אלגברה ליניארית (1) - תרגיל 6

Σχετικά έγγραφα
פתרון תרגיל מרחבים וקטורים. x = s t ולכן. ur uur נסמן, ur uur לכן U הוא. ur uur. ur uur

פתרון תרגיל 8. מרחבים וקטורים פרישה, תלות \ אי-תלות לינארית, בסיס ומימד ... ( ) ( ) ( ) = L. uuruuruur. { v,v,v ( ) ( ) ( ) ( )

פתרון תרגיל 5 מבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות, סתיו תשע"ד

לוגיקה ותורת הקבוצות פתרון תרגיל בית 4 אביב תשע"ו (2016)

שדות תזכורת: פולינום ממעלה 2 או 3 מעל שדה הוא פריק אם ורק אם יש לו שורש בשדה. שקיימים 5 מספרים שלמים שונים , ראשוני. שעבורם

Logic and Set Theory for Comp. Sci.

לוגיקה ותורת הקבוצות פתרון תרגיל בית 8 חורף תשע"ו ( ) ... חלק ראשון: שאלות שאינן להגשה נפריד למקרים:

טענה חשובה : העתקה לינארית הינה חד חד ערכית האפס ב- הוא הוקטור היחיד שמועתק לוקטור אפס של. נקבל מחד חד הערכיות כי בהכרח.

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 5

gcd 24,15 = 3 3 =

אלגברה ליניארית 1 א' פתרון 11

יסודות לוגיקה ותורת הקבוצות למערכות מידע (סמסטר ב 2012)

תרגיל 13 משפטי רול ולגראנז הערות

אלגברה לינארית מטריצות מטריצות הפיכות

דף פתרונות 7 נושא: תחשיב הפסוקים: צורה דיסיונקטיבית נורמלית, מערכת קשרים שלמה, עקביות

אלגברה לינארית 1 יובל קפלן

סיכום לינארית 1 28 בינואר 2010 מרצה: יבגני סטרחוב מתרגלת: גילי שול אין המרצה או המתרגלת קשורים לסיכום זה בשום דרך.

פתרון תרגיל בית 6 מבוא לתורת החבורות סמסטר א תשע ז

לדוגמה: במפורט: x C. ,a,7 ו- 13. כלומר בקיצור

( )( ) ( ) f : B C היא פונקציה חח"ע ועל מכיוון שהיא מוגדרת ע"י. מכיוון ש f היא פונקציהאז )) 2 ( ( = ) ( ( )) היא פונקציה חח"ע אז ועל פי הגדרת

אלגברה לינארית 1. המערכת הלא הומוגנית גם כן. יתרה מזאת כל פתרון של (A b) הוא מהצורה c + v כאשר v פתרון כלשהו של המערכת ההומוגנית

פתרון תרגיל 6 ממשוואות למבנים אלגברה למדעי ההוראה.

צעד ראשון להצטיינות מבוא: קבוצות מיוחדות של מספרים ממשיים

אלגברה א' - פתרונות לשיעורי הבית סמסטר חורף תשס"ט

אלגברה לינארית (1) - פתרון תרגיל 11

c ארזים 26 בינואר משפט ברנסייד פתירה. Cl (z) = G / Cent (z) = q b r 2 הצגות ממשיות V = V 0 R C אזי מקבלים הצגה מרוכבת G GL R (V 0 ) GL C (V )

ל הזכויות שמורות לדפנה וסטרייך

{ : Halts on every input}

מודלים חישוביים תרגולמס 5

תרגיל 7 פונקציות טריגונומטריות הערות

[ ] Observability, Controllability תרגול 6. ( t) t t קונטרולבילית H למימדים!!) והאובז' דוגמא: x. נשתמש בעובדה ש ) SS rank( S) = rank( עבור מטריצה m

חורף תש''ע פתרון בחינה סופית מועד א'

אלגברה ליניארית 1 א' פתרון 5

תורת הקבוצות תרגיל בית 2 פתרונות

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 13

אינפי - 1 תרגול בינואר 2012

= 2. + sin(240 ) = = 3 ( tan(α) = 5 2 = sin(α) = sin(α) = 5. os(α) = + c ot(α) = π)) sin( 60 ) sin( 60 ) sin(

הרצאה תרגילים סמינר תורת המספרים, סמסטר אביב פרופ' יעקב ורשבסקי

brookal/logic.html לוגיקה מתמטית תרגיל אלון ברוק

אלגברה מודרנית פתרון שיעורי בית 6

גירסה liran Home Page:

אלגברה ליניארית 1 א' פתרון 2

תרגול מס' 1 3 בנובמבר 2012

קבוצה היא שם כללי לתיאור אוסף כלשהו של איברים.

פתרונות , כך שאי השוויון המבוקש הוא ברור מאליו ולכן גם קודמו תקף ובכך מוכחת המונוטוניות העולה של הסדרה הנתונה.

co ארזים 3 במרץ 2016

תרגול 1 חזרה טורי פורייה והתמרות אינטגרליות חורף תשע"ב זהויות טריגונומטריות

מבוא לאלגברה ליניארית

1 תוחלת מותנה. c ארזים 3 במאי G מדיד לפי Y.1 E (X1 A ) = E (Y 1 A )

סדרות - תרגילים הכנה לבגרות 5 יח"ל

נושאים: 4. בסיס 5. מימד ליניארית - אסוציאטיביות (קיבוץ) וקומטטיביות (חילוף) החיבור בין אברי V (הוקטורים) לאיברי F (סקלרים) התנאים:

אלגברה ליניארית 1 א' פתרון 7

לוגיקה ותורת הקבוצות מבחן סופי אביב תשע"ב (2012) דפי עזר

חשבון אינפיניטסימלי 1

גבול ורציפות של פונקציה סקלרית שאלות נוספות


שדות הגדרת השדה: חשבון מודולו n: הגדרה: שדה F הוא קבוצה שיש בין אבריה שתי פעולות משפט: יהא F שדה. משפט: יהא F שדה ו- (mod )

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 2

x a x n D f (iii) x n a ,Cauchy

מתכנס בהחלט אם n n=1 a. k=m. k=m a k n n שקטן מאפסילון. אם קח, ניקח את ה- N שאנחנו. sin 2n מתכנס משום ש- n=1 n. ( 1) n 1

תרגול מס' 6 פתרון מערכת משוואות ליניארית

אלגברה ליניארית 1 א' פתרון 8

תשובות מלאות לבחינת הבגרות במתמטיקה מועד ג' תשע"ד, מיום 0/8/0610 שאלונים: 315, מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן

אוטומטים- תרגול 8 שפות חסרות הקשר

אלגוריתמים ללכסון מטריצות ואופרטורים

חשבון אינפיניטסימלי 1 סיכום הרצאות באוניברסיטה חיפה, חוג לסטטיסטיקה.

1 סכום ישר של תת מרחבים

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 12

מבנים אלגבריים II 27 במרץ 2012

סיכום בנושא של דיפרנציאביליות ונגזרות כיווניות

לוגיקה ותורת הקבוצות מבחן סופי אביב תשע"ד (2014) דפי עזר

I. גבולות. x 0. מתקיים L < ε. lim אם ורק אם. ( x) = 1. lim = 1. lim. x x ( ) הפונקציה נגזרות Δ 0. x Δx

רשימת משפטים וטענות נכתב על ידי יהונתן רגב רשימת משפטים וטענות

תורת הקבוצות יובל קפלן סיכום הרצאות פרופ ארז לפיד בקורס "תורת הקבוצות" (80200) באוניברסיטה העברית,

logn) = nlog. log(2n

פתרונות מלאים אלגברה 1 מ בחן אמצע חורף תשס"ג מטריצה הפיכה ב- הפיכה סקלרית, לכן A = αi

(2) מיונים השאלות. .0 left right n 1. void Sort(int A[], int left, int right) { int p;

הגדרה: קבוצת פעילויות חוקית היא קבוצה בה כל שתי פעילויות

מודלים חישוביים מבחן מועד א', סמסטר א' תשע''ה (2015)

סיכום חקירת משוואות מהמעלה הראשונה ומהמעלה השנייה פרק זה הינו חלק מסיכום כולל לשאלון 005 שנכתב על-ידי מאיר בכור

אלגברה לינארית 2 יובל קפלן סיכום הרצאות מר שמואל ברגר בקורס "אלגברה לינארית 2" (80135) באוניברסיטה העברית,

לוגיקה מתמטית הוא התחום במתמטיקה שחוקר בצורה מדויקת מושגים כמו טענה ו- הוכחה. על מנת לספק מוטיבציה, נתבונן בשתי דוגמאות היסטוריות.

3-9 - a < x < a, a < x < a

משוואות רקורסיביות רקורסיה זו משוואה או אי שוויון אשר מתארת פונקציה בעזרת ערכי הפונקציה על ארגומנטים קטנים. למשל: יונתן יניב, דוד וייץ

תורת הקבוצות מושגי יסוד בתורת הקבוצות קבוצה אוסף של אלמנטים הנקראים אברי הקבוצה. אין חשיבות לסדר האיברים בקבוצה. אין חשיבות לחזרות.

תורת הקבוצות ניר אדר ניר אדר.

מודלים חישוביים פתרון תרגיל 5

תרגול פעולות מומצאות 3

מבנים אלגבריים למדעי המחשב מערכי תרגול קורס פברואר 2017, גרסה 1.5

מבנים אלגבריים למדעי המחשב מערכי תרגול קורס אבי אלון, תומר באואר וגיא בלשר ינואר 2016, גרסה 0.22

קיום ויחידות פתרונות למשוואות דיפרנציאליות

תורת המספרים 1 פירוק לגורמים ראשוניים סיכום הגדרות טענות ומשפטים אביב הגדרות 1.2 טענות

החשמלי השדה הקדמה: (אדום) הוא גוף הטעון במטען q, כאשר גוף B, נכנס אל תוך התחום בו השדה משפיע, השדה מפעיל עליו כוח.

מתרגלת: שירה גילת סמסטר א 2017 תשע"ז

ניתן לקבל אוטומט עבור השפה המבוקשת ע "י שימוששאלה 6 בטכניקתשפה המכפלה שנייה כדי לבנות אוטומט לשפת החיתוך של שתי השפות:

שאלה 1 V AB פתרון AB 30 R3 20 R

תורת הקבוצות בפברואר 2012 תקציר סיכום הרצאות של פרופסור רון לבנה בשנת לימודים 2012

סיכום- בעיות מינימוםמקסימום - שאלון 806

The No Arbitrage Theorem for Factor Models ג'רמי שיף - המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר-אילן

אלגברה לינארית 2 משפטים וטענות

Transcript:

אלגברה ליניארית (1) - תרגיל 6 התרגיל להגשה עד יום חמישי (12.12.14) בשעה 16:00 בתא המתאים בבניין מתמטיקה. נא לא לשכוח פתקית סימון. 1. עבור כל אחד מתת המרחבים הבאים, מצאו בסיס ואת המימד: (א) 3)} (0, 6, 3,, 1) (1, 0, 0,, 2) (1, 2, 1,, 5) {(3, 4, 2, Span (כתת מרחב של (R 4 פתרון נשים לב כי 1 (1, 0, 0, 1) + 1 (0, 6, 3, 3) = (1, 0, 0, 1) + (0, 2, 1, 1) = (1, 2, 1, 2) 3 3 (1, 0, 0, 1) + 2 (0, 6, 3, 3) = (3, 0, 0, 3) + (0, 4, 2, 2) = (3, 4, 2, 5) 3 A = {(3, 4, 2, 5), (1, 2, 1, 2), (1, 0, 0, 1), (0, 6, 3, 3)}, B = {(1, 0, 0, 1), (0, 6, 3, 3)} נסמן אז הראנו כי Span(B).A בנוסף Span(A),B A לכן מתרגיל 5 שאלה 2 סעיף ד' Span {(3, 4, 2, 5), (1, 2, 1, 2), (1, 0, 0, 1), (0, 6, 3, 3)} = Span {(1, 0, 0, 1), (0, 6, 3, 3)} נראה כי (3,0),6,3, (1,1),0,0 בת"ל ונסיק כי הם בסיס, ולכן מימד הת"מ הוא 2. לפי השוואת קואורדינטות 0 R 4 1).(1, 0, 0, נראה כי 1)} {(1, 0, 0, Span 3).(0, 6, 3, אחרת a) = a (1, 0, 0, 1) = (a, 0, 0, 3) (0, 6, 3, עבור a R כלשהו, וע"י השוואת הקואורדינטה השניה נקבל סתירה. (ב) } 0 = 3 U 1 = { (x 1, x 2, x 3, x 4 ) R 4 x 1 + 2x 2 + 3x פתרון נראה כי 0) ( 2, 1, 0, = 3 u 1 = (0, 0, 0, 1), u 2 = ( 3, 0, 1, 0), u מהווים בסיס ל,U 1 ונסיק כי.dim U 1 = 3 תחילה נבדוק כי הם אכן ב U: 1 0 + 2 0 + 3 0 = 0 u 1 U 1 3 + 2 0 + 3 1 = 0 u 2 U 1 2 + 2 1 + 3 0 = 0 u 3 U 1 נראה כי הם פורשים את :U 1 יהי (x 1, x 2, x 3, x 4 ) U 1 אז,x 1 = 2x 2 3x 3 לכן (x 1, x 2, x 3, x 4 ) = ( 2x 2 3x 3, x 2, x 3, x 4 ) = x 2 ( 2, 1, 0, 0) + x 3 ( 3, 0, 1, 0) + x 3 (0, 0, 0, 1) (x 1, x 2, x 3, x 4 ) Span(u 3, u 2, u 1 ) כעת נראה כי הם בת"ל: יהיו,x,y z R כך ש xu 1 + yu 2 + zu 3 = 0 ( 3y 2z, z, y, x) = x (0, 0, 0, 1) + y ( 3, 0, 1, 0) + z ( 2, 1, 0, 0) = (0, 0, 0, 0) ומהשוואת הקואורדינטות השניה, השלישית והרביעית נקבל = 0 z,x.,y 1

(ג) } 0 = 4 U 2 = { (x 1, x 2, x 3, x 4 ) R 4 x 1 + x 2 + x 3 x 4 = x 1 2x 2 + x פתרון יהיה, v = (x 1, x 2, x 3, x 4 ) U 2 אז x, y, z פותרים את מע' המשוואות x 1 + x 2 + x 3 x 4 = 0 x 1 2x 2 + x 4 = 0 x 3 = x 4 x 1 x 2 x 4 = 2x 2 x 1 x 3 = (2x 2 x 1 ) x 1 x 2 = x 2 2x 1 x 4 = 2x 2 x 1 v = (x 1, x 2, x 2 2x 1, 2x 2 x 1 ) = x 1 (1, 0, 2, 1) + x 2 (0, 1, 1, 2) ע"י העברת אגפים נקבל ולכן כלומר נסמן 2) (0, 1, 1, = 2,v 1 = (1, 0, 2, 1), v אז לכל v = (x 1, x 2, x 3, x 4 ) U 2 מתקיים,v = x 1 v 1 + x 2 v 2 לכן ) 2.U 2 Span(v 1, v מצד שני, יהיה ) 2,v = (x 1, x 2, x 3, x 4 ) Span(v 1, v כלומר קיימים סקלרים a 1, a 2 R המקיימים v = a 1 v 1 + a 2 v 2 לכן הקואורדינטות של v הן (x 1, x 2, x 3, x 4 ) = a 1 (1, 0, 2, 1) + a 2 (0, 1, 1, 2) = (a 1, a 2, 2a 1 + a 2, a 1 + 2a 2 ) x 1 + x 2 + x 3 x 4 = a 1 + a 2 + ( 2a 1 + a 2 ) ( a 1 + 2a 2 ) = 0 x 1 2x 2 + x 4 = a 1 2a 2 + ( a 1 + 2a 2 ) = 0 ומתקיים כלומר.v U 2 הוכחנו כי לכל ) 2 v Span(v 1, v מתקיים,v U 2 כלומר,Span(v 1, v 2 ) U 2 ויחד עם ההכלה ההפוכה הראנו כי ) 2.U 2 = Span(v 1, v נוכיח כי v 1, v 2 בת"ל ולכן בסיס ל U 2 ו 2 = 2.dim U תחילה נבדוק 0 1) 2, 0, (1, = 1,v לדוגמא ע"י השוואת הקואורדינטה הראשונה. כעת, אם ) 1 v 2 Span(v אז קיים a R כך ש,v 2 = av 1 כלומר (0, 1, 1, 2) = a(1, 0, 1, 2) = (a, 0, a, 2a) מהשוואת הקואורדינטה השניה נקבל = 0 1, סתירה. לכן v 1, v 2 בת"ל, כנדרש. (ד) U 1, U 2 ) U 1 U 2 שהוגדרו בסעיפים הקודמים). פתרון תחילה נשים לב כי.v = (1, 1, 1, 1) U 1 U 2 נוכיח כי {v} קבוצה בת"ל מקסימלית ב,U 1 U 2 ולכן v בסיס ל U 1 U 2 ו = 1 ) 2.dim(U 1 U מאחר ווקטור הבסיס מהסעיף הקודם v 1 U 1 נקבל כי החיתוך U 1 U 2 U 2 מוכל ממש ב.U 2 נניח כי {v} אינה קבוצה בת"ל מקסימלית ב,U 1 U 2 אז קיים w U 1 U 2 כך ש w} {v, קבוצה בת"ל. מכיוון ש,v} {w U 2 קבוצה בת"ל במרחב ממימד 2 היא בסיס, לכן U 2 = Span(v, w) U 1 U 2 U 2 ומהכלה דו כיוונית U 1 U 2 = U 2 סתירה לכן {v} קבוצה בת"ל מקסימלית ב.U 1 U 2 U 1, U 2 ) U 1 + U 2 שהוגדרו בסעיפים הקודמים). פתרון (ה) 2

.2 יהי V מ"ו מעל שדה F ו A תת קבוצה סופית של וקטורים מ.A := {v 1,..., v n } :V לגבי כל אחת מהטענות הבאות, קבעו אם היא נכונה. אם כן הוכיחו. אם לא הביאו דוגמא נגדית. (א) אם A ת"ל אז כל תת קבוצה שלה B A ת"ל. פתרון לא נכון. דוגמא נגדית: הקבוצה A =,0)},(0,0) {(1 R 2 תלויה ליניארית (כי כל קבוצה המכילה את ווקטור האפס תלויה ליניארית), אך תת הקבוצה שלה {(1,0)} = B היא בת"ל. (ב) אם A בת"ל אז כל תת קבוצה שלה B A בת"ל. פתרון נכון: נניח בשלילה כי ל { A =: v} 1,..., v n קיימת תת קבוצה תלויה ליניארית B כך שבה"כ (בלי הגבלת הכלליות) } m,b := {v 1,..., v עבור.m n לכן קיימים a 1,..., a m F כך שלפחות אחד מה a i שונה מ 0 ומתקיים: a 1 v 1 +... + a m v m = 0 a 1 v 1 +... + a m v m + 0 v m+1 +... + 0 v n = 0 מכאן נקבל שגם מתקיים: וזה צירוף ליניארי לא טריוויאלי של איברי A ששווה ל 0, ומכאן שגם A ת"ל, בסתירה להנחה. לכן כל תת קבוצה של A היא גם כן בת"ל. (ג) אם A בת"ל ו,v / A,v V אז {v} A בת"ל. פתרון לא נכון. דוגמא נגדית: נגדיר.A = {(0, 1)} R 2 אז A בת"ל. ניקח: 0) (0, =.v אז,v / A אך 1)} (0, 0), {(0, = {v} A ת"ל. (ד) אם A בת"ל ו,v / Span(A),v V אז {v} A בת"ל. פתרון נכון: נניח בשלילה כי {v} A ת"ל. זה אומר שקיימים:,a a 1,..., a n F שלא כולם שווים ל 0 כך ש: av + a 1 v 1 +... + a n v n = 0 a 1 v 1 +... + a n v n = 0 נחלק למקרים:.i אם = 0,a אז למעשה: כך שאחד מה a i שונה מ 0, וקיבלנו צירוף ליניארי לא טריוויאלי של איברי A ששווה ל 0, בסתירה להנחה ש A בת"ל..ii אם 0 a, אז על ידי העברת אגפים וחלוקת המשוואה av + a 1 v 1 +... + a n v n = 0 a 1 a 1 v 1... a 1 a n v n = v ב a, נקבל כי: כלומר קיבלנו את v כצירוף ליניארי של איברי A ומכאן ש ( Span(A v, בסתירה להנחה..iii סה"כ קיבלנו כי גם {v} A בת"ל. (ה) אם A בת"ל ו,v / Span(A),v V אז v} {v 1 + v,..., v n + בת"ל. פתרון נכון: נניח בשלילה כי v} {v 1 + v,..., v n + ת"ל. זה אומר שקיימים: a 1,..., a n F שלא כולם שווים ל 0 כך ש: a 1 (v 1 + v) +... + a n (v n + v) = 0 ( n ) a i v + a 1 v 1 +... + a n v n = 0 i=1 מכאן ש: כלומר, קיבלנו צירוף ליניארי לא טריוויאלי של איברי {v} A ששווה ל 0 ומכאן ש { v } A ת"ל בסתירה לסעיף ד'. 3

(ו) אם A בת"ל ו,v Span(A),v V אז v} {v 1 + v,..., v n + בת"ל. פתרון לא נכון. דוגמא נגדית: נגדיר A = {(0, 1)} R 2 וניקח 1) (0, = v אז Span(A),v = 1 (0, 1) אך כמובן שהקבוצה: {(0, 1) + v} = {(0, 0)} ת"ל, כיוון שהיא מכילה את ווקטור האפס. (ז) אם A בת"ל ו,v Span(A),v V אז v} {v 1 + v,..., v n + ת"ל. פתרון לא נכון. דוגמא נגדית: נגדיר A = {(0, 1)} R 2 וניקח 1) (0, = v אז Span(A),v = (0, 1) אך כמובן שהקבוצה: {(0, 1) + (0, 1)} = {(0, 2)} היא בת"ל. (ח) אם A בת"ל ו u, v V מקיימים {v}),u / Span(A),u Span(A אז יש F כך ש:.u = v פתרון לא נכון. דוגמא נגדית: נגדיר A = {(0, 1)} R 2 וניקח: 0) (1, = v ו ( 1 (1, =.u אז מתקיים: {v}) u = (1, 0) + (0, 1) Span(A וכן קל לראות כי: Span(A),u = (1, 1) / כיוון שהקואורדינטה הראשונה של כל האיברים ב ( Span(A היא.0 מאידך לא קיים R עבורו 0) (, = u = v = 1).(1, (ט) אם A בת"ל ו F 0 אז } n {v 1,..., v בת"ל. פתרון נכון: נניח בשלילה כי } n {v 1,..., v ת"ל. זה אומר שקיימים: a 1,..., a n F שלא כולם שווים ל 0 כך ש: a 1 v 1 +... + a n v n = 0 מכיוון ש 0 נובע שניתן לחלק בו את המשוואה ולקבל כי: a 1 v 1 +... + a n v n = 0 וקיבלנו צירוף ליניארי לא טריוויאלי של איברי A ששווה ל 0, בסתירה לכך ש A בת"ל. (י) אם A בת"ל ו F אז } 1 {v 1, v 2 + v 1,..., v n + v בת"ל. פתרון כון: נניח בשלילה כי } 1 {v 1, v 2 + v 1,..., v n + v ת"ל. זה אומר שקיימים: a 1,..., a n F שלא כולם שווים ל 0 כך ש: a 1 v 1 + a 2 (v 2 + v 1 ) +... + a n (v n + v 1 ) = 0 ( a 1 + על ידי פתיחת סוגריים וסידור מחדש של איברי המשוואה נקבל כי ) n a i v 1 + a 2 v 2 +... + a n v n = 0 i=2 נחלק למקרים: i. קיים i n 2 עבורו 0 i a. במקרה זה אנו מקבלים כי המשוואה האחרונה היא צירוף ליניארי לא טריוויאלי של איברי A ששווה לאפס וזאת סתירה לכך ש A בת"ל..a 1 ולכן במקרה זה בהכרח 0,1 i n עבור a i לפי ההנחה, קיים 0.2 i n לכל a i = 0.ii בפרט נקבל כי המשוואה האחרונה מקבלת את הצורה: = 0 1,a 1 v עבור 0 1 a ומכאן ש 0 = 1.v סה"כ קיבלנו כי A מכילה את ווקטור האפס, בסתירה לכך ש A בת"ל. 3. בתרגיל זה נוכיח שכל שדה סופי הינו בגודל p n עבור p ראשוני ו N n כלשהם. (א) נניח כי F הינו שדה סופי ממציין > 0 p. נגדיר על F מבנה של מרחב ווקטורי מעל Z p באופן הבא: i. חיבור וקטורי: זהו החיבור של איברים ב F כשדה. כמו כן, איבר האפס ב F כמ"ו מוגדר להיות איבר האפס ב F כשדה. 4

:v ו F Z p כפל בסקלר: עבור.ii. v := v + v +... + v הוכיחו כי פעולות אלו אכן מגדירות על F מבנה כמרחב ווקטורי מעל Z. p שימו לב שכיוון ש F הינו שדה, נדרש לבדוק רק את האקסיומות שנוגעות לכפל בסקלר. פתרון א'. הסגירות לכפל בסקלר נובעת מההגדרה ומסגירות F לחיבור. ב'. אסוציאטיביות: יהיו, β Z p אז ניתן לרשום: β = p k + p β עבור {0} N k כלשהו. לכן: (β v) = (v + v +... + v) = v + v +... + v = β β = v + v +... + v + v + v +... + v = pβ = (1 F + 1 F +... + 1 }{{ F ) v + (1 } F + 1 F +... + 1 F ) v = pβ = 0 v + ( p β) v = ( p β) v.p > 0 ממציין וזה נובע מכך ש F (1 F + 1 F +... + 1 שימו לב שהשתמשנו בכך ש: = 0 ) F {{}} ג'. ניטרליות לכפל באיבר היחידה של Z p נובעת מההגדרה, שכן על פי ההגדרה:.1 v := v + v +... + v = v 1 (v 1 + v 2 ) = (v 1 + v 2 ) +... + (v 1 + v 2 ) = ד'. דיסטריביוטיביות של ווקטורים: = v 1 +... + v 1 + v 2 +... + v 2 = v 1 + v 2 ה'. דיסטריביוטיביות של סקלרים: יהיו 1, 2 Z p אז ניתן לרשום: 1 + 2 = p k + 1 p 2 עבור {0} N k כלשהו. לכן: ( 1 p 2 ) v = v +... + v = v +... + v +0 = 1 p 2 1 p 2 = v +... + v +(1 F + 1 F +... + 1 F ) v = v +... + v + v +... + v = 1 p 2 1 p 2 = v +... + v + v +... + v = 1 v + 2 v 1 2. (1 F + 1 F +... + 1 גם כאן השתמשנו בכך ש: = 0 ) F {{}} 5

(ב) הוכיחו שהמימד של F כמ"ו מעל Z p הוא סופי. פתרון נשים לב שהקבוצה המכילה את כל איברי F היא קבוצה פורשת בגודל סופי. אנו למדנו בכיתה שמכל קבוצה פורשת בגודל סופי ניתן להוציא בסיס. מכאן שניתן למצוא בסיס (בגודל סופי) ל F ולכן גם המימד של F הוא סופי. (ג) הוכיחו שמ"ו ממימד n מעל Z p הינו בגודל p. n (רמז: השתמשו בעובדה שאם A בסיס של מ"ו V, אז כל איבר ב V.) של סקלרים לבין איברי כלומר יש התאמה חח"ע ועל בין n יות A, הוא צירוף לינארי יחיד של V פתרון אם V מ"ו ממימד n מעל Z p זה אומר שיש לו בסיס בגודל n. על פי מה שלמדנו, כל איבר ב V ניתן לכתיבה באופן יחיד כצירוף ליניארי של איברי הבסיס. כיוון שגודל הבסיס הוא n והגודל של Z p הוא p, מספר הצירופים הליניאריים של איברי הבסיס הוא p. n כיוון שכל איבר ניתן לכתיבה באופן יחיד כצירוף ליניארי של איברי הבסיס, נובע שכל הצירופים הליניאריים של איברי הבסיס מייצגים איברים שונים מצד אחד ומצד שני מייצגים את כל האיברים של. V לכן מספר האיברים ב V הוא כמספר הצירופים הליניאריים של איברי הבסיס, כלומר:.p n (ד) הוכיחו כי אם F הינו שדה סופי, אז המציין שלו שונה מ 0.. כיוון ש F 1 F + 1 F +... + 1 פתרון נניח בשלילה כי המציין של F הוא 0. מכאן שלכל n, N מתקיים 0 F {{}} סופי לא יכול שכל הביטויים מהצורה n 1 F + 1 F +... + 1 F עבור n N שונים זה מזה (כי יש אינסוף ביטויים n מהצורה הזאת). לכן קיימים,m n N כך ש n m < ומתקיים: 1 F + 1 F +... + 1 F n = 1 F + 1 F +... + 1 F m + 1... + F 1 F + 1 וזאת בסתירה לכך שכל הביטויים מהצורה על ידי העברת אגפים נקבל כי למעשה: = 0 F {{}} n m הזאת שונים מ 0. מכאן שהמציין של F שונה מ 0 כנדרש. (ה) הסיקו שהגודל של שדה סופי הינו p n עבור p ראשוני ו N n כלשהם. פתרון נניח כי F שדה סופי. מסעיף ד' אנו יודעים שהמציין של שדה סופי הינו גדול מ 0 ולכן על פי מה שלמדנו בכיתה הוא שווה לאיזשהו p ראשוני. לכן, מסעיף א' אנו יודעים שניתן להגדיר עליו מבנה של מ"ו מעל Z p ועל פי סעיף ב' המימד של F מעל Z p הינו סופי. נסמן: n. = dim Zp F לפי סעיף ג' נובע כי הגודל של F הוא p. n (ו) הסיקו שאין שדה עם שישה איברים. פתרון ראינו שהגודל של שדה סופי הוא חזקה של ראשוני. כיוון ש 6 הוא לא חזקה של שום ראשוני, נובע כי אין שדה עם שישה איברים. 4. יהי V מרחב הסדרות הממשיות. האיברים ב V הם סדרות מהצורה 1=n a), n ) כאשר a. n R נגדיר על מרחב זה מבנה של מרחב ווקטורי מעל R על ידי חיבור ווקטורי וכפל בסקלר המוגדרים באופן הבא: (a n ) n=1 + (b n ) n=1 := (a n + b n ) n=1 (a n ) n=1 := ( a n ) n=1 עבור R ו.(a n ) n=1, (b n ) n=1 V הווכחו (אין צורך להוכיח) כי זהו אכן מרחב ווקטורי מעל.R (א) הוכיחו כי V איננו נוצר סופית כמ"ו מעל R. נ"ס מעל R ונרשום:.dim R V = m לכל,i N נגדיר את הסדרה n=1 (e i,n ) { פתרון נניח בשלילה כי V 0 n i = i,n.e כיוון ש m,dim R V = נובע כי הסדרות המוגדרת על ידי: 1 n = i (e 1,n ) n=1,..., (e m+1,n ) n=1 הן תלויות ליניארית. כלומר קיימים 1,..., m+1 R שלא כולם 0 כך ש: ( 1, 2,..., m+1, 0, 0,...) = 1 (e 1,n ) n=1 +... + m+1 (e m+1,n ) n=1 = (0) n=1 וזו כמובן סתירה לכך שלא כל ה j שווים ל 0. 6

(ב) תהי U קבוצת כל הסדרות הממשיות בהן מספר ה a i ששונה מ 0 הוא סופי. כלומר, לכל סדרה 1=n a) n ) ב U, קיים N (שתלוי בסדרה) כך ש = 0 i a לכל i. > N הוכיחו כי U הינה תת מרחב של V..{0} n=1 פתרון כמובן ש U לא ריק כיוון ש: U j > ו m i > l לכל a i = b j = 0 ומתקיים ש: (a n ) n=1, (b n ) n=1 U סגירות לחיבור: נניח כי.i עבור.m, l N נסמן l} N = max {m, ונקבל כי לכל k > N מתקיים: = 0 k a k + b ומכאן שגם.(a n + b n ) n=1 U.ii סגירות לכפל בסקלר: נניח כי (a n ) n=1 U ו R. ומתקיים ש: = 0 i a לכל i > l עבור.l N מכאן שגם = 0 i a לכל i > l ולכן גם.( a n ) n=1 U (ג) האם U נוצרת סופית כמ"ו מעל R? הוכיחו או הפריכו. פתרון לא: ההוכחה דומה להוכחה בסעיף א' שכן הסדרות מהצורה 1=n e) i,n ) בהן השתמשנו בסעיף א' נמצאות גם ב U. 7