מדריך לכללי הבטיחות בנושא קרינה אלקטרומגנטית )קרינה בלתי-מייננת( לחובבי רדיו

אגודת חובבי הרדיו בישראל תא דואר 17600, תל אביב 61175 מדריך לכללי הבטיחות בנושא קרינה אלקטרומגנטית )קרינה בלתי-מייננת( לחובבי רדיו דניאל רוזן, 4X1SK גרסה 1.1 אפריל 0211 ניסן תשע"א

פתח דבר השימוש הנרחב בתקשורת אלחוטית בשנים האחרונות הגביר את המודעות הציבורית לצורך להתגונן מפני סיכונים בריאותיים אפשריים של חשיפה לקרינה בלתי מייננת - הקרינה האלקטרומגנטית המשודרת מאנטנות של משדרים המשמשים למטרות שונות - שידורים לציבור, תקשורת, מכ"מים וכו'. מדינת ישראל חוקקה חוק מיוחד בעניין זה, חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו - 2006, במטרה להגן על הציבור מפני השפעות אפשריות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת. לחובבי רדיו אחריות להפעיל את תחנות הקשר האלחוטי שלהם בצורה בטוחה, על פי מחשיפה לקרינה האלקטרומגנטית של אפשריים החוק, ולמנוע סיכונים בריאותיים שידוריהם. חוברת זו מתארת את תופעת הקרינה האלקטרומגנטית הבלתי-מייננת מאנטנות של תחנת קשר אלחוטי, מדריכה את אופן ביצוע הערכת החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית של תחנת קשר אלחוטי, ומבהירה את החוק ודרישותיו. החוברת מיועדת להדרכת חובבי רדיו בכל הקשור לבטיחות בעת בלתי-מייננת ובמילוי הוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת ותקנות על פיו. החשיפה לקרינה תודה לד"ר אלכס וילנסקי,,4X1MH על סיועו והערותיו המועילות. כל הזכויות שמורות 2009 למחבר, תא דואר 21009, תל אביב 61210, ישראל א

תוכן העניינים פרק א' - מבוא...1 פרק ב' - מושגי יסוד בגלים אלקטרומגנטיים...2 פרק ג' פרק ד' פרק ה' - - חוק הקרינה הבלתי מייננת...7 - תקנות הקרינה הבלתי מייננת... 10 כללי הממונה... 11 פרק ו' - חישוב טווח בטיחות והערכת חשיפה לתחנת אלחוט של חובב רדיו... 16 פרק ז' - מדידות קרינה בלתי מייננת... 21 נספח א' - חוק הקרינה הבלתי מיננת, התשס"ו - 25... 2006 נספח ב' - תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט - 2009... 42 נספח ג' - כללי הממונה, ינואר נספח ד' - מקורות מידע 52... 2009 נבחרים... 58 נספח ה' - מונחים... 59 ב

פרק א' - מבוא חובבות רדיו היא באופן בסיסי פעילות בטוחה. יחד עם זאת - כמו כל עיסוק אחר בטכנולוגיה, על חובב הרדיו לנקוט בצעדי בטיחות נאותים במספר נושאים, ובכללם בנושא הקרינה הבלתי-מייננת. קרינה בלתי-מייננת, להבדיל מקרינה מייננת, היא קרינה בתדירות נמוכה יחסית, שהאנרגיה שלה לא מספיקה כדי לגרום ליוניזציה. קרינה אלקטרומגנטית מרשת החשמל או שידור רדיו היא קרינה בלתי-מייננת. קרינה של מכשירי רנטגן או קרני גמא היא קרינה מייננת )שיש בה די אנרגיה כדי לגרום ליינון(. קרינה אלקטרומגנטית בעוצמה בינונית ויותר יוצרת אפקט תרמי, המביא לחימום רקמות הגוף. פעולת תנור המיקרוגל הביתי מתבססת על תופעת החימום הנגרמת על ידי הקרינה האלקטרומגנטית הבלתי-מייננת בעוצמה חזקה. ידוע כי קרינה אלקטרומגנטית בעוצמות גבוהות יכולה להוות סיכון, בשל החימום הרב של אברי הגוף. מחקרים שונים הצביעו על כך שחשיפה אלקטרומגנטית של עין אדם עלולה לגרום לירוד.(Cataract) מחקרים גם מצביעים על תופעות פיסיולוגיות בתאים וברקמות בנוכחות שדה אלקטרומגנטי בעוצמה נמוכה, שאינה יוצרת אפקט תרמי. ישנה גם טענה, אשר אמיתותה טרם הוכחה, כי החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים חלשים, אפילו שהם חסרי אפקטים תרמיים, עלולה לגרום לנזקים בריאותיים שונים. כדי למנוע נזקים אפשריים לאדם מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, ולאור ידע ונסיון שנצטברו במשך השנים, נקבעו רמות חשיפה מירביות לקרינה אלקטרומגנטית בלתי-מייננת. רמות חשיפה מירביות אלה נקבעו בידי ועדה מדעית בין-לאומית המכונה Protection),ICNIRP (The International Commission on Non Ionizing Radiation המסונפת לארגון הבריאות העולמי.(WHO - World Health Organization) המשרד להגנת הסביבה בישראל אימץ את המלצות ה- ICNIRP כקו מנחה, ולשם זהירות נוספת נקט בצעדים על פי עיקרון הזהירות המונעת, המקובל במדינות אחרות. בהתאם לעיקרון זה, גם בהעדר הוכחות מדעיות מספקות לקיום נזקים בריאותיים מגורם מסוים, יש לנקוט אמצעים להפחתת "הסיכון", וזאת מבלי להמתין לסיום המחקרים שמטרתם לאתר האם קיימים נזקים בריאותיים. 1

פרק ב' - מושגי יסוד בגלים אלקטרומגנטיים הקרינה בתדר רדיו Frequency) (RF - Radio מהווה את התחום הנמוך של הקרינה האלקטרומגנטית. מקובל להתייחס לגלים אלקטרומגנטיים במושגים של אנרגיה או במושגים של שדות. הקרינה האלקטרומגנטית מאופיינת בשילוב של שדה חשמלי ושדה מגנטי הניצבים זה לזה ומתפשטים במרחב. הספקטרום האלקטרומגנטי מאופיין באורך גל או תדר. כך למשל, שידור טיפוסי של תחנת חובבי רדיו בתג"מ נעשה באורך גל של 2 מטר ובתדר של כ- 145 מגה-הרץ. הגלים האלקטרומגנטיים נעים במרחב במהירות האור. נקבע בנוסחה הבאה: היחס בין התדר ואורך הגל c = f כאשר: f c - הוא אורך הגל ]מטר[ - הוא התדר ]מה"ץ[ - קבוע, המבטא את מהירות האור )300,000,000 מ' בשניה, או 3x10 8- מ' בשניה( הספקטרום האלקטרומגנטי כולל תחומים אופייניים, החל מתדרים נמוכים מאוד )אורך גל ארוך מאוד( ועד קרני X וקרני גמא )תדרים גבוהים מאוד ואורך גל קצר מאוד(. תחום תדרי הרדיו מוגדר בדרך כלל כתחום התדרים בין 3 קה"ץ ל- 300 גה"ץ. איור מס' 1 מציג את הספקטרום האלקטרומגנטי ואת הצורות השונות של האנרגיה האלקטרומגנטית. X איור מס' - 1 הספקטרום האלקטרומגנטי 2

על פי התאוריה הקוונטית של פלנק (Plank) ניתן לחשב את האנרגיה של גל אלקטרומגנטי בהתאם לתדר: בתדרים גבוהים תהיה לגל אנרגיה גבוהה, והיא תלך ותרד יחסית לירידת התדר. לכן, בצידו הגבוה של הספקטרום האלקטרומגנטי, פוטונים הקשורים לקרינה בתדרים גבוהים מאוד, כמו קרני X או קרני גמא, המאופיינים באנרגיה גבוהה מאוד. לעומת זאת - בצידו הנמוך של הספקטרום האלקטרומגנטי, כמו תא"ג, תג"ם ות"ג, תהיה האנרגיה נמוכה ביותר. בין שני קצוות אלה מצויות הקרינה האולטרה סגולה, הקרינה בתחומי האור הנראה והקרינה באור אינפרה אדום. X להשוואה, האנרגיה של של שידור רדיו בתדר 1 הפוטונים קרני של גדולה פי מספר מיליארד מהאנרגיה 1 גה"ץ. גלים אלקטרומגנטיים מאופיינים בקיומם של שני מרכיבים, שדה חשמלי )המסומן באות E( ושדה מגנטי )המסומן באות H(, הניצבים זה לזה. כפי שמתואר באיור מס' 2, המציג את התפשטות הגל האלקטרומגנטי במרחב המתואר על ידי 3 צירים ניצבים זה לזה.)Z ו- Y,X( איור מס' - 0 מרכיבי הגל האלקטרומגנטי 3 האנרגיה של שידור בתדר רדיו בתחום 1 גה"ץ היא 10 4-10- 5- אלקטרון וולט.(eV) האנרגיה של שידור קרן X היא 10 4 10-5 אלקטרון וולט. לענין המונח "שדה רחוק", ראה דיון בעמוד 20. 1 2

המכפלה הוקטורית של השדה החשמלי והשדה המגנטי המרכיבים את הגל האלקטרומגנטי נותנת את צפיפות ההספק ליחידת שטח מרובע [ 2 :]W / m,s (Power Density) בווט למטר S = E H כאשר: ]A / m[ ]V / m[ השדה החשמלי, בוולט למטר - E - H הוא השדה המגנטי, באמפר למטר קיטוב הגל האלקטרומגנטי מבטא למעשה את כיוונו של מרכיב השדה החשמלי יחסית לאופק. כאשר כיוון השדה החשמלי הוא אופקי, יכונה הגל כגל עם קיטוב אופקי, ואילו כאשר כיוון השדה החשמלי הוא ניצב לאופק, יכונה הגל כגל מקוטב אנכית. בהתפשטות בחלל החופשי, נעים הגלים האלקטרומגנטיים בקווים ישרים, היוצרים חזית גל כדורית. עוצמת האנרגיה הפוגעת ביחידת שטח נחלשת ביחס הפוך לריבוע המרחק, כפי שמוצג באיור מס' - 3 בגידול ביחידת מרחק אחת, האנרגיה ליחידת שטח יורדת לרבע )כל ריבוע באיור הוא בעל אותו שטח(. איור מס' - 3 הגל האלקטרומגנטי נחלש ככל שהוא מתפשט על פי הניסוח המתמטי משתנה ההספק הפוגע ביחידת שטח )צפיפות ההספק( ביחס הפוך לריבוע המרחק ממקור הקרינה, כלהלן: S = 1 d 2 4

כאשר: - הוא צפיפות ההספק, Power Density S d - הוא המרחק ממקור הקרינה ]מטר[ ]ווט למטר מרובע[ איור מס' 4 מדגים את הנאמר: על פי המתואר, מקור קרינה כלשהו יוצר שדה בצפיפות הספק של 1 ווט למטר מרובע, במרחק של מטר אחד מהמקור. כאשר המרחק גדל לשני מטר תרד צפיפות ההספק ל- 0.25 ווט למטר מרובע, ובמרחק 10 מטר תהיה צפיפות ההספק רק 1% מהערך במרחק של מטר אחד. 1 1 0.9 0.8 0.7 0.6 0.5 0.4 0.3 0.25 0.2 0.1 0 0.11 0.06 0.04 0.03 0.02 0.02 0.01 0.01 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 איור מס' - 4 צפיפות הספק כתלות במרחק ממקור קרינה של 1 ווט למ"ר כאשר הגל האלקטרומגנטי נתקל במכשול, כמו קיר של מבנה, עוצמת האות מעבר למכשול מונחתת בהתאם לחומר ממנו עשוי המכשול. מידת הניחות תלויה במאפייני המכשול )כולנו מכירים את התופעה של אי-קליטה בטלפון נייד מאחורי קיר או בתוך מרתף(. צפיפות ההספק המתקבלת ממערכת משדרת תלויה לא רק במרחק מן האנטנה, אלא גם בתכונות תחנת השידור: הספק המשדר, ניחות קו הזן ושבח האנטנה לכיוון הנקודה 5

הנדונה. יש להדגיש כי אין תלות בתדר השידור. כשמדובר בהתפשטות בחלל חופשי נקבל את הנוסחה הבאה: כאשר: - הוא צפיפות ההספק, בווט למטר מרובע ] 2 [W/m S P - הוא הספק השידור, בווט S = P 10 G 10 4 π R 2 [m] [db] [W] - הוא שבח אנטנת השידור, בד"ב - הוא המרחק מאנטנת השידור, במטר G R את הקשר בין עוצמת השדה החשמלי לצפיפות ההספק, בנקודה נתונה בשדה הרחוק 2 של האנטנה, ניתן לבטא בעזרת הנוסחה הבאה: S = E 2 120 π כאשר: - הוא עוצמת השדה החשמלי,,Electric Field Strength E בוולט למטר הגורם *120 מבטא את Z, 0 העכבת של החלל החופשי )377 אום( [V/m] מונח נוסף שמן הראוי להזכירו הוא שיעור הבליעה הספציפי,(SAR - Specific Absorption Rate) שהוא מדד לקצב ספיגת אנרגיה בתדר רדיו בחומר או ברקמה ביולוגית. לענייננו, שיעור הבליעה הספציפי, הנמדד ביחידות של ווט לקילוגרם,)W/kg( הוא מדד לחימום אברי הגוף. לענין המונח "שדה רחוק", ראה דיון בעמוד 20. 6 2

פרק ג' - חוק הקרינה הבלתי מייננת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו 2006 - - )להלן החוק(, קובע הוראות המתייחסות למכלול ההיבטים הקשורים להסדרת נושא הקרינה הבלתי מייננת, ובכלל זה חובת רישוי להקמה והפעלה של מיתקנים שבמהלך הפעלתם נוצרת )או עלולה להיווצר( קרינה בלתי מייננת, דהיינו - פליטת גלים אלקטרומגנטיים שרמת האנרגיה שלהם פחותה מ- 5 אלקטרון וולט ושאינם יכולים לגרום ליינון 3 קרינה"..(ionization) מיתקן כזה נקרא "מקור כן קובע החוק חובת רישוי לצורך מתן שירותים של מדידת קרינה בלתי מייננת והערכת רמת החשיפה של בני אדם והסביבה לקרינה. שירותים אלה נקראים "שירות למדידת קרינה". השר להגנת הסביבה הוא השר הממונה על ביצוע החוק, באמצעות "ממונה", מי שהשר הסמיכו לכך. הממונה על ביצוע החוק הוא ראש אגף מניעת רעש להגנת הסביבה. וקרינה במשרד החוק אוסר על הקמת מקור קרינה, הפעלת מקור קרינה )כולל הפעלה נסיונית( ומתן שירות למדידת קרינה ללא לתנאיו. היתר לשם בקרה ופיקוח נאותים היתר הקמה לבין היתר הפעלה. החשיפה ייתן ממונה מראש, קובע שנתן הממונה, לפי הוראות החוק ובהתאם החוק הליך רישוי נפרד לכל שלב, ומבחין בין היתר הקמה לאחר שהוכח להנחת דעתו כי נעשתה המרביות של בני אדם והסביבה לקרינה הצפויה ממקור הקרינה הערכה של רמות )על בסיס חישובים או סימולציה(, וכי ננקטו האמצעים הדרושים להגבלת רמת החשיפה של בני אדם והסביבה לקרינה הצפויה. ממונה ייתן היתר הפעלה לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ננקטו האמצעים הדרושים להגבלת רמת החשיפה לקרינה הצפויה, כי נערכה מדידה של רמת החשיפה לקרינה והיא לא עלתה על רמת החשיפה המרבית שנקבעה בהיתר, כי למבקש ההיתר רשיון לפי פקודת הטלגרף האלחוטי )נוסח חדש( התשל"ב- 1972 או לפי חוק התקשורת )בזק ושידורים(, התשמ"ב- 1982, וכי מבקש ההיתר הציג היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 )היתר בניה(, אלא אם ההיתר מתייחס למקום בו לא נדרש היתר בניה. החוק קובע כי תקופת תוקפו של היתר הפעלה תהיה, ככלל, חמש שנים. בתום תקופה זו יידרש בעל ההיתר להגיש בקשה מחודשת לקבלת היתר, והעמידה בתנאים לקבלת היתר תבחן מחדש. הממונה רשאי בכל עת לבטל או להתלות תוקפו של היתר. היה והממונה סבור כי הפעלת מקור הקרינה מסוכנת או עלולה לסכן את הציבור או לגרום נזק 7 לענייננו, חשוב להבחין בין "מקור קרינה" לבין "מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" )סלולרית(, כהגדרתו בסעיף 202 ב לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965. מיתקנים של חובבי רדיו אינם מיתקני שידור. 3

חמור לסביבה, הוא רשאי לבטל את ההיתר מבלי שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו. ממונה ייתן היתר למתן שירות )למדידות קרינה( לאחר שהוכח להנחת דעתו כי מבקש ההיתר הוא בעל הכשרה מקצועית נאותה, כולל עמידה בבחינות, וכי ברשותו ציוד מתאים, המאפשר ביצוע מדידות הקרינה. החוק קובע חובת רישום מלא ומפורט לעניין מקור הקרינה, ודיווח לממונה. לצורך קיום בקרה, פיקוח ואכיפה, הממונה )או מפקח מטעמו, עובד ציבור שהוכשר לכך( רשאי, בכל עת סבירה, להכנס למקום בו מצוי מקור קרינה )כניסה למקום המשמש למגורים מחייבת צו של בית משפט(, ולהורות )בכתב( על אמצעים שיש לנקוט לשם הפעלתו הבטוחה של מקור הקרינה. למפקח סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים, כאילו נעשו בידי קצין משטרה או שוטר. הממונה רשאי לצוות על סילוק )לרבות נטרול או פירוק( של מקור קרינה שהוקם או הופעל ללא היתר או בניגוד להנחיותיו, ואף לבצע את הסילוק בעצמו, ולחייב בכפל הוצאות את מי שלא קיים את ההוראות. המקים או מפעיל מקור קרינה או נותן שירות מדידת קרינה בלא היתר או בניגוד לתנאיו יהיה צפוי לעונש מרבי של שישה חודשי מאסר ולקנס מרבי הקבוע בסעיף 61 )א() 4 ( 4 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. בעל היתר אשר מפר חובת רישום או דיווח הקבועה בחוק 5 יהיה צפוי לקנס המרבי הקבוע בסעיף 61 )א() 2 ( לחוק העונשין. מאחר וביצוע עבירות בתחום איכות הסביבה מתאפיין במקרים רבים בהעדר כוונת גרימת נזק סביבתי מחד ובתוצאות סביבתיות קשות ובלתי הפיכות מאידך, החוק קובע כי עבירה על חוק זה היא מסוג העברות של אחריות קפידה, שמשמעותה כי התביעה אינה נושאת בנטל הראיה, שעובר אל הנאשם, בניגוד למצב הרגיל במשפט הפלילי. מדובר בנטל ראיה נכבד ומתמיד - על הנאשם להוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. הדרישה של הציבור לקבל מידע בדבר מקורות קרינה, והתפישה כי מסירת מידע לציבור היא מרכיב חשוב ביישום מדיניות בנושא קרינה בלתי מייננת, הביאה לכך שהחוק קובע במפורש את חובת הממונה לפרסם לציבור מידע על מקורות הקרינה, כולל רשימת בעלי ההיתרים, מיקום מקורות הקרינה, הערכת רמות החשיפה, תוצאות בדיקות, בקשות להיתרים ועוד. 8 כ- 200,000 ש"ח. כ- 26,000 ש"ח. 4 5

החוק קובע פטור מחובת היתר, לגבי הקמה או הפעלה של מקורות קרינה המאופיינים בכך שהקרינה הנוצרת במהלך הפעלת היא מזערית ובעלת השפעה סביבתית זניחה, או שהשימוש בהם אינו כרוך בסכנה לציבור, ועל כן אין צורך בהסדרתם ובפיקוח עליהם. מקורות קרינה שהקמתם והפעלת אינה טעונה היתר הם אלה: 1. מקור קרינה על סגולי בעוצמה שאינה עולה על רמה מוגדרת, כמו נורות הלוגן או מנורות שיזוף. 2. מכשירים הפולטים אור בתחום הנראה לעין, שאינם יוצרים קרינת לייזר, כמו גופי תאורה לסוגיהם. 3. מכשירים שפעילותם יוצרת )או עלולה ליצור( קרינת לייזר, בדרגות סיכון לייזר,Class 1,Class 2M,Class 2,Class 1M,Class 3 כמו מכשיר לקריאת ברקוד, מצביע לייזר, מד טווח לייזר או נגן תקליטורים. 4. מקור קרינה תת-אדום בעוצמה שאינה עולה על רמה מוגדרת, כמו מכשיר שלט רחוק. 5. מקור קרינה אלקטרומגנטי בתדר רדיו, בתחום התדרים 122 קה"ץ עד 322 גה"ץ, בהספק שאינו עולה על 2.1 ווט הספק ממוצע ריבועי זה אינו ניתן למדידה - הספק אפקטיבי מוקרן 6. רשימה של מכשירים, הכוללים את אלה:,Root Mean Square או.Effective Radiated Power תנור מיקרוגל ביתי העומד בדרישות התקן הישראלי )ת"י 961(. א. מכשיר לפיקוד על טיסנים בעל הספק שאינו עולה על 0.5 ווט. ב. ג. מכשיר קשר חד-מגמי (Simplex) בעל הספק שאינו עולה על 05 ווט. - אם הספק ד. מכשיר קשר אלחוטי נישא וטלפון נייד לסוגיו, כולל טלפון אלחוטי. ה. טלפון בשיטה התאית שקצב הספיגה השולי ממנו אינו עולה על ערך מוגדר. 7. מקור קרינה שעקב פעילותו נוצרת או עלולה להיווצר קרינה בתחום התדרים הנמוך מ- 100 קה"ץ, כולל מכשירי חשמל ביתיים )מזגן, מכונת כביסה, מקרר, מכונת גילוח, מייבש שיער, סדין חשמלי, מחשב אישי, נורות חשמל( ומתקני חשמל ביתיים. 9

פרק ד' - תקנות הקרינה הבלתי מייננת החוק הסמיך את השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הוראות לענין אמות מידה ונהלים למתן היתרים ולענין אמצעי הזהירות והבטיחות הדרושים לצורך מניעת סכנות לציבור ולסביבה כתוצאה מחשיפה לקרינה. תקנות אלה נקראות תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט - 2009. התקנות מגדירות מקור קרינה שהוא מיתקן של חובבי רדיו כתחנה לקיום קשר אלחוטי המופעלת בידי בעל תעודת חובב רדיו, על פי תקנות הטלגרף האלחוטי )רשיונות, תעודות ואגרות(, התשמ"ז - 1987. על פי התקנות, תוקף היתר הקמה למיתקן של חובבי רדיו הוא שנה אחת, ותוקף היתר הפעלה הוא חמש שנים. שינוי מהותי במקור קרינה מחייב קבלת היתרים חדשים. שינוי שאינו מהותי הוא שינוי שאינו כרוך בשינוי מקומו של מקור הקרינה ושבעקבותיו רמת הקרינה לא תעלה על 10% מרמות החשיפה המרביות המותרות, כמוגדר בתקנות. התקנות מגדירות סכומי אגרות בעד היתרים, והצמדת האגרות למדד. התקנות קובעות כי בעל היתר הפעלה יערוך מדידות של הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו של מקור הקרינה נשוא ההיתר, אך פוטרות מיתקן של חובב רדיו מביצוע בדיקות אלה. התקנות קובעות תנאים למתן היתר למתן שירות )למדידות קרינה(, כולל חובות הכשרה מקצועית, בחינות מקצועיות, זמינות ציוד מדידה למדידת קרינה וחובות כיול ציוד המדידה. התקנות קובעות את חובת הממונה האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. לפרסם את המידע על בעלי ההיתרים באתר 10

פרק ה' - כללי הממונה הממונה לעניין חוק הקרינה הבלתי מייננת במשרד להגנת הסביבה פרסם כללים המנחים בחינת בקשות להיתרי הקמה והיתר הפעלה. הכללים מגדירים טווחי בטיחות ורמות חשיפה מרביות מותרות לעניין קרינה בתדרי רדיו, בתדרים מ- 100 קה"ץ ועד 300 גה"ץ, תוך אבחנה בין שני מושגים: חשיפה רצופה וממושכת: חשיפת אדם לקרינה למשך 4 שעות לפחות ביממה, במהלך א. 5 ימים בשבוע. של אדם לחשיפה קצרת מועד סף חשיפה בריאותי: רמת חשיפה מרבית מותרת ב. לשדות חשמליים, מגנטיים או אלקטרומגנטים משתנים. הכללים אוסרים על הקמה והפעלה של מקור קרינה אלא אם הובטח קיומם של טווחי בטיחות סביב מקור הקרינה, כולל: טווח בטיחות בו תוגבל גישת בני אדם, למעט מי שעיסוקו בהתקנה, בהפעלה או א. בתחזוקה של מקור הקרינה. טווח בטיחות בו לא תתאפשר חשיפה רצופה וממושכת. ב. כדלקמן: התוספת הראשונה לכללים מגדירה את רמות החשיפה המרביות המותרות לקרינה, רמות חשיפה מרביות מותרות לחשיפה קצרת מועד )32% מסף החשיפה הבריאותי( רמות חשיפה מרביות מותרות לחשיפה רצופה וממושכת )12% מסף החשיפה הבריאותי( א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' הקרינה הנוצרת ממקור הקרינה שדה חשמלי שדה מגנטי צפיפות הספק שדה חשמלי שדה מגנטי צפיפות הספק (W/m 2 ( (A/m) (V/m) (W/m 2 ( (A/m) תחום התדרים (V/m) - 0.5 8.7-1.5 26.1 051-011 - 0.073/f 8.7-0.219/f 26.1 0-1105 - 0.073/f 8.7/ f - 0.219/f 26.1/ f 01-0 0.2 0.023 8.85 0.6 0.04 15.33 011-01 f/2000 0.00115 f 0.435 f 3f/2000 0.002 f 0.753 f 0111-011 1 0.051 19.29 3 0.0885 33.37 011-0 11

בתוספת זו - א. "צפיפות הספק" - שטף )flux( אנרגיה הנמדד ביחידת שטח מוגדרת, במשך יחידת זמן. "f" - תדר השידור ביחידות המצוינות בטור א'. ב. הערכים של שדה חשמלי, שדה מגנטי וצפיפות ההספק, יהיו הערכים המרביים ג. ;(RMS) ד. כאשר מתקן השידור הוא מכ"ם או מתקן רדיו לחובבים, הערכים יהיו הערכים הממוצעים ביממה, כאשר לגבי שדה מגנטי ושדה חשמלי, החשיפה הממוצעת על פני 6 דקות, מכלל מקורות הקרינה באזור, לא תעלה על סף החשיפה הבריאותי. תצורה גרפית )מקורבת( של רמות החשיפה המרביות המותרות לקרינה מוצגת באיורים מס' 6 5, ו- 7. 015 0 015 0 015 0 115 1 110 1105 0 01 011 0111 011111 איור מס' - 5 רמות חשיפה מרביות לקרינה בלתי מייננת - צפיפות הספק 01 010 010 0 11 11 110 110 1 110 1105 0 01 011 0111 011111 איור מס' - 6 רמות חשיפה מרביות לקרינה בלתי מייננת שדה מגנטי 12

01 05 01 05 01 05 01 5 1 110 1105 0 01 011 0111 011111 איור מס' - 7 רמות חשיפה מרביות לקרינה בלתי מייננת שדה חשמלי 13

התוספת השניה לכללים מגדירה נוסחאות לחישוב טווחי בטיחות, כדלקמן: טווח בטיחות אופקי: מרחק אופקי הנמדד ממקור הקרינה, שמעבר לו רמות החשיפה לקרינה נמוכות מרמות החשיפה המרביות המותרות )על פי התוספת הראשונה לכללים(:.1 א. בתדרים מעל 10 מה"ץ, טווח בטיחות אופקי יחושב לפי הנוסחה שלהלן : R = G P 10 10 4 π S כאשר - הוא טווח בטיחות אופקי )מטר(, מול מרכז אלומת האנטנה R הוא הספק השידור המרבי בכניסת האנטנה, ביחידות וואט )W(; כאשר מתקן השידור הוא מכ"מ או מתקן רדיו חובבים, ביממה ביחידות וואט - הוא הספק השידור הממוצע P [W] - P G - הוא שבח )gain( אנטנה, ביחידות dbi - הוא רמה מרבית לחשיפה מותרת, ביחידות S לכיוון נקודת החישוב W/m 2 10 100 טווח ב. בטיחות אופקי, סביב מקור קרינה בתדרים שבין יחושב בהתאם להנחיות הממונה בכתב. קה"ץ ל- מה"ץ ג. ד. כאשר הטית האנטנה גבוהה מ- 6 מעלות או רוחב האלומה האנכית גדול מ- 30 מעלות, או כאשר קיים מכשול פיזי קבוע במסלול אלומת האנטנה, יחושב טווח 6 הבטיחות האופקי על פי הנחיות אחרות, שיוציא הממונה. אם כתוצאה מהפעלת מקור קרינה נוצרת או עלולה להיווצר קרינה בכמה תחומי תדרים שונים, יחושב טווח הבטיחות האופקי לכל אחד מהתדרים לפי הנוסחה שבסעיף משנה א', וטווח הבטיחות האופקי המצרפי יחושב על פי הנוסחה שלהלן: R = R i 2 כאשר - - הוא טווח בטיחות אופקי )מטר( - הוא טווח בטיחות אופקי לכל אחד מתחומי התדרים )מטר( R Ri 14 הנוסחאות האמורות הם קירוב המתאים לרוב המקרים, שכן רוב הבקשות להיתרים הם עבור אנטנות כיווניות לתדרים גבו הים יחסית. במקרים שהנוסחאות לא מתאימות, רשאי הממונה לקבוע נוסחא חלופית. 6

טווח בטיחות אנכי: מרחק אנכי הנמדד ממרכז מקור הקרינה ולאורך טווח הבטיחות האופקי, שמעבר לו נמוכות רמות החשיפה לקרינה מרמות החשיפה המרביות המותרות )על פי התוספת הראשונה לכללים(:.2 א. טווח בטיחות אנכי יחושב לפי הנוסחה שלהלן : H = R tan α + T + 2 כאשר - H R - הוא טווח בטיחות אנכי - הוא מחצית זווית הפתיחה האנכית של מקור הקרינה - הוא טווח בטיחות אופקי - הוא זווית ההטיה האנכית של אלומת השידור של מקור הקרינה, ביחס לכיוון האופקי T ב. אם כתוצאה מהפעלת מקור קרינה נוצרת או עלולה להיווצר קרינה בכמה תדרים שונים, יחושב טווח הבטיחות האנכי לכל אחד מהתדרים לפי הנוסחה שבסעיף משנה א', ולצורך קביעת טווח הבטיחות האנכי, יבוא במניין המרחק המחמיר ביותר. 15

פרק ו' - חישוב טווח בטיחות והערכת חשיפה לתחנת אלחוט של חובב רדיו בקשה לקבלת היתר הקמה והפעלה של מיתקן חובבי רדיו חייבת להיות מלווה בחישוב טווחי בטיחות והערכת הסיכון לחשיפה מקרינה בלתי מייננת. פרק זה מסביר כיצד חובב רדיו יכול לחשב את אלה. מיתקן חובבי רדיו מורכב ממשדר ואנטנה, המקושרים באמצעות קו זן. המשדר הטיפוסי הוא בהספק מעטפת שיאי של 200 או 100 ווט בת"ג, ושל 50 עד 20 7 בתג"ם/תא"ג. קו הזן הטיפוסי הוא כבל קואקסיאלי )בדרך כלל מטיפוס - ווט.)RG-213 האנטנות הטיפוסיות מגוונות יחסית - בת"ג נעשה שימוש נרחב באנטנות דיפול )1/2 אורך גל(, אנטנות אנכיות )1/4 אורך גל( ואנטנות יאגי של 3 או 4 אלמנטים. בתג"ם ותא"ג נעשה שימוש נרחב באנטנות אנכיות מסוגים שונים - אנטנות פשוטות של 1/4 אורך גל או מערך אנטנות אנכיות, הנותן שבח מסוים(, או באנטנות יאגי מרובות אלמנטים. נתוני האנטנות הטיפוסיות הם פרמטר חשוב בחישוב טווח הבטיחות והערכת החשיפה. את נתוני האנטנות ניתן לברר בספרות החובבים או בספרי היצרן )במקרה של אנטנות שאינם מיצור עצמי(. להלן נתונים על מספר אנטנות טיפוסיות פופולריות: א. שבח אנטנה טיפוסי מעל אנטנה איזוטרופית :]dbi[ ך ת"ג 110 010 תג"ם נמוך 110 010 תג"ם/תא"ג 110 3 / 0/0 0 ב. מחצית זווית פתיחה אנכית ]מעלות[: ך ת"ג 45 05 30 תג"ם נמוך 45 05 25 30 תג"ם/תא"ג 45 30 / 0/0 0 הספק המעטפת השיאי המותר לחובבי רדיו, בתחומי התדרים הפופולריים, הוא כדלקמן: 7 פס תדרים 015 0 001 כינוי ך הספק מעטפת שיאי ]ווט[ דרגה ג' דרגה ב' דרגה א' 051 00511 011 051 00511 05 05 05 05 051 00111 דרגה ד' 051 / 01 011 51 000 16

ג. זווית הטיה אנכית של אלומת השידור, ביחס לכיוון אופקי ]מעלות[: תג"ם נמוך ת"ג 0 6 ך 0/0 1 1 0 0 0 0 / תג"ם/תא"ג 0 0 ניחות קו זן הוא פונקציה של אורכו. ערכים טיפוסיים מוצגים בטבלה הבאה )הערכים הם לכבל באורך של 100 מ'. לכבלים באורך שונה, יש לחשב את הניחות באופן יחסי לאורך הקו(. לפישוט הנוסחאות, מוסיפים את הפסדי התאום )כ- 0.5 ד"ב( לניחות קו הזן. RG-213 תדר ]מה"ץ[ ניחות ל- 100 מ' ]ד"ב[ RG-8X RG-58 11 015 011 01 010 010 010 015 010 010 013 0 010 010 515 00 011 510 1 00 010 10 01 0 01 10 0115 51 10 001 0 10 005 0511 0 10 0010 001 מאחר שהשידור של חובבי הרדיו איננו רצוף, ומתבצע במשך תקופות זמן קצרות, יש להשתמש בנתונים על פי הטורים של רמות החשיפה המירביות המותרות לחשיפה קצרת מועד )30% מסף החשיפה הבריאותי( שבטבלה שבתוספת הראשונה לכללים )ראה עמוד.)11 17

חישוב טווחי הבטיחות מבוסס על שימוש בנוסחאות המוגדרות בתוספת השניה לכללים )ראה עמוד 14 לעיל(. נדרש לבצע את החישובים המקדימים הבאים: א. התאמת יחידות ההספק: מאחר שהספק משדרי חובבים נקוב בהספק מעטפת שיאי PEP (Peak Envelope Power) בעוד התוספת השניה לכללים מבוססות על הספק ממוצע ריבועי Square),(RMS - Root Mean יש לבצע המרה על פי מקדם ההמרה.(Duty Factor) מטעמי שמרנות, בוחרים להשתמש במקדם המרה של 0.4 )הגם שבספרות נמצא מקדם המרה של 0.2(. ב. חישוב ההספק הממוצע: מאחר והתוספת השניה לכללים קובעת הספק שידור ממוצע ליממה, יש לנרמל בהתאם את הספק השידור. לצורך החישוב נניח שידור נטו של שעה אחת ביממה. הערכת הסיכון לחשיפה מבוססת על חישוב עוצמות השדה החשמלי במספר נקודות קיצוניות ברדיוס 30 מטר מהאנטנה. במקרה של דירה בבית מגורים עירוני )בית משותף(, הנקודות הטיפוסיות הם אלה: א. הדירה בקומה העליונה, מתחת לאנטנה. ב. הדירה הסמוכה ביותר בבניין שכן. ג. פני הקרקע בסמוך לבניין. מטעמי שמרנות, ועל פי עקרון הזהירות המונעת, בהערכת הסיכון לחשיפה נלקח בחשבון הספק גדול פי 3 מההספק שנלקח לשם חישוב טווחי הבטיחות )דהיינו - שידור של 8 שעות ביום, או שידור 2 דקות כל 6 דקות במשך היממה(. בחישוב הערכת הסיכון לחשיפה ניתן לקחת בחשבון ניחות של קירות המבנה, היה והם חוצצים בין האנטנה לנקודות אליהם מבצעים את החישוב. מטעמי שמרנות נעריך ניחות של כ- 15 ד"ב בת"ג/תג"ם נמוך, וכ- 20 ד"ב בתג"ם/תא"ג )ניחות המייצג קירות לבנים, ללא בטון מזוין(. כמובן שלא נשתמש בפרמטר זה היה ואין קירות בתווך האמור. ניחות זה ייגרע משבח האנטנה. לצורך החישובים הוכן גליון חישובים בתוכנת,Microsoft Excel בו יש להכניס את הנתונים הספציפיים של המשדר והאנטנה, את המרחקים לנקודות בהם אנו מבקשים להעריך חשיפה ואת שבח האנטנה )פחות ניחות המבנה, היה וקיים( לנקודות אלה. את הנתונים יש להכניס לתאים המסומנים, והתוצאה מתקבלת מיד. 18

נתבונן על הדוגמה הבאה, לחובב דרגה א' המשתמש באנטנות אנכיות בלבד, ומבקש היתר לשימוש בהספק המרבי המותר: גליון עזר לחישוב טווח בטיחות והערכת חשיפה לתחנת אלחוט של חובבי רדיו : ך : : ז 0 ת"ג 1,500 0.4 1.0 3 12.5 תג"ם נמוך 25 0.4 1.0 3 0.2 תג"ם/תא"ג 1,000 0.4 1.0 5 5.3 חישוב טווחי בטיחות על פי התוספת השניה לכללים: PEP 0 )Duty Factor( ז - P 3 0.6 1.18 45 0 3.18 110 0.6 0.17 45 0 2.17 110 0.6 1.33 45-6 3.08 ז dbi - G W/m 2 0 - S - R טוווח בטיחות אופקי ]מטר[, מול מרכז אלומת האנטנה - ז - T ז 0 - H טווח הבטיחות האנכי ]מטר[, ממרכז אלומת האנטנה : H = R tan α + T + 2 R = G P 10 10 4 π S חישוב עוצמות שדה מירביות בנקודות סמוכות לאנטנה: נקודה א' - דירה מתחת לגג עליו מותקנת האנטנה ז ז - ז ]V/m[ שדה חשמלי מירבי מחושב בנקודה א' - E נקודה ב' - דירה סמוכה בבניין שכן ז ז - ז ]V/m[ שדה חשמלי מירבי מחושב בנקודה ב' - E נקודה ג' - פני הקרקע סמוך לבנין ז ז - ז ]V/m[ שדה חשמלי מירבי מחושב בנקודה ג' - E תדר ]מה"ץ[ ]V/m[ שדה חשמלי מירבי מותר לפי התוספת השניה לכללים - E : ת"ג 3 90-15 1.991 15 0-15 0.398 15 60 0 2.239 28.00 15.33 תג"ם נמוך 3 90-15 0.257 תג"ם/תא"ג 3 90-20 0.726 15 0-20 0.145 15 60 0 1.452 440 15.33 S = 15 0-15 0.051 15 60 0 0.289 50.2 15.33 E 2 120 π S = P 10 G 10 4 π R 2 19

באנטנה אנכית, "מרכז אלומת האנטנה", ממנו נמדדים טווחי הבטיחות, הוא בדרך כלל נקודת ההזנה בבסיס האנטנה )פרט לאנטנות בהם נקודת הזינה הוירטואלית היא במיקום מסויים באנטנה עצמה(. תוצאות החישוב מראות כי טווחי הבטיחות הנדרשים קטנים מאוד, והתקנת האנטנה על התקן נשיאה )צינורות מהסוג המשמש להתקנת אנטנות טלוויזיה ביתיות( בגובה מטרים ספורים, מאפשר עמידה בטווחים אלה. חישוב הערכת החשיפה מראה כי עוצמות השדה החשמלי בנקודות שנבדקו נמוכות באפן משמעותי מהשדה החשמלי המרבי המותר. המסקנה היא כי, היה והאנטנות יורכבו בגובה מעל טווח הבטיחות האנכי על גג המבנה, המיתקן יעמוד בדרישות הבטיחות לקרינה בלתי מייננת על פי החוק והתקנות, גם בהערכה מחמירה. 20

פרק ז' - מדידות קרינה בלתי מייננת גלים אלקטרומגנטיים כוללים רכיב חשמלי )שדה חשמלי( ורכיב מגנטי )שדה מגנטי(. במקרים רבים נוח לבטא את עוצמת השדה במונחי יחידות של כל אחד מהרכיבים. היחידה וולט למטר (V/m) החשמלי. היחידה אמפר למטר משמשת להגדרת עוצמת השדה (field Strength) (A/m) משמשת להגדרת עוצמת השדה המגנטי. של השדה 8 מדידות צפיפות הספק צריכות להעשות באזור ה- "שדה רחוק" field),(far דהיינו - במרחק מסוים 9 ממקור הקרינה, על פי סוג האנטנה. בשדה רחוק, די למדוד רק את אחד המרכיבים )מרכיב חשמלי או מרכיב מגנטי(, ובעזרתו ניתן לחשב את צפיפות ההספק )על בסיס העכבת האופיינית של החלל החופשי החשמלי והרכיב המגנטי 120* - 10 והמדידה אינם פשוטים. קרינה בתדרי רדיו נבדקת על פי תקן ישראלי אום(. בשדה קרוב, היחס בין הרכיב 1 חלק 5021 ת"י אלקטרומגנטית: מדידת החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדר רדיו בתחום התדרים הנדרש: א. ב. - 100 גה"ץ(. 1 קה"ץ ל- הבדיקה נעשית בשתי קרינה רחבת סרט: בעזרת מד עוצמת קרינה רחב סרט )מדידת קרינה עוצמת שדה דרכים, בהתאם למקרה (Field Strength Meter) (probes) וחיישנים מתאימים, העומדים בדרישות התקן. מדידה זו מתאימה למדידת שדה ממקור קורן אחד. מדידת קרינה ממיתקן חובב רדיו תעשה בדרך כלל רק בדרך זו. קרינה צרת סרט: בעזרת נתח ספקטרום (Spectrum analyzer) מכוילות מתאימות. לכל אנטנה כזו צמודה טבלת גורם האנטנה המשתמש באנטנות,(k-factor) המבטא את המתח המתקבל בהדקי האנטנה המשמשת למדידה כפונקציה של השדה החשמלי, וזאת לשם נורמליזציה של תוצאות המדידה. 11 ציוד המדידה חייב בכיול תקופתי, על פי התקן הבין-לאומי ISO 17025 לדרישות המשרד להגנת הסביבה )אחת לשנה(. ובהתאם ראה הגדרת צפיפות ההספק בעמודים 4 ו- 5. 21 עבור קורנים חד-ממדיים, כמו אנטנה אנכית, דיפול וכדומה, ת"י 5021 חלק 1 מגדיר את המרחק שבו נקבע גבול השדה הקרוב והשדה הרחוק R FF ]מטר[ לפי אורך הגל ]מטר[, על פי הנוסחה: R FF = 2 π מכשירי מדידה משתמשים בדרך כלל במונח "שווה ערך של שדה רחוק" equivalent).(far-field כדי לאפשר כיול בחו"ל מסתמכים על תקן בין-לאומי ולא על התקן הישראלי המקביל לו )ת"י - 17025 דרישות כלליות לכשירות מעבדות בדיקה וכיול(. 8 9 10 11

תוצאת מדידת הקרינה צריכה לייצג את רמת הקרינה במקום המדידה. המדידה נעשית בדרך כלל באמצעות חיישן איזוטרופי. שיטות המדידה הן תלויות בתדר, כדלקמן: א. בתחום התדרים 122 קה"ץ עד 12 מה"ץ: בכל נקודת מדידה יש לרשום את עוצמת השדה החשמלי [V/m] ועוצמת השדה המגנטי.[A/m] ב. בתחום התדרים 12 מה"ץ עד 42 גה"ץ: בכל נקודת מדידה יש לרשום את עוצמת השדה החשמלי [V/m] ואת צפיפות ההספק.[W/m 2 ] לצורך הערכה מקורבת של רמת הקרינה ובהערכה של שדה רחוק, ניתן להשתמש בכל מקרה במדידת עוצמת השדה החשמלי בלבד. גופי מתכת בסמוך לחיישן גורמים לעיוות של תוצאות המדידה, גם במדידה בשדה רחוק, כיוון שגופים מוליכים הנמצאים בשדה האלקטרומגנטי הופכים לקורנים משניים, דהיינו - חלק מן האנרגיה האלקטרומגנטית מן הקורן מושרה על אותו גוף מתכת, וגוף המתכת מתנהג כאנטנה, המחוללת גל אלקטרומגנטי, והמדידה מבוצעת בפועל בשדה הקרוב של גופים אלה. לפיכך מתחייבת הקפדה יתרה על ביצוע מדידות במרחק גדול ככל האפשר )1 מ' ומעלה( מגופי מתכת המצויים באתר המדידה. בזמן המדידה יש להתקין את החיישן על חצובה מבודדת )בגובה של כ- 0.5 מ' בתוך מבנה, כ- 1.8 מ' בשטח פתוח( ולהתרחק כ- 3 מטרים מהחיישן, כדי לא להשפיע על תוצאות המדידה. במדידות בשטח פתוח, החיישן צריך להיות מרוחק לפחות 10 מ' מגופים מתכתיים ולפחות 35 מ' מקווי חשמל במתח על ומתח עליון. במדידות במבנה, החיישן צריך להיות במרחק העולה על 10 ס"מ מקירות ו- 0.5 מ' מפינות. במדידות במרחק קטן )כ- 0.5 מ'( מקווי מתח או תקשורת או מגופים מתכתיים נדרש לשלול את ההשפעה של עצמים אלה על דיוק המדידה. במידת האפשר, יש לבחור נקודות מדידה בהם יש קו ראייה בין החיישן למקור השידור. בזמן המדידה יש להתקין את החיישן על חצובה מבודדת )בגובה של כ- 0.5 מ' בתוך מבנה, כ- 1.8 מ' בשטח פתוח( ולהתרחק כ- 3 מטרים מהחיישן, כדי לא להשפיע על תוצאות המדידה. מדידה נעשית במשך 30 שניות, אך אם תוצאות המדידה הם מעל 1 או 2 אחוז מהסף, מבצעים מיצוע במשך דקה. היה ותוצאות המדידה הם מעל 9% מהסף, מבצעים מיצוע במשך 6 דקות. דיוק מדידה אופייני, של מדידה שבוצעה עם ציוד מתאים ובשיטות מתאימות, הינו 3 ד"ב. כאשר עוצמות הקרינה גבוהות ובסביבה הנמדדת יש יותר ממקור קורן אחד, ובתדרים שונים, נערכת סריקה באמצעות נתח ספקטרום כדי לזהות את כל מקורות השידור ולמדוד את העוצמה היחסית של כל אחד מהם. 22

10 8 10,9,8 תמונות של מערך מדידה מוצגות באיורים ו- 11. מקור התמונות עד הוא חברת,Will'tek מקור תמונה 11 הוא חברת.EMC Test Design, LLC איור מס' - 8 מדידת קרינה אלקטרומגנטית באמצעות אנטנה איזוטרופית ונתח תדר איור מס' - 9 מדידת קרינה אלקטרומגנטית באמצעות אנטנה בי-קונית )לתחום התדרים 62 מה"ץ עד 0.5 גה"ץ( 23

איור מס' - 12 מסך נתח תדר, המציג עוצמות שדה חשמלי )התדר מתואר בציר האופקי, והעוצמה מתוארת על סקלה לינארית בציר האנכי( איור מס' - 11 מד עוצמת שדה עם חיישן איזוטרופי לתחום התדרים 2.0 מה"ץ עד 3 גה"ץ )מכשיר פשוט המתאים למדידות קרינה ממיתקן חובב רדיו( 24

נספח א' - חוק הקרינה הבלתי מיננת, התשס"ו - 0226 25

סעיפים 16 )ב 1 ( ו- 17 א נוספו על פי חוק הגנת הסביבה )המזהם ישלם( )תיקוני חקיקה(, התשס"ח -,2008 ס"ח,2181 התשס"ח, עמוד 11,858 באוגוסט.2008 41

נספח ב' - תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט - 0229 42

נספח ג' - כללי הממונה, ינואר 12 0229 ראה http://www.sviva.gov.il/enviroment/static/binaries/modulkvatzim/saf_krina_1.pdf 52 12

נספח ד' - מקורות מידע נבחרים The ARRL Handbook, American Radio Relay League. ספר זה, המתפרסם מדי שנה, כולל פרק מקיף בנושא בטיחות, עם סעיף מיוחד הדן בטיחות קרינה אלקטרומגנטית, בשם.Radiation and Electromagnetic Field Safety RF Exposure and You, Ed Hare, W1RFI, American Radio Relay League, 1998. ספר זה הוא מדריך בטיחות קרינה מלא, הכולל קטע תיאורטי והסבר התקנות בארה"ב )השונות מהתקנות בישראל( ואופן חישוב העמידה בהם, עם חומר עזר. Evaluating Compliance with FCC Guidelines for Human Exposure to Radiofrequency Electromagnetic Fields, Supplement B to OET Bulletin 65, Federal Communications Commission, Office of Engineering & Technology, Edition 97-01. ניתן להשיג חוברת זו באינטרנט, בכתובת /http://www.fcc.gov/oet/info/documents/bulletins Measurements of Electromagnetic Fields at Amateur Radio Stations, OET Report ASD-9601, Federal Communications Commission, Office of Engineering & Technology, January 1996. ניתן להשיג חוברת זו באינטרנט, בכתובת.http://www.fcc.gov/oet/info/documents/reports/#ASD-9601 אתרי האינטרנט של הארגון הבין-לאומי הבריאות העולמי,WHO בכתובת כוללים מידע רב בנושא בטיחות קרינה אלקטרומגנטית.,/http://www.icnirp.de בכתובת,ICNIRP וארגון,/http://www.who.int/topics/electromagnetic_fields/en אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, בכתובת,http://www.sviva.gov.il במדור לנושא קרינה )ניתן לבחור אותו בתפריט "נושאים סביבתיים" בצד שמאל למעלה(, כולל מידע, נהלים והנחיות בנושא בטיחות קרינה בלתי מייננת. אתר האינטרנט של חברת "עמוד ענן", בכתובת,/http://www.amudanan.co.il מציג מפה טופוגרפית בה ניתן בקלות לאתר קואורדינטות של מיקום ברשת ישראל החדשה, כנדרש בטופס בקשה להיתר של המשרד להגנת הסביבה. 58

נספח ה' - מונחים ד"ב מ' מ"ר קה"ץ מה"ץ גה"ץ ת"ג תא"ג תג"ם ת"ר דציבל מטר db - m - מטר מרובע - khz MHz GHz m 2 קילו הרץ ( 3 10 הרץ( - מגה הרץ ( 6 10 הרץ( - מגה הרץ ( 9 10 הרץ( - תדר גבוה - HF תדר אולטרה גבוה - תדר גבוה מאוד תדר רדיו - UHF VHF RF ממוצע ריבועי (Root Mean Square) RMS 59