מבוא לכלכלה מיקרו כלכלה

חלק 1 מבוא לכלכלה מיקרו כלכלה סיכום החומר בקורס "מבוא לכלכלה" בטכניון (חלק 1) סיכם: אור גלעד המרצה: ד"ר מירה ברון מסמך זה הורד מהאתר. אין להפיץ מסמך זה במדיה כלשהי, ללא אישור מפורש מאת המחבר. מחברי המסמך עשו כל שביכולתם למנוע טעויות. עם זאת, מחברי המסמך אינם אחראיים לכל נזק, ישיר או עקיף, שיגרם עקב השימוש במידע המופיע במסמך, וכן לנכונות התוכן של הנושאים המופיעים במסמך. הבהרה: מסמך זה מסתמך במידה רבה על הקורס "מבוא לכלכלה" בטכניון, אך אינו חומר רשמי של הקורס, אלא סיכום אישי בלבד. המקורות לכתיבת המסמך הם הרצאות הקורס של ד"ר מירה ברון, והזכויות שמורות לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון ולמוריה. 1

מבוא לכלכלה סיכום החומר (אביב תשס"ט) כלכלה מדע המטפל במחסור ובהחלטות הנובעות ממנו. מוצר כלכלי הוא טובין כלומר שניתן להפיק ממנו תועלת או הנאה, ואם יחידה נוספת מהמוצר לא מוסיפה תועלת, המוצר אינו כלכלי. שאלות היסוד בכלכלה מי וכמה לייצר? איך לייצר? למי לייצר?.1.2.3 מיקרו כלכלה - מבוא ההחלטות מתקבלות ברמת המיקרו ע"י משקי בית, פירמות וממשלה. הרצונות של הצרכנים יוצרים את עקומת הביקוש ואילו החלטות היצרים יוצרות את עקומת ההיצע. כלכלה נורמטיבית מנסה לענות על השאלה מה צריך לייצר ומה מערכת קבלת ההחלטות. אפשר להסתכל על מנגנון המחיר כגורם המשפיע על קבלת ההחלטות של הצרכנים. יש כמה סוגים שונים של מגנונים: א. ב. ג. ד. כל הקודם זוכה מי שמגיע ראשון ירכוש את המוצר. מכרזים ההצעה הטובה ביותר לוקחת. הגרלה רק חלק ממגישי ההצעות יזכו, לרוב בצורה הוגנת. מחיר הצעה קבועה וסופית עבור המוצר. פונקצית הביקוש נגדיר את המשתנים הבאים: PP xx qq xx כמות מבוקשת ממוצר x הכנסת הפרט II x מחיר מוצר PP xx מחיר מוצרים אחרים PP yy טעם הצרכן (פונקצית התועלת של הצרכן מהמוצר) TT הכמות המבוקשת ממוצר x מוגדרת ע"י TT).qq xx = FF(PP xx, II, PP yy, הפונקציה מתארת את התלות בין הכמות והמחיר תחת ההנחה שכל הגורמים קבועים פרט למחיר. ככל שמחיר המוצר עולה, כמות המוצר פוחתת. העקומה מראה איך שינוי במחיר ישנה את הכמות המתקבלת. מחיר מוצר X D ( I, Py, T ) X כמות QQ xx 2

השינויים על עקומת הביקוש מתחלקים ל- 2 : שינוי על עקומת הביקוש נובע מהשינוי של מחיר המוצר עצמו בלבד. המיקום של הצרכן משתנה על העקומה (גידול בכמות או במחיר). שינוי של עקומת הביקוש אחד הפרמטרים החיצוניים משתנה ומשנה את ההתייחסות של הצרכן אל המוצר (העקומה זזה ימינה או שמאלה)..1.2 השפעת שינויי ההכנסה נניח כי כל הגורמים קבועים פרט להכנסה I. Δqq = dddd > 0 dddd dddd = 0 dddd dddd < 0 dddd מוצר נורמלי מוצר ניטרלי מוצר נחות מוצר שככל שההכנסה עולה, קונים ממנו יותר אין תזוזה כתוצאה משינוי המחיר ככל שההכנסה עולה, המכירות יורדות השפעת שינוי מחיר מוצרים נניח כי כל הגורמים קבועים פרט למחיר מוצרים אחרים. ddqq xx < 0 ddpp yy ddqq xx > 0 ddpp yy מוצר תחליפי מוצר משלים מוצר משלים הוא מוצר נוסף שרוכשים אותו ביחד עם המוצר הרגיל. העקומה מראה איך שינוי במחיר ישנה את הכמות המבוקשת. היא תזוז ימינה אם PP xx משתנה כאשר כל המשתנים קבועים פרט לאחד. שינוי נוסף שיכול להתקיים הוא שינוי במערכת הטעמים של הצרכנים (יקנו יותר או פחות מהמוצר). שלבים למציאת עקומת הביקוש.1.2.3 מבודדים את q מתוך פונקצית הביקוש. מחשבים את QQ = NN qq כאשר N הוא מספר הצרכנים בקבוצה. מוסיפים לתוצאת החישוב את המגבלה ש- MM PP 0 כאשר M הוא לפי P. עקומת ההיצע נגדיר את המשתנים הבאים: qq xx PP xx PP TT ee כמות מוצעת ממוצר x מחיר מוצר x מחיר גורמי ייצור טכנולוגיה הכמות המבוקשת ממוצר x מוגדרת ע"י ) ee.qq xx = FF(PP xx, PP, TT הפונקציה מתארת את התלות בין הכמות והמחיר תחת ההנחה שכל הגורמים קבועים פרט למחיר. PP xx מחיר מוצר X SS(PP, TT ee ) העקומה מראה איך שינוי במחיר המוצר ישנה את הכמות המוצעת. המחיר הוא הסכום המינימלי ליחידה שהיצרן דורש. 3 X כמות QQ xx

השפעת שינוי גורמי יצור נניח כי כל הגורמים קבועים פרט למחיר גורם הייצור (שכר העבודה). אם שכר העבודה עלה, עלות ייצור הכמות הנתונה תעלה, והעקומה תזוז שמאלה ולמעלה. פונקצית ההיצע נניח כי כל הגורמים קבועים פרט למחיר. העקומה מראה איך שינוי במחיר המוצע ישנה את הכמות המוצעת. השפעת שינוי בטכנולוגיה נניח כי כל הגורמים קבועים פרט לטכנולוגיית הייצור. אם הטכנולוגיה השתפרה, צריך פחות תשומות ייצור כדי לייצר כמות נתונה ולכן הכמות המוצעת תעלה למחיר נתון והעקומה תזוז ימינה ולמטה. עקומת ביקוש מצרפית סה"כ הכמויות המבוקשות במחיר נתון ע"י כלל הצרכנים בשוק (חיבור הכמויות ולא המחירים). מחברים את עקומות הביקוש לאחת. P P P P D 1 D 2 D 3 D q 1 q 2 q 3 Q עקומת היצע מצרפית סה"כ הכמויות המוצעות ע"י כלל היצרנים. החיפוש כאן הוא מהמחירים הנמוכים לגבוהים. P P P P S 1 S 2 S 3 S q 1 q 2 q 3 Q שיווי משקל בשוק מחיר P בו מתקיים שהכמות המבוקשת ע"י כלל הצרכנים שווה לכמות המוצעת ע"י כלל היצרנים. שיווי המשקל מניח שלכל אחד מהצרכנים והיצרנים יש וקטור של פרמטרים קבועים. dqx q 100 x E xp, = = x dpx 100 Px גמישות עקומת הביקוש גמישות הביקוש של עק' הביקוש לפי מחיר מוגדרת ע"י % השינוי בכמות המבוקשת % השינוי במחיר המוצר 4

פדיון מכפלת המחיר בכמות.PPPP = TTTT הפדיון הוא שטח המלבן מתחת לגרף. אם גמישות הביקוש שלנו קטנה מ- 1 (כלומר הקטנו את הכמות), הפדיון שלנו פחת. אם הפחתנו במחיר (עקומה ימנית), הפדיון שלנו גדל. EE = 0 0 < EE < 1 EE = 1 1 < EE < EE עקומת ביקוש קשיחה לחלוטין עקומת ביקוש קשיחה עקומת ביקוש עם גמישות יחידתית עקומת ביקוש גמישה עקומת ביקוש גמישה לחלוטין אין שינוי בכמות כתלות במחיר ΔTTTT אין שינוי בפדיון גם נפחית במחיר. מתקבלת צורה היפרבולה שכל השטחים מתחתיה שווים. שינוי מאוד קטן במחיר שמשנה את הכמות בצורה גבוהה ΔTTTT = PP 0 PP xx עודף היצע SS PP עודף ביקוש QQ DD QQ xx פדיון שולי השינוי בפדיון לפי השינוי בכמות. מוגדר ע"י. MMMM = dddddd dddd כשפונקצית הביקוש היא ליניארית, הפדיון השולי הוא קבוע. השיפוע הקבוע לא אומר לנו מה הגמישות, שמשתנה מנקודה לנקודה. פונקציות ייצור הגדרה פונקציות שמציינות את התפוקה לפי התלות בגורמי הייצור והטכנולוגיה. קיימים 2 גורמי ייצור: גורמי ייצור משתנים גורמי ייצור ששינוי בהם משנה את כמות התפוקה. למשל: כוח עבודה. 5

גורמי ייצור קבועים גורמי ייצור שכמותם לא משתנה גם אם תהיה שינוי בתפוקה. לרוב הם גורמי יצור שהיצרן כבר שילם עליהם (או התחייב לשלם). ניתן לחלק גם לפי טווחי זמן: טווח קצר טווח הזמן בו ניתן לשנות תפוקה ע"י שינוי מספר מינימלי של גורמי ייצור. טווח ארוך טווח הזמן שבו משתנים כמה גורמי ייצור. ככל שהטווח ארוך יותר, ככה יותר גורמים משתנים. תפוקה תפוקה שולית MP השינוי בסה"כ התפוקה עם השינוי בכמות גורם ייצור משתנה. מוגדר ע"י MP Q = תפוקה ממוצעת AP סה"כ התפוקה מחולקת בכמות גורם ייצור משתנה. AP Q = חוק התפוקה השולית הפוחתת כשמייצרים מוצר X באמצעות גורם ייצור משתנה ושאר גורמי הייצור קבועים, אם נגדיל את אזי מנקודה מסוימת ואילך התפוקה השולית של פוחתת. עלויות ייצור עלות גורמי הייצור TC מוגדרת כסכום מכפלת של כמויות גורמי הייצור במחיר שלהם. עלות משתנה TVC עלות גורמי הייצור המשתנים. עבור כל גורם ייצור נגדיר:. ii=,bb,.. PP ii ii TVC = P עלות קבועה TFC עלות גורמי הייצור הקבועים. מוגדר ע"י TF C = Pb + P c +... b c מכאן, סך כל העלויות שוות לעלויות המשתנות בסוף העלות הקבועה:.TTTT = TTTTTT + TTTTTT $ TC TVC TFC Q.AAAA = TTTT QQ נקרא גם ATC בחלק מהמקומות. עלות כוללת ממוצעת AC מוגדרת ע"י עלות ממוצעת משתנה AVC מוגדרת ע"י. AAAAAA = TTTTTT QQ 6

עלות קבועה ממוצעת AFC מוגדרת ע"י. AAAAAA = TTTTTT QQ dq d עלות שולית - MC השינוי בסך כל העלויות עם שינוי התפוקה. בכמה משתנות העלויות המשתנות ליחידת תפוקה נוספת. d MC = dtc dtvc P P P dq = dq = dq = = MP TVC + TFC. AC = AVC + AFC = Q מתקיים כי באופן גרפי, מתקיים: המרחק האנכי בין AC ו- AVC שווה ל- AFC, והוא הולך וקטן. MC חוצה את העקומות AC ו- AVC במינימום. נקודת סגירה נקודה בה המחיר מקיים AAAAAA(QQ),PP = min המחיר המינימלי בו הפוירמה תייצר. אם בנקודה המקיימת MMMM(QQ) PP = מתקיים ש-( AAAAAA(QQ PP > אז יש רווחיות בטווח הקצר, אחרת עדיף לסגור את העסק. $ MC AC AFC AVC נקודת איזון נקודת סגירה נקודת איזון נקודה בה AAAA(QQ),PP = min המחיר המינימלי בו הפירמה תכסה את כל העלויות המשתנות. אם בנקודה המקיימת MMMM(QQ) PP = מתקיים ש-( AAAA(QQ PP > אז יש רווחיות בטווח הקצר והארוך, אחרת הייצור רווחי רק בטווח הקצר והעתיד תלוי בסיטואציה. - PP min AAAAAA הפירמה תייצר בטווח הארוך. - min AAAAAA PP < min AAAAAA הפירמה תייצר בטווח הקצר אבל לא בארוך. PP < min AAAAAA הפירמה לא תייצר בכלל. המטרה של הפירמה היא להשיא רווח. רווח מוגדר כסה"כ הפדיון פחות סה"כ העלויות כלומר.ππ = TTTT TTTT רווח תפעולי (PS) מוגדר כעודף שנשאר ליצרן, סה"כ הפדיון פחות עלויות משתנות (מתעלמים מהעלויות הקבועות), כלומר.PPPP = TTTT TTTTTT הפירמה מחפשת תפוקה עם רווח מקסימלי, כלומר אם נגזור את π ונשווה את התוצאה לאפס כדי למצוא את Q, והנגזרת השנייה תהיה שלילית. מכאן, הפירמה תייצר בתפוקה בה המחיר שווה לעלות השולית, כאשר עקומת העלויות השוליות בתחום העולה. עקומת היצע מצרפית היא סכום עקומות ההיצע בטוח הקצר של כל הפירמות הפועלות בענף בנקודת זמן נתונה ומסומן ע"י. MMMM בטווח הקצר פירמות יפעלו בענף רק אם מחיר המוצר גבוה מנקודת הסגירה, ואילו בטווח הארוך פירמות תישארנה בענף רק אם מחיר המוצר גבוה מנקודת האיזון. שלושת תנאי הייצור - סיכום.1 בטווח קצר הפירמה לא תייצר אם.PP < min AAAA בטווח ארוך הפירמה לא תייצר אם.PP < min AAAAAA 7

הפירמה תייצר רק בתחום בו MC עולה. הפירמה תייצר Q כך ש- PP.MMMM(QQ) =.2.3 דרך לפתירת שאלות מציאת פונקצית היצע (טווח ארוך או קצר): נרצה שיתקיים.PP = MMMM > AAAA נשווה PP = MMMM ונקבל ביטוי המגדיר את הקשר בין הכמות המיוצרת (Q) ובין המחיר (P). נמצא את נקודת האיזון ע"י מציאת AC (או (ATC לפי הנוסחה ואז אפשר לגזור לפי Q ולחלץ את Q או להשוות.AAAA = MMMM מציבים את Q שהתקבל ב- AAAA PP = ומציבים בנוסחה המתאימה לפי הטווח. אוליגופול / דואופול 2-20 תחרות משוכללת מול תחרות לא משוכללת מספר פירמות אפיון מוצר כניסה לענף פרסום דוגמא תחרות משוכללת רבות סטנדרטי, אחיד כניסה חופשית ענפי. לרוב על ידי גוף על (היצרן הבודד לא מפרסם) ירקות תחרות מונופוליסטית רבות לא סטנדרטי, תחליפים לחלוטין כניסה חופשית ייחוד לעומת המתחרים ע"י היצרן הבודד. נעליים סטנדרטי או תחליפים קרובים מגבלות (לפעמים) הרבה פרסום מול המתחרים בנקים מונופול 1 ללא תחליף קרוב לפעמים קיים חסם כניסה תדמיתי חברת החשמל מונופול מטרת המונופול היא השגת רווח מקסימלי, כאשר הוא צריך להחליט איזה תפוקה Q לייצר (מה המחיר שעליו לגבות) כדי לקדם את מטרתו. הוא רואה מולו עקומת ביקוש רגילה ויכול לשנות את המחיר בהתאם, כאשר עבור מקסימום רווח (כלומר ππ(qq),(mx שיפוע עקומת הפדיון השולי צריך להיות קטן משיפוע עקומת העלות השולית והמחיר ייקבע לפי עקומת הביקוש ) mm.pp(qq שיפוע עקומת הפדיון השולי צריך להיות קטן משיפוע עקומת העלות השולית. P x P m = P(Q m ) MC B E MR D Q m Q x נקודה B היא נקודת שיווי המשקל בתחרות משוכללת ואילו נקודה E היא נקודת שיווי המשקל במונופול ומהווה את מקסימום הרווח. המסקנות מהגרף הן: PP.Π mm > Π, QQ MM < QQ, PP MM >.Π = PP מוצאים את PP mm ומוודאים שהרווח לא שלילי 0 TTTT QQ 8

אם E הוא גמישות הביקוש אז נקבל כי E E E = 1 MR = 0 > 1 MR > 0 < 1 MR < 0 מונופול טבעי מתקיים בשוק למוצר בו העלות הקבועה של הפירמה גבוהה יחסית לעלות המשתנה והחיתוך בין עקומת הביקוש לעקומת העלות השולית נמוך מנקודת האיזון. המוצר יהיה בשוק רק אם הפירמה תוכל לפעול כמונופול, כלומר תהיינה מגבלות לכניסה לענף ולא יתאפשר לחברות אחרות להתחרות בחברה. אם נוסיף פירמה נוספת, נגרום לירידה מתחת לנקודת הסגירה. מונופול מפלה הפירמה המונופוליסטית מוכרת את תוצרתה בין שווקים שונים. בצורה הזו המונופול יכול לקבוע מחירים שונים לסוגי צרכנים שונים ולקבל רווח גדול יותר. קרטל הגדרה פירמות רבות המייצרות מוצר זהה אך מתאחדות לצורך שיווק ונוהגות כמונופול, כלומר קובעות ביחד את כמות הייצור ואת המחיר ומונעות תחרות פנימית ביניהן ככה שהן יכולות לבחור את נקודת שיווי המשקל. הקרטל ירוויח לפחות כמו סכום הרווחים בשוק תחרותי אולם הוא אינו יציב כי בשיקולי היצרן הבודד, אם הוא היה מייצר את הכמות שהקרטל מייצר בגלל שיווי המשקל החדש, אז רווחיו היו גדולים יותר. נרצה למצוא כלי להשוואה כדי לראות מה נחשב קרטל. עודף צרכן כל יחידה שווה לצרכן סכום שונה של כסף. על כל יחידה נוספת הוא מוכן לשלם פחות (תועלת שולית פוחתת ככל שקונים יותר התועלת שנוספת פוחתת). עודף הצרכן הוא ההפרש בין התועלת לבין מה שהצרכן הוציא, כאשר עקומת הביקוש מודדת תועלת שולית ולכן השטח מתחת לעקומת הביקוש מודד את סה"כ התועלת. עודף צרכן הרווח התפעולי שהפירמה משיגה ממכירת המוצרים. בצורה גרפית: קיום המונופול והקרטל פוגע ברווחה של כלל החברה מהסיבות הבאות: בתחרות משוכללת עודף צרכן מוגדר כ- A+B+C ועודף היצרן הוא.D+E במונופול וקרטל עודף הצרכן הוא רק A ואילו עודף היצרן הוא,B+D כך שלמעשה ההפסד של הצרכנים הוא B+C ואילו הרווח של היצרנים הוא.A-C ערכי B+C מודדים את הפגיעה ברווחה מהמעבר מתחרות משוכללת לקרטל. אם הם קיימים, ניתן למדוד מה הפגיעה ברווחה ולהתגונן מול הקרטל (רווחה חברתית מוגדרת כסכום של עודף הצרכן ועודף היצרן). הוא מייצר פחות מדי יחסית לתפוקה שהמשק יכול היה להשיג לו הענף פעל בתחרות משוכללת. 9

המונופול קובע מחיר הגבוה מהמחיר התחרותי והוא גבוה מהעלות השולית לייצור התפוקה. המונופול גורם לעיוות בהקצאת המקורות של המשק ע"י העסקת פחות גורמי ייצור בהשוואה לענף תחרותי. דרכי פתרון שאלות מקסימום הרווח של המונופול יושג בנקודה בה.MMMM = MMMM נגדיר QQ ככמות שממקסמת 1. את רווחי המונופול. מחלצים מהביקוש את.PP 2. מציבים ברווח π ומוודאים שהוא לא שלילי. 3. התערבות הממשלה בשוק הממשלה נוטה להתערב בפעילות הכלכלית במשק כשמנגנון השוק לא מביא לפתרון רצוי מבחינה חברתית, ערכית, יעילות כלכלית או שאינו עונה על צרכי המדיניות. הממשלה תתערב כדי למנוע עיוותים הנוצרים בשווקים שאינם תחרותיים, שינוי דפוסי הצריכה, לצורך אספקה של מוצרים ציבוריים, יצירת צדק חברתי ושינוי בחלוקת ההכנסות וכדי לגבות תקבולים למימון הוצאות הממשלה. היא תעשה זאת באמצעות פיקוח על המחירים, הטלת מיסים, מתן סובסידיות, רכישת עודפים, קביעת מכסות ייצור או ייצור מוצרים באופן עצמאי. מס בסכום קבוע ליחידה מוגדר כמס בגובה t, כאשר על כל יחידה הממשלה מקבלת עוד t. הממשלה למעשה מתווספת כגורם ייצור נוסף, כלומר.PP(DD) = PP(SS) + tt כתוצאה מכך נקבל כי TTTT(QQ) = TTCC 0 (QQ) + tt QQ וההשפעה על העלות השולית תהיה.MMCC 1 = MMCC 0 (QQ) + tt ניתן להסתכל על קביעת הכמות ב- 2 צורות: MC עלה בגובה המס ואז הביקוש המצרפי נשאר ללא שינוי או ש- MC לא השתנה ועקומת הביקוש ירדה בגובה המס. השפעת המס על כמות שיווי המשקל ומחיר המוצר במקרה הכללי נסתכל על השינוי בעקומת הביקוש: סיכום: היצרן מגלגל את המס על הצרכן הצרכן קונה פחות בגלל העלייה במחיר התכנסות לש"מ תקבולי המס המחיר לצרכן עלה. המחיר ליצרן פחת (לפי.(SS 0 הכמות בשוק פחתה. אם עקומת הביקוש היא גמישה לחלוטין, המחיר לצרכן יישאר ללא שינוי ואילו המחיר ליצרן ירד בגובה המס (לא מצליח לגלגל את המס). אם עקומת הביקוש קשיחה לחלוטין, המחיר לצרכן עלה במלוא המס והמחיר ליצרן והכמות נשארו ללא שינוי (היצרן גלגל את כל המס על היצרן). באותו אופן נסתכל על עקומת ההיצע במחיר היצרן: הכמות בשוק קטנה. היצרן מקבל פחות ) 1.(PP הצרכן משלם יותר.PP 1 + tt > PP 0 10

הכנסת הפירמות.QQ 1 PP 1 הכנסות הממשלה.QQ 1 tt אם עקומת ההיצע גמישה לחלוטין המחיר לצרכן יעלה בגובה המס, המחיר ליצרן נותר ללא שינוי וכמות המיוצרת פחתה. אם עקומת ההיצע קשיחה לחלוטין המחיר לצרכן יישאר ללא שינוי, המחיר ליצרן פחת במלוא המס והכמות נשארה ללא שינוי. ניתן להטיל גם מס על הצרכנים אולם מצב זה מסובך יותר בגלל הכמות הגדולה של הצרכנים (יש צורך במנגנון מיוחד כדי להטיל אותו). מס בסכום קבוע מס שאינו תלוי בפעילות החברה (אגרה). המס משנה רק את העלויות הקבועות ולא משפיע על העלויות המשתנות (כלומר העקומות AC ו- AFC משתנות ואילו MC ו- AVC נשארות ללא שינוי). עקומת ההיצע בטווח הקצר תישאר ללא שינוי, ואילו בטווח הארוך יתרחשו שינויים. מס לפי ערך (מס יחסי) במצב המוצא הפירמה מייצרת כמות QQ 0 שבה הרווחים הם במקסימום )) 0.(Π 0 = TTTT(QQ 0 ) TTTT(QQ לאחר הטלת המס מתקיים כי tt).π 1 = [TTTT(QQ) TTTT(QQ)](1 tt) = Π 0 (1 כאשר < 1 tt נקבל שהתפוקה המיוצרת מקיימת,MMMM = MMMM כלומר הכמות המיוצרת לא תשתנה אבל רווחי הפירמה פחתו. העקומה תזוז באופן יחסי למס. סובסידיה הגדרה מס שלילי, שבו הממשלה מחליטה לממן חלק ממחיר המוצר בסכום קבוע ליחידה. אם מס קבוע גורם לתזוזה כלפי מעלה בעקומת העלות השולית, אז סובסידיה קבועה ליחידה תגרום לתזוזה כלפי מטה. כמות שיווי המשקל גדלה, המחיר לצרן ירד והמחיר לצרכן עלה. מחיר מינימום הממשלה קובעת שהיצרן לא יכול לגבות מתחת למחיר מסוים. מחיר המינימום אפקטיבי רק אם הוא גבוה ממחיר שיווי המשקל. כתוצאה מהפעלתו נוצר גם עודף היצע והממשלה יכולה לרכוש את העודפים האלו. דוגמא בולטת היא קביעת שכר המינימום, שבו הממשלה מתערבת כדי לעודד אנשים לצאת לעבוד ולהטיב את התנאים של העניים, או מצב שבו פירמה לא יכולה לחזות את עקומת הייצור שלה לכן לא תוכל לחזות את מחיר הסגירה. מחיר מקסימום היצרן לא יכול לגבות מעבר למחיר שנקבע ע"י הממשלה. ההתערבות תהיה אפקטיבית רק אם מחיר המקסימום נמוך ממחיר שיווי המשקל בשוק, וכתוצאה מהטלתו נוצר עודף ביקוש בשוק. בצורה הזו הממשלה רוצה להבטיח שהצרכנים יוכלו לרכוש את המוצר (בדרך כלל מדובר במוצר בסיסי וחיוני) במחיר נמוך יותר ממחיר שיווי המשקל בשוק חופשי. קביעת מכסות ייצור היצרן רשאי לייצר כמות מסוימת או קטנה ממנה. המגבלה אפקטיבית רק אם הכמות קטנה מכמות שיווי המשקל. התערבות הממשלה במונופול לממשלה יש 3 מטרות עיקריות: הגדלת הייצור במשק. הקטנת הרווחים של המונופול..1.2 11

3. הקטנת מחיר המוצר. האמצעים להתערבות: אמצעים סובסידיה מחיר מקסימום מס על הרווחים יתרונות עונה למטרות 1 ו- 3 עונה לכל המטרות פותר רק את מטרה 2 חסרונות עלות לממשלה מצריך פיקוח על העלויות אין פתרון ל- 1 ו- 3 יישום להתערבות ממשלתית מטרות הממשלה הן מסחר עם מדינות זרות, הקטנת את הגרעון המסחרי (הגדלת תקולים מייצוא והפחתת התשלומים לייבוא) וייצור מקומות עבודה בארץ. היא עושה זאת בעזרת מיסים, סובסידיות, קביעת מכסות והתערבות במסחר חוץ. עסקאות יבוא ויצוא נעשות במטבע חוץ ומשפיעות על הכלכלה במדינה. קיים שער המרה (שער חליפין) בין המטבע המקומי למטבע חוץ. בשוק שבו אין התערבות, המחיר נקבע לפי הביקוש למט"ח לעומת היצע המט"ח (שער חליפין נייד). כאשר יש התערבות בשוק, שער החליפין נקבע ע"י הבנק המרכזי והוא מחיר מינימום או מקסימום. פיחות ערכו של המטבע המקומי פוחת, כלומר עבור 1 יחידה ממנו נקבל פחות מהמטבע הזר. ייסוף ערכו של המטבע המקומי עולה, כלומר עבור 1 יחידה ממנו נקבל יותר מהמטבע הזר. מוצר עם שוק מקומי וייצוא לחו"ל הביקוש בשוק המקומי - LL.DD הביקוש בחו"ל DD EEEEEE גמיש לחלוטין. הביקוש המצרפי - DD. המחיר בחו"ל במט"ח P. המחיר בש"ח הוא P כפול שער החליפין. ההיצע.S S במקרה הזה לחברה אין סיבה לייצא בכלל אין טעם למכור במחיר שנמוך מהמחיר הבינלאומי בארץ עדיף למכור בכמות החל מכאן השפעות על העקומה: השפעת פיחות על הייצוא המחיר בחו"ל יישאר ללא שינוי ואילו המחיר בש"ח יעלה. הכמות המיוצרת תעלה, המחיר לצרכן המקומי יעלה, דבר שיוביל לירידה בכמות הנצרכת בארץ ולהגדלת הכמות המיוצאת. השפעת סובסידיה לייצוא נותנים סובסידיה בגובה s ליחידה על מנת לעודד ייצוא. ההשפעה תהיה כמו השפעת פיחות והעלות לממשלה תהיה s כפול היחידות שיוצאו. השפעת סובסידיה לייצור עקומת ההיצע תזוז ימינה, דבר שיוביל להגדלת הכמות המיוצרת ולהגדלת הכמות המיוצאת. המחיר ליצרן המקומי יעלה ואילו הכמות הנצרכת בארץ לא תשתנה. האפשרות העדיפה על הצרכנים המקומיים היות והם אינם נפגעים. 12

מוצר עם ייצור מקומי ויבוא מחו"ל הביקוש בשוק המקומי.DD LL היצע מקומי.SS LL SS IIIIII גמיש לחלוטין. היצע חו"ל היצע מצרפי. S המחיר בחו"ל במט"ח הוא P. המחיר בש"ח הוא בהתאם לשער החליפין. השפעות על העקומה: השפעת פיחות על היבוא המחיר בחו"ל D לא כדאי לייבא נותר ללא שינוי והמחיר בש"ח עלה (בגרף: ההתיישרות של ההיצע המצרפי עלתה). הכמות המיוצרת בארץ עלתה ואילו הכמות המיובאת ירדה, הכמות הנצרכת בארץ עלתה והמחיר לצרכן מקומי עלה. השפעת מכס על היבוא מכס הוא מס המוטל על היבוא, כאשר על כל יחידה מוטל מס בגובה t. ההשפעה היא כמו השפעת פיחות, כאשר הממשלה מקבלת תקבולים בגובה.tt xx בצורה הזו חלה הירידה הגדולה ביותר בגובה התוצר המיובא בשל הירידה בכמות הנצרכת והן מהגידול בייצור המקומי. מכסות יבוא ניתן לייבוא רק כמות שקטנה מ-.QQ 0 היצע היבוא יהיה המצב לאחר הטלת מכסת הייבוא יהיה המכסה תגרום להקטנת הייבוא, עלייה במחיר לצרכן והקטנת הכמות הנצרכת. היבואן ירוויח יותר כי הוא מוכר כמות מסוימת במחיר גבוה יותר. 13