בעיסוק בנושא האכלה, אכילה עצמאית דרך התייחסות להיבטים מוטורים ותחושתיים מפגש עם תזונאית: פירמידת המזון, חשיבות אבות המזון, בניית תפריט בנוסף יתקיימו: מפגש עם מנהלת המעון באשר לבניית תפריט תלוי תקציב והיבטים תזונתיים מפגש רכזת התכנית עם המדריכה הפדגוגית מגדל אור לגבי חשיבות הטמעת הנושא ותחומים נוספים לאורך בשנה מפגש עם הורים שיב מתן ידע תזונתי ודיון חשיבות האכילה והארוחה המשפחתית להתפתחות קשר הורה-ילד להורים המעוניינים תינתן אפשרות לייעוץ אישי עם איש צוות בנושאים השונים בתום תוכנית ההתערבות, נעריך אותה ונשקול התערבות נוספת בתחום זה במעון אחר או הרחבת תחומי ההתערבות במעון הנוכחי

18 אוטיזם פ תקשורתיים רפואי ומסגרות בגנים חינוך- אלו בישראל לומדים,אחת הילדים מבוא ממסגרות יום לימודים החינוך ארוך לילדים הילדים צעירים הלוקים מטופלים ע"י באוטיזם צוות הם חינוכי גנים ופרא פיתוח תכנית הדרכה מבוססת ווידאו, לשיפור רגישותן סייעות בגן לילדים עם אוטיזם: בחינת שינוי בעמדות הסייעות לגבי התנהגות רגישה תמר אלביליה מנחה: דר' סמדר דולב התכנית להתפתחות הילד-אוניברסיטת חיפה, ולצדם סייעות העובדות הדרכה ללא מובנית והדדיות עם הילדים מאפייני האוטיזם הופכים משימה מאפייני האוטיזם אחד ממאפייני האוטיזם או אפילו משותף והשפעתם פי לזהות את המצב הרגשי האחר הנאה והתקשורת משותפת יחד עם ומשחק יצירת קשר הדדי ומאורגנת זו למאתגרת במיוחד הסייעות )995(Baron-Cohen הוא mindblindedness "חוסר דמיוני חוסר הבנה חברתית מאפיין כתוצאה מכך נוסף מרכזי ישנו קושי באוטיזם וליקויים בהתפתחות המשחק, קשר לבסס יכולת הילד חיבה להבין ועניין מופחת במשימות הדורשות קשב ליקוי הוא ראשוני ובוויסות החושי Mille,,Case-Smith,999( רגישות אימהית הרגישות האימהית,קרי תורמת האוטיזם תרומה נסמכים חשובה וזמינות רגשית יותר יכולתה האם לביטחון יכולתה יחסי להבין את המניעים שבבסיס התנהגותם הסייעות המטפלת דמויות הינן ובתגובות משמעותיות הרגישות עבור ה)סלייד לקלוט,לפרש האם ההתקשרות הילדים את לפרש ההדדיות ולהגיב לאותות התינוק במהירות במחקרה האותות ביחסים שהם דולב תלויה )6( משדרים ב"זמינות נמצא ותלויים בהתפתחות הרגשית השפה ובצורה מתאימה, שהילדים במיוחד " )9 מילולית ו הבנת הסיגנלים שמעביר הילד, מעט בדומה עולה צורך להדרכת סייעות להתנהגות רגישה נמצא תכניות הדרכה במחקרים תה תדירות תגובת ההדדית תכניות לצוותי סיוע ותכניות התערבות המטפלים התערבות שבעקבות התערבות מיוחדת משתתפים: במחקר השתתפו להדרכת כי קודמות, הסייעות בעקבות לסיגנלים המטופלים סייעות פותחו הילדים עם הקשר את לבסס רצף ביכולתה תקשורת הדמות לא לתקשורת הרגשית שמתקיימת אצל תינוקות מכאן בישראל השתתפות בתכנית וליוזמות שנקטו עבור מטפלות ההתערבות מבוססות וידאו והשתפרה איכות האינטראקציה בחינוך לסייעות הגנים התקשורתיים, תה מודעות הסייעות סייעות הממוצע המשתתפות הינו 55 שנים הוותק הליך: הסייעות צולמו ב סיטואציות משחק שיטה בגן תקשורתי המטפלות בילדים הלוקים הרגיל ההשערה להתנהגות רגישה באוטיזם נע בין שנה ל שנים עם ממוצע 58 שנים פרטני עם ילד פי בחירתן בגילאי ותוך שגרת היום בגן היא -5 הגיל המדריכה את ניתחה הסרטונים סולמות פי האם Emde,RN Robinson,J )סולם &,L הרגישות, ההבניה כלי מתוך הזמינות הרגשית Biringen, Z, ( לאחר הצילומים מלאו לילדים אוטיסטים, באשר המשתתפות שאלון שפותח " במיוחד השתתפות כלים בפגישת הדרכה המבטאים התנהגות רגישה לחשיבות התנהגות רגישה כלפי הילדים בה שעה בת פרטנית והתנהגות פחות רגישה יחד צפתה כשבוע לאחר מכן מלאו המשתתפות את שאלון בפעם השנייה " שאלון בדיקת עמדות כלפי הילדים"- השאלון ילד רגישה בגן פגישת הדרכה- נשאלה הסייעת ולהיענות להעביר ולמשחק פגישה לצרכי הילד וכיצד למצבי קושי עמו סייעות כלל חינוך בגן מיוחד והיעדר החודרנות, ללא מתן ציונים עם בדיקת עמדות המדריכה והתנהלה שיחה פתוחה לילדים היגדים אשר מים שאלה הקידוד באווירה נעשה נעימה לגבי התחושות שעולות ניתן כפי שסימן להיענות לצרכיו באמצעות סקאלה ומזמנת שיחה הסייעת בה,, ותקשר אותם, בצורה סייעות במקטעים חינוך מתוך וחשיבה משותפת מיוחד המדריכה בדקה את השינוי בעמדות אוטיסטים, באשר לחשיבות התנהגותן לגבי אופי התגובה הנדרש מסייעת -6 מבטא והמדריכה צפו ונערך דיון משותף אודות המקרים רגישה והמקרים יותר בהם התקשתה התנהגות נערכה חשיבה משותפת יחד רגישה לא במקטעים בהם הצליחה בגן הסרטונים הרגישה להתנהגויות -6 לאחר לנהוג התנהגות כל קטע ברגישות לקרוא את הסימנים שניסה הילד דרכי התנהגות ופתרונות תכנית ההדרכה החדשה המותאמת בהדרכת צוותי הסיוע, המתואר החיחוח להיות ערריים ללליבוב הסייעוח דיון לסייעות בגנים תקשורתיים עונה עהצורך ל בהשקעה בספרותפפפפ' ופיקפ, ) Pickett,997 (French & טעעו כי עע ע נני,ללייסן כאאוא ו אואקמאאאוק יאאא בידע ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם המתואר בספרות לגבי השפעת ההשקעה בהדרכה לסייעות יעילות תפקודן בעבודתן ופמידה הם פפיפושששששיושפ א גד יגסיג םימגוגה בבוב הדותים ותתתתה םימדקמהת אאאא ויול הלללתתות מקע וועע עיעוע ו ללללול לללוק בידע( ((Jones, Ratcliff, Sheehan & Hunt מדדי הרגישות ההבניה והיעדר החודרנות, מבוססים תאוריית הרגישות האימהית, הרגשית נמננ כי ה בבבבוב בבכביב ההדרכה פיק פיפ הפור בבמדוב הסייע ונ והעעעה את והזמינות ועדומהע עהעש שהשששה ליל להל לולהללהלל עע התתהתות הילד ועע הרוירה הרורבב בבוב קשש ה הרר רררין לל הילד לבבויעעעה יושישהשששש בה גגוגהגגשש הסייעועבבבש שש הילד ללל לקיאא האואואומיה מידיו, קוצצוצ צמצצצצה ניהול רריש יותת שש מצבי קו נננ מנו נקינ ניסי ון ןהבין את מניעיו וביטויי אאיאא אקא איאוואא םיי מליל יכולל םיל טובה יוששש יששששש הקה ןהס ןיייעת לילד ממצאים אלו הולמים את עקרונות גישת Developmental Individual Difference ) DIR (,Relationship-Based המתייח סל לילד מתות פפספקפיבה ה תתתתותית היישודםיי ששו ) לו ומסיי עע ( Wieder, Greenspan, Kalmanson, 8 עע בהבבבאאאי דרר וריוררררהר ררריור,דבכמב לקויות או חסחוח אאהמ אאיינים פי ג יזה קזז זו מ מותלם יללול יכול תה ת ת כתיוותקדמות הילד ולעעיה ב"סולם הסימלולי" ההתתתתות (Wieder,Greenspan, ) ממצאים בהתאם להשערת המחקר נמצא שינוי בכיוון המצופה בעמדות הסייעות באשר להתנהגות רגישה כאשר ממוצע התפיסה הרגישה הסייעות בכל ושת הסולמות גם יחד, לפני ההתערבות היה M=6 ולאחריה: M= 96 נמצא שיפור בייצוגי הסייעות בכל ושת מדדי ההתערבות: רגישות, הבנייה והיעדר חודרנות, בעקבות השתתפות בתכנית ההדרכה הסייעות גילו מודעות גבוהה יותר לרגישות כלפי הילדים שבטיפולן בתחום היעדר החודרנות, למרות השיפור, ממוצע הסייעות לפני ואחרי ההתערבות היה הנמוך מבין ושת המדדים ( גרף מספר ( נמצאה מגמה המציגה קשר הפוך בין ותק בעבודה לבין רמת המודעות להתנהגות רגישה הסייעת בת הותק הרב ביותר השיגה לאחר ההתערבות, M= 98 הסייעת בת הותק הקצר ביותר- 8=M )גרף מספר ( מהמידע האיכותני שנאסף תה תמה מרכזית- כל הסייעות ציינו כי תכנית ההדרכה עזרה להן בהתמודדות עם הילדים הודגשה העובדה כי נחשפו לגישה המותאמת יותר לילד המשתתפות ציינו כי הן חשות תחושה טובה בה משתקף שפור בהערכה העצמית הן כבות מקצוע ציינו כי התבוננות בווידאו שיקפה את יכולותיהן להתמודד בהצלחה וברגישות עם אתגרי עבודתן גרף מספר -ההבדלים בממוצעים בסולמות השונים לפני ואחרי תכנית ההתערבות ציוצ וממצצ שש כל סולם גרף מספר - מודעות להתנהגות רגישה ביחס לוותק בעבודה רמת המודועע תהתהתותת ללילה לללל ההתתרר ול ררירות הבבייה ותיםתתת ק הידעע חודררות וממלל לללי מוממצצ אארי התוצאות הנמוכות בתחום היעדר החודרנות לחודרנות בעבודה ובמשחק עם ילדים הלוקים באוטיזם השושיסשיש י ששיעו עע העועעהע הסייעואש הביבוכיבב יכולה ליםללה ילל לממ פייפין בבמידים בבוקבוב מגגומג ובקביבובב הכות וכיווני המשך-,טטמוט,ביחס לאחרים, מות שאלה לגבי המקום שיש ייתכן, מהואאיינים היילודקולל םיית ייתכן גם כי עשודה שושקש ללל הדרכה, בבבודה וארריך (תתס"ה"" המתתתים יתתת כותהתתה מצוצ יםצצממ רררורים ננו ינננ לללול שהדרכה המבמקד ב ביבובב ש וששישש שש הסייעות הינה בבובה ובא אאאאיאבבוסבב ררוי שמחחכחהחיחו ח לל לול ל ילהל לל שישוי במדוביה יבסב באאאי המקצוצ הפרר-חיחוכיים ותכתות הדרכה כחחקמ ששעעעודעעעח

19 גננות PDD רגישות מטפל מהווה בסיס חשוב בפיתוח המיומנויות בתחומים יחסים בין ילדים, וויסות עצמי, התפתחות רגשית והתפתחות מיומנויות הקשורות ללמידה- קשב, מוטיבציה, והערכה עצמיתפ 999 ((Pianta, פתרון בעיות מערכות יחסים עם מורים וגננות הן מקור אפשרי לשיפור והתקדמות בתוצאות ההתפתחותיות ((pianta, 999) התנהגות רגישה המורה מביאה לתגובות עקביות, חיוביות וחמות כלפי הילדים וקריאה נכונה הרמזים הם (Rim- Kaufman, Early, Cox, Saluja, Pianta, Bradley & Payne, ) בעבודה זו אעסוק אוטיזם וגננות בחינוך הרגילם במימדי תפקוד רגשי גננות לילדים עם ילדים המאובחנים הספקטרום האוטיסטי מקיימים יחסים התקשרות בטוחה ולא בטוחה) ללא קשר לרמת תפקוד ((Oppenheim, Koren-Karie, Dolev & Yirmiya, 8) ( רגישות הורית לילד שכזה דורשת תשומת לב מיוחדת למאפיינים הרגשיים, קוגניטיביים וסנסוריים הייחודיים לו (דולב, נשים, העוסקות בעבודתן עם ילדים הספקטרום האוטיסטי, גילו מעורבות רגשית רבה שהתבטאה בצורך לתת טיפול מיטבי לילד ובמעורבות ובנתינה להוריו כמו כן המטפל בילדים אלו נחשף להתנהגויות קיצוניות והוא עומד במבחנים רגשיים רבים (פליישמן, קאופמן וקדם תקידב מימדי התפקוד הרגשי אצל גננות במעונות לילדים הספקטרום האוטיסטי ואצל גננות בחינוך הרגיל גננות לילדים עם אוטיזם יציגו התנהגויות יותר רגישות והסביבה במעונות אלו תהיה מאופיינת ביותר איפיונים רגישות מאשר אצל גננות וגנים בחינוך הרגיל קבוצת הגננות במעונות לילדים הספקטרום האוטיסטי- גננות, בנות ילדים 88, שנה ראשונה קבוצת הגננות בגנים לחינוך רגיל- במקצוע, בקבוצת ןגה 8 גננות, בנות 55, בקבוצת הגן 66 בות ותק ממוצע ילדים כל הגננות בות תואר ראשון בחינוך לגיל הרך הגן יש גננת+ - סייעות בעת התצפית 5 שנים, נערכו ארבע תצפיות תצפית אחת כל גננת וסביבה חינוכית התצפיות קודדו מיד עם סיומן בכל קבוצות בגנים לחינוך הרגיל- אקלים חיובי גננות חינוך רגיל נצפו התנהגויות חוסר כבוד מצד הסייעות רגשות חיוביים (צחוק, חיוכים והתלהבות) במעונות לילדים הספקטרום האוטיסטי- רמה נמוכה יותר התרגשות מאוד גבוהה כל תגובה והשתתפות כל אחד מהילדים, רמה גבוהה חיבה מילולית, גופנית גננותPDD אקלים ילי גננות חינוך רגיל בגנים גננותPDD לחינוך רגילם רגישות הגננת גננות חינוך רגיל התמות מפניות ואמירות הילדים, מעט הכרה ברגשות במעונות לילדים הספקטרום האוטיסטי- התייחסות רגישה לקשיי הילדים, סיוע יעיל ועזרה יחידנית במידת הצורך ביחס לנקודת מבטו הילד גננותPDD גננות חינוך רגיל תוצאות המחקר בעבודת גמר זו מאששות את השערת המחקר, ומצביעות כך שהגננות בגנים לילדים הספקטרום האוטיסטי רגישות יותר מאשר גננות בחינוך הרגיל, בושה מימדים מתוך ארבעת המימדים בתחום הרגשי הכלי התצפיתי -K CLASS מאחר וילדים הספקטרום דורשים תשומת לב מיוחדת למאפיינים הרגשיים, קוגניטיביים וסנסוריים הייחודיים להם (דולב, ), ייתכן שגננות וצוותים חינוכיים העובדים במסגרות לילדים המאובחנים הספקטרום האוטיסטי שמים דגש רב ההיבטים הרגשיים בעבודתם עם הילדים בנוסף הצוות החינוכי במעונות לילדים המאובחנים הספקטרום האוטיסדי מקבל באופן סדיר הדרכות שונותפפרטניות וקבוצתיות) הדרכה מקושרת להתנהגות פחות סמכותית וליותר אינטראקציה חיובית ולפחות התנהגויות הענשה וניתוק ((Arnett,9999) הסבר אלטרנטיבי לממצאים הינו גודל הקבוצה במחקרים אחרים אשר השתמשו בכלי זה בכיתות בית הספר לא נמצא קשר בין גודל הכיתה למדדי ה (Hamre, Goffin, Kraft-Sayre, 9) CLASS אולם, רק מחקר המשך אשר ייבדוק את הקשר בין מימדי הCLASS לגודל הקבוצה יוכל להפריך הסבר אלטרנטיבי זה הסבר אלטרנטיבי נוסף הינו הבדלים בוותק הגננות לילדים הספקטרום האוטיסטי הן בשנת העבופה הראשונה הן, בעוד שהגננות בחינוך הרגיל בות וותק רב יותר במקצוע ואולי, כן, יותר שחוקות, 55, CLASS- Classroom Assessment Scoring System Pianta, La Paro & hamre, 8 הצורך להיות רגישה עולה כדרישה המערכת, אך גם מתוך צורך אישי הגננת לקדם את הילד ב הצרכים המיוחדים כלי תצפיתי המתמקד בשיפור מערכת החינופ המבוסס בגנים לחינוך רגיל- נצפו אמירות ציניות כלפי הילדים, הילדים במעונות לילדים הספקטרום האוטיסטי- לא נצפו התנהגויות יליותע צעקות הילדים והצקות בין שתי קבוצות המחקר קיבלו ציון נמוך לילדים הספקטרום ובעת קושי ילד רעיונותיו ניצפתה ניצפתה זה במימד בקבוצת הגנים פחות נוקשות לגבי תנועה, יותר הליכה הגננת עם מגבלות המחקר: המחקר כלל מספר מועט נחקרות, הכלי CLASS K אינו מתוקף כיתות גן בגילאי - שנים, מתוקף כיתות גן החינוך המיוחד המתצפתת אינה עיוורת לשאלת המחקר ואינו אמפיריתע כלי המסתכל באופן רחב הסביבה החינוכית הCLASS מארגן את האינטראקציות הנצפות בכיתה לושה תחומים: תמיכה רגשית, ארגון הכיתה ותמיכה לימודית במחקר זה נעשה שימוש בתחום התמיכה הרגשית, בו ממחקר פיילוט זה נראה כי יכול להימצא קשר בין התנהגויות () מאי אינטראקציה בין אמהות לילדים עם אוטיזם: חשיבותה רגישותה האם לאיתותי הילד כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, דולב ס ) (( ארבעה מימדים: אקלים חיובי, אקלים ילי וביחס לנקודת מבטו הילד רגישות הגנתנ פליישמן ע, קאופמן נ, קדם ר רגישות צוותים חינוכיים לאוכלוסיית הילדים שבגן ממחקר זה עולה הרלוונטיות המשך חקירת הרגישות אצל גננות באוכלוסיות שונות ( 55 אני לוקחת את השברים הביתה - קונפליקטים המאפיינים גננות לילדים בי אוטיזם מעוף ומעשה מס' Arnett, J (989) Caregivers in day-care centers: Does training matter? Journal of Applied Developmental Psychology Hamre, Goffin, Kraft-Sayre (9) CLASS- Implementation Guide Oppenheim, D, Koren-Karie, N, Dolev, S, & Yirmiya, N (8) Secure Attachment in Children With Autism Spectrum Disorder Zero to threemarch מחקרי המשך יכולים לעסוק בקשר שבין רגישות הגננת 8 לשחיקה, בקשר שבין גודל קבוצה ורגישות הגננת ובקשר שבין הדרכה ורגישות הגננת Pianta, R C (999) The emotional bond between children and adults In: Enhancing relationships between children and teachers Rim-Kaufman, S E, Early, D M, Cox, M J, Saluja, G, Pianta, R C, Bradley, R H, & Payne, C () Early behavioral attributes and teachers' sensitivity as predictors of competent behavior in the kindergarten classroomjournal of Applied Developmental Psychology