1. Mose. Kapitel 1 א ת ה ש מ י ם ו א ת ה אר ץ. Bibel. 1 εν αρχη εποιησεν ο θεος τον ουρανον και την γην

Bibel 1. Mose Kapitel 1 ב ר אש ית ב ר א א לה ים 1 א ת ה ש מ י ם ו א ת ה אר ץ 1 εν αρχη εποιησεν ο θεος τον ουρανον και την γην 1 Am Anfang schuf ELOHIM (Joh.1,1 gr. theos) die Himmel und die Erde ו ה אר ץ ה י ת ה ת ה ו ו ב ה ו 2 2 η δε γη ην αορατος και ακατασκευαστος και σκοτος 2 Und die Erde war wüst: und leer, und es war finster

ו ח ש ך ע ל פ נ י ת ה ום ו ר וח א לה ים מ ר ח פ ת ע ל פ נ י ה מ י ם επανω της αβυσσου και πνευμα θεου επεφερετο επανω του υδατος auf der Tiefe; und der Geist ELOHIMS schwebte auf dem Wasser. ו י אמ ר א לה ים י ה י א ור 3 ו י ה י א ור ו י ר א א לה ים א ת ה א ור 4 כ י ט וב ו י ב ד ל א לה ים ב ין ה א ור וב ין ה ח ש ך 3 και ειπεν ο θεος γενηθητω φως και εγενετο φως 4 και ειδεν ο θεος το φως οτι καλον και διεχωρισεν ο θεος ανα μεσον του φωτος και ανα μεσον του σκοτους 3 Und ELOHIM sprach: Es werde Licht! Und es ward Licht. 4 Und ELOHIM sah, daß das Licht gut war. Da schied ELOHIM das Licht von der Finsternis ו י ק ר א א לה ים ל א ור 5 י ום ו ל ח ש ך ק ר א ל י ל ה ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י ום א ח ד ו י אמ ר א לה ים י ה י 6 ר ק יע ב ת ו ך ה מ י ם ו יה י מ ב ד יל ב ין מ י ם ל מ י ם 5 και εκαλεσεν ο θεος το φως ημεραν και το σκοτος εκαλεσεν νυκτα και εγενετο εσπερα και εγενετο πρωι ημερα μια 6 και ειπεν ο θεος γενηθητω στερεωμα εν μεσω του υδατος και εστω διαχωριζον ανα μεσον υδατος και υδατος και εγενετο ουτως 5 und nannte das Licht Tag und die Finsternis Nacht. Da ward aus Abend und Morgen der erste Tag. 6 Und ELOHIM sprach: Es werde eine Feste zwischen den Wassern, und die sei ein Unterschied zwischen den Wassern. ו י ע ש א לה ים א ת 7 ה ר ק יע ו י ב ד ל ב ין ה מ י ם 7 και εποιησεν ο θεος το στερεωμα και διεχωρισεν ο θεος ανα μεσον του υδατος ο ην υποκατω του 7 Da machte ELOHIM die Feste und schied das Wasser unter der Feste von dem Wasser über der Feste. Und

א ש ר מ ת ח ת ל ר ק יע וב ין ה מ י ם א ש ר מ ע ל ל ר ק יע ו י ה י כ ן ו י ק ר א א לה ים ל ר ק יע 8 ש מ י ם ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י ום ש נ י στερεωματος και ανα μεσον του υδατος του επανω του στερεωματος 8 και εκαλεσεν ο θεος το στερεωμα ουρανον και ειδεν ο θεος οτι καλον και εγενετο εσπερα και εγενετο πρωι ημερα δευτερα es geschah also. 8 Und ELOHIM nannte die Feste Himmel. Da ward aus Abend und Morgen der andere Tag. ו י אמ ר א לה ים י ק ו ו 9 ה מ י ם מ ת ח ת ה ש מ י ם א ל מ ק ום א ח ד ו ת ר א ה ה י ב ש ה ו י ה י כ ן 9 και ειπεν ο θεος συναχθητω το υδωρ το υποκατω του ουρανου εις συναγωγην μιαν και οφθητω η ξηρα και εγενετο ουτως και συνηχθη το υδωρ το υποκατω του ουρανου εις τας συναγωγας αυτων και ωφθη η ξηρα 9 Und ELOHIM sprach: Es sammle sich das Wasser unter dem Himmel an sondere Örter, daß man das Trockene sehe. Und es geschah also. ו י ק ר א א לה ים ל י ב ש ה 10 א ר ץ ול מ ק ו ה ה מ י ם ק ר א י מ ים ו י ר א א לה ים כ י ט וב 10 και εκαλεσεν ο θεος την ξηραν γην και τα συστηματα των υδατων εκαλεσεν θαλασσας και ειδεν ο θεος οτι καλον 10 Und ELOHIM nannte das Trockene Erde, und die Sammlung der Wasser nannte er Meer. Und ELOHIM sah, daß es gut war. ו י אמ ר א לה ים ת ד ש א 11 11 και ειπεν ο θεος βλαστησατω η γη βοτανην 11 Und ELOHIM sprach: Es lasse die Erde aufgehen Gras

ה אר ץ ד ש א ע ש ב מ ז ר יע ז ר ע ע ץ פ ר י ע ש ה פ ר י ל מ ינ ו א ש ר ז ר ע ו ב ו ע ל ה אר ץ ו י ה י כ ן χορτου σπειρον σπερμα κατα γενος και καθ' ομοιοτητα και ξυλον καρπιμον ποιουν καρπον ου το σπερμα αυτου εν αυτω κατα γενος επι της γης και εγενετο ουτως und Kraut, das sich besame, und fruchtbare Bäume, da ein jeglicher nach seiner Art Frucht trage und habe seinen eigenen Samen bei ihm selbst auf Erden. Und es geschah also. ו ת וצ א ה אר ץ ד ש א 12 ע ש ב מ ז ר יע ז ר ע ל מ ינ ה ו ו ע ץ ע ש ה פ ר י א ש ר ז ר ע ו ב ו ל מ ינ ה ו ו י ר א א לה ים כ י ט וב 12 και εξηνεγκεν η γη βοτανην χορτου σπειρον σπερμα κατα γενος και καθ' ομοιοτητα και ξυλον καρπιμον ποιουν καρπον ου το σπερμα αυτου εν αυτω κατα γενος επι της γης και ειδεν ο θεος οτι καλον 12 Und die Erde ließ aufgehen Gras und Kraut, das sich besamte, ein jegliches nach seiner Art, und Bäume, die da Frucht trugen und ihren eigenen Samen bei sich selbst hatten, ein jeglicher nach seiner Art. Und ELOHIM sah, daß es gut war ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר 13 י ום ש ל יש י ו י אמ ר א לה ים י ה י 14 מ א ר ת ב ר ק יע ה ש מ י ם ל ה ב ד יל ב ין ה י ום וב ין ה ל י ל ה ו ה י ו ל א ת ת ול מ וע ד ים ול י מ ים ו ש נ ים 13 και εγενετο εσπερα και εγενετο πρωι ημερα τριτη 14 και ειπεν ο θεος γενηθητωσαν φωστηρες εν τω στερεωματι του ουρανου εις φαυσιν της γης του διαχωριζειν ανα μεσον της ημερας και ανα μεσον της νυκτος και εστωσαν εις 13 Da ward aus Abend und Morgen der dritte Tag. 14 Und ELOHIM sprach: Es werden Lichter an der Feste des Himmels, die da scheiden Tag und Nacht und geben Zeichen, Zeiten, Tage und Jahre;

σημεια και εις καιρους και εις ημερας και εις ενιαυτου ו ה י ו ל מ א ור ת ב ר ק יע 15 ה ש מ י ם ל ה א יר ע ל ה אר ץ ו י ה י כ ן 15 και εστωσαν εις φαυσιν εν τω στερεωματι του ουρανου ωστε φαινειν επι της γης και εγενετο ουτως 15 und seien Lichter an der Feste des Himmels, daß sie scheinen auf Erden. Und es geschah also. ו י ע ש א לה ים א ת ש נ י 16 ה מ א ר ת ה ג ד ל ים א ת ה מ א ור ה ג ד ל ל מ מ ש ל ת ה י ום ו א ת ה מ א ור ה ק ט ן ל מ מ ש ל ת ה ל י ל ה ו א ת ה כ וכ ב ים 16 και εποιησεν ο θεος τους δυο φωστηρας τους μεγαλους τον φωστηρα τον μεγαν εις αρχας της ημερας και τον φωστηρα τον ελασσω εις αρχας της νυκτος και τους αστερας 16 Und ELOHIM machte zwei große Lichter: ein groß Licht, das den Tag regiere, und ein klein Licht, das die Nacht regiere, dazu auch Sterne. ו י ת ן א ת ם א לה ים 17 ב ר ק יע ה ש מ י ם ל ה א יר ע ל ה אר ץ 17 και εθετο αυτους ο θεος εν τω στερεωματι του ουρανου ωστε φαινειν επι της γης 17 Und ELOHIM setzte sie an die Feste des Himmels, daß sie schienen auf die Erde ו ל מ ש ל ב י ום וב ל י ל ה 18 ול ה ב ד יל ב ין ה א ור וב ין ה ח ש ך ו י ר א א לה ים כ י ט וב 18 και αρχειν της ημερας και της νυκτος και διαχωριζειν ανα μεσον του φωτος και ανα μεσον του σκοτους και ειδεν ο θεος οτι καλον 18 und den Tag und die Nacht regierten und schieden Licht und Finsternis. Und ELOHIM sah, daß es gut war.

ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר 19 י ום ר ב יע י ו י אמ ר א לה ים י ש ר צ ו 20 ה מ י ם ש ר ץ נ פ ש ח י ה ו ע ו י ע ו ע ל ה אר ץ ע ל פ נ י ר ק יע ה ש מ י ם 19 και εγενετο εσπερα και εγενετο πρωι ημερα τεταρτη 20 και ειπεν ο θεος εξαγαγετω τα υδατα ερπετα ψυχων ζωσων και πετεινα πετομενα επι της γης κατα το στερεωμα του ουρανου και εγενετο ουτως 19 Da ward aus Abend und Morgen der vierte Tag. 20 Und ELOHIM sprach: Es errege sich das Wasser mit webenden und lebendigen Tieren und mit Vögeln, das auf Erden unter der Feste des Himmels fliege. ו י ב ר א א לה ים א ת 21 ה ת נ ינ ם ה ג ד ל ים ו א ת כ ל נ פ ש ה ח י ה ה ר מ ש ת א ש ר ש ר צ ו ה מ י ם ל מ ינ ה ם ו א ת כ ל ע ו כ נ ל מ ינ ה ו ו י ר א א לה ים כ י ט וב 21 και εποιησεν ο θεος τα κητη τα μεγαλα και πασαν ψυχην ζωων ερπετων α εξηγαγεν τα υδατα κατα γενη αυτων και παν πετεινον πτερωτον κατα γενος και ειδεν ο θεος οτι καλα 21 Und ELOHIM schuf große Walfische und allerlei Tier, das da lebet und webet und vom Wasser erregt ward, ein jegliches nach seiner Art; und allerlei gefiedertes Gevögel, ein jegliches nach seiner Art. Und ELOHIM sah, daß es gut war. ו י ב ר ך א ת ם א לה ים 22 ל אמ ר פ ר ו ור ב ו ומ ל א ו א ת ה מ י ם ב י מ ים ו ה ע ו י ר ב ב אר ץ 22 και ηυλογησεν αυτα ο θεος λεγων αυξανεσθε και πληθυνεσθε και πληρωσατε τα υδατα εν ταις θαλασσαις και τα πετεινα πληθυνεσθωσαν επι της γης 22 Und ELOHIM segnte sie und sprach: Seid fruchtbar und mehrt euch und erfüllet das Wasser im Meer; und das Gevögel mehre sich auf Erden.

ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר 23 י ום ח מ יש י ו י אמ ר א לה ים ת וצ א 24 ה אר ץ נ פ ש ח י ה ל מ ינ ה ב ה מ ה ו ר מ ש ו ח י ת ו א ר ץ ל מ ינ ה ו י ה י כ ן 23 και εγενετο εσπερα και εγενετο πρωι ημερα πεμπτη 24 και ειπεν ο θεος εξαγαγετω η γη ψυχην ζωσαν κατα γενος τετραποδα και ερπετα και θηρια της γης κατα γενος και εγενετο ουτως 23 Da ward aus Abend und Morgen der fünfte Tag. 24 Und ELOHIM sprach: Die Erde bringe hervor lebendige Tiere, ein jegliches nach seiner Art: Vieh, Gewürm und Tier auf Erden, ein jegliches nach seiner Art. Und es geschah also. ו י ע ש א לה ים א ת ח י ת 25 ה אר ץ ל מ ינ ה ו א ת ה ב ה מ ה ל מ ינ ה ו א ת כ ל ר מ ש ה א ד מ ה ל מ ינ ה ו ו י ר א א לה ים כ י ט וב 25 και εποιησεν ο θεος τα θηρια της γης κατα γενος και τα κτηνη κατα γενος και παντα τα ερπετα της γης κατα γενος αυτων και ειδεν ο θεος οτι καλα 25 Und ELOHIM machte die Tiere auf Erden, ein jegliches nach seiner Art, und das Vieh nach seiner Art und allerlei Gewürm auf Erden nach seiner Art. Und ELOHIM sah, daß es gut war. ו י אמ ר א לה ים נ ע ש ה 26 אד ם ב צ ל מ נ ו כ ד מ ות נ ו ו י ר ד ו ב ד ג ת ה י ם וב ע ו ה ש מ י ם וב ב ה מ ה וב כ ל ה אר ץ וב כ ל ה ר מ ש 26 και ειπεν ο θεος ποιησωμεν ανθρωπον κατ' εικονα ημετεραν και καθ' ομοιωσιν και αρχετωσαν των ιχθυων της θαλασσης και των πετεινων του ουρανου και των κτηνων και πασης της γης και παντων 26 Und ELOHIM sprach: Laßt uns (Ps. 110,1) Menschen machen, ein Bild, das uns gleich sei, die da herrschen über die Fische im Meer und über die Vögel unter dem Himmel und über das Vieh und über die ganze

ה ר מ ש ע ל ה אר ץ των ερπετων των ερποντων επι της γης Erde und über alles Gewürm, das auf Erden kreucht. ו י ב ר א א לה ים א ת 27 ה אד ם ב צ ל מ ו ב צ ל ם א לה ים ב ר א א ת ו ז כ ר ונ ק ב ה ב ר א א ת ם ו י ב ר ך א ת ם א לה ים 28 ו י אמ ר ל ה ם א לה ים פ ר ו ור ב ו ומ ל א ו א ת ה אר ץ ו כ ב ש ה ור ד ו ב ד ג ת ה י ם וב ע ו ה ש מ י ם וב כ ל ח י ה ה ר מ ש ת ע ל ה אר ץ 27 και εποιησεν ο θεος τον ανθρωπον κατ' εικονα θεου εποιησεν αυτον αρσεν και θηλυ εποιησεν αυτους 28 και ηυλογησεν αυτους ο θεος λεγων αυξανεσθε και πληθυνεσθε και πληρωσατε την γην και κατακυριευσατε αυτης και αρχετε των ιχθυων της θαλασσης και των πετεινων του ουρανου και παντων των κτηνων και πασης της γης και παντων των ερπετων των ερποντων επι της γης 27 Und ELOHIM schuf den Menschen ihm zum Bilde, zum Bilde ELOHIMS schuf er ihn; und schuf sie als Mann und Frau. 28 Und ELOHIM segnte sie und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehrt euch und füllet die Erde und macht sie euch untertan, und herrschet über Fische im Meer und über Vögel unter dem Himmel und über alles Tier, das auf Erden kreucht. ו י אמ ר א לה ים ה נ ה 29 נ ת ת י ל כ ם א ת כ ל ע ש ב ז ר ע ז ר ע א ש ר ע ל פ נ י כ ל ה אר ץ ו א ת כ ל ה ע ץ א ש ר ב ו פ ר י ע ץ ז ר ע 29 και ειπεν ο θεος ιδου δεδωκα υμιν παν χορτον σποριμον σπειρον σπερμα ο εστιν επανω πασης της γης και παν ξυλον ο εχει εν εαυτω καρπον σπερματος σποριμου υμιν εσται εις 29 Und ELOHIM sprach: Sehet da, ich habe euch gegeben allerlei Kraut, das sich besamt, auf der ganzen Erde, und allerlei fruchtbare Bäume und Bäume, die sich besamen, zu eurer Speise,

ז ר ע ל כ ם י ה י ה ל אכ ל ה ול כ ל ח י ת ה אר ץ 30 ול כ ל ע ו ה ש מ י ם ול כ ל ר ומ ש ע ל ה אר ץ א ש ר ב ו נ פ ש ח י ה א ת כ ל י ר ק ע ש ב ל אכ ל ה ו י ה י כ ן βρωσιν 30 και πασι τοις θηριοις της γης και πασι τοις πετεινοις του ουρανου και παντι ερπετω τω ερποντι επι της γης ο εχει εν εαυτω ψυχην ζωης παντα χορτον χλωρον εις βρωσιν και εγενετο ουτως 30 und allem Tier auf Erden und allen Vögeln unter dem Himmel und allem Gewürme, das da Leben hat auf Erden, daß sie allerlei grün Kraut essen. Und es geschah also. ו י ר א א לה ים א ת כ ל 31 א ש ר ע ש ה ו ה נ ה ט וב מ א ד ו י ה י ע ר ב ו י ה י ב ק ר י ום ה ש ש י 31 και ειδεν ο θεος τα παντα οσα εποιησεν και ιδου καλα λιαν και εγενετο εσπερα και εγενετο πρωι ημερα εκτη 31 Und ELOHIM sah an alles, was er gemacht hatte; und siehe da, es war sehr gut. Da ward aus Abend und Morgen der sechste Tag. Kapitel 2 ו י כ ל ו ה ש מ י ם ו ה אר ץ 1 ו כ ל צ ב אם 1 και συνετελεσθησαν ο ουρανος και η γη και πας ο κοσμος αυτων 1 Also ward vollendet Himmel und Erde mit ihrem ganzen Heer.

ו י כ ל א לה ים ב י ום 2 ה ש ב יע י מ ל אכ ת ו א ש ר ע ש ה ו י ש ב ת ב י ום ה ש ב יע י מ כ ל מ ל אכ ת ו א ש ר ע ש ה ו י ב ר ך א לה ים א ת י ום 3 ה ש ב יע י ו י ק ד ש א ת ו כ י ב ו ש ב ת מ כ ל מ ל אכ ת ו א ש ר ב ר א א לה ים ל ע ש ות 2 και συνετελεσεν ο θεος εν τη ημερα τη εκτη τα εργα αυτου α εποιησεν και κατεπαυσεν τη ημερα τη εβδομη απο παντων των εργων αυτου ων εποιησεν 3 και ηυλογησεν ο θεος την ημεραν την εβδομην και ηγιασεν αυτην οτι εν αυτη κατεπαυσεν απο παντων των εργων αυτου ων ηρξατο ο θεος ποιησαι 2 Und also vollendte ELOHIM am siebenten Tage seine Werke, die er machte, und ruhte am siebenten Tage von allen seinen Werken, die er machte; 3 Und ELOHIM segnete den siebenten Tag und heiligte ihn, darum daß er an demselben geruht hatte von allen seinen Werken, die ELOHIM schuf und machte. Zweiter Genesis- Bericht (die Gottesnamen sind anders) Ab hier YEHOVAH ELOHIM Im hebräischen Text oder abwechselnd Genesis Projekt א ל ה ת ול ד ות ה ש מ י ם 4 ו ה אר ץ ב ה ב ר אם ב י ום ע ש ות י ה ו ה א לה ים א ר ץ ו ש מ י ם 4 αυτη η βιβλος γενεσεως ουρανου και γης οτε εγενετο η ημερα εποιησεν ο θεος τον ουρανον και την γην (im Griechischen gibt es nur θεος wie bei 1. Mose 1,1 und Joh. 1,1) 4 Dies ist die Geschichte wie die Himmel und die Erde geworden sind, als der Tag wurde, da YEHOVAH ELOHIM die Erde und die Himmel machte.

ו כ ל ש יח ה ש ד ה ט ר ם 5 י ה י ה ב אר ץ ו כ ל ע ש ב ה ש ד ה ט ר ם י צ מ ח כ י לא ה מ ט יר י ה ו ה א לה ים ע ל ה אר ץ ו אד ם אי ן ל ע ב ד א ת ה א ד מ ה 5 και παν χλωρον αγρου προ του γενεσθαι επι της γης και παντα χορτον αγρου προ του ανατειλαι ου γαρ εβρεξεν ο θεος επι την γην και ανθρωπος ουκ ην εργαζεσθαι την γην 5 und allerlei Bäume auf dem Felde, die zuvor nie gewesen waren auf Erden, und allerlei Kraut auf dem Felde, das zuvor nie gewachsen war. Denn YEHOVAH ELOHIM hatte noch nicht regnen lassen auf Erden, und war kein Mensch, der das Land baute. ו א ד י ע ל ה מ ן ה אר ץ 6 ו ה ש ק ה א ת כ ל פ נ י ה א ד מ ה 6 πηγη δε ανεβαινεν εκ της γης και εποτιζεν παν το προσωπον της γης 6 Aber ein Nebel ging auf von der Erde und feuchtete alles Land. ו י יצ ר י ה ו ה א לה ים 7 א ת ה אד ם ע פ ר מ ן ה א ד מ ה ו י פ ח ב א פ יו נ ש מ ת ח י ים ו י ה י ה אד ם ל נ פ ש ח י ה 7 και επλασεν ο θεος τον ανθρωπον χουν απο της γης και ενεφυσησεν εις το προσωπον αυτου πνοην ζωης και εγενετο ο ανθρωπος εις ψυχην ζωσαν 7 Und YEHOVAH ELOHIM machte den Menschen aus einem Erdenkloß, und er blies ihm ein den lebendigen Odem in seine Nase. Und also ward der Mensch eine lebendige Seele. ו י ט ע י ה ו ה א לה ים ג ן 8 ב ע ד ן מ ק ד ם ו י ש ם ש ם א ת ה אד ם א ש ר י צ ר 8 και εφυτευσεν κυριος ο θεος παραδεισον εν εδεμ κατα ανατολας και εθετο εκει τον ανθρωπον ον 8 Und YEHOVAH ELOHIM pflanzte einen Garten in Eden gegen Morgen und setzte den

επλασεν Menschen drein, den er gemacht hatte. ו י צ מ ח י ה ו ה א לה ים 9 מ ן ה א ד מ ה כ ל ע ץ נ ח מ ד ל מ ר א ה ו ט וב ל מ א כ ל ו ע ץ ה ח י ים ב ת ו ך ה ג ן ו ע ץ ה ד ע ת ט וב ו ר ע 9 και εξανετειλεν ο θεος ετι εκ της γης παν ξυλον ωραιον εις ορασιν και καλον εις βρωσιν και το ξυλον της ζωης εν μεσω τω παραδεισω και το ξυλον του ειδεναι γνωστον καλου και πονηρου 9 Und YEHOVAH ELOHIM ließ aufwachsen aus der Erde allerlei Bäume, lustig anzusehen und gut zu essen, und den Baum des Lebens mitten im Garten und den Baum der Erkenntnis des Guten und Bösen. ו נ ה ר י צ א מ ע ד ן 10 ל ה ש ק ות א ת ה ג ן ומ ש ם י פ ר ד ו ה י ה ל אר ב ע ה ר אש ים ש ם ה א ח ד פ יש ון ה וא 11 ה ב ב א ת כ ל א ר ץ ה ח ו יל ה א ש ר ש ם ה ז ה ב 10 ποταμος δε εκπορευεται εξ εδεμ ποτιζειν τον παραδεισον εκειθεν αφοριζεται εις τεσσαρας αρχας 11 ονομα τω ενι φισων ουτος ο κυκλων πασαν την γην ευιλατ εκει ου εστιν το χρυσιον 10 Und es ging aus von Eden ein Strom, zu wässern den Garten, und teilte sich daselbst in vier Hauptwasser. 11 Das erste heißt Pison, das fließt um das ganze Land Hevila, und daselbst findet man Gold. וז ה ב ה אר ץ ה ה וא 12 ט וב ש ם ה ב ד ל ח ו א ב ן ה ש ה ם 12 το δε χρυσιον της γης εκεινης καλον και εκει εστιν ο ανθραξ και ο λιθος ο πρασινος 12 Und das Gold des Landes ist köstlich, und da findet man Bedellion und den Edelstein Onyx.

ו ש ם ה נ ה ר ה ש נ י 13 ג יח ון ה וא ה וב ב א ת כ ל א ר ץ כ וש 13 και ονομα τω ποταμω τω δευτερω γηων ουτος ο κυκλων πασαν την γην αιθιοπιας 13 Das andere Wasser heißt Gihon, das fließt um das ganze Mohrenland. ו ש ם ה נ ה ר ה ש ל יש י 14 ח ד ק ל ה וא ה ה ל ך ק ד מ ת א ש ור ו ה נ ה ר ה ר ב יע י ה וא פ ר ת 14 και ο ποταμος ο τριτος τιγρις ουτος ο πορευομενος κατεναντι ασσυριων ο δε ποταμος ο τεταρτος ουτος ευφρατης 14 Das dritte Wasser heißt Hiddekel, das fließt von Assyrien. Das vierte Wasser ist der Phrath. ו י ק ח י ה ו ה א לה ים 15 א ת ה אד ם ו י נ ח ה ו ב ג ן ע ד ן ל ע ב ד ה ול ש מ ר ה 15 και ελαβεν κυριος ο θεος τον ανθρωπον ον επλασεν και εθετο αυτον εν τω παραδεισω εργαζεσθαι αυτον και φυλασσειν 15 Und YEHOVAH ELOHIM nahm den Menschen und setzte ihn in den Garten Eden, daß er ihn baute und bewahrte. ו י צ ו י ה ו ה א לה ים ע ל 16 ה אד ם ל אמ ר מ כ ל ע ץ ה ג ן אכ ל ת אכ ל 16 και ενετειλατο κυριος ο θεος τω αδαμ λεγων απο παντος ξυλου του εν τω παραδεισω βρωσει φαγη 16 Und YEHOVAH ELOHIM gebot dem Menschen und sprach: Du sollst essen von allerlei Bäumen im Garten; ומ ע ץ ה ד ע ת ט וב ו ר ע 17 לא ת אכ ל מ מ נ ו כ י ב י ום א כ ל ך מ מ נ ו מ ות ת מ ות 17 απο δε του ξυλου του γινωσκειν καλον και πονηρον ου φαγεσθε απ' αυτου η δ' αν ημερα φαγητε απ' αυτου θανατω 17 aber vom Baum der Erkenntnis des Guten und Bösen, davon darfst du nicht essen; denn an dem Tag, da du davon isst, musst du

αποθανεισθε sterben! ו י אמ ר י ה ו ה א לה ים 18 לא ט וב ה י ות ה אד ם ל ב ד ו א ע ש ה לו ע ז ר כ נ ג ד ו 18 και ειπεν κυριος ο θεος ου καλον ειναι τον ανθρωπον μονον ποιησωμεν αυτω βοηθον κατ' αυτον 18 Und YEHOVAH ELOHIM sprach: Es ist nicht gut, daß der Mensch allein sei; ich will ihm eine Gehilfin machen, die um ihn sei. ו י צ ר י ה ו ה א לה ים 19 מ ן ה א ד מ ה כ ל ח י ת ה ש ד ה ו א ת כ ל ע ו ה ש מ י ם ו י ב א א ל ה אד ם ל ר א ות מ ה י ק ר א לו ו כ ל א ש ר י ק ר א לו ה אד ם נ פ ש ח י ה ה וא ש מ ו 19 και επλασεν ο θεος ετι εκ της γης παντα τα θηρια του αγρου και παντα τα πετεινα του ουρανου και ηγαγεν αυτα προς τον αδαμ ιδειν τι καλεσει αυτα και παν ο εαν εκαλεσεν αυτο αδαμ ψυχην ζωσαν τουτο ονομα αυτου 19 Denn als YEHOVAH ELOHIM gemacht hatte von der Erde allerlei Tiere auf dem Felde und allerlei Vögel unter dem Himmel, brachte er sie zu dem Menschen, daß er sähe, wie er sie nannte; denn wie der Mensch allerlei lebendige Tiere nennen würde, so sollten sie heißen. ו י ק ר א ה אד ם ש מ ות 20 ל כ ל ה ב ה מ ה ול ע ו ה ש מ י ם ול כ ל ח י ת ה ש ד ה ול אד ם לא מ צ א ע ז ר כ נ ג ד ו 20 και εκαλεσεν αδαμ ονοματα πασιν τοις κτηνεσιν και πασι τοις πετεινοις του ουρανου και πασι τοις θηριοις του αγρου τω δε αδαμ ουχ ευρεθη βοηθος ομοιος αυτω 20 Und der Mensch gab einem jeglichen Vieh und Vogel unter dem Himmel und Tier auf dem Felde seinen Namen; aber für den Menschen ward keine Gehilfin gefunden, die um ihn wäre.

ו י פ ל י ה ו ה א לה ים 21 ת ר ד מ ה ע ל ה אד ם ו י יש ן ו י ק ח אח ת מ צ ל ע ת יו ו י ג ר ב ש ר ת ח ת נ ה 21 και επεβαλεν ο θεος εκστασιν επι τον αδαμ και υπνωσεν και ελαβεν μιαν των πλευρων αυτου και ανεπληρωσεν σαρκα αντ' αυτης 21 Da ließ YEHOVAH ELOHIM einen tiefen Schlaf fallen auf den Menschen, und er entschlief. Und er nahm eine von seinen Rippen und verschloss ihre Stelle mit Fleisch ו י ב ן י ה ו ה א לה ים 22 א ת ה צ ל ע א ש ר ל ק ח מ ן ה אד ם ל א ש ה ו י ב א ה א ל ה אד ם ו י אמ ר ה אד ם ז את 23 ה פ ע ם ע צ ם מ ע צ מ י וב ש ר מ ב ש ר י ל ז את י ק ר א א ש ה כ י מ א יש ל ק ח ה ז את 22 και ωκοδομησεν κυριος ο θεος την πλευραν ην ελαβεν απο του αδαμ εις γυναικα και ηγαγεν αυτην προς τον αδαμ 23 και ειπεν αδαμ τουτο νυν οστουν εκ των οστεων μου και σαρξ εκ της σαρκος μου αυτη κληθησεται γυνη οτι εκ του ανδρος αυτης ελημφθη αυτη 22 Und YEHOVAH ELOHIM baute eine Frau aus der Rippe, die er von dem Menschen nahm, und brachte sie zu ihm. 23 Da sprach der Mensch: Das ist doch Bein von meinem Bein und Fleisch von meinem Fleisch. Man wird sie Männin heißen, darum daß sie vom Manne genommen ist. ע ל כ ן י ע ז ב א יש 24 א ת אב יו ו א ת א מ ו ו ד ב ק ב א ש ת ו ו ה י ו ל ב ש ר א ח ד 24 ενεκεν τουτου καταλειψει ανθρωπος τον πατερα αυτου και την μητερα αυτου και προσκολληθησεται προς την γυναικα αυτου και εσονται οι δυο εις σαρκα μιαν 24 Darum wird ein Mann seinen Vater und seine Mutter verlassen und an seiner Frau hangen, und sie werden ein Fleisch sein.

ו י ה י ו ש נ יה ם ע ר ומ ים 25 ה אד ם ו א ש ת ו ו לא י ת ב ש ש ו 25 και ησαν οι δυο γυμνοι ο τε αδαμ και η γυνη αυτου και ουκ ησχυνοντο 25 Und sie waren beide nackt, Adam und seine Frau, und schämten sich nicht. Kapitel 3 ו ה נ ח ש ה י ה ע ר ום מ כ ל 1 ח י ת ה ש ד ה א ש ר ע ש ה י ה ו ה א לה ים ו י אמ ר א ל ה א ש ה א כ י אמ ר א לה ים לא ת אכ ל ו מ כ ל ע ץ ה ג ן 1 ο δε οφις ην φρονιμωτατος παντων των θηριων των επι της γης ων εποιησεν κυριος ο θεος και ειπεν ο οφις τη γυναικι τι οτι ειπεν ο θεος ου μη φαγητε απο παντος ξυλου του εν τω παραδεισω 1 Und die Schlange war listiger denn alle Tiere auf dem Felde, die YEHOVAH ELOHIM gemacht hatte, und sprach zu der Frau: Ja, sollte ELOHIM gesagt haben: Ihr sollt nicht essen von allerlei Bäumen im Garten. ו ת אמ ר ה א ש ה א ל 2 ה נ ח ש מ פ ר י ע ץ ה ג ן נ אכ ל 2 και ειπεν η γυνη τω οφει απο καρπου ξυλου του παραδεισου φαγομεθα 2 Da sprach die Frau zu der Schlange: Wir essen von den Früchten der Bäume im Garten; ומ פ ר י ה ע ץ א ש ר 3 ב ת ו ך ה ג ן אמ ר א לה ים 3 απο δε καρπου του ξυλου ο εστιν εν μεσω του παραδεισου ειπεν ο θεος ου 3 aber von den Früchten des Baumes mitten im Garten hat ELOHIM gesagt: Esset

לא ת אכ ל ו מ מ נ ו ו לא ת ג ע ו ב ו פ ן ת מ ת ון φαγεσθε απ' αυτου ουδε μη αψησθε αυτου ινα μη αποθανητε nicht davon, rührt es auch nicht an, daß ihr nicht sterbet! ו י אמ ר ה נ ח ש א ל 4 ה א ש ה לא מ ות ת מ ת ון 4 και ειπεν ο οφις τη γυναικι ου θανατω αποθανεισθε 4 Da sprach die Schlange zur Frau: Ihr werdet mitnichten des Todes sterben; כ י י ד ע א לה ים כ י ב י ום 5 א כ ל כ ם מ מ נ ו ו נ פ ק ח ו ע ינ יכ ם ו ה י ית ם כ א לה ים י ד ע י ט וב ו ר ע 5 ηδει γαρ ο θεος οτι εν η αν ημερα φαγητε απ' αυτου διανοιχθησονται υμων οι οφθαλμοι και εσεσθε ως θεοι γινωσκοντες καλον και πονηρον 5 sondern ELOHIM weiß, daß, welchen Tages ihr davon esset, werden eure Augen aufgetan, und werdet sein wie ELOHIM und wissen, was gut und böse ist. ו ת ר א ה א ש ה כ י ט וב 6 ה ע ץ ל מ א כ ל ו כ י ת א ו ה ה וא ל ע ינ י ם ו נ ח מ ד ה ע ץ ל ה ש כ יל ו ת ק ח מ פ ר י ו ו ת אכ ל ו ת ת ן ג ם ל א יש ה ע מ ה ו י אכ ל ו ת פ ק ח נ ה ע ינ י ש נ יה ם 7 ו י ד ע ו כ י ע יר ם ם ה ם ו י ת פ ר ו ע ל ה ת א נ ה ו י ע ש ו 6 και ειδεν η γυνη οτι καλον το ξυλον εις βρωσιν και οτι αρεστον τοις οφθαλμοις ιδειν και ωραιον εστιν του κατανοησαι και λαβουσα του καρπου αυτου εφαγεν και εδωκεν και τω ανδρι αυτης μετ' αυτης και εφαγον 7 και διηνοιχθησαν οι οφθαλμοι των δυο και εγνωσαν οτι γυμνοι ησαν και ερραψαν φυλλα συκης και εποιησαν εαυτοις 6 Und die Frau sah, daß von dem Baum gut zu essen wäre und lieblich anzusehen, daß es ein lustiger Baum wäre, weil er klug machte, und nahm von der Frucht und aß und gab ihrem Mann auch davon, und er aß. 7 Da wurden ihrer beiden Augen aufgetan und wurden gewahr, daß sie nackt waren, und flochten Feigenblätter zusammen und machten sich

ל ה ם ח ג ר ת ו י ש מ ע ו א ת ק ול י ה ו ה 8 א לה ים מ ת ה ל ך ב ג ן ל ר וח ה י ום ו י ת ח ב א ה אד ם ו א ש ת ו מ פ נ י י ה ו ה א לה ים ב ת ו ך ע ץ ה ג ן περιζωματα 8 και ηκουσαν την φωνην κυριου του θεου περιπατουντος εν τω παραδεισω το δειλινον και εκρυβησαν ο τε αδαμ και η γυνη αυτου απο προσωπου κυριου του θεου εν μεσω του ξυλου του παραδεισου Schurze. 8 Und sie hörten die Stimme YEHOVAH ELOHIMS, der im Garten ging, da der Tag kühl geworden war. Und Adam versteckte sich mit seiner Frau vor dem Angesicht YEHOVAHS unter die Bäume im Garten. ו י ק ר א י ה ו ה א לה ים 9 א ל ה אד ם ו י אמ ר לו א י כ ה 9 και εκαλεσεν κυριος ο θεος τον αδαμ και ειπεν αυτω αδαμ που ει 9 Und YEHOVAH ELOHIM rief Adam und sprach zu ihm: Wo bist du? ו י אמ ר א ת ק ל ך 10 ש מ ע ת י ב ג ן ו א יר א כ י ע יר ם אנ כ י ו א ח ב א 10 και ειπεν αυτω την φωνην σου ηκουσα περιπατουντος εν τω παραδεισω και εφοβηθην οτι γυμνος ειμι και εκρυβην 10 Und er sprach: Ich hörte deine Stimme im Garten und fürchtete mich, denn ich bin nackt; darum versteckte ich mich. ו י אמ ר מ י ה ג יד ל ך כ י 11 ע יר ם א ת ה ה מ ן ה ע ץ א ש ר צ ו ית י ך ל ב ל ת י א כ ל מ מ נ ו אכ ל ת 11 και ειπεν αυτω τις ανηγγειλεν σοι οτι γυμνος ει μη απο του ξυλου ου ενετειλαμην σοι τουτου μονου μη φαγειν απ' αυτου εφαγες 11 Und er sprach: Wer hat dir's gesagt, daß du nackt bist? Hast du nicht gegessen von dem Baum, davon ich dir gebot, du solltest nicht davon essen?

ו י אמ ר ה אד ם ה א ש ה 12 א ש ר נ ת ת ה ע מ ד י ה וא נ ת נ ה ל י מ ן ה ע ץ ו א כ ל 12 και ειπεν ο αδαμ η γυνη ην εδωκας μετ' εμου αυτη μοι εδωκεν απο του ξυλου και εφαγον 12 Da sprach Adam: Die Frau, die du mir zur Seite gestellt hast, gab mir etwas davon; da habe ich gegessen. ו י אמ ר י ה ו ה א לה ים 13 ל א ש ה מ ה ז את ע ש ית ו ת אמ ר ה א ש ה ה נ ח ש ה ש י אנ י ו א כ ל 13 και ειπεν κυριος ο θεος τη γυναικι τι τουτο εποιησας και ειπεν η γυνη ο οφις ηπατησεν με και εφαγον 13 Da sprach YEHOVAH ELOHIM zur Frau: Warum hast du das getan? Die Frau sprach: Die Schlange betrog mich also, daß ich aß. ו י אמ ר י ה ו ה א לה ים 14 א ל ה נ ח ש כ י ע ש ית ז את אר ור א ת ה מ כ ל ה ב ה מ ה ומ כ ל ח י ת ה ש ד ה ע ל ג ח נ ך ת ל ך ו ע פ ר ת אכ ל כ ל י מ י ח י י ך 14 και ειπεν κυριος ο θεος τω οφει οτι εποιησας τουτο επικαταρατος συ απο παντων των κτηνων και απο παντων των θηριων της γης επι τω στηθει σου και τη κοιλια πορευση και γην φαγη πασας τας ημερας της ζωης σου 14 Da sprach YEHOVAH ELOHIM zu der Schlange: Weil du solches getan hast, seiest du verflucht vor allem Vieh und vor allen Tieren auf dem Felde. Auf deinem Bauch sollst du gehen und Erde essen dein Leben lang. ו א יב ה א ש ית ב ינ ך 15 וב ין ה א ש ה וב ין ז ר ע ך וב ין ז ר ע ה ה וא י ש ופ ך ר אש ו א ת ה ת ש ופ נ ו ע ק ב 15 και εχθραν θησω ανα μεσον σου και ανα μεσον της γυναικος και ανα μεσον του σπερματος σου και ανα μεσον του σπερματος αυτης αυτος σου τηρησει κεφαλην 15 Und ich will Feindschaft setzen zwischen dir und der Frau und zwischen deinem Samen und ihrem Samen. Derselbe soll dir den Kopf zertreten, und du

και συ τηρησεις αυτου πτερναν wirst ihn in die Ferse stechen. א ל ה א ש ה אמ ר 16 ה ר ב ה אר ב ה ע צ ב ונ ך ו ה ר נ ך ב ע צ ב ת ל ד י ב נ ים ו א ל א יש ך ת ש וק ת ך ו ה וא י מ ש ל ב ך 16 και τη γυναικι ειπεν πληθυνων πληθυνω τας λυπας σου και τον στεναγμον σου εν λυπαις τεξη τεκνα και προς τον ανδρα σου η αποστροφη σου και αυτος σου κυριευσει 16 Und zur Frau sprach er: Ich will dir viel Schmerzen schaffen, wenn du schwanger wirst; du sollst mit Schmerzen Kinder gebären; und dein Wille soll deinem Mann unterworfen sein, und er soll dein Mashal sein. ול אד ם אמ ר כ י 17 ש מ ע ת ל ק ול א ש ת ך ו ת אכ ל מ ן ה ע ץ א ש ר צ ו ית י ך ל אמ ר לא ת אכ ל מ מ נ ו א ר ור ה ה א ד מ ה ב ע ב ור ך ב ע צ ב ון ת אכ ל נ ה כ ל י מ י ח י י ך 17 τω δε αδαμ ειπεν οτι ηκουσας της φωνης της γυναικος σου και εφαγες απο του ξυλου ου ενετειλαμην σοι τουτου μονου μη φαγειν απ' αυτου επικαταρατος η γη εν τοις εργοις σου εν λυπαις φαγη αυτην πασας τας ημερας της ζωης σου 17 Und zu Adam sprach er: Dieweil du hast gehorcht der Stimme deiner Frau und gegessen von dem Bäume, davon ich dir gebot und sprach: Du sollst nicht davon essen; verflucht sei der Acker um deinetwillen; mit Kummer sollst du dich drauf nähren dein Leben lang. ו ק וץ ו ד ר ד ר ת צ מ י ח 18 ל ך ו אכ ל ת א ת ע ש ב ה ש ד ה 18 ακανθας και τριβολους ανατελει σοι και φαγη τον χορτον του αγρου 18 Dornen und Disteln soll er dir tragen, und du sollst das Kraut auf dem Felde essen.

ב ז ע ת א פ י ך ת אכ ל 19 ל ח ם ע ד ש וב ך א ל ה א ד מ ה כ י מ מ נ ה ל ק ח ת כ י ע פ ר א ת ה ו א ל ע פ ר ת ש וב 19 εν ιδρωτι του προσωπου σου φαγη τον αρτον σου εως του αποστρεψαι σε εις την γην εξ ης ελημφθης οτι γη ει και εις γην απελευση 19 Im Schweiß deines Angesichts sollst du dein Brot essen, bis daß du wieder zu Erde werdest, davon du genommen bist. Denn du bist Erde und sollst zu Erde werden. ו י ק ר א ה אד ם ש ם 20 א ש ת ו ח ו ה כ י ה וא ה י ת ה א ם כ ל ח י 20 και εκαλεσεν αδαμ το ονομα της γυναικος αυτου ζωη οτι αυτη μητηρ παντων των ζωντων 20 Und Adam nannte seine Frau Eva, darum daß sie eine Mutter ist aller Lebendigen. ו י ע ש י ה ו ה א לה ים 21 ל אד ם ול א ש ת ו כ ת נ ות ע ור ו י ל ב ש ם 21 και εποιησεν κυριος ο θεος τω αδαμ και τη γυναικι αυτου χιτωνας δερματινους και ενεδυσεν αυτους 21 Und YEHOVAH ELOHIM machte Adam und seiner Frau Röcke von Fellen und zog sie ihnen an, ו י אמ ר י ה ו ה א לה ים 22 ה ן ה אד ם ה י ה כ אח ד מ מ נ ו ל ד ע ת ט וב ו ר ע ו ע ת ה פ ן י ש ל ח י ד ו ו ל ק ח ג ם מ ע ץ ה ח י ים ו אכ ל ו ח י ל ע ל ם 22 και ειπεν ο θεος ιδου αδαμ γεγονεν ως εις εξ ημων του γινωσκειν καλον και πονηρον και νυν μηποτε εκτεινη την χειρα και λαβη του ξυλου της ζωης και φαγη και ζησεται εις τον αιωνα 22 Und YEHOVAH ELOHIM sprach: Siehe, Adam ist worden als unsereiner und weiß, was gut und böse ist. Nun aber, daß er nicht ausstrecke seine Hand und breche auch von dem Baum des Lebens und esse und lebe ewiglich:

ו י ש ל ח ה ו י ה ו ה א לה ים 23 מ ג ן ע ד ן ל ע ב ד א ת ה א ד מ ה א ש ר ל ק ח מ ש ם 23 και εξαπεστειλεν αυτον κυριος ο θεος εκ του παραδεισου της τρυφης εργαζεσθαι την γην εξ ης ελημφθη 23 da entließ ihn YEHOVAH ELOHIM aus dem Garten Eden, daß er das Feld bebaute, davon er genommen ist, ו י ג ר ש א ת ה אד ם 24 ו י ש כ ן מ ק ד ם ל ג ן ע ד ן א ת ה כ ר ב ים ו א ת ל ה ט ה ח ר ב ה מ ת ה פ כ ת ל ש מ ר א ת ד ר ך ע ץ ה ח י ים 24 και εξεβαλεν τον αδαμ και κατωκισεν αυτον απεναντι του παραδεισου της τρυφης και εταξεν τα χερουβιμ και την φλογινην ρομφαιαν την στρεφομενην φυλασσειν την οδον του ξυλου της ζωης 24 und trieb Adam aus und lagerte vor den Garten Eden den Cherub mit einem bloßen hauenden Schwert, zu bewahren den Weg zu dem Baum des Lebens. Kapitel 4 ו ה אד ם י ד ע א ת ח ו ה 1 א ש ת ו ו ת ה ר ו ת ל ד א ת ק י ן ו ת אמ ר ק נ ית י א יש א ת י ה ו ה 1 αδαμ δε εγνω ευαν την γυναικα αυτου και συλλαβουσα ετεκεν τον καιν και ειπεν εκτησαμην ανθρωπον δια του θεου 1 Und der Mensch erkannte Eva, seine Frau, und sie ward schwanger und gebar Kain; und sie sprach: Ich habe einen Mann erworben mit YEHOVAH. ו ת ל ל ד ת א ת אח יו 2 2 και προσεθηκεν τεκειν τον αδελφον αυτου τον αβελ και 2 Und sie gebar ferner seinen Bruder, den Abel.

א ת ה ב ל ו י ה י ה ב ל ר ע ה צ אן ו ק י ן ה י ה ע ב ד א ד מ ה εγενετο αβελ ποιμην προβατων καιν δε ην εργαζομενος την γην Und Abel wurde ein Schafhirt, und Kain wurde ein Ackerbauer. ו י ה י מ ק ץ י מ ים ו י ב א 3 ק י ן מ פ ר י ה א ד מ ה מ נ ח ה ל יה ו ה 3 και εγενετο μεθ' ημερας ηνεγκεν καιν απο των καρπων της γης θυσιαν τω κυριω 3 Und es geschah nach Verlauf einer Zeit, da brachte Kain dem YEHOVAH eine Opfergabe von der Frucht des Erdbodens; ו ה ב ל ה ב יא ג ם ה וא 4 מ ב כ ר ות צ אנ ו ומ ח ל ב ה ן ו י ש ע י ה ו ה א ל ה ב ל ו א ל מ נ ח ת ו 4 και αβελ ηνεγκεν και αυτος απο των πρωτοτοκων των προβατων αυτου και απο των στεατων αυτων και επειδεν ο θεος επι αβελ και επι τοις δωροις αυτου 4 und Abel, auch er brachte von den Erstlingen seiner Herde und von ihrem Fett. Und YEHOVAH blickte auf Abel und auf seine Opfergabe; ו א ל ק י ן ו א ל מ נ ח ת ו 5 לא ש ע ה ו י ח ר ל ק י ן מ א ד ו י פ ל ו פ נ יו ו י אמ ר י ה ו ה א ל ק י ן 6 ל מ ה ח ר ה ל ך ו ל מ ה נ פ ל ו פ נ י ך 5 επι δε καιν και επι ταις θυσιαις αυτου ου προσεσχεν και ελυπησεν τον καιν λιαν και συνεπεσεν τω προσωπω 6 και ειπεν κυριος ο θεος τω καιν ινα τι περιλυπος εγενου και ινα τι συνεπεσεν το προσωπον σου 5 aber auf Kain und auf seine Opfergabe blickte er nicht. Und Kain ergrimmte sehr, und sein Antlitz senkte sich. 6 Und YEHOVAH sprach zu Kain: Warum bist du ergrimmt, und warum hat sich dein Antlitz gesenkt?

ה לוא א ם ת יט יב ש א ת 7 ו א ם לא ת יט יב ל פ ת ח ח ט את ר ב ץ ו א ל י ך ת ש וק ת ו ו א ת ה ת מ ש ל ב ו 7 ουκ εαν ορθως προσενεγκης ορθως δε μη διελης ημαρτες ησυχασον προς σε η αποστροφη αυτου και συ αρξεις αυτου 7 Ist es nicht so, daß es sich erhebt, wenn du wohl tust? Und wenn du nicht wohl tust, so lagert die Sünde vor der Tür. Und nach dir wird sein Verlangen sein, du aber wirst über ihn herrschen. ו י אמ ר ק י ן א ל ה ב ל 8 אח יו ו י ה י ב ה י ות ם ב ש ד ה ו י ק ם ק י ן א ל ה ב ל אח יו ו י ה ר ג ה ו 8 και ειπεν καιν προς αβελ τον αδελφον αυτου διελθωμεν εις το πεδιον και εγενετο εν τω ειναι αυτους εν τω πεδιω και ανεστη καιν επι αβελ τον αδελφον αυτου και απεκτεινεν αυτον 8 Und Kain sprach zu seinem Bruder Abel; und es geschah, als sie auf dem Felde waren, da erhob sich Kain wider seinen Bruder Abel und erschlug ihn. ו י אמ ר י ה ו ה א ל ק י ן א י 9 ה ב ל אח י ך ו י אמ ר לא י ד ע ת י ה ש מ ר אח י אנ כ י 9 και ειπεν ο θεος προς καιν που εστιν αβελ ο αδελφος σου ο δε ειπεν ου γινωσκω μη φυλαξ του αδελφου μου ειμι εγω 9 Und YEHOVAH sprach zu Kain: Wo ist dein Bruder Abel? Und er sprach: Ich weiß nicht; bin ich meines Bruders Hüter? ו י אמ ר מ ה ע ש ית ק ול 10 ד מ י אח י ך צ ע ק ים א ל י מ ן ה א ד מ ה 10 και ειπεν ο θεος τι εποιησας φωνη αιματος του αδελφου σου βοα προς με εκ της γης 10 Und er sprach: Was hast du getan! Horch! Das Blut deines Bruders schreit zu mir vom Erdboden her. ו ע ת ה אר ור א ת ה מ ן 11 11 και νυν επικαταρατος συ 11 Und nun, verflucht seiest

ה א ד מ ה א ש ר פ צ ת ה א ת פ יה ל ק ח ת א ת ד מ י אח י ך מ י ד ך απο της γης η εχανεν το στομα αυτης δεξασθαι το αιμα του αδελφου σου εκ της χειρος σου du von dem Erdboden hinweg, der seinen Mund aufgetan hat, das Blut deines Bruders von deiner Hand zu empfangen! כ י ת ע ב ד א ת ה א ד מ ה 12 לא ת ת ת כ ח ה ל ך נ ע ו נ ד ת ה י ה ב אר ץ 12 οτι εργα την γην και ου προσθησει την ισχυν αυτης δουναι σοι στενων και τρεμων εση επι της γης 12 Wenn du den Erdboden bebaust, soll er dir hinfort seine Kraft nicht geben; unstet und flüchtig sollst du sein auf der Erde. ו י אמ ר ק י ן א ל י ה ו ה 13 ג ד ול ע ונ י מ נ ש א 13 και ειπεν καιν προς τον κυριον μειζων η αιτια μου του αφεθηναι με 13 Und Kain sprach zu YEHOVAH: Zu groß ist meine Strafe, um sie zu tragen. ה ן ג ר ש ת א ת י ה י ום 14 מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה ומ פ נ י ך א ת ר ו ה י ית י נ ע ו נ ד ב אר ץ ו ה י ה כ ל מ צ א י י ה ר ג נ י 14 ει εκβαλλεις με σημερον απο προσωπου της γης και απο του προσωπου σου κρυβησομαι και εσομαι στενων και τρεμων επι της γης και εσται πας ο ευρισκων με αποκτενει με 14 Siehe, du hast mich heute von der Fläche des Erdbodens vertrieben, und ich werde verborgen sein vor deinem Angesicht und werde unstet und flüchtig sein auf der Erde; und es wird geschehen: wer irgend mich findet, wird mich erschlagen. ו י אמ ר לו י ה ו ה ל כ ן 15 15 και ειπεν αυτω κυριος ο θεος ουχ ουτως πας ο 15 Und YEHOVAH sprach zu ihm: Darum, jeder, der

כ ל ה ר ג ק י ן ש ב ע ת י ם י ק ם ו י ש ם י ה ו ה ל ק י ן א ות ל ב ל ת י ה כ ות א ת ו כ ל מ צ א ו αποκτεινας καιν επτα εκδικουμενα παραλυσει και εθετο κυριος ο θεος σημειον τω καιν του μη ανελειν αυτον παντα τον ευρισκοντα αυτον Kain erschlägt siebenfältig soll es gerächt werden. Und YEHOVAH machte an Kain ein Zeichen, auf daß ihn nicht erschlüge, wer irgend ihn fände. ו י צ א ק י ן מ ל פ נ י י ה ו ה 16 ו י ש ב ב א ר ץ נ וד ק ד מ ת ע ד ן 16 εξηλθεν δε καιν απο προσωπου του θεου και ωκησεν εν γη ναιδ κατεναντι εδεμ 16 Und Kain ging weg von dem Angesicht YEHOVAHS und wohnte im Lande Nod, östlich von Eden. ו י ד ע ק י ן א ת א ש ת ו 17 ו ת ה ר ו ת ל ד א ת ח נ ו ך ו י ה י ב נ ה ע יר ו י ק ר א ש ם ה ע יר כ ש ם ב נ ו ח נ ו ך 17 και εγνω καιν την γυναικα αυτου και συλλαβουσα ετεκεν τον ενωχ και ην οικοδομων πολιν και επωνομασεν την πολιν επι τω ονοματι του υιου αυτου ενωχ 17 Und Kain erkannte seine Frau, und sie ward schwanger und gebar Henoch. Und er baute eine Stadt und benannte die Stadt nach dem Namen seines Sohnes Henoch. ו י ו ל ד ל ח נ ו ך א ת 18 ע יר ד ו ע יר ד י ל ד א ת מ ח וי א ל ומ ח יי א ל י ל ד א ת מ ת וש א ל ומ ת וש א ל י ל ד א ת ל מ ך 18 εγενηθη δε τω ενωχ γαιδαδ και γαιδαδ εγεννησεν τον μαιηλ και μαιηλ εγεννησεν τον μαθουσαλα και μαθουσαλα εγεννησεν τον λαμεχ 18 Und dem Henoch wurde Irad geboren; und Irad zeugte Mehujael, und Mehujael zeugte Methusael, und Methusael zeugte Lamech.

ו י ק ח לו ל מ ך ש ת י 19 נ ש ים ש ם ה אח ת ע ד ה ו ש ם ה ש נ ית צ ל ה 19 και ελαβεν εαυτω λαμεχ δυο γυναικας ονομα τη μια αδα και ονομα τη δευτερα σελλα 19 Und Lamech nahm sich zwei Frauen; der Name der einen war Ada, und der Name der anderen Zilla. ו ת ל ד ע ד ה א ת י ב ל 20 ה וא ה י ה א ב י י ש ב א ה ל ומ ק נ ה 20 και ετεκεν αδα τον ιωβελ ουτος ην ο πατηρ οικουντων εν σκηναις κτηνοτροφων 20 Und Ada gebar Jabal; dieser war der Vater der Zeltbewohner und Herdenbesitzer. ו ש ם אח יו י וב ל ה וא 21 ה י ה א ב י כ ל ת פ ש כ נ ור ו ע וג ב 21 και ονομα τω αδελφω αυτου ιουβαλ ουτος ην ο καταδειξας ψαλτηριον και κιθαραν 21 Und der Name seines Bruders war Jubal; dieser war der Vater aller derer, welche mit der Laute und der Flöte umgehen. ו צ ל ה ג ם ה וא י ל ד ה 22 א ת ת וב ל ק י ן לט ש כ ל ח ר ש נ ח ש ת וב ר ז ל ו א ח ות ת וב ל ק י ן נ ע מ ה 22 σελλα δε ετεκεν και αυτη τον θοβελ και ην σφυροκοπος χαλκευς χαλκου και σιδηρου αδελφη δε θοβελ νοεμα 22 Und Zilla, auch sie gebar Tubalkain, einen Hämmerer von allerlei Schneidewerkzeug aus Erz und Eisen. Und die Schwester Tubalkains war Naama. ו י אמ ר ל מ ך ל נ ש יו 23 ע ד ה ו צ ל ה ש מ ע ן ק ול י נ ש י ל מ ך ה א ז נ ה א מ ר ת י 23 ειπεν δε λαμεχ ταις εαυτου γυναιξιν αδα και σελλα ακουσατε μου της φωνης γυναικες λαμεχ ενωτισασθε μου τους λογους 23 Und Lamech sprach zu seinen Frauen: Ada und Zilla, höret meine Stimme; Frauen Lamechs, horchet auf meine Rede! Einen Mann

כ י א יש ה ר ג ת י ל פ צ ע י ו י ל ד ל ח ב ר ת י οτι ανδρα απεκτεινα εις τραυμα εμοι και νεανισκον εις μωλωπα εμοι erschlug ich für meine Wunde und einen Jüngling für meine Strieme! כ י ש ב ע ת י ם י ק ם ק י ן 24 ו ל מ ך ש ב ע ים ו ש ב ע ה 24 οτι επτακις εκδεδικηται εκ καιν εκ δε λαμεχ εβδομηκοντακις επτα 24 Wenn Kain siebenfältig gerächt wird, so Lamech siebenundsiebzigfältig. ו י ד ע אד ם ע וד א ת 25 א ש ת ו ו ת ל ד ב ן ו ת ק ר א א ת ש מ ו ש ת כ י ש ת ל י א לה ים ז ר ע אח ר ת ח ת ה ב ל כ י ה ר ג ו ק י ן 25 εγνω δε αδαμ ευαν την γυναικα αυτου και συλλαβουσα ετεκεν υιον και επωνομασεν το ονομα αυτου σηθ λεγουσα εξανεστησεν γαρ μοι ο θεος σπερμα ετερον αντι αβελ ον απεκτεινεν καιν 25 Und Adam erkannte abermals seine Frau, und sie gebar einen Sohn und gab ihm den Namen Seth; denn ELOHIM hat mir einen anderen Samen gesetzt (Erbrecht) an Stelle Abels, weil Kain ihn erschlagen hat. ול ש ת ג ם ה וא י ל ד ב ן 26 ו י ק ר א א ת ש מ ו א נ וש אז ה וח ל ל ק ר א ב ש ם י ה ו ה 26 και τω σηθ εγενετο υιος επωνομασεν δε το ονομα αυτου ενως ουτος ηλπισεν επικαλεισθαι το ονομα κυριου του θεου 26 Und dem Seth, auch ihm wurde ein Sohn geboren, und er gab ihm den Namen Enos. Damals fing man an, den Namen YEHOVAHS anzurufen.

Kapitel 5 ז ה פ ר ת ול ד ת אד ם ב י ום ב ר א א לה ים 1 אד ם ב ד מ ות א לה ים ע ש ה א ת ו 1 Dies ist das Buch von Adams Geschlechtern. An dem Tag da ELOHIM Adam schuf, machte er ihn nach dem Bilde ELOHIMS. ז כ ר ונ ק ב ה ב ר אם ו י ב ר ך א ת ם ו י ק ר א 2 א ת ש ם ם אד ם ב י ום ה ב ר אם 2 Als Mann und Frau erschuf er sie, und er segnete sie und gab ihnen den Namen Adam, an dem Tage, da sie geschaffen wurden. ו י ח י אד ם ש לש ים ומ את ש נ ה ו י ול ד 3 ב ד מ ות ו כ צ ל מ ו ו י ק ר א א ת ש מ ו ש ת 3 Und Adam lebte hundertdreißig Jahre und zeugte einen Sohn, nach seinem Aussehen und seinem Bilde, und gab ihm den Namen Seth. ו י ה י ו י מ י אד ם אח ר י ה ול יד ו א ת ש ת 4 ש מ נ ה מ א ת ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות 4 Und die Tage Adams, nachdem er Seth gezeugt hatte, waren achthundert Jahre, und er zeugte Söhne und Töchter. ו י ה י ו כ ל י מ י אד ם א ש ר ח י ת ש ע 5 מ א ות ש נ ה וש לש ים ש נ ה ו י מ ת ו י ח י ש ת ח מ ש ש נ ים ומ את ש נ ה 6 ו י ול ד א ת א נ וש ו י ח י ש ת אח ר י ה ול יד ו א ת א נ וש 7 5 Und alle Tage Adams, die er lebte, waren neunhundertdreißig Jahre, und er starb. 6 Und Seth lebte hundertfünf Jahre und zeugte Enos. 7 Und Seth lebte, nachdem er Enos gezeugt

ש ב ע ש נ ים וש מ נ ה מ א ות ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות ו י ה י ו כ ל י מ י ש ת ש ת ים ע ש ר ה ש נ ה 8 ות ש ע מ א ות ש נ ה ו י מ ת hatte, achthundertsieben Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 8 Und alle Tage Seths waren neunhundertzwölf Jahre, und er starb. ו י ח י א נ וש ת ש ע ים ש נ ה ו י ול ד א ת 9 ק ין ן ו י ח י א נ וש אח י ה ול יד ו א ת ק ין ן 10 ח מ ש ע ש ר ה ש נ ה וש מ נ ה מ א ות ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות ו י ה י ו כ ל י מ י א נ וש ח מ ש ש נ ים 11 ות ש ע מ א ות ש נ ה ו י מ ת 9 Und Enos lebte neunzig Jahre und zeugte Kenan. 10 Und Enos lebte, nachdem er Kenan gezeugt hatte, achthundertfünfzehn Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 11 Und alle Tage Enos' waren neunhundertfünf Jahre, und er starb. ו י ח י ק ין ן ש ב ע ים ש נ ה ו י ול ד א ת 12 מ ה ל ל א ל ו י ח י ק ין ן אח ר י ה ול יד ו א ת 13 מ ה ל ל א ל אר ב ע ים ש נ ה וש מ נ ה מ א ות ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות 12 Und Kenan lebte siebzig Jahre und zeugte Mahalalel. 13 Und Kenan lebte, nachdem er Mahalalel gezeugt hatte, achthundertvierzig Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

ו י ה י ו כ ל י מ י ק ין ן ע ש ר ש נ ים 14 ות ש ע מ א ות ש נ ה ו י מ ת 14 Und alle Tage Kenans waren neunhundertzehn Jahre, und er starb. ו י ח י מ ה ל ל א ל ח מ ש ש נ ים ו ש ש ים 15 ש נ ה ו י ול ד א ת י ר ד ו י ח י מ ה ל ל א ל אח ר י ה ול יד ו א ת 16 י ר ד ש לש ים ש נ ה וש מ נ ה מ א ות ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות ו י ה י ו כ ל י מ י מ ה ל ל א ל ח מ ש 17 ו ת ש ע ים ש נ ה וש מ נ ה מ א ות ש נ ה ו י מ ת 15 Und Mahalalel lebte fünfundsechzig Jahre und zeugte Jered. 16 Und Mahalalel lebte, nachdem er Jered gezeugt hatte, achthundertdreißig Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 17 Und alle Tage Mahalalels waren achthundertfünfundneunzig Jahre, und er starb. ו י ח י י ר ד ש ת י ם ו ש ש ים ש נ ה ומ את 18 ש נ ה ו י ול ד א ת ח נ ו ך ו י ח י י ר ד אח ר י ה ול יד ו א ת ח נ ו ך 19 ש מ נ ה מ א ות ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות 18 Und Jered lebte hundertzweiundsechzig Jahre und zeugte Henoch. 19 Und Jered lebte, nachdem er Henoch gezeugt hatte, achthundert Jahre und zeugte Söhne und Töchter. ו י ה י ו כ ל י מ י י ר ד ש ת י ם ו ש ש ים 20 ש נ ה ות ש ע מ א ות ש נ ה ו י מ ת 20 Und alle Tage Jereds waren neunhundertzweiundsechzig Jahre, und er starb.

ו י ח י ח נ ו ך ח מ ש ו ש ש ים ש נ ה ו י ול ד 21 א ת מ ת וש ל ח ו י ת ה ל ך ח נ ו ך א ת ה א לה ים אח ר י 22 ה ול יד ו א ת מ ת וש ל ח ש לש מ א ות ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות 21 Und Henoch lebte fünfundsechzig Jahre und zeugte Methusalah. 22 Und Henoch wandelte mit ELOHIM, nachdem er Methusalah gezeugt hatte, dreihundert Jahre und zeugte Söhne und Töchter. ו י ה י כ ל י מ י ח נ ו ך ח מ ש ו ש ש ים 23 ש נ ה וש לש מ א ות ש נ ה 23 Und alle Tage Henochs waren dreihundertfünfundsechzig Jahre. ו י ת ה ל ך ח נ ו ך א ת ה א לה ים ו א ינ נ ו 24 כ י ל ק ח א ת ו א לה ים 24 Und weil er mit ELOHIM sein Leben führte, nahm ELOHIM ihn hinweg, und er ward nicht mehr gesehen. ו י ח י מ ת וש ל ח ש ב ע וש מ נ ים ש נ ה 25 ומ את ש נ ה ו י ול ד א ת ל מ ך 25 Und Methusalah lebte hundertsiebenundachtzig Jahre und zeugte Lamech. ו י ח י מ ת וש ל ח אח ר י ה ול יד ו א ת 26 ל מ ך ש ת י ם וש מ ונ ים ש נ ה וש ב ע מ א ות ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות 26 Und Methusalah lebte, nachdem er Lamech gezeugt hatte, siebenhundertzweiundachtzig Jahre und zeugte Söhne und Töchter.

ו י ה י ו כ ל י מ י מ ת וש ל ח ת ש ע 27 ו ש ש ים ש נ ה ות ש ע מ א ות ש נ ה ו י מ ת 27 Und alle Tage Methusalahs waren neunhundertneunundsechzig Jahre, und er starb. ו י ח י ל מ ך ש ת י ם וש מ נ ים ש נ ה 28 ומ את ש נ ה ו י ול ד ב ן 28 Und Lamech lebte hundertzweiundachtzig Jahre und zeugte einen Sohn. ו י ק ר א א ת ש מ ו נ ח ל אמ ר ז ה 29 י נ ח מ נ ו מ מ ע ש נ ו ומ ע צ ב ון י ד ינ ו מ ן ה א ד מ ה א ש ר א ר ר ה י ה ו ה 29 Und er gab ihm den Namen Noah, indem er sprach: Dieser wird uns trösten über unsere Arbeit und über die Mühe unserer Hände wegen des Erdbodens, den YEHOVAH verflucht hat. ו י ח י ל מ ך אח ר י ה ול יד ו א ת נ ח 30 ח מ ש ו ת ש ע ים ש נ ה ו ח מ ש מ א ת ש נ ה ו י ול ד ב נ ים וב נ ות ו י ה י כ ל י מ י ל מ ך ש ב ע ו ש ב ע ים 31 ש נ ה וש ב ע מ א ות ש נ ה ו י מ ת 30 Und Lamech lebte, nachdem er Noah gezeugt hatte, fünfhundertfünfundneunzig Jahre und zeugte Söhne und Töchter. 31 Und alle Tage Lamechs waren siebenhundertsiebenundsiebzig Jahre, und er starb. ו י ה י נ ח ב ן ח מ ש מ א ות ש נ ה ו י ול ד 32 נ ח א ת ש ם א ת ח ם ו א ת י פ ת 32 Und Noah war fünfhundert Jahre alt; und Noah zeugte Sem, Ham und Japheth.

Kapitel 6 ו י ה י כ י ה ח ל ה אד ם ל ר ב ע ל פ נ י 1 ה א ד מ ה וב נ ות י ל ד ו ל ה ם 1 Und es geschah, als die Menschen begannen sich zu mehren auf der Fläche des Erdbodens, und ihnen Töchter geboren wurden, ו י ר א ו ב נ י ה א לה ים א ת ב נ ות ה אד ם 2 כ י ט ב ת ה נ ה ו י ק ח ו ל ה ם נ ש ים מ כ ל א ש ר ב ח ר ו ו י אמ ר י ה ו ה לא י ד ון ר וח י ב אד ם 3 ל ע ל ם ב ש ג ם ה וא ב ש ר ו ה י ו י מ יו מ אה ו ע ש ר ים ש נ ה 2 da sahen die Söhne ELOHIMS, daß die Töchter der Menschen schön waren, und sie nahmen sich zu Frauen, welche sie wollten. 3 Und YEHOVAH sagte: Mein Geist soll nicht für immer im Menschen bleiben, denn er ist Fleisch; seine Tage sollen 120 Jahre betragen! ה נ פ ל ים ה י ו ב אר ץ ב י מ ים ה ה ם ו ג ם 4 אח ר י כ ן א ש ר י ב א ו ב נ י ה א לה ים א ל ב נ ות ה אד ם ו י ל ד ו ל ה ם ה מ ה ה ג ב ר ים א ש ר מ ע ול ם אנ ש י ה ש ם 4 In jenen Tagen waren die Riesen auf der Erde, und auch nachher, als die Söhne ELOHIMS zu den Töchtern der Menschen eingingen und diese ihnen gebaren. Das sind die Helden, welche von alters her waren, die Männer von Ruhm gewesen sind.

ו י ר א י ה ו ה כ י ר ב ה ר ע ת ה אד ם ב אר ץ 5 ו כ ל י צ ר מ ח ש ב ת ל ב ו ר ק ר ע כ ל ה י ום 5 Und YEHOVAH sah, daß des Menschen Bosheit groß war auf Erden und alles Gebilde der Gedanken seines Herzens nur böse den ganzen Tag. ו י נ ח ם י ה ו ה כ י ע ש ה א ת ה אד ם 6 ב אר ץ ו י ת ע צ ב א ל ל ב ו 6 Und es reute YEHOVAH, daß er den Menschen gemacht hatte auf der Erde, und es schmerzte ihn in sein Herz hinein. ו י אמ ר י ה ו ה א מ ח ה א ת ה אד ם א ש ר 7 ב ר את י מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה מ אד ם ע ד ב ה מ ה ע ד ר מ ש ו ע ד ע ו ה ש מ י ם כ י נ ח מ ת י כ י ע ש ית ם 7 Und YEHOVAH sprach: Ich will den Menschen, den ich geschaffen habe, von der Fläche des Erdbodens vertilgen, vom Menschen bis zum Vieh, bis zum Gewürm und bis zum Gevögel des Himmels; denn es reut mich, daß ich sie gemacht habe. ו נ ח מ צ א ח ן ב ע ינ י י ה ו ה 8 8 Noah aber fand Gnade in den Augen YEHOVAH. א ל ה ת ול ד ת נ ח נ ח א יש צ ד יק ת מ ים 9 ה י ה ב ד ר ת יו א ת ה א לה ים ה ת ה ל ך נ ח 9 Dies ist die Geschichte Noahs: Noah war ein gerechter, vollkommener Mann unter seinen Zeitgenossen; Noah wandelte mit ELOHIM. ו י ול ד נ ח ש לש ה ב נ ים א ת ש ם א ת 10 ח ם ו א ת י פ ת ו ת ש ח ת ה אר ץ ל פ נ י ה א לה ים 11 10 Und Noah zeugte drei Söhne: Sem, Ham und Japhet. 11 Und die Erde war verderbt vor ELOHIM, und die Erde war voll Gewalttat.

ו ת מ ל א ה אר ץ ח מ ו י ר א א לה ים א ת ה אר ץ ו ה נ ה 12 נ ש ח ת ה כ י ה ש ח ית כ ל ב ש ר א ת ד ר כ ו ע ל ה אר ץ ו י אמ ר א לה ים ל נ ח ק ץ כ ל ב ש ר ב א 13 ל פ נ י כ י מ ל אה ה אר ץ ח מ מ פ נ יה ם ו ה נ נ י מ ש ח ית ם א ת ה אר ץ 12 Und ELOHIM sah die Erde, und siehe, sie war verderbt; denn alles Fleisch hatte seinen Weg verderbt auf Erden. 13 Und ELOHIM sprach zu Noah: Das Ende alles Fleisches ist vor mich gekommen; denn die Erde ist voll Gewalttat durch sie; und siehe, ich will sie verderben mit der Erde. ע ש ה ל ך ת ב ת ע צ י ג פ ר ק נ ים 14 ת ע ש ה א ת ה ת ב ה ו כ פ ר ת א ת ה מ ב י ת ומ ח וץ ב כ פ ר ו ז ה א ש ר ת ע ש ה א ת ה ש לש מ א ות 15 א מ ה א ר ך ה ת ב ה ח מ ש ים א מ ה ר ח ב ה וש לש ים א מ ה ק ומ ת ה צ ה ר ת ע ש ה ל ת ב ה ו א ל א מ ה 16 ת כ ל נ ה מ ל מ ע ל ה ופ ת ח ה ת ב ה ב צ ד ה ת ש ים ת ח ת י ם ש נ י ם וש ל ש ים ת ע ש ה 14 Mache dir eine Arche von Gopherholz; mit Kammern sollst du die Arche machen und sie von innen und von außen mit Harz verpichen. 15 Und also sollst du sie machen: Dreihundert Ellen sei die Länge der Arche, fünfzig Ellen ihre Breite und dreißig Ellen ihre Höhe. 16 Eine Lichtöffnung sollst du der Arche machen, und bis zu einer Elle sollst du sie fertigen von oben her; und die Tür der Arche sollst du in ihre Seite setzen; mit einem unteren, zweiten und dritten Stockwerk sollst du sie machen.

ו א נ י ה נ נ י מ ב יא א ת ה מ ב ול מ י ם 17 ע ל ה אר ץ ל ש ח ת כ ל ב ש ר א ש ר ב ו ר וח ח י ים מ ת ח ת ה ש מ י ם כ ל א ש ר ב אר ץ י ג ו ע ו ה ק מ ת י א ת ב ר ית י א ת ך וב את א ל 18 ה ת ב ה א ת ה וב נ י ך ו א ש ת ך ונ ש י ב נ י ך א ת ך ומ כ ל ה ח י מ כ ל ב ש ר ש נ י ם מ כ ל 19 ת ב יא א ל ה ת ב ה ל ה ח י ת א ת ך ז כ ר ונ ק ב ה י ה י ו 17 Denn ich, siehe, ich bringe die Wasserflut über die Erde, um alles Fleisch unter dem Himmel zu verderben, in welchem ein Hauch des Lebens ist; alles, was auf der Erde ist, soll verscheiden. 18 Aber mit dir will ich meinen Bund errichten, und du sollst in die Arche gehen, du und deine Söhne und dein Weib und die Weiber deiner Söhne mit dir. 19 Und von allem Lebendigen, von allem Fleische, zwei von jeglichem sollst du in die Arche bringen, um sie mit dir am Leben zu erhalten; ein Männliches und ein Weibliches sollen sie sein. מ ה ע ו ל מ ינ ה ו ומ ן ה ב ה מ ה ל מ ינ ה 20 מ כ ל ר מ ש ה א ד מ ה ל מ ינ ה ו ש נ י ם מ כ ל י ב א ו א ל י ך ל ה ח י ות ו א ת ה ק ח ל ך מ כ ל מ א כ ל א ש ר 21 י אכ ל ו אפ ת א ל י ך ו ה י ה ל ך ו ל ה ם ל אכ ל ה ו י ע ש נ ח כ כ ל א ש ר צ ו ה א ת ו 22 20 Von dem Gevögel nach seiner Art und von dem Vieh nach seiner Art, von allem Gewürm des Erdbodens nach seiner Art: zwei von jeglichem sollen zu dir hineingehen, um sie am Leben zu erhalten. 21 Und du, nimm dir von aller Speise, die gegessen wird und sammle sie bei dir auf, daß sie dir und ihnen zur Nahrung sei. 22 Und Noah tat es; nach allem, was ELOHIM ihm geboten hatte, also tat er.

א לה ים כ ן ע ש ה Kapitel 7 ו י אמ ר י ה ו ה ל נ ח ב א א ת ה ו כ ל ב ית ך 1 א ל ה ת ב ה כ י א ת ך ר א ית י צ ד יק ל פ נ י ב ד ור ה ז ה מ כ ל ה ב ה מ ה ה ט ה ור ה ת ק ח ל ך 2 ש ב ע ה ש ב ע ה א יש ו א ש ת ו ומ ן ה ב ה מ ה א ש ר לא ט ה ר ה ה וא ש נ י ם א יש ו א ש ת ו 1 Und YEHOVAH sprach zu Noah: Gehe in die Arche, du und dein ganzes Haus; denn dich habe ich gerecht vor mir erfunden in diesem Geschlecht. 2 Von allem reinen Vieh sollst du sieben und sieben zu dir nehmen, ein Männchen und sein Weibchen; und von dem Vieh, das nicht rein ist, zwei, ein Männchen und sein Weibchen; ג ם מ ע וף ה ש מ י ם ש ב ע ה ש ב ע ה ז כ ר 3 ונ ק ב ה ל ח י ות ז ר ע ע ל פ נ י כ ל ה אר ץ 3 auch von dem Gevögel des Himmels sieben und sieben, ein Männliches und ein Weibliches: um Samen am Leben zu erhalten auf der Fläche der ganzen Erde. כ י ל י מ ים ע וד ש ב ע ה אנ כ י מ מ ט יר 4 ע ל ה אר ץ אר ב ע ים י ום ו אר ב ע ים ל י ל ה ומ ח ית י א ת כ ל ה י ק ום א ש ר ע ש ית י 4 Denn in noch sieben Tagen, so lasse ich auf die Erde regnen vierzig Tage und vierzig Nächte und werde vertilgen von der Fläche des Erdbodens alles Bestehende, das ich

מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה ו י ע ש נ ח כ כ ל א ש ר צ ו ה ו י ה ו ה 5 gemacht habe. 5 Und Noah tat nach allem, was YEHOVAH ihm geboten hatte. ו נ ח ב ן ש ש מ א ות ש נ ה ו ה מ ב ול ה י ה 6 מ י ם ע ל ה אר ץ ו י ב א נ ח וב נ יו ו א ש ת ו ונ ש י ב נ יו א ת ו 7 א ל ה ת ב ה מ פ נ י מ י ה מ ב ול 6 Und Noah war sechshundert Jahre alt, als die Flut kam, Wasser über die Erde. 7 Und Noah und seine Söhne und seine Frau und die Frauen seiner Söhne mit ihm gingen in die Arche vor den Wassern der Flut. מ ן ה ב ה מ ה ה ט ה ור ה ומ ן ה ב ה מ ה 8 א ש ר א ינ נ ה ט ה ר ה ומ ן ה ע וף ו כ ל א ש ר ר מ ש ע ל ה א ד מ ה ש נ י ם ש נ י ם ב א ו א ל נ ח א ל ה ת ב ה 9 ז כ ר ונ ק ב ה כ א ש ר צ ו ה א לה ים א ת נ ח 8 Von dem reinen Vieh und von dem Vieh, das nicht rein ist, und von dem Gevögel und von allem, was sich auf dem Erdboden regt, 9 kamen zwei und zwei zu Noah in die Arche, ein Männliches und ein Weibliches, wie ELOHIM Noah geboten hatte. ו י ה י ל ש ב ע ת ה י מ ים ומ י ה מ ב ול ה י ו 10 ע ל ה אר ץ ב ש נ ת ש ש מ א ות ש נ ה ל ח י י נ ח 11 ב ח ד ש ה ש נ י ב ש ב ע ה ע ש ר י ום ל ח ד ש ב י ום ה ז ה נ ב ק ע ו כ ל מ ע י נ ת ת ה ום ר ב ה ו א ר ב ת ה ש מ י ם נ פ ת ח ו 10 Und es geschah nach sieben Tagen, da kamen die Wasser der Flut über die Erde. 11 Im sechshundertsten Jahre des Lebens Noahs, im zweiten Monat, am siebzehnten Tage des Monats, an diesem Tage brachen auf alle Quellen der großen Tiefe, und die Fenster des Himmels taten sich auf.

ו י ה י ה ג ש ם ע ל ה אר ץ אר ב ע ים י ום 12 ו אר ב ע ים ל י ל ה ב ע צ ם ה י ום ה ז ה ב א נ ח ו ש ם ו ח ם 13 ו י פ ת ב נ י נ ח ו א ש ת נ ח וש לש ת נ ש י ב נ יו א ת ם א ל ה ת ב ה 12 Und der Regen fiel auf die Erde vierzig Tage und vierzig Nächte. 13 An ebendemselben Tage gingen Noah und Sem und Ham und Japhet, die Söhne Noahs, und die Frau Noahs und die drei Frauen seiner Söhne mit ihnen in die Arche: ה מ ה ו כ ל ה ח י ה ל מ ינ ה ו כ ל ה ב ה מ ה 14 ל מ ינ ה ו כ ל ה ר מ ש ה ר מ ש ע ל ה אר ץ ל מ ינ ה ו ו כ ל ה ע וף ל מ ינ ה ו כ ל צ פ ור כ ל כ נ ף ו י ב א ו א ל נ ח א ל ה ת ב ה ש נ י ם 15 ש נ י ם מ כ ל ה ב ש ר א ש ר ב ו ר וח ח י ים 14 sie und alles Getier nach seiner Art und alles Vieh nach seiner Art und alles Gewürm, das sich auf der Erde regt, nach seiner Art und alles Gevögel nach seiner Art, jeder Vogel von allerlei Gefieder. 15 Und sie gingen zu Noah in die Arche, je zwei und zwei von allem Fleische, in welchem ein Hauch des Lebens war. ו ה ב א ים ז כ ר ונ ק ב ה מ כ ל ב ש ר ב א ו 16 כ א ש ר צ ו ה א ת ו א לה ים ו י ג ר י ה ו ה ב ע ד ו ו י ה י ה מ ב ול אר ב ע ים י ום ע ל ה אר ץ 17 ו י ר ב ו ה מ י ם ו י ש א ו א ת ה ת ב ה ו ת ר ם 16 Und die hineingingen, waren ein Männliches und ein Weibliches von allem Fleische, wie ELOHIM ihm geboten hatte. Und YEHOVAH schloß hinter ihm zu. 17 Und die Flut kam vierzig Tage lang über die Erde. Und die Wasser mehrten sich und hoben die Arche empor; und sie erhob sich

מ ע ל ה אר ץ ו י ג ב ר ו ה מ י ם ו י ר ב ו מ א ד ע ל ה אר ץ 18 ו ת ל ך ה ת ב ה ע ל פ נ י ה מ י ם über die Erde. 18 Und die Wasser nahmen überhand und mehrten sich sehr auf der Erde; und die Arche fuhr auf der Fläche der Wasser. ו ה מ י ם ג ב ר ו מ א ד מ א ד ע ל ה אר ץ 19 ו י כ ו כ ל ה ה ר ים ה ג ב ה ים א ש ר ת ח ת כ ל ה ש מ י ם 19 Und die Wasser nahmen gar sehr überhand auf der Erde, und es wurden bedeckt alle hohen Berge, die unter dem ganzen Himmel sind. ח מ ש ע ש ר ה א מ ה מ ל מ ע ל ה ג ב ר ו 20 ה מ י ם ו י כ ו ה ה ר ים 20 Fünfzehn Ellen darüber nahmen die Wasser überhand, und die Berge wurden bedeckt. ו י ג ו ע כ ל ב ש ר ה ר מ ש ע ל ה אר ץ 21 ב ע וף וב ב ה מ ה וב ח י ה וב כ ל ה ש ר ץ ה ש ר ץ ע ל ה אר ץ ו כ ל ה אד ם כ ל א ש ר נ ש מ ת ר וח ח י ים ב א פ יו 22 מ כ ל א ש ר ב ח ר ב ה מ ת ו 21 Da verschied alles Fleisch, das sich auf der Erde regte, an Gevögel und an Vieh und an Getier und an allem Gewimmel, das auf der Erde wimmelte, und alle Menschen; 22 alles starb, in dessen Nase ein Odem des Lebenshauches war, von allem, was auf dem Trockenen war. ו י מ ח א ת כ ל ה י ק ום א ש ר ע ל פ נ י 23 ה א ד מ ה מ אד ם ע ד ב ה מ ה ע ד ר מ ש ו ע ד ע וף ה ש מ י ם ו י מ ח ו מ ן ה אר ץ 23 Und vertilgt wurde alles Bestehende, das auf der Fläche des Erdbodens war, vom Menschen bis zum Vieh, bis zum Gewürm und bis zum Gevögel des Himmels; und sie

ו י ש א ר א ך נ ח ו א ש ר א ת ו ב ת ב ה wurden vertilgt von der Erde. Und nur Noah blieb übrig und was mit ihm in der Arche war. ו י ג ב ר ו ה מ י ם ע ל ה אר ץ ח מ ש ים 24 ומ את י ום 24 Und die Wasser hatten überhand auf der Erde hundertfünfzig Tage. Kapitel 8 ו י ז כ ר א לה ים א ת נ ח ו א ת כ ל ה ח י ה 1 ו א ת כ ל ה ב ה מ ה א ש ר א ת ו ב ת ב ה ו י ע ב ר ה מ י ם א לה ים ר וח ע ל ה אר ץ ו י ש כ ו ו י כ ר ו מ ע י נ ת ת ה ום ו א ר ב ת ה ש מ י ם 2 ו י כ ל א ה ג ש ם מ ן ה ש מ י ם 1 Und ELOHIM gedachte des Noah und alles Getieres und alles Viehes, das mit ihm in der Arche war; und ELOHIM ließ einen Wind über die Erde fahren, und die Wasser sanken. 2 Und es wurden verschlossen die Quellen der Tiefe und die Fenster des Himmels, und dem Regen vom Himmel ward gewehrt. ו י ש ב ו ה מ י ם מ ע ל ה אר ץ ה לו ך ו ש וב 3 ו י ח ר ו ה מ י ם מ ק צ ה ח מ ש ים ומ את י ום 3 Und die Wasser wichen von der Erde, fort und fort weichend; und die Wasser nahmen ab nach Verlauf von hundertfünfzig Tagen.

ו ת נ ח ה ת ב ה ב ח ד ש ה ש ב יע י ב ש ב ע ה 4 ע ש ר י ום ל ח ד ש ע ל ה ר י א ר ר ט ו ה מ י ם ה י ו ה לו ך ו ח ור ע ד ה ח ד ש 5 ה ע ש יר י ב ע ש יר י ב א ח ד ל ח ד ש נ ר א ו ר אש י ה ה ר ים ו י ה י מ ק ץ אר ב ע ים י ום ו י פ ת ח נ ח 6 א ת ח לון ה ת ב ה א ש ר ע ש ה 4 Und im siebten Monat, am siebzehnten Tage des Monats, ruhte die Arche auf dem Gebirge Ararat. 5 Und die Wasser nahmen fort und fort ab bis zum zehnten Monat; im zehnten Monat, am Ersten des Monats, wurden die Spitzen der Berge sichtbar. 6 Und es geschah nach Verlauf von vierzig Tagen, da öffnete Noah das Fenster der Arche, das er gemacht hatte, und ließ den Raben aus; ו י ש ל ח א ת ה ע ר ב ו י צ א י צ וא ו ש וב 7 ע ד י ב ש ת ה מ י ם מ ע ל ה אר ץ 7 und der flog hin und wieder, bis die Wasser von der Erde vertrocknet waren. ו י ש ל ח א ת ה י ונ ה מ א ת ו ל ר א ות ה ק ל ו 8 ה מ י ם מ ע ל פ נ י ה א ד מ ה 8 Und er ließ die Taube von sich aus, um zu sehen, ob die Wasser sich verlaufen hätten von der Fläche des Erdbodens; ו לא מ צ אה ה י ונ ה מ נ וח ל כ ף ר ג ל ה 9 ו ת ש ב א ל יו א ל ה ת ב ה כ י מ י ם ע ל פ נ י כ ל ה אר ץ ו י ש ל ח י ד ו ו י ק ח ה ו י ב א א ת ה א ל יו א ל ה ת ב ה 9 aber die Taube fand keinen Ruheplatz für ihren Fuß und kehrte zu ihm in die Arche zurück; denn die Wasser waren noch auf der Fläche der ganzen Erde; und er streckte seine Hand aus und nahm sie und brachte sie zu sich in die Arche.

ו י ח ל ע וד ש ב ע ת י מ ים א ח ר ים ו י ף 10 ש ל ח א ת ה י ונ ה מ ן ה ת ב ה ו ת ב א א ל יו ה י ונ ה ל ע ת ע ר ב ו ה נ ה 11 ע ל ה ז י ת ט ר ף ב פ יה ו י ד ע נ ח כ י ק ל ו ה מ י ם מ ע ל ה אר ץ ו י י ח ל ע וד ש ב ע ת י מ ים א ח ר ים 12 ו י ש ל ח א ת ה י ונ ה ו לא י פ ה ש וב א ל יו ע וד ו י ה י ב אח ת ו ש ש מ א ות ש נ ה 13 ב ר אש ון ב א ח ד ל ח ד ש ח ר ב ו ה מ י ם מ ע ל ה אר ץ ו י ר נ ח א ת מ כ ה ה ת ב ה ו י ר א ו ה נ ה ח ר ב ו פ נ י ה א ד מ ה 10 Und er wartete noch sieben andere Tage und ließ die Taube abermals aus der Arche; 11 und die Taube kam zu ihm um die Abendzeit, und siehe, ein abgerissenes Olivenblatt war in ihrem Schnabel. Und Noah erkannte, daß die Wasser sich verlaufen hatten von der Erde. 12 Und er wartete noch sieben andere Tage und ließ die Taube aus; und sie kehrte hinfort nicht wieder zu ihm zurück. 13 Und es geschah im sechshundertundersten Jahre, im ersten Monat, am Ersten des Monats, da waren die Wasser von der Erde vertrocknet. Und Noah tat die Decke von der Arche und sah: und siehe, die Fläche des Erdbodens war getrocknet. וב ח ד ש ה ש נ י ב ש ב ע ה ו ע ש ר ים י ום 14 ל ח ד ש י ב ש ה ה אר ץ 14 Und im zweiten Monat, am siebenundzwanzigsten Tage des Monats, war die Erde trocken. ו י ד ב ר א לה ים א ל נ ח ל אמ ר 15 15 Und ELOHIM redete zu Noah und sprach:

צ א מ ן ה ת ב ה א ת ה ו א ש ת ך וב נ י ך 16 ונ ש י ב נ י ך א ת ך 16 Gehe aus der Arche, du und dein Weib und deine Söhne und die Weiber deiner Söhne mit dir. כ ל ה ח י ה א ש ר א ת ך מ כ ל ב ש ר 17 ב ע וף וב ב ה מ ה וב כ ל ה ר מ ש ה ר מ ש ע ל ה אר ץ ה וצ א א ת ך ו ש ר צ ו ב אר ץ ופ ר ו ו ר ב ו ע ל ה אר ץ 17 Alles Getier, das bei dir ist, von allem Fleische, an Gevögel und an Vieh und an allem Gewürm, das sich auf der Erde regt, laß mit dir hinausgehen, daß sie wimmeln auf Erden und fruchtbar seien und sich mehren auf Erden. ו י צ א נ ח וב נ יו ו א ש ת ו ונ ש י ב נ יו 18 א ת ו 18 Und Noah ging hinaus und seine Söhne und seine Frau und die Frauen seiner Söhne mit ihm. כ ל ה ח י ה כ ל ה ר מ ש ו כ ל ה ע וף כ ל 19 ר ומ ש ע ל ה אר ץ ל מ ש פ ח ת יה ם י צ א ו מ ן ה ת ב ה ו י ב ן נ ח מ ז ב ח ל יה ו ה ו י ק ח מ כ ל 20 ה ב ה מ ה ה ט ה ור ה ומ כ ל ה ע וף ה ט ה ר ו י ע ל ע לת ב מ ז ב ח 19 Alles Getier, alles Gewürm und alles Gevögel, alles was sich auf der Erde regt, nach ihren Arten, gingen aus der Arche. 20 Und Noah baute YEHOVAH einen Altar; und er nahm von allem reinen Vieh und von allem reinen Gevögel und opferte Brandopfer auf dem Altar. ו י ר ח י ה ו ה א ת ר יח ה נ יח ח ו י אמ ר 21 י ה ו ה א ל ל ב ו לא א ף ל ק ל ל ע וד א ת 21 Und YEHOVAH roch den lieblichen Geruch, und YEHOVAH sprach in seinem Herzen: Nicht mehr will ich hinfort den

ה א ד מ ה ב ע ב ור ה אד ם כ י י צ ר ל ב ה אד ם ר ע מ נ ע ר יו ו לא א ף ע וד ל ה כ ות א ת כ ל ח י כ א ש ר ע ש ית י Erdboden verfluchen um des Menschen willen; denn das Dichten des menschlichen Herzens ist böse von seiner Jugend an; und nicht mehr will ich hinfort alles Lebendige schlagen, wie ich getan habe. ע ד כ ל י מ י ה אר ץ ז ר ע ו ק צ יר ו ק ר 22 ו ח ם ו ק י ץ ו ח ר ף ו י ום ו ל י ל ה לא י ש ב ת ו 22 Forthin, alle Tage der Erde, sollen nicht aufhören Saat und Ernte, und Frost und Hitze, und Sommer und Winter, und Tag und Nacht. Kapitel 9 ו י ב ר ך א לה ים א ת נ ח ו א ת ב נ יו 1 ו י אמ ר ל ה ם פ ר ו ור ב ו ומ ל א ו א ת ה אר ץ ומ ור א כ ם ו ח ת כ ם י ה י ה ע ל כ ל ח י ת 2 ה אר ץ ו ע ל כ ל ע וף ה ש מ י ם ב כ ל א ש ר ת ר מ ש ה א ד מ ה וב כ ל ד ג י ה י ם ב י ד כ ם 1 Und ELOHIM segnete Noah und seine Söhne und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehret euch und füllet die Erde; 2 und die Furcht und der Schrecken vor euch sei auf allem Getier der Erde und auf allem Gevögel des Himmels! Alles, was sich auf dem Erdboden regt, und alle Fische des

נ ת נ ו Meeres, in eure Hände sind sie gegeben: כ ל ר מ ש א ש ר ה וא ח י ל כ ם י ה י ה 3 ל אכ ל ה כ י ר ק ע ש ב נ ת ת י ל כ ם א ת כ ל 3 alles, was sich regt, was da lebt, soll euch zur Speise sein; wie das grüne Kraut gebe ich es euch alles. א ך ב ש ר ב נ פ ש ו ד מ ו לא ת אכ ל ו 4 4 Nur das Fleisch mit seiner Seele, seinem Blute, sollt ihr nicht essen; ו א ך א ת ד ם כ ם ל נ פ ש ת יכ ם א ד ר ש 5 מ י ד כ ל ח י ה א ד ר ש נ ו ומ י ד ה אד ם מ י ד א יש אח יו א ד ר ש א ת נ פ ש ה אד ם 5 und wahrlich, euer Blut, nach euren Seelen, werde ich fordern; von jedem Tiere werde ich es fordern, und von der Hand des Menschen, von der Hand eines jeden, seines Bruders, werde ich die Seele des Menschen fordern. ש פ ך ד ם ה אד ם ב אד ם ד מ ו י ש פ ך כ י 6 ב צ ל ם א לה ים ע ש ה א ת ה אד ם ו א ת ם פ ר ו ור ב ו ש ר צ ו ב אר ץ ור ב ו 7 ב ה 6 Wer Menschenblut vergießt, durch den Menschen soll sein Blut vergossen werden; denn im Bilde ELOHIMS hat er den Menschen gemacht. 7 Ihr nun, seid fruchtbar und mehret euch, wimmelt auf der Erde und mehret euch auf ihr! ו י אמ ר א לה ים א ל נ ח ו א ל ב נ יו א ת ו 8 ל אמ ר ו א נ י ה נ נ י מ ק ים א ת ב ר ית י א ת כ ם 9 8 Und ELOHIM sprach zu Noah und zu seinen Söhnen mit ihm und sagte: 9 Und ich, siehe, ich errichte meinen Bund

ו א ת ז ר ע כ ם אח ר יכ ם ו א ת כ ל נ פ ש ה ח י ה א ש ר א ת כ ם 10 ב ע וף ב ב ה מ ה וב כ ל ח י ת ה אר ץ א ת כ ם מ כ ל י צ א י ה ת ב ה ל כ ל ח י ת ה אר ץ mit euch und mit eurem Samen nach euch; 10 und mit jedem lebendigen Wesen, das bei euch ist, an Gevögel, an Vieh und an allem Getier der Erde bei euch, was irgend von allem Getier der Erde aus der Arche gegangen ist. ו ה ק מ ת י א ת ב ר ית י א ת כ ם ו לא 11 י כ ר ת כ ל ב ש ר ע וד מ מ י ה מ ב ול ו לא י ה י ה ע וד מ ב ול ל ש ח ת ה אר ץ ו י אמ ר א לה ים ז את א ות ה ב ר ית 12 א ש ר א נ י נ ת ן ב ינ י וב ינ יכ ם וב ין כ ל נ פ ש ח י ה א ש ר א ת כ ם ל ד ר ת ע ול ם 11 Und ich errichte meinen Bund mit euch; und nicht mehr soll alles Fleisch ausgerottet werden durch die Wasser der Flut, und keine Flut soll mehr sein, die Erde zu verderben. 12 Und ELOHIM sprach: Dies ist das Zeichen des Bundes, den ich stifte zwischen mir und euch und jeder lebendigen Seele, die bei euch ist, auf ewige Geschlechter hin: א ת ק ש ת י נ ת ת י ב ע ן ן ו ה י ת ה ל א ות 13 ב ר ית ב ינ י וב ין ה אר ץ 13 Meinen Bogen setze ich in die Wolken, und er soll das Zeichen des Bundes sein zwischen mir und der Erde.

ו ה י ה ב ע נ נ י ע ן ן ע ל ה אר ץ ו נ ר א ת ה 14 ה ק ש ת ב ע ן ן 14 Und es wird geschehen, wenn ich Wolken über die Erde führe, so soll der Bogen in den Wolken erscheinen, ו ז כ ר ת י א ת ב ר ית י א ש ר ב ינ י 15 וב ינ יכ ם וב ין כ ל נ פ ש ח י ה ב כ ל ב ש ר ו לא י ה י ה ע וד ה מ י ם ל מ ב ול ל ש ח ת כ ל ב ש ר ו ה י ת ה ה ק ש ת ב ע ן ן ור א ית יה ל ז כ ר 16 ב ר ית ע ול ם ב ין א לה ים וב ין כ ל נ פ ש ח י ה ב כ ל ב ש ר א ש ר ע ל ה אר ץ 15 und ich werde meines Bundes gedenken, der zwischen mir und euch ist und jedem lebendigen Wesen, von allem Fleische; und nicht mehr sollen die Wasser zu einer Flut werden, alles Fleisch zu verderben. 16 Und der Bogen wird in den Wolken sein; und ich werde ihn ansehen, um zu gedenken des ewigen Bundes zwischen ELOHIM und jedem lebendigen Wesen von allem Fleische, das auf Erden ist. ו י אמ ר א לה ים א ל נ ח ז את א ות 17 17 Und ELOHIM sprach zu Noah: Das ist