והקשר בינה לבין סגנונות התמודדות אחרים, כישורים חברתיים, בהירות וגובה הדימוי העצמי והנטייה לשתף בסודות, בקרב צעירים בישראל דו"ח סיכום

Transcript

1 והקשר בינה לבין סגנונות התמודדות אחרים, כישורים חברתיים, בהירות וגובה הדימוי העצמי והנטייה לשתף בסודות, בקרב צעירים בישראל דו"ח סיכום פרופ' משה ישראלאשוילי ביה"ס לחינוך מרץ 0 ביצועמחקר זה התאפשר בזכות מענק מחקר מטעם איגוד האינטרנט הישראלי (מחקר.)

2 עיקרי הדו"ח מאפייני המחקר:. במסגרת המחקר נעשה ניסיון לברר את השכיחות הכללית של התמודדות עם בעיות וקשיים באמצעות האינטרנט, בקרב מתבגרים ומבוגרים-צעירים בישראל. בתוך כך נבדק האם סגנון התמודדות זה אכן מובחן מסגנונות התמודדות אחרים המדווחים בספרות ומה המאפיינים של מי שפונים לשימוש בדרך התמודדות זו תחילה?. לצורך המחקר חוברו שאלונים ייחודיים ונעשה שימוש גם בסולמות קיימים.מחקר הפיילוט, שבוצע באמצעות קבוצות מיקוד ושיחות משוב ונועד לבדוקאת כלי המחקר שנבנו, הצביע עלכך שהשאלונים שחוברו אכן רלוונטיים לצורך בחינת "מידת השימוש באינטרנט" ולצורך בחינת ה"התמודדות באמצעות אינטרנט".. בסופו של דבר במחקר השתתפו 77 איש, מהם מתבגרים תלמיד בתי ספר ו- 96 מבוגרים, רובם ככולם תלמידי מוסדות להשכלה גבוהה. במדגם המתבגרים: % היו דוברי העברית (שישה בתי"ס), 68% דוברי הערבית (שמונה בתי"ס); 6% היו בנות ו- 9% -בנים; הגיל הממוצע היה. שנים. במדגם המבוגרים: % היו דוברי העברית, 77% דוברי הערבית; 7% היו נשים ו- 7% - בנים; הגיל הממוצע היה.0 שנים. ממצאי המחקר:. מה סוגי הצריכה של האינטרנט? בקרב המתבגרים התבררו שלושה שימושים נפוצים:. שימושים חברתיים. צריכת תרבות וצרכנות. שימושים אחרים (נדירים).מנגד, בקרב המבוגרים זוהו שני נושאים כלליים:. חיפוש וקבלת מידע. צריכת תרבות וצרכנות.. האם נעשה שימוש באינטרנט לצורך התמודדות? ממצאיהמחקר מעידים על שימוש נפוץ יחסית באינטרנטלצורך פתרון בעיות, במרכזן:. חיפוש מידע, כדי לגלותעוד פרטים על הבעיה. צפייה (ישירה) בסדרותובסרטים, כדי לא לחשובעל הבעיה. התכתבותעםחבריםעל איך אני מרגיש, כדי להקל על הלחץ הרגשי המלווהאת ההתמודדותעם הבעיה. השימוש באינטרנטלצורך התמודדות עם בעיות בלטיותרבקרב המתבגרים.

3 6. מה מאפיין את מי שמשתמש באינטרנט לצורך התמודדות? בבחינת הקשר בין מאפייני אישיות של המשתתפים לבין השימוש באינטרנט שהם לצורך התמודדות הצביעעלכךככל שהדימוי העצמי חיובי יותר ובהירות העצמי רבה יותר כך האדם נוטה פחות להשתמש באינטרנטלצורך התמודדות. מנגד, ככל שהאדםנוטה יותר להסתרת סודותכך הוא יותרנוטה להתמודד באמצעות האינטרנט.לא נמצאקשר בין מידת ההתפתחות של הכישורים החברתיים של האדם לבין מידת נטייתולהשתמש באינטרנטלצורך התמודדות. כמו כן לאנמצאו הבדלים משמעותיים בין המתבגרים למבוגרים ו/או בין דוברי העברית והערבית. 7. האם התמודדות באמצעות האינטרנט שונה מהתמודדות בכלל? בחינת הקשרים ביןדרכי ההתמודדות באמצעות האינטרנטודרכי ההתמודדות שאינן קשורות לאינטרנט הצביע על קשרים מתונים בין אסטרטגיות התמודדות בעלות אופי דומה, מה שמעיד עלכך שאין מדובר באותה אסטרטגיה הבאה לידי ביטוי במדיומים שונים,אלא באסטרטגיות נפרדות.לשון אחר, השימוש שנעשה באינטרנט אינו שיכפול שלדרך התמודדות קיימת אלא מהווהדרך התמודדות נוספת העומדת בזכותעצמה. 8. אילו דרכי התמודדות חדשות האינטרנט מאפשר? ניתוח משולב שלדרכי ההתמודדות הרגילות ושל דרכי ההתמודדות באמצעות האינטרנט הניב שתי דרכי התמודדות הייחודיות לאינטרנט:.חיפוש אינטנסיבי ומיידי של מידע אינטרנטי: העדפה מלכתחילה לחיפוש וריכוז מידע רחב ועדכני, באמצעות גלישה לאתרי מידע ופורומים שונים.חיפוש תחושת שייכות לגופה: כניסה לפורומים ורשתות חברתיותלצורך תחושה של שייכות וירטואלית לקבוצה (כלשהי, אנונימית), מבלי לצפות ששייכות זו תניב תועלת מיידית. 9. מי משתמש בדרכים ייחודיות אלה? ככלל, מי שמשתמשים יותר באינטרנט (לצרכים שונים) יותר נוטים להשתמש בשתי דרכי ההתמודדות הייחודיות שזוהו. בנוסף,. הנטייה ל חיפוש אינטנסיבי ומיידי של מידע אינטרנטי גבוההיותרבקרב: גברים, מבוגרים, בעלי נטייה מוקדמת להתמודדבדרך של התמקדות בבעיה, שנוטים להסתיר בעיות מאחרים.. הנטייה ל חיפוש תחושת שייכות לגופה גבוהה יותר בקרב: מי שנוטים להגיב לבעיות בדרך של התנתקות, בעלי כישורים חברתיים נמוכים יחסית, בעלי דימוי עצמי פחות מגובש ומי שמשתייכיםלמגזר הערבי.

4 סיכום: ממצאי המחקר מעידים על שימוש נרחב באינטרנט לצורך התמודדות עם בעיות. שימוש זה כולל דרכים ייחודיות, האפשריות רק באמצעות האינטרנט, שמשרתות מי.0. שמאופייניים בנטיות אישיותיות מסוימות.. ככלל, יש קשר בין מידת השימוש באינטרנט לצרכים שונים לבין מידת השימוש באינטרנט לצרכי התמודדות, מה שרומז על כך שהשימוש באינטרנט לצורך התמודדות כולל מרכיב של סוציאליזציה ומבשר ששימוש זה ילך ויגבר.. נמצאו מספר הבדלים בין קבוצות הגיל, המוצא והמין, במרכזם ההבדל בין השימוש של מבוגרים באינטרנט לצורך חיפוש וניהול ידע לעומת השימוש של מתבגרים באינטרנט לצורך חיפוש וניהול קשר בין-אישי. השלכות:. לממצאי המחקר השלכות מהותיות על דרכי המדידה וההערכה של מצבי לחץ,במרכזם הצורך לריענון של הסולמות הקיימים למדידת דרכי ההתמודדות עם לחצים.. כמו כן, עולההצורך בריענון הסדנאות וההתערבויות המוצעות בהווה, לאנשים בכלל ולתלמידים במערכת החינוך בפרט, בתחום של טיפוח כישורי התמודדות עם לחצים. 6. בנוסף, ממצאי המחקר מבליטים את הצורך בעדכון אתרים באינטרנט, המכוונים לסיוע למי שנדרשים להתמודד עם בעיות שונות (השכיחות בגיל ההתבגרות ו/או בקרב כלל האוכלוסייה), כך שיהיה בהם מענה מיטבי ביחס לשני הצרכים הייחודיים שזוהו כאופייניים למי שפונה לאינטרנט לצורך התמודדות עם לחצים;קרי, מידע רחב ביחס לבעייה בה עוסק האתר ובצידו מהלכים לטיפוח תחושת שייכות (חברתית). 7. ממצאי המחקר הנוכחי לא מאפשרים לומר בוודאות האם לאינטרנט תרומה חיובית או השפעה שליליתעל איכות ההתמודדות של הפרטעםמצב הלחץ. אולם, יש בממצאי המחקר ניצנים שלידע הרומזיםעל נטייה של חלק מהאנשים להישענות-יתרעל האינטרנט ככלי להתמודדות, לעתיםאף במחיר של ויתורעל שיקולהדעת האישי ו/או ויתור על פנייה לדרכי התמודדות "ישנות"אך רלוונטיותיותר. 8. לאור זאת, מחקרי המשך חייבים ללמוד וככזה יש ללמוד לעומק לא רק את מאפייני השימוש בו אלא גם את ההשלכות של שימוש זה על מידת ההצלחה של הפרט להתמודד עם לחצים, מבחינת תפקודו הנפשי, הגופני והחברתי.

5 רשימת הלוחות מבנה גורמים של שאלון שימוש באינטרנט מתבגרים ממוצעי התשובות לפריטי שאלון שימוש באינטרנט מתבגרים, לפי שפה מבנה גורמים של שאלון שימוש באינטרנט מבוגרים ממוצעי התשובות לפריטי שאלון שימוש באינטרנט מבוגרים, לפי שפה שיעור השימוש באינטרנט לצורך התמודדות מבנה גורמים של שאלון התמודדות באינטרנט מתבגרים מבנה גורמים של שאלון התמודדות באינטרנט מבוגרים התפלגות משתני המחקר לפי מדגם ושפה, ממוצעים (בכתב מודגש) וסטיות תקן קשרים בין משתני התמודדות בקרב מתבגרים קשרים בין משתני התמודדות בקרב מבוגרים קשרים בין משתני התמודדות בקרב מתבגרים קשרים בין משתני התמודדות בקרב מבוגרים קשרים בין משתני התמודדות בקרב מתבגרים קשרים בין משתני התמודדות בקרב מבוגרים מקדמי ביתא של נוסחאות רגרסיה מרובה לניבוי מדדי התמודדות באינטרנט ממוצעי וסטיות תקן של מידת השימוש בדרכי התמודדות-ממוקדות-אינטרנט, תוך הבחנה בין קבוצות 7. תוצאות ניתוחי רגרסיה מרובה לניבוי מידת השימוש בדרכי ההתמודדות-הממוקדות- באינטרנט

6 רשימת התרשימים תדירות השימוש באינטרנט בקרב מבוגרים השוואה בין יהודים לערבים התפלגות השימושים העיקריים באינטרנט בקרב מדגם המבוגרים -יהודים וערבים מידת השימוש באינטרנט לצורך התמודדות הבחנה בין מבוגרים יהודים לבין מבוגרים... ערבים. תוצאות ניתוח שונות מרובה עם ניכוי מוצא, בהירות העצמי כישורים חברתיים תוך השוואה בין מין וקבוצת גיל ביחס לסגנונות ההתמודדות החדשים שזוהו 6

7 רשימת הנספחים סיכום קבוצות מיקוד בנושא התמודדותעם קשיים באמצעות האינטרנט רשימת הכתובות בהן הופצה המודעהבדבר השאלון המקוון (למבוגרים) בתיהספר שהשתתפו במחקר התפלגות פריטי שאלון התמודדות באינטרנט מתבגרים, לפישפה התפלגות פריטי שאלון התמודדות באינטרנט מבוגרים, לפישפה השאלון למתבגרים השאלון למבוגרים השאלון למתבגרים מתורגם לערבית

8 רקע התמודדות עם לחצים אחת ההגדרות המקובלות ביותר בספרות ל"מצב לחץ" הינה כלמצב בו כמות הדרישות המופנות לפרט עולה על כמות המשאבים העומדים לרשותו (98, Folkman.(Lazarus & ברוח זו, "התמודדות" מוגדרת כמאמצים קוגניטיביים והתנהגותיים הננקטים עלידי הפרט, לטיפול בדרישות הפנימיות והחיצוניות הניצבות בפניו ומאיימות על רווחתו הנפשית ) & Lazarus, 98 (Folkman ו/או מאמצים המכוונים להחזרת המשאבים שאבדו לפרט כתוצאהממצב הלחץ (00.(Hobfoll, מהגדרות אלה נובע שמצב לחץ הינו תפיסה סובייקטיבית שלהפרט, ואילו התמודדות יכולה להיות כל מה שהפרט עושה (או לא עושה) כדי לשנות תפיסה סובייקטיבית זו. במחקרים על דרכי ההתמודדות בהם משתמשים אנשים כדי להתמודדעם מצבי לחץ נמצא מספררב של דרכי התמודדות, החל מטענהעל 8 דרכים בסיסיות ) & Lazarus Carver, Scheier & ) דרך טענהעל דרכים שכיחותבקרב מבוגרים,(Folkman, 98 (Weintraub, 989 או 7 דרכים שכיחותבקרב בני נוער (008 (Frydenberg, וכלה במיפוי של Skinner, Edge, Altman, 00 דרכי התמודדות אשר נכללו בסולמות שונים למדידת התמודדות ) Sherwood, 00 &). המשותף לכל הרשימות של דרכי ההתמודדות שמוצעות בספרות,וכלי המדידה שפותחו ביחס אליהן, היא הטענה שאת כל דרכי ההתמודדות ניתן לחלק לקבוצות/אשכולותשלדרכי התמודדות, כשהטיפולוגיה השכיחה מבחינה בין שלושה סוגים כלליים: דרכי התמודדות הממוקדות בבעיה coping),(problem-focused דרכי התמודדות הממוקדות ברגש coping),(emotion-focused ודרכי התמודדות המייצגות הימנעות מהתמודדות coping) (disengagement-focused או ניסיונות לא-יעילים לפתוראת הבעיה non-).(productive coping התמודדות הממוקדת בבעיה מייצגת פעולה שמטרתה סילוק או הפחתה של מקור הלחץ, והיא מורכבת ממאמצים מכוונים לבעיהעצמה, ממוקדים בסביבה, כמויצירת פתרונות אלטרנטיביים, שינוי הלחצים הסביבתיים, שיקולי רווח והפסד מאפשרויות הפעולה ונקיטה בפעולה. התמודדות הממוקדת ברגש מורכבת מתהליכים קוגניטיביים המכוונים להפחתת הלחץ הרגשי המתלווה לאירוע.היא כוללת דרכים מגוונות, בהן: הרגעה עצמית, פנייה לאנשים אחריםבמטרה לפרוקמתח וחיפושהצדדים החיובים שבמצב. שני סוגים אלה של התמודדות

9 יכולים להקל או להקשותעל ההתמודדות. התמודדות הממוקדת בבעיה אופיינית יותרכאשר אנשים מאמינים שניתן לעשות משהו קונסטרוקטיבי בנוגע למקורהמתח, ואילו התמודדות ממוקדת ברגש אופיינית יותרכאשר אנשים מאמינים שהלחץ הואמצב מתמשך שיש ללמוד "לחיות איתו" (996 Harvey,.(Suls, David & מנגד, התמודדות מסוגשל הימנעות ניתפסת בדרך כלל,אך לא תמיד, כביטוי של התנהגות שאינה תורמת להתמודדות המעשיתאו הרגשית עם מצב הלחץ אלא כהתנהגות לא-פרודוקטיבית שכל תכליתה התנתקות מהגורם המאיים ) Lazarus.(& Folkman,98 כך,למשל, בהקשר לסולמות למדידת דרכי ההתמודדות המאפייניםאת הפרט,קארוור ושותפיו הציעו לחלקאת דרכי ההתמודדות ל- סולמות, אותם יש למיין לשלושה הסגנונות שפורטו לעיל, בדךהבאה:: סולמות מייצגים התמודדות ממוקדת בבעיה:. התמודדות פעילה,. תכנון,. ביטול פעולות מתחרות,. התמודדות מרוסנת,. חיפוש תמיכה חברתית מתוך מניעים אינסטרומנטליים; סולמות מייצגים התמודדות ממוקדת ברגשות: 6. חיפוש תמיכה חברתית מתוך מניעים רגשיים, 7. חיזוק חיובי וצמיחה, 8. קבלה, 9. הכחשה, 0. פנייהלדת; ו- סולמות מייצגים סגנונות התמודדות עצמאיים:. התמקדות ברגשות והחצנתם,. התנתקות התנהגותית,. התנתקות מנטלית,. שימוש בסמים ובאלכוהול ) & Scheier Carver,.(Weintraub, 989 יש לציין כי לאחרונה הציעו קיומו של סגנון התמודדות כללי נוסף,לצד השלושה שהוזכרו לעיל, והוא "סגנון-התמודדות-הממוקד-במשמעות" ) ). על פי טענת חלק מחוקרים, יש שימושנרחב בתהליך של חיפוש משמעות מחודשת לאירועלחץ אליו נחשףהאדם,ועל כן הם מציעים שמדובר בסגנון נוסף שיש להתייחס אליו בסקירהוהערכה של דרכי התמודדות המאפיינים אתהפרט. אולם, חוקרים אחרים טוענים שחיפוש משמעות אינהאלאדרך פרטניתבתוך מכלול דרכי ההתמודדות הממוקדות ברגש.עוד נטעןשדרך זו של חיפוש משמעות תהיה אופיינית רק למי שנמצאים בתהליך אל הסתגלות ולאלמי שנמצאיםבמצב של התמודדות; קרי, רק לנוכח התמודדות ממושכת, ולא באירועים של התמודדות קצרת-טווח. ברמתהפרט,דרך התגובה שלהאדם לנוכח מצב לחץנתון מושפעתגם ממאפייניו האישיותיים הכלליים (כגון: תכונות אישיות ומנגנוני הגנה, Seiffge-Krenke, 996,(Kavsek & וגם מהנסיבות המצביות בהן מתרחשהמפגש עם הבעיה (כגון: סוגהמצב ומידת השליטה המוערכת). 9

10 אולם,בצד אלה, אם כי לא באופן מנותק, מקובל להניח שלאנשים שונים יש סגנונות התמודדות המאפיינים אותם, וזאת לעתים בלי קשר לנסיבות ולבעיה עליה מדובר. קרי, סגנון ההתמודדות באלידי ביטוי באופן דומה לאורך זמן ובמצבים שונים, והוא קשור לתכונות אישיות יציבות ולהעדפות אסטרטגיות ביחס לדרך/י ההתמודדות המועדפת,על בסיס לקחים שהפרטלמד או חווה במהלך חייו ) 989 Weintraub,.(Lazarus & Folkman,98; Carver, Scheier & יש חוקרים הטוענים כי אין סגנון התמודדות מסוים היעיל באופן עקבי. התאמה בין מרכיביהמצב, מידת השליטה שישלאדם לגביו, מטרות,ערכים ואפיונים אישיותיים, היא שתקבע את מידת היעילות של סגנון התמודדות (00 Moskowits, Folkman ).למשל, & שימוש בסגנון התמודדות אקטיביבמצב לחץ אצל אנשים המעריכים שמצב זה הוא ברפתרון,יתרום להפחתת הלחץ ולפחות סימפטומים פסיכולוגיים (98, Folkman,(Lazarus & ואילו אנשים המעריכים מצב מסוים כבלתי ניתן לפתרון ויטו לבחור בסגנון התמודדות פסיבי יגלו הסתגלות פסיכולוגית טובה יותר (99 Weisz,.(Rudolph, Dennig, & לעומת זאת, חוקרים אחרים מצאו כי שימוש עקבי באסטרטגיות ההימנעות מהתמודדות עשוי להיות גורם סיכון פסיכולוגי לתגובות שליליות במצבי לחץ, ואילו, אסטרטגיות התמודדות פעילות כגון השימוש בהתמודדותהממוקדת בבעיה וחיפוש תמיכה חברתית קשורות להסתגלות טובה לאירועימתח (99 Taylor,.(Aspinwall & במחקר אחר נמצא כי בטווחהארוך סגנון התמודדות הממוקד בבעיה הוא סגנון ההתמודדות האפקטיבי ביותר (999 Parker,.(Endler & כיום מקובל להניח שככל שלאדם יש רפרטואר רחביותר של דרכיהתמודדות (מכל הסוגים)כך הוא יתמודד בהצלחהעם מגוון רחב יותר של מצבילחץ (שמשינס, 007). האמור לעיל מייצגאת התפיסות הרווחות לגבי סגנונות ההתמודדות שמאפיינים בני אדם,אךלא מביא בחשבון את ההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות במרחב ורפרטואר דרכי התגובה העומדותלרשות בניהאדם לנוכח המפגש/החשיפה למצב לחץ; באו]ן ספציפי הכוונה לחדירה של האינטרנט לחיי בניהאדם והשימוש הגובר שאנשים עושים באינטרנטלצורך מענה על בעיות שמתעוררות ולנוכח החשיפה למצבי לחץ. להלן נפרט. שימוש באינטרנט בישראל מראשית שנות ה- 90 של המאה העשרים החלה חדירה משמעותית של האינטרנט לבתיהאב בעולם המערבי (000.(Nesbary, עלפי נתונים מאתר Internet World State ( 0 ),גם 0

11 בישראל חלה עלייה משמעותית בשימוש באינטרנט:בעוד בשנת 8.% 000 מאוכלוסיית ישראל הייתהמחוברתלאינטרנט שיעור זהעלה ל- 70% בשנת 0 ;השיעור הגבוה ביותר של גולשי אינטרנטהואבקרב בני (97.%) -7 (הוועדה למדרג האינטרנט, 0 ).השימושים השכיחים באינטרנטהם חיפוש מידע (9%) ודואר אלקטרוני (8%) (למ"ס, נובמבר 0 ).בסקר שנעשה לאחרונה על שימוש כללי באינטרנט בעולםנמצא כיישראל ממוקמת במקום השני בזמן שימוש און-לייןבקרב אנשים מעל גיל ובמקום הראשון בעולם בזמן שימוש ממוצע ברשתות חברתיות (זמן ממוצע חודשילאדם -0.7 שעות). שני האתרים המובילים בישראלהם גוגל ופייסבוק, כשלאחרון גולשים 89.8% מהגולשים הישראלים June,0).(ComSscore, במחקר שנערך בקרב בני נוער 7% מבני הנוערבמגזר היהודי הצהירו כי הם גולשים באתרי רשתות חברתיות לפחותפעם אחת ביום (המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, 0 ).אולם, ככלל,נמצא בישראל שככל שעולה הגילוככל שההשכלה גבוההיותר,כך פוחתת האינטנסיביות היומיומית ברשתות חברתיות (דרור וגרשון, 0 ). בסקר שנערך בישראל נמצא ש- 86% מבין בני הנוער בגילאי -8 משתמשים באינטרנט, לעומת 68% מקרב המבוגרים (+9) (רפאלי, אריאל, וכצמן, 00 ).בסקר של הלמ"ס, שנערך בקרב בני 0 ומעלה בישראל, נמצאו הבדלים בשיעור המשתמשים במחשב בין המגזרים, לפיו יהודים משתמשים במחשב יותר מערבים (7% לעומת 9%) וחילוניים (8%) יותר מדתיים (70%) ומחרדים (%). אולם נמצא כי פערים אלה מצטמצמיםבקרב בעלי השכלה גבוהה. בסקרנוסף שנעשה לאחרונה ובחן את ההבדלים בשימוש באינטרנט ביןהמגזר היהודילמגזר הערבינמצא כי % מהיהודים הצהירו כי אינם נוהגים לגלוש באינטרנט לעומת 9% במגזר הערבי. ברוח דומה, במחקר שנערך בקרב בני נוער בישראל, 7% מבני הנוער במגזר היהודילעומת % מבני הנוער במגזר הערביהצהירו כיהם גולשים באתרי רשתות חברתיות לפחותפעם אחת ביום (המרכז הבינתחומי הרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, 0). אולם,פער זה בין המגזריםנתון לוויכוח: בסקרנרחב שנערך בקרב 0,000 ישראלים,ע"י הוועדה למדרוג האינטרנט בישראל (0), נמצא שהפערים בשימוש באינטרנט בין המגזר היהודי למגזר הערבי אינם כה גדולים התקבל ש 77% מהיהודים גולשים באינטרנט בהשוואה ל- 7.9% מהערבים. יחדעם זאתיש לציין כי עיקר ההבדל שנמצא בין המגזרים נעוץ בהבדל מגדרי - בעוד שבקרב המגזר היהודי הגולשים מתחלקים ביןגברים ונשים באופן דומה % גברים ו- 9% נשים, במגזר הערבי כ- 68% מהגולשיםהם גברים ורק % נשים.בסקר זהנמצא כי תחומי העניין הנפוצים ביותר של גולשי האינטרנט הישראלייםהם מחשבים, אינטרנט ואלקטרוניקה, טבע וטיולים בארץ ובחו"ל,

12 קריאה וטלוויזיה. קיימים הבדלים בין המגזרים בקטגוריות הגלישה, במגזר היהודי שלושת הקטגוריות המובילותהן חדשות,פורמים ובלוגים ובידור, ואילו במגזר הערבי שלושת הקטגוריות המובילותהן חדשות, ספורט ופורומים ובלוגים (הוועדה למדרוג האינטרנט, 0 ). התמודדות באמצעות האינטרנט רשת האינטרנט הצטרפה למאגר של מקורותעזרה הזמינים בהתמודדותעם בעיות שונות. פורומים מקצועיים באינטרנט,בלוגים, ורשתותחברתיות כמו פייסבוקיצרו דרךחדשה שבה אנשים יכולים להתמודדעם בעיות או לחצים בחייהם, לחפש מידע ולקבל תמיכה חברתית,ואף להימנע מגורמי הלחץ באמצעות גלישה באינטרנט והסחת דעת. הפופולאריות הגוברת של מקורות התמיכה המקוונים, מוסברת בספרות באמצעות האפשרות לשמורעל אנונימיות, שמעניקה הגנה רגשית למשתתפים,ובאמצעות השימוש בתקשורת כתובה, שמקדמת פתיחות וחשיפה אישית (00.(Suler, הזמינות הגבוהה שלהעזרה המוצעתברשת האינטרנט והנוחיות של השימוש בו תורמיםאף הם לשימושהגובר במקורות המקוונים כאמצעי סיוע במגוון של מצוקות. מחקרים אודות חיפושעזרהברשת מצביעים עלכך שהיא מהווה מקור מושך עבור בני נוער וצעירים שנרתעים מפנייה למקורות פנים אל פנים (גילת, עזר ושגיא, 0 ). בספרות נמצאו מאפיינים אישיותיים אשר קשורים לשימוש באינטרנט כמקור לעזרה. Lubell, Gould, Munfakh, (00) Kleinman & Parker מצאו שמתבגרים אמריקאים בעלי רווחה נפשית נמוכה דיווחו על שימושרב יותר באינטרנט כמקור לעזרהמאשר מתבגרים בעלי רווחה נפשית גבוהה. ממצאים דומים נמצאובמחקרם של גילת,עזר ושגיא (0) אשר מצאו חיפושעזרהברשתרב יותרבקרב מתבגריםישראלים הסובלים ממצוקות פסיכולוגיות ובעלי רמה נמוכה של רווחה נפשית סובייקטיבית. מחקר שנעשהבקרב אמריקאים בגילאי 8 ומעלה,מצא שאנשים בעלי תפיסה מועטה אולא מתאימה של תמיכה חברתית השתמשו יותר באינטרנטכדרך התמודדותמאשר אנשים בעלי תפיסה רחבה של תמיכהחברתית (00 Beckman,.(Moghbeli & בנוסף,ישנם מצבימשבר וקושיאשר משפיעים על השימוש באינטרנט כמקורעזרה. במחקר שבחן התמודדות של מתבגרים עם מוות פתאומי של חבר, נמצאכי רשתות חברתיות באינטרנט הקלו את תהליך האבל, באמצעותמתן אפשרות חופשית לכתוב על הנפטר,על זיכרונות מהעבר, ועל אופני התמודדותעםהאבל (009 Merten,.(Williams & במחקרים שבחנואת דרכי ההתמודדות של חולי איידס ובני משפחתם עם המחלהנמצא כי החולים משתמשים באינטרנט לחיפוש מידע, יצירת קשרים חברתיים, תמיכה ובריחה (00 (Reeves, וכךגם קרובי משפחתם נעזרים

13 באינטרנט לצורך איסוף מידעוקבלת תמיכה (006 al.,.(kalichman et לעיתים אנשים המתמודדיםעם קושי או בעיה מוצאים תמיכה חברתית בקבוצות תמיכה באינטרנט של אנשים המתמודדיםעם אירוע דומה. במחקר שנעשה בקרבנשים שחלו בסרטןשד נמצא כי נשים שהשתמשו בקבוצות תמיכה באינטרנטעל מנת להביעאת תחושותיהם ולקבל תמיכה חברתית, היו בעלות רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהחיים, ורמות נמוכות יותר של דיכאון (006 Goldstein,.(Lieberman & בנוסף, האינטרנט מהווה מקור מידע על סימפטומים, טיפולים, אבחנות וידע אחר לגבי מחלות שונות,והוא נהפך למקור הידע המרכזיבכל הגילאים (00 Fretz,,(Peterson & ובמיוחדעבור צעירים (גילאי 0-0). ברוח ממצאים אלה פותחוגם התערבויות שמיועדות לחינוך לצריכה מתאימה של מידע הקיים באינטרנט, לבני משפחה של חולי איידס (006b (Kalichman et al., ולעובדים סוציאליים הפועליםבקרב מי שסובלים ממחלות כרוניות 00).(Meier, אךבצד האמור לעיליש להזכיר כי שימוש באינטרנטלצורך התמודדותעם מצבילחץ, קושי ומשבר אינו חיובי לכשעצמו, אלא הופך להיות בעל תרומה חיובית או שלילית להתמודדותהפרט בהתאם לנסיבות בהן מדובר. דהיינו, השימוש באינטרנט מהווהדרך יעילה והסתגלותית להתמודדותעם בעיה, למשל כששימוש זה כולל חיפוש מידע רלוונטי לבעיה הנתונה ו/או מאפשר לפרט לזכות בתמיכהחברתית העוזרתלו לעבור תקופה אומצב קשה. מנגד,יש מצבים בהם השימוש באינטרנט תחילה יהיה לא רלוונטי לבעיה העומדתעל הפרק ולכן יגלם בתוכו בריחה או הימנעות מהתמודדותעם בעיה הניתנת לפתרון, כמולמשל במקרה של גלישהבאתרי אינטרנט לשםהסחת הדעת.כך,יש להגדיר את מידת התועלתשל שימוש באינטרנטלצורך התמודדות עם בעיות בהתאם למידה בה שימוש זה נעשה באופן מושכל ורלוונטי, המייצג ניסיון לפתרון הבעיה העומדת על הפרק. בהתאם לזאת,גם בריחה או הימנעות מבעיה אינה שלילית כשלעצמה, וייתכן שהימנעות זו באמצעות האינטרנט היאדרך יעילה להתמודדותעם הבעיה במצבים שונים,למשל התמודדותעם אובדן. שימוש לא-מושכל באינטרנט יהיהמצב בו האדם מאופיין בנטייה מוקדמת ומהירה מדי להשתמש באינטרנטגם כשהשימוש באינטרנט אינו רלוונטי לבעיה. דוגמאלמצב כזה הינו אירוע בו עלאדם לעבור טיפול רפואי (פתאומי) ובמקוםלברראת כל המידעהנדרש עם הרופאהמאבחן, שמכיראת האדםואת הנסיבות הספציפיות של מחלתו,אדםזה פונהמיד לחפש מידע באינטרנט כשאין לו את הכלים והיכולת לבחון האם המידע המתפרסם באתרים השונים רלוונטי למקרה שלו.לשון

14 אחר, נטייה אפריורית על-מצבית, שאינה נשקלת בהתאם לנסיבות המצב, להתמודד עם מצבי קושי באמצעות שימוש באינטרנט מייצגת צורת התמודדות לא רצויה.אםנבקש לשלב צורת התמודדות זו בתוך הטרמינולוגיה המקובלת כיום בספרותעל התמודדותעם לחצים, ניתן יהיה לכנותה "התמודדות-ממוקדת-באינטרנט coping).(internet-focused התמודדות-ממוקדת-באינטרנט עדויות של השנים האחרונות מעידות עלכך שהשימוש באינטרנטהולך וגוברבקרב כל הגילאים, ילדים, מתבגרים, צעירים ומבוגרים. בהתאם, קיימות עדויות מחקריות לפיהן האינטרנטמשמש ככליעזר משמעותילצורך התמודדות עם בעיות וקשיים בחייהם של אנשים רבים.כך, לדוגמא, במחקר שנעשה לאחרונהנמצא כי צעירים משתמשים באינטרנטכדרך התמודדות באופנים שונים: 86.6% ביקרו באתרי אינטרנט שוניםכדרך התמודדות כדי להימנע מגורמי מתח, 60.% התמודדועםמתח באמצעות חיפוש מידע באינטרנט, 0.% התמודדו עם מתח באמצעות חיפוש תמיכה חברתית בקהילה באינטרנט, ו- 0.% ביקרו באתרי אינטרנט כדי לאוורור רגשות (00 Beckman,.(Moghbeli & יתרה מזו, מספר מחקרים מצביעיםעל קשר אפשרי בין מידת השימוש באינטרנט לביןדרך ההתמודדות המאפיינת את הפרט.למשל, במחקר שבחן שימוש בעייתי באינטרנטבקרב סטודנטים סינייםנמצא כי סטודנטיםעם שימוש בעייתי ו/או מרובה באינטרנט היו יותר בעלי סגנון התמודדות נמנע, ופחות בעלי סגנון התמודדות ממוקד בעיה ) Li, Wang, 009.(Wang & במחקר נוסף שבחן שימוש בעייתי באינטרנטבקרב סטודנטים,נמצאו הבדלים בין גברים לנשים. בקרבגברים נמצאקשר בין שימוש בעייתי באינטרנטלבין פוביות, חרדות, עיסוק במשקליתר, וסגנון התמודדות שלמשאלתלב (תקווה לתוצאה חיובית).בקרב נשיםנמצאקשר בין שימוש בעייתי באינטרנטלבין דיכאון וסגנון התמודדות של לשמורלעצמן (לשמוראת הדאגות לעצמן מבלי שאחרים יידעו) והורדת מתח (שחרור מתחים בדרכים שונות) (0 Pritchard,.(Hetzel-Riggin & במחקר שבחן את ההתמודדות עם בדידות בקרב צעירים בגילאי - באינטרנט ומחוץ לאינטרנט, נמצאקשר חזק בין סגנון התמודדותנמנע מחוץ לאינטרנט, לבין שימוש באינטרנט כבידור. בנוסף, צעיריםאשר החשיבו תקשורת כשימוש החשוב ביותר של האינטרנט, התמודדו עם בדידות באמצעות הבעת רגשות ותמיכהחברתית. מסקנת החוקרים הייתה כי סגנון ההתמודדות באינטרנט, קשור לסגנון ההתמודדות מחוץ לאינטרנט, במיוחד בקרב בעלי סגנון התמודדות נמנע (00.(Seepersad, ברוח דומה, במחקר שפורסם

15 לאחרונה (0 Jirard, (France, Danesh, & הגיעו החוקרים למסקנה שלצורך חיזוקיכולת ההתמודדות של בני נוערעם בריונותברשת יש צורך בטיפוח דרכי ההתמודדות שלהם באופן דללי,גם בליקשר לשימושים שהם עושים באינטרנט (לצורך התמודדות או בכלל). אולם, עולה השאלה האםיתכן שאנשים מסוימים פונים כיום להתמודדותדרך האינטרנטכדרך ראשונית ומועדפת (ברירת מחדל)על פני בדיקה קודמת של דרכי התמודדות אחרים? התמודדות דרך העדפה לשימוש באינטרנט,אם קיימת, תייצג "התמודדות ממוקדת באינטרנט" internet-).(focused coping דרך התמודדות זו יכולה להיות קיימת בזכותעצמה, כך שאינה קשורהלדרכי התמודדות אחרות הקיימות בספרות, ומהווה סגנון התמודדותחדש, או סגנון התמודדות נוסף הכולל תת-דרכי התמודדות. אולם, בהחלט ניתן גםלראותה כנגזרת מהטריכוטומיה המקובלת כיום בקטלוג של סגנונות התמודדות (להלן),כך ש"התמודדות ממוקדת באינטרנט" יכולה להיות קשורהלכל אחת משלושהדרכים המוכרות כיום -ממוקדת-בבעיה, ממוקדת-ברגש או ממוקדת- בהימנעות. קרי, התמודדות ממוקדת באינטרנט יכולה להיות רב-ממדית ומגוונת. כמו כן היא יכולה להוותדרך יעילה והסתגלותית להתמודדותעם הבעיה,למשל חיפוש מידע באופן מושכל ומותאם או קבלת תמיכה חברתית באינטרנט, אךגם עלולה להיותלא יעילה ולייצג נטייה לבריחה או להימנעות מהתמודדותעם בעיה,למשל גלישה באתרי אינטרנטלשם הסחתהדעת, או חיפוש מידע שאינו מושכל.כך או אחרת, העדפה להתמודדות באמצעות האינטרנט,אם קיימת, מייצגתדרך התמודדות הראויה למחקר יסודי, שכן לקיומה יכולות להיות השלכותעל מגמות בפיתוחרשת האינטרנט,הצפת שימושים חדשים בשילוב האינטרנט במערך הטיפול הנפשי, הדגשת עקרונות נוספים בעיצוב אתרים המשיקים לנושאים הקשורים ל(אי-) התמודדות, וכדומה. המחקר הנוכחיעשה אתהצעד הראשון בבחינת האפשרות של התמודדות-ממוקדת באינטרנט. במסגרת המחקרנעשה ניסיוןלברראת השכיחות הכללית של התמודדותעם בעיות וקשיים באמצעות האינטרנט,בקרב צעירים בישראל מהמגזר היהודי והמגזר הערבי,ואת השכיחות הספציפית של העדפת ההתמודדות באמצעות האינטרנט, עלפני בחינה שלדרכי התמודדות אחרים. בתוךכךנבדק האם סגנון התמודדות זה אכן מובחן מסגנונות התמודדות אחרים המדווחים בספרות ומהם המאפייניםשל מי שפונים לשימושבדרך התמודדות זו תחילה? מענה על שאלות אלהחשוב לצורך בחינת הרלוונטיות של דרכיהמחקר והתשאול הנהוגים כיום, לצורך בירור האופן בו מתמודדים אנשים עם מצבי לחץ. קרי,האם חוקרים ואנשי שטח בוחנים

16 דרכי התמודדות עם לחצים תוך שהם לוקחים בחשבון את מגוון הדרכים המודרניות בהן נוקטים בניאדם (בגילאים שונים ובמגזרים שונים)לצורך התמודדותעם בעיות? זיהוי דרכי התמודדות ייחודיותו/או נטייה שכיחה ומשמעותית להשתמש באינטרנטלצורך התמודדות יכתיבגם צורך במציאת דרכים חדשות להתערבויות פסיכו-חינוכיות שתכליתן טיפוח כישורי התמודדות. מאפיינים אישיותיים שיסבירו את הפנייה להתמודדות ממוקדת באינטרנט ככלל, גורמים אישיים שונים קשורים לשכיחות השימוש בדרכי התמודדות שונות. באופן דומה, בחינה מסודרת שלהשאלה שעמדה בבסיסהמחקר הנוכחי, כפי שפורטה לעיל, מחייבת בחינה של מאפייני האנשיםאשר מאופיינים בשימוש בהתמודדות ממוקדת באינטרנט,אםאכן זותמצא. לשון אחר, ייתכן שאנשים המעדיפים לפנות לאינטרנט לשם התמודדותעם בעיות מאופיינים בתכונות אישיותיות ייחודיות. במחקר זה המאפיינים האישיותיים שנבחנוהם הדימוי העצמי, בהירות העצמי, הכישורים החברתיים והנטייה להסתיר סודות, כפי שמפורט להלן. גובה ובהירות הדימויהעצמי אדם בעל דימוי עצמי גבוה מתאפיין ברגשות של פיקוח, החלטיותעצמית, אמונה ביכולת העצמית, התמודדות אפקטיביתעם אתגרים ואוטונומיה. כמו כן הוא מרגישחשוב עבור אנשים משמעותיים בחייו ומוערך עלידם. בניגוד אליואדםבעל דימוי עצמי נמוך מתאפיין בחוסרכבוד עצמי,הרגשה של חוסרערך וחוסר חשיבות. הואחושש מעצם הכישלון,וכךנוצר מעגל קסמים של הערכה עצמית נמוכה, המובילה לביצועים כושלים, המחזקים את ההערכה העצמית הנמוכה (כהן, 000 ).על פי חלק מהחוקרים, הערכה עצמיתגדלה או מצטמצמת בתגובה לסביבתהאדם והיא יכולה לסייע בחיסון שלהאדם מגורמי הלחץ (996, Gullotta ).נמצא כי אמונות חיוביות על העצמי, ביניהן דימוי עצמי, הערכה עצמית או ביטחון עצמי, קשורות להתמודדות פעילה.(Schonplug & Jansen, 99) במחקר שבחןאתהקשר בין הדימוי העצמי לבין שימוש בעייתי באינטרנטבקרב סטודנטים, נמצאקשר שלילי בין הדימוי העצמי לשימוש בעייתי באינטרנט, כלומר סטודנטים בעלי דימוי עצמינמוך, היו בעלי שימוש בעייתירב יותר באינטרנט (00 Banyard,.(Niemz, Griffiths, & במחקר אחר נמצאקשר בין דימוי עצמי נמוך לבין שימוש מרובה באינטרנט,כאשר שימוש זה מהווהדרך לבריחה מבעיות הקשורות לדימוי העצמי (000 Saling,.(Armstrong, Phillips, & במחקר אחר שבחןאת הקשר בין שימוש בעייתי באינטרנט לרווחה נפשיתבקרב סטודנטים 6

17 בתורכיה, נמצא שדימוי עצמינמוךהוא משתנה המתווך בקשר בין שימוש בעייתי באינטרנטלבין רווחה נפשית 0) Durak,.(Senol-Durak, & בהקשר זהיש לציין כי לא רק לגובה ההערכה העצמית אלאגם לבהירות ההערכהיכולה להיות חשיבות בהקשר הנדון. בהירות ההערכה העצמית מוגדרת כמידה שבה מרכיבי העצמי ברורים, עקביים ויציבים (990.(Campbell, מחקר שנערך בקב מתבגרים בישראל חיזקאת הטענה לפיה בהירות ההערכה העצמית מהווה אפיון בעל חשיבות רבה להבנת המידה והסוג של שימוש באינטרנט האופייניים למתבגרים.ממצאי המחקר העידו עלכך ששימוש-יתר באינטרנט,בקרב מתבגרים,עשוי לייצג ניסיון חיובילבירור ולהבנהעצמית טובה יותר ולא בהכרח התנהגות מתמכרת. בעקבותכך הוצע להבחין בין שלושה סוגים של שימוש-יתר באינטרנט: "שימושיתר" שעונה על צרכי החיים המודרניים, "שימוש כבד"לצורכי חקירת העצמי, ו"התמכרות לאינטרנט", שימוש באינטרנט למטרות אחרות (0 Bukobza,.(Israelashvili, Kim & הבחנה זו מדגישה אתהתועלת הגלומה באינטרנט כאמצעי לקידוםמצבם הרגשי וההתפתחותי של בניאדם בכלל וצעירים בפרט. מאפיין נוסף שקשור לדרכי התמודדות יעילההן המיומנויות החברתיות שלהאדם ויכולתו ליצור קשרים חברתיים. כישורים חברתיים כישורים חברתיים מוגדרים כהתנהגויות חברתיות נלמדות, המאפשרות ליחיד לקיים יחסי גומלין יעיליםעם בני גילו ולהימנע מתגובות חברתיותלא מקובלות ע"י הסביבה (986.(Gresham, הכישורים החברתיים משפיעים באופן ישיר אועקיףעל יחסים בינאישיים עם קבוצת השווים והמבוגרים. אנשיםעם כישורים חברתיים גבוהים נחשבים כאלה שמסוגלים לענות על דרישות התפקוד היומיומי, ויכולים לשאת באחריות לרווחתם ולרווחת הזולת, בניגוד לבעלי כישורים חברתיים נמוכים 987) Elliot, (98) Michelson, Wood & Kazdin.(Gresham & הגדירו שבע הנחות יסוד כבסיס להמשגה של כישורים חברתיים:.נרכשים בעזרת למידה (חיקוי, התבוננות, שינון,חזרהומשוב).. כוללים התנהגויות מילוליות ובלתי מילוליות.. כוללים יוזמות ותגובות אפקטיביות ומתאימות.. תורמים לקבלת מירב החיזוקים החברתיים מגורמים בסביבה.. הם בעלי אופי אינטראקטיבי בטבעםודורשים תגובה מתאימה. 6. ביצועם מושפע מאפיוני הסביבה. 7. לקויות בביצוע חברתי, ניתן להגדירן ולהפכןלמטרה להתערבות טיפולית. 7

18 ישנן טענות סותרותבאשר לקשר בין הכישורים החברתיים לשימוש באינטרנט. על פי טענה אחת, לשימוש באינטרנטיש השפעה שלילית על יחסיםחברתיים, מכיוון שהוא גורם לאנשים בעלי שימושיתר באינטרנט להשתתפות מופחתת בחיים החברתיים (00.(Baruch, טענה הפוכה היא שלאינטרנטיש פוטנציאל להגביר את היחסים החברתיים כיהוא מאפשר להשתתף בתקשורתעם יותר אנשים בקלות רבהיותר (996 Floyd,.(Parks, & כמו כן, האינטרנט מאפשר יצירת יחסים בינאישיים מסוגים שונים, רשתות חברתיות, צ'טים וקהילותברשת, הכניסו משמעות חדשה למושג "חברות". נמצא כי האינטרנט מהווה מכניזםהמקל עליצירת קשרים חברתיים, הנתפסים כקשרים תומכים (008 LaRosa,.(Liu & מכיוון שהאינטרנט מקל על יצירת קשרים, ניתן להביןאת התופעה שנמצאה כי אנשים בודדים משתמשים באינטרנט יותר מאשר אנשים שאינם בודדים (00 Schumacher, Morahan-Martin ).מנגד, & במחקר שנעשה בקרב תלמידים בכיתה י'עם וללא לקויות למידה התברר שלאינטרנט יכולה להיות תרומה דיפרנציאלית להסברת תחושת הבדידות - עלפי מחקר זה 00) Margalit, (Sharabi & תלמידים שהשתמשו באינטרנט בשימוש רחב יותרלצורך תקשורתעם חברים מהחיים האמתיים דיווחו על ירידה בבדידות; לעומתם, תלמידים שעשו שימוש באינטרנטלצורך חברויות וירטואליות דיווחו על תחושהחזקה יותר של בדידות. ברוח זו, מחקרים נוספים שבחנו את הקשר בין שימוש באינטרנט וכישורים חברתיים הצביעו על קשר חיובי בין שימוש-יתר באינטרנט לבין בדידות וחוסר איזון בין שעות הפנאי לעבודה (00 Sjöberg, (Engelberg & ועל קשר שלילי בין התמכרות לאינטרנט לבין תחושה של מסוגלות עצמית חברתית (00 Akin,.(Iskender & מאפיין נוסף שיכול להיות רלוונטי להקשר של המחקר הנוכחי הוא הנטייה להסתיר סודות. הנטייה להסתיר סודות הנטייה להסתיר סודות היא נטייה להסתיר באופן פעיל מידע מאנשים אחרים, מידע אשרנתפס כאישי, שלילי או מצער. נטייה זו כוללת שלושה מרכיבים: הנטייה להסתרה, החזקה של סוד אישי מטריד,והחשש מגילוי הסוד (990 Chastain,.(Larson & נמצא כי הנטייה להסתרת סודות קשורה למוכנות לחיפוש עזרה,דרך קשרים מתווכיםעם תמיכה חברתית, מתחנפשי וגישות כלפי חיפוש עזרה. אנשים בעלי נטייה להסתרת סודות, יחוו פחות תמיכה חברתית, יותר מתח נפשי וגישות פחות חיוביות כלפי חיפושעזרה, וגם באופן פרדוקסלי יהיו בעלי נכונות רבה יותר לחיפושעזרה וייעוץ (999.(Cramer, במחקר שנעשה לאחרונה ושיחזראת מחקרו של 8

19 Cramer בקרב סטודנטים אשר חוו בעיה נפשית,אקדמית או שקשורה לקריירה נמצאקשר בין הנטייה להסתרת סודות לנכונות לפנייה לייעוץ,עם המשתנים המתווכים ניסיון חברתי שלילי ומתח נפשי (00 Armstrong,.(Vogel & במחקר שהשווה שיחות און-ליין באינטרנט לעומת שיחות פנים מול פניםנמצא שבאינטראקציות שנעשו און-ליין הייתהיותר חשיפה עצמיתושאלות אישיותמאשר בשיחות פנים אלפנים (00 Walther,.(Tidwell & במחקר אחר שבחןהצגה עצמית מזויפת באינטרנט בקרב בני נוער בגילאי -6 נמצא שבני נועראשר דיווחו על התנהגות מזויפת באינטרנט (כמוהצגת גיל, משקל אודת אחרים) היו בעלי כישורים חברתיים פחות טובים,רמות נמוכות של דימוי עצמי,ורמות גבוהות של חרדה חברתית ותוקפנות. אלואשר משתמשים באנונימיות של האינטרנט על מנת להציג את עצמם בכוונה באופן שגוי, מסכניםאת הרווחה החברתית שלהם 00) Lindsey,.(Harman, Hansen, Cochran & במחקר אחרנמצא קשר בין מאפיינים אישיותיים והנטייה להסתרתזהות ברשת,כאשר למופנמים יש נטייה להראות את האני האמתי שלהםברשת, לעומת אנשים מוחצנים יותר, שיראו את האניהאמתי שלהם מחוץלרשת 00) Fox,.(Amichai-Hamburger, Wainpel, & אחד ממאפייני האינטרנט הוא שניתן לפעול בו באנונימיות מוחלטת, והגולש אינו נראה פיזית, דבר המאפשר חופש בהצגה האישית (ברק, 006). על כן ניתן להניח כי אדם שהוא בעל נטייה להסתיר סודות יפנהיותר לאינטרנטכדרך התמודדות עם בעיות,מאשר שימושבדרכי התמודדות אחרים. 9

20 שיטה תיאור מהלך בניית השאלונים השאלונים לבחינת הנטייה ל"התמודדות ממוקדת אינטרנט"וכן השאלון לאומדן "מידת השימוש באינטרנט" נבנו במיוחד לצורכיהמחקר הנוכחי. כשלב ראשון בתהליך בניית השאלונים נבחנה הספרות המחקרית הקיימת בתחומים אלהוכן נבחן החומר הקיים באתרים רלוונטיים, כדלקמן: () בניית השאלון לאומדן מידת השימוש באינטרנט: שאלונים קיימים בנושא שימוש באינטרנט נדלו מתוך מחקרים שפורסמו במאגר המידע בפסיכולוגיה (PsyNet) ובמאגר הנתונים על האינטרנט בישראל.(STS) בנוסף, נבחן מידע מאתר האינטרנט אלקסה, אשר מפרטעל נתוני הגלישה עלפי מדינות, מדרגאתאתרי האינטרנט הפופולריים בכל מדינה,ומפרט לגבי נתונים דמוגרפיים של הגולשים בכל אתר (אלקסה). () בניית שאלון ל"התמודדות ממוקדת באינטרנט" נבנה על בסיס סקירת מחקרים רלוונטיים בתחום השימוש באינטרנט בהקשרים שלמצבי לחץ, כפי שנדלו מתוך מאגר המידע הפסיכולוגי.PsyNet כמו כן נוסחו היגדים רלוונטיים, המיצגים שימוש באינטרנט לצורכי התמודדות,אשר מקבילים להיגדים המופיעים בשאלון,( Carevr, Scheier, & Weintraub, 989 ) COPE כך שיהיו בעלי ניסוח הדומה לפריטים שבשאלון ההתמודדות הנ"ל ומתאימים למענה עלפני אותה סקלת תשובות.הדגש שהוענק לשאלון,COPE לצורך בניית שאלון ההתמודדות באמצעות אינטרנט,נבע מהכוונה, שמומשהבהמשךהדרך, לבחון אתנושא ההתמודדות באמצעות אינטרנט על רקע סגנונות ההתמודדות המופיעים בשאלון.COPE כך נכתבו 9 היגדים, המייצגים דרכים שונות של התמודדות עם בעיות באמצעות פנייה לאינטרנט, כשאלהגם מייצגיםאת שלושת סגנונות ההתמודדות הכללים המדווחיםלרוב בספרות, כדלקמן:התמודדות ממוקדת בבעיה (7 פריטים), התמודדותממוקדת רגש ( פריטים) והתנתקות (6 פריטים).להיגדים אלה נוספה שאלה כללית ופתוחה (המיועדת למענה בלשונו של המשיב) שניסוחה היה: "אם כשישלך בעיה אתה משתמש באינטרנטכדי להשיג משהו אחר אנא הסבר מה אתה עושה." לאחר כתיבת טיוטה ראשונית של שאלון מידת השימוש באינטרנט ושאלון ההתמודדות באמצעות אינטרנט העברנו אותם באופן אינדיבידואלי בקרבמדגם קטן של 7 צעירים בגילאים שונים, בנים ו- בנות, סטודנטים ו- לא סטודנטים, על מנת שיחוואתדעתם ויוסיפו תחומים חסרים. לגבי שאלון שימוש באינטרנט עלה כי אחד השימושים באינטרנט שלא מופיע בשאלון הוא אתרי

21 סקס, אךלאחר חשיבה בנושא הוחלטלא להכליל תחום זה משתי סיבות: תחום זה עלוללעורר מבוכהבקרב חלק מהמשתתפים ולפגום במהימנות התשובות.ב. מכיוון שמדובר בשאלון שיועבר בקרב מתבגרים, ומתוך רצון להשוות בין התשובות של שתי קבוצות הגיל, הוחלט שעדיףלא להכניס תחום זה. לאורהמשוב שנאסף ובחינה חוזרת של צוות המחקר את השאלונים המתהווים נבנתה הגרסה הבסיסית המיועדת להעברה בקנה מידה רחב. תיאור השאלון שחובר לצורך בחינת נושא ההתמודדות באמצעות אינטרנט השאלון "התמודדות ממוקדת אינטרנט" חובר לצורךהמחקר הנוכחיוהוא כולל היגדים המייצגים התמודדות עם בעיות או לחצים באמצעות פנייה לאינטרנט, במובנוהרחב של המושג אינטרנט.כמו כן,ההיגדים מתייחסים לנטייה כללית התנהגותית לפנייה לאינטרנט לצורך התמודדותוהם לא מנוסחים כשימוש באינטרנט בהקשר לבעיה נקודתית-ספציפית. כאמור, בהתאם לחלוקה המקובלת בספרות לשלושה סגנונות התמודדות כלליים, ההיגדים שחוברו נחלקים ל- סוגים:.התמודדות ממוקדת בעיה: למשל, כשיש לי בעיה אני מחפש עזרה מקצועית באינטרנט כמו בפורומים מקצועיים/ כשיש לי בעיה אני מחפש מידע באינטרנט,וקורא על התחום באתרים שונים, כדי לגלות עוד פרטיםעל המצב,.התמודדות ממוקדת רגש:למשל, כשישלי בעיה אני מתכתב עםחברים באינטרנטעל איך אני מרגיש/ כשיש לי בעיה אני מחפש תמיכה רגשית מחברים או קרוביםדרך האינטרנט, באמצעות התכתבות במייל, בצ'אט או ברשתות חברתיות..התנתקות: למשל, כשישלי בעיה אני צופה בסרטיםובסדרות בצפייה ישירה באינטרנט / כשישלי בעיה אני משחק במשחקי רשת במחשב כדי לחשוב על משהו אחר. בסופו שלדבר שאלון ההתמודדות באמצעות אינטרנט כלל 9 היגדים,אותם המשיב צריך להעריךעל פני סולם בן דרגות המייצגותאת המידה בה הוא נוטה להשתמשבדרך הפעולה המיוצגת בהיגד המסוים, כשהואבמצב של לחץ. סולם התשובות היה בן דרגות, מ- "אניבדרך כלללא עושה זאת"עד "אניבדרך כלל עושה זאת במידה רבה". מחקר הפיילוט בראשיתהדרך בוצע מחקר פיילוט שתכליתו הייתה בחינה מוקדמת של השאלון שנבנה,לצורך הערכה ראשונית של התוקף והרלוונטיות שלהם ולצורך ביסוסם ככלים שישמשו לאיסוף הנתונים הנדרשים במסגרת המחקר הנדון. מחקר הפיילוט בוצע בקרב צעירים (גילאי -0) ובני נוער (גילאי -8) יהודים וערבים,וכלל קבוצות מיקוד המייצגות בני נוער יהודים וערבים.ראהגם פרק ההליך, להלן.

22 קבוצות המיקוד קבוצות המיקוד התקיימו לאחר תיאוםמראשעם בתי ספר אחד יהודי ואחדערבי. התיאוםעם בתיהספר כלל סיכום עלמפגש בין חוקרת לבין קבוצת תלמידיםאשר יבחרועל ידי היועצת החינוכית באותו בית ספר. ליועצת (ולהנהלת בית הספר) הוסברה המטרה הכללית שלהמחקר והמטרה של קבוצת המיקוד,אךלא ניתנו ליועצת הנחיות כלשהן לגבידרך בחירת התלמידים שישתתפו בקבוצת המיקוד. המטרה הכללית של קבוצות המיקוד הייתה לבחוןאת מידתהתאמת השאלונים שנבנומראש (ראה לעיל) למדידת ה"התמודדות באמצעות אינטרנט" ולמדידת "מידת השימוש באינטרנט". אולם כדי לא להטות את המשתתפים לפריטים ספציפיים או לצורות מחשבה מסוימות הוכנה רשימת שאלות לפיהןהתנהל הדיון בקבוצת המיקוד. השאלות שהוכנו נבנו מלכתחילהבסדר שהולך מהכלל אלהפרט; קרי, מאמירות כלליותעל תפיסותיהם ביחס לבית הספר והזמינות של מחשבים בו,דרך שאלות העוסקות במאפייני השימוש שהם עושים באינטרנט וכלה בשאלות הממוקדות בנושא השימוש באינטרנטלצורך התמודדותעם בעיות. להלן רשימת השאלות שהוכנה:. מה שלומכם? איך אתם מרגישים בבית הספר? מה הקשיים העיקריים שיש לתלמידים שלומדים בבית הספר (לא רק לכם ולא רק בלימודים?) אתם משתמשים במחשבים ובאינטרנט בבית הספר? לאיזה צרכים? האם בית הספר מעודד שימוש באינטרנט? האם האינטרנטנגישלכם בביתהספר, מלבד בזמן שיעורים? מחוץ לבית הספר -האםאתם משתמשים באינטרנט לצורכי לימודים, הכנת שיעורי בית.... או התכוננות למבחן? באופן כללי, מתיאתם משתמשים באינטרנט? מה השימושים העיקריים שאתה עושה באינטרנט? ומה עוד? האםאתם שייכים לפורום כלשהו ו/או פעיליםברשת חברתית כלשהי (פייסבוק,וכו') האםאתם משתמשים באינטרנטלצורך פתרון בעיות?

23 האם קרה שהעדפתם לפנות לאינטרנט לצורך התמודדות עם לחצים? מתי? למה? איך? עד כמה ואיךאתםמשתמשים באינטרנטלצורך התמודדותעם לחצים שיש עליכם? 0.. לחצים בתחום הלימודים?... לחצים בתחום החברתי?... לחצים בתחום המשפחתי?... לחצים בתחומים אחרים? האם מישהו יכול לתת דוגמא למצב בו השתמשבאינטרנטלצורךפתרון של בעיה כלשהי או כדי לעבור קושי שעמדת בפניו? זה יכול להיות אפילו בעיה קטנה או התלבטות.. כשיש לכם בעיה, האם אתם משתמשים באינטרנט במקום פתרונות אחרים או בנוסף להם? עד כמה, כיום, אתם מעדיפים להשתמש באינטרנט לצורך התמודדות עם לחצים? למה? להציג מקרה: למשל... חבר שלך עזב אותך/ רבת עם החברה שלך. איך כדאי להתמודד.. עם המצב? באיזה מידה תפני לאינטרנט כדי להתמודד?.6 האם הפנייהלאינטרנט זה הפתרון המועדף עלייך או הראשון שאתה מנסה כאשר אתה נתקל בקושי? באיזה מצבים לא תרצו להשתמש באינטרנט? האם יש אתרים מסוימים אליהם אתם גולשים כשאתם בלחץ?..פורומים מסוימים?.. האם קרה שהשתמשתם באינטרנט לצורך חיפוש מידעעל בעיה רפואית? קבלת תמיכה רגשית מחברים? קבלתעזרה מקצועית מגורמי מקצוע (כמו: ייעוץ נפשי) קבלת רעיונות כיצדלהתמודדעם הלחצים שמופעלים עלי?

24 חיפוש מידע על איך אנשים אחרים מתמודדים עם לחץ מהסוג שמופעל עלי גלישה לכל מיני אתרים רק כדי להירגע ולא לחשוב על הבעיה חיפוש מישהו זר ברשת שיכול להתייחס אלי בלי כל מיני דעות והטיות מוקדמות.0 יש אנשים שכאשר יש להם בעיה הם מחפשים מידע באינטרנט כמו בגוגל, ויקפדיה או בפורומים, מה אתה חושב על כך? האם זו דרך יעילה בעיניך להתמודדות? האם קרה לך פעם?. יש אנשים שכאשר יש להם בעיה הם מחפשים מישהו להתכתבאתו באינטרנט, כמו במייל, בצ'אט, בפייסבוק, כדי לקבל תמיכה רגשית. מה אתה חושב על כך? האם זו דרך יעילה בעיניך להתמודדות? האם זה קרה לך?. יש אנשים שכאשר יש להם בעיה הם מנסים להתנתק ולהסיח את דעתם, באמצעות משחקי רשת במחשב, צפייה ביו-טיוב, האזנה למוזיקה או משהו אחר. מה אתה חושב על כך? האם זו דרך יעילה בעיינך? האם זה קרה לך?. מה היתרונות של שימוש באינטרנט לצורך התמודדות עם לחצים?. מה החסרונות של שימוש באינטרנט לצורך התמודדות עם לחצים? אם הייתם צריכיםלדרגאת המידה בה האינטרנט מסייע להתמודדותעם לחצים - הייתם מדרגים אותו (על פני סולם בן 00 דרגות; ציון גבוהיותר -מאד מסייע?) איך. מה היית רוצים שיהיה באינטרנט כדי שתוכלו להיעזר בו (יותר מאשר כיום) לצורך התמודדות עם לחצים ובעיות? 6. לסיום : האם יש משהו אחר שאתה עושה באינטרנט כאשר יש לך קושי או בעיה? האם יש משהו נוסף שהיית רוצה להוסיף בנושא?.8.9

25 כדי לעודדאת התלמידים להביע דעותיהם הובטח לנוכחים בקבוצת המיקוד שבסוף המפגש יוענק להם שי כביטוי להערכה על השתתפותם (הםלא ידעו מלכתחילה מה יהיההשי זיכרון נייד; דיסק-און-קי). קבוצות המיקודנוהלו בשפה מדוברת עלידי התלמידים קרי,עבריתבקרב בני הנוער היהודיים, וערבית בקרב בני הנוער הערביים. מנחות קבוצות המיקוד היו סטודנטיות לתוארשני בייעוץ חינוכי, הנמצאות בשלבמתקדם של לימודיהןושכבר היולהן התנסויות קודמות בניהול שיחות פרטניות וקבוצתיותעם בני נוער. כאמור, מנחה אחת שייכתלמגזר היהודי והשנייה שייכתלמגזר הערבי;כך הןגם הוצגו למשתתפים בקבוצות המיקוד ("...יועצות חינוכיות, שמבצעות מחקר שמטרתו להכיר טוב יותר את החיים של בני נוער...ושהמידע שיאמר כאן לא יימסר לביתהספר"), כך שהמשתתפים בקבוצות המיקוד היו אמורים להרגיש נוח להתבטא באופן חופשי בנוכחותן. סיכום המידע שעלה בכלאחת משתי קבוצות המיקוד מופיע בנספח. קבוצות המיקוד הצביעו על עושר בדרכי השימוש של בני הנוער באינטרנט, ובמיוחד אלה המתבצעות באמצעות טלפונים חכמים וכיוב'. בהתאם לכך הועשרה רשימת דרכי השימוש באינטרנט שהוצגה להתייחסות ודירוג המשתתפים במחקר רחב-ההיקף (שבוצעלאחר מכן). אשר לשימוש באינטרנטלצורך התמודדותעם לחצים, דברי המשתתפים בקבוצות המיקוד גיבו את ההיגדים והסולם שחוברותמכו ברלוונטיות שלולצורך בחינת הנושא הנדון.כך, מחקר הפיילוט הצביע עלכך שלמעט עדכונים זניחים (שבוצעו), השאלונים שחוברו אכן רלוונטיים לצורך בחינת הנושאיםהנ"ל וניתן להשתמש בשאלון שחובר כלשונו. בצד זהחשוב להדגיש כי המודעות לשימושהרב באינטרנטלצורך התמודדותעם לחציםהלכה והתעצמהבקרב המשתתפים בקבוצות המיקוד ככל שהשיחה התארכה. לשון אחר, ככל שדנו בנושא ובמאפייני השימוש לצורך התמודדות כךגברה מודעות המשתתפים לתדירות הרבה בה הם משתמשים באינטרנט לצורך התמודדותעם בעיות. מודעות גוברת זו, בתוך מהלך של שיחה שארכה כשעה-שעתיים סיפקהרמז ראשוני להנחה הכללית של המחקר הנוכחי, לפיה האינטרנט משמש כיום כלי מרכזילצורך התמודדותעם לחצים,בקרב בני נוער, ולכן מחייבתשומתלב מחקרית וחינוכית משמעותית.

26 המשתתפים במחקר המשתתפים שנכללו בקבוצת המבוגרים (גילאי ומעלה): איסוף הנתונים נערך במהלך חודשיםונעשה באחת משתי דרכים:. שאלונים מודפסים מודעה עם בקשה להשתתפות במחקר נתלתה בלוחות מודעות באוניברסיטאות, במכללות, ובמעונות הסטודנטים. נוסח המודעההיה כדלקמן: את/ה בטח משתמש/ת באינטרנט, אבל האם את/ה בגיל 0 עד? אם כן - הינך מוזמן/ת לענות על שאלון ולהשתתף בהגרלה של 00 על מנת להשתתף יש לשלוח מייל ל: o.@gmail.com נערך במסגרת מחקר בנושא השימוש באינטרנט בקרב צעירים. השאלון הינו אנונימי לחלוטין. השתתפותך חשובה לנו מאוד! בפועל, שאלונים מודפסים חולקו בקרב סטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב,במרכז האוניברסיטאי אריאל, במכללת סמינר הקיבוצים, ב- מעונות הסטודנטים בת"א (איינשטיין, ברודצקי ומילמן),וכןבמספר מקומות עבודה (בעיקרבקרב עובדי אל-על). קישור לשאלוןנשלח בדואר אלקטרוני ברשימות תפוצה של סטודנטיםעם בקשהלהשתתף במחקר,וכן להפיצובקרב צעירים נוספים. בנוסף, קישור לשאלון פורסם בפייסבוק בקבוצות של מכללות ואוניברסיטאות שונות, ובקבוצות נוספות של צעירים. שאלון מקוון קישור לשאלוןנשלח בדואר אלקטרוני ברשימות תפוצה של סטודנטיםעם בקשהלהשתתף במחקר,וכן להפיצובקרב צעירים נוספים. הנוסח שפורסם היה: 6

27 שלוםלכולם, אםאתם בגילאי 0-0 אני צריכהאתעזרתכם במענה על שאלון בנושא שימוש באינטרנט. בין המשתתפים במחקר יוגרלו פרסיםבסך של 00 כ"א. לינק לשאלון: du9nzjixsue6mq תודה... בנוסף, קישור לשאלוןפורסם בפייסבוק בקבוצות של מכללות ואוניברסיטאות שונות, ובקבוצות נוספות של צעירים -בפייסבוק, בפורומים בתפוז ובאתרים שונים. רשימת האתריםדרכם הופץ השאלון המקוון מופיעה בנספח. לאחר מילוי השאלון המידע הועבר למאגר נתונים אחיד. כאמור,גם בשאלונים המודפסים וגם בהודעות הדואר האלקטרוני ובפייסבוק נכתב כימטרת המחקר היא לבחוןאת השימוש באינטרנט ומאפיינים נוספיםבקרב צעירים בישראל. כמו כן, צוין כי השאלון הינו אנונימיוכי הוא מיועד לצרכי מחקר בלבד.על מנת לעודד השתתפותבמחקר, הוגרלו פרסיםעל סך 00 בין המשתתפים. תאריך ההגרלה צוין על גבי השאלון.לצורך השתתפות בהגרלההמשתתפים התבקשולרשום את כתובתהדואר האלקטרוני. הוסבר כי כתובת הדואר האלקטרוני תשמש להגרלה בלבד ותופרד מנתוני המחקר. המשתתפים שנכללו בקבוצת הצעירים (גילאי -8): לאחר קבלת ההודעה על המענק נבנו שאלוניהמחקר, האחד למתבגרים והשני למבוגרים- צעירים. שאלונים אלה נבנו תוך בדיקה שוטפתלמול תגובות של נחקרים פוטנציאליים בני אותן קבוצות גיל. לאחרהשלמת בניית השאלונים הועברה בקשה לאישור שלהמחקר מאת המדען הראשי של משרד החינוך. אישורזה נדרש לצורךהעברת השאלון לבנינוער הלומדים בבתי ספר. אישור המדען הראשי של משרד החינוך התקבל בתאריך 6 ינואר 0 7

28 לאחר קבלת אישור המדען הראשי שלמשרד החינוך, השאלון למתבגרים תורגם לערבית (תרגום כפול), כדי להקל על ההעברה בקרבמגזר זה. במקביל נבנה מדגם מייצג של בתיספר, מתוך רשימת כלל בתי הספר בהם יש כיתות ח' וכיתותי' שהן נשואהמחקר. בכוונה תחילה נבנהמדגם רחב ממה שהוגדר בהצעה,למקרה של דחיות וסירוב לשיתוף פעולה. לכל בתי הספר שנדגמו נשלחו מכתבים עםהסבר ביחס לנושא המחקר+העתק מאישור המדען הראשי של משרד החינוך. בפועלמתברר כי בכל בתיהפר לא הייתה התייחסות למכתבים אלה. לאחר תיאום טלפוני התקיימו, כאמור לעיל, שתי קבוצת מיקוד עם בני נוער,האחת בעברית והשנייה בערבית, שמטרתן קבלת משוב על השאלונים ואיסוף פריטי מידע נוספים שיש להיות מודעים אליהם. החל מחודש פברואר 0 הוחל בניסיוןלתאם טלפונית העברה של השאלונים בבתי הספר שנדגמו. יש לציין שתהליך זההיה ארוך מאד, מתסכל ונתון לשיקולי דעת לא-רלוונטיים של גורמים שונים בתוך בתיספר (לדוגמא: מזכירות). יש להדגיש כי הקושי בתיאוםהמועד להעברת השאלוןעמד בסתירה מוחלטת להתלהבות ולשיתוף הפעולה להם זכינומצד התלמידיםעצמם, שענו על כל השאלון (הארוך) בסבלנות רבה, התעניינו במטרותהמחקר נידבו מיוזמתם הצעות והערות מועילות. רשימת בתי הספר שהשתתפו במחקר מופיעה בנספח. המדגם הסופי בסופו שלדבר במחקר השתתפו 77 איש, מהם מתבגרים תלמידבתי ספר ו- 96 מבוגרים, רובם ככולם תלמידי מוסדות להשכלה גבוהה. במדגם המתבגרים: % היו דוברי העברית (שישה בתי"ס), 68% דוברי הערבית (שמונה בתי"ס); 6% היו בנות ו- 9% -בנים; הגיל הממוצע היה. שנים. במדגם המבוגרים: % היו דוברי העברית, 77% דוברי הערבית; 7% היו נשים ו- 7% -בנים; הגיל הממוצע היה.0 שנים. 8

29 כלי המחקר שאלון שימוש באינטרנט. השאלוןבדקתאת תדירות השימושים השונים שלהרשת והופיע בשתיגרסאות מעט שונות עבור מבוגרים ועבור מתבגרים.הגרסה למבוגרים כללה פריטים, השימושים המיוחדים למבוגריםהיו "אתרי היכרויות", "חיפוש עבודה", "קביעתתור לרופא", "תשלום חשבונות" ו"ביצוע פעולות בחשבון בנק". הגרסה למתבגרים כללה 0 פריטים, השימושים המיוחדיםלהם היו "חיפוש חבריםחדשים ברשתות חברתיות", "יצירת דמות בעולם וירטואלי כגון,"second" life ו"כתיבת סטטוסברשת חברתית". כמו כן, בשבעה פריטים משותפים היוהבדלי נוסח בין שתי הגרסאות. רוב הפריטיםלוו בסולם תשובות בן חמש דרגות מ- "אף פעם לא"ועד "לעיתים קרובות מאוד". הניתוח הפסיכומטרי של שתי גרסאות השאלון מופיע בפרק התוצאות. שאלון התמודדות באמצעות אינטרנט. השאלון מורכב מ- 0 פריטים בגרסה למתבגרים ומ- 8 פריטים בגרסה למתבגרים. השאלון נבנה כדי לכסות שלושה תחומים: התמודדות ממוקדת רגש, בעיה והתנתקות; פירוט בהקשר זההובא לעיל. פריטי השאלון מלווים בסולם תשובה בן דרגות, מ- "אניבדרך כלללא עושהאת זה"ועד "אניבדרך כלל עושה זאת במידה רבה". הניתוח הפסיכומטרי של שתיגרסאות השאלון מופיע בפרק התוצאות. שאלון התמודדות כללי. השאלון מורכב מ- פריטים. פריט (שימוש באלכוהול או סמים) לא היה למתבגרים. פריט חזר עלעצמו פעמיים אצל מתבגרים, המופע השני שלו הוצא מן הניתוח. חלוקת הפריטים ל- התחומים המקוריים הביאה מהמנויות נמוכות. לכן הוחלט לבנותאת המשתנים המחושבים בחלוקת-העל לשלושת תחומי ההתמודדות: ממוקדת בעיה (מקדם מהימנות קרונבך-אלפא= 88. במדגם מתבגרים ו- 87. במדגם מבוגרים), ממוקדת רגשות (אלפא = 8. ו- 8., בהתאמה) והתעלמות (7. ו- 80.). שאלון דימוי עצמי. השאלון מורכב מתשעה פריטים, שמונה מתוכם מנוסחיםכך שערך גבוה מסמן דימוי עצמי נמוך, ואילו פריט אחד (מספר שלוש) בכוון ההפוך.לצורך בדיקת שילובועם יתר הציונים, הכוון שלו נהפך.בניתוח פריטים נמצא כי פריט זה פוגם במהימנות השאלון ולכן הושמט מציון הסולם. כדי שציון גבוה יבטא רמה גבוהה של דימוי עצמי, נהפך כוון שמונת הפריטים הנותרים. מהימנות הסולם (אלפאשל קרונבך)הייתה 76. בקרב מתבגרים ו- 88.בקרב מבוגרים. 9

30 שאלון בהירות העצמי. השאלון כולל פריטים המלווים בסולם תשובותבןחמש דרגות מ- "לגמרי לא נכון"ועד "לגמרי נכון". פריט לדוגמא: "ייתכן שביום מסויםיש לי דעה אחת על עצמיוביוםאחר דעה אחרת עלעצמי". כל הפריטיםפרט לאחד (מספר ) נוסחוכך שציון גבוה סימן בהירות עצמית נמוכה. על מנת להקלעל פירוש הממצאים בהמשך, נהפך כוון התשובות על הפריטיםהאלהכך שציון גבוהיסמן בהירות עצמית גבוהה. בשאלון מתבגרים דוברי העברית לא הופיע הפריט הראשון בשאלון ("הרבה פעמים, האמונות שלי כלפיעצמי מתנגשותאחת בשנייה"). בנוסף, נמצא בקבוצה זו שפריט (בעל הניסוח החיובי במקור)פגע במהימנותהסולם בהיותו בלתי קשור אל יתר הפריטים.בקרב דוברי הערבית, פריט גם נעדר מהשאלוןובנוסף, אצל רוב המשיבים לא הופיעו תשובות לפריט האחרון בשאלון ("לעיתים קרובות קשה לי להגיע להחלטות מכיוון שאנילא יודע מה אני רוצה"). עלאף הבעיות האלה,נבנו ציוני השאלון כממוצעים של כל הפריטים עליהם התקבלו תשובות. בגללהבדלים במבנה הציונים בקבוצות השונות, יש לנקוט זהירות בעת השוואת רמות בהירות העצמי בקבוצות השונות. מקדמי המהימנות אלפא של קרונבך היו: מתבגרים דוברי העברית: 8., מתבגרים דוברי הערבית: 8., ומבוגרים: 86. שאלון הסתרת סודות. השאלון כולל שמונה פריטים המלווים בסולם תשובות בן חמש דרגות מ- "אףפעם לא" ועד "לעיתים קרובות מאוד". פריט לדוגמא: "אם אספר לחבריםאת כל הסודות שליהם יחבבו אותי פחות". מהימנות הסולם (אלפא של קרונבך) הייתה 8. בקרב מתבגרים ו- 90. בקרב מבוגרים. שאלון כישורים חברתיים. השאלון כולל פריטים המלווים בסולם תשובות בן חמש דרגות מ- "אףפעם לא" ועד "לעיתים קרובות מאוד". פריט לדוגמא: "אני מתחבר בקלות לאנשים חדשים". מהימנות הסולם (אלפא של קרונבך) הייתה 90. בקרב מתבגרים ו- 9.בקרב מבוגרים. השאלונים בהם השתמשנו לצורך המחקר הנוכחי מופיעים בנספח, כדלקמן: בנספח - 6 בנספח - 7 השאלון למתבגרים השאלון למבוגרים בנספח - 8 השאלוןלמתבגרים מתורגם לערבית 0

31 תוצאות בבחינה של ההתפלגויות והקשרים בין מאפיינים של שימוש באינטרנט התקבל שמשך הגלישה באמצע ובסוףהשבוע, תדירות בדיקת דוא"ל באמצע ובסוףהשבוע ומספרחברים בפייסבוק לא נמצאים בקשר מספיק ביניהם, כך שמוצדק לאחד אותם לסולם אגרגטיבי. כיוון שכך, בהמשך העיבודים הם נבחנו כמשתנים נפרדים. מאפיינים כלליים של השימוש באינטרנט, בקרב צעירים ומבוגרים הלוחות שלהלן מתאריםאת התפלגות הנתונים ביחס למאפייני השימוש באינטרנט - באופן כללי ותוך השוואה בין תתי הקבוצות; קרי, מבוגרים וצעירים, גברים ונשים, יהודים וערבים והשילוב בין מאפיינים אלה. תרשים. תדירות השימוש באינטרנט בקרב מבוגרים השוואה בין יהודים לערבים 60 תדירותשימושבאינטרנטבקרביהודים וערבים- מדגםהמבוגרים 8 0 יהודים ערבים פחות משעה ביום - שעות ביום מעל שעות ביום - שעות ביום 0

32 תרשים. התפלגות השימושים העיקריים באינטרנט בקרב מדגם המבוגרים - יהודים וערבים התפלגותהשימושיםהעיקרייםבאינטרנטבקרבמבוגרים יהודיםוערבים חיפוש מידע במנועי חיפוש קריאה וכתיבה במייל שימוש ברשתות חברתיות התעדכנות בחדשות ואקטואליה באינטרנט האזנה למוזיקה באינטרנט צפייהבסרטוניםב- youtube חיפוש כתובת או מספר טלפון באינטרנט ביצוע פעולות בחשבון הבנק דרך האינטרנט איסוף מידע באינטרנט לפני קניית מוצרים או שירותים חיפוש עבודה באינטרנט בעת הצורך צפייה בסדרות ותכניות טלוויזיה בצפייה ישירה שיטוט אקראי ברשת כשמשעמם לי חיפוש פרטים לגבי אנשים שמעניינים אותי באינטרנט שימוש בתוכנת מסרים מידיים הזמנת כרטיסים לסרטים והופעות דרך האינטרנט ערבים יהודים

33 מבנה שאלון שימוש באינטרנט ניתוח גורמים ופריטים של שאלון מתבגרים. על הפריטים הנותריםשל השאלון נעשה ניתוח גורמים עם הוצאה ראשונית של גורמים בשיטת הרכיבים העיקריים ועם רוטציה של גורמים בשיטת וארימקס. ניתוח הרכיבים העיקריים הניבשבעה רכיבים בעלי ערך אייגן מעל אחד.לפי קריטריון קאטל נבחרו שלושה גורמים להמשך הניתוח. שלושת הגורמים הללו הסבירו 6% משונות הפריטים.ערך אייגן של הגורם החלש ביותר היה.7 (ערך אייגן של הגורם הבא אחריו היה.9). הטעינויות של פתרון תלת-גורמי זה מוצגות בלוח. לוח. מבנה גורמים של שאלון שימוש באינטרנט מתבגרים הפריט העלאת תמונות כתיבת סטטוסברשת חברתית רשתות חברתיות כתיבה בצ'אט חיפוש חברים חדשים ברשתות חיפוש פרטים לגבי אנשים צפייה ביו-טיוב צפייה ישירה בסדרות וטלוויזיה חיפוש מידע האזנה למוסיקה הזמנת כרטיסים לסרטים הצגות והופעות קניית מוצרים ושירותים תוכנות מסרים מיידים איסוף מידע לפני קניות התעדכנות בחדשות כתיבת בלוג אישי רשתות לשיתוף קבצים יצירתדמות בעולם וירטואלי משחקי מחשב אוןליין התעדכנות בחדשות הספורט הורדת תוכנות קריאה וכתיבה במייל קריאה וכתיבה בפורומים חיפוש כתובת או טלפון שיטוט אקראי כשמשעמם לי בידור וצרכנות שימושים אחרים חברה בלוח, ניתן לראות כי הגורם הראשון כולל בעיקר את השימושים החברתיים ברשת ( 6 פריטים, אלפא = 79.). הגורם השני מקבץ בעיקר שימושים הקשורים לצריכת תרבות ולצרכנות (9 פריטים,

34 אלפא= 7.). את מהות הגורם השלישי קשה לאפיין מדובר בעיקר בשימושים נדיריםיותר של אינטרנט (0 פריטים, אלפא =68.). התפלגות פריטי השאלון. בלוח מוצגים ממוצעי התשובות לפריטי השאלון בקרב מתבגרים דוברי העברית והערבית. לוח. ממוצעי התשובות לפריטי שאלון שימוש באינטרנט מתבגרים, לפי שפה דוברי הערבית דוברי העברית הפריט 0 העלאת תמונות A כתיבת סטטוסברשת חברתית 7 רשתות חברתיות 0 כתיבה בצ'אט A חיפוש חבריםחדשים ברשתות 7 חיפוש פרטים לגבי אנשים 6 צפייה ביו-טיוב צפייה ישירה בסדרות וטלוויזיה חיפוש מידע האזנה למוסיקה 9 הזמנת כרטיסיםלסרטים הצגות והופעות 8 קניית מוצרים ושירותים 8 תוכנות מסרים מיידים 9 איסוף מידע לפני קניות התעדכנות בחדשות כתיבת בלוג אישי 0 רשתות לשיתוף קבצים A יצירת דמות בעולם וירטואלי 7 משחקי מחשב און ליין 6 התעדכנות בחדשות הספורט הורדת תוכנות 9 קריאה וכתיבה במייל 6 קריאה וכתיבה בפורומים חיפוש כתובת או טלפון שיטוט אקראי כשמשעמםלי ניתוח גורמים ופריטים של שאלון מבוגרים.על 7 הפריטים הנותרים של השאלון נעשה ניתוח גורמים עם הוצאה ראשונית של גורמים בשיטת הרכיבים העיקריים ועם רוטציה של גורמים בשיטת וארימקס. ניתוח הרכיבים העיקריים הניב תשעה רכיבים בעלי ערך אייגן מעל אחד.לפי קריטריון קאטל נבחרו שני גורמים להמשך הניתוח. שני הגורמים הללו הסבירו 9% משונות הפריטים.ערך אייגן של הגורם החלש יותר היה. (ערך אייגן של הגורם הבא אחריו היה.8 ).

35 הטעינויות של פתרון דו-גורמי זה מוצג בלוח. ניתן לראות כי הגורם הראשון כולל בעיקראת השימושים ברשתלצורך ביצוע פעולותוקבלת מידע (0 פריטים, אלפא= 80.). הגורם השני מקבץ בעיקר שימושים הקשורים לצריכת תרבות ולצרכנות (7 פריטים, אלפא= 77.). לוח. מבנה גורמים של שאלון שימוש באינטרנט מבוגרים השימוש באינטרנט תשלום חשבונות 9 הזמנת כרטיסיםלסרטים הצגות והופעות 9 איסוף מידע לפני קניות חיפוש כתובת או טלפון 8 ביצוע פעולות בחשבון הבנק 8 קניית מוצרים ושירותים קביעת תורלרופא חיפוש עבודה חיפוש מידע 9 קריאה וכתיבה במייל 6 צפייה ביו-טיוב האזנה למוסיקה 7 רשתות חברתיות הורדת תוכנות 0 העלאת תמונות 7 חיפוש פרטים לגבי אנשים צפייה ישירה בסדרות וטלוויזיה שיטוט אקראי כשמשעמםלי 0 כתיבה בצ'אט 7 משחקי מחשב און ליין התעדכנות בחדשות כתיבת בלוג אישי 8 תוכנות מסרים מיידים 6 קריאה וכתיבה בפורומים 0 רשתות לשיתוף קבצים 6 התעדכנות בחדשות הספורט אתרי היכרויות צרכנות ומידע חברה ותרבות בלוח מוצגים ממוצעי השימושים השוניםבקרב המשיבים המבוגרים דוברי העברית והערבית.

36 לוח. ממוצעי התשובות לפריטי שאלון שימוש באינטרנט מבוגרים, לפי שפה השימוש באינטרנט תשלום חשבונות 9 הזמנת כרטיסיםלסרטים הצגות והופעות 9 איסוף מידע לפני קניות חיפוש כתובת או טלפון 8 ביצוע פעולות בחשבון הבנק 8 קניית מוצרים ושירותים קביעת תורלרופא חיפוש עבודה חיפוש מידע 9 קריאה וכתיבה במייל 6 צפייה ביו-טיוב האזנה למוסיקה 7 רשתות חברתיות הורדת תוכנות 0 העלאת תמונות 7 חיפוש פרטים לגבי אנשים צפייה ישירה בסדרות וטלוויזיה שיטוט אקראי כשמשעמםלי 0 כתיבה בצ'אט 7 משחקי מחשב און ליין התעדכנות בחדשות כתיבת בלוג אישי 8 תוכנות מסרים מיידים 6 קריאה וכתיבה בפורומים 0 רשתות לשיתוף קבצים 6 התעדכנות בחדשות הספורט אתרי היכרויות דוברי העברית דוברי הערבית מבנה שאלון התמודדות באינטרנט. לוח מפרט את המידה בה המבוגרים והצעירים עושים שימוש באינטרנט לצורך התמודדות עם בעיה. 6

37 7 לוח. שיעור השימוש באינטרנט לצורך התמודדות "כשיש לי בעיה..." קבוצת ממוצע מחקר סטיית תקן %העושים זאת במידהרבהמאד אורבה מחפש מידע וקורא כדי לגלות עוד פרטים על מבוגרים צעירים המצב* מבוגרים מחפש תמיכה רגשית מחברים או קרובים צעירים באמצעות התכתבות מבוגרים מחפש עזרה מקצועית כמו בפורומים צעירים מקצועיים* מבוגרים צעירים צופה בסדרות וסרטים בצפייה ישירה* מבוגרים צעירים משחק במשחקי רשת* מבוגרים מחפש להשתייך לקבוצה או פורום עם בעיה צעירים דומה כדי ללמוד מה עושים* מבוגרים מצטרף לקבוצה או פורום כדי לא להיות לבד צעירים עם הבעיה מבוגרים צעירים מתכתב עם חברים על איך אני מרגיש מבוגרים מעדיף קודם כל לחפש תשובות באינטרנט צעירים ואח"כ לפנות למקורות אחרים* מבוגרים מחפש פתרונות באינטרנט כי הם יעילים צעירים יותר* מבוגרים מחפש מישהו שאפשר להתכתב איתו כדי צעירים לדעת מה הוא חושב מבוגרים מתכתב עם אנשים זרים שיגידו לי איך צעירים להתייחס לבעיה* מבוגרים מחפש מידע כדי לראות אם זו בעיה נורמלית* צעירים מבוגרים מנסה לקבל תמיכה והבנה ממישהו מקצועי..8. צעירים דרך אתרי סיוע ותמיכה מבוגרים גולש באינטרנט כדי לחשוב על כך כמה צעירים שפחות* מבוגרים לוקח פסק זמן כדי להירגע ובינתיים מתעסק צעירים עם האינטרנט* מבוגרים מחפש מערכון מצחיק ביו טיוב שיסיח את צעירים דעתי* צעירים כותב סטאטוסברשתחברתית (כמו פייסבוק) כדילשתףבמה שאני מרגיש** צעירים קודם כל מעלהלרשת חברתית תמונות שמביעות מה אני מרגיש/ה** צעירים אנימשתמשברשת החברתית כדילחפשקשר עם אנשים** מבוגרים גולש לאתרי קניות כדי לקנות משהו שישמח אותי** * הבדל מובהק בין מבוגרים למתבגרים ** שאלות ש נשאלו רק בקרב אחת מקבוצות הגיל

38 חיפו) לוח מלמד על שימוש נפוץ יחסית באינטרנט לצורך פתרון בעיות. בין דרכי השימוש הבולטות, לצורך פתרון בעיות, בולטות הדרכים הבאות: ( ש מידע כדי לגלות עוד פרטים על הבעיה () צפייה (ישירה) בסדרות ובסרטים () התכתבותעם חבריםעל איך אני מרגיש.ככלל, השוואה (באמצעות ניתוחי שונות מרובה) בין מידת השימוש באינטרנט בכל אחת מהדרכים שפורטו, לצורך התמודדות עם בעיות,מצביעעל כך שהמבוגרים יותר נוטים להיעזר באינטרנט לצורך התמודדות ובמגוון רחב יותר של דרכי שימוש, יוצאי דופןהן הדרכים הבאות, בהן לא היה הבדל בין קבוצות הגיל והן: () חיפוש תמיכה רגשית מחברים או קרובים באמצעות התכתבות () הצטרפות לקבוצה או פורום כדי לא להיות לבד עם הבעיה () התכתבות עם חברים על איך אני מרגיש () חיפוש מישהו שאפשר להתכתב איתו כדילדעת מה הוא חושב () ניסיון לקבל תמיכה והבנה ממישהו מקצועי דרך אתרי סיוע ותמיכה. כמו כן היו שתי דרכי שימוש בהן הצעירים עושים שימושרב יותר ממבוגרים: () משחק במשחקי רשת () גלישה באינטרנטכדי לחשוב על הבעיה כמה שפחות. כאמור, השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם השימוש שעושים אנשים (מבוגרים ומתבגרים) באינטרנט לצורך התמודדות עם לחצים הינו שימוש חדש, השונה מדרכי ההתמודדות המקובלות, או שהינו רק צורה אחרת של שימוש בדרך התמודדות מוכרת וידועה. כדי לענות על שאלה זו בוצעו מספר ניתוחים סטטיסטיים שמטרתם לברר מה המאפיינים הכלליים של השימוש באינטרנטלצורך התמודדות. להלן יפורטו הממצאים לגבי המבוגרים ולגבי הצעירים בנפרד. ניתוח שאלון מתבגרים.על 0 הפריטים של השאלון נעשה ניתוח גורמים עם הוצאה ראשונית של גורמים בשיטת הרכיבים העיקריים ועם רוטציה של גורמים בשיטת וארימקס.ניתוח הרכיבים העיקריים הניב ארבעה רכיבים בעלי ערך אייגן מעל אחד. לפי קריטריון קאטל, ובהתאמה לכוונה המקורית של מחברי השאלון, נבחרו שלושה גורמים להמשך הניתוח. שלושת הגורמים הללו הסבירו 6% משונות הפריטים.ערך אייגן של הגורםהחלש ביותר היה.8 (ערך אייגן של הגורם הבא אחריו היה.09). לוח הטעינויות של פתרוןתלת-גורמי זה מוצג בלוח 6. ניתן לראות כי הגורם הראשון כולל את פריטי התמודדות ממוקדת רגש ( 9 פריטים, אלפא =8.). יש לציין ששני פריטים בגורם זה (7,6) הינם בעלי טעינות כפולה גם לגורם ההתמודדות ממוקדת בעיה. זאת, מכוון שההיבט הרגשי של ההתנהגות המתוארת בהם פנייה לקבוצה או פורום משולב בהיבט המעשי: קבלת מידע מבעלי ניסיון. ההחלטה לשבץ את הפריטים הללו בגורם הראשון נבעה הן משיקולי תוכן והן מן העובדה כי הפריטים הללו שייכים באופן ברור לגורם ההתמודדות ממוקדת רגש במדגם המבוגרים, כפי שיוצג בהמשך. הגורם השני מאגד את הפריטים של ההתמודדות 8

39 ממוקדת בבעיה (6 פריטים, אלפא= 76.), ואילו לגורם השלישי שייכים פריטי התמודדות ממוקדת התנתקות ( פריטים, אלפא= 69.). התפלגות כל פריטי השאלון מובאת בנספח. ניתן לראות כי האמצעי הנפוץביותר להתמודדות ממוקדתרגש הוא התכתבות עםחברים באינטרנט ובדוא"ל (פריטים ו- 8 ). האמצעי הנפוץ ביותר להתמודדות ממוקדת בעיה הוא "חיפושעזרה מקצועית באינטרנט, כמו בפורומים מקצועיים" (פריט ). האמצעי הנפוץ ביותר להתמודדות ממוקדת התנתקותהוא צפייה בסרטיםובסדרות באינטרנט (פריט ). לוח 6. מבנה גורמים של שאלון התמודדות באינטרנט מתבגרים התמודדות ממוקדתב: התנתקות בעיה רגש פריט בשאלון. אני מחפש תמיכה רגשית מחברים וקרובים דרך האינטרנט, באמצעות התכתבות במייל, בצ'אט או ברשתות חברתיות 6. אני מחפש להשתייך לקבוצה או פורום באינטרנט עם בעיה דומה, כדי ללמוד מהם מה עושים 7. אני מנסהלהצטרף לקבוצה או פורום באינטרנט, שישלהם בעיה דומה, כדי לא להיותלבדעם הבעיה 8. אנימתכתבעם חברים באינטרנטעל איך אני מרגיש. אני מחפש באינטרנט מישהו שאפשר להתכתב איתו ולשמוע ממנו מה הוא חושב עלהבעיה. אני מנסהלהתכתבעם אנשים זרים באינטרנט, יותר מאשרלדבר עם אנשים שמכירים אותי, כי זרים יגידו לי איךבאמת צריך להתנהג 0. אני כותב סטאטוס ברשת חברתית (כמו פייסבוק) כדילשתף במה שאני מרגיש. קודםכל אני מעלה תמונות שמביעות מה אני מרגיש/הלרשת החברתית. אנימשתמשברשת חברתית (כמו פייסבוק) כדילחפשקשר עם אנשים. דבר ראשון אני מחפש מידע באינטרנט, באתרים כמו ויקפדיה, כדי לגלות עודפרטים על הבעיה. אני מחפש עזרה מקצועית באינטרנט,כמו בפורומים מקצועיים 9. אני מעדיף קודם כללחפש תשובות לבעיה באינטרנט ואח"כ לפנות למקורות אחרים 0. במקום לפנות לגורמים מקצועיים אני מחפש פתרונות באינטרנט, כי הם יהיו יותר יעילים מאשר פתרונות שיציעו גורמים אחרים. דבר ראשון אני מחפש מידע באינטרנט כדי לראותהאם זו בעיה נורמאלית שיש לעוד אנשים. כדי לאלבזבז זמן אנימיד מנסה לקבל מידע, תמיכה אוהבנה ממישהו מקצועי, שמבין בבעיה זו,דרך אתרי סיוע ותמיכה באינטרנט. אני צופה בסרטים ובסדרות שיש באינטרנט, זה עוזר להירגע. אני משחק במשחקירשת במחשב (און-ליין) כדי לחשובעל משהו אחר. אניגולש באינטרנט כדי לחשוב עלכךכמה שפחות 6. לפני שאני פונה לפתור את הבעיה, אני קודם כללוקח לעצמי פסק זמן (הפסקה) כדי להירגע, ובינתיים מתעסק עם האינטרנט 7. אני מחפש ביו-טיוב סרטון מצחיק שיעזור לילא להיות מוטרד 9

40 ניתוח גורמים של שאלון מבוגרים. על 8 הפריטים של השאלון נעשה ניתוח גורמים עם הוצאה ראשונית של גורמים בשיטת הרכיבים העיקריים ועם רוטציה של גורמים בשיטת וארימקס. ניתוח הרכיבים העיקריים הניב ארבעה רכיבים בעליערך אייגן מעל אחד. לפי קריטריון קאטל, ובהתאמה לכוונה המקורית של מחברי השאלון, נבחרו שלושה גורמים להמשך הניתוח. שלושת הגורמים הללו הסבירו % משונות הפריטים.ערך אייגן של הגורם החלש ביותר היה. (ערך אייגן של הגורםהבא אחריו היה.7 ). לוח הטעינויות של פתרון תלת-גורמי זה מוצג בלוח 7. ניתן לראות כי הגורם הראשון כוללאת פריטי התמודדות ממוקדת רגש ( 6 פריטים, אלפא= 8.). הגורם השני מאגדאת הפריטים של ההתמודדותממוקדת בבעיה ( 6 פריטים, אלפא =8.). פריט אחד בגורם זה () הינובעל טעינות כפולה, כשהעיקרית היא על גורם ההתמודדות ממוקדת רגש. זאת, מכוון שהוא מתייחס לפי פרשנות אפשרית גם להיבט הרגשי ("תמיכה"). ההחלטהלשבץ את הפריטהזה בגורם השני נבעה הן משיקולי תוכן והן מן העובדה כי הפריטהזה שייך באופן ברורלגורם ההתמודדות ממוקדת בעיה במדגם המתבגרים. לגורם השלישי שייכים פריטי התמודדות ממוקדת התנתקות (6 פריטים, אלפא= 7.). התפלגות כל פריטי השאלון מובאת בנספח. ניתן לראות כי, בדומה לשאלון המתבגרים, האמצעי הנפוץ ביותר להתמודדות ממוקדת רגש הוא התכתבות עםחברים באינטרנט ובדוא"ל (פריטים ו- 8 ). בשונה מהמתבגרים, האמצעי הנפוץ ביותר להתמודדות ממוקדת בעיה הוא "חיפוש מידע באינטרנט, באתרים כמו ויקפדיה, כדי לגלות עוד פרטים על הבעיה" (פריט ). האמצעי הנפוץ ביותר להתמודדות ממוקדת התנתקות הוא,כמו אצל מתבגרים, צפייה בסרטיםובסדרות באינטרנט (פריט ). תרשים מציג את ההבדלים בין מבוגרים יהודים לבין מבוגרים ערבים במידת השימוש באינטרנט לצורך התמודדות, תוך הבחנה בין שלושת הסגנונות העיקריים של התמודדות. 0

41 לוח 7. מבנה גורמים של שאלון התמודדות באינטרנט מבוגרים התמודדות ממוקדת... בהת- נתקות בבעיה ברגש פריט בשאלון. אני מחפש תמיכה רגשית מחברים וקרובים דרך האינטרנט, באמצעות התכתבות במייל, בצ'אט או ברשתות חברתיות 6. אני מחפש להשתייך לקבוצה או פורום באינטרנט עם בעיה דומה, כדי ללמוד מהם מה עושים 7. אני מנסהלהצטרף לקבוצה או פורום באינטרנט, שישלהם בעיה דומה, כדי לא להיותלבדעם הבעיה 8. אנימתכתבעם חברים באינטרנטעל איך אני מרגיש. אני מחפש באינטרנט מישהו שאפשר להתכתב איתו ולשמוע ממנו מה הוא חושב על הבעיה. אני מנסהלהתכתבעם אנשים זרים באינטרנט, יותר מאשר לדבר עם אנשים שמכירים אותי, כי זרים יגידוליאיך באמת צריך להתנהג. דבר ראשון אני מחפש מידע באינטרנט, באתרים כמו ויקפדיה, כדי לגלותעוד פרטים על הבעיה. אני מחפש עזרה מקצועית באינטרנט,כמו בפורומים מקצועיים 9. אני מעדיף קודם כללחפש תשובות לבעיה באינטרנט ואח"כ לפנות למקורות אחרים 0. במקום לפנות לגורמים מקצועיים אני מחפש פתרונות באינטרנט, כיהם יהיו יותר יעיליםמאשר פתרונות שיציעו גורמים אחרים. דבר ראשון אני מחפש מידע באינטרנט כדי לראותהאם זו בעיה נורמאלית שיש לעוד אנשים. כדי לאלבזבז זמן אנימידמנסה לקבל מידע, תמיכה אוהבנה ממישהו מקצועי, שמבין בבעיה זו,דרך אתרי סיוע ותמיכה באינטרנט. אני צופה בסרטים ובסדרות שיש באינטרנט, זה עוזר להירגע. אני משחק במשחקירשת במחשב (און-ליין) כדי לחשובעל משהו אחר. אניגולש באינטרנט כדי לחשוב עלכךכמה שפחות 6. לפני שאני פונה לפתור את הבעיה, אני קודם כללוקח לעצמי פסק זמן (הפסקה) כדי להירגע, ובינתיים מתעסק עם האינטרנט 7. אני מחפש ביו-טיוב סרטון מצחיק שיעזור לילא להיות מוטרד 8. אניגולש לאתרי המכירות באינטרנטכדי לקנות משהו שישמח אותי

42 תרשים. מידת השימוש באינטרנט לצורך התמודדות הבחנה בין מבוגרים יהודים לבין מבוגרים ערבים. הבדלים בין יהודים וערבים בהתמודדות ממוקדת באינטרנט יהודים. ערבים 0. התמודדות ממוקדת באינטרנט התמודדות ותמיכה באינטרנט התנתקות באינטרנט 0 לוח 8 מציגאת הממוצעים וסטיות התקן של מדדי המחקר השונים, תוך הבחנהעל פי גילומוצא.

43 לוח 8. התפלגות משתני המחקר לפי מדגם ושפה, ממוצעים (מודגש) וסטיות תקן (*- הבדל מובהק 0. < p) מבוגרים מתבגרים משתנה המחקר ערבית עברית ערבית עברית * *.9 היקף שימוש באינטרנט משךהגלישה באמצע השבוע * משךהגלישה בסוף השבוע * תדירות בדיקתדוא"ל באמצע השבוע *.90 תדירות בדיקתדוא"ל בסוף השבוע *8. מספר החברים בפייסבוק שימושי אינטרנט חברה *. בידור וצרכנות *. אחרים *.0 ביצוע פעולות וקבלתמידע *.68 חברה ותרבות *.8 התמודדות באמצעות אינטרנט ממוקדתבעיה *.8 ממוקדתרגשות * ממוקדת התעלמות *.0 0. * * *. 0. *.8 0. * * התמודדות (כללית) ממוקדת בעיה ממוקדת רגשות ממוקדת התעלמות מאפייני אישיות דימוי עצמי בהירות העצמי הסתרת סודות כישורים חברתיים

44 ניבוי דרכי התמודדות באינטרנט בלוחות 9 ו- 0 מובאים מתאמים בין משתני התמודדות באינטרנטלבין משתני התמודדות כפי שנמדדים באמצעות השאלון הכללי. לוח 9. קשרים בין משתני התמודדות בקרב מתבגרים (מתאמי פירסון)* התמודדות בשאלון כללי דוברי הערבית דוברי העברית התמודדות באמצעות ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת אינטרנט רגשות בעיה התעלמות רגשות בעיה התעלמות ממוקדת רגשות ממוקדת בעיה ממוקדת התעלמות * כל המתאמים מובהקים סטטיסטית ב- 00. < p לוח 0. קשרים בין משתני התמודדות בקרב מבוגרים (מתאמי פירסון) התמודדות באמצעות אינטרנט ממוקדת בעיה ממוקדת רגשות ממוקדת התעלמות ממוקדת בעיה 0.7 התמודדות בשאלון כללי דוברי הערבית דוברי העברית ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת התעלמות רגשות בעיה התעלמות רגשות * 0.0* 0. * כל המתאמים, פרט למסומנים, מובהקים סטטיסטית ב- 00. < p מעיון בלוחות 9 ו- 0 עולה שבתת-המדגמים השונים, הקשרים בין שתי אסטרטגיות זהות של התמודדות, האחת באינטרנט והשנייה שנמדדה באמצעות הסולם הכללי של התמודדות (באלכסון, מסומניםבכתב מודגש) נוטים להיות גבוה יותר מאשר הקשרים בין אסטרטגיות לא-זהות (מחוץ לאלכסון). עם זאת, הפערים, גם כאשר קיימים, אינם גבוהים וגובה המתאמים הינו מתון באופן כללי. פירוש הדבר הוא שאין מדובר באותה אסטרטגיה הבאה לידי ביטוי במדיומים שונים, אלא באסטרטגיות נפרדות. בלוח מוצגים הקשרים שבין מאפייני השימוש באינטרנט לבין השימוש באסטרטגיות ההתמודדות השונות באינטרנט בקרב המתבגרים. מן הלוח עולה כי מתבגרים הגולשים שעות רבות

45 יותר נוטים להשתמש יותר בהתמודדות ממוקדת התעלמות. ככל שהמתבגרים משתמשיםיותר לאינטרנט,כךהם יותרנוקטים בהתמודדות ממוקדת רגשות (שהיא, כזכור, מבוססתעל תמיכה חברתית). שימוש באינטרנט לצרכי בידור, צריכה ושימושים אחרים אינו מבחין בצורהחדה בין סוגי ההתמודדות השונים אלא קשורים בכולם במידות דומות. לוח. קשרים בין משתני התמודדות בקרב מתבגרים (מתאמי פירסון)* ממוקדת רגשות התמודדות באמצעות אינטרנט דוברי הערבית דוברי העברית ממוקדת ממוקדת ממוקדת בעיה רגשות התעלמות ממוקדת בעיה ממוקדת התעלמות מאפייני שימוש באינטרנט היקף שימוש באינטרנט משך הגלישה באמצע השבוע משך הגלישה בסוף השבוע תדירות בדיקת דוא"ל באמצע השבוע תדירות בדיקת דוא"ל בסוף השבוע מספר החברים בפייסבוק שימושי אינטרנט חברה בידור וצרכנות אחרים * כל המתאמים בעלי ערך מוחלט של 0. ומעלה מובהקים סטטיסטית ב- 00. < p בלוח מוצגים הקשרים שבין מאפייני השימוש באינטרנטלבין השימוש באסטרטגיות ההתמודדות השונות באינטרנטבקרב המבוגרים. מן הלוח עולה כי ככל שהמבוגרים הגולשים שעות רבותיותר ובודקים דואר בתדירות גבוהה יותר,כךהם נוטים להשתמשיותר בכל סוגי ההתמודדות. ככל שהמתבגרים משתמשים יותר לאינטרנט לביצוע פעולותוקבלת מידע,כךהם נוקטיםיותר בהתמודדות ממוקדת בעיה. שימוש באינטרנטלצרכי חברה ותרבות אינו קשור באופן דיפרנציאלי בין סוגי ההתמודדות השונים אלא קשור בכולם במידות דומות וחזקות למדי.

46 לוח. קשרים בין משתני התמודדות בקרב מבוגרים (מתאמי פירסון)* מאפייני שימוש באינטרנט היקף שימוש באינטרנט משך הגלישה באמצע השבוע משך הגלישה בסוף השבוע תדירות בדיקת דוא"ל באמצע השבוע תדירות בדיקת דוא"ל בסוף השבוע מספר החברים בפייסבוק שימושי אינטרנט ביצוע פעולות וקבלת מידע חברהותרבות ממוקדת רגשות התמודדות באמצעות אינטרנט דוברי הערבית דוברי העברית ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת התעלמות בעיה רגשות התעלמות בעיה * כל המתאמים בעלי ערך מוחלט של 0. ומעלה מובהקים סטטיסטית ב- 00. < p בלוחות ו- מוצגיםהקשרים בין מאפייני האישיות השוניםלבין השימוש באסטרטגיות ההתמודדות השונות באינטרנט. דפוס הממצאים דומה בקרב המתבגרים והמבוגרים, דוברי העברית והערבית. ככל שהדימוי העצמי חיובי יותר ובהירות העצמי רבה יותר,כך נוטים המשתתפים להשתמש פחות בכל סוגי ההתמודדות,אם כי הקשרים מתונים למדי.הקשר בין הסתרת הסודות לשימוש בכל האסטרטגיות הינו חיובי ומתון. הכישורים החברתיים כמעט ואינם קשורים בכל אסטרטגיות ההתמודדות באינטרנט. 6

47 לוח. קשרים בין משתני התמודדות בקרב מתבגרים (מתאמי פירסון)* מאפייני אישיות דימויעצמי בהירות העצמי הסתרת סודות כישורים חברתיים ממוקדת רגשות התמודדות באמצעות אינטרנט דוברי הערבית דוברי העברית ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת התעלמות בעיה רגשות התעלמות בעיה * כל המתאמים בעלי ערך מוחלט של. ומעלה מובהקים סטטיסטית ב- 0. < p בנוסף לניתוחים החד-משתניים שהוצגו לעיל, בוצעו גם ניתוחים רב-משתניים לניבוי כל אחת מאסטרטגיות ההתמודדות באינטרנט בכל אחת מארבע קבוצות המחקר (מתבגרים ומבוגרים דוברי העברית והערבית). כנבאים לנוסחת הרגרסיה הוכנסו כל משתני המחקר, פרט לאסטרטגיות התמודדות באינטרנט, וכן שני מאפייני הרקע, הגיל והמגדר. שיטת הרגרסיה הייתה רגרסיה בצעדים. בלוח מוצגים מקדמי הרגרסיה המתוקננים (ביתא) אשר נמצאו כתורמים באופן מובהק (0. < p) לנוסחת הניבוי. לוח. קשרים בין משתני התמודדות בקרב מבוגרים (מתאמי פירסון)* מאפייני אישיות דימוי עצמי בהירות העצמי הסתרת סודות כישורים חברתיים ממוקדת רגשות -0. התמודדות באמצעות אינטרנט דוברי הערבית דוברי העברית ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת ממוקדת התעלמות בעיה רגשות התעלמות בעיה * כל המתאמים בעלי ערך מוחלט של 0. ומעלה בקרב דוברי העברית ו- 0. בקרב דוברי הערבית מובהקים סטטיסטית ב- 0. < p 0.0 7

48 לוח. מקדמי ביתא של נוסחאות רגרסיה מרובה לניבוי מדדי התמודדות באינטרנט* השפה הנבאים רקע מגדר:זכר גיל היקף שימוש באינטרנט משך הגלישה באמצע השבוע משך הגלישה בסוף השבוע תדירות בדיקת דוא"ל באמצעהשבוע תדירות בדיקת דוא"ל בסוף השבוע מספר החברים בפייסבוק שימושי אינטרנט חברה בידור וצרכנות אחרים ביצוע פעולות וקבלת מידע חברה ותרבות התמודדות (כללית) ממוקדת בעיה ממוקדת רגשות ממוקדת התעלמות מאפייני אישיות דימויעצמי בהירות העצמי הסתרת סודות כישורים חברתיים שיעור השונות המוסברת ) R) עברית התמודדות ממוקדת: מתבגרים ערבית התמודדות ממוקדת: עברית התמודדות ממוקדת: מבוגרים ערבית התמודדות ממוקדת: התעלמות בעיה רגש התעלמות בעיה רגש התעלמות בעיה רגש התעלמות בעיה רגש * כל המקדמים המוצגים בלוח מובהקים סטטיסטית ב- 0. < p

49 איתור סולמות התמודדות הייחודיים לאינטרנט לצורך בחינה מדוקדקת יותר של אפשרות השימוש באינטרנטלצורך התמודדות שונה ונוספת,אם כינפרדת, על פני דרכי ההתמודדות האחרות (קרי, כאלה שאינן כוללות שימוש באינטרנט) ביצענו ניתוח משולב של שני סוגי סולמות ההתמודדות עםלחצים בהם השתמשנו במסגרת המחקר האחד היה סולם ההתמודדותעם לחצים המקובל במחקרים רבים בעולם (COPE) והשני סולם ההתמודדות באמצעות האינטרנט,אשר חובר במיוחד לצורךהמחקר הנוכחי.הגם שמדובר בסולמות שנמדדו בשני מקומות שונים בשאלון,דבר שעלול במידת מה להטותאת התפלגות התשובות, האופי האחיד שלדרך ניסוח הפריטים והאחידות בסקלת התשובות של המשתתף אפשרו ביצוע ניתוח משולב זה.כך, בוצע ניתוח גורמים עלכללהשאלות הנכללות גם בשאלון ההתמודדות הרגיל ( שאלות)וגם בשאלון ההתמודדות באמצעות האינטרנט ( שאלות). ניתוח הגורמים בוצע פעמיים פעם אחת לגבי הנחקרים שהם בני נוער ופעם נוספתלגבי הנחקרים שהם מבוגרים צעירים. תוצאותשני ניתוחי הגורמים היו זהות, והצביעו עלכךשבצד ההיטמעות של פריטים שונים העוסקים בהתמודדות באמצעות האינטרנט בתוך סולמות התמודדות רגילים, עדיין הסתנה התקבצות של שתי קבוצות פריטים העוסקיםרק בהתמודדות באמצעות האינטרנט ושלא נכללים/משולביםעם פריטי ההתמודדות הקיימים בשאלון ההתמודדות הרגיל. ניתוחי מהמנות לגבי כל אחד משני מקבצי הפריטים שזוהו הצביעעל מהמנויות טובות ובכך סללאת הדרך להגדרת שתי דרכי התמודדות המייצגות אתהערך העודף שמאפשר האינטרנט לצורך התמודדותעם לחצים,וזאתבצד השימוש בדרכי התמודדות אחרות הידועות ומקובלות זה מכבר. בפועל זוהו שתי דרכי התמודדות הייחודיות לאינטרנט: () חיפוש מידע רחב ועדכני באמצעות גלישה לאתרי מידע ופורומים שונים () כניסה לפורומיםורשתות חברתיותלצורך תחושה של שייכות לקבוצה (כלשהי, אנונימית). לוח 6 מציגאת הממוצעים וסטיות התקן של מידת השימוש בכלאחת משתי דרכי ההתמודדות שהוגדרו,בקרב תתי-הקבוצות השונות.

50 לוח 6. ממוצעי וסטיות תקן של מידת השימוש בדרכי התמודדות-ממוקדות-אינטרנט, תוך הבחנה בין קבוצות מספרנחקרים סטיית תקן ממוצע גילים מוצא המשתנה הנחקר מין 9.0. צעירים 0..0 מבוגרים ערבים 8..8 מעבר לגילים.6.68 צעירים 9..9 מבוגרים יהודים נשים מעבר לגילים צעירים כלל הנשים מבוגרים מעבר לגילים צעירים מבוגרים 80.. מעבר לגילים צעירים שימוש באינטרנט לצורך השתייכות קבוצתית גברים ערבים מבוגרים יהודים מעבר לגילים צעירים כלל.6. מבוגרים מעבר לגילים 9.0. צעירים מבוגרים..6 מעבר לגילים צעירים כלל הנחקרים הגברים ערבים מבוגרים יהודים מעבר לגילים צעירים כלל מבוגרים מעבר לגילים צעירים מבוגרים מעבר לגילים..6 צעירים.7.7 מבוגרים מעבר לגילים צעירים מבוגרים מעבר לגילים צעירים מבוגרים מעבר לגילים צעירים שימוש באינטרנט לצורך ריכוז מידע נשים גברים הנחקרים ערבים יהודים כלל הנשים ערבים 6.6. מבוגרים יהודים מעבר לגילים צעירים כלל.6. מבוגרים מעבר לגילים הגברים

51 צעירים מבוגרים.7.08 מעבר לגילים צעירים מבוגרים מעבר לגילים צעירים מבוגרים מעבר לגילים כלל הנחקרים ערבים יהודים כלל הנחקרים 7.8, בניתוח שונות מרובה תלת-מימדית (מין X גיל X מוצא) התגלה אפקט מובהקשל גיל ) Wilks Lambda F(, )=.7, p < ) ומוצא (Wilks Lambda F(, )= η²=. 0. =η²,000.). ניתוח ההבדליםבין המשתנים התלויים הצביע על מספר הבדלים מובהקים בין תתי הקבוצות שנחקרו, שהבולטים בהם:בקרב מבוגרים ניכר שימושרב יותר בהשוואה לצעירים בפנייה לאינטרנטכדרך התמודדות שמטרתה חיפוש ידע [07. = η²,.=(,)f]; >p,00. בקרב נחקרים השייכים למגזר הערבי קיימת נטייה קצתיותר גבוההיחסית ליהודים להתמודדות דרך האינטרנט לצורך תחושת שייכות חברתית [0. = η²,.9=(,)f]. >p,00. ניתוח התוצאות האחרות,גם האפקטים הפשוטים וגם האינטראקציות בין המשתנים (מיןXגילXמוצא) מעידים כילמעט ההבדל המסוים בין המגזר הערבי והיהודי, איןהבדל שלממש במידת השימוש באינטרנט לצורך התמודדותבדרך של חיפוש השתייכות חברתיתאך קיימים מספר הבדלים במידת השימוש באינטרנט לצורך חיפושידע. באמצעות ניתוחי רגרסיה מרובהנבדק מה מנבאאת מידת השימוש בכל אחת מדרכי ההתמודדות הייחודיות באמצעות האינטרנט,אשר זוהו במסגרתהמחקר הנוכחי.ממצאי ניתוחי הרגרסיה מופיעים בלוח 7. מלוח 7 מתברר כי המידה בה אנשים יטו להשתמש בכל אחת משתי דרכי השימוש הייחודיות שזוהו, לנוכח בעיה שעליהם לפתור ו/או במצבי לחץ, תלויה במידה בה הם נוטים להשתמש באינטרנט באופן כללי. אך מעבר לזה התבררו מאפיינים ייחודיים למי שנוטים להשתמש בכל אחת משתי הדרכים שזוהו, כדלקמן:

52 הנטייה להשתמש באינטרנטלצורך השתייכות לקבוצה (וירטואלית) גבוהה יותר בקרב: מי שנוטים להגיב לבעיותבדרך של התנתקות (יותרמאשר בדרכים אחרות), בעלי כישורים חברתיים נמוכים יחסית, בעלי דימוי עצמי פחות מגובשומי שמשתייכים למגזר הערבי. הנטייה להשתמש באינטרנטלצורך ריכוז מידע גבוהה יותרבקרב: גברים, מבוגרים יותר, הנוטים להתמודד עם בעיותבדרך שלהתמקדות בניסיון לפתור את הבעיה (יותרמאשר בדרכים אחרות) וישלהם נטייה מסוימת להסתיר בעיות מאחרים. לוח 7. תוצאות ניתוחי רגרסיה מרובה לניבוי מידת השימוש בדרכי ההתמודדות-הממוקדות-באינטרנט המשתנה המנובא: שימוש באינטרנט לצורך השתייכות לקבוצה Beta t Sig קבוע מוצא שימוש במשךהשבוע דוא " ל בסוףשבוע גלישה בסוףשבוע התמודדותדרך התנתקות התמודדות ממוקדת ברגש התמודדות ממוקדת בבעיה רמת כישורים חברתיים בהירות הדימוי עצמי המשתנה המנובא: שימוש באינטרנט לצורך ריכוז מידע Beta t Sig.. \ קבוע גיל מין מוצא גלישהבמשך השבוע דוא "לבמשך השבוע גלישה בסוףשבוע התמודדות ממוקדת בבעיה התמודדותדרך התנתקות התמודדות ממוקדת ברגש נטייה להסתיר סודות

53 תרשים מציגאת האינטראקציות המובהקות שהתקבלו בין מין וגילהמשתתף במחקרלבין מידת השימוש בכל אחת משתי דרכי ההתמודדות הממוקדות באינטרנט, שזוהו במסגרתהמחקר הנוכחי. תרשים. תוצאות ניתוח שונות מרובה עם ניכוי מוצא, בהירות העצמי כישורים חברתיים תוך השוואה בין מין וקבוצת גיל ביחס לסגנונות ההתמודדות החדשים שזוהו התמודדות-ממוקדת-אינטרנטבדרךשל ריכוזמידע מתבגרים מבוגרים התמודדות-ממוקדת-אינטרנט בדרך של חיפוש שייכות חברתית מתבגרים מבוגרים