Draft SI 5 part 1 October 2014 טיוטה לתקן ישראלי ת"י 5 חלק 1 אוקטובר 2014 ICS CODE: בלוקי בטון מאגרגאטים: בלוקים לקירות ולחיפוי Aggregate concrete blocks: Blocks for walls and for cover מסמך זה הוא הצעה בלבד מכון התקנים הישראלי The Standards Institution of Israel 27/10/14 www.sii.org.il רח' חיים לבנון 42, תל-אביב 69977, טל' 03-6465154, פקס' 03-6412762, /דק/
תקן זה הוכן על ידי ועדת 10912 המומחים בלוקי בטון, בהרכב זה: גורדון, אבי הדס וסרמן, סלומון, זיו (יו"ר), חיים משה אהרון ספיר, שלומי רוזנברג, שרצר יוני כמו כן תרמו להכנת התקן: עמי מוזס ונחמיה מסורי. יעל אבוחצירה ריכזה את עבודת הכנת התקן.
טיוטה לת"י 5 חלק 2014) 1 ( הודעה על רוויזיה תקן ישראלי זה בא במקום התקן הישראלי ת"י 5 חלק 1 מאפריל 1999 גיליון התיקון מס' 1 ממרס 2003 גיליון התיקון מס' 2 ממרס 2003 גיליון התיקון מס' 3 מנובמבר 2007 גיליון התיקון מס' 4 ממאי 2009 גיליון התיקון מס' 5 ממאי 2011 מילות מפתח: בניינים, בנייה, חומרי בנייה, בני, בטון, בלוקים, קירות, בדיקות, בידוד תרמי. Descriptors: buildings, construction, building materials, masonry, concrete, blocks, walls, testing, thermal insulation. עדכניות התקן התקנים הישראליים עומדים לבדיקה מזמן לזמן, ולפחות אחת לחמש שנים, כדי להתאימם להתפתחות המדע והטכנולוגיה. המשתמשים בתקנים יוודאו שבידיהם המהדורה המעודכנת של התקן על גיליונות התיקון שלו. מסמך המתפרסם ברשומות כגיליון תיקון, יכול להיות גיליון תיקון נפרד או תיקון המשולב בתקן. תוקף התקן תקן ישראלי על עדכוניו נכנס לתוקף החל ממועד פרסומו ברשומות. יש לבדוק אם התקן רשמי או אם חלקים ממנו רשמיים. תקן רשמי או גיליון תיקון רשמי (במלואם או בחלקם) נכנסים לתוקף 60 יום מפרסום ההודעה ברשומות, אלא אם בהודעה נקבע מועד מאוחר יותר לכניסה לתוקף. סימון בתו תקן כל המייצר מוצר, המתאים לדרישות התקנים הישראליים החלים עליו, רשאי, לפי היתר ממכון התקנים הישראלי, לסמנו בתו תקן: זכויות יוצרים אין לצלם, להעתיק או לפרסם, בכל אמצעי שהוא, תקן זה או קטעים ממנו, ללא רשות מראש ובכתב ממכון התקנים הישראלי.
תוכן העניינים הקדמה... 1 מבוא... 1 פרק א עניינים כלליים... 1 חלות התקן... 1 אזכורים נורמטיביים... 1 מונחים מיון והגדרות... 2 וכינוי... 4.1.1.1.2.1.3.1.4 פרק ב דרישות כלליות... 5 סימון... 5 תעודת משלוח... 6 חומרים... 6 צורה, מבנה וגימור... 7.2.1.2.2.2.3.2.4 פרק ג שיטות בדיקה ודרישות... 7 כללי... 7 מידות... 7 מסת בלוק ומסה מרחבית... 8 חוזק... 9 התנגדות תרמית אופיינית... 12 קרינה, רעילות וסיכונים דומים... 14 הערכת תואמות של המוצר... 14.3.1.3.2.3.3.3.4.3.5.3.6.3.7 נספח א דוגמות לצורות שונות של בלוקי בטון... 17
הקדמה תקן זה הוא חלק מסדרת תקנים החלים על בלוקי בטון מאגרגאטים. חלקי הסדרה הם אלה: ת"י 5 חלק 1 בלוקי בטון מאגרגאטים: בלוקים לקירות ולחיפוי ת"י 5 חלק בלוקי בטון: בלוקים למילוי תקרת צלעות (1) 2 מבוא תקן זה קובע דרישות הנוגעות לסימון, למבנה, לגימור ולחוזק של בלוקים לקירות ולחיפוי. נוסף על כך כלולה בתקן זה הדרישה לעמוד בדרישות התקן הישראלי ת"י 5098. הבלוקים המוזכרים בתקן זה משמשים לבניית קירות פנימיים וחיצוניים, לרבות בנייה חשופה (בנייה נקייה ללא שכבות חיפוי על הבלוקים), לבנייה של מחיצות, של גדרות ושל מעקים ולחיפוי. כמו כן משמשים הבלוקים לבנייה ולחיפוי קירות שנדרש בהם בידוד תרמי לפי התקן הישראלי ת"י 1045, על חלקיו. התקן כולל התייחסות גם לבלוקי תעלה המשמשים לחגורות ולמלבנים בקירות בני כאשר יש בהם מילוי מתאים של בטון מזוין. התקן אינו מפרט את עבודות הבני שחל עליהן התקן הישראלי ת"י 1523 חלק 1. פרק א עניינים כלליים.1 חלות התקן תקן זה חל על בלוקים מטיפוסים שונים לקירות ולחיפוי (ראו הגדרות 1.3.4 עד 1.3.10), העשויים בטון המורכב מאגרגאטים רגילים או קלים או משילוב של שניהם (להלן: בלוקים). תקן זה אינו חל על בלוקים למילוי תקרת צלעות; על בלוקים אלה חל התקן הישראלי ת"י 5 חלק 2. אזכורים נורמטיביים תקנים ומסמכים המוזכרים בתקן זה (תקנים ומסמכים לא מתוארכים מהדורתם האחרונה היא הקובעת): תקנים ישראליים - צמנט: צמנט רגיל ת"י 1 חלק 1 - אגרגאטים מינרליים ממקורות טבעיים ת"י 3 - בלוקי בטון: בלוקים למילוי תקרת צלעות ת"י 5 חלק 2 חוקת הבטון: עקרונות כלליים - ת"י 466 חלק 1 מוספים לבטון ולד י ס: מוספים לבטון - ת"י 896 חלק 1 בידוד תרמי של בניינים - ת"י 1045 (על חלקיו) שיטות מעבדתיות לקביעת התנגדות תרמית אופיינית של רכיבי בניין - ת"י 1375 קירות בני: קירות לא-נושאים - ת"י 1523 חלק 1 תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה - ת"י 5098 שיטות חישוביות לקביעת התנגדות תרמית אופיינית של קירות בני - ת"י 5375 בידוד תרמי שיטה לבדיקת מוליכות תרמית של חומרים - ת"י 5450.1.1.1.2 (1) ברוויזיה לתקן הישראלי ת"י 5 חלק 2, יותאם הכותר שלו לכותר של תקן זה (ת"י 5 חלק 1). 1
מפרטי מכון התקנים הישראלי אגרגאטים מינרליים קלים לבנייה - מפמ"כ 323 תקנים אירופיים EN 12878:2005 - Pigments for the colouring of building materials based on cement and/or lime Specifications and methods of test תקנים לאומיים DIN 52612-2: 1984 - Testing of thermal insulating materials Determination of thermal conductivity by means of the guarded hot plate apparatus Conversion of the measured values for building applications מונחים והגדרות מונחים והגדרות אלה כוחם יפה בתקן זה: אגרגאט רגיל אגרגאט המתאים לתקן הישראלי ת"י 3 והמיועד לבטון. אגרגאט קל אגרגאט המתאים למפרט מכון התקנים הישראלי מפמ"כ 323 והמיועד לבטון. בלוק מוצר עשוי בטון לא מזוין שצורתו תיבה. בלוק חלול (2) בלוק שיש בו חללים, ושנפח הבטון בו קטן מנפחו הכולל של הבלוק כפול 0.8. בלוק חלול ממולא בלוק חלול המכיל בחלליו חומרים אחרים, בעיקר למטרות בידוד תרמי או בידוד אקוסטי, ושמסופק לאתר כיחידה אחת מלאה. (2) בלוק חלוקה בלוק בעל מבנה פנימי המאפשר חלוקה בשבירה או בניסור למספר חלקים קבועים. בלוק מקשי (2)(3) בלוק שאינו בלוק חלול. (2) בלוק מצורף בלוק המיוצר בייצור חרושתי המורכב ממספר חלקי בטון וחלקי חומרים אחרים, שנפח החומרים האחרים בו אינו גדול מ- 50% מנפח הבלוק, ושהחיבור בין החלקים נעשה בהדבקה או באמצעים מכניים..1.3.1.3.1.1.3.2.1.3.3.1.3.4.1.3.5.1.3.6.1.3.7.1.3.8 ראו נספח א. לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית: מקשי -.solid (2) (3) 2
(2) 1.3.9. בלוק משתלב בלוק בעל מגרע אחד או יותר ובליטה אחת או יותר בפאותיו המוצמדות לבלוקים אחרים. המגרע והבליטה יכולים להיות בפאות הרוחב או/וגם בפאות הלחץ. המגרע והבליטה מותאמים בצורתם ובגודלם להשתלבות זה בזה. הערה: אחת הפאות יכולה להיות בעלת סיומת ישרה (2). (2) בלוק תעלה בלוק בעל חתך בצורת תעלה אופקית..1.3.10 ציור 1 דוגמות לצורות הבלוקים ומידותיהם אורך הבלוק (L) המידה הגדולה של הבלוק (ללא בליטה) (ראו ציור 1). רוחב הבלוק (B) מידת הבלוק הנמדדת בניצב לפני הקיר (ראו ציור 1)..1.3.11.1.3.12 3
גובה הבלוק (H) מידת הבלוק הנמדדת בניצב לאורכו ולרוחבו (ראו ציור 1). עובי דופן (c) עובי הדופן לאורך הבלוק (ראו ציור 1). עובי דופן (d) עובי הדופן לרוחב הבלוק (ראו ציור 1). (4) מגרע שקע בפאות הרוחב או/וגם בפאות הלחץ (ראו הגדרה 1.3.19) של הבלוק המיועד להשתלב עם בליטה של פאת בלוק אחר או ליצור חלל נוסף ביניהם (ראו ציור 1). (5) בליטה בליטה בפאות הרוחב או/וגם בפאות הלחץ המיועדת להשתלב במגרע של בלוק אחר. מידות נומינליות מידות הבלוק המוצהרות על ידי היצרן. פאת לחץ הפאה האופקית הניצבת לגובה הבלוק. שטח פאת הלחץ מכפלת אורך הבלוק ורוחבו. מדגם קבוצה של בלוקים שלמים ממין אחד, בגודל אחד, שיוצרו על ידי יצרן אחד..1.3.13.1.3.14.1.3.15.1.3.16.1.3.17.1.3.18.1.3.19.1.3.20.1.3.21 מיון וכינוי ממיינים ומכנים את כל הבלוקים כמפורט להלן: לפי הצורה.1.4.1.4.1 בלוק חלול; הכינוי: "חלול"; בלוק חלול ממולא; הכינוי: "ממולא"; בלוק מקשי; הכינוי: "מקשי"; בלוק חלוקה; הכינוי: "חלוקה"; בלוק משתלב; הכינוי: "משתלב"; בלוק מצורף; הכינוי: "מצורף";.1.4.1.1.1.4.1.2.1.4.1.3.1.4.1.4.1.4.1.5.1.4.1.6 1.4.1.7. בלוק תעלה; הכינוי: "תעלה". (4) בלשון המקצוע מקובל לכנות מגרע ובליטה בשם "שקע" ו"תקע" או "סין" ו"גרז". 4
לפי האגרגאט בלוק עשוי אגרגאט רגיל; הכינוי: "אגרגאט רגיל"; בלוק עשוי אגרגאט קל; הכינוי: "אגרגאט קל"; בלוק עשוי תערובת אגרגאטים קלים, רגילים וצמנט; הכינוי: "אגרגאט מעורב". לפי חוזק הלחיצה (ניוטון לממ"ר) הכינויים יהיו לפי טבלה 2. לפי ההתנגדות התרמית האופיינית הכינויים יהיו לפי סעיף 3.5..1.4.2.1.4.2.1.1.4.2.2.1.4.2.3.1.4.3.1.4.4 פרק ב דרישות כלליות סימון הבלוקים יסומנו על גבי הפאה החיצונית בסימון כמתואר בציור 2. גודל האותיות והמספרים יהיה 50 מ"מ לפחות. הסימון יהיה בצבע, ברור ובר-קיימה, ויעמוד בגשם ובקרינת שמש. בלוקים המיועדים לבנייה חשופה (קירות ללא חיפוי) לפי הסכם עם המזמין, לא יסומנו..2.1.2.1.1 ציור 2 סימון הבלוק הסימון יכלול פרטים אלה: א. שם היצרן או סימן המסחר הרשום שלו; ב. הכינוי לפי ההתנגדות התרמית האופיינית (לפי סעיף 3.5). כינוי זה יסומן על בלוקים המיועדים לבניית אלמנטי בניין שיש לגביהם דרישה לבידוד תרמי; ג. הכינוי לפי חוזק הלחיצה (למעט בלוקי תעלה) (לפי טבלה 2). יסומנו 5 בלוקים לפחות בכל מארז של חבילת משלוח. הסימונים יהיו על הפאה החיצונית של הבלוק כך שייראו בבנייה על גבי הקירות לפני שלב החיפוי..2.1.2 5
תעודת משלוח לכל משלוח תצורף תעודה שיצוינו בה הפרטים המזהים המפורטים להלן: שם היצרן או סימן המסחר הרשום שלו; הכינוי לפי הצורה (לפי סעיף 1.4.1) ושמו המסחרי של הבלוק (אם יש); המידות הנומינליות של הבלוק (מ"מ); הכינוי לפי ההתנגדות התרמית האופיינית (לפי סעיף 3.5). כינוי זה יסומן על בלוקים המיועדים לבניית אלמנטי בניין שיש לגביהם דרישה לבידוד תרמי..2.2.2.2.1.2.2.2.2.2.3.2.2.4 חומרים החומרים המשמשים לייצור הבלוקים יתאימו לדרישות המפורטות להלן: צמנט הצמנט יהיה צמנט רגיל ויתאים לתקן הישראלי ת"י 1 חלק 1. אגרגאטים האגרגאטים יהיו אגרגאטים רגילים המתאימים לדרישות התקן הישראלי ת"י 3 בפרק הדן באגרגאטים לבטון (פרק ב) או אגרגאטים קלים המתאימים לדרישות מפרט מכון התקנים הישראלי מפמ"כ 323 או תערובת של שניהם. כמו כן ניתן להשתמש גם באגרגאטים מחומרים ממוחזרים מחומרי בנייה שמקורם בתהליכי הייצור שבתוך המפעל בכמות שלא תהיה גדולה מ- 4% מסך האגרגאטים. אין להשתמש באגרגאטים ממוחזרים שמקורם מחומרי גלם שאינם מאותו המפעל. גודלו הנומינלי של האגרגאט בבלוקים מקשיים לא יהיה גדול מ- 20 מ"מ, וגודלו הנומינלי בבלוקים חלולים לא יהיה גדול ממחצית עובי הפאה החיצונית. מוספים המוספים הכימיים יתאימו לתקן הישראלי ת"י 896 חלק 1. מותר להשתמש במוספים אחרים, המתאימים למפרט יצרן הבלוק ולהנחיות יצרן המוסף. פיגמנטים הפיגמנטים יתאימו לתקן האירופי.EN 12878:2005 חומרי מילוי חומרים למילוי חללי בלוק חלול ממולא או לחיבור בין דופנות בלוקים מצורפים יתאימו לתקנים הישראליים החלים עליהם. בהעדר תקנים ישראליים, יתאימו חומרים אלה לתקנים הזרים החלים עליהם. מים המים להכנת התערובת או לאשפרת הבלוק יתאימו לנדרש ממים לבטון בתקן הישראלי ת"י 466 חלק 1..2.3.2.3.1.2.3.2.2.3.3.2.3.4.2.3.5.2.3.6 6
צורה, מבנה וגימור צורה הבלוקים יהיו בצורת תיבה שפני פאותיה שטוחים או בצורת תיבה בעלת מגרע או/וגם בליטה בפאות הרוחב או/וגם בפאות הלחץ. מקצועותיה החיצוניים של התיבה יהיו חדים וישרים. בבלוקים לבנייה חשופה יהיו פאות הבלוק החיצוניות על פי הדוגמה שעליה הצהיר היצרן. בבלוק חלול יעברו החללים דרך כל גובה הבלוק בכיוון האנכי. אפשר שחלק מהחללים יהיו סתומים בצד אחד של הבלוק. מותר לייצר בלוקים עם חללים אופקיים למטרות ייעודיות. מרקם הפאות החיצוניות של הבלוק המיועד לטיוח יאפשר הידבקות טובה של שכבת הגימור לבלוק. גימור לא יהיו בבלוק שברים, סדקים, פגמי צורה או כל פגם אחר, העלולים לגרוע מחוזק הבלוק או לפגוע בהתאמתו לשימוש. למרות האמור לעיל מותרים שברים וסדקים קטנים בפאות הרוחב, בדפנות הפנימיות ובמגרעים של הבלוק, הנגרמים בתהליך הייצור, שאורכם אינו גדול מ- 25 מ"מ, ובתנאי שהבלוקים מתאימים לדרישות האחרות של תקן זה. דרישות מיוחדות דרישות מיוחדות, נוספות על הדרישות לצורה ולטיב הגימור שלעיל, ייקבעו לפי הסכם בין המזמין לבין היצרן..2.4.2.4.1.2.4.2.2.4.3 פרק ג - בדיקות שיטות ודרישות כללי בודקים בבדיקות פרק זה בלוקים שלא שימשו עדיין בתהליך הבנייה. בכל הבדיקות בודקים מדגם של 3 בלוקים, למעט בבדיקות המפנות לתקנים אחרים שבהם מפורט המדגם הנדרש. מידות מודדים את מידות הבלוק האורך (L), הגובה (H), הרוחב (B), עובי הדפנות (d;c) במכשיר המאפשר מדידה בדיוק של 0.1 מ"מ, כמפורט להלן: אורך הבלוק (L) מודדים בשתי פאות האורך החיצוניות, במחצית גובהן. אורך הבלוק הוא הממוצע האריתמטי של שתי המדידות. רוחב הבלוק (B) מודדים בשתי פאות הרוחב החיצוניות, במחצית גובהן. רוחב הבלוק הוא הממוצע האריתמטי של שתי המדידות. גובה הבלוק (H) מודדים ב- 4 הפינות. גובה הבלוק הוא הממוצע האריתמטי של 4 המדידות. בשום פינה של הבלוק, הסטייה מהגובה הממוצע לא תהיה גדולה מ- 3 מ"מ. עובי הדפנות (c ו- ( d מודדים עובי כל דופן במחצית הגובה של חלל הבלוק ב- 4 נקודות לפחות. עובי הדפנות הוא הממוצע האריתמטי של 4 המדידות. בכל בלוק שבמדגם, הסטייה המותרת בעובי הדפנות מהדרישות הנקובות בטבלה 1 לא תהיה גדולה מ-( 10% - (..3.1.3.2 7
א( טיוטה לת"י 5 חלק (2014) 1 במדידת הבלוקים לא יובאו בחשבון המגרעות והבליטות שבפאות הרוחב ובפאות הלחץ. המידות הנומינליות של כל הבלוקים שבמדגם יהיו כנקוב בטבלה 1. למרות האמור לעיל ועל פי הסכם בין המזמין לבין היצרן, מותר לייצר בלוקים במידות אורך, רוחב וגובה שונות מהנדרש בטבלה 1, בתנאי שהסטייה מהמידות המוסכמות לא תהיה גדולה מהנקוב בטבלה ושהבלוק המיוצר יעמוד בדרישות האחרות של תקן זה. טבלה 1 מידות נומינליות של בלוקים (המידות במילימטרים) עובי דופן מינימלי (א)(ב) (הממוצע של הבלוקים שבמדגם) גובה (H) רוחב (B) אורך (L) d c 20 20 70 20 20 25 25 25 25 25-30 (א)(ב) 30 (א)(ב) 30 (א)(ב) - 100,200,400 150 250 או 500 או 200 300 600 220 250 הסטייה המותרת +2 ±3 ±3-4 הערות לטבלה: ( בבלוקים שחוזק הלחיצה שלהם מתאים לפחות לכינוי "ח - 4" (ראו טבלה 2) מותר עובי דופן מינימלי של 25 מ"מ בלבד. ב( ( בבלוקים שנועדו לבידוד תרמי, שרמת הבידוד התרמי שלהם מעל (0.8 מ"ר ק' לווט) ושחוזק הלחיצה שלהם מתאים לפחות לכינוי "ח - 5" (ראו טבלה 2) מותר עובי דופן מינימלי של 20 מ"מ בלבד. מסת בלוק ומסה מרחבית אופן הבדיקה אין בודקים בבדיקה זאת בלוקי תעלה. בודקים בלוקים בני 28 יום לפחות. - מודדים את מסת הבלוק בדיוק של 50 ג'. אם מסת הבלוק גדולה מהמפורט בסעיף 3.3.2, מייבשים אותו בתנור בטמפרטורה של 105 צ' למשך 20 שעות לפחות. - מוסיפים את תכולת הרטיבות כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1375. - מחשבים את נפח הבלוק על ידי המכפלה של המידות בפועל: H. B L - מחשבים את המסה המרחבית על ידי חלוקת מסת הבלוק (ק"ג) בנפחו (מ"ק). המסה המרחבית של הבלוק היא הממוצע של המסות המרחביות של 3 הבלוקים של המדגם. דרישות - מסת בלוק יחיד לא תהיה גדולה מ- 24 ק"ג..3.3.3.3.1.3.3.2 8
- המסה המרחבית (ק"ג למ"ק) לא תהיה גדולה ביותר מ- 5 % מהמסה המרחבית הנומינלית המצוינת בתעודת הבדיקה של קיר עשוי בלוקים שנבדק כנדרש בתקנים הישראליים ת"י 1375 או/וגם ת"י 5375 (ראו גם סעיף 3.7.2.3 א שלהלן). חוזק בודקים בלוקים בני 28 יום לפחות. בודקים את חוזק הלחיצה של בלוקים ואת עומס השבר בבלוקי תעלה. בבלוקים מצורפים בודקים גם את תסבולת הגזירה. חוזק הלחיצה ועומס השבר.3.4.3.4.1 אופן הבדיקה לשם קבלת פאות לחץ מישוריות, חלקות ומקבילות, מכינים את הבלוקים לבדיקה, כמפורט להלן: א. מכינים עיסה של מלט, המורכבת מגבס ומצמנט שיחסי הנפחים ביניהם: ⅓ צמנט ו- ⅔ גבס; ב. שופכים את העיסה על משטח מישורי, מפולס, חלק, לא-סופג ומשומן, כגון לוח מתכת או אבן; ג. מניחים על המשטח שהוכן את אחת מפאות הלחץ של הבלוק וממתינים להתקשות העיסה; ד. חוזרים על פעולות א, ב ו-ג גם בפאת הלחץ הנגדית של הבלוק (למעט בלוקי תעלה). ה. מקפידים ששני המשטחים הנוצרים על ידי העיסה יהיו מקבילים ביניהם, בעזרת פלס, או מודדים את גובה הבלוק ב- 4 פינותיו. הפרש הגבהים לרוחב הבלוק לא יהיה גדול מ- 2 מ"מ והפרש הגבהים לאורך הבלוק לא יהיה גדול מ- 4 מ"מ. בבדיקת בלוקים בעלי בליטה ומגרע בפאות הלחץ, משתמשים באבזר מתאים למגרע או לבליטה, שיוצמד לפני השטח תוך שימוש בעיסת המלט כך שייווצר מגע שלם לצורך הבדיקה. לאחר 12 שעות לפחות שמים את הבלוק הנבדק בין לוחות הלחיצה של מכונת בדיקה (מכבש). את בלוקי התעלה בודקים כשהקצוות החופשיים של דופנות הבלוק מופנים כלפי מטה והבלוק נמצא בתנוחה דמוית חי"ת. מידות לוחות הלחיצה יהיו שוות למידות פאת הלחץ של הבלוק או גדולות מהן. לפחות לאחד משני לוחות הלחיצה של מכונת הבדיקה תהיה תושבת כדורית, שמרכזה חופף את מרכז הלוח. מפעילים את העומס בכיוון ניצב לפאות הלחץ, כך שהלחץ יגדל בקצב אחיד של (15±2) נ' לממ"ר לדקה, עד שהבלוק יישבר. מחשבים את חוזק הלחיצה של כל בלוק על ידי חלוקת עומס השבר (נ') בשטח פאת הלחץ (ממ"ר). שטח הבלוק הוא הממוצע האריתמטי של שטח שתי פאות הלחץ שלו. חוזק הלחיצה הממוצע של המדגם הוא הממוצע האריתמטי של חוזק הלחיצה של כל 3 הדוגמות שבמדגם. בבלוקי תעלה, עומס השבר הממוצע של המדגם הוא הממוצע האריתמטי של עומס השבר של כל 3 הדוגמות שבמדגם. דרישות לחוזק לחיצה ולעומס השבר חוזק הלחיצה של בלוק, למעט בלוק תעלה, לא יהיה קטן מהנקוב בטבלה 2. עומס השבר של בלוק תעלה לא יהיה קטן מהנקוב בטבלה 3..3.4.1.1.3.4.1.2 9
א( טיוטה לת"י 5 חלק (2014) 1 טבלה 2 חוזק לחיצה מינימלי של בלוקים (למעט בלוקי תעלה) כינוי הבלוק לפי החוזק חוזק לחיצה (נ' לממ"ר) (א) בלוק אחד ממוצע המדגם 1.5 1.0 ח- 1.5 (ב) 2.0 1.5 ח- 2 (ב) 3.0 2.4 ח- 3 4.0 3.2 ח- 4 5.0 4.0 ח- 5 7.5 6.0 ח- 7.5 10.0 8.0 ח- 10 הערה לטבלה: )1 נ' לממ"ר = 1 מגפ"ס. ב( ( בלוקים שהכינוי שלהם ח- 1.5 ו - ח - 2 מיועדים לחיפוי לצורך בידוד תרמי ולא לבניית קירות. טבלה 3 עומס שבר מינימלי של בלוקי תעלה (א) מידות הבלוק (מ"מ) אורך (L) רוחב (B) בלוק אחד עומס שבר (ק"נ) ממוצע המדגם 150 200 300 130 180 270 100 150 200 400 400 400 הערה לטבלה: (א) את עומס השבר המינימלי של בלוק באורך שונה מ- 400 מ"מ מחשבים באופן יחסי לשינוי האורך. תסבולת הגזירה של בלוקים מצורפים נוסף על בדיקת חוזק הלחיצה ועומס השבר לפי סעיף 3.4.1 שלעיל, בודקים את תסבולות הגזירה של בלוקים מצורפים במכונת בדיקה שיש בה 2 לוחות לחיצה, כשלפחות לאחד מהלוחות תושבת כדורית, שמרכזה חופף את מרכז הלוח. דוגמות הבדיקה יהיו בלוקים מצורפים שלמים שאוחסנו באוויר במעבדה במשך 7 ימים לפחות. מניחים את הדוגמה בין שני לוחות הלחיצה של מכונת הבדיקה. מקפידים שמרכז הדוגמה יחפוף את מרכזה של התושבת הכדורית. לוחצים באמצעות המתקן המתואר בציור 3, הגורם לגזירה במישור לוח הבידוד. מפעילים את כוח הלחיצה דרך סרגל טרפזי מעץ או ממתכת התואם את פרופיל הבלוק, שאורכו כאורך הבלוק בכיוון המסומן בציור 3, בקצב אחיד של (15±2) נ' לממ"ר לדקה. פרטי המתקן מתאימים לבלוק מצורף, שעובי שכבת הבידוד בו הוא 20 מ"מ עד 30 מ"מ..3.4.2 10
לבלוק שעובי שכבת הבידוד בו שונה יש להתאים את שיפוע הסרגל הטרפזי כמפורט להלן: - לשכבת בידוד בעובי קטן מ- 20 מ"מ יהיה שיפוע של 1:5; - לשכבת בידוד בעובי גדול מ- 30 מ"מ ועד 50 מ"מ יהיה שיפוע של 1:3. בשום מקרה לא יהיה מגע בין הסרגל הטרפזי לבין שכבת הבידוד של הבלוק. בזמן הפעלת הכוח מודדים את התזוזה היחסית של רכיבי הבלוק (של נקודות A ו- B שבציור 3) על פני הבלוק. מפסיקים את הפעלת הכוח ברגע שהתזוזה היחסית של נקודות A ו- B גדולה מ- 3 מ"מ או ברגע שהבלוק המצורף מתפרק. הכוח הגורם לאחת מתופעות אלה הוא תסבולת הגזירה של הבלוק. תסבולת הגזירה של בלוק מצורף, ששטחו במישור הקיר 80000 ממ"ר, לא תהיה קטנה מהנקוב בטבלה 4. (לבלוקים ששטחם שונה תיקבע התסבולת לפי יחסי השטחים). טבלה 4 תסבולת הגזירה המינימלית של בלוק מצורף, ששטחו במישור הקיר 80000 ממ"ר (ק"נ) בלוק אחד ממוצע המדגם 1 0.8 11
ציור 3 אופן הלחיצה על הבלוק המצורף בבדיקת תסבולת הגזירה (המידות במילימטרים) 3.5. התנגדות תרמית אופיינית של בלוקים לצורך סימון הבלוקים בכינוי לפי ההתנגדות התרמית האופיינית שלהם, קובעים את הערך החישובי של ההתנגדות התרמית האופיינית, להלן: r b (מ"ר קלווין לווט), של בלוק בטון באחת משתי השיטות המפורטות 3.5.1. בדיקה מעבדתית של קיר בלוקים העשוי מהבלוק הנבדק לפי התקן הישראלי ת"י 1375. 3.5.2. בדיקה חישובית של הבלוק עצמו (ללא שכבות טיח) לפי השיטות החישוביות המפורטות בתקן הישראלי ת"י 5375. 3.5.2.1. בשיטות החישוביות לפי התקן הישראלי ת"י 5375, מביאים בחשבון את ערך המוליכות התרמית החישובית (λ) של הבטון שממנו עשויות יחידות הבלוקים. קובעים את ערך המוליכות התרמית החישובית (λ) של בטון הבלוקים בבדיקה מעבדתית לפי התקן הישראלי ת"י 5450. בבדיקה מודדים את ערכי הבטון כשהוא במצב יבש בתנור ובטמפרטורה של 10 צ' dry,10 C) λ ). לצורך הבדיקה מכינים לוח בטון עשוי מתערובת הזהה לבטון שממנו עשוי הבלוק. מידות הלוח (אורך, רוחב ועובי) יתאימו למכשיר הבדיקה המעבדתית. ממירים את ערך המוליכות התרמית הנמדד, λ dry,10 C, לערך המוליכות התרמית החישובית, λ, על ידי.3.5.2.2.3.5.2.3 הכפלת הערך הנמדד λ לפי סעיף 3.5.2.2 במקדם התיקון (Z+1) לתכולת הרטיבות האופיינית. 12
את Z קובעים לפי תוצאות מחקר של מוסד מחקר מוכר או לפי טבלה 5 המציגה את ערכי Z ביחס לערך λ dry,10 C שהתקבל בבדיקה לפי התקן הישראלי ת"י 5450. הערכים שבטבלה נקבעו לפי התקן הגרמני DIN 52612-2 (כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1045 חלק 0). טבלה 5 ערכי תיקון הרטיבות Z Z λ dry,10 C Z λ dry,10 C Z λ dry,10 C Z λ dry,10 C Z λ dry,10 C 0.150 0.300 0.175 0.250 0.200 0.200 0.225 0.150 0.250 0.100 0.172 0.255 0.197 0.205 0.222 0.155 0.247 0.105 0.170 0.260 0.195 0.210 0.220 0.160 0.245 0.110 0.167 0.165 0.265 0.270 0.192 0.190 0.215 0.220 0.217 0.215 0.165 0.170 0.242 0.240 0.115 0.120 0.162 0.275 0.187 0.225 0.212 0.175 0.237 0.125 0.160 0.157 0.155 0.152 0.280 0.285 0.290 0.295 0.185 0.182 0.180 0.177 0.230 0.235 0.240 0.245 0.210 0.207 0.205 0.202 0.180 0.185 0.190 0.195 0.235 0.232 0.230 0.227 0.130 0.135 0.140 0.145 הערה לטבלה: ערכי Z עבור ערכי ביניים של λ dry,10 C ייקבעו בביון (interpolation) לינארי. כינוי הבלוק לפי ההתנגדות התרמית האופיינית שלו ) b r) לפי סעיפים 3.5.1 או 3.5.2 יהיה כנקוב בטבלה 6..3.5.3 טבלה 6 כינוי ההתנגדות התרמית האופיינית של בלוק כינוי הבלוק לפי ההתנגדות התרמית שלו תחום הערך החישובי של ההתנגדות התרמית r b האופיינית, (מ"ר קלווין לווט) כינוי הבלוק לפי ההתנגדות התרמית שלו תחום הערך החישובי של ההתנגדות התרמית r b האופיינית, (מ"ר קלווין לווט) כינוי הבלוק לפי ההתנגדות התרמית שלו תחום הערך החישובי של ההתנגדות התרמית r b האופיינית, (מ"ר קלווין לווט) 2.18<r b 2.23 220 1.18 <r b 1.23 120 0.18 r b 0.23 020 2.23<r b 2.28 225 1.23 <r b 1.28 125 0.23<r b 0.28 025 2.28<r b 2.33 230 1.28 <r b 1.33 130 0.28<r b 0.33 030 2.35<r b 2.38 235 1.33 <r b 1.38 135 0.33<r b 0.38 035 2.38<r b 2.43 240 1.38 <r b 1.43 140 0.38<r b 0.43 040 2.43<r b 2.48 245 1.43 <r b 1.48 145 0.43<r b 0.48 045 2.48<r b 2.53 250 1.48 <r b 1.53 150 0.48<r b 0.53 050 2.53<r b 2.58 255 1.53 <r b 1.58 155 0.53<r b 0.58 055 13
כינוי הבלוק לפי ההתנגדות התרמית שלו תחום הערך החישובי של ההתנגדות התרמית r b האופיינית, (מ"ר קלווין לווט) כינוי הבלוק לפי ההתנגדות התרמית שלו תחום הערך החישובי של ההתנגדות התרמית r b האופיינית, (מ"ר קלווין לווט) כינוי הבלוק לפי ההתנגדות התרמית שלו תחום הערך החישובי של ההתנגדות התרמית r b האופיינית, (מ"ר קלווין לווט) 2.58<r b 2.63 260 1.58<r b 1.63 160 0.58<r b 0.63 060 2.63<r b 2.68 265 1.63<r b 1.68 165 0.63<r b 0.68 065 2.68<r b 2.73 270 1.70<r b 1.73 170 0.68<r b 0.73 070 2.73<r b 2.78 275 1.73<r b 1.78 175 0.73<r b 0.78 075 2.78<r b 2.83 280 1.78<r b 1.83 180 0.78<r b 0.83 080 2.83<r b 2.88 285 1.83<r b 1.88 185 0.83<r b 0.88 085 2.88<r b 2.93 290 1.88<r b 1.93 190 0.88<r b 0.93 090 2.93<r b 2.98 295 1.93<r b 1.98 195 0.93<r b 0.98 095 2.98<r b 3.03 300 1.98<r b 2.03 200 0.98<r b 1.03 100 3.03<r b 3.08 305 2.03<r b 2.08 205 1.03<r b 1.08 105 3.08<r b 3.13 310 2.08<r b 2.13 210 1.08<r b 1.13 110 3.13<r b 3.18 315 2.13<r b 2.18 215 1.13 <r b 1.18 115 הערה לטבלה: יכולים להיות גם כינויים גדולים מ- 315 בהתאם לחוקיות הקבועה בטבלה, כמפורט להלן: עלייה של 5 במדרגות הכינוי עבור כל עלייה של 0.05 מ"ר קלווין לווט במדרגות התחום. קרינה, רעילות וסיכונים דומים הבלוקים יעמדו בדרישות לגבי רעילות וסיכונים דומים לבריאות המשתמשים, המפורטות בחוקים ובתקנות של מדינת ישראל. הבלוקים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת"י 5098..3.6 הערכת התאמה של בלוקים 3.7. כללי 3.7.1. התאמת תכונות הבלוק לדרישות תקן זה תוערך, כמפורט להלן: בבדיקת אב-טיפוס (ראו סעיף 3.7.2); א. בבקרת ייצור במפעל (ראו סעיף 3.7.3). ב. בדיקת אב-טיפוס 3.7.2. בודקים בדיקות אב-טיפוס בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן: 3.7.2.1. א. כאשר הבלוקים חדשים; כאשר חל שינוי במקורות חומרי הגלם המרכיבים את הבלוק; ב. כאשר חל שינוי בתהליך הייצור, כגון בטכנולוגיה, בציוד, באשפרה. ג. 14
כאשר הכינוי לפי ההתנגדות התרמית האופיינית נקבע בבדיקה מעבדתית (ראו סעיף 3.5.1), בודקים לפחות 3 מדגמים של בלוקים (9 דוגמות סך הכול) בבדיקות המפורטות להלן: א. מידות (ראו סעיף 3.2); ב. מסת בלוק ומסה מרחבית (ראו סעיף 3.3); ג. חוזק (ראו סעיף 3.4). ערכי אב-הטיפוס הם הממוצע האריתמטי של הבדיקות שנערכו. לערכי המידות תוסף הסטייה המותרת המפורטת בטבלה 1. לערכי מסת הבלוק והמסה המרחבית תוסף סטייה מותרת של 5%..3.7.2.2 3.7.2.3. כאשר הכינוי לפי ההתנגדות התרמית האופיינית נקבע בשיטה החישובית (ראו סעיף 3.5.2), בודקים כמפורט להלן: א. קובעים את המידות הגאומטריות (ראו סעיף 3.2): בודקים 3 מדגמים של בלוקים מתוך 3 ימי ייצור שונים (9 דוגמות סך הכול). מידות אב-הטיפוס הן הממוצע האריתמטי של 9 הדוגמות שנבדקו. לערכים אלה תוסף הסטייה המותרת המפורטת בטבלה 1. ב. בודקים את מסת הבלוק ואת המסה המרחבית (ראו סעיף 3.3): נוטלים 7 מדגמים של בלוקים מתוך 3 ימי ייצור שונים (21 דוגמות סך הכול). מסת הבלוק והמסה המרחבית של אב-הטיפוס הן הממוצע האריתמטי של 21 הדוגמות שנבדקו. לערכים אלה תוסף סטייה מותרת של 5%. ג. קובעים את חוזק הלחיצה ועומס השבר (ראו סעיף 3.4): בודקים 3 דוגמות של בלוקים מתוך 3 ימי ייצור שונים. חוזק הלחיצה של אב הטיפוס הוא הממוצע האריתמטי של 3 הדוגמות שנבדקו. בבלוקי תעלה, עומס השבר של אב הטיפוס הוא הממוצע האריתמטי של 3 הדוגמות שנבדקו. ד. ה. קובעים את ערך המוליכות התרמית החישובית של בטון הבלוק בבדיקה מעבדתית לפי התקן הישראלי ת"י 5450 (ראו גם סעיף 3.5.2.2 להלן), בודקים דוגמה בודדת. מחשבים את הכינוי לפי ההתנגדות התרמית האופיינית לפי ת"י 5375 (ראו סעיף 3.5.2.1 להלן). הכינוי ייקבע בתנאי שלאחר ייבוש הבלוק בתנור, הפרש ערכי המסה המרחבית המחושבת לפי התקנים הישראליים ת"י 5375 ות"י 5450 לא יהיה גדול מ- 3%. הערכת התאמה של תכונות אחרות המצוינות בתקן זה (ראו לדוגמה סעיף 3.6) תיעשה לפי תקני הבדיקה הרלוונטיים לתכונות אלה..3.7.2.4 3.7.3. בקרת ייצור במפעל 3.7.3.1. כללי היצרן יקים, יתעד, ינהל ויישם מערכת בקרת ייצור כדי לוודא שהמוצר מתאים לתכונות שנקבעו בבדיקות אב-טיפוס ולשאר הדרישות שנקבעו בתקן זה. בדיקות חומרים היצרן יוודא שכל חומרי הגלם יתאימו לדרישות התקנים הרלוונטיים שחלים עליהם..3.7.3.2 15
ניטור מסת הבלוק בתהליך הייצור ניטור תהליך הייצור ייערך באופן שוטף על ידי בדיקת מסת בלוק. עורכים את הניטור באחת מהאפשרויות האלה: א. ניטור ישיר (on-line) בזמן תהליך הייצור; ב. ניטור לאחר ייבוש באוויר. מסת בלוק לאחר ייבוש באוויר לא תהיה גדולה מהגבול העליון שנקבע בבדיקת אב-טיפוס לגבי מסת הבלוק והמסה המרחבית (ראו סעיף 3.7.2.3 ב)..3.7.3.3 הערה לסעיף א: מכיוון שהניטור הישיר נעשה על בלוק המכיל מים הנדרשים לתהליך הייצור, על היצרן לבצע ניסויים מוקדמים כדי לקבוע את היחס בין מסת הבלוק הרטוב למסת הבלוק היבש באוויר. בדיקה של בלוק מוגמר בודקים 3 בלוקים מוגמרים מדגם מסוים שיוצר באותו יום, כמפורט בטבלה 7..3.7.3.4 טבלה 7 בדיקות עבור בלוק מוגמר מספר סידורי הבדיקה מספר הסעיף או שיטת הבדיקה מטרת הבדיקה תדירות הבדיקה מידות ראו סעיף 3.2 התאמה לדרישות תקן זה פעם ביום 1 מסה מרחבית ראו סעיף 3.3 התאמה לדרישות תקן זה פעם ביום 2 חוזק הלחיצה ראו סעיף 3.4 התאמה לדרישות תקן זה פעם בחודש 3 שלמות בדיקה חזותית התאמה למשלוח ולדרישות הלקוח כל משלוח 4 4. 5. 16
נספח א - דוגמות לצורות שונות של בלוקים (למידע בלבד).6 בלוק חלול בלוק מקשי בלוק מצורף באמצעים מכניים (1) בלוק מצורף באמצעים מכניים (2) בלוק משתלב בלוק משתלב בעל פאה ישרה בלוק חלוקה בלוק תעלה 17