תקציר... -III III מבוא שיטה יחסי הורה-ילד במשפחה הערבית סולידריות רגשית סולידריות הסכמתית...

Transcript

1 זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות נסרין חג' יחיא-אבו אחמד חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות בית הספר לעבודה סוציאלית אפריל, 006

2 עבודה זו מוקדשת לאבי ולאמי עבדאלרחמן וסמייה חג' יחיא, שאהבתם אינה יודעת תנאים, ותמיכתם הינה ללא גבולות לבנותיי שהד ושאם, שהן מקור השמחה בחיי, ושרגעים רבים לא הייתי איתן כדי שעבודה זו תצא לאור

3 זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות מאת: נסרין חג' יחיא-אבו אחמד בהדרכת: פרופ' יואב לביא חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות בית הספר לעבודה סוציאלית אפריל, 006 מאושר על ידי תאריך: (מדריך העבודה) מאושר על ידי תאריך: (יו"ר ועדת הדוקטורט) I

4 הכרת תודה ראשית, המון תודות לפרופ' יואב לביא על הזמינות, על הקפדנות ובעיקר על הרגישות והתמיכה, ועל כך שהזכיר לי ברגעים הנכונים, שיש אור בקצה המנהרה ושיש חיים אחרי הדוקטורט. תודה מקרב לב לפרופ' רות כץ ולד"ר ריקי סויה, אשר ליוו את המחקר, תרמו מזמנן היקר ולא חסכו בעצותיהן הנדיבות. תודה מיוחדת לפרופ' מוחמד חאג' יחיא על האכפתיות, על התמיכה ועל העזרה. תודה גם לנשים המרואיינות, אשר קיבלו אותי, ללא יוצא מן הכלל, בסבר פנים יפות, אפשרו לי ללמוד על עולמן, וגילו רצון רב לתרום לידע. רב תודות לבעלי היקר ולכל אחד ואחד מבני משפחתי שתרם בדרכו שלו לסיום עבודה זו. עבודה זו נתמכה בידי המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וכן בידי מרכז פלג-בייליג לחקר איכות חיי המשפחה, ולשניהם התודה. II

5 תוכן עניינים תקציר... -III III רשימת לוחות... III מבוא רקע מדעי מאפייני המשפחה הערבית בישראל והשינויים המתרחשים בה.... מבנה משפחה פטריארכלי..... מבנה משפחה מורחב..... מגמות השינוי במאפייני המשפחה הערבית המסורתית זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל הקשרים הזוגיים במשפחה הערבית מגמות השינוי בקשרים הזוגיים יחסי הורה-ילד במשפחה הערבית... מגמות השינוי ביחסי הורה-ילד..... מסגרת תיאורטית תיאוריית המודרניזציה תיאוריית הסולידריות הבין-דורית סולידריות של קשר סולידריות רגשית סולידריות הסכמתית השערות המחקר.... השערות אודות מגמות השינוי בקשרים הזוגיים וביחסי הורה-ילד במשפחה הערבית.. בישראל והגורמים המסבירים אותן... השערות אודות מגמות השימור בקשרים הזוגיים וביחסי הורה-ילד במשפחה הערבית.. בישראל והגורמים המסבירים אותן.... שיטה דגימה ומדגם המחקר.... המאפיינים הדמוגרפיים של הנשים משלושת הדורות כלי המחקר שאלון דמוגרפי מאפיינים זוגיים בתקופת האירוסים והנישואין תדירות הקשר עם האוכלוסייה היהודית שאלון הסולידריות הבין-דורית במשפחה..... סולידריות של קשר סולידריות הסכמתית סולידריות רגשית חלוקת התפקידים במשפחה עמדות כלפי חלוקת התפקידים במשפחה עמדות כלפי חלוקת התפקידים הרצויה קבלת ההחלטות במשפחה ציפיות של הורים מילדים עמדות כלפי סגנון ההורות עמדות הורים בנושא יחסי הורה-ילד ממצאים מאפיינים זוגיים בשלושת הדורות III

6 מגמות השינוי והשימור במאפייני היחסים הזוגיים ויחסי הורה-ילד בקרב שלושת הדורות... היחסים הזוגיים... יחסי הורה-ילד... 7 הסבר מגמות השינוי והשימור במאפייני היחסים הזוגיים ויחסי הורה-ילד... 0 הסבר מגמות השינוי... יחסים זוגיים... יחסי הורה-ילד... הסבר מגמות השימור... 7 יחסים זוגיים... 8 יחסי הורה-ילד הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית: מאפיינים ותמורות... 6 השינוי והשימור במאפיינים הזוגיים בתקופת האירוסין ולאחר הנישואין... 6 השינוי והשימור בעמדות כלפי היחסים הזוגיים השינוי והשימור ביחסים הזוגיים ברמת ההתנהגויות השינוי והשימור ביחסיים הזוגיים ברמת התנהגויות לעומת ברמת העמדות השינוי והשימור בציפיות ההורים מילדיהם מגמות השינוי והשימור בעמדות כלפי סגנון ההורות... 7 מגמות השינוי והשימור בעמדות כלפי יחסי הורה-ילד... 7 הגורמים התורמים לקידום השינוי במאפיינים הזוגיים וההוריים - דיון תיאורטי... 7 הגורמים אשר מקדמים את שינוי העמדות ביחסים הזוגיים... 7 הגורמים אשר מקדמים את השינוי ברמת התנהגויות ביחסים הזוגיים הגורמים אשר מקדמים את השינוי בעמדות כלפי סגנון ההורות המועדף וכלפי יחסי הורה-ילד הגורמים התורמים לשימור היחסים הזוגיים וההוריים דיון תיאורטי הגורמים אשר תורמים לשימור העמדות ביחסים הזוגיים הגורמים אשר תורמים לשימור ההתנהגויות ביחסים הזוגיים... 8 הגורמים אשר תורמים לשימור בעמדות כלפי סגנון ההורות המועדף וכלפי יחסי הורה-ילד... 8 סיכום ומסקנות דיון רשימת המקורות נספחים נספח מס' : כלי המחקר (עברית) נספח מס' : כלי המחקר (ערבית) נספח מס' : ממצאי ניתוח הרגרסיה המלאים... - IV

7 זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות נסרין חג' יחיא-אבו אחמד תקציר המשפחה הערבית בישראל לא זכתה עד היום להתייחסות מחקרית מספקת בנושא השינויים המתחוללים בתא המשפחתי. הספרות המדעית בנושא זה נסמכת ברובה על מחקרים בלתי עדכניים או בלתי מייצגים, ובהעדר ידע אמפירי עדכני על התמורות והשינויים שחלו במשפחה הגרעינית הערבית, היא מתוארת לעתים קרובות כפי שהייתה לפני חצי מאה. המחקר הנוכחי מבקש למלא חלל הקיים בספרות בנוגע למשפחה הגרעינית הערבית בישראל. הוא בודק את מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד ואת השינויים שחלו במאפיינים אלו לאורך שלושה דורות. בנוסף, המחקר מנסה לזהות את הגורמים אשר מקדמים שינוי ואת אלו שתורמים לשימור המאפיינים המסורתיים של המשפחה הערבית בישראל. המחקר מתבסס על תיאוריית המודרניזציה להסבר תהליכי שינוי, ועל תאוריית הסולידריות הבין-דורית להסבר שימור עמדות ודפוסי משפחה. על פי הנחות היסוד של תיאוריית המודרניזציה, שיערנו כי לאורך זמן יחולו שינויים בעמדות ובדפוסי התנהגות ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד. באופן ספציפי, שיערנו כי היחסים הזוגיים יהיו מסורתיים פחות ושיתופיים יותר, וכי יחסי הורה-ילד יהיו מסורתיים פחות ומתירניים יותר (א) ככל שהדור צעיר יותר (ב) ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר (ג) ככל שהמגע עם האוכלוסייה היהודית הדוק יותר. כמו כן, שיערנו כי עמדות ודפוסי יחסים במשפחה הגרעינית יהיו מסורתיים פחות ושוויוניים יותר בקרב נשים העובדות מחוץ למשק הבית, לעומת נשים שאינן עובדות; ביישובים עירוניים בהשוואה ליישובים כפריים; וביישובים הקרובים ליישובים עירוניים יהודיים בהשוואה ליישובים המרוחקים מיישובים יהודיים. השערות המחקר המתייחסות למגמות השימור בקשרים הזוגיים וביחסי הורה-ילד במשפחה נגזרו בעיקר מתיאוריית הסולידריות הבין-דורית. שיערנו כי יימצא דמיון ותתקיים המשכיות בעמדות ובהתנהגויות ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד, ככל שרמות הסולידריות הרגשית, סולידריות הקשר והסולידריות ההסכמתית בין בנות לאמהותיהן גבוהות יותר. בנוסף, V

8 על-פי תאוריית המודרניזציה, שיערנו כי יהיה שימור רב יותר של עמדות ודפוסי יחסים ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר. מדגם המחקר כלל נשים ערביות משלושה דורות בקרב 79 משפחות (בסך הכול 7 נשים). הדור הראשון (I) מכונה כאן דור הסבתות, הדור השני,(II) דור האימהות, מתייחס לבנותיהן, והדור השלישי (III) הוא דור הנכדות. הנחת המחקר הייתה שבחינת היחסים הבין-דוריים תתרום לזיהוי מאפייני היחסים הזוגיים וההוריים במשפחה הערבית מחד, ומאידך תלמד על מגמות השינוי והשימור שהתחוללו לאורך השנים במאפיינים הללו. דגימת המשפחות נעשתה בארבעה סוגי יישובים ערביים, על פי קריטריונים של גודל היישוב וקרבתו ליישוב עירוני יהודי. לצורך הדגימה נבחרו, אפוא, יישובים ערביים עירוניים וכפריים הקרובים ליישובים עירוניים יהודיים, ויישובים ערביים עירוניים וכפריים המרוחקים מיישובים עירוניים יהודיים. בכל סוג יישוב, יחידת הדגימה הייתה בנות הדור הצעיר (הנכדות), והמשפחות נכללו במדגם אם האימהות והסבתות היו בחיים וגילו נכונות להשתתף במחקר. מגמות שינוי ושימור בדיקת מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד וכן התמורות במאפיינים אלה, מעלה כי שינויים משמעותיים התרחשו לאורך השנים כמעט בכל המשתנים הנבדקים. הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בין הנשים משלושת הדורות ביחסים הזוגיים וביחסים ההוריים. ככל שהדור צעיר יותר, הוא התאפיין ואחז בעמדות מסורתיות פחות ושוויוניות ומתירניות יותר, וכן התנהג באופן מסורתי פחות. מגמת השינוי ברמת היחסים הזוגיים מתבטאת בכך שבהשוואה לאמהות ולסבתות, הנשים בדור הצעיר נטו יותר לבחור את בני זוגן בעצמן, עם הכתבה ומעורבות נמוכה יותר של המשפחה. הן גם הכירו את בני זוגן טרם הנישואים, ואף בילו איתם לעתים קרובות ללא השגחת ההורים. העטא (הסכם בין ההורים מהילדות), נישואי הקרובים, השידוך וההיכרות לאחר האירוסים שהיו נפוצים למדי בקרב הדורות הקודמים ואפיינו את המשפחה המסורתית הפכו לנדירים בקרב הדור הצעיר במשפחה הערבית. מגמת השינוי והוויתור על הדפוסים המסורתיים מתבטאת גם בגיל הנישואים ובגיל המועדף לנישואים, ואף במספר הילדים שנולדו ובמספר הילדים המועדף. הנישואים בגיל צעיר וריבוי הילודה הפכו למקובלים פחות בקרב הדור הצעיר, כך שניכרת עלייה בגיל הנישואים והעדפה שגיל זה יהיה גבוה יותר מן הגיל שבו התחתנו בפועל. בנוסף, ממצאי המחקר מראים כי VI

9 נשים בדור הצעיר יותר בוחרות ללדת פחות ילדים מהדורות הקודמים, ומעדיפות שיהיו מעט ילדים במשפחה. הממצאים המתייחסים לעמדות הנשים כלפי חלוקת התפקידים בין בני הזוג, כלפי תעסוקת הנשים מחוץ לבית וכלפי חלוקת התפקידים האידיאלית בין בני זוג, מראים שקיימת מגמת שינוי עקבית בין הדורות: בנות הדור הצעיר דיווחו על עמדות מסורתיות פחות מאמהותיהן (דור האמהות), והאמהות החזיקו בעמדות מסורתיות פחות מאמהותיהן שלהן (דור הסבתות). בנוסף לשינוי בעמדות, מתבטאת מגמת השינוי גם ברמת ההתנהגויות. הממצאים מראים כי קיימים הבדלים מובהקים בין הדורות בחלוקת התפקידים בין בני הזוג ובקבלת ההחלטות. בקרב הזוגות הצעירים נטו הבעלים יותר מאשר בדורות שקדמו להם ליטול חלק בתפקידים הקשורים לטיפול בילדים ולעבודות משק הבית, ונשותיהם החלו להיות שותפות מלאות יותר בקבלת ההחלטות המשפחתיות. על פי הממצאים נראה, כי כוחן של הנשים בקבלת ההחלטות מתעצם במשך השנים, ובנות הדור הצעיר במשפחה מדווחות על שותפות גבוהה יותר מאמהותיהן בקבלת ההחלטות. מגמות שינוי והבדלים בין הדורות מתבטאים גם ברמת יחסי הורה-ילד. נמצאו שינויים בולטים בעמדות כלפי סגנון ההורות המועדף ובעמדות כלפי יחסי הורה-ילד. מהממצאים עולה כי הנשים בדור הראשון האמינו יותר בסגנון הורות סמכותי, ואילו הנשים מהדור השני והשלישי הסכימו יותר על סגנון ההורות האוטוריטטיבי. בנוסף, נמצא כי ככל שהדור צעיר יותר, הוא מאמין פחות בזכות ההורים להתערב בחיי ילדיהם ובמחויבות הילדים להוריהם. לצד מגמות השינוי במאפיינים הזוגיים וההוריים, נמצאה גם מגמה של שימור בחלק מהמאפיינים המסורתיים. בנוגע ליחסים הזוגיים, נמצא שעדיין שליש מבנות הדור הצעיר נישאו לבן זוג עם קרבה משפחתית, שליש לא בילה עם בן הזוג בתקופת האירוסים כלל, ושיעור דומה קיים מפגשים עם בן הזוג תחת בקרה והשגחה משפחתית. גם בנוגע לדפוסי המגורים עולה, שאף שהזוגות הצעירים בחרו, יותר מאשר הדורות הקודמים, לגור ביחידת דיור עצמאית, מגמת השימור מתבטאת בכך שהם עדיין מתגוררים בסביבתה הקרובה של משפחת המוצא. גם בנוגע ליחסי הורה-ילד נמצא, כי על אף השינוי לאורך הדורות בסגנון ההורות, בנות הדור הצעיר לא מאמצות סגנון הורות מתירני, והן מעדיפות את הסגנון האוטוריטטיבי. VII

10 גורמים התורמים לשינוי דפוסים מסורתיים ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד ממצאי המחקר המתייחסים לגורמים המקדמים את שינוי העמדות ודפוסי היחסים הזוגיים, מאששים את הנחותיה של תיאוריית המודרניזציה באופן חלקי. הממצאים מראים כי השכלת האשה, התעסוקה שלה מחוץ למשק הבית והקשר שלה עם האוכלוסייה היהודית כל אלה הם המשתנים המשמעותיים ביותר, הן בהסבר אופן חלוקת התפקידים בין בני הזוג ותהליך קבלת ההחלטות המשפחתיות, והן בהסבר עמדותיהן של בנות הדור הצעיר כלפי חלוקת התפקידים, תעסוקת הנשים מחוץ לבית וחלוקת התפקידים האידיאלית. משתנים אלה נמצאו גם כמסבירים את מגמת השינוי ואת ההבדלים הקיימים בין הדורות בעמדות כלפי סגנון ההורות המועדף והעמדות כלפי יחסי הורה-ילד. נשים משכילות ומועסקות מחוץ לבית, והנמצאות בקשר אינטנסיבי יותר עם האוכלוסייה היהודית, מתנהגות בפועל ומאמצות עמדות מסורתיות פחות בנוגע ליחסים הזוגיים וההוריים. הנחות אחרות של התיאוריה לא אוששו. בניגוד למצופה, דפוס המגורים העירוני והקרבה הפיזית לאוכלוסייה היהודית לא נמצאו כמסבירים את השינוי, ולא תרמו לאימוץ עמדות והתנהגויות מסורתיות פחות. הממצאים מלמדים כי ישנה אף מגמה הפוכה: בקרב נשים עירוניות ואלו המתגוררות בקרבה ליישוב יהודי נמצא שחלוקת התפקידים וקבלת ההחלטות מסורתיות יותר, ואף נמצאו עמדות מסורתיות יותר הן ביחס לעבודת הנשים מחוץ לבית והן ביחס לחלוקת התפקידים בין בני הזוג. לעומת זאת ברמת יחסי הורה-ילד, הממצאים מאששים את מרבית השערותיה של תיאוריית המודרניזציה, ומראים כי השכלה, תעסוקה, קרבת המגורים ליישוב עירוני יהודי ותדירות הקשר עם האוכלוסייה היהודית, מסבירים עמדות ושינוי בעמדות הנשים ביחס לסגנון ההורות המועדף וביחס לעמדות כלפי יחסי הורה-ילד. גורמים התורמים לשימור דפוסים מסורתיים ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד ממצאי המחקר מצביעים על גורמים אחדים אשר נמצאו כתורמים באופן מובהק לשימור העמדות וההתנהגויות ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד. יחד עם זאת, ההנחות של תיאוריית הסולידריות הבין-דורית אוששו באופן חלקי בלבד. לגבי מרבית המשתנים שנבדקו, נמצא כי שימור עמדות ודפוסי יחסים מסורתיים מוסברים על-ידי סולידריות הסכמתית וסולידריות קשר בין הבנות לאמהותיהן. מאידך, ההשערה הנוגעת לתרומת הסולידריות הרגשית לשימור המאפיינים המסורתיים לא אוששה. ממצאי המחקר אף מצביעים על מגמה הפוכה: ככל שהקשר הרגשי בין האם והבת חזק יותר, חלוקת התפקידים בין בני הזוג, קבלת ההחלטות המשפחתיות VIII

11 והעמדות ביחס לחלוקת התפקידים נמצאו מסורתיות פחות ושיתופיות ושוויוניות יותר. גם העמדות כלפי סגנון ההורות והעמדות כלפי יחסי הורה-ילד נמצאו מתירניות יותר. ההשערה בנוגע לרמת הדתיות כגורם לשימור דפוסים מסורתיים, אף היא לא אוששה. נמצא שהדתיות אינה תורמת לשימור עמדות ביחס לחלוקת התפקידים ולתעסוקת נשים מחוץ לבית. דתיות נמצאה גם כבלתי תורמת לשימור עמדות מסורתיות כלפי סגנון ההורות וכלפי מחויבות הילדים להורים ומעורבות ההורים בחיי ילדיהם. לסיכום, ממצאי מחקר זה מאפשרים לקבל תמונה מעודכנת על דפוסי יחסים ועל עמדות במשפחה הערבית בישראל, וכן על הכוחות התורמים לשינוי ולשימור המאפיינים המסורתיים. בהתבסס על ממצאים אלה, ניתן לטעון שהמשפחה הערבית הצעירה בישראל שונה מהמשפחה המסורתית. הממצאים מראים כי בד בבד עם הגורמים שמקדמים שינוי בעמדות ובדפוסי יחסים, ישנם גורמים התורמים לשימור הדפוסים המסורתיים הקיימים, וכי שני הכוחות פועלים במקביל. מבחינה תיאורטית, המחקר איפשר לבחון, באופן אמפירי, השערות הנגזרות מתיאוריית המודרניזציה ומתיאוריית הסולידריות הבין-דורית לגבי שינוי ושימור דפוסי משפחה. ממצאי המחקר מאפשרים לאנשי מקצוע ולמטפלים במשפחות ערביות לתת סיוע רגיש- תרבות, מתוך הבנה טובה יותר של עמדות, של דפוסי משפחה ושל תהליכי השינוי שעוברות משפחות ערביות בישראל. IX

12 רשימת לוחות לוח : ממוצעים, סטיות תקן וטווח הגילים במדגם הכולל ובתת-המדגם... 6 לוח : התפלגות המגורים של הנשים משלושת הדורות... 7 לוח : מאפייני הרקע של הנשים משלושת הדורות... 8 לוח : מידת הדתיות וקיום המצוות בשלושת הדורות... 9 לוח : נתוני המהימנות קרונבאך אלפא של שאלון הסולידריות ההסכמתית... לוח 6: מהימנות קרונבאך אלפא של התפקידים המשפחתיים בקרב הדור השני והשלישי. לוח 7: נתוני מהימנות קרונבאך אלפא של העמדות כלפי חלוקת התפקידים במשפחה ועבודת הנשים מחוץ לבית... לוח 8: נתוני המהימנות קרונבאך אלפא של עמדות כלפי סגנון ההורות בשלושת הדורות... 7 לוח 9: נתוני המהימנות קרונבאך אלפא של עמדות הורים בנושא יחסי הורה-ילד בקרב שלושת הדורות... 8 לוח : 0 מאפיינים זוגיים בתקופת האירוסים... 9 לוח : מממוצעי גיל הנישואים, העמדות כלפי גיל הנישואים, מספר הילדים ומספר הילדים המועדף בקרב שלושת הדורות... לוח : דפוסי המגורים בקרב שלשות הדורות... לוח : ממוצעים, סטיות תקן (בסוגריים) והשוואה בין שלושת הדורות בחלוקת התפקידים במשפחה... לוח : ממוצעים, סטיות תקן (בסוגריים) והשוואה בין שלושת הדורות בעמדות כלפי חלוקת התפקידים בין בני הזוג, עבודת הנשים מחוץ לבית וחלוקת התפקידים הרצויה... 6 לוח : ממוצעים, סטיות תקן (בסוגריים) והשוואה בין הדורות בקבלת ההחלטות במשפחה... לוח 6: ממוצעים, סטיות תקן (בסוגריים) והשוואה בין שלושת הדורות בציפיות מהבנים... 7 לוח 7: ממוצעים, סטיות תקן (בסוגריים) והשוואה בין שלושת הדורות בציפיות מהבנות... 8 לוח 8: ממוצעים, סטיות תקן (בסוגריים) והשוואה בין שלושת הדורות בעמדות כלפי סגנון ההורות... 9 לוח 9: ממוצעים, סטיות תקן (בסוגריים) והשוואה בין שלושת הדורות בנוגע לעמדות כלפי יחסי הורה-ילד... 9 לוח 0: ממוצעים, סטיות תקן (בסוגריים) והשוואה בין שלושת הדורות בעמדות כלפי מעמד הילדים במשפחה... 0 לוח : מטריצת מתאמי פירסון בין משתני המחקר המסבירים את השינוי (6 = N)... לוח : רגרסיה היררכית מרובה להסבר חלוקת התפקידים בין בני הזוג ושינוי בחלוקת התפקידים בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים)... לוח : רגרסיה היררכית מרובה להסבר עמדות ושינוי בעמדות כלפי חלוקת התפקידים בין בני הזוג בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים)... לוח : רגרסיה היררכית מרובה להסבר דפוסי קבלת ההחלטות במשפחה ושינוי בקבלת ההחלטות בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים)... X

13 לוח : רגרסיה היררכית מרובה להסבר עמדות ושינוי בעמדות כלפי סגנון ההורות בקרב הדור השלישי (נתונים מתקננים)... לוח 6: רגרסיה היררכית מרובה להסבר עמדות ושינוי בעמדות בנושא יחסי הורה-ילד בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים)... 6 לוח 7: מטריצת מתאמי פירסון בין משתני המחקר המסבירים את השימור (6 = N)...7 לוח 8: רגרסיה מרובה להסבר שימור חלוקת התפקידים בין בני הזוג בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים)... 8 לוח 9: רגרסיה מרובה להסבר שימור העמדות כלפי חלוקת התפקידים בין בני הזוג בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים)... 9 לוח 0: רגרסיה מרובה להסבר שימור אופן קבלת ההחלטות במשפחה בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים) לוח : רגרסיה מרובה להסבר שימור בסגנון ההורות בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים)... 6 לוח : רגרסיה מרובה להסבר שימור העמדות כלפי יחסי הורה-ילד בקרב הדור השלישי (נתונים מתוקננים)... 6 XI

14 מבוא המשפחה היא אחת היחידות החברתיות הבסיסיות בכל חברה. מרכזיותה בחיי האדם והשלכותיה החשובות על המבנה החברתי, הפכו אותה לאחד הנושאים הנחקרים ביותר. במשך השנים נערכו מחקרים רבים בניסיון להעמיק את הידע אודות מאפייני המשפחה, התפתחותה, ערכיה, הקשרים בין חבריה, וכן הגורמים המשפיעים עליה והמושפעים ממנה. אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את חוקרי המשפחה הוא השינויים המתחוללים בתא המשפחתי. חוקרים בדקו את מגמות השינוי בקרב משפחות מחברות ומתרבויות שונות ואת הגורמים המקדמים והמעכבים את התרחשותן ) אלחולי, ;00 99 Aborampah, Adjaye &.(Oduaran & Oduaran, 00; Ramu, 986; Zeitlin, 996 החברה הערבית בישראל, הנמצאת בסטטוס של מיעוט לאומי ואתני, לא זכתה עד היום להתייחסות מחקרית מספקת בנושא זה. זאת למרות שתהליכי השינוי שחברה זו עוברת הם בין המהירים ביותר במזרח התיכון במישור החברתי, הכלכלי, הפוליטי, התרבותי וכן המשפחתי (987.(Al-Haj, מרבית המחקרים אשר בדקו את תהליכי השינוי המתחוללים במשפחה הערבית בישראל, נערכו בשנות ה- 60 וה- 80, והם התמקדו ברובם במעמד האישה הערבייה ובבחינת השינויים שהתרחשו ברמת החמולה והמשפחה המורחבת (968 Rosenfeld,.(Al-Haj, ;989 התמקדות זו צמצמה את חקר מאפייני היחידה הגרעינית והתמורות בקשרים הזוגיים וביחסי הורה-ילד במשפחה הערבית. המחקר הנוכחי מבקש למלא חלק מהחלל הקיים בספרות המחקרית אודות מאפייני המשפחה הערבית הגרעינית בישראל והשינויים אשר עברה לאורך השנים. על כן הוא בדק את מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי ההורה-ילד העומדים בבסיס היחידה הגרעינית, ואת מגמות השינוי והשימור במאפיינים אלו. המחקר בחן גם את הגורמים אשר תורמים להסבר מגמות השינוי ומגמות השימור בקשרים המשפחתיים. עבודה זו מציגה את הרקע המדעי למחקר, את שיטתו, את ממצאיו וכן דיון בממצאים אלו ובהשלכותיו התיאורטיות והמעשיות. הפרק הראשון כולל את הרקע המדעי, והוא מציג את מאפייניה המרכזיים של המשפחה הערבית בישראל, כפי שהם עולים מהספרות המדעית. הפרק סוקר את מאפייני הקשרים הזוגיים וההוריים במשפחה, וכן את מגמות השימור והשינוי אשר ידעו מאפיינים אלה. כמו כן הוא מציג את המסגרת התיאורטית של המחקר, המסייעת לזיהוי גורמים התורמים לשימור ולשינוי

15 מאפייניה המרכזיים של המשפחה הערבית בכלל, והמשפחה הגרעינית בפרט. בסוף הפרק מוצגות השערות המחקר. הפרק השני מתאר את המדגם והדגימה במחקר, וכן מציג את כלי המחקר ואת רמת המהימנות של כלים אלו. הפרק השלישי כולל את ממצאי המחקר המרכזיים המתייחסים למאפיינים הזוגיים וההורים, לשינויים במאפיינים אלו וכן לגורמים שנמצאו כתורמים לשינוי או לשימור המאפיינים המשפחתיים המסורתיים. הפרק הרביעי כולל דיון, הערכה ופרשנות של ממצאי המחקר בהתייחס להשערותיו, וכן דיון לגבי השלכותיו התיאורטיות והמעשיות, כאשר קיימת התייחסות למגבלות המחקר והמלצות למחקרים עתידיים.

16 . רקע מדעי סקירת הספרות מתייחסת לידע הקיים אודות מאפייניה המרכזיים של המשפחה הערבית בישראל, למאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה זו וכן למגמות השימור והשינוי שחלו במאפיינים אלה ולסיבות שקידמו או עיכבו מגמות אלו כפי שעולה ממחקרים מדעיים או מפרשנות חוקרים. פרק זה מציג גם את המסגרת התיאורטית, הכוללת את תיאוריית המודרניזציה ואת תיאורית הסולידריות הבין-דורית, המהוות שתיהן בסיס להבנת מגמות השינוי והשימור במאפייני המשפחה הערבית בישראל ובקשרים הזוגיים וההוריים.. מאפייני המשפחה הערבית בישראל והשינויים המתרחשים בה מאפייני המשפחה הערבית בישראל תוארו על-ידי חוקרים אחדים בשלושים השנים האחרונות (למשל, אלחאג', 98; חבש, 977; רוזנפלד, ;99 98.(Haj-Yahia, תיאורים אלו לא התבססו לרוב על מחקר אמפירי, או שהם הסתמכו על מחקרים בלתי מייצגים אשר נערכו בכפר יחיד או בעיר בודדת. הדבר מקשה על הכרת מאפייניה הייחודיים של המשפחה הערבית בישראל ועל הבנת אופי הקשרים הבין-אישיים שבתוכה, וכן על לימוד ההבדלים הקיימים בדפוסי הקשרים המשפחתיים בין הקבוצות השונות, כגון: מוסלמים, נוצרים, כפריים, עירוניים וכדומה. מסקירת הספרות עולה, כי מרבית החוקרים נוטים לתאר את החברה הערבית ככפרית- חקלאית, ואת המשפחה כמסורתית, כמורחבת וכפטריארכלית, אף כי רווחת הטענה שחלו שינויים במאפיינים אלו לאורך השנים (הנוש-סרוגי, 998; שחר ומאיר, 998; אבו-בקר, 998; Abu-Baker & Dwairy, 00; Haj-Yahia, Bargal & Guterman, 000 אלגולאני, 99; Najjar, 99; Shokeid, 99; Rugh, 997; Shalhoub-Kevorkian, 997; Lowenstein &.(Katz, 000 להלן נתייחס לשני מאפיינים עיקריים של המשפחה המסורתית הטיפוסית מבנה משפחה פטריארכלי ומבנה משפחה מורחב ונסקור את השינויים שידעו שני המאפיינים הללו... מבנה משפחה פטריארכלי המשפחה הערבית המסורתית הקלאסית מתוארת כמי שמייחסת חשיבות רבה להיררכיה הסמכותית בחברה ובמשפחה (שראבי, 987; 999 Hasan,.(Haj-Yahia, ;997 חלוקת התפקידים והשליטה במשפחה זו בנויה באופן היררכי בהתבסס על ארבעה מרכיבים עיקריים:

17 גיל, מין, דור וסדר לידה (98 El-Islam,.(Barakat, 99 ; האב המסורתי מתמקם, לרוב, בראש הפירמידה ונתפס כבעל השררה, ובניו ואשתו כפופים לו. הוא נתפס כאחראי על בני Tomeh, משפחתו ועל קבלת מרבית ההחלטות המשפחתיות (אלחאידארי, 00; חיג'אב, 988; 98). לעומת האב והדמויות הגבריות, קיימת ציפייה שהאישה המסורתית תהיה תלויה בבעלה ותשמש לו ולמשפחתו מקור של תמיכה (אביצור, 987; קוליק וריאן, 00). הקריטריונים המרכזיים להערכתה של האישה המסורתית קשורים במידת הצלחתה למלא את תפקידיה כרעיה וכאם 999) Shalhoub-Kevorkian,.(Espanioly, 99; Hasan, 99; יחד עם זאת, יש הטוענים כי החברה המסורתית מקנה חשיבות רבה לכך שהאב יופיע כדומיננטי בציבור, אך היא אינה מונעת מהאישה לשלוט במשפחה "מאחורי הקלעים" (וייל, 989 ;אלחאג', 98). שליטתה העקיפה של האישה והפיכתה לאחראית על קבלת ההחלטות היומיומיות, בעיקר בחיי המשפחה והילדים, מתאפשרות בין היתר הודות להיעדרותו הממושכת של האב מהבית בשל עבודתו (99.(Barakat, המגע האינטנסיבי והישיר בין האם לילדים יוצר קרבה רבה ותלות של הילדים באמם, שהיא גדולה יותר מתלותם באב. במקביל לנשים, נתפסים גם הילדים והצעירים במשפחה המסורתית כתלויים במבוגרים ובמיוחד באב (997.(Sharabi, הם נדרשים לכבד את המבוגרים ולציית להם, בעוד אלו ממלאים את תפקיד המגן והמפרנס. הכבוד הרב שרוחשים למבוגרים במשפחה הערבית המסורתית הוא אחד המאפיינים המייחדים אותה. כבוד זה קשור ככל הנראה לתפיסתם של המבוגרים על ידי בני המשפחה כבעלי הניסיון, החוכמה והיכולת להנהיג אותם ולהגן עליהם. יחס זה נובע מאחד הערכים הבסיסיים של החברה הערבית הדגשת העבר והערכת השורשים התרבותיים וההיסטוריים 99).(Haj-Yahia, ההיררכיה על בסיס הגיל והמין במשפחה הערבית המסורתית מתבטאת גם בקשרים שבין האחים (97 Patai,.(Backer, ;98 Barakat, ;98 האחים המבוגרים, ובמיוחד הבן הבכור, נחשבים כדומיננטיים, והמשפחה מעניקה להם סמכויות ותפקידים, שהיא איננה נותנת לאחרים. כמו כן מתקיימת העדפה לילדים הזכרים על פני הנקבות (00.(Haj-Yahia, חבש (977) מייחס מגמה זו לתפיסה הרווחת בחברה המסורתית, כי הבנים הם אלו אשר יישאו את שם המשפחה, יבטיחו את המשכיותה ויקבלו אחריות על הרכוש והשארים. הבת, לעומתם, עתידה לעבור לבית בעלה ולהוליד ילדים למשפחה אחרת.

18 יחד עם זאת, יש הטוענים כי היחס ההיררכי בין האחים אינו מצביע בהכרח על קשר מדכא של שליטה וסמכות. ג'וזף (999 (Joseph, טוענת שההיבט החיובי של ההיררכיה בא לידי ביטוי בקשר האוהב והתומך שבין האחים והאחיות. האח מרגיש בדרך כלל מחויבות כלפי אחותו, גם כאשר זו מתחתנת ועוזבת את המשפחה. הוא יעזור לה, יתמוך בה בכל עת, ויהווה עבורה משענת כאשר היא תיתקל בקושי או בבעיה, לרבות קשיים ביחסים הזוגיים (00.(Sa'ar,.. מבנה משפחה מורחב המשפחה הערבית המסורתית הטיפוסית מאופיינת כמשפחה מורחבת וקולקטיבית (00a.(Barakat, ;99 Dwairy, היא כוללת, בדרך כלל, שלושה דורות: האב ואשתו, בניו הנשואים ומשפחותיהם, וכן הבנים והבנות הלא נשואים. לעתים נוספים גם בני משפחה אחרים, כגון: דודות ודודים רווקים או אחד הסבים או שניהם (989.(Al-Haj, מרבית המשפחות המסורתיות מנהלות חיים משותפים בראשות האב, והן מתפקדות כיחידת צריכה או ייצור אחת (אלחאג', 98; שראבי, 987). החקלאות מהווה לרוב את מקור פרנסתן של משפחות אלו, ובני המשפחה מעבדים יחד את האדמות, בעודם חולקים יחידת מגורים קולקטיבית, מנהלים תקציב משותף וסועדים יחדיו (שטנדל, 99; ששון-לוי, ; (Abu-Rakba, על פי הנהוג, אין הבנים עוזבים את המשפחה טרם הנישואים. לאחר שהם נישאים, יבנה להם האב חדר או חדרים אחדים, שייתוספו למערך המגורים הקיים. הם עובדים בעיבוד האדמות בכפוף לאב השולט במשאבים הכלכליים, ונשותיהם עוסקות בעבודות הביתיות למען כל המשפחה. הקשרים בין בני המשפחה המורחבת מאופיינים כמלוכדים, כתומכים וכמבוססים על עזרה הדדית, כאשר כל אחד תורם את חלקו למען שיפור מעמדה ותנאי מחייתה של המשפחה. היחסים המשפחתיים מתבססים על ערכים המדגישים כבוד למבוגר, שימור קשרים משפחתיים וראיית הקולקטיב במרכז 99).(Haj-Yahia, אבו-בקר ודוואירי ) Dwairy, Abu-Baker & 00) טוענים שהאמרה "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם" מסמלת את אופי היחסים במשפחה הערבית המורחבת, שבה מתבקש הפרט להצניע את צרכיו האישיים ולהעמיד בראש סדר עדיפויותיו את הקולקטיב. הקולקטיב, באופן דומה, עוזר לכל אחד מחברי המשפחה ותומך בו. בני המשפחה מחונכים לפתח יחסים של תמיכה רגשית, דאגה הדדית, שיתוף פעולה, עזרה מעשית ומחויבות לאחר. הרגשת המחויבות מתבטאת בכך שבני המשפחה כולם שותפים להצלחות ולכישלונות, כמו גם לשמחות ולרגעי המשבר (00 Sa`ar,.(Dwairy, ;998 הישגיו

19 והצלחתו של בן המשפחה נחשבים להצלחת הכלל, ומיד הוא הופך למקור גאוותם של בני משפחתו. לעומת זאת, בעת שבן משפחה נקלע למצוקה, נרתמת המשפחה ומתגייסת למענו. גם כאשר אותו בן משפחה ביצע מעשים בלתי ראויים, המשפחה נתפסת כאחראית למעשים אלה.(Barakat, 99) מאפיין נוסף של הקשרים החברתיים של בני המשפחה המורחבת הוא העזרה לאחר. שכנים ואורחים, למשל, זוכים ליחס מיוחד ומועדף, והפולקלור הערבי עשיר בסיפורים ובמשלים על דמויות שהתפרסמו בזכות עזרתם, אירוחם הנדיב והקרבתם למען אורחיהם, שכניהם ומכריהם. יחד עם זאת, יש הטוענים כי הקשרים המשפחתיים תמיד יישארו עדיפים על פני הקשרים החברתיים (ברקול וקופפרברג, 00; שפירא והרץ-לזרוביץ, 00), ואף שהילדים מחונכים לתת כבוד לזולת ולעזור לאחר, תמיד מזכירה להם המשפחה שהנאמנות לה היא ערך חשוב יותר, ושהקשרים החברתיים מחוץ למשפחה ויחסי הידידות חייבים להיות שניים בחשיבותם (99.(Haj-Yahia, יש לציין כי הערכים הקולקטיביים העומדים בבסיס המשפחה המסורתית המורחבת משפיעים על מידת העצמאות של חבריה: קיימת ציפייה שתהליך קבלת ההחלטות יהיה משפחתי וקולקטיבי. קבלת החלטות באופן אישי ועצמאי עלולה להיתפס כהתנגדות למשפחה, כפגיעה בלכידותה, ואף לשדר חוסר הכרה בטובתה ) Van- Dwairy &.(Sickle, מגמות השינוי במאפייני המשפחה הערבית המסורתית המחקרים האמפיריים הבודדים שנערכו, מראים כי המשפחה הערבית המסורתית המאופיינת כפטריארכלית וכמורחבת עוברת שינויים, אולם אלה אינם כוללים או מהפכניים (וייל, 989; חאג'-יחיא, ; 999 עזאיזה, 99; פטריס, 000; 989.(Al-Haj, כך נמצא, שחלו שינויים חלקיים במשפחה המורחבת, שהתבטאו בהיחלשותה, ובהתערערות המבנה הפטריארכלי המאפיין אותה (מלקינסון וסויה, 99; 980 Raviv,.(Arnon & חוקרים מצביעים על כך שתהליך השינוי במשפחה החל עם קום המדינה, ובעיקר לאחר התרחשות מהפך תעסוקתי בקרב האוכלוסייה הערבית (שטנדל, 99). אוכלוסייה זו, שברובה עסקה בחקלאות ובעיבוד האדמה, נאלצה להתמודד מחד עם הפקעת האדמות, שהביאה לצמצום מקור הכנסתה העיקרי, ומאידך עם עודף ידיים עובדות בעקבות החשיפה למיכון חקלאי, חדשני ומתוחכם (שחר ומאיר, 998; ששון-לוי, 990). מרבית המשפחות הערביות בישראל נטשו את העבודה החקלאית ועיבוד 6

20 האדמות, וכתוצאה מכך יצאו הבנים לעבוד תמורת שכר מחוץ לתחום היישוב, והנשים הצטרפו גם הן למעגל התעסוקה מחוץ לבית (999.(Hasan, הדבר החליש את המשפחה המורחבת, וקידם את פירוק ניהול המשפחה כמשק בית משותף (989.(Al-Haj, כמו כן התערער מעמדו המסורתי של האב, אשר ניהל משק בית זה, ומעמדם של הנשים והילדים במשפחה התחזק. הבנים החלו לרכוש עצמאות כלכלית ועברו לגור לאחר נישואיהם ביחידות נפרדות עם נשותיהם, וכך התנתקו מהתלות המוחלטת בשאר בני המשפחה המורחבת (אלקסיר, 999). מאפייני המשפחה הערבית המסורתית המחויבות כלפי חברי המשפחה והעזרה לאחר ידעו גם הם תמורות ושינויים. תפקיד המשפחה כגוף מגן ותומך נחלש, במיוחד לאחר שחלק מתפקידים אלו מולא על-ידי ארגונים ומוסדות ממשלתיים, לעתים על פי חוקי מדינה, כמו חוק חינוך ממשלתי וכן חוקי רווחה שונים (פטריס, 000 ;קצב, 999; שחר ומאיר, 998; שטנדל,.(99 על אף התמורות הללו, דווח כי לא התחוללו שינויים כוללים במבנים וביחסים המסורתיים (דוואירי, ; Mar`i,.(Mar`ì & המשפחה המורחבת לא הוחלפה במבנה משפחה גרעיני עצמאי, ונשמרה דרגה מסוימת של רציפות ביחידה המשפחתית בראשות האב. חשיבותו של בית האב "דאר" כמושג מזהה לייחוסו המשפחתי של האדם לא נעלמה. כמו כן לא פחתה העדפתם של בני המשפחה לגור בשכונה אחת או באותו יישוב ולשמור על הקשרים המשפחתיים, במיוחד בעת אירועים מיוחדים כמו חגים, חתונות או לוויות (אלחאידארי, 00; חג'אזי, ; Rugh,.(Florian, Mikulincer, & Weller, 99; הכבוד למבוגרים ולניסיונם והתלות בהם עדיין רווחים בין חברי המשפחה (וייל, 989; 99.(Haj-Yahia, משנות השבעים ניכרת הנכונות להציב בראש המשפחה, ובמיוחד בתקופת הבחירות, את אחד מהמשכילים הצעירים (אבו- בקר, 998), ולמרות זאת עדיין זוכים האבות לכבוד פורמלי בציבור כדוברי המשפחה ונכבדיה (רוזנפלד, 98). חוקרים טוענים, שגם בנוגע למעמד הנשים, לא היו השינויים ותהליכי הטרנספורמציה השונים מהפכניים (אברהים, 99; שטנדל, 99). חאג'-יחיא (99 (Haj-Yahia, טוען כי השינויים שחלו בשני העשורים האחרונים במעמדה של האישה היו שינויים "כמותיים" ברמות שונות, בעיקר בחינוך וביציאתה לעבודה, ולא "איכותיים" בסיסיים, כאלה המשנים את מעמדה בתוך המשפחה וביחסים עם בן זוגה. 7

21 אנו רואים, אפוא, שהחוקרים מדווחים על מגמות של שינוי במאפיינים המשפחתיים, אך הם מדגישים שהשינויים הללו אינם כוללים. במקביל, יש מגמות של שימור במאפייני המשפחה הערבית בישראל. יחד עם זאת, המחקרים אינם מצביעים בבירור על היקף השינוי בקרב הדור הצעיר במשפחות הערביות, וכן אין הם מראים האם בני דור זה נוטים לשינוי יותר מהוריהם. בנוסף, מחקרים אלה אינם עוסקים בגורמים המזרזים את השינויים בדפוסים המשפחתיים או המשמרים את הדפוסים הללו. המחקר הנוכחי בוחן את היקף השינוי לאורך שלושה דורות, וכן את הגורמים המסבירים שינוי ושימור של דפוסי המשפחה.. זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל מסקירת הספרות המחקרית עולה, כי המידע הקיים בנושא הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית בישראל הוא דל ובלתי עדכני, וכך גם בנושא מגמות השימור ומגמות השינוי המתרחשות בקשרים אלו. להלן נתאר את מאפייני היחסים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית המסורתית ואת מגמות השינוי והשימור שהתחוללו בהם, כפי שהם מתוארים על-ידי חוקרים שונים... הקשרים הזוגיים במשפחה הערבית בדומה למרבית החברות, גם החברה הערבית מתייחסת לנישואים כאמצעי להמשכיות המין האנושי וכדרך לחיזוק הקשרים המשפחתיים והמשכיותם. הנישואים בחברה הערבית המסורתית נחשבים לעניין משפחתי וחברתי יותר מאשר אישי ופרטי (99.(Barakat, זהו אירוע הקושר שתי משפחות, ולא רק את שני בני הזוג. לפיכך מתערבים המבוגרים בבחירת החתן/כלה, בטקסי החתונה, ויש להם גם השפעה ישירה ועקיפה על חיי הנישואים, ולעתים אף על תכנון המשפחה ואופן גידול הילדים (999 Al-Krenawi,.(Lev-Wiesel, & תהליך החיזור מתחיל כשהורי החתן ניגשים לבקש את ידה של הכלה מהוריה, ואלו מתייעצים איתה ועונים בהסכמה או בשלילה להצעת הנישואים. לרוב נעשית בחירת בת הזוג על- ידי החתן ו/או הוריו, או בעזרת קרובי משפחה ומכרים, אשר יכולים לשדך בין המשפחות (999 Graham,.(Al-Krenawi & בחברה המסורתית בולטת ההעדפה לנישואי קרובים, ובעיקר לנישואי בני הדודים, "אוולאד אלעם" (98.(El-Islam, רוזנפלד (98) טוען שהעדפת נישואי בני הדודים בחברה זו נובעת מרצון המשפחה לשמור על כוחה ולכידותה. נישואים מעין אלו 8

22 מבטיחים סולידריות פוליטית של בית-האב, מונעים את התפצלותה של המשפחה המורחבת ואת איבוד רכושה והאדמות שבבעלותה (אלחאידארי, 00). בנוסף, הם מפחיתים את סיכויי הגירושים, שאותם מנסה החברה המסורתית למנוע ככל האפשר (997 Savaya,.(Cohen & חשוב להזכיר בהקשר זה את ה"עטא", שהוא אחד המנהגים המקובלים בחברה המסורתית ובעיקר בין קרובי המשפחה. על פי מנהג זה, רשאים ההורים של שני בני הזוג לקבוע כי האישה והגבר מאורסים עוד מהולדתם, וזאת באמצעות הסכם "עטא" (חבש, 977). לרוב מתקיימת בחברה המסורתית הפרדה בין הגברים והנשים, וחל איסור על יצירת קשרים רגשיים ביניהם טרם האירוסים. אהבה רומנטית של גבר ואישה שאינם מאורסים היא נדירה, ויציאה לבילוי עם בן המין השני אסורה (אלקרינאוי ולב- ויזל, 00). גם בתקופה הקצרה של האירוסים ישנה הגבלה על מפגשיהם של המאורסים, ואלה נעשים לרוב בחוג המשפחתי או בנוכחותו של בן משפחה שלישי. בנוגע לגיל הנישואים, ידוע כי בחברה המסורתית מקובל להתחתן בגיל צעיר, ולרוב יתקיים פער גילים בין האישה ובן זוגה, שיהיה מבוגר ממנה בשנים אחדות.(Barakat, 99) על פי דפוס המגורים המסורתי, דירת המגורים היא קולקטיבית, כאשר ליחידה הגרעינית אין סימני זהות עצמאיים, והיא נטמעת במשפחה המורחבת המנהלת משק בית משותף בראשות האב (989.(Al-Haj, מאחר שבני הזוג הם חלק ממשק בית פטריארכלי שיתופי, המרחב האישי של היחידה הגרעינית נפגע, וגבולותיה וסמכויותיה מצטמצמים. לדוגמה, חלוקת התפקידים בין בני הזוג במשפחה זו היא ברורה. האישה עוזרת לשאר הנשים במשפחה בעבודות הבית, בגידול הילדים, ולעתים היא גם עוסקת בעבודות המשק החקלאי. הבעל עובד בכפוף לאביו בעיבוד האדמות, ובתמורה מקצה לו האב מן התקציב המשפחתי המשותף "דמי כיס", ואותם הוא מנהל בעצמו (שחר ומאיר, 998). הפגיעה במרחב האישי של היחידה הגרעינית בחברה המסורתית מתבטאת גם בקושי של בני הזוג לקבל החלטות באופן עצמאי, ללא שיתוף המשפחה המורחבת או תיאום עם צרכיה, אמונותיה וערכיה. בבואנו לתאר את מאפייני הקשרים הזוגיים בחברה הערבית המסורתית, ראוי לציין כי המשכיות הקשר הזוגי והשמירה על קיום המוסד המשפחתי נחשבות לערך עליון. הגירושים נחשבים, אפוא, בלתי מקובלים ולא רצויים, ורק במקרים חריגים יפעלו בכיוון הפירוד בין בני הזוג. ממצאי מחקרם של כהן, סויה ונאטור (997) ומחקרה של גאנם (00) מעידים על כך שהסיבות לגירושים הן לרוב מצבים קיצוניים, כגון: אלימות קשה כלפי האישה או הילדים, 9

23 שימוש בן הזוג בסמים ובאלכוהול, בגידה והתערבות קיצונית של משפחת הבעל או האישה בחיי בני הזוג... מגמות השינוי בקשרים הזוגיים כחלק מהתמורות שידעה המשפחה הערבית המסורתית התרחשו גם שינויים חלקיים בקשרים הזוגיים (פטריס, ; (Haj-Yahia, אחד השינויים הבולטים מתייחס לרכישת עצמאות חלקית של היחידה הגרעינית, בעקבות היחלשות המשפחה המורחבת והפסקת ניהול המשפחה כמשק בית משותף והפיכת דפוסי המגורים לעצמאיים יותר (ג'ראייסי, ; 99 ששון- לוי, ; (Samooha, הדבר מתבטא בין היתר בצמצום המעורבות הכלל-משפחתית ביחסים הזוגיים, ובהפיכת הנישואים לעניין פרטי יותר, החל מבחירת בן/בת הזוג וכלה בהתנהלות המשפחה ובחייה היומיומיים (98 Tomeh,.(Haj-Yahia, ;99 אלקסיר (999) טוען כי חל שינוי בחלוקת התפקידים המסורתית בין בני הזוג לאחר שהם "השתחררו" מההנחיות ומההגבלות שהציבה בפניהם המשפחה המורחבת, אשר כמעט הכתיבה להם את אורח החיים. בני הזוג החלו לקבל החלטות הנוגעות למשפחתם ולפתור את בעיותיהם הזוגיות והמשפחתיות באופן עצמאי. יתר על כן, ההישגים של המשפחה הגרעינית חדלו להיות קשורים עוד להשתייכותם החמולתית, אלא הם נתפסים כפרי מאמצם האישי של בני הזוג והילדים (ששון-לוי, 990). שינוי אחר אשר השפיע על היחידה הגרעינית קשור לתמורות במעמד האישה הערבייה בישראל. השינויים בחברה בכלל ובמשפחה הערבית המורחבת בפרט היוו גורם בסיסי לשינוי במאזן הכוחות בתוך המשפחה עצמה, כאשר הנשים יצאו נשכרות מפיצול זה בין המשפחה המורחבת למשפחה הגרעינית (אברהים, ; (Shukri, נשים החלו להשתלב במעגל העבודה מחוץ לכפריהן, לתרום לכלכלת המשפחה וכן ללמוד ולרכוש השכלה (קצב, 999). המציאות החדשה של החברה הערבית לאחר קום המדינה הדגישה את משאב ההשכלה, וגרמה לעלייה מואצת בשיעור המשכילים בקרב האוכלוסיות השונות ובכללן הנשים. זאת, מעצם העובדה שהמשאבים המסורתיים (ובמיוחד הקרקעות) איבדו מכוחם הריבודי והתעסוקתי (אלחאג', 99; בדר-עארף, ; 99 מזאווי, 99; סבירסקי, 990). בכך הפכה במהלך השנים רכישת ההשכלה על-ידי נשים ערביות לרצויה, חשובה ואף מועדפת. כך, לדוגמה, בשנת 970 למדו 0% מכלל הבנות בבתי-הספר העל-יסודיים הערביים, ובתוך עשר שנים עלה שיעורן ל- %. עלייה זו נמשכה, ובשנת 89% 00 מן הבנות קיבלו השכלה על-תיכונית. כיום עומד שיעור 0

24 הזכאיות לתעודת בגרות בקרב הבנות הערביות על 6% (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 00). גם מספר הנשים הלומדות באוניברסיטאות עלה בשנים האחרונות (אלחאג', 996). באוניברסיטת חיפה, למשל, היה שיעור הבוגרות הערביות בשנת % 98 מכלל הבוגרים הערבים. בשנת 989 הן מנו 0%, ובשנת 99 שיעורן עלה ל- 0% לערך. בשנים 00/ היוו הנשים הערביות.6% מכלל מקבלי התואר הראשון במגזר הערבי המוסלמי,.% מכלל מקבלי התואר השני ו-.9% מכלל מקבלי התואר השלישי (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 00). אף שהשינויים במעמד האישה הערבייה השפיעו על מאפייני הקשרים הזוגיים ועל יחסי הורה-ילד, ותרמו לעלייה בגיל הנישואים ולירידה בנישואי הקרובים (אביצור, 987; פטריס, 000 ;99 Semyonov,,(Lewin-Epstein & עדיין יש הטוענים כי השינוי במעמד האישה הערבייה לא היה מהפכני עד כדי ערעור המבנה ההיררכי הבלתי שוויוני במשפחה (אברהים, 99; ;99.(Haj-Yahia, מגמה זו באה לידי ביטוי בכך שהנשים הערביות אינן נמצאות עד היום בשורות הראשונות של ההנהגה הפוליטית ברמה המקומית או הארצית, והן גם אינן ממלאות תפקידים ציבוריים בכירים (אבו-בקר, 998; הרצוג ובדר-עארף, 000). בנוסף, מעמדן של הנשים המשכילות לא הביא להישגים של ממש בתוך המשפחה, ותפקידי האישה והציפיות שמצפים Gorkin & Othman,996; ממנה נותרו לרוב כשהיו (ג'נאיים-סלימאן, ; 00 פוגל-ביז'אוי, 999.(Kulik,,00 00 הדבר יוצר קונפליקטים ובעיות בקרב הנשים העובדות, מפני שהן מרגישות כי על אף תרומתן לתקציב המשפחתי וצמצום תלותן בבעליהן ובבני משפחתן, לא חלו שינויים משמעותיים במעמדן או ביחסי הכוח במשפחה ) al.,000; Abu-Baker, ;00 Haj-Yahia et Malkinson,997.(Katz, Lavee, & Azaiza, 996; Savaya & חשוב לציין, כי ממחקריהן של חשיבון (997) ושל אבו-בקר (98 (Abu-Baker, עולה, כי מגמה זו אינה אחידה, וכי התמורות במעמד האישה משתנות לפי הקהילה שבה היא מתגוררת: השינויים בקרב הנשים העירוניות גדולים יותר מאלו של הנשים הכפריות. גורם נוסף שבו חל שינוי משמעותי, ואשר נוגע לתא הגרעיני, מתייחס להתפתחות הפריון ותכנון המשפחה. מראשית שנות ה- 60 נרשמה מגמה של ירידה בילודה, והיא נמשכה לאורך השנים (סבטאלו, אדלר, שטרקשל ופרץ, ; Katz,.(Lavee & המשפחות הערביות החלו להעדיף משפחה קטנה עד בינונית, דבר שתרם לעלייה משמעותית בשימוש באמצעי המניעה המודרניים (אבו אחמד, טבנקין ושטינמץ, 00; אלקסיר, 999). נתוני הלשכה המרכזית

25 לסטטיסטיקה (00) מראים, כי קיימת מגמת ירידה מתמשכת בפריון הנשים הערביות. לדוגמה, מספר הלידות הממוצע של נשים מוסלמיות בשנת 96 היה 9.8, כאשר השיעור בקרב הנוצריות היה.6 לידות, ואצל הדרוזיות 7.9 לידות. במהלך השנים חלה ירידה משמעותית במספר הלידות, ובשנת 998 נמצא כי ממוצע הלידות בקרב הנשים המוסלמיות הוא.8, הנוצריות., ואילו הנשים הדרוזיות. לידות בממוצע. מגמת הירידה נמשכת, והסטטיסטיקה מראה שבשנת 00 ילדו נשים מוסלמיות. פעמים בממוצע, לעומתן לנשים הנוצריות היו. לידות, ולדרוזיות.9 לידות. יחד עם זאת, אלחאג' (98) טוען כי על אף השינויים הבולטים בתכנון המשפחה, עדיין קיימת השפעה משמעותית של המשפחה המורחבת, המתבטאת בלחצים חברתיים של קרובי המשפחה, במיוחד החמות, וקבוצת החברים והשכנים המאיצים בבני הזוג להביא ילדים לעולם. בני הזוג, הנאלצים לגשר בין ציפיותיהם לבין ציפיות הקהילה, נמנעים מתכנון המשפחה, או שהם נוטים להתחיל את תכנונה רק לאחר הולדת הילד הראשון.(Barakat,98).. יחסי הורה-ילד במשפחה הערבית הקשר בין הורים וילדים הוא אחד הקשרים הבסיסיים והאינטימיים במשפחה. חוקרים רבים ניסו במשך השנים ללמוד על קשר זה ולהעמיק את הידע אודותיו. הם בחנו נושאים כמו סגנונות ההורות, אופן גידול הילדים, ציפיות של הורים מילדים ושל ילדים מהוריהם, והעמדות כלפי אופי הקשר ביניהם ) Rossi, Baumriud, 99; Maccoby & Martin, 98; Rossi &.(990 בחברה הערבית לא זכו יחסי הורה-ילד להתייחסות מחקרית מספקת. ההתייחסות הקיימת לנושא הורות במשפחה הערבית בישראל, מוגבלת לרוב לטענה כי הפונקציות ההוריות מושפעות ממאפייניה המסורתיים של המשפחה, וכי חלו תמורות בפונקציות אלו בעקבות השינויים שידעה המשפחה המסורתית במהלך השנים (00b.(Barakat, ;99 Dwairy, לפיכך הידע אודות סגנונות ההורות הרווחים במשפחה הערבית הוא מוגבל, וכך הדבר גם בנוגע לציפיות מהילדים והעמדות כלפי גידולם ואופי היחסים בין ההורים והילדים. גם היכולת להבין את ההבדלים בין הדורות היא מוגבלת, מכיוון שכמעט ולא נערכו מחקרים שבדקו את השינויים שהתחוללו ביחסי הורה-ילד במשפחה הערבית.

26 החוקרים הבודדים שאכן התייחסו להורות במשפחה הערבית, טענו לרוב כי יחסי הורה- ילד, שהם חלק בלתי נפרד מכלל המשפחה, נושאים את תכונותיה ואת מאפייניה. למשל, לפטריארכליות ולשיתופיות השלכות ברורות על אופי היחסים בין ההורים והילדים, על סגנון ההורות ועל הציפיות מהילדים. האב המסורתי במשפחה הפטריארכלית, זה הממוקם בראש הפירמידה, מתואר כבעל הסמכות וכמי שתפקידו להציב גבולות וקודים של התנהגות, להטיל משמעת ולפרנס את משפחתו. הוא ידוע כתקיף וקשוח ביחסיו עם ילדיו הבוגרים, אך הוא מבטא אהבה וחיבה בפתיחות כלפיהם בעודם קטינים. האב נוהג להתבדח עם ילדיו ואוהב לשחק עימם והוא נינוח ביחסיו עם התינוקות (וייל, 989; 98 Rugh,.(Barakat, ;99 לעומת זאת, כאשר הילדים מתבגרים, אין ציפייה מן האב שיהיה חבר שלהם, ולכן הם יעדיפו לחלוק את חוויותיהם וסודותיהם עם חבריהם או עם אמם (99 Haj-Yahia,.(Sharabi, ;997 תפקידיה של האם במשפחה המסורתית הם לתמוך בילדים, לחנך ולגדל אותם, ואילו הילדים מצידם, נדרשים לציית להוריהם ולממש את ציפיותיהם (99.(Barakat, ילדים שאינם מתנהגים כראוי בעיני הוריהם, אינם מצייתים להם ואינם מממשים את ציפיותיהם עלולים לקבל עונשים, וההורים עשויים להטיל עליהם סנקציות. במחקר שערך דוואירי (998 (Dwairy, על דגמי הענישה של הורים ערבים בישראל, נמצא כי לרוב הצורך בהשלטת המרות הוא המוביל והמתווה את הדרך שלפיה יפעלו רוב ההורים במהלך חינוך ילדיהם. לרשות ההורים עומד מגוון של אמצעי חינוך, ואלה מופעלים במידת הצורך תוך התאמה לגיל הילד, למינו ולחומרת מעשיו. בהתחלה נוקטים ההורים דרכי נועם והטפת מוסר, אולם אם אין די בהם, הם עוברים לנזיפות ולעונשים. כאשר גם אלה לא מוכיחים עצמם, עוברים ההורים לחינוך תקיף הכולל סנקציות כנגד הילדים. דוואירי טוען שהסגנון הסמכותי אשר מאפיין יחסי הורה-ילד במשפחה הערבית המסורתית, אינו גורם בהכרח לילדים להרגיש דיכוי וכניעה (00b.(Dwairy, בני הנוער הערבים מדווחים על שביעות רצון וסיפוק מאופי הקשר הסמכותי הקיים ביניהם לבין הוריהם ומוריהם. הם טוענים כי אינם סובלים מכך שהם הולכים בדרך הוריהם כמעט בכל התחומים וממלאים את הציפיות של הדמויות הסמכותיות בחייהם (דוואירי, 997). גם ליחסים הקולקטיביים, המאפיינים את המשפחה הערבית המסורתית, יש השלכות על יחסי הורה-ילד. המשפחה הערבית המסורתית מתייחסת למעורבותם של בני המשפחה המורחבת, במיוחד הסב והדודים, בגידולם של הילדים, בדאגה לצורכיהם ובהשגחה על התפתחותם, במיוחד 99;.(Haj-Yahia, לכן, בעת היעדרו של האב מהבית, כחיובית ואף כמתבקשת (יאסין, 99

27 אחת התכונות החשובות של "הבן האידיאלי" בחברה המסורתית היא הצייתנות והכבוד שהוא רוחש לקרוביו המבוגרים (997.(Sharabi, בנוסף, הולדת ילדים נחשבת כצורך קיומי וכערך עליון בחיי המשפחה הערבית המסורתית. האבות רואים בדרך כלל בילדיהם את מבטיחי "המשכיותה של המשפחה", במיוחד הזכרים שבהם (רוזנפלד, 98; 996.(Azaiza, לעומתם, רצון הנשים בילדים, ובמיוחד בבנים זכרים, טמון, על פי תפיסתן, בעובדה שהם נותנים תוקף לנישואים ומחזקים את מעמדה של האם בעיני בעלה ומשפחתו. במקרה של פטירת הבעל, יזכו ילדיו במעמד מלא, ויעניקו לאם את הלגיטימציה להישאר בבית ולנהל את ענייני המשפחה. מכאן, יש הטוענים שהאישה המסורתית מקנה חשיבות רבה לתפקידה כאם יותר מאשר כבת זוג (987.(Al-Haj,.. מגמות השינוי ביחסי הורה-ילד הידע הדל אודות מאפייני ההורות במשפחה הערבית מקשה על הבנת תהליכי השינוי המתחוללים בקשרים אלו לאורך השנים. חבש (977) היה מבין הראשונים אשר התייחס לנושא זה וטען, כי תהליך "ההתפוררות" והשינוי במסגרות החברתיות ובמשפחה הערבית בישראל לא פסח על יחסי הורה-ילד. אחד השינויים הבולטים שהשפיע על יחסים אלה קשור לרכישת העצמאות הכלכלית על ידי הבנים, ליציאתם לעבוד מחוץ ליישוביהם, ולהתנתקותם ממשק הבית המשותף אשר ניהלה המשפחה המורחבת (פטריס, ; (Hodkinson, שינוי זה הביא לצמצום התלות הרבה של הבנים בהוריהם וחיזק את מעמדם במשפחה (חג'אזי, 00). במקביל, התערער מעמד האב המסורתי, כוחו נחלש, ותפקידיו הוגבלו ) ;990 Rosenfeld, Al-Haj &.(Azaiza & Brodsky, 996 חג'אזי (00), שמכנה את הצעירים במשפחה כילדי "דוט קום" ) com,(dot טוען שבעידן הזה שמאופיין בעיור, בתיעוש ובטכנולוגיה מתקדמת, התחזק מעמדו של הילד בצורה משמעותית. הילדים כיום שולטים באמצעים הטכנולוגיים ועוקבים אחריהם הרבה יותר מאשר הוריהם, שהחלו נעזרים בילדיהם וסומכים עליהם בכל מה שקשור במחשבים ובאינטרנט. ההנחה שלו היא ששני משאבים אלו גרמו לשינוי מאזן הכוחות ביחסי הורה-ילד המסורתיים, שבהם הילד הוא זה שתלוי בהוריו וזקוק להם (חג'אזי, 00). אלחאג' (98) מסכים באופן חלקי עם הנחות אלו, וטוען כי בית האב איבד אמנם את האלמנטים הבסיסיים לקיומו, אך השפעתו לא נעלמה. המשכיות השפעת בית האב מהווה פועל יוצא להמשכיות מערכת היחסים המורחבת בין

28 בני המשפחה גם אחרי רכישת ההשכלה והעצמאות הכלכלית על ידי הבנים. מחקרו של דוואירי (00b,(Dwairy, שהוא אחד המחקרים האמפיריים הבודדים אשר בדקו את סגנונות ההורות והקשר שלהם עם הבריאות הנפשית של מתבגרים במשפחה הערבית בישראל, מחזק טענה זו. במחקר נבחנו שלושת סגנונות ההורות אשר זיהתה באומרינד (966,97,99 :(Baumrind, ההורה המתירני, המשלב תמיכה הורית גבוהה, שליטה נמוכה בילד ודרישות מעטות לצייתנות; ההורה האוטוריטטיבי, המדגיש משמעת חזקה ודרישות לבגרות, יחד עם חום ותמיכה הורית גבוהה; וההורה הסמכותי, המנסה לעצב ולשלוט בהתנהגויותיו של הילד על-ידי סמכות עליונה ותמיכה מעטה. ממצאי המחקר של דוואירי מראים כי ההורים הערבים כיום משתמשים בסגנון אוטוריטטיבי עם הבנות ונוטים להיות יותר סמכותיים עם הבנים. כך, למשל, מקיימים ההורים משא ומתן עם הבנות לגבי כללי ההתנהגות והחוקים המשפחתיים, ונוקטים איתן דרכים הגיוניות להידברות ולשכנוע לצד תמיכה ועידוד. על הבנים, לעומת זאת, מפעילים ההורים פיקוח רב, דורשים מהם צייתנות, ומגבילים את התנהגותם בכוחניות ובענישה. מכאן שיש מגמת שינוי בסגנון ההורות הסמכותי אשר מאפיין את יחסי ההורה-ילד במשפחה המסורתית, אך מגמה זו הינה מעורבת. לסיכום, מסקירת הספרות עולה כי המשפחה הערבית בישראל מתוארת כמורחבת וכפטריארכאלית, כאשר הפונקציות הזוגיות וההוריות מושפעות ממאפייניה המרכזיים של המשפחה. מרבית החוקרים טוענים כי משפחה זו ידעה תמורות חלקיות בשנים האחרונות, זאת על אף שמעטים מהם בחנו באופן אמפירי את מאפייניה, את מגמות השינוי והשימור במאפיינים אלה, ואף לא נערכה בדיקה מחקרית ואמפירית לזיהוי הגורמים שקידמו או עיכבו את התרחשות מגמות השינוי או השימור. הידע הדל אודות היחסים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית מקשה על הבנת היקף השינוי המתרחש לאורך השנים בערכים, בעמדות ובהתנהגויות ביחסים אלו. כמו כן קשה להעריך את המידה שבה מגלים הדורות הצעירים עמדות והתנהגויות השונות מאלו של הוריהם. בנוסף, קיים ידע מועט לגבי הגורמים התורמים להתרחשות השינוי בזוגיות וביחסי-הורה ילד במשפחה הערבית, וכן לגבי הגורמים המסבירים את מגמות השימור בדפוסי היחסים המשפחתיים המסורתיים. המחקר הנוכחי מבקש למלא חלק מהחלל הקיים בספרות בנוגע לנושאים אלה, וכן ללמוד על מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית, על מגמות השינוי והשימור בקשרים אלו ועל הגורמים המסבירים אותן. תת הפרק הבא יסקור את

29 התיאוריות אשר יהוו מסגרת מסייעת לבחינת הגורמים המסבירים את מגמות השינוי ואת מגמות השימור בדפוסים המשפחתיים.. מסגרת תיאורטית המחקר הנוכחי מתבסס על תיאוריית המודרניזציה כמסגרת תיאורטית להסבר מגמות השינוי והשימור בקשרים הזוגיים וביחסי הורה-ילד במשפחה הערבית בישראל. בנוסף, הוא מתבסס על תיאוריית הסולידריות הבין-דורית כמסגרת המסייעת אף היא בבחינת הגורמים המסבירים את שימור הדפוסים המשפחתיים... תיאוריית המודרניזציה תיאוריה זו צמחה כמודל המסביר את חוסר השוויון בין החברות במונחים של שונות ברמת ההתפתחות הטכנולוגית (997 Macionis,.(El-Ghannam, ;00 חסידי התיאוריה טוענים שהתיעוש וההתפתחות הכלכלית תורמים למעבר החברה המסורתית-כפרית לתעשייתית- מודרנית 97) Marx,.(Bell, 97, 976; Cowgill, 979; Kuznets, 97; Lerner, 98; זהו מעבר המלווה בשינויים ברורים ועקביים במישור המשפחתי, החברתי, התרבותי, הכלכלי והפוליטי 99) Simon,.(Eisenstadt, 99; Jenkins, 99; על פי תיאוריית המודרניזציה, מוגדרת החברה המודרנית כחברה תעשייתית, מתקדמת מבחינה טכנולוגית, עירונית וחילונית (99.(Al-Aquil, האנשים בחברה זו מסווגים כבעלי מרץ ויוזמה, משכילים ועצמאיים, ומשוחררים במידה רבה ממקורות התלות וההשפעה המסורתיים. הם מקבלים את החידושים הטכנולוגיים, מגלים פתיחות ביחסים החברתיים, ומצדדים במתן האפשרות לאישה לקחת חלק בתהליך ההתקדמות החברתי (97 Smith,.(Inkeles & לעומת זאת, החברה הטרום-מודרנית נתפסת כאוכלוסייה כפרית, מסורתית ודתית. הטכנולוגיה שבה בלתי מפותחת, חלוקת התפקידים מזערית, והיחסים החברתיים שבתוכה מתאפיינים כחיוניים לשמירת הקשרים והמוסדות המשפחתיים (98.(Hunter, תיאוריית המודרניזציה מניחה כי הפיכת האדם והחברה למודרניים מתאפשרת הודות לתהליכי המודרניזציה הכוללים שינויים אחדים ) Rostow, Goode, 96; Lerner, 98;,960). 978 השינוי הראשון מתייחס למעבר הכפריים לריכוזים עירוניים, כשהם נוטשים את 6

30 ה. העבודה החקלאית למען העבודה התעשייתית. השינוי השני קשור לשינוי דפוסי התעסוקה של הגברים והנשים ולעלייה ברמת ההשכלה, שכן ההתפתחות התעשייתית מאיצה הקמתם של מוסדות חינוכיים, במטרה לספק למשק כוח עבודה מוכשר ומיומן. שינוי נוסף מתייחס להתפתחות אמצעי התקשורת, אשר משמשים כלי להפצת הערכים המודרניים. השינוי האחרון קשור להתנתקות הפרט, המשפחה והמוסדות החברתיים מאחיזתם בערכים המסורתיים והדתיים, והחלפתם בערכים מודרניים. שינוי זה מתקיים בצד רכישת המאפיינים של החברות המערביות, הנתפסות על פי התיאוריה כ"מטרת על", והמשמשות מודל חיקוי לשאר החברות (אלתאבעי, ; (Inglehart, התיאוריה מניחה כי תהליכי המודרניזציה, המובילים למעבר החברה הטרום-מודרנית למודרנית, מקרינים על היחידים, על המוסדות החברתיים וכן על מבנה המשפחה ומאפייני הקשרים המשפחתיים (אלקסיר, ; 999 חג'אזי, 00; 987.(Lee, תהליכים אלו מאיצים הקמת משפחה בעלת אוריינטציה מערבית, הדוגלת בערכים שמעודדים הישגיות, אוניברסליות ואינדיבידואליות (00.(Fogiel-Bijaoui, תהליכי המודרניזציה תורמים להעדפת המשפחה הגרעינית על פני המשפחה המורחבת, ולהיווצרות פער ושוני בין ההורים והילדים, הן באופי העבודה והן במאפיינים הסוציו-אקונומיים, בערכים ובסגנונות החיים ) ;997 Inglehart,,990.(Sussman, 99 תהליכים אלו גורמים גם לשינויים בשיטת הנישואים, בתפקידי המשפחה, בחלוקת התפקידים בין המינים, והם מקדמים את השינוי ביחסי הכוחות במשפחה התחזקות מעמד האישה והיחלשות מעמד המבוגר נוסף על תמורות בשיעורי הילודה ובנורמות המיניות (אלגולאני, 99; אלקסיר, 999; דור, 00; פטריס, 000; ששון-לוי, 990; שחר ומאיר, 998). חוקרים טוענים כי החברה הערבית בישראל החלה לעבור תהליכי מודרניזציה עם קום המדינה (סמוחה, 996; 00 (Azaiza, הנחה היא שהשינויים אשר עוברת חברה זו הם תוצר של תהליכים אחדים, שביניהם: נטישת העבודה החקלאית למען עבודה תעשייתית במגזר היהודי, התמורות בדפוסי התעסוקה של הנשים והגברים, העלייה ברמת ההשכלה, הירידה במרכזיות המסורת והדת, המגע עם החברה היהודית, החשיפה המוגברת לאמצעי התקשורת המערביים, והשימוש במיכון חקלאי וביתי חדשני ובשירותים מתקדמים בתחומים השונים (אלחאג', 98; חשיבון, ;997 קמא, ;98 שמלץ, ; Masalha,.(Rapoport, Lomski-Feder, & תמורות אלו הותירו את חותמן על תהליכים חברתיים כוללים בחברה הערבית בכלל, ועל הדפוסים האישיים והמשפחתיים בפרט, והם התבטאו בשינוי הרגלי הצריכה, דפוסי הבילוי, חיי 7

31 המשפחה, ואפילו בשינוי התכונות האישיות ודרכי החשיבה (סמוחה, 998). הן אף תרמו להיחלשות החמולה והמשפחה המורחבת ולהתחזקותה של היחידה הגרעינית ) ; 989 Al-Haj,.(Al-Nouri, 980 אף שמרבית החוקרים ייחסו את מגמות השינוי בחברה ובמשפחה הערביות להתרחשות תהליכי המודרניזציה, מעטים מהם בדקו הנחה זו באופן אמפירי. מחקרם של כץ, לביא ועזאיזה (996 Azaiza, (Katz, Lavee, & היה בין הבודדים אשר בחן את מידת התאמתה של תיאוריית המודרניזציה להסבר השינויים שהתרחשו במשפחה הערבית. הם בדקו את הקשר בין מאפייני הקהילה (עירונית, קרבה ליישובים יהודיים וכדומה) לבין העמדות וההתנהגויות במשפחה. הממצאים מצביעים על הבדלים ברורים במאפייני הקשרים הזוגיים בקרב המשפחות מהיישובים השונים. כך, לדוגמה, חלוקת התפקידים בין בני זוג ביישובים עירוניים הקרובים ליישובים יהודיים, נמצאה שוויונית יותר מאשר בקרב משפחות כפריות ומרוחקות מיישובים יהודיים. המחקר הנוכחי, אשר בודק את מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית בישראל ובוחן את מגמות השינוי והשימור המתרחשים בהם, מתבסס על תיאוריית המודרניזציה להבנת הגורמים המסבירים מגמות אלו. המחקר בוחן את הגורמים האפשריים הבאים לשינוי מאפייני הזוגיות וההורות במשפחה הערבית בישראל: העלייה ברמת ההשכלה, עבודת הנשים מחוץ לבית, קרבת יישוב המגורים לעיר וליישובים יהודיים, תדירות הקשר עם האוכלוסייה היהודית והירידה במידת הדתיות. אולם מן הראוי להזכיר גם חלק מהביקורות שהופנו כלפי תיאוריית המודרניזציה חלקן על בסיס ערכי, וחלקן על בסיס אמפירי. מבקרי התיאוריה טענו שהיא אתנוצנטרית וגזענית, מפני שהיא מניחה כי התרבות והמוסדות המערביים טובים מאלו הלא-מערביים (& Bradshaw Baker, 000.(Wallace, ;996 Inglehart & בנוסף, מספר הנחות של תיאוריית המודרניזציה נמצאו בלתי מדויקות, ביניהן ההנחה שבבוא הזמן תתפרק המשפחה ותיעלם המשפחתיות, וכן ההנחה המתייחסת להפיכת הערכים החברתיים הבסיסיים למודרניים, בעקבות ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית (00.(Fogiel-Bijaoui, במהלך השנים התברר כי אמנם חל שינוי בערכים החברתיים הבסיסיים, אך שינוי זה לא היה מהפכני וכולל כפי שצפתה התיאוריה, וחלק מהערכים הדתיים והמסורתיים שומרו ונותרו חסינים בפני השינוי ) ;99 DiMaggio, Williams, 997.(DiMaggio, John, & Bethany, 996; Hunter, 99; אנגלהרט ובקר (000 Baker, (Inglehart & אף טוענים כי החיים המודרניים לא הביאו להיעלמות או ירידה 8

32 בערכים הדתיים. הם מסבירים זאת בכך שהדאגות הנפשיות והרוחניות הנפוצות בחברות התעשייתיות גורמות לאנשים להיעזר בדת במטרה לקבל תחושת בטחון ומענה על שאלות המתעוררות בקרבם בנוגע למשמעות ולמטרות החיים, כגון: מאיפה אנחנו באים? לאין פנינו מועדות? ולמה אנחנו כאן?. הנחה נוספת של תיאורית המודרניזציה אשר נמצאה בלתי מדויקת, מתייחסת לקביעה כי המוסדות המסורתיים מהווים מחסום ומכשול בפני התרחשות תהליכי המודרניזציה. מחקרים מראים כי מוסדות אלו אפשרו את קיומם של תהליכי המודרניזציה באמצעות גמישות ושינוי מטרותיהם ותפקידיהם באופן חלקי ) & Mogey Al-Haj, 987, 99; Ekong, 986;.(Bachman, 986; Ramu, תיאוריית הסולידריות הבין-דורית המחקר מתבסס על תיאוריית הסולידריות הבין-דורית כמסגרת התיאורטית המאפשרת להבין את הגורמים המסבירים את מגמות השימור בדפוסים המשפחתיים ) katz, Lowenstein & 000). התיאוריה עלתה כחלק מהדיון סביב מהותם והיקפם של השינויים המתרחשים בעשורים האחרונים במבנה המשפחה ובקשרים המשפחתיים והבין-דוריים ) Schrader, Bengtson & Haddad, 976 ;98). Bengtson, Olander & התיאוריה מניחה שקיימת מידה של המשכיות ושימור במאפיינים המשפחתיים כתוצאה מהסולידריות בין הדורות, אשר תורמת לאינטגרציה הקבוצתית ומקדמת את אחדות הקשרים המשפחתיים ) ;99 Harootyan, Bengtson & Bengtson, 997.(Silverstein & רמה גבוהה של סולידריות בקשרים המשפחתיים והבין- דוריים תורמת להיווצרות קרבה ומחויבות בין בני המשפחה ולדמיון רב בדפוסי ההורות והזוגיות, בסגנון החיים, בערכים ובאמונות ואף בתפיסת החיים וברמת הדתיות. לעומת זאת, רמה נמוכה של סולידריות מחזקת את השונות ואת הנפרדות בין חברי המשפחה ומביאה לשינוי במחויבות וביחסי העזרה שביניהם 990) Rossi,.(Atkinson, Kivett, & Campbell, 986; Rossi & השפעת רמת הסולידריות על אופי הקשרים המשפחתיים בולטת במיוחד, כאשר משווים בין המשפחה בחברה המסורתית לבין המשפחה בחברה התעשייתית. בחברה המסורתית, המאופיינת ברמת סולידריות גבוהה, נשמרים הקשרים המשפחתיים וקיימת רמה גבוהה של אחדות במשפחה. בחברה התעשייתית, לעומת זאת, אשר בה חלה ירידה משמעותית ברמת 9