האמינות ועלות מחזור כיצד משפיעה אחזקה יעילה על הזמינות,. החיים של תשתיות ייצור? אחזקה יעילה של מכשיר מצמצמת תקלות.ע"י ביצוע אחזקה יעילה אנו מצמצמים מפחיתים / עולה,וגם אמינות המכשיר ה הללו, את קצב התקלות,( λ ) זמינות המכשיר ( A ) ( R ) MTBF עולה. עולה. כתוצאה מהשינויים בכל הגורמים ביצוע אחזקה נכונה ויעילה מייעלת את הציוד בארגון ובכך גם תורמת להפחתת עלות מחזור החיים LCC ) ).ציר האחזקה. ככל שאנו מתקדמים בו לעבר האחזקה המתוכננת,כך אני שולט בזמן במקום ובעצמה של הבעייתיות ומעלה את ה ה A ו R. MTBF ומוריד את ה MTTR ומעלה את כיצד היבטים של אחזקה צריכים לבוא לידי ביטוי בתהליכי ההצטיידות והגריטה של תשתיות היצור?.2 גריטה - יש לעשות תכנון גריטה עתידי,לבדוק האם ישנו ציוד שצריך להוציאו לפני הכנסת הציוד החדש.הרבה עלויות מיותרות מנותבות לעבר תיקון או אחזקה של ציוד שכבר איננו אפקטיבי לארגון. ארגון יכול לקחת בחשבון כי הוא מנצל כרגע 4 מכונות לאחר רכישה,אך במידה ומכונה מתחילה לאבד את ערכה,היא יוצרת נזק לארגון. הארגון מבזבז כסף בכדי לתקן את המכונה,או לחלופין מוציא אותה מכלל שירות ובכך פוגם בקו הייצור היומי עד לכדי רכישת מכונה חדשה. אין ספק כי תכנון נכון יביא להורדת עלויות,ובכך כספים מיותרים יוכלו להיות מנותבים לעבר משאבים נחוצים אחרים. הצטיידות - גם מבחינת ההצטיידות יש לשים דגש רב על המוצרים בהם מצטיידים. בחינה מדויקת של הדברים בשלבי הרכש,אופן אחזקת המוצר,אחזקה צפויה וכו' יצמצמו את טווח הטעויות ויגדילו את היעילות בארגון.יכול להיות ארגון אשר לא יתאפשרו לו המשאבים לתחזוקת המוצר כפי שהפירמה משווקת אותו,ובכך תיפול ההחלטה לרוכשו והארגון יאלץ להסתפק אולי במוצר פחות יוקרתי / חדשני וכו'.
בהצטיידות צריך להסתכל על היביטי האחזקה. בגריטה אני צריך להיות ער לכך שכאשר כמשיר מתחיל לעולת בעלויות שלו - עליי להיפטר ממנו לפני שיעורר בעיות. מנהלים לא תמיד יכולים לשים כסף להצטיידות ואז משקיעים כסף בשוטף. 3. מהם קשרי גומלין בין תפעול ואחזקת תשתיות הייצור? קשרי הגומלין באים לידי ביטוי הן בהורדת עלויות ע"י נקיטת מדיניות אחזקת שבר,והן ע"י הגדלת ה MTBF ע"י נקיטת מדיניות אחזקה מונעת.תפעול נכון,מוריד את הצורך באחזקת שבר,ובכך מצמצם את העלויות. באחזקה מונעת שולטים בזמן התיקון. אם עושים אחזקה חכמה, זמינות הייצור עולה,ובכך משפיעה באופן ישיר על התפעול השוטף. אחזקה בזמן הנכון (כשאין עומס, לקוחות, צפיפות) כך משפר את A. בנוסף,אם מטפלים באופן יזום, אנו בוחרים היכן לתקן. זה משפיע על MTTR ו MDT ומצמצם אותו,ובכך אחזקה זו תורמת גם להגדלת ה.MTBF אחזקה מתוכננת עדיפה בדרך כלל על אחזקת שבר הסבר בקצרה באילו פרמטרים היא עדיפה ובאילו מקרים אחזקת שבר תהיה בכל זאת עדיפה?.4 אחזקה חזויה - בכל תקלה, לפני שמתחילה, קודם צריכים להיווצר תנאים מסויימים להיווצרותה. בהינתן סביבה מסויימת, תיווצר תקלה שתלך ותחמיר. אם היא נתפסת בהתחלה, היא לא תגיע לשבר וכך כל האחזקה היא במקום, בזמן ובמינימום עלויות אפשרית. אנו שולטים במצב ובכך מאפשרים לעצמנו עוד דרגות חופש. אחזקה חזויה מאפשר גילוי יותר מוקדם ובכך ניתן לטפל בבעיה במקום, בזמן ובעלויות המינימאליות מבלי לעצור את השימוש בה ולפגום חלילה בפעילות השוטפת של העבודה. אחזקת שבר - בהינתן שעלות אחזקה יקרה יותר מהמקום, זמן ועוצמה, טעם באחזקת שבר, בד"כ בחלקים חד פעמיים, לדוג' בטרייה. אין 2
5. הסבר בקצרה מהי אחזקה חזויה ומהם ההבדלים העיקריים בין אחזקה מתוכננת ואחזקה חזויה, מהו המושג BIT בהקשר זה? אחזקה חזויה כפי שכבר הוזכר בסעיף הקודם,טרם היווצרות תקלה ישנם גורמים אשר "מעודדים" את היווצרותה,או אחראיים לה גורמים אלו הם התנאים הסביבתיים,או תנאים שונים אחרים אשר "תורמים" להיווצרות תקלה. אחזקה שכזו מטפלת בתקלות בתחילת היווצרותן ובסיבות הגורמות לתקלות במערכת. אחזקה מסוג זה היא מסוג הבקרה הטכנית אשר נעזרת בכלים כגון: נורות המתריעות על תקלה,קריאה אקוסטית,תדירות הרעידות של המכשיר,מערכת חיישנים,מערכת השהייה וכו'. איתור מוקדם של הבעיה, מאפשר טיפול בזמן ובעלויות המינימאליות מבלי לעצור את השימוש בה ולפגום חלילה בפעילות השוטפת של העבודה. אחזקה מונעת - עוצרים את המכשיר בכדי לתחזק אותו. ע"י ביצוע אחזקה מונעת אנו מאתרים מהר יותר בעיות אשר עלולות לקרות בזמן נתון שאנו בוחרים, ובכך אנו מקטינים את גודל ואף כמות התקלות - והכול בשליטתנו המלאה (מקדימים רפואה למכה). כאשר תקלה מתרחשת זה כבר לא בשליטתנו. המושג BIT בילד אין טסט דבר זה נותן את האינדיקציות תוך כדי תנועה,בטווחים שונים. בהקשר הזה,הוא בכך שאנו מבצעים BIT פנימית במודלים הנ"ל.אנו מקטינים את העלויות! מדוע כדאי, לרכישת הציוד? בד"כ, לדרוש מהספק אחריות בשנים הראשונות.6 כדאי לדרוש אחריות מהספק בשנים הראשונות,מכיוון שליצרן יש יותר ניסיון. יש לו ניסיון בצריכת חלקי החילוף,באחזקה הנכונה וטיפול נכון למכשיר.אם תינתן אחריות יצרן בשנים הראשונות,אחזקת המכשיר תהיה טובה יותר אחר כך,וכך זה יוזיל עלויות,תיקוני שבר וכו'. 3
7. מהם הפרמטרים העיקריים בשיקולי Buy" "Make or לרכישת שירותי אחזקה? הפרמטרים העיקריים בשיקולי החלטה של MAKE OR BUY הם דגש על השיקולים הכלכליים מה יביא לעלות הנמוכה ביותר? האם אחזקה עצמית, OUTSORSING (ליסינג תפעולי) או שמא אחזקת קבלני משנה? להלן מספר גורמים אשר ראוי לשים עליהם דגש בהחלטה : עד כמה החברה צריכה את הציוד ועד כמה הוא יהיה שמיש בצורה שוטפת? ציוד שאינו שמיש בצורה שוטפת עדיף לשכור על מנת להיות גמישים מאוחר יותר. כשבונים, ישנה עלות קבועה FC) ( ש"חונקת" אותנו, ואינה מאפשרת לנו גמישות כלשהי. לעומת זאת בהשכרה, אפשר לעבור בהזדמנויות עסקיות, ולהחליף.כמובן שהגוף המשכיר לוקח זאת בחשבון.. נוחות תפעולית- תלוי או לא תלוי? האם לזמן ההמתנה בתקלות יש חשיבות גדולה? יתרון - יש מי שיטפל בתקלות. חסרון - יש זמן המתנה לטיפול..2 3. שאלת הכוננות. מה קורה אם המשכיר לא נותן את השירות? ליסינג תפעולי- שימוש בציוד כולל שירותי אחזקה, ואחרי שנתיים מחליפים ציוד. הציוד אינו של האדם, שכירת הציוד היא כנגד תחשיב כלכלי שהחברה מחשבת אותו, והחברה מחויבת להחליף ציוד כל נקודת זמן קבועה. 4
8. הסבר את מושג "סטיית התקן" והשפעותיו הניהוליות/תפעוליות על אמינות, זמינות ועלות מחזור החיים של תשתיות הייצור - בהתייחס לסוגיית הזמן, המקום ומורכבות פעילויות האחזקה? ככל שמבצעים אחזקה מונעת במערכת אנו מצמצמים את סטיות התקן.עלינו תמיד לשאוף לצמצם את סטיות התקן כמה שיותר- משום שכך אנו מתקרבים למצב האידיאלי שבו המערכת צריכה לעבוד.ריבוי סטיות תקן משמעותו ירידה ברמת הביטחון הניהוליות,ירידה בפרמטר האמינות והזמינות ועליה ב.LCC חשוב להדגיש כי ריבוי סטיית תקן פירושו הקטנת יכולת השליטה שלי במערכת. ככל שעושים אחזקה יותר מתוכננת,יותר חזויה,אנו מורידים את סטיות התקן הרוטינה האחזקתית שאנו מבצעים מעניקה טיפול למכשיר במקום הטבעי שלו, התוצאה לא צריך לחכות לשירות מיוחד שיבוא ויאסוף את המכשיר. מקרים רבים מראים כי התקלות מוחמרות גם בזמן ובתהליך שבין אבחון המקרה ועד להגעת המכונה לתיקון.אנו בעצם הופכים את זה לשיטת הסרט הנע. מכאן הגיעו דרגי האחזקה.מנהל מעוניין לצמצם כמה שיותר את סטיות התקן ולכן הוא מחלק את המערכת למקטעים ואז בכל מקטע הוא שואף לצמצם את סטיות התקן,ובכך,במכלול סטיות התקן מצטמצמות. במפעל יצרני בתחום הכימיה 500 משאבות הפועלות ברצף על פני כל השנה. במפעל מותקנת ומופעלת תוכנת CMMS והיא מאפשרת, בין היתר, ניתוח נתוני - RAM אמינות, זמינות ואחזקתיות המשאבות. מהנתונים עולה כי MTBF של משאבה עומד על 8760 שעות, וה- 72 MTTR שעות. ניתוח ה- MTTR מראה כי הזמן הממוצע בין היווצרות התקלה לזיהוייה 8 שעות, הזמן שבין הזיהוי להגעת שירות 3 שעות, החלפת המשאבה בתקינה שעה ומכאן מועברות המשאבות למחלקת התיקון, תיקון משאבה ממוצע נמשך 5 שעות, בתום התהליך המשאבות מוחזרות תקינות לאנשי האחזקה..9 5
R 500, mttr 72, נתון כי: 8760 mtbf msdt 72 החזרה לשימוש תיקון משאבה החלפת משאבה הגעת שירות זיהוי התקלה היווצרות תקלה אחזקה + בעיה אדמיניסטרטיבית / לוגיסטית Ptct זמן תיקון א. בהנחה כי מדובר במערכת תורית מסוג של מחלקת התיקון ומה דעתך על רמת תעסוקה זו? רמת תעסוקה M/M/ מהי רמת התעסוקה λ mtbf 8760 500 0.723 : f λ µ f f L 5 5 שעות 0.723 0.2 λ µ λ ב. הגעה λ תיקון µ 0.856 מה כמות המשאבות הממוצעת במחלקת התיקון? 0.723 0.2 0.723 5.952 6
ג. מהו משך השהייה הממוצע של משאבה במחלקת התיקון? E µ λ 0.2 0.723 34.76 ד. מה דעתך על נתוני ה- MTTR ומה יכולים להיות הגורמים המסבירים את "הזמן האבוד"? הגורמים המסבירים את נתוני ה "זמן אבוד" ב : MTTR 67 5 72. הזמן האבוד נובע ככל הנראה מבירוקרטיה,מיקום התקלה,הובלה,מחסור חלפים במלאי,כ"א, HELP DESK מהי מדיניות הרזרבה הטכנית בארגון וכו'. ה. מה הייתה משמעות קיצור משך התיקון הממוצע ב- 20% MTTR והיקף הרזרבה הטכנית הנדרשת למפעל? על ה- אם משך תיקון ממוצע היה מתקצר ב 20% הוא היה 4 במקום 5. 4 λ 500 8760 2.69 זמן משך שהיה חדש : Eחדש 34.76 2.69 22.07 + שיפור בזמן שהיה במערכת קיצרנו שעה משך שהיה חדש משך שהיה ישן 23.07 ועל כן ה MTTR היה יורד,והיקף הרזרבה הטכנית הייתה יורדת. 72 23.07 48.93 כמובן שגם f וגם L היו משתנים, אך הם אינם חלק מה.MTTR אם MTTR היה יורד, אז הזמינות עולה וכמות הרזרבה הטכנית יורדת. 7
A 8760 8760 + 72 0.99 500 0.99 53.62 3.62 מכשירים ברזרבה הטכנית. A 8760 8760 + 48.93 0.994 500 0.994 509.05 לאחר השיפור אנו רואים שישנם 9 מכשירים ברזרבה הטכנית כלומר,שיפור של 4 מכשירים. 0.לנושא האו"ש (ארגון ושיטות) השפעה על יעילות מחלקת אחזקה וכתוצאה על משך השהייה. לפניך נתוני תהליך טיפול תקופתי ברכב של חברה המנהלת צי רכב ועליה לספק ללקוחותיה 800 כלי רכב בכל עת שהיא פעילה: C9,3 A5,2 G4,2 D8,2 F2, B7,4 H,2 E3, 9 א. מהו משך הטיפול הממוצע? BDG ב. מהו הנתיב הקריטי בתהליך המוצג? 8
ג. מה הסיכוי שמכשיר ישהה בטיפול יותר מ- 24 שעות? 6% ד. שרטט את התהליך על גבי תרשים גנט ה. בשעה ה- 0 לכניסתו של הרכב לטיפול מהו % העבודה שכבר בוצעה בו? ו. מהו יחס שהייה להשקעה? 49 ז. מהו מדד " % שהייה" של רכב במוסך ומהי השפעתו על יעילות תפקודה של החברה? אחוז השהייה קובע מה גודל ה MDT שלא בהפעלה. ח. אם החברה פועלת 250 יום בשנה, 0 שעות ביום ותהליך הטיפול (התיקון + התעבורה המינהלית סביבו) נימשך 72 שעות מהו % השהייה בגין הטיפול המתואר, ומהו ביטויו בהיקף הרכבים הנדרשים כרזרבה טכנית לחברה. האם זהו % השהייה הכולל? 9