בלתי-פורמליים. המחקר הוצג ב-,(The International Association of Gerontology and Geriatric) IAGG סן פרנסיסקו, 23/07/2017

Transcript

1 גילנות בקרב מטפלים בלתי-פורמליים פרופ' שרון שיוביץ-עזרא, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית, ירושלים ד"ר מרי פ. ווימן, אוניברסיטת וויסקונסין, ארה"ב מר אוהד פרג, מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים המחקר הוצג ב-,(The International Association of Gerontology and Geriatric) IAGG סן פרנסיסקו, 23/07/2017

2 .)Nelson, 2005( מהי גילנות? עמדות שליליות כלפי מבוגרים או כלפי תהליך ההזדקנות רמות: מאקרו מאזו, מיקרו, )כחברה(. מימדים: קוגניטיבי )סטריאוטיפים(; רגשי )דעות קדומות(; התנהגותי )אפליה(. מודעות: באופן מפורש או לא מודע. (Iversen, Larsen, & Solem, 2009)

3 ב גילנות במערכת הבריאות אי השוויון מתבטא ב- הליכי אבחון. באופן הטיפול. בקבלת החלטות רפואיות. בתקשרות עם המטופל. לדוג: הטייה על רקע גיל כלפי חולות בסרטן השד, בנוגע לאופן הטיפול המומלץ 2006) Beech,.(Madan, Cooper, Gratzer &

4 גילנות במערכת הבריאות בישראל הטיות גילניות נמצאו בקרב רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים המועסקים במערכת הבריאות בישראל בכל המימדים שנבדקו: פרוגנוזה הסיכוי להחלים מחשבות על סיום החיים תמיכה בבחירה שלא לחיות היכולת לטפל בתלונה הרצון להיות המטפל

5 תפקידם של מטפלים לא-פורמליים במערכת הבריאות מטפל לא פורמלי מסייע בחיי היומיום ו /או במשימות רפואיות ללא תשלום )Keating, Otfinowski, Wenger, Fast, & Derksen 2003( חלק חיוני ממערכת הטיפול באנשים מבוגרים ברחבי העולם. לרוב- בן זוג, קרוב משפחה, חבר או שכן (2012 Schulz,.(Gitlin & לדוג : בארה"ב, 85% מהטיפול למבוגרים מסופק ע"י מטפלים לא פורמליים שמהווים בד"כ חלק מהרשת החברתית של המטופל 2011) Choula,.) Feinberg, Reinhard, Houser, &

6 עמדות כלפי הזדקנות בקרב מטפלים לא- פורמליים בקרב מטפלים בני 70+, עמדות שליליות יותר בנוגע להזדקנות התגלו אצל הדיכאוניים יותר ואצל אלו שחשו נטל מהטיפול (2015 al,.(loi et בקרב מטפלים בני +, 60 עמדות שליליות יותר כלפי הזדקנות התגלו אצל המבוגרים יותר ואצל אלו שנטלו יותר תרופות (2016 al,.)luchi et חסר מידע רב. האם הרקע הסוציו-דמוגרפי של המטפל הבריאות של המטופל? ומה לגבי מע' היחסים ביניהם? משפיע? איך משפיע מצב

7 המחקר הנוכחי

8 שאלות המחקר האם קיים קשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של המטפל לבין גילנות? גיל, מגדר, אתניות, השכלה האם מאפיינים בריאותיים של המטופל קשורים לגילנות בקרב מטפלים בלתי פורמליים? בריאות נפשית, בריאות פיזית עד כמה חשובה מערכת היחסים בין המטפל למטופל? איכות הקשר, סוג הקשר, נטל הטיפול האם עמדות כלפי המטופלת יהיו קשורות לעמדות כלפי נשים מבוגרות?

9 שיטה המדגם: 144 מטפלים בלתי פורמליים של נשים בנות 65+ מטפלים אלו היוו חלק מהרשת החברתית של הנשים. המשתנה התלוי: עמדות המטפלים כלפי "אישה מבוגרת טיפוסית" עמדות כלפי הזדקנות נמדדו ע"י ציון ממוצע בשאלון.AGED ציון גבוה יותר = עמדות חיוביות יותר )פחות גילנות(.

10 (knox et al., 1995( שאלון AGED מימד : 4 חיוביות מימד 1: חיוניות תלותי / לא תלותי / עסוק אקטיבי עצלן / אסרטיבי פאסיבי ביישן / הרפתקני / זהיר לא סקסי / סקסי מימד 2: בגרות שבע רצון / לא שבע רצון נותן אמון / חשדן מלא בציפיות / חסר ציפיות דורשני / לא דורשני מכובד/ צנוע /יהיר לא מכובד בעל מזג רגוע / טמפרפמנטי ממוקד באחרים / ממוקד בעצמו מימד : 3 טוב לב נדיב / אנוכי רגיש / חסר רגישות מתחשב / חסר התחשבות סבלני / חסר סבלנות ישר / חסר יושרה חכם / טיפש כנה / חסר כנות פרודוקטיבי/לא פרודוקטיבי אופטימי/פאסימי גמיש /חסר גמישות מלא תקווה/מיואש מעורב /אפאתי חברותי /לא חברותי בעל יכולת דמיון/חסר יכולת דמיון

11 מאפייני המטפלים הבלתי-פורמליים (144 = N) 89.6% נשים. 47.9% ממוצא אפרו-אמריקני. 58% בני 65 ומעלה. 69.4% עם יותר מ- 12 שנות לימוד. 42.4% קרובי משפחה של המטופלת. 35.4% דיווחו על נטל כלשהו שהם חווים מהטיפול.

12 ל מאפייני המטופלות במדגם (144 = N) בנות 65 ומעלה 45% מהן דיווחו על מצב בריאותי בינוני או לא טוב. -44% מהן היה ציון גדול או שווה ל- 16 להגדרת דיכאון(. במדד דיכאון CES-D )נקודת חתך

13 ניבוי עמדות של מטפלים-לא פורמליים כלפי נשים מבוגרות : רגרסיה לינארית היררכת רב-משתנית

14 רגרסיה היררכית רב-משתנית. בלוק 1 הרקע סוציו-דמוגרפי של המטפל הלא-פורמלי. בלוק - 2 מצבה הבריאותי של המטופלת. בלוק 3 מערכת היחסים בין המטפל הלא-פורמלי והמטופלת בלוק 4 עמדות המטפל הלא-פורמלי כלפי המטופלת.

15

16 ממצאים תיאוריים ממוצע )ס.ת( טווח )9.89( )1.06( )2.34( )5.44( )0.79( )0.70( רמת הדיכאון של המטופלת מצבה הבריאותי של המטופלת הנטל שחווה המטפל הלא-פורמלי איכות הקשר עמדות כלפי המטופלת עמדות כלפי נשים מבוגרות מטפלים לא-פורמליים החזיקו בעמדות חיוביות יותר כלפי המטופלת הספציפית מאשר כלפי נשים מבוגרות <0.001 p.t (143) = 7.46,

17 בלוק 1: הרקע סוציו-דמוגרפי של המטפל הבלתי- פורמלי אפרו-אמריקניים רקע סוציו-דמוגרפי מגדר מתחת לגיל החזיקו בעמדות חיוביות יותר בהשוואה β ללבנים. SE בני 50 בני 66 מוצא אפרו-אמריקני השכלה של מתחת ל- 12 שנות לימוד השכלה של 12 שנות לימוד * קטגוריות ייחוס: נשים, בגילאי 75 ומעלה )הקבוצה המבוגרת ביותר(, לבנים, עם למעלה מ- 12 שנות לימוד. *** p <0.001, ** p <0.01, * p <0.05

18 *** p <0.001, ** p <0.01, * p <0.05 בלוק 2: מאפייני המטופלת למטפלים הלא-פורמליים של המטופלות המבוגרת ביותר היו עמדות שליליות יותר לעומת אלו של המטופלות הצעירות ביותר.)Ageism( בריאות נפשית וגופנית טובה יותר של המטופלת קשורה לעמדות חיוביות של המטפל הלא-פורמלי כלפי נשים מבוגרות )Healthism( SE β * -0.18* 0.21* מאפייני המטופלת גיל גיל גיל 80 ומעלה רמת דיכאון מצב בריאותי קטגוריות ייחוס: בנות )קבוצת הגיל הצעירה ביותר של המטופלות(

19 בלוק 2: תרומת מאפייני המטופלת למודל למאפייני המטופלת יש תרומה ייחודית בניבוי עמדות המטפלים הלא-פורמליים כלפי נשים מבוגרות. מודל 1 מודל 2 מודל 3 מודל *** * 2.69** * 2.54** 1.03 F R² Adj R² 4.45*** ΔR² *** p<0.001, ** p<0.01, * p<0.05

20 בלוק 3: מערכת היחסים בין המטפל הלא-פורמלי למטופלת )דורג ע"י המטפל( ככל שמערכת היחסים יותר. עם המטופלת נחווית כטובה יותר, העמדות כלפי נשים מבוגרות חיוביות SE β ** היחסים עם המטופלת נטל מהטיפול איכות הקשר סוג הקשר )שחווה המטפל הלא-פורמלי( קטגוריות ייחוס: קירבה משפחתית *** : p <0.001, ** p <0.01, * p <0.05

21 בלוק 3: התרומה למודל של מערכת היחסים הלא-פורמלי למטופלת הכללת המשתנים המתארים את מערכת היחסים משפרים את המודל. בין המטפל מודל 1 מודל מודל מודל 2.89*** * 2.69** * 2.54** *** F R² Adj R² ΔR²

22 בלוק 4 - עמדות המטפל הלא-פורמלי כלפי המטופלת

23 SE β מאפייני המטפל מגדר )הוספו בבלוק 1( מתחת לגיל בני בני מוצא אפרו-אמריקני 0.16 השכלה של מתחת ל- 12 ש לימוד השכלה של 12 ש. לימוד מאפייני המטופלת גיל )הוספו בבלוק 2( גיל גיל 80 ומעלה רמת דיכאון (0.18*) מצב בריאותי מערכת היחסים נטל מהטיפול שחווה המטפל (0.23**) )הוספו בבלוק 3( איכות הקשר סוג הקשר 0.1 *0.24 )4 עמדות )הוספו בבלוק עמדות כלפי המטופלת

24 בלוק 4 עמדות המטפל הלא- פורמלי כלפי המטופלת a=0.29 (0.07)*** b = 0.24 (0.11)* מצבה הבריאותי של המטופלת C=0.18 (0.06)* C =0.11 (0.09) p = 0.22 Bootstrap [ ] עמדות המטפל הלא- פורמלי כלפי נשים מבוגרות (Shrout & Bolger, 2002) 1000 דגימות -bootstrap מותאם על ידי כל המשתנים בבלוק 4. מבוסס על

25 בלוק 4 עמדות המטפל כלפי המטופלת a= 0.46 (0.07)*** b = 0.24 (0.11)* איכות הקשר C=0.23 (0.01)** C =0.12 (0.1) p = 0.22 Bootstrap [ ] עמדות המטפל כלפי נשים מבוגרות (Shrout & Bolger, 2002) מותאם על ידי כל המשתנים בבלוק 4. מבוסס על דגימות

26

27 מסקנות הניסיון האישי והקרוב עם אנשים זקנים בעל קשר הדוק לתפיסות והעמדות כלפי אנשים זקנים באופן כללי מצב הבריאות של המטופלת איכות הקשר בין המטופלת והמטפל קשורים לעמדות כלפי אותה מטופלת ועמדות אלו קשורות לעמדות כלפי נשים מבוגרות באופן כללי )הכללה( המחקר תומך בטענתו של פלמור כי אנשי מקצועות הבריאות הם גילניים יותר שכן הניסיון שלהם הוא עם אנשים זקנים מוגבלים וחולים יותר. ניסיון זה מוכלל על האוכלוסייה המבוגרת.

28 מגבלות המחקר הנוכחי נבדקו חברי הרשת הטיפולית של נשים ולא של נבחנו עמדות רק כלפי נשים ולא כלפי גברים. גברים. בהקשר לכך-במחקרים קודמים נמצא שגברים מבוגרים מוערכים באופן חיובי יותר מאשר נשים מבוגרות 1986) Clark,.(Deuisch, Zalenski, & לא נמדדו תדירות וסוג הטיפול המוענק. לא הייתה התייחסות לשינויי תפקידים בטיפול לאורך הזמן.

29 Thank you

30 הפניות Butler, R. N. (1975). Psychiatry and the elderly: an overview. The American Journal of Psychiatry, 132(9), Deuisch, F. M., Zalenski, C. M., & Clark, M. E. (1986). Is there a double standard of aging?. Journal of Applied Social Psychology, 16(9), Feinberg, L., Reinhard, S. C., Houser, A., & Choula, R. (2011). Valuing the invaluable: 2011 update, the growing contributions and costs of family caregiving. Washington, DC: AARP Public Policy Institute, 32. Gitlin, L. N., & Schulz, R. (2012). Family caregiving of older adults. Public health for an aging society, James, J. W., & Haley, W. E. (1995). Age and health bias in practicing clinical psychologists. Psychology and aging, 10(4), 610. Iversen, T. N., Larsen, L., & Solem, P. E. (2009). A conceptual analysis of ageism. Nordic Psychology, 61(3), Knox, V. J., Gekoski, W. L., & Kelly, L. E. (1995). The Age Group Evaluation and Description (AGED) Inventory: A new instrument for assessing stereotypes of and attitudes toward age groups. The International Journal of Aging and Human Development, 40(1), Keating, N., Otfinowski, P., Wenger, C., Fast, J., & Derksen, L. (2003). Understanding the caring capacity of informal networks of frail seniors: a case for care networks. Ageing & Society, 23(1),

31 Loi, S. M., Dow, B., Moore, K., Hill, K., Russell, M., Cyarto, E.,... Lautenschlager, N. T.(2015). Attitudes to aging in older carers - do they have a role in their well-being? International Psychogeriatrics, Luchesi, B. M., Alexandre, T. D., de Oliveira, N. A., Brigola, A. G., Kusumota, L., Pavarini, S. C., & Marques, S. (2016). Factors associated with attitudes toward the elderly in a sample of elderly caregivers. International Psychogeriatrics, 28(12), Madan, A. K., Cooper, L., Gratzer, A., & Beech, D. J. (2006). Ageism in breast cancer surgical options by medical students. Tennessee medicine: journal of the Tennessee Medical Association, 99(5), Montgomery, R. ) 2006). Using and Interpreting the Montgomery Borgatta Caregiving Burden Scale. Nelson, T. D. (2005). Ageism: Prejudice against our feared future self. Journal of Social Issues, 61(2), Radloff, L. S. (1977). The CES-D scale: A self-report depression scale for research in the general population. Applied psychological measurement, 1(3), Shrout, P. E., & Bolger, N. (2002). Mediation in experimental and nonexperimental studies: new procedures and recommendations. Psychological methods, 7(4), 422. Wells, Y., Foreman, P., Gething, L., & Petralia, W. (2004). Nurses' attitudes toward aging and older adults. Journal of Gerontological Nursing, 30(9), 5-9.