תפיסת תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית

המכללה האקדמית לחינוך אחוה דו"ח מחקר תפיסת תפקיד המורה - בסביבה הלימודית הוירטואלית ד"ר עפרה ניר-גל, ד"ר רפי גילברט, רינת אורן 00 מחקר זה נערך בסיוע מכון מופ"ת

תוכן העניינים עמוד. תקציר המחקר. הנושא הנחקר ומטרת המחקר. רקע תיאורטי -8.. תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית -.. עמדות ותפיסות המורה כלפי מחשבים וכלפי תפקידו בלמידה המתוקשבת -8 8 ממצאים פרילימנריים. 9 שאלות והשערות המחקר... שאלות המחקר 9 9 השערות המחקר.. 9- מערך המחקר... מדגם 9-.. כלים.. משתנים -.. מהלך איסוף הנתונים.. עיבוד הנתונים. ממצאים -.. תפקידים ותפוקות יכולות ומיומנויות הנדרשים למורה בקורס המקוון -7.. מדדים המבטאים תפקידים ומיומנויות - בתפקוד המורה המקוון 7-8.. ממצאים - מראיונות המרצים 8- - היבטים בתפיסת תפקיד בהוראה מקוונת בהשוואה להוראה המסורתית.. -0 דיון. 7. 7. תפקידים ותפוקות, מיומנויות ויכולות הנדרשים מהמורה בקורס המקוון -8 9-0 תפקיד המורה בהוראה המסורתית, פנים אל פנים, בהשוואה להוראה המקוונת. 7. 0- סיכום, מסקנות והצעות. 8. 9 רשימת מקורות - 0 נספחים -9 0 Abstract

תקציר תפיסת תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית עפרה ניר-גל, רפי גילברט ורינת אורן, המכללה האקדמית לחינוך אחוה מוסדות רבים להשכלה גבוהה ובכללם מוסדות להכשרת מורים, מציעים כיום לקהל הלומדים אפשרויות ללמוד בקורסים בלמידה מרחוק. המגמה המהירה של התפתחות המסגרות המתוקשבת ללימודים אקדמיים מצביעה על כך שהמוסדות להשכלה גבוהה רואים חשיבות רבה ביישום הפוטנציאל הגלום בסביבה זו. יחד עם זאת, מהות ההוראה והלמידה מרחוק מאפשרת ומחייבת לשנות את דרכי הוראה המסורתיות או לחפש דרכים חדשות, דבר המדגיש את השינוי המהותי הנדרש, במעבר בין תפקיד המורה בלמידה המסורתית לבין תפקידו בסביבה הלימודית הוירטואלית (999 Rossman,.(Bonk,999; ברם למרות האמור לעיל, לגבי תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית, מסקירת ספרות המחקר נראה שהדיון בתפקידי המורה בסביבה הוירטואלית תופס אומנם מקום נכבד בספרות המקצועית בשנים האחרונות, אך יש צורך במחקרים רבים נוספים כדי למפות את הבעיות, ההזדמנויות והאפשרויות שמזמנות הטכנולוגיות החדשות לחינוך, ובכללן את מכלול המשתנים המעורבים והמשפיעים על תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תפיסת תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית, מנקודת הראות של המורים והסטודנטים המלמדים ולומדים בקורס מקוון. מדגם המחקר הנוכחי כלל 0 מורים ו- 0 סטודנטים, המלמדים ולומדים בקורסים מקוונים במסגרת ההשכלה הגבוהה. במחקר נעשה שימוש בשני כלים שונים: שאלוני משוב וראיונות. מניתוח כמותי ואיכותי של ממצאי המחקר, זוהו חמישה ממדים (קטגוריות על) המתייחסים לתפקידים (roles) ולתפוקות (outputs) הנדרשים מהמורה בקורס המקוון, והם: הממד הפדגוגי, הממד הבין אישי, הממד הקוגניטיבי ומטא-קוגניטיבי, הממד הטכנולוגי הממד החברתי.כמו כן זוהו עשר מיומנויות ויכולות (competencies) הנדרשות ביותר למורה בלמידה מרחוק, והן: מיומנויות משוב, מיומנויות כתיבה, מיומנויות ניהול דיון, מיומנויות תכנון, מיומנויות הערכה, מיומנויות תקשורת בין אישית, מיומנויות בשאלת שאלות, מיומנויות הצגת חומרים (פרזנטציה), ידע תוכן, וידע טכנולוגי בסיסי. בנוסף ניתן לראות שרוב הנבדקים (המורים והסטודנטים) מדווחים שקיים שוני במדדים שונים בין תפקיד המורה בהוראה-למידה המקוונת בהשוואה להוראה המסורתית. יתרה מכך נראה, שהן המורים והן הסטודנטים בקורס המקוון, מודעים לשוני הנדרש בתפקיד המורה במעבר מהוראה מסורתית, פנים אל פנים, להוראה מקוונת. המסקנה המתבקשת ממכלול נתוני המחקר היא, שקיימים תפקידים, תפוקות, מיומנויות ויכולות הנדרשים מהמורה המקוון - כדי לאפשר הוראה-למידה יעילה מרחוק. בנוסף, מהנתונים ניתן להסיק שסטודנטים הלומדים בקורס מקוון ונחשפים אגב כך לדרך ההוראה של המורה בקורס, "מתמחים" כתוצאה מכך בתפקיד המורה המקוון. לאור זאת נראה, ששילוב קורסים מקוונים כחלק אינטגרלי בהכשרת המורים, המזמן לסטודנטים התנסות יישומית ממשית כלומדים בסביבה המקוונת, עשוי להכין את המורים החדשים לשילוב מושכל של הוראה-למידה מקוונת בחינוך.

תארנים: למידה מרחוק, למידה מקוונת, תפקיד המורה KEY WORDS: Distance learning, Online learning, Teacher s Role. הנושא הנחקר ומטרת המחקר המחקר הנוכחי מתמקד בתפיסת תפקיד המורה בקורסים בלמידה מרחוק, זאת במטרה לבדוק את תפיסת תפקיד המורה בסביבה הלימודית המקוונת מנקודת ראותם של המורים והסטודנטים בקורסים מקוונים במסגרת ההשכלה הגבוהה.. רקע תיאורטי בשנות ה- 90, במקביל לעליה העצומה של יוזמות עסקיות מבוססות אינטרנט, החלו מוסדות רבים להשכלה גבוהה לפתח קמפוסים מקוונים. קמפוסים אלו מציעים תארים אקדמיים בלמידה מרחוק בכל הרמות ובכל המקצועות. באופן טבעי מאופיינת התפתחותן של מערכות אלו בנתינת דגשים שונים בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה והקונספציה החינוכית-כלכלית-גלובלית הכרוכה בכך. רמבל (00 (Rumble, מציג את השלב הנוכחי של התפתחות מערכות למידה מרחוק כשלב הפוסט-מודרני בו הסטודנט ממוקם במרכז הדינמיקה של הלמידה מרחוק. הלומד בסביבה זו נתפס כלקוח ודגש רב ניתן לגמישות הלמידה ולגלובליות הרבה של התהליכים המתרחשים במרחב המתוקשב... תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית חוקרים ואנשי חינוך מתחום הלמידה מרחוק, מדגישים את השינוי המהותי הנדרש, בין תפקיד המורה בלמידה המסורתית לבין תפקידו בסביבה הלימודית המתוקשבת (& Davie Berge, ;99 Bonk,999;.(Wells, 99; Harasim, 990; Hiltz & Wellman, 997; Rossman, 999 מאפיינים מרכזיים בתפקידו של המורה המנחה בסביבה הלימודית הוירטואלית, כגון: ניתן לזהות מספר שיטת הלמידה מרחוק מחייבת דרגה גבוהה של אינטראקציה בין המורה לבין הסטודנט, אינטראקציה שהיא חיונית להצלחת התהליך (99.(Sherry, ניר-גל מרחוק. (00) גם מצביעה על תפקידו המרכזי של המורה המקוון, גולדשטיין וסימקה (999) מציינות את תפקיד המנחה, כמנחה ומתווך בתהליך הלמידה כמעודד ומעורר מוטיבציה להשתתף בדיונים הוירטואליים, וב"שבירת המחסומים" להשתתף בסביבה המתוקשבת באופן שוטף וידידותי יותר. הוראה יעילה ללא קשר עין עם התלמיד מצריכה מהמורה, להיות מודע לקושי הנובע מחוסר קשר עם ובין התלמידים כמו גם להיות בעל יכולת "לעבור מסך" (כהן, 999). גולדשטיין וסימקה התקשורת מרחוק. (999) מדווחות על הצורך בעזרה ותמיכה טכנית בכניסה לאינטרנט ובקיום

גלברט (000 (Gelbart, ממליץ למרצה ליצור מערך תמיכה רב ממדי בסטודנט בקורס הוירטואלי. מערך זה כולל לעיתים אף שימוש בטלפון, במיוחד במקרים של תמיכה טכנית. במחקרים נמצאו פרמטרים שונים של תפקיד המורה, בקורס הוירטואלי, בהתייחס לטבעו של הלומד. אחד המרכיבים החשובים בלמידה מרחוק, הוא מתן משוב עניני וספציפי לסטודנטים (99.(Tagg, לדעת טאג, הלומד הבודד מרחוק, בסביבה הוירטואלית, חייב לקבל את התחושה שיש ערך להשקעתו ויש מי שיושב ומגיב בצורה קונסטרוקטיבית לכל מהלך הלימוד שלו. גלברט (000 (Gelbart, מציין את חשיבותה של התגובה המהירה לפניות התלמיד בקורסי למידה מרחוק כגורם המגביר את הביטחון והמוטיבציה בקורס. וויגריף (998 (Wegerif, מצביע על תפקידו החשוב של המתווך האנושי, ביצירת למידה חברתית ובעידוד לפעילות גומלין בקורס הוירטואלי. לדעתו, הממד החברתי, בלמידה האסינכרונית ברשת, מהווה מרכיב משמעותי המשפיע על תחושת השייכות (Insider) או חוסר השייכות (Outsider) של הלומד ועל תחושת ההצלחה או הכישלון שלו מהקורס. פימנטל (999 (Pimentel, גורס, שכאשר תהליך הלמידה מתבצע בסביבה המבוססת על תקשורת מחשבים, סביבה היוצרת מציאות חדשה באשר לדרכי התקשורת עם חברים ואמצעי הלמידה של הסטודנטים, חשובה במיוחד הלמידה החווייתית כחלק מתהליך הלמידה המקוון. לדעת גלברט וניר-גל (00) אלמנט ה"חוויה" בקורס המקוון, חייב להילקח בחשבון כערך מוסף בתכנון הקורס וביישומו. רוסמן (999 (Rossman, סבור שעל המורה להיות מודע להבדל בין הסביבה הלימודית בפורום האסינכרוני לבין הסביבה הלימודית בכיתה הרגילה. לדעתו, ההוראה מרחוק דורשת מהמורה לתמוך בלומד ולסייע לו בתהליך הלמידה שלו. הנחיה כזו צריכה להתמקד בשלושה תחומים: במתן משוב אישי, תומך וספציפי ללומד; בהנחיית השיח של הלומדים; בהנחיה לגבי מטלות הקורס. נראה שלמרות שהטכנולוגיה מהווה חלק אינטגרלי בלמידה מרחוק, כדי לקיים הוראה-למידה יעילה בסביבה הוירטואלית, חייבים להתחשב בצרכים הלימודיים השונים של הסטודנטים בקורס הוירטואלי, כולל: צרכים חברתיים למפגשי פנים אל פנים; צרכים אישיים-ריגושיים; צרכים קוגניטיביים הנובעים מדרישות המשימה הלימודית; וכמובן גם התייחסות למידת ההתיידדות והשליטה של הסטודנט באמצעים ובכלים טכנולוגיים המשמשים אותם ללמידה מרחוק (ניר-גל, 00). גולדשטיין (00) ניתחה מאפייני קורסים מתוקשבים בישראל ובעולם. היא מדווחת שהמרצים בקורסים אלה מנצלים את האפשרויות הגלומות בסביבה מתוקשבת, על מנת ללמד בדרכים מפעילות, כגון: הפניות למקורות מידע באינטרנט; קריאת חומרי למידה; כתיבת תשובות לשאלות עוגן לכל נושא (פרק) קריאה; מפות מושגיות; שאילת שאלות על ידי הסטודנטים; דיון בפורום או בצ'אט המבוסס על קריאת חומרי למידה; יצירת מילון מונחים אישי; פתרון בעיות; למידת חקר; תרגילים וניסויים; פורטפוליו; רפלקציות על תהליכי הלמידה שלהם; תכנון יחידות הוראה; יצירת מילון מונחים אישי; משחקים דידקטיים וסימולציות מתוקשבות; איתור והערכת מקורות באינטרנט; פעילויות אישיות וקבוצתיות; עבודת עמיתים; פרויקטים אישיים וקבוצתיים; דיונים בפורום ובצ'אט ועוד. אינסונג (00 (Insung, מנתחת את המרכיבים הפדגוגיים של הלמידה המתוקשבת (כמו של כל למידה מרחוק) בהתאמה לתשומות הייחודיות שמציע השימוש ב-,Web כולל גם התייחסות ללומדים ולמנחים. היא מדווחת על שלושה סוגי דיאלוגים המתקיימים בתהליך ההוראה והלמידה מרחוק והם: אינטראקציה

- אקדמית interaction) (academic בין הלומד לבין המנחים, כולל מומחי-תוכן חיצוניים; אינטראקציה של שיתוף פעולה interaction) (collaborative בין הלומדים לחבריהם במטלות הלמידה; ואינטראקציה בין אישית interaction) (interpersonal המרכיב החברתי, הכולל קשרים אנושיים בין הלומדים למנחים או בין הלומדים לבין חבריהם. כמו כן היא מדווחת על שלושה מרכיבים פדגוגיים, והם: מאפיין ההרחבה (content expandability) כמאפיין התומך בלמידה קונסטרוקטיביסטית, שלו; המתייחס לשימוש במיגוון מקורות בכלל ומקורות מולטימדיה בפרט או בלמידה מבוססת-פרויקטים; מאפיין ההסתגלות adaptability) (content המבטא היענות לצרכי הלומד מבחינת מטרותיו, הידע הקודם וסגנונות למידה ומאפיין העיצוב הויזואלי באטרקטיביות של הקורס. (visual layout) מאפיין שעלה במספר מחקרים כגורם חשוב לעומתה חאן (00 (Khan, מתייחס בממד הפדגוגי להוראה ולמידה, למטרות ויעדים, לתוכן, לשיטות ואסטרטגיות, למוטיבציה, לגישות לעיצוב, לארגון, ולמדיום של סביבות למידה מבוססות.Web ט'טש ומורפי (99 Murphy, (Thach & מציגים שלושה אשכולות של ערכים: א. תפקידים :(roles) אחריות מרכזית המוטלת על המורה/מנחה; ב. תפוקות :(outputs) תוצרים, שירותים, תנאים ומידע שנוצרים בעקבות ביצוע תפקיד ספציפי בלמידה מרחוק. כולל: הצגת החומר, עידוד האינטראקציה, נתינת משוב ויצירת סביבה לימודית חיובית; ג. יכולות ומיומנויות (competencies) הנדרשות למורה בקורס המקוון. כולל: מיומנויות הצגה/הגשה, מיומנויות משוב, מיומנויות שאלת שאלות, מיומנויות של תהליכים קבוצתיים ותיאוריות למידה. הם זיהו מתוך ממצאי מחקר עשר מיומנויות הדרושות למורה בלמידה מרחוק, על פי הסדר חשיבותם:. מיומנויות בינאישיות;. מיומנויות תכנון;. מיומנויות שיתוף פעולה ועבודת צוות;. מיומנות שפה (אנגלית - במקרה של מקום השאלון המקורי);. מיומנויות כתיבה;. מיומנויות ארגון; 7. מיומנויות משוב; 8. ידע של תחום הלמידה מרחוק; 9. ידע טכנולוגי בסיסי; 0. וידע של נגישות לטכנולוגיה. ברם למרות האמור לעיל, לגבי תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית, מסקירת ספרות המחקר נראה, שהדיון בתפקידי המורה בסביבה הוירטואליות תופס אומנם מקום נכבד בספרות המקצועית בשנים האחרונות, אך יש צורך במחקרים רבים נוספים כדי למפות את הבעיות, ההזדמנויות והאפשרויות שמזמנות הטכנולוגיות החדשות לאפשרויות הלמידה מרחוק. המחקר הנוכחי מתמקד בסוגייה זו, במטרה לזהות מאפייני תפקיד של המורה בלמידה הוירטואלית הן מההיבט של המורה המקוון והן מההיבט של הסטודנט הלומד בקורס וירטואלי במסגרת ההשכלה הגבוהה. היות והן הסביבה הלימודית הוירטואלית והן תפקידי המורה בסביבה זו עדיין לא ברורים לנו די צרכם, ומהווים אפילו במידה רבה תעלומה, יש חשיבות להבין את מכלול המשתנים המעורבים והמשפיעים על תפקיד המורה בתהליך הלמידה מרחוק... עמדות ותפיסות המורה כלפי מחשבים וכלפי תפקידו בלמידה המתוקשבת העיסוק בתפיסת תפקיד מקצועי נפוץ ונעשה בו שימוש רב ובמשמעויות שונות. בידל (Biddle,) 987 מבחין בין שלושה היבטים של תפיסת תפקיד: א. התפקיד כמכלול של התנהגויות המאפיינות את העיסוק. כאשר התנהגויות אלה הן גלויות וניתנות לתצפית ולפיכך יש להן השפעה על האוכלוסייה עמה בא בעל

התפקיד במגע; ב. התפקיד כעמדה במדרג החברתי, כלומר מה המקום שהוא תופס במדרג זה; ג. התפקיד כמכלול של ציפיות של אנשי המקצוע ואלו שבאים עימם במגע. ציפיות נרכשות מתוך התנסות, ומרגע שהן נוצרו הן משפיעות על התנהגויות התפקיד של האוחזים בהן. שלושת ההיבטים של מושג התפקיד קיימים זה לצד זה ואינם מבטלים זה את זה. היבטים שונים של מושג התפקיד, כפי שציין בידל, מוצאים את ביטויים גם בהבחנות הקשורות להכנסת טכנולוגיות חדשות לחינוך. מהניסיון המחקרי שנצבר במערכות החינוך בארץ ובעולם ניתן ללמוד שההצלחה של רפורמות חינוכיות, ובמיוחד בתחום המחשב והטכנולוגיות בחינוך, תלויה יותר מכל בעמדות ובתפיסות מקצועיות של המורים (99.(Bruder, עמדות ותפיסות המורים כלפי מחשבים וכלפי תפקידם בהוראה ובלמידה הממוחשבת משפיעות על אופי השימוש שלהם במחשב במערכת החינוך. מהמחקר עולה שמורים מובילי מחשב, שהם בעלי עמדות חיוביות כלפי שילוב המחשב בחינוך, התפתחו בבתי ספר אשר ניצלו את המחשבים ללמידה משמעותית יותר ולהעמקה אינטלקטואלית של הלמידה (99.(Bracey, המורים מובילי המחשב, פועלים יותר כמנחים ופחות כמורים מסורתיים והם מתייחסים לרמות השונות של הלומדים. מאידך, מור (00) מצאה שפרחי הוראה המתנסים בעת הכשרתם בעיצוב סביבות לימוד חדשות עתירות טכנולוגיה מתרשמים במיוחד מן הטכנולוגיה ומשליטתם בה, אך מתרשמים לאין שיעור פחות מן הפדגוגיה שאותה הטכנולוגיה אמורה לשרת, וזאת אף שהתנסו בפדגוגיה זו בפועל. לדעת הובאן וקניק (& Hubona (Kennick, 99 קיים קשר בין האמונות והעמדות לבין התנהגות המשתמש בטכנולוגיות המידע. לדעתם אמונות ועמדות משמשות מכשיר לעידוד, טיפוח וקידום השימוש והקבלה של טכנולוגיות מידע חדשות. תירוש (999) בדק עמדות ומאפייני השימוש באינטרנט של פרחי הוראה ומרצים במכללה. מממצאי המחקר נראה שפרחי ההוראה והמרצים חשופים במידה רבה לאינטרנט ויחסם כלפי השימוש במדיה זו חיובי. קיימת בקרבם מודעות רבה והכרה בפוטנציאל הגלום בשימוש באינטרנט ויש להם ציפיות להיעזר באינטרנט לצרכים שונים, אך במקרים רבים השימוש באינטרנט אינו מושכל. המרצים מכירים אומנם, באפשרויות הגלומות באינטרנט לצורכי ההוראה אך רבים מהם מציינים קשיים הכרוכים בהתאמת האינטרנט לתוכניות הלימודים ולדרכי הוראה. שמיר (00) מצא כי למרות שהמורים מכירים ביתרונות השימוש באינטרנט, קיים פער בין העמדות החיוביות שלהם ברמת ההצהרה לבין מידת השימוש שלהם בפועל, כשמידת השימוש באינטרנט בתהליכי ההוראה נמוכה. בנוסף נמצא קשר הדוק בין עוצמות עמדות מורים לגבי יתרונות השימוש באינטרנט, לבין מידת השילוב בהוראה. מורה בעל עמדות חיובויות חזקות, נוטה לשלב את האינטרנט במידה רבה יותר בהוראתו. במקביל, ככל שמידת השילוב עולה, כך מתחזקות העמדות החיוביות לגבי יעילותו של הכלי וגוברת המוטיבציה של המורה להרחבת הפעילות. מאידך זהבי ושמש (99) מדווחות שמביקורים בשיעורים ומשיחות עם מורים בבתי הספר (מהיסודי ומחטה"ב) נמצא, שהמורים כיום רואים את עיקר תפקידם בהוראה הממוחשבת בהסבר ההוראות שניתנו ובהדרכה כללית ללומדה; המורים חוששים מבעיות בניהול השיעור בשל קצב ההתקדמות השונה של התלמידים; חושבים שתפקיד ההוראה מוטל על המחשב, ואין הם אמורים להתערב בתהליך הלמידה של הילד במחשב; לא ברור להם מה עושים התלמידים במחשב; המורים אינם יכולים לעזור כאשר התלמידים מבקשים את עזרתם, היות שאין הם עצמם מכירים מספיק את מבנה הלומדה ואת הבעיות השונות שהיא מציגה לתלמידים; ואין הם עושים קישור ממשי בין העבודה עם הלומדה לבין ההוראה בכיתה. 7

מחקרים רבים, בתחום חקר העמדות, מסבירים את הפער בין עמדות לסוגיהן, לבין ההתנהגות בפועל (980 Ajzen,.(Fishbein & יש המצמצמים את תחום העמדות ומחילים אותה רק על אובייקטים חברתיים ויש המרחיבים למרכיב ההכרתי,(Cognitive) המתייחס לדעה על התפקיד או לכוונות ההתנהגות כפי שמצהיר עליהן הנחקר; למרכיב הרגשי,(Affective) המתייחס אל הרגשות והתחושות של הפרט אל אובייקט מסוים; והמרכיב הפעולתי (Conative) המתייחס להתנהגות בפועל, כלומר לפעולה ולעשיה עצמה. ניר-גל ואורן (00) מדווחות על פער בין האופן בו מצהירים המורים על תפקידם בסביבה הלימודית הממוחשבת לבין אופן הפעולה שלהם בסביבה זו. למרות שהמורים לגיל הרך מצהירים על תפקידם כמנחים ומתווכים ללמידה ולחשיבה בסביבה הממוחשבת, הרי בפועל הם שמים דגש בעיקר לתחום הטכני תפעולי של המחשב והתוכנה ואין הם מתערבים כמעט בתהליכי הלמידה של הילד במחשב. ממצאים אלה מקבלים ביסוס ממחקרים בתחום חקר העמדות, המסבירים את הפער בין עמדות לסוגיהן, לבין ההתנהגות בפועל (980 Fishbein,.(Ajzen & לדעת סלומון (000) הפער בין הכוונה ברמה המילולית והתיאורטית לבין היישום הממשי בסביבה הלימודית, שבא כיום לביטוי במחשוב החינוך, נובע מהכשרת המורים. הכשרה המתמקדת בעיקרה ברכישת מיומנויות לשימוש במחשב, כמקובל כיום, ללא הקשר יישומי ממשי לסביבה הלימודית הספציפית מסוג זה שתופעל בכיתה וללא התנסות ממשית של המורים כלומדים בסביבה זו. המחקר הנדון נערך בשני שלבים. במטרה לאפשר ניתוח עומק של תפקיד המורה בלמידה מרחוק עם דגש להיבט המעשי של תפקיד המורה בפועל, בתהליכי ההוראה והלמידה מרחוק. בשלב הראשון של מחקר, בשנה"ל תשס"ב-תשס"ג, המיקוד היה בתפיסת התפקיד של המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית, בהתייחס לשתי נקודות מבט, זו של המורים וזו של הסטודנטים בקורס למידה מרחוק. בשלב השני, המיקוד יהיה בבחינת יישום תפקיד המורה בפועל, בתהליכי ההוראה-הלמידה מקוונים, כפי שבא לביטוי בדגמי הקורסים המקוונים השונים ובתהליכי ההוראה/למידה המתקיימים בהם... ממצאים פרילימנריים ממצאים פרילימנריים למחקר הנוכחי, התבססו על מחקר מקדים שנערך בקרב חמישה מורים בקורס ללמידה מרחוק, שלימדו במוסד להכשרת מורים בשנה"ל תש"ס. לצורך איסוף הממצאים הועברו בקרב המורים, בקורס ללמידה מרחוק שאלוני משוב פתוח, בו הם התבקשו לפרט את תפקידי המורה בקורס הוירטואלי. מניתוח הממצאים הראשוניים, ניתן היה לזהות מדדים המבטאים תחומי הנחיה בקורס הוירטואלי, והם: הנחיה טכנית לתפעול הטכנולוגיה; הנחיה בתחום האישי-ריגושי של הפרט בקהילה הלומדת. הנחיה למשימה ולתכנים; הנחיה קוגניטיבית ומטא-קוגניטיבית; הנחיה לאינטראקציות חברתיות ועבודת צוות. מעיון בסקירת ספרות החינוך הדנה בתפקיד המורה המקוון, ניתן לראות שיש מתאם בין הערכים המצויים בספרות כפי שנזכרו לעיל, בסעיף "תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית", לבין הערכים שנמצאו במחקר פרילימינרי זה. 8

כ ). שאלות והשערות המחקר מטרת המחקר הנוכחי הייתה לשתי נקודות מבט, שאלות המחקר: לבדוק את תפיסת תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית, בהתייחס זו של המורים וזו של הסטודנטים הלומד בקורס וירטואלי במסגרת ההשכלה הגבוהה. כיצד תופסים המורים את תפקידם כמורים בקורס המקוון? מהן המיומנויות (טכנולוגיות או בינאישיות) הדרושות למורה בקורס מקוון לפי דעתם של המורים והסטודנטים בקורס המקוון? האם קיים פער בין תפיסת המורים את תפקיד המורה המקוון והמיומנויות הדרושות לו לבין תפיסת הסטודנטים? האם קיימים קשרים בין משתני רקע שונים של המורים והסטודנטים, כגון: גיל, ותק בהוראה, חשיפה למחשב, תחום ההתמחות, מידת הניסיון בלמידה מרחוק ושימוש בדואר אלקטרוני ובפורום, לבין תפיסת תפקיד המורה במסגרת הלמידה מרחוק? האם המורה בקורס למידה מרחוק מודע לצורך בשינוי תפקידו במעבר מהוראה מסורתית להוראה במסגרת למידה מרחוק?..... השערות המחקר: תפיסת המורים את תפקידם בקורס למידה מרחוק מאופיינת על פני רצף: מהוראה מסורתית להוראה המבוססת על הבנות חדשות בנוגע לתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת. ימצא פער בין תפיסת המורים את תפקידם בקורס המקוון לבין תפיסת הסטודנטים הלומדים בקורס המקוון את תפקיד המורה בקורס המקוון. ימצא פער בין תפיסת המיומנויות הדרושות למורה בקורס מקוון בין המורים לבין הסטודנטים בקורס המקוון. לא ימצא קשר בין משתני רקע שונים של הנבדקים (מורים וסטודנטים), כגון: גיל, ותק בהוראה, חשיפה למחשב, תחום ההתמחות, מידת הניסיון בלמידה מרחוק ושימוש בדואר אלקטרוני ובפורום, לבין תפיסת התפקיד שלו בקורס למידה מרחוק. מהוראה מסורתית לצורך בשינוי תפקידם במעבר המורים בקורס למידה מרחוק אינם מודעים להוראה במסגרת למידה מרחוק....... מערך המחקר.. מדגם המדגם הסופי של המחקר הנוכחי כלל 0 נבדקים. מתוכם 0 מרצים -/ מאוכלוסיית המרצים במכון ללימודים מקוונים) בעלי ניסיון וחסרי ניסיון בהוראה מרחוק. ו- 0 סטודנטים (כ- / מאוכלוסיית הסטודנטים) הלומדים בקורסים מקוונים. בתרשים מוצגת ההתפלגות הסופית של המדגם במחקר הנוכחי. 9

מרצים בקורס מקוון % סטודנטים בקורס מקוון 8% (N=0) תרשים : התפלגות המדגם הסופי מהתרשים עולה כי המורים בקורס המקוון מהווים % מהמדגם. הרציונל לשילוב האוכלוסיות במחקר הנוכחי, קרי המורים והסטודנטים בקורסים מקוונים, הוא ששילוב זה עשוי לחשוף מכלול עמדות ונקודות מבט שונות של תפקיד המורה המקוון במסגרת ההשכלה הגבוהה. כשההנחה בשילוב הסטודנטים היתה, שסטודנטים החשופים לשעות הוראה של המורה, הם "מומחים" במה שעושה המורה (00.(Dabbagh, ניתן למצוא לכך ביסוס מדיווחי הסטודנטים, במחקר הנוכחי, על האופן בו הם ענו על השאלון, לדוגמה: "ראיתי לעיני את המרצים שלימדו אותי בקורסים המקוונים ועל פי זה עניתי על השאלות"; או "עניתי לפי המרצים שלי..."; והיו גם תשובות כגון, "התשובות שלי לא תמיד התאימו למרצים בקורס בחרתי בתשובות לפי מה שנראה לי חשוב שהמורה המקוון יעשה"... תאור המדגם טווח הגילאים השכיח של הסטודנטים הוא 0-0 שנה (% מהמשתתפים, לאחריו -0 שנה (% מהמשתתפים) ולאחריו ומעלה (%). הסטודנטים לומדים בקורס הווירטואלי בשנה הראשונה (% מהמשתתפים), בשנה השנייה (% מהמשתתפים) ושלוש שנים ומעלה (% מהמשתתפים). בתרשים מוצגת התפלגות מסלול הלימודים במכללה של הסטודנטים הנבדקים במחקר הנוכחי. יסודי 8% חנ"ם הגיל הרך % 9% חטה"ב 7% חנ"ם יסודי חטה"ב הגיל הרך תרשים : התפלגות מסלול הלימודים במכללה של הסטודנטים (0=N) 0

טווח הגילאים השכיח של המרצים הוא -0 שנה (7% מהמשתתפים), ולאחריו -0 שנה (%) ולאחריו שנה ומעלה (8 אחוז). הוותק בהוראה השכיח של המרצים הוא 0- שנה (7% מהמשתתפים), לאחריו 0- שנים (7.%) ומעל שנים (7.%), לאחריו - שנה (%) ולאחריו - שנה ( אחוז). הוותק בהוראה של המרצים בקורס המקוון (כולל השנה הנוכחית) הוא שנה ראשונה (.% מהמשתתפים), שנים (9%), שנתיים, שנים ו- שנים ומעלה (כל אחד %). % מהמרצים המשתתפים במחקר ביצעו ו/או מבצעים מחקרי בתחום הלמידה מרחוק. בתרשים מוצגת התפלגות תחום ההתמחות העיקרי של המרצים הנבדקים במחקר הנוכחי. אחר % מתמטיקה, מדע וטכ' % לשון עברית וספרות % חינוך % אחר לשון עברית וספרות חינוך מתמטיקה, מדע וטכ' (N=0) תרשים : התפלגות תחום ההתמחות העיקרי של המרצים המרצים בודקים דוא"ל: כמה פעמים ביום (% מהמשתתפים), אחת ליום (9%), פעם ביומיים-שלושה (%) אחר (%). תדירות משלוח משוב לסטודנטים בקורס, לפי דיווחי המרצים, היא: משוב מיידי, עד שעות (% מהמשתתפים), תוך יומיים עד שלושה ימים (.%), תוך שבוע (.%), ואחר יותר (8%). הסטודנטים מדווחים על קבלת משוב לעבודתם: באותו יום (% מהמשתתפים), עד שעות (%), עד 8 שעות (8%) ואחר (.9%). סטודנטים גם מדווחים שהם לא כל יום בודקים את הדוא"ל, דבר שיכול להסביר את הפער בין הדיווחים על משלוח וקבלת המשוב. בתרשים מוצגת התפלגות השימוש בכלים של הסטודנטים והמרצים במסגרת הקורס המקוון... צאט.7. פורום.. דואר אלקטרוני מרצים (0=N) סטודנטים (0=N) 0 תרשים : התפלגות השימוש בכלים של הסטודנטים והמרצים במסגרת הקורס המקוון (0=N (

.. כלים במחקר זה נעשה שימוש בשני כלים שונים: שאלוני משוב וראיונות. הרציונל לבחירת כלים מתחומים שונים מבוסס על הצורך לבדוק את תפיסת תפקיד המורה בקורס הוירטואלי מנקודות מבט שונות; על הצורך ב"עיבוי" מילולי של האינפורמציה שתתקבל משאלוני המשוב; והצורך לאמת ולתקף את הממצאים שהתקבלו (צבר בן-יהושוע, 990). שאלון ב. משוב. מטרת שאלון המשוב : נספח (ראה שאלון המשוב) היא לאסוף אינפורמציה העוסקת בתפיסת תפקיד המורה בקורס למידה מרחוק ובמשתנים אינפורמטיביים שונים של המדגם. השאלונים למרצים ולסטודנטים התמקדו בשלושה תחומים: א. תפקידים ותפוקות של המורה בקורס למידה מרחוק; יכולות ומיומנויות (טכנולוגיות או בינאישיות) הדרושות למורה בקורס למידה מרחוק. מבוססים על שאלון מחקר שהוצע ע"י שני תחומים אלו ט'טש ומורפי (99 Murphy,.(Thach & השאלון לסטודנטים כולל שאלה נוספת, בהקשר לתפקיד המורה בהוראה המסורתית, פנים אל פנים, בהשוואה לחלופה בהוראה המקוונת. במטרה לזהות היבטים בתפיסות תפקיד המורה בהוראה המסורתית, פנים אל פנים, בהשוואה לחלופה בהוראה המקוונת, התבקשו הנבדקים לתאר המסורתיים, פנים אל פנים, לבין תפקידו בקורס המקוון. את הבדלים בין תפקיד המורה בקורסים ראיונות אישיים, פתוחים, מובנים למחצה שנערכו בקרב אוכלוסיית המרצים במחקר הנוכחי, המנחים קורסים מקוונים. מטרת הראיונות היתה לזהות היבטים בתפיסות תפקיד המורה, שאינם עולים על פני השטח אגב איסוף אינפורמציה באמצעות שאלוני המשוב, ובנוסף להרחיב ולאמת את הממצאים שהתקבלו אגב תשובות בכתב לשאלות שהוצגו בשאלוני המשוב. כמו כן התבקשו המרואיינים להתייחס לתפקיד המורה בהוראה המקוונת בהשוואה להוראה המסורתית, פנים אל פנים. הראיונות התקיימו כראיונות מקוונים והמרצים הביעו דעתם בכתב באמצעות הדואר האלקטרוני. הראיונות בוצעו כראיונות מודרכים וממוקדים, מובנים למחצה, שהתבססו על תדריך כתוב המפרט את נושאי הריאיון. חופש התגובה של המרואיינים היה רחב וניתן להם להגיב על נקודות חדשות אותן בחר המרצה לעלות. רשימות אלה היוו את הבסיס לניתוח הראיונות על פי קטיגוריות שהוגדרו לניתוח... משתני המחקר משתני רקע של המורים/מרצים: גיל, ותק בהוראה, חשיפה למחשב, התנסות במחשב בהוראה, השתלמויות במחשב, תחום ההתמחות, ומידת הניסיון בלמידה מרחוק. משתני רקע של הסטודנטים: גיל, שנות לימוד, מידת הניסיון בלמידה מרחוק, קורסים והשתלמויות בנושא המחשבים, מידת השימוש האישי במחשב ובאינטרנט. משתנים תלויים: תפקידים אפשריים של המורה בקורס למידה מרחוק בקרב מרצים המלמדים בקורס למידה מרחוק ובקרב סטודנטים הלומדים מרחוק. משתנה תלוי זה, ייבדק באמצעות שלושה ערכים המוצעים על ידי ט'טש ומורפי (99 Murphy, :(Thach & א. תפקידים :(roles) אחריות מרכזית המוטלת על המורה/מנחה; ב. תפוקות :(outputs) תוצרים שירותים תנאים ומידע שנוצרים בעקבות ביצוע תפקיד ספציפי בלמידה מרחוק. כולל: הצגת החומר, עידוד האינטראקציה, נתינת משוב ויצירת סביבה לימודית חיובית; ג. יכולות

ומיומנויות (competencies) הנדרשות למורה בקורס המקוון. כולל: מיומנויות הצגה/הגשה, משוב, מיומנויות שאלת שאלות, מיומנויות של תהליכים קבוצתיים ותיאוריות למידה. מיומנויות המחקר עוסק בישות תיאורטית, קרי תפיסת תפקיד המורה. הערכים שנבחרו במחקר הנוכחי הם פועל נגזר של התיאוריה והמחקר העוסקים בתחום זה ומודדים, כל אחד מהם, ערך בתפיסת תפקיד המורה בקורס המקוון. מרצים וסטודנטים, הועברו בקרב הנבדקים, בשנה"ל תשס"ב-תשס"ג,.. מהלך איסוף הנתונים בשלב הראשון של המחקר, השאלונים באמצעות האינטרנט. מילוי שאלוני המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם המרצים בקורסים, כדי להבטיח הענות מרבה של הסטודנטים למילוי השאלונים. הראיונות נערכו בקרב המרצים המנחים קורס למידה מרחוק לאחר מילוי השאלונים בשנה"ל תשס"ב-תשס"ג. הראיונות התקיימו כראיונות מקוונים והמרצים הביעו את דעתם בכתב באמצעות הדואר האלקטרוני... עיבוד הנתונים במחקר זה הושם דגש על אימוץ שיטות מגוונות לניתוח הנתונים, שיטות כמותיות ושיטות איכותיות. עיבוד הנתונים מתוך שאלוני המשוב הוירטואליים התבסס בעיקרו על ניתוח כמותי של הממצאים. השאלון כלל שאלות סגורות לצד שאלות פתוחות. לצורך עיבוד הנתונים נעשה ניתוח גורמים במטרה לאושש את החלוקה לאינדקסים השונים בשאלון ובמטרה להציג אינדקסים שיתנו תמונה אמיתית לתפיסת התפקיד של המורים בקורסים ללמידה מרחוק. נערכו מבחנים סטטיסטיים לשם בדיקת הקשר בין המשתנים השונים. לשאלות הפתוחות בשאלון נבנה מפתח קידוד בהתאם לתשובות שהתקבלו. הממצאים הוצגו על ידי הצגת התפלגות שכיחויות התשובות, ממוצעים וסטיות תקן. ניתוח הנתונים האיכותיים שנאספו במחקר זה מהראיונות, נעשה בשיטה של ניתוח תוכן. בשיטה זו נעשה שימוש בחומר כתוב כדי להסיק מסקנות על ההתנהגות האנושית. ההנחה המקובלת בקרב העוסקים בניתוח תוכן היא שמספר הפעמים בהן מובע תוכן כלשהו בהקשר מסוים מעיד על חשיבותו (פרס ויציב, 988). במחקר זה נבדקו שתי הגישות האפשריות בניתוח תוכן: א. גישה המנתחת משמעויות סמויות, עמדות או התנהגויות לשם חשיפת חומר איכותי המאפשר הבנה מלאה ועמוקה יותר של עמדות, התנהגויות וכדומה. ב. גישה המנתחת דפוס של עמדות או תיאורי התנהגויות על ידי תוצאות כמותיות (כימות שכיחות הופעת מילים או תופעות).

. ממצאים. תפקידים ותפוקות יכולות ומיומנויות הנדרשים למורה בקורס המקוון במטרה לזהות מאפיינים בסיסיים בתפיסת תפקיד המורה המקוון, כפי שתופסים זאת הנבדקים, נעשה ניתוח על המדדים שנבדקו: א. ב. יכולות והמיומנויות (competencies) הנדרשות ממורה בקורס המקוון התפקידים (roles) והתפוקות (outputs) המצופות בעקבות ביצוע תפקיד ספציפי בלמידה מרחוק. מניתוח המדדים, נמצאו עשר מיומנויות הדרושות ביותר למורה בלמידה מרחוק, ועשרה תפקידים ותפוקות החשובים ביותר לתפקוד מורה בקורס המקוון, כפי שתופסים זאת הנבדקים. בלוח ובתרשים מוצגים ממוצעים וסטיות תקן של עשר המיומנויות והיכולות הדרושות ביותר למורה בקורס מקוון. לוח ממוצעים וסטיות תקן של עשרת המיומנויות והיכולות הדרושות ביותר למורה בלמידה מרחוק ממוצעים וסטיות תקן מיומנויות ויכולות מרצים סטודנטים כללי (0=N) (N=0) (N=0) (competencies).7 ( 0.97). (.0).7 (0.) מיומנויות כתיבה. (.0).9 (.07).8 (0.9) ידע תוכן. (.). (.9).7 (0.7) מיומנויות משוב.7 (.0). (.0).0 (0.97) ידע טכנולוגי בסיסי. (.0).7 (.0).8 (0.8) מיומנויות הערכה. (.). (.9). (0.80) מיומנויות ניהול דיון. (.0). (.). (0.7) מיומנויות תכנון. (.). (.7). (0.9) מיומנויות בתקשורת בינאישית. (.7). (.0).0 (.09) מיומנויות הצגת חומרים ) פרזנטציה) מיומנויות בשאלת שאלות. (.). (.0).8 (0.9)

.0.....0.....7....7....8. ממוצע מתכנן ומכין מציב מטרות ברור ומאורגן מעריך ביצעי סט' מספק פע' למידה מספק בזמן משוב יועץ לסטודנטים נלהב ומעורב יכולת בלמ' שימוש בטכ' דיונים אינטראקט' סטודנטים (0=N) מרצים (0=N) תרשים : התפלגות המיומנויות והיכולות הדרושות ביותר למורה בקורס מקוון מעיון בנתונים נמצא כי המיומנויות הדרושות ביותר לתפקוד של המורה בקורס המקוון, הן: ידע תוכן, מיומנויות כתיבה, מיומנויות משוב, מיומנויות ניהול דיון, מיומנויות תכנון, מיומנויות בשאלת שאלות, מיומנויות הערכה, מיומנויות תקשורת בין אישית, ידע טכנולוגי בסיסי, מיומנויות הצגת חומרים (פרזנטציה). מעיון בלוח ובתרשים ניתן לראות שברוב מדדי המיומנויות והיכולות, לא קיימים כמעט הבדלים בין המרצים המלמדים בקורס המקוון לבין הסטודנטים הלומדים בקורס המקוון. בלוח ובתרשים מוצגים ממוצעים וסטיות תקן של בתפקוד המורה בקורס המקוון. לוח עשרת התפקידים והתפוקות החשובים ביותר ממוצעים וסטיות תקן שלעשרת התפקידים והתפוקות החשובים ביותר לתפקוד מורה בקורס המקוון ממוצעים וסטיות תקן תפקידים (roles) ותפוקות (outputs) מרצים סטודנטים כללי (0=N) (N=0) (N=0). ( 0.9). (0.9). (0.80) מציב את מטרות הלמידה.7 ( 0.9). (.0).7 (0.) מתכנן ומכין מראש. (.00).8 (.0).9 (0.8) מספק, בזמן, משוב על ביצוע המשימה. (.).0 (.9).7 (0.7) ברור ומאורגן. ( 0.99).8 (0.98).00 (0.9) בעל יכולת בשימוש בטכנולוגיה. (.0).8 (.).9 (0.) עוקב אחרי ומעריך ביצועי סטודנטים. (.). (.).9 (0.77) יועץ לסטודנטים.0 (.0). (.07). (0.9) מספק סוגים שונים של פעילויות למידה

ממוצעים וסטיות תקן תפקידים (roles) ותפוקות (outputs) מרצים סטודנטים כללי (0=N) (N=0) (N=0). (.0).7 (.0).0 (0.7) נלהב ומעורב בלמידה.0 (.).0 (.7). (0.8) יוזם ותומך בדיונים אינטראקטיביים מעיון בלוח ובתרשים ניתן לראות שהתפקידים והתפוקות החשובים בתפקוד המורה בקורס המקוון, הם: מתכנן ומכין מראש, ברור ומאורגן, מספק סוגים שונים של פעילויות למידה, עוקב אחרי ומעריך ביצועי סטודנטים, מציב את מטרות הלמידה, מספק, בזמן משוב על ביצוע המשימה, יועץ לסטודנטים, יוזם ותומך בדיונים אינטראקטיביים, נלהב ומעורב בלמידה, בעל יכולת בשימוש בטכנולוגיה. מעיון בלוח ובתרשים ניתן לראות שברוב מדדי התפקידים והתפוקות, לא קיימים כמעט הבדלים בין המרצים המלמדים בקורס המקוון לבין הסטודנטים הלומדים בקורס המקוון................7..8..8. ממוצע מיומנויות כתיבה ידע תוכן מיומנויות משוב מיומנויות ניהול דיון מיומנויות תכנון מיומנויות הערכה ידע טכ' בסיסי תקשורת ב"א שאלת שאלות הצגת חומרים סטודנטים (0=N) מרצים (0=N) תרשים : התפלגות התפקידים והתפוקות החשובים ביותר בתפקוד המורה בקורס מקוון אחת משאלות המחקר מתייחסת לקשר בין משתני הרקע של הנבדקים (כגון: גיל, ותק בהוראה, חשיפה למחשב, תחום ההתמחות, מידת הניסיון בלמידה מרחוק ושימוש בדואר אלקטרוני ובפורום) לבין המדדים השונים של מיומנויות ויכולות ותפקידים ותפוקות שנבדקו. על מנת לבדוק שאלה זו נערך ניתוח Anova עם בדיקת השוואות מרובות.Tukey נמצאו הבדלים מובהקים (0.>P *) רק בהתייחס למשתנה מסלול הלימודים אצל הסטודנטים. על פי משתנה מסלול הלימודים אצל הסטודנטים, נמצאו הבדלים בחמישה "מיומנויות ויכולות" מתוך ס"כ של מדדים של מיומנויות ויכולות שנבדקו; וכן נמצאו הבדלים בשלושה "תפקידים ותפוקות" מתוך ס"כ של 7 מדדים של תפקידים ותפוקות שנבדקו. בהקשר ל"מיומנויות ויכולות" נמצאו הבדלים: במדד "מיומנויות משוב" (0.=F) בין מסלול הגיל הרך לבין מסלול היסודי; במדד "ידע תוכן" (0.=F); במדד "מיומנויות תכנון" (0.=F) בין מסלול הגיל הרך לבין מסלול חטה"ב; במדד "מיומנויות תקשורת בין אישית" (00.=F) בין מסלול הגיל הרך לבין מסלול חטה"ב; במדד "מיומנויות הצגת חומרים (פרזנטציה" (0.=F) בין מסלול הגיל הרך לבין חטה"ב; במדד "מיומנויות שאלת שאלות" (0.=F) בין מסלול הגיל הרך לבין מסלול חטה"ב. בהקשר ל"תפקידים ותפוקות" נמצאו

הבדלים: במדד "מספק בזמן משוב על ביצוע הלמידה" (0.=F); במדד "ברור ומאורגן" (0.=F) בין מסלול הגיל הרך לבין מסלול היסודי; במדד "יועץ לסטודנטים" (F=.0) בין מסלול הגיל הרך לבין היסודי. נראה כי הקשר בין משתני הרקע של הנבדקים לבין המדדים שנבדקו, נמוך יחסית. נמצא הבדל רק במשתנה של מסלול הלימודים אצל הסטודנטים. ממצאים אלה תומכים ברובם בהשערת המחקר הרביעית, לפיה לא ימצא קשר בין משתני הרקע של הנבדקים לבין תפיסת תפקיד המורה במסגרת הלמידה מרחוק... ממדים המבטאים תפקידים ומיומנויות - בתפקוד המורה המקוון במטרה לבדוק את תפיסת תפקיד המורה בסביבה הלימודית הוירטואלית, הוגדרו מדדים (קטגוריות על) המבטאים "תפקידים ותפוקות" לתפקוד של יעיל המורה המקוון. המדדים הוגדרו על פי הספרות המקצועית הרלוונטית. כדי לבדוק את ההתאמה בין הממדים שהוגדרו לבין נתוני המחקר הנוכחי, נערך ניתוח פריטים Analysis).(Item בניתוח הפריטים חושבו מקדמי המהימנות (מדד אלפא (α) של קרונבך Alpha) (Cronbach למדדים שעלו מתוך תשובות שאלון המחקר. ניתוח הפריטים נערך על פי שתי קבוצות המחקר הנוכחי: המרצים (0=N) והסטודנטים (0=N) המלמדים והלומדים בקורס וירטואלי. מניתוח שאלון המחקר נמצאו שלושה מדדים המבטאים "תפקידים ותפוקות" בתפקוד המורה המקוון, והם: הממד הפדגוגי, הממד הבין-אישי, והממד הטכנולוגי. בלוח מוצגים ממדים של "תפקידים ותפוקות" הנדרשים לתפקוד יעיל של המורה בקורס המקוון, תוך ציון מקדם המהימנות של כל אחד מהם. לוח בדיקת מקדמי המהימנות (α של קרונבך) של ממדי תפקידים ותפוקות הנדרשים מהמורה המקוון α סטודנטים (N=0). 89. 8 8. α מרצים (N=0). 77. 7. 7 הממדים הממד הפדגוגי הממד הבין אישי הממד הטכנולוגי פירוט הפריטים בכל ממד מוביל את מאמצי עיצוב ההוראה; מציב את מטרות הלמידה; מקדם/מעודד הצגת אינפורמציה; מספק סוגים שונים של פעילויות למידה; מתכנן מראש; ברור ומאורגן. מכיר את סגנונות הלמידה של התלמידים; יועץ לסטודנטים; יוזם ותומך בדיונים אינטראקטיביים; נלהב ומעורב בלמידה; עוקב אחרי ומעריך ביצועי סטודנטים; מספק בזמן משוב על ביצועי המשימה; מעודד למידת עמיתים. בעל יכולת בשימוש בטכנולוגיה; משתף פעולה עם צוות התמיכה הטכני; מציג את שירותי התמיכה לסטודנט. מדדי המהימנות ביחס ל"תפקידים ותפוקות" נעים בין 7. ל- 77. אצל המרצים ובין 8. ל- 89. בקרב הסטודנטים. מעיון בלוח נראה כי נמצאה מהימנות גבוהה אצל הסטודנטים, בשלושה ממדים של תפקידים ותפוקות, והם: הממד הפדגוגי (סטודנטים 89.=α); הממד הבין אישי (סטודנטים 8.=α); והממד הטכנולוגי (סטודנטים 8.= α). בנוסף נמצאה מהימנות גבוהה אצל המרצים בממדים הבאים:הממד 7

הפדגוגי (מרצים 77.=α), הממד הבין אישי (מרצים 7.=α), והממד הטכנולוגי (מרצים 7.= α). באופן כללי נראה שהמהימנות אצל המרצים נמוכה יותר, דבר שנובע כנראה מגודל המדגם (מיעוט המקרים) וההשפעה הישירה על רמת המובהקות של הנתונים. בנוסף, מניתוח תוכן של ראיונות המרצים ותשובות השאלה הפתוחה של הסטודנטים, זוהו חמישה ממדים של תפקידי המורה המקוון, והם: "ממד פדגוגי", "ממד בין אישי", "ממד קוגניטיבי ומטא-קוגניטבי"' "ממד חברתי" ו"ממד טכנולוגי" (לפירוט ראו בתת פרקים הבאים:.. ממצאים - מראיונות המרצים;.. היבטים בתפיסת תפקיד בהוראה מקוונת בהשוואה להוראה המסורתית)... ממצאים - מראיונות המרצים בראיונות התבקשו הנבדקים לתאר את תפקידי המורה המקוון והבדלים בין תפקיד המורה בקורס המקוון לבין תפקידו בקורס המסורתי, פנים אל פנים. מניתוח תוכן של ההיגדים זוהו חמישה ממדים של תפקידי המורה המקוון, והם: ממד פדגוגי, ממד בין אישי, ממד קוגניטיבי ומטא-קוגניטיבי, ממד חברתי, וממד טכנולוגי. בלוח מספר תפקידים, כפי שעלה מראיונות המרצים. מוצגים מאפיינים ודוגמאות מתפיסת תפקיד המורה המקוון ע"פ ממדים של לוח מספר המתארים מאפיינים והיגדים מראיונות המרצים את תפיסת תפקיד המורה המקוון ע"פ ממדים של תפקידים (=N) מאפיינים היגדים א. ממד פדגוגי 8 (7 אמירות) כולל פיתוח פעילויות מקוונות ודרכי הערכתן". תכנון של תהליך למידה, הוראה, חומרי "הכנת "הגדרת מטרות"; "...ניהול הכיתה המקוונת"; "פיתוח סביבת למידה (כיתה וירטואלית) דינמית, אינטראקטיבית ואינטליגנטית העונה לתכני הקורס/ M.S ; לסגנונות הלמידה של הלומדים וצרכיהם; מזמנת ללומדים אפשרויות ללמידה עצמית/חקרנית והבניית הידע מחד ואינטראקציות וירטואליות מגוונות; הנתמכת ממקורות המידע באינטרנט (כשהמורה אינו מקור הידע כי אם מנחה ללמידה)"; "לדאוג לבהירות הקורס: הבהרת המטרות... ", "והצגה ברורה של המטלות והדרישות"; "להתאים את ההוראה לקהל היעד ויכולותיו; לאפשר "...למידת חוויה שאינה ברת למידה במפגשי פנים אל פנים"; "בקרה רציפה של תהליך הלמידה בהתאמה לסטודנטים למטרות הקורס..."; "לגרום ללמידה המנצלת את יכולות הרשת בצורה מושכלת... כגון יצירת קהילה לומדת, תמיכה חברתית" וכדומה. ב. ממד בין אישי (7 אמירות) "יצירת קשר אישי/אנושי חם ותומך שיאפשר מוטיבציה ולמידה פרודוקטיבית" - " שבירת הקרח (המרחק הוירטואלי)". "שבירת קרח- יצירת אמון ואמפתיה ביני לסטודנטים"; "הנחיה (קוגניטיבית וריגושית), עידוד, תמיכה וכד' ע"פ צרכי הסטודנטים והמשימה הלימודית"; "בקורס הוירטואלי הקשר (בין המנחה לסטודנט) קרוב והדוק יותר מאשר בקורס רגיל ומאפשר "מעקב צמוד" אחר התקדמותו של כל סטודנט וסטודנט והנחייתו האישית"; "מתן משובים אישיים, ותגובות מהירות למיילים";

מאפיינים היגדים "בקורס הוירטואלי הליווי פרטני, התייחסות לקשיים ולמגבלות של כל אחד, והנחיה אישית בהתאם"; "רגישות לצרכי הלומד מרחוק, כשאין זה אומר לוותר על דרישות הקורס לאיכות ורמה ; "לאבחן את מצבו של הלומד ולהיות מסוגל לעקוב אחר התקדמותו ולתמוך בה". ג. ממד קוגניטיבי ומטא-קוגניטיבי 9 ( אמירות) "המורה צריך ללמד חומר, אם המורה מלמד במוסד אקדמי רצוי שהמורה ילמד ברמה אקדמית"; "מיקוד במיומנויות מדעיות או הוראתיות כגון: ניתוח וביקורתיות כלפי מאמרים, תכנים וחומרי למידה, עושר וארגון חומרים בצורה יצירתית ומקורית, דייקנות מדעית ואקדמית וכ"ו"; "להנחות את הסטודנט באיתור מקורות מידע ובלמידה עצמית..." ב"מידענות וביקורת אתרים"; "מסייע בבניה עצמית של ידע כמו גם בפיתוח מיומנויות חשיבה מתוך תחום דעת או מגוון תחומי דעת"; "פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות ואוריינות מתקדמת הקשורה ביכולת מושכלת לבחירה מבוקרת בין מקורות האינטרנט ואינטגרציה של מקורות ההיפרטקסט"; "לגרום ללמידה מסוג הבנייתי המבוסס על חקר והערכת עמיתים" ו"לשמש כמתווך ידע". ד. ממד טכנולוגי ( אמירות) "לחשוף את הסטודנטים ליכולות הגלומות באינטרנט"; "להוביל את הסטודנט לתפקוד יעיל בסביבה המתוקשבת"; "תפקיד המורה הוירטואלי הוא גם לשמש תומך לבעיות טכנולוגיות "חשיבות של תמיכה טכנית זמינה בכל עת למורה ולסטודנט". ה. ממד חברתי ( אמירות) (בגבול הטעם הטוב)"; "שיתופיות בלמידה, תוך ניצול יכולות ספציפיות של סטודנטים שונים". "ניסיון לצ'יטוטים משותפים, דיונים סינכרונים, בית קפה..." ו"ניהול דיונים קבוצתיים בפורום"; "הובלת אינטראקציות וירטואליות מגוונות בין משתתפי הקורס". עמדות כלפי הוראה ולמידה בקורס המקוון (8 אמירות) "הלמידה בקורס וירטואלי יותר משמעותית עבורי"; "אני מוצאת שלמידה מרחוק בסופו של דבר חוסכת זמן למרצה מהסוג שלי. היות ואני יושבת שעות רבות מול המחשב במהלך היום, העבודה אם הסטודנטים משתלבת בעשייה הנוספת שלי ואני חוסכת שעות רבות של הגעה למכללה וחזרה (כתושבת תל-אביב)"; "אני אוהבת מאוד את ההנחיה המקוונת וגיליתי שיש בה איכויות מדהימות של שיתוף בלמידה, קשר אישי וגילוי המרחב הוירטואלי במקביל להתמודדות עם קשיים פיזיים ומנטליים"; "ההתמודדות הזו חשובה בהוראת מורים לעתיד לא פחות מהתוכן הנלמד"; "(תסכול) לאחרונה מתחדדת אצלי תחושה של שטחיות מה בנגיעה בתכנים. הרגשה של דיונים לא מעמיקים דיים. בנוסף עומס בלתי אפשרי של עבודות לבדיקה. ההרגשה היא שאני יותר בודקת מטלות מאשר מראה דרך ללמידה... זה מקשה עלי מאד כי לא תואם לחלוטין את תפיסתי החינוכית ודורש ממני פתרון יצירתי שכרגע עוד לא מצאתי"(תסכול)"; "זאת חווית הוראה/למידה משמעותית, שלמרות הזמן הרב שהיא גוזלת (ללא כל פרופורציה ללמידה המסורתית), אני חושבת שהיא חשובה לכל מורה"; "כמו שסטודנט ניצב בקורס הוירטואלי, פנים אל פנים עם עצמו, דרכי למידתו, הטכנולוגיה התכנים וכמובן גם בפני המורה; כך גם המורה ניצב פנים אל פנים בפני עצמו ודרך הוראות ובפני כל סטודנט וסטודנט ובפני תוכן התמחותו (אותו הוא מלמד)"; "זו הזדמנות יוצאת מהכלל למורה, ללמוד על עצמו כאדם ומורה, ללמוד על הלומדים שלו, להפיק מסקנות ולהתפתח (אם רק נדע לעשות זאת ביושר ובמושכלות)". מעיון בלוח ניתן לזהות מתוך היגדי המרצים - חמישה ממדים של תפקידים ותפוקות הנדרשים מהמורה המקוון, והם: "ממד פדגוגי" (%); "ממד בין אישי" (%); "ממד קוגניטיבי ומטא-קוגניטיבי" (%); ממד טכנולוגי" (9%); ו"ממד חברתי" (7%). מעיון בכלל היגדים הנ"ל נראה, שרוב ההיגדים מתייחסים

להיבט הפדגוגי ולהיבט הבין אישי בתפקיד המורה המקוון (%), ומעט מאוד מתייחסים להיבט הטכנולוגי והחברתי בתפקיד המורה המקוון (%). להלן תיאור ארבעת הממדים ע"פ התייחסות המרואיינים: הממד הפדגוגי (%) כולל התייחסות: למטרות, לתהליך הלמידה וההוראה ("ניהול הכיתה המקוונת"), עיצוב הסביבה הלימודית המקוונת, היענות לצרכי הלומדים, הערכת הלמידה, וכדומה. מעיון בהיגדים עולה הצורך של המורה להתאים את הלמידה מרחוק "לתכני הקורס/ M.S ; לסגנונות הלמידה של הלומדים ולצרכיהם"; "לדאוג לבהירות הקורס: הבהרת המטרות... והצגה ברורה שלה מטלות והדרישות"; ולעודד ל"למידת חוויה שאינה ברת למידה במפגשי פנים אל פנים". הממד הבין אישי (%) כולל התייחסות: שעיקרה מכוונת לאינטראקציות אקדמיות בין המורה ללומד, ליצירת קשר אישי בין הסטודנטים למרצים "קשר אישי/אנושי חם ותומך שיאפשר מוטיבציה ולמידה פרודוקטיבית", "שבירת הקרח (המרחק הוירטואלי)" ו"יצירת אמון ואמפתיה ביני לסטודנטים"; ליכולת לזהות צרכים ויכולות של אחרים; להנחיה אישית "(קוגניטיבית וריגושית), ל"עידוד, תמיכה וכד' ע"פ צרכי הסטודנטים והמשימה הלימודית"; למעקב אחר התקדמותו של הלומד; מתן משוב, וכדומה. הממד הקוגניטיבי ומטא-קוגניטיבי (%) כולל התייחסות: לתוכן, להבניית הידע ולמיומנויות קוגניציה ומטא-קוגניציה: "להנחות את הסטודנט באיתור מקורות מידע ובלמידה עצמית..."; ל"סייע בבניה עצמית של ידע כמו גם בפיתוח מיומנויות חשיבה מתוך תחום דעת או מגוון תחומי דעת", ו"לשמש כמתווך ידע"; "פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות ואוריינות מתקדמת הקשורה ביכולת מושכלת לבחירה מבוקרת בין מקורות האינטרנט ואינטגרציה של מקורות ההיפרטקסט"; ו"לגרום ללמידה מסוג הבנייתי המבוסס על חקר והערכת עמיתים". הממד הטכנולוגי כולל התייחסות: שימוש באמצעים ובכלים הטכנולוגיים: "לחשוף את הסטודנטים ליכולות הגלומות באינטרנט", להנחות "לתפקוד יעיל בסביבה המתוקשבת"; ול"חשיבות של תמיכה טכנית זמינה בכל עת למורה ולסטודנט". באופן כללי נראה, שלמרות שהקורס מתקיים בסביבה טכנולוגית, הפן הטכנולוגי בתפקיד המורה המקוון אינו מהווה מרכיב חשוב בתפיסת התפקיד של המרצים (רק 9% מתגובות המרצים). הממד החברתי. נראה שהפן החברתי בתפקיד המורה המקוון אינו מהווה מרכיב חשוב בתפיסת התפקיד של המרצים הנבדקים (רק אינטראקציות חברתיות בקורס, 7% מתגובות המרצים). ההתייחסות היא בעיקר לשימוש בכלים המאפשרים כמו: אינטראקציות וירטואליות מגוונות בין משתתפי הקורס". שימוש בצ'אט "צ'יטוטים משותפים" ודיונים בפורום "הובלת ממצאים מעניינים התקבלו בקשר לעמדות המרצים כלפי הוראה ולמידה בקורס המקוון. בדיווחים נמצאו עמדות מאוד חיוביות כלפי ההוראה בקורס המקוון, לדוגמה: "הלמידה בקורס וירטואלי יותר משמעותית עבורי"; "גיליתי שיש בה איכויות מדהימות של שיתוף בלמידה, קשר אישי וגילוי המרחב הוירטואלי במקביל להתמודדות עם קשיים פיזיים ומנטליים". נראה שההוראה המקוונת מזמנת למורה עצמו חווית למידה חדשה: "כמו שסטודנט ניצב בקורס הוירטואלי, פנים אל פנים עם עצמו, דרכי למידתו, הטכנולוגיה התכנים... כך גם המורה, ניצב פנים אל פנים בפני עצמו ודרך הוראתו ובפני כל סטודנט וסטודנט ותוכן התמחותו (אותו הוא מלמד)". בנוסף עולה מהראיונות התייחסות להכשרת מורים: "זאת חווית הוראה/למידה משמעותית, שלמרות הזמן הרב שהיא גוזלת (ללא כל פרופורציה ללמידה המסורתית), אני חושבת שהיא חשובה לכל מורה". "ההתמודדות הזו חשובה בהוראת מורים לעתיד 0

ת" לא פחות מהתוכן הנלמד"; אך נשמעים גם דברי ביקורת ותסכול, לדוגמה: "לאחרונה מתחדדת אצלי תחושה של שטחיות מה בנגיעה בתכנים, הרגשה של דיונים לא מעמיקים דיים. בנוסף עומס בלתי אפשרי של עבודות לבדיקה. ההרגשה היא שאני יותר בודקת מטלות מאשר מראה דרך ללמידה... "... היבטים בתפיסת תפקיד בהוראה מקוונת בהשוואה להוראה המסורתית במטרה לזהות היבטים בתפיסות תפקיד המורה בהוראה המסורתית, פנים אל פנים, בהשוואה לחלופה בהוראה המקוונת, זוהו התבקשו הנבדקים לתאר את ההבדלים בין תפקיד המורה בקורס המסורתי לבין תפקידו בקורס המקוון. מניתוח תוכן של ראיונות המרצים ותשובות השאלה הפתוחה של הסטודנטים, שלושה ממדים של תפקידי המורה המקוון, והם: "ממד בין אישי", "ממד קוגניטיבי" ו"ממד טכנולוגי". בלוח מוצגים מאפיינים ודוגמאות מתפקיד המורה בקורס המקוון בהשוואה לקורס המסורתי ע"פ ממדי התפקידים. לוח מאפיינים והיגדים המתארים את תפקיד המורה בהוראה המסורתית בהשוואה לחלופה בהוראה המקוונת - מתוך ראיונות המרצים ותשובות הסטודנטים דוגמאות להיגדים מתוך ראיונות המרצים (N=) דוגמאות להיגדים מתוך תשובות הסטודנטים (N=70) לא קיים הבדל (=N) "התפקיד לא שונה במהותו מהתפקיד של מורה מסורתי. כל מורה, לתפיסתי, הוא מורה דרך. מדריך, מכוון, מסייע בבניה עצמית של ידע כמו גם בפיתוח מיומנויות חשיבה מתוך תחום דעת יחיד או מגוון תחומי דעת"; "זהו אמצעי ההולך ומתפתח, אך יש לזכור שזהו רק אמצעי... להערכתי האינטרנט בעזרת אנשי מקצוע מיומנים יהפוך לסביבה ידידותית שתתאים לכל מורה גם זה שאינו אלוף הטכ'; "התפקיד הבסיסי שהוא העברת ידע זהה". קיים הבדל (=N) ממד בין אישי (סה"כ היגדים) "בקורס הוירטואלי הליווי פרטני, התייחסות לקשיים של כל אחד, למגבלות והיכולת להנחיה אישית בהתאם"; "יש אפשרות יותר לתקשורת אישית עם הסטודנט אך באמצעות הטקסט הכתוב (ולא הטקסט הוורבלי כמו בקורסים המסורתיים)"; " המורה צריך להיות ערני להבנת הסטודנטים את החומר הנלמד במידה רבה יותר מאשר בכיתה"; "המורה המקוון צריך להיות בהיר יותר וממוקד, להיות זמין יותר"; "ההבדל היחיד הוא תוספת של זמן והשקעה רבה פי כמה מאשר בכתה רגילה ביצירת קשר אישי/אנושי חם ותומך שיאפשר מוטיבציה ולמידה פרודוקטיבית ". דוגמאות להיגדים לא קיים הבדל (7=N) "לדעתי לא שונה, כל מורה צריך להיות טוב קשוב בעל ידע רחב; " לדעתי כמעט ואין שוני מלבד זה שיש הרבה משימות מהרגיל"; " לדעתי אין הבדל גדול בין שני המורים אם הלמידה נעשית תוך כדי הכוונה וייעוץ של שני סוגי המורים". דוגמאות להיגדים לפי ממדים של תפקידים ותפוקות לא קיים הבדל (=N) ממד בין איש (סה"כ 9 היגדים): "בקורס וירטואלי - המורה כמעט ולא מעורב רגשית עם התלמידים..."; פקיד המורה בקורס מסורתי שונה... בדבר אחד מהותי והוא- היחס האישי וההכרות החזותית"; עליו להיות "קשוב יותר לצרכי הסטודנטים"; "הקשר בין המורה לבין הסטודנטים הוא אישי וכמעט יום יומי, בעוד שבכיתה "רגילה " אין קשר מסוג זה עם המורה". המורה "מחוייב להיות 'עם יד על הדופק..."; "דווקא בגלל היות הקורס וירטואלי על המורה להיות חד חושים לצרכי התלמיד ולסגנון הלמידה שלו"; "על המורה בקורס הוירטואלי להיות ברור ולא לתת לשום דבר להשתמע לשתי פנים"; "המורה בקורס הווירטואלי צריך לדעת לתת משוב מהיר

דוגמאות להיגדים מתוך ראיונות המרצים (N=) ממד קוגניטיבי (מיומנויות ותוכן) (סה"כ היגדים): " המורה המסורתי מספק ידע והמורה המקוון מזמן עשייה בידע כולל גם ידע שאיננו נמצא תמיד בשליטתו; "המורה המסורתי יכול להיות ממוקד רק ב'מה' והמורה המקוון חייב להיות ממוקד ב'איך'"; "לדעתי, בקורס הוירטואלי המורה משמש פחות כמוסר מידע ויותר כמנחה ללמידה עצמית. המדיום המקוון מהווה סביבה לימודית אידיאלית לדרך הוראה/למידה כזו". ממד טכננולוגי (סה"כ היגדים): "תפקיד המורה הוירטואלי הוא גם לשמש תומך לבעיות טכנולוגיות (בגבול הטעם הטוב)". "המורה הרגיל צריך פחות לשלוט במיומנויות אינטרנט בסיסיות ". אחר (סה"כ היגדים): "אצל המורה המסורתי הדגש הוא לשליטה טובה בשפה הדבורה ואצל המורה המקוון שליטה טובה בשפה הכתובה"; "חייב בראיה כללית של הקורס (פחות אילתורים)". זמן ומקום (סה"כ היגדים): "הלימודים הסינכרוניים לעומת האי- סינכרוניים אשר אינם מגבילים בזמן ומקום"; "אינני רואה הבדל מהותי פרט לצורך המטריד לבחון אינספור עבודות בתדירות גבוהה מדי בעקבות חוסר יכולת לקרוא שפת גוף ולנהל דיון מעמיק לאורך זמן". דוגמאות להיגדים מתוך תשובות הסטודנטים (N=70) לתלמידים ותמיד להיות ער למה שכותבים ומעירים"; "בקורס וירטואלי על המורה להיות מעניין במיוחד משום העדר מראה ויזואלי וקול אנושי...", "עליו "להיות עירני פי כמה ובעל "אוזן קשבת"..."; לסיכום, המורה הוירטואלי המוצלח ביותר הוא זה שמצליח להקרין את אישיותו והכריזמה שלו דרך הוראותיו הוירטואליות". ממד קוגניטיבי (מיומנויות ותוכן) (סה"כ 0 היגדים): "בקורס וירטואלי על המורה להעביר מידע מפורט מאוד ומוסבר בצורה ברורה מאוד"; "בקורס מסורתי למורה יש מספר דרכים להעביר מידע ואפילו צורת הדיבור, גובה טון הדיבור ותנועת הידיים יכולים להסביר טוב יותר את מה שרוצים וקשה להביע במילים"; "...בלמידה המסורתית המורה והחומר במרכז העניינים לעומת הלמידה הוירטואלית דרך הלמידה היא במרכז"; "המורה בקורסים הוירטואלים הינו מדריך ומכוון ואילו בקורסים המסורתיים המרצה הוא מקור להעברת ידע". ממד טכננולוגי (סה"כ 7 היגדים): "לא בהכרח, מורה שאינו מתמצא לחלוטין בעבודה מול מחשב... ייכשל בקורס כזה..."; "על המורה בקורס וירטואלי להיות בעל מיומנויות מחשב, יותר מבסיסיות"; אחר (סה"כ היגדים): "המורה בקורס הוירטואלי שונה בכך שבקורס זה עליו להיות ברור יותר מאחר ואין מפגש פנים מול פנים עם הסטודנטים"; "...עליו לקחת בחשבון כי הם אינם יכולים לשאול אותו שאלות שמטרידות באותו הרגע כמו בכיתה"; "המורה בקורס המקוון "צריך לתכנן היטב את השיעור ולצפות מראש את הקשיים הצפויים..."; "הצורך לעניין הוא רב יותר, אתגרי יותר. למורה המקוון אין יכולת חפיפה מלשון הוראה חפיפניקית..."; זמן ומקום (סה"כ היגדים): "מורה וירטואלי צריך לדעתי להשקיע הרבה יותר מזמנו לבדיקת עבודות, לבדיקת דוא"ל, להחזיר משובים מיידיים..."; המורה "לא מגיעה לכיתה מעבירה שיעור והולכת הביתה, היא צריכה כל הזמן, כמעט להיות בקשר עם תלמידיה. בקיצור זוהי עבודה רבה ומרובה". מעיון בלוח ניתן לראות שרוב המרצים (7%) ורוב הסטודנטים (90%) מדווחים שקיים שוני בין תפקיד המורה בקורס המקוון לבין תפקידו בקורס המסורתי. מניתוח ההיגדים של המרצים (0 היגדים) ושל הסטודנטים 8) היגדים), המתארים את תפקיד המורה המקוון בהשוואה למורה המסורתי, נמצאה התייחסות ל ממדים, לגביהם מצביעים המרואיינים על הבדלים בין תפקיד המורה המסורתי לבין תפקיד המורה המקוון, והם: הממד הבין אישי (7% אצל המרצים ו- % אצל הסטודנטים) 0%) אצל המרצים ו- % אצל הסטודנטים) הכולל מיומנויות ותוכן; הממד ה; הטכנולוגי ממד הקוגניטיבי אצל (0% המרצים ו- 8% אצל הסטודנטים); ואחר (0% אצל המרצים ו- 9% אצל הסטודנטים). כמו כן מצביעים הנבדקים על הבדלים בתנאים של עבודת המורה מההיבט של הזמן והמקום (% אצל המרצים ו- % אצל הסטודנטים), כולל גם זמן ההכנה הנדרש להוראה המקוונת.

מעיון בהיגדים אלה נראה שרוב ההיגדים, אצל המרצים והסטודנטים כאחד, מתייחסים לממד הבין אישי בתפקיד המורה המקוון (%=M). אך בעוד והמרצים מכוונים בעיקר לתחום הקוגניטיבי של הלומד, הרי הסטודנטים מכוונים הן לתחום האפקטיבי והן לתחום הקוגניטיבי של הלומד. לדוגמה: המרצים מכוונים ל"התייחסות לקשיים של כל אחד, למגבלות והיכולת ולהנחיה אישית בהתאם"; "המורה צריך להיות ערני להבנת הסטודנטים את החומר הנלמד במידה רבה יותר מאשר בכיתה" המסורתית" ו"ביצירת קשר אישי/אנושי חם ותומך שיאפשר מוטיבציה ולמידה פרודוקטיבית". בעוד והסטודנטים מכוונים לצורך של המורה המקוון להיות "קשוב יותר לצרכי הסטודנטים", 'עם יד על הדופק... ועליו להיות תומך ומעורב..."; "התפקיד הראשון של המורה צריך להיות עם יחסי אנוש בכך שהמורה מתחשב בתלמיד או בסטודנט"; "דווקא בגלל היות הקורס וירטואלי על המורה להיות חד חושים לצרכי התלמיד ולסגנון הלמידה שלו"; "המורה בקורס הווירטואלי צריך לדעת לתת משוב מהיר לתלמידים ותמיד להיות ער למה שכותבים ומעירים"; "על המורה בקורס הוירטואלי להיות ברור ולא לתת לשום דבר להשתמע לשתי פנים". מוטיב נוסף החוזר בהיגדים המתייחסים לצורך להיות ברור, בהיר וממוקד (% מהיגדי הסטודנטים), לדוגמה: "על המורה בקורס הוירטואלי להיות ברור ולא לתת לשום דבר להשתמע לשתי פנים",..."מאחר ואין מפגש פנים אל פנים עם הסטודנטים", ו"מורה בקורס וירטואלי מספק לי את המידע בכתב ללא הסבר מילולי"; "יש אפשרות יותר לתקשורת אישית עם הסטודנט אך באמצעות הטקסט הכתוב (ולא הטקסט הוורבלי כמו בקורסים המסורתיים)"; לכן "עליו לקחת בחשבון כי הם (הסטודנטים) אינם יכולים לשאול אותו שאלות שמטרידות באותו הרגע כמו בכיתה"; "עליו גם להיות בעל יכולת ניתוח תשובות ותגובות ללא סימני תקשורת לא מילולית פיזית"; "הייתי מבקשת מהמורים בקורסים הוירטואלים לחפש דרך ברורה יותר להצגת תוכן הקורס והמטלות ברשת"; "למרות שאין קשר ויזואלי - יש חשיבות לאופן התבטאות, הע/ארת הערות והארות. יש מרצים שגם לקרוא את התגובות שלהם למטלות היה מרתק"; "לסיכום, המורה הוירטואלי המוצלח ביותר הוא זה שמצליח להקרין את אישיותו והכריזמה שלו דרך הוראותיו הוירטואליות". ממצאים מעניינים התקבלו בקשר לזמן העבודה של המורה המקוון. הן המרצים והן הסטודנטים מתייחסים לזמן הנדרש מהמורה להוראה המקוונת, לדוגמה מפי המרצים: "אינני רואה הבדל מהותי פרט לצורך המטריד לבחון אינספור עבודות בתדירות גבוהה מדי בעקבות חוסר יכולת לקרוא שפת גוף ולנהל דיון מעמיק לאורך זמן"; ומפי הסטודנטים: "מורה וירטואלי צריך לדעתי להשקיע הרבה יותר מזמנו לבדיקת עבודות, לבדיקת דוא"ל, להחזיר משובים מיידיים..."; המורה "לא מגיעה לכיתה מעבירה שיעור והולכת הביתה, היא צריכה כל הזמן, כמעט להיות בקשר עם תלמידיה. בקיצור זוהי עבודה רבה ומרובה". מניתוח סמנטי של המילים/מושגים בהם השתמשו הנבדקים לתיאור תפקיד המורה המקוון בהשוואה לתפקיד מורה המסורתי, ניתן לראות תפיסה שונה של תפקידי המורה. בלוח מספר מוצגות 7 מילות התואר והפעולה בהן השתמשו הנבדקים לתיאור תפקיד המורה המסורתי בהשוואה למורה המקוון, כפי שעלה מראיונות המרצים ותשובות הסטודנטים (8=N).

לוח מספר 7 מילות התואר בהן השתמשו הנבדקים לתיאור תפקיד המורה המסורתי בהשוואה למורה המקוון הקריטריון תיאור השם למידה והוראה מהיבט הידע תיאור תפקיד המורה המסורתי מורה מסורתי; מורה רגיל הוראה; ממוקד במ ה מספק ידע; מוסר מידע; מעביר מידע; מקור מידע/ידע. תיאור תפקיד המורה המקוון מורה וירטואלי, מורה מקוון מנחה ללמידה; מתווך ללמידה; מדריך; ממוקד בא ך. מזמן עשייה בידע; מתווך לידע; מנחה לידע. מעיון בלוח 7 ניתן לראות, שקיים הבדל סמנטי בין קבוצת הפעלים בהם משתמשים המרואיינים כדי לתאר את תפקיד המורה המסורתי, לבין קבוצת הפעלים בהם הם משתמשים לתיאור תפקיד המורה המקוון. ניתן לזהות קבוצת פעלים המציינת עשייה לעומת קבוצת פעלים המציינת גרימה (כלומר פעולות שהמבצע אותן גם גורם למישהו נוסף לעשות משהו). כשהמורה המסורתי הוא בגדר 'פועל'' כלומר מבצע פעולות: הוא מבצע "הוראה", "מספק ידע", "מוסר מידע", "מעביר מידע" ומהווה "מקור מידע/ידע". בעוד ולמורה המקוון יש תפקיד של גרימה, הוא בגדר 'מפעיל'' הגורם למישהו אחר לבצע: הוא "מנחה", "מדריך", "מתווך" ו"מזמן עשייה בידע". ממצאים אלה מלמדים על תפיסה שונה של הנבדקים את תפקיד המורה מקוון בהשוואה לתפקידו של המורה המסורתי בכיתה. לסיכום: מניתוח כמותי ואיכותי של כלל ממצאי המחקר, זוהו ממדים שונים המתייחסים לתפקידים ולתפוקות של המורה בקורס המקוון, והם: הממד הפדגוגי, הממד הבין אישי, הממד הקוגניטיבי מטא-קוגניטיבי, הממד הטכנולוגי והממד החברתי.כמו כן זוהו עשר מיומנויות ויכולות הנדרשות ביותר למורה בלמידה מרחוק, והן: מיומנויות משוב, מיומנויות כתיבה, מיומנויות ניהול דיון, מיומנויות תכנון, מיומנויות הערכה, מיומנויות תקשורת בין אישית, מיומנויות בשאלת שאלות, מיומנויות הצגת חומרים (פרזנטציה), ידע תוכן, וידע טכנולוגי בסיסי. בנוסף ניתן לראות שרוב הנבדקים (המרצים והסטודנטים) מדווחים על מדדים שונים בהם קיים שוני בין תפקיד המורה בהוראה המקוונת בהשוואה להוראה המסורתית, פנים אל פנים.