נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים

Transcript

1 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה תקציר השינויים הרבים שחלו בחברה הערבית בישראל בשלושת העשורים האחרונים, לא פסחו גם על המגזר הנשי. מחקר זה, מרביתו תיאורי, עוסק באחת התופעות המעניינות של השינוי: יזמות עסקית של נשים ערביות. במאמר מוצגים ממצאי סקר רחב היקף שנערך באזור המשולש הגדול והקטן, בקרב 507 בעלות עסקים קטנים. הסקר לווה במחקר איכותני, בו נערך ניתוח תוכן של ראיונות עומק עם נשים שהשתתפו בקבוצות מיקוד וקבוצות תמיכה לנשים יזמות. ניתוח התוכן שימש בעבודה זו לביאור חלק מהממצאים התיאוריים שהניב הסקר הכמותי. שילוב שתי השיטות המחקריות מאפשר לעמוד על מאפייניה של היזמת הערבייה בת זמננו, ולתאר את הקשיים הייחודיים ליזמות ערביות, הנובעים מהשתייכותן לשלושה מעגלים חברתיים מקפחים: המיעוט הערבי בישראל, קבוצה תרבותית בעלת מבנה חברתי פטריארכאלי שמעמדן האישי והחברתי של הנשים בו נחות, ולעולם העסקי הגברי בעיקרו. בנוסף, העבודה מנתחת את צרכיה של היזמת הערבייה בתחום הידע העסקי ומצביעה על צרכיה הייחודיים, שעיקרם ליווי מקצועי והקניית ידע מקצועי לניהול עסקים. ככלל, כניסתן של נשים ערביות יזמות לעולם העסקים היא תופעה חלוצית פורצת דרך, אולם, כדי להפכה לחלק מן המציאות החברתית העולה בקנה אחד עם מגמות השינוי בעולם המודרני, יש ליזום תהליכי תמיכה, הכשרה וליווי עסקיים. על אלו להתאים ספציפית לנשים בעלות עסקים קטנים במגזר הערבי בכלל, ולהתמקד בעסקים בהם יש פוטנציאל התרחבות והעסקה של נשים נוספות באזורים בעלי פוטנציאל רב יותר להתפתחות עסקית שתזכה גם לתמיכת הרשויות. מילות מפתח: נשים, מגדר, ערבים, עסקים. מבוא מטרת מחקר זה לתאר ולנתח את המאפיינים, הקשיים והצרכים הייחודיים של נשות עסקים באזור המשולש, נושא שטרם פורסמו אודותיו ממצאים. המחקר מתבסס על ניתוח 91

2 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 92 נתונים שנאספו בסקר גישוש שערכנו ועל ניתוח תוכן איכותני analysis( )content של ראיונות עומק שנערכו עם נשים יזמות, כחלק מהשתתפותן בקבוצות תמיכה ובקבוצות מיקוד המיועדות לנשים יזמות באזור המשולש. בעבודה זו נותח מצבן של נשים יזמות ערביות בישראל כמובילות שינוי, ונעשה ניסיון לקשור בין הממצאים המתוארים והמנותחים לבין תהליכים חברתיים ושינויים שחלו במעמד האישה הערבייה בישראל. לעבודה זו נוסחו שלוש שאלות מחקר: מהם המאפיינים של נשים בעלות עסקים במגזר הערבי בישראל? אילו קשיים ניצבים בפני אישה יזמת במגזר הערבי? מהן הדרכים בהן ניתן לסייע ולהעלות את הסבירות להצלחת יוזמות עסקיות של נשים ערביות? השערת המחקר מתייחסת להבדלים בין אוכלוסיית הנשים הערביות היזמות לעומת אוכלוסיית הנשים המשתתפות בשוק העבודה המאורגן בישראל: שכיחות הנשים ברמות ההשכלה השונות בקרב נשים יזמות שונה משכיחות הנשים באותן רמות השכלה בקרב העובדות בשוק התעסוקה המאורגן; שכיחות הגילאים בקרב היזמות הערביות שונה מזו המאפיינת את הנשים הערביות המשתתפות בשוק העבודה המאורגן. תמורות בחברה הערבית החברה הערבית בישראל עוברת בעשורים האחרונים תמורות רבות בהתארגנות הפוליטית, במבנה החברתי-תרבותי ובתחומי החינוך והכלכלה. מספר גורמים מאיצים תהליכים אלה: תהליכים חברתיים פנימיים - פוחת כוחן של החמולות, בעוד שגדלה האוטונומיה של המשפחה הגרעינית בקביעת מטרותיה וענייניה )דאוד, 2002; כנאענה, 2005(; מפגשים בין-תרבותיים - ההזדמנות למפגש עם הרוב היהודי, הן ישירות והן באמצעות כלי התקשורת השונים, מעלה את המודעות לצורות שונות של התארגנות חברתית, שוויונית יותר )קוליק וריאן, 2005(; תהליכי המודרניזציה - מתנהלים במספר מישורים. כלכלית ניתן לציין את השיפור המתמיד ברמת החיים וחופש בחירה גדול יותר בתחום התעסוקה )דרורי, 1996(. בנוסף, נרשמת מגמה של צמצום הילודה, כאשר הרווחה הכלכלית מזוהה עם צמצום מספר הילדים )קוליק וריאן, 2005(. מבחינה ערכית, הולכת ומתפתחת מערכת ערכים יותר ליברלית ודמוקרטית, המחליפה בהדרגה את המסורתית Rigbi(,Arar & 2009(; תהליכי עיור - נובעים ממספר גורמים, חלקם היסטוריים, חלקם קשורים להיבטים פוליטיים ולמדיניות מכוונת הנמשכת החל ממלחמת 48' ועד ימינו, וחלקם מושפעים, בין היתר, מן התהליכים שכבר הוזכרו - החברתיים, התרבותיים והשפעת המודרניזציה )ח'מאיסי, 2004(. כתוצאה מכך ניכרת נטישת ענפי החקלאות והאצת ההתפתחות בענפי

3 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 93 המסחר, השירותים והתעשייה הזעירה בענפי ה- low-tech )אל-חאג', 1999(. השכלה - בהתאם למגמה של הקטנת גודל המשפחה הערבית הממוצעת ושינוי המיקוד לכיוון פיתוח המשאב האנושי במגזר הערבי )שם (, חל שיפור מתמיד ברמת ההשכלה במגזר בעשור האחרון )מוסטפא, 2007(. האינטלקטואלים ובוגרי האוניברסיטאות, נחשבים לעמוד התווך של החברה המתפתחת )אל-חאג', 1999; Haj,Al 2003(. כיום, בחברה הערבית נחשבת ההשכלה למשתנה משמעותי בהקניית סטאטוס חברתי, וקובעי הדעת בחברה הערבית רואים בה פוטנציאל עיקרי לשיפור מעמדה ותדמיתה של החברה הערבית )עראר ואבו-עסבה, 2007(. ברמה האישית, במקביל לתמורות במבנה החברתי-חמולתי בחברה הערבית, ההשכלה היא המשתנה העיקרי ביצירת הזדמנויות לנייעות חברתית-כלכלית )חאג' יחיא, 2006(. עם זאת, לא נמצא קשר מלא בין רמת ההשכלה לבין הריבוד התעסוקתי במגזר הערבי: לאחוז ניכר מבוגרי המוסדות להשכלה גבוהה יש הזדמנויות תעסוקתיות דומות לאלו הקיימות לבעלי השכלה תיכונית )חאג'-יחיא, 2006(. התפתחות עסקית מסחרית - לאורך השנים ניכרת הקצאת משאבים לא שוויונית לעידוד היוזמה הכלכלית בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי. מאז קום המדינה, יזמים ערבים לא נהנו, במישרין או בעקיפין, ממדיניות מכוונת הבאה לעודד יוזמות כלכליות והשקעות בפיתוח התשתית הכלכלית; אלו כוונו בלעדית למגזר היהודי )אזורי פיתוח, תוכניות מתאר, תוכניות פיתוח ומענקי פיתוח( ופסחו במתכוון על המגזר הערבי )חיידר, 2005(. הקצאת המשאבים הלא שוויונית בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי )ראו למשל מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בראשות רכס ונבות, 2006( ולצדה רמת ציפיות נמוכה לגבי אפשרות שיווק מוצרים לשוק היהודי, הגבילו יזמות עסקית במגזר הערבי. אלה גרמו לכך שיזמים ערבים ראו שמלכתחילה פתוח בפניהם מרחב פעילות כלכלית מקומי מוגבל )חיידר, 2005(, המתמקד בעיקר בתחום המסחר והשירותים ובתעשייה זעירה בענפי ה- tech.low אף על פי כן, ניכרת מגמת התפתחות נמשכת ומואצת של ענפי המסחר והשירותים בתוך המגזר הערבי עצמו. בין ההתפתחויות התומכות במגמה זו ניתן למנות את הגידול המהיר של האוכלוסייה הערבית, השיפור המתמיד ברמת החיים ושינוי דפוסי הצריכה של חבריה )ג'ובראן, 1998; אצל חיידר, 2005(. גם סגירת שוקי הגדה בפני המיעוט הערבי בישראל והסגר שהוטל על ערים פלשתיניות, גרמו לחזרת הצרכנים הערבים לשווקים המקומיים ותרמו להאצת האקטיביזם העסקי-מסחרי במגזר הערבי, בעיקר באזור המשולש הסמוך לגדר )ח'אמיסי 2006(. ככלל, קיים גידול מתמשך במספר העסקים המסחריים ובמספר המועסקים בענף המסחר, אולם, עדיין מדובר במספר רב של עסקים זעירים ועסקים קטנים המתמחים בתחומי מסחר מצומצמים, בעיקר בענפי המזון, הטכסטיל, חומרי הבניין, כלי בית וכד'.

4 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 94 מכלל העצמאים במגזר הערבי בישראל, אחוז העצמאים הגבוה ביותר נמצא במשולש %, בגליל %, ביישובים מעורבים % וחותם את הרשימה הנגב בו מצויים 7.8% עצמאים. )ח'מאיסי, 2009, לוח - ב 20 (. הנתונים האחרונים מלמדים שההכנסה הממוצעת לעצמאי ערבי היא 4,636 לחודש בשנה, כשמספר העצמאים עומד על 25, % מן העצמאים במגזר הערבי משתכרים פחות ממחצית מהשכר הממוצע, )ח'מאיסי, 2009, לוח - ג 16 (, דהיינו, מבחינה כלכלית, יזמות עסקית אינה תמיד משתלמת. תמורות במעמד האישה בחברה הערבית בישראל השינויים והתמורות שחלו במגזר הערבי לא פסחו על קבוצת הנשים הערביות בישראל והם מתבטאים בתחומי חיים רבים. רמת השכלה - עם השנים חלה עלייה ברמת ההשכלה של נשים במגזר הערבי וצמצום פער ההשכלה בינן לבין הגברים, עד לסגירת הפער. בשנת 1970 עמד שיעור הנשים הערביות שלמדו במוסדות להשכלה על 10% מכלל הסטודנטים הערבים, ואילו בשנת 2006 מגיע שיעורן ל- 55.6% מכלל הלומדים. להתפתחות זו קדמה עלייה באחוז הבנות הערביות הלומדות בתיכון ואחוז הזכאיות לבגרות, שהינו גבוה משמעותית בקרב הבנות, בהשוואה לבנים במגזר. כיום, הגישה להשכלת הנשים בחברה הערבית אינסטרומנטאלית, היא נתפסת כאמצעי לקידום סיכוייה להינשא נישואים "טובים יותר", ואינה נתפסת כאמצעי למימוש עצמי )כנאענה, 2005(. דפוסי יציאה לעבודה - מרבית הנשים המשתתפות בשוק העבודה במגזר הערבי עושות זאת בתחום יישובן, בסביבת עבודה המאפשרת פיקוח חברתי ( Haj,Al 2003(. כאן נציין תופעה חדשה יחסית - ההגירה הפנימית של נשים ערביות מאזורים כפריים בגליל ובמשולש לירושלים. ראשיתו של התהליך במעבר לירושלים לצורך רכישת השכלה והוא מסתיים בהתיישבות קבע בעיר, הרחק ממנגנוני הפיקוח החברתיים והחמולתיים )עראר ומסרי- חרזאללה, 2007(. השתתפות בשוק העבודה - האוטונומיה הגדלה והולכת של המשפחה הגרעינית בקביעת ענייניה, הובילה להכרה הגוברת בתרומה שיש לתעסוקה של שני ההורים למשק הבית והאיצה תהליכי יציאה לעבודה של נשים )דאוד, 2002; כנאענה, 2005(. גם התופעה, בה ראש המשפחה מובטל ונטל הפרנסה נופל על האישה הערבייה, אינה נדירה כפי שהייתה בעבר )כנעאנה 2005(. לתרומה הכלכלית של האישה הערבייה למשק הבית יש תוצאות נלוות, הנוגעות למעמדה האישי: עלייה ברווחתה הנפשית, בתפיסת מעמדה, בכוחה ובהשפעתה

5 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 95 במשפחה הגרעינית. לעומת זאת, מועט בהרבה השינוי במעמדן החברתי והפוליטי של נשים עובדות )שם(. בין השנים עלה שיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה ב- 40% )וירצברג 2001(, אך הוא עדיין נמוך בהשוואה לנשים היהודיות )17% לעומת 51% בקרב נשים יהודיות בשנת 2003(. כפועל יוצא, משקלן של הנשים הערביות בכוח העבודה הכללי של הנשים בישראל עומד על 5.8% בלבד, זאת יחסית למשקלן הגבוה פי שלושה באוכלוסייה הכללית )פיכטלברג, 2004(. הקשר בין רמת השכלה ורמת הכנסה - עשרות מחקרים שנערכו במדינות מפותחות, מצביעים על קשר חיובי בין רמת השכלה של הפרט לבין הכנסתו. נמצא, שגם במדינות מתפתחות המצויות בתהליכי שינוי מואצים, קשר זה תקף. כך למשל, במחקרו של )2006(, Kamakshya נמצא קשר חיובי בין רמת ההשכלה באזורים שונים בהודו )מספר התלמידים בוגרי התיכון באזור(, לבין רמת ההכנסה הממוצעת באותו אזור )כולל אזורי פריפריה(. ממצא זה נכון הן לגבי שיעור הגברים והן לגבי שיעור הנשים המשכילות )בוגרות התיכון( באזור, אולם הממצא המעניין ביותר במחקר מתייחס לפערי ההשכלה בין נשים לבין גברים בכל אזור: ככל שהפער בין שיעור הבנים והבנות בוגרות התיכון גבוה יותר, כך רמת ההכנסה באותה מדינה בהודו נמוכה יותר. מובן שאין לראות במתאם זה קשר סיבתי, וקרוב לוודאי שמשתתפים בחיזוק הקשר משתנים מתערבים שונים, אולם לא ניתן להתעלם ממשמעותו של ממצא סטטיסטי זה. חברה הדואגת לצמצום פערים בין מגדריים בהשכלה של חבריה, מגדילה את ההסתברות שתהנה מרווחה כלכלית. הקשר בין רמת הכנסה והשתתפות נשים בשוק העבודה - בהיבט המשפחתי, כניסתה של האישה למעגל העבודה ותרומתה לשיפור ההכנסה ברמת היחידה המשפחתית, יכולים להוות גורם מרכזי בשינוי מעמדה של האישה הערבייה )רינאוי, 2003(. בהיבט הכלכלי, תרומת עבודת הנשים לכלכלת המשפחה ידועה. כ- 48.4% מן המשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני, גם לאחר תשלומי העברה )ורצברגר, 2001(, אולם למשפחות שיש בהן יותר ממפרנס אחד, סיכוי גדול יותר לצאת ממעגל העוני. מסקנה זו נובעת ממצאי המחקרים האחרונים, המצביעים על כך שההכנסה הממוצעת של משק בית ערבי בישראל בשנת 2005 הייתה, 7,483 כש מתוכה מגיעים מעבודה. אולם, במשפחות בהן היו שני מפרנסים היא עלתה ל- 13,210, מתוכם 12,100 מעבודה )ח'מאיסי, 2009, לוח ג 4 (. בהתאם לבסיס ההכנסות, גם הוצאות הצריכה והרווחה הכלכלית עולות משמעותית כאשר יש שני מפרנסים בבית - מ- 2,686 בממוצע למפרנס אחד ל- 3,249 בממוצע למשפחה עם שני מפרנסים )שם, לוח ג 11 (.

6 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 96 הקשר בין שיעור השתתפות של נשים בשוק העבודה ובין רמת ההשכלה ומשתנים סוציודמוגרפיים נוספים - אחד הממצאים החוזרים ונשנים בספרות המקצועית, מצביע במדינות מפותחות על קשר ישיר בין רמת ההשכלה לבין הסיכוי למציאת תעסוקה, בקרב גברים ובקרב נשים כאחד. לוח 1 להלן מציג נתונים על הקשר בין רמת ההשכלה של האישה הערבייה לבין שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל. לוח 1: שיעור ההשתתפות של נשים ערביות ושל נשים יהודיות בכוח העבודה, לפי מספר שנות לימוד, 2005 מספר שנות לימוד נשים ערביות )%( נשים יהודיות )%( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם 2005, מן הלוח עולה שיש קשר חיובי בין רמת ההשכלה לשיעור התעסוקה, כאשר שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה עולה ככל שעולה מספר שנות הלימוד. חשוב להדגיש שבקרב נשים שלמדו לימודים על-תיכוניים, שיעור ההשתתפות כפול משיעור ההשתתפות של כלל הנשים הערביות בגיל העבודה )18%(, ואילו בקרב נשים שלמדו 16 שנות לימוד ומעלה, שיעור ההשתתפות הינו פי ארבעה, או יותר, משיעור ההשתתפות הממוצע. השוואת דפוס ההשתתפות של נשים בשוק התעסוקה בין שתי האוכלוסיות, הערבית והיהודית, מצביעה על מספר הבדלים: שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של הנשים היהודיות גבוה משמעותית בכל רמות ההשכלה המושוות )למעט בקרב בעלות השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה, שם ההבדל ביניהן קטן(; במגזר היהודי ישנה קפיצה משמעותית )פי 2.5( באחוז התעסוקה של נשים שלמדו לימודים תיכוניים בהשוואה לנשים שלמדו עד שמונה שנות לימוד. לעומת זאת, במגזר הערבי הפער בין שתי קבוצות אלה, באחוז ההשתתפות בשוק העבודה, מתון בהרבה.

7 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 97 משתנים נוספים המשפיעים על שיעור התעסוקה של נשים ערביות: גיל - שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר של נשים בשוק העבודה הינו בגילים 34-25; מצב משפחתי - שיעור השתתפותן של הרווקות גבוה משמעותית משל הנשואות; ככל שמספר הילדים עולה, יורד שיעור ההשתתפות בשוק העבודה; מקום מגורים - שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בערים גבוה ביותר מפי שניים, בהשוואה לשיעורן ביישובים כפרים. יש לציין שאחת הסיבות לרמות התעסוקה הנמוכות, בהשוואה לאוכלוסיית הנשים היהודיות, הינה המבנה הכפרי של היישובים הערבים בישראל, בו מתרכזת מרבית האוכלוסייה הערבית. יישובים אלה סובלים מפיתוח כלכלי מועט ומנסיבות חברתיות וקודים תרבותיים המגבילים את אפשרויות התעסוקה של הנשים )עראר ואבו-עסבה, 2007(. מצבן של נשים ערביות בשוק העבודה - את מצבן בשוק העבודה יש לבחון לאור השתייכותן המשולשת לקבוצות התייחסות שוליות: לקבוצת המיעוט הערבי בישראל, הכפופה ותלויה בקבוצת הרוב היהודי במדינה; לחברה הערבית המאופיינת בדפוס שליטה גברי; ולמגדר הנשי שמאופיין במעמד נחות בשוק העבודה. עולה מכך שנשים ערביות בשוק התעסוקה סובלות מאפליה משולשת: כמיעוט אתני )אבו-בקר, 2001(; כנשים בשוק העבודה; וכנשים בסביבה חברתית פטריארכאלית, בה מעמדן )הנחות( מוכתב לפי נורמות וערכים מסורתיים המאפיינים את החברה הערבית )אבו-עסבה, 2005 א ;עראר ואבו-עסבה, 2007(. מצבה של האישה הערבייה בישראל דומה לשוליות המשולשת ממנה סובלות נשים מוסלמיות בהקשר האמריקאי - במרחב הקהילתי, במרחב התעסוקתי ו במרחב האישי כאחת al.(,yazbeck-hadad et 2007(. לנוכח זאת נראות מגמות ההתפתחות האישית של הנשים הערביות - ברכישת השכלה, בהשתתפות גוברת והולכת בשוק העבודה ובשיפור מעמדן האישי - מרשימות ומהותיות. הדעות חלוקות בסוגיית התמורה במעמד החברתי של האישה הערבייה. בשנת 1996 טענה פאריז כי במבנה החברתי תרבותי של קבוצת המיעוט הערבי, האישה הערבייה אינה מסוגלת לפרוץ את המעגל הדורי ולצאת לדרך הישגית. עשור לאחר מכן, טוענת חג' יחיא )2006(, שמעמדה החברתי של האישה הערבייה התקדם ויש בו שינויים בין דוריים מובהקים. בדומה למגזר היהודי, הנשים הערביות הפכו לדומיננטיות בתחום החינוך, הקולט את רוב בעלות ההשכלה הגבוהה, גם אם הוא אינו תחום לימודיהן )מסרי-חרזאללה, 2004(. הכנסתן של הנשים הערביות, אמנם נמוכה ב- 17% מזו של הנשים היהודיות, אך גבוהה מזו של הגברים הערבים ב- 5% )נתוני הלמ"ס אצל עראר ואבו-עסבה, 2007(. תרגום הישגים אלה לנכסים חברתיים הינו שאלה של זמן.

8 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 98 יזמות נשים במגזר הערבי והקשר לרמת ההשכלה יזמות עסקית, לפי הגדרתה המצומצמת יותר, היא פעילות הקשורה להקמה או לרכישה של עסק ולניהולו השוטף של העסק. היזם העסקי הוא הבעלים והמנהל של העסק והעסק יכול לשמש לצורך תעסוקה עצמאית של יחיד או לצורך העסקה של רבים and( Leonie.)2000,Timms יזמות עסקית ככלל היא בחירה תעסוקתית שכיחה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים, גם כאשר מדובר בהקמה ובניהול עסקים בינוניים וקטנים ).A,Fielden,.S and Dawe, 2004(; ואילו בהיקף כלכלי נרחב )עסקים גדולים( היא תופעה נדירה בקרב נשים ומאפיינת ברוב במוחלט של המקרים נשות עסקים הבאות ממשפחות העוסקות מסורתית בעסקים ומהוות ממשיכות דרך. קרון ושותפיה )2006( מנתחים את גוף הידע שהצטבר במחקרים שעסקו בהבדלים בין מגדריים בנושא היזמות העסקית בעולם המערבי. הם מבחינים בין שלוש גישות "אידיאולוגיות" המנסות להסביר הבדלים אלה: הגישה 'הפמיניסטית ליבראלית' המתמקדת בחקר גורמים מפלים חיצוניים המציבים ספי כניסה גבוהים בפני נשים המבקשות להיכנס לתחום היזמות וההעסקה העצמית; הגישה 'הפמיניסטית חברתית' המדגישה קיומם של מבנים חברתיים וסביבה תרבותית שאינה מעודדת נשים ליזום יוזמות עסקיות; ו'גישת האוריינטציה' בפמיניזם הטוענת שישנם הבדלים משמעותיים באופן בו פועלים נשים וגברים בעולם העבודה, וישנם הבדלים במוטיבציות המובילות נשים וגברים לפנות ליזמות עסקית Barbato(,DeMartino & 2003(. מעבר לגישות המחקר "האידיאולוגיות", מציינים מחקרים רבים שהנשים והגברים הפונים ליזמות עסקית, מונעים בראש ובראשונה מהרצון לעצמאות et.al.(,shane 1991(. אולם, בקרב הנשים היוזמה העסקית מעוגנת במוטיבציה להעסקה עצמית ומתבטאת בחיי היום- יום במציאת האיזון בין צרכי העסק לבין צרכי התעסוקה, בעוד גברים שואפים לעצמאות כלכלית ולהתעשרות ומפנים את מירב מאמציהם לביסוס העסק ולהתרחבותו DeMartino(.)2004,Henry et.al. ;2003,& Barbato נשים המחזיקות עמדה תעסוקתית במגזר הערבי, אכן משפרות את הסטאטוס האישי שלהן, אולם, כאמור לעיל, גם העלייה ברמת ההשכלה בקרב נשים ערביות אינה מתורגמת במלואה להישגים תעסוקתיים בשוק העבודה המאורגן, בשל ההזדמנויות התעסוקתיות המוגבלות הפתוחות בפניהן ובשל אילוצים חברתיים המגבילים את מרחב הבחירה שלהן )עראר ואבו-עסבה, 2007; מוסטפא, 2007; אטרש, 2002; חיידר, 2005(. בהקשר זה, יזמות עסקית עשויה להיות פתרון תעסוקתי הולם ומסלול לשיפור מעמדן האישי ולהגדלת

9 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 99 סיכויהן לנייעות חברתית, גם בקרב אוכלוסיות חלשות ביישובים כפריים וגם בקרב נשים משכילות פחות. ניתוח ראיונות העומק, שנעשו במקביל לסקר הכמותי, אכן מצביע על תמה חוזרת ונשנית, לפיה רבות מן היזמות הערביות פנו למסלול התעסוקה העצמית בשל מחסור במקומות עבודה מאורגנים ביישוב עצמו, ואילוצים הקשורים למגבלת ניידות שאינה מאפשרת להן חיפוש, או קבלת הצעות עבודה, מחוץ ליישוב )נשים מוסלמיות במגזר הערבי מחויבות בליווי גבר מן החמולה שלהן בכל יציאה מן הבית(. צירוף הנסיבות התעסוקתיות, יחד עם האילוץ החברתי, הוביל נשים נחרצות, שהיו מעוניינות בתעסוקה, לפתוח חנויות ועסקים מסחריים קטנים ביישוב עצמו )כנאענה, 2005(, לעיתים בברכת ראש המשפחה ובהשראתו, ולעיתים ללא הצבת מכשולים מצידו. בהקשר זה נציין שלתעסוקה כעצמאית יש יתרון נוסף הקשור לגמישות התעסוקתית, המאפשרת לה למלא בו זמנית מספר תפקידים. עידוד נשים לפתיחת עסקים קטנים ולפיתוח יוזמות תעסוקה עצמיות בתוך יישוב מגוריהן, עולה בקנה אחד עם הנוהג והמסורת המקובלים בחברה הערבית )ראה אטרש, 2002(. נשים ערביות חלוצות, שהתגברו על הקשיים והחסמים הפנימיים והחיצוניים הקשורים לפתיחת עסק, עשויות לאחר הכשרה, ועם ליווי ותמיכה, לבסס את העסק שפתחו, להתרחב ולקלוט נשים נוספות )אבו-עסבה, עראר ושריתח, 2007(. בכך הן מרחיבות את מעגל הנשים המנסות לשנות את מעמדן כקבוצה מגדרית המופלית לרעה בעולם התעסוקתי )פרימן ואחרים, 1995(, בקרב מיעוט אתני בו מקומן הבסיסי הרווח נחות בהיררכיה החברתית. יוזמות אלו עשויות להיות כלי בדרך לצמצום ה"ריכוז של מחסור במשאבים" או "הריכוז של חוסר-שיוויון" disadvantages( )concentration of ממנו סובלת החברה הערבית, הן במימד המבטא את יחס השלטון המקומי, והן במימד הפנים חברתי )מזאוי, 2003, עמ' 57(. תהליך התפתחותן של נשות העסקים, למרות ועל-אף החסמים הרבים שצוינו, הביא אותנו לבחון את מצבן בפועל של הנשים היזמיות. שיטה המחקר שיוצג להלן, מתבסס על גישה המצדדת בהתבוננות פנימית על תופעה נחקרת ונותנת לכך מקום - במקרה זה האופן בו רואות היזמות הערביות עצמן את התופעה של ייזום עסקים ביישובי מגוריהן והקמתם - כאחד מכלי המחקר של התופעה. מחקר הגישוש שבא לאחר מכן מוגדר כמחקר מנסח, שעיקרו בדיקת הרעיונות שעלו בשלב הראשון וגילוי ראיות אודות התופעה הנחקרת וממדיה באמצעות כלים כמותיים. השיטה המבארת את

10 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 100 הממצאים נעזרה בכלי מחקר איכותניים. במחקר זה יש מידה של גמישות, על-מנת לאפשר עיון בהיבטיה השונים של התופעה,Robson(,Bryman 2002; 2001(. בחרנו בשיטת מחקר זו במטרה להגיע למרביתם של העסקים שיזמו, הקימו או מנהלות נשים באזור המשולש, ובגישה האיכותנית בחרנו לביאור שדה המחקר באמצעים שלא ניתן להגיע אליהם באמצעות סקרים כוללניים ורשמיים, כדוגמת אלה של הלמ"ס. בחלקו הראשון של המחקר השתמשנו בראיון מובנה למחצה של אינפורמנטים האחראים לתופעה הנחקרת- היזמות הערביות עצמן )שקדי, 2003(. על בסיס החומר שעלה בשלב זה נוהל חלקו השני של המחקר, שהינו, כאמור, מחקר גישוש כמותי, ובו ביקשנו, באמצעות סקר שחולק למשתתפות, להאיר את ממדי התופעה ולאפיינה ברמת המקרו,Bryman( 2001(. בחלקו השלישי של מחקר זה בחרנו בשיטת הראיון הפתוח,Pattonn( 2002(, במטרה לפתח הבנה אודות מאפייניה של היזמות הערביות, מאפייני העסקים שהקימו, הקשיים איתם התמודדו והצרכים הייחודיים שיבטיחו הישרדות ושגשוג עסקי. בחלק זה נשאלו הנחקרות שאלות בעלות אופי סיפורי ונרטיבי, קרי - "ספרנה לי על החלטתכן ליזום עסק ביישוב מגוריכן?"; "התוכלו לספר על הקשיים שלוו את הקמת העסק, ומהו מקורם?". הליך איסוף הנתונים התבצע כחלק ממיזם אופק נשי - נשים קולטות נשים בעסקים באזור המשולש, שממומן על ידי הפורום להסכמה אזרחית. איסוף הנתונים נערך במהלך חודש נובמבר 2006, וכלל איסוף השאלונים ועריכת ראיונות. כל הראיונות נערכו על ידי רכזת הפרויקט, שהינה בעלת היכרות מוקדמת עם חלק גדול מנשות העסקים שהשתתפו בסקר. בסך הכול נערכו הראיונות הקולקטיביים בשמונה קבוצות מיקוד שונות, שייצגו את היישובים שנשים מהם השתתפו במחקר. בכל קבוצות המיקוד והראיונות הקולקטיביים השתתפו 79 נשים. כלי המחקר הסקר בוצע באמצעות שאלון מובנה. הראיונות בקבוצות המיקוד נערכו באופן קולקטיבי והיו מובנים למחצה. ראיונות העומק שנערכו לאחר הסקר הכמותי נערכו פנים אל פנים עם נשות העסקים על ידי רכזת המיזם ונשאו אופי נרטיבי חופשי.

11 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 101 משתתפות הסקר כלל 507 נשים מהיישובים במשולש, 1 שהן בעלות עסקים או מנהלות עסקים בסדר גודל קטן. מיקום העסקים: טייבה )77(; טירה )76(; אום אל פחם )70( ; באקה )56(; כפר קרע )55(; כפר קאסם )49(. 124 בתי עסק נוספים נדגמו מעשרת הישובים הקטנים הנוספים במשולש. לוח 2 מציג את המאפיינים האישיים של המשתתפות בסקר. לוח 2: התפלגות נשות העסקים שבמדגם לפי פרטים אישיים ודמוגרפים )507=N( 2006 אחוזים )%( שכיחות רמה משתנה גיל מעל 45 מצב משפחתי רווקה נשואה גרושה אלמנה מספר ילדים 1-2 מתחת לגיל השכלה ללא השכלה או יסודית תיכונית על תיכונית אקדמאית הערה: הקטגוריה השכיחה בכל משתנה מאפיין מודגשת. 44.5% מהנשים במדגם הן בגיל 44-35, 79.6% מהנשים נשואות, ל- 87.9% מהנשים, שהן בעלות או מנהלות עסקים, יש משפחה קטנה יחסית )בין שלושה-ארבעה ילדים(, 82.1% מנשות העסקים הן בעלות השכלה תיכונית ומעלה. אינפורמציות משלימות ומשוות של נתונים אלה ניתן למצוא ברמה הארצית, בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )סקר כוח

12 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 102 אדם, 2005(, המלמדים שנשים בגיל הן המועסקות ביותר במגזר היהודי %, בעוד במגזר הערבי מועסקות רק 25% מהנשים בגילאים אלה )במדגם הנוכחי משקלן של הנשים בגילאים אלה גבוה ב- 70%, יחסית למשקלן הכללי של נשים ערביות בשוק התעסוקה(. כן נמצא, בנתוני הלמ"ס, שככל שמספר שנות הלימוד עולה, עולה גם שיעור השתתפותן של נשים בשוק התעסוקה: במגזר היהודי מועסקות 78.7% מבעלות ההשכלה האקדמית, לעומת 67% מקרב הנשים הערביות )סקר כוח אדם, 2005(. ממצאים בחלק זה יוצגו ממצאי המחקר ההסקתי. בפרק הפותח ולאחריו יתוארו ממצאי הסקר עם חלוקה לשלושה תתי פרקים: מאפייני העסקים אשר בניהולן של נשים, הרקע המקצועי והעבר התעסוקתי של נשים המקימות עסקים, ונקודות עוצמה וחולשה בניהול והפעלת העסק. ממצאים הסקתיים תרשים א' מציג את התפלגות רמות ההשכלה באחוזים בקרב נשים ערביות יזמות, בהשוואה לנשים ערביות המשתתפות בשוק העבודה הישראלי )מתוך הירחון הסטטיסטי לישראל, 2003(. תרשים מס 1:

13 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 103 בתרשים ניתן לראות הבדל ניכר לעין בדפוס ההתפלגות של הקבוצות המושוות. שיעור בעלות שבע עד 12 שנות לימוד בקרב כלל מדגם היזמות הערביות, גבוה פי שנים וחצי, בהשוואה למשקלה של קבוצת השכלה זו בקרב כלל הנשים הערביות המועסקות בשוק העבודה בישראל. במקביל, אחוז בעלות ההשכלה העל תיכונית והאקדמית בקרבן נמוך בחצי, בהשוואה לכלל המועסקות. השערת המחקר הראשונה - ההבדל בהתפלגות רמות ההשכלה בקרב נשים יזמות ונשים המשתתפות בשוק העבודה המאורגן בישראל - נבדקה במבחן χ2. לשם בדיקת אקראיות שכיחות הנשים ברמות ההשכלה השונות בשתי הקבוצות, ראו לוח 3. כדי שניתן יהיה לבצע השוואה זו, חושבה באופן סינתטי התפלגות הנשים הערביות בקרב כלל המועסקות בישראל, בקבוצה שוות גודל למדגם המחקר. לוח 3: שכיחות הנשים ברמות השכלה שונות בקבוצת הנשים היזמות ובקבוצת הנשים המועסקות בעבודה מאורגנת קבוצת רמת השוואה השכלה ללא השכלה או יסודית חט"ב ותיכונית על תיכונית אקדמאית ס"כ הנבדקים נשים ערביות יזמות 17.9% 89 נשים ערביות המשתתפות בשוק העבודה המאורגן 14.7% 73 סה"כ % 42.3% 24.9% % 24.9% 12.4% df=2, p<.000,χ2=109.5 בלוח ניתן לראות שההבדל בהתפלגות קבוצות ההשכלה השונות, בשתי קבוצות המחקר, שונה מהותית. תרשים 2 מציג את התפלגות קבוצות הגיל באחוזים בקרב נשים ערביות יזמות, בהשוואה לנשים ערביות המשתתפות בשוק העבודה הישראלי )מהירחון הסטטיסטי לישראל, 2003(.

14 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 104 תרשים 2: ניתן לראות שבגילאי שיעור המועסקות הערביות בקרב כלל המשתתפות בשוק העבודה, גבוה פי שלושה, בהשוואה לקבוצת היזמות הערביות, בעוד בקרב היזמות משקלה של קבוצת הגיל גדול כמעט פי שניים בהשוואה לכלל המועסקות הערביות. לבדיקת השערת המחקר השנייה - ההבדל בשכיחות הגילאים בקרב נשים יזמות ונשים המשתתפות בשוק העבודה המאורגן בישראל - נערך מבחן χ2. לשם בדיקת אקראיות שכיחות הנשים בקבוצות גיל שונות בשתי הקבוצות, ראו לוח 4. גם במקרה זה חושבה באופן סינתטי התפלגות הנשים הערביות בקרב כלל המועסקות בישראל בקבוצה שוות גודל למדגם המחקר. לוח 4: שכיחות הנשים בגילאים שונים בקבוצת הנשים היזמות ובקבוצת הנשים המועסקות בעבודה מאורגנת נשים ערביות המשתתפות נשים ערביות קבוצה בשוק העבודה המאורגן יזמות קבו' השוואה גיל 24.3% % % % % % % % 102 מעל ס"כ הנבדקים df=2, p<.000,χ2=72.8 סה"כ

15 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 105 בלוח 4 ניתן לראות שההבדל בהתפלגות קבוצות הגיל השונות בשתי קבוצות המחקר שונה מהותית. ממצאים תיאוריים א. עסקים בניהול נשים - מאפיינים בסיסיים לוח 5: מאפייני התחום/הענף בו פועל העסק, מיקום, שיווק ומאפייני הלקוחות שכיחות אחוזים )%( רמה משתנה סוג העסק מיקום העסק שעות פעילות העסק האם נעשית פעילות שיווק כלשהי לקוחות עיקריים מהיכן מגיעים הלקוחות של העסק מסחר ייצור )תעשייה ומלאכה( שירותים אישיים בבית של בעלת העסק חנות ברחוב ראשי בחנות ברחוב שאינו ראשי אחר בוקר עד אחרי הצהריים אחרי הצהריים עד ערב בשעות הערב כל היום כן לא מזדמנים קבועים בעיקר מהיישוב מכל האזור מכל הארץ מהלוח ניתן לראות שככלל, עסק טיפוסי בניהול/בעלות נשים במגזר הערבי במשולש פועל בתחום המסחרי )68.7%(, ממוקם בחנות ברחוב ראשי )45.3%(, והפעילות בו מתנהלת לאורך כל היום )61.5%(. ב- 64% מן העסקים לא קיימת מערכת שיווק, 70% מהם מתבססים על

16 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 106 לקוחות קבועים, כאשר מרבית הלקוחות באים מן היישוב או מן האזור הקרוב )כ- 90% (. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה ש- 11% מהנשים הערביות עוסקות בענפי מסחר וכ- 7% בענפי שירותים עסקיים. המייחד את איזור המרכז )המשולש( הוא ש- 21% מהנשים מעורבות בפעילות עסקית, מול 19% המעורבות בפעילות עסקית דומה באזור הצפון )הלמ"ס, מחולל הלוחות של סקר כוח אדם, 2005(. תרשים 3: התפלגות עסקי נשים במשולש בחלוקה לענפים תרשים 3 מציג שענף ההלבשה הינו הענף בו ייצוגם של בתי העסק הינו הגדול ביותר )34.2%(. שני בשכיחותו הינו ענף היופי % מהעסקים שבסקר עוסקים בענף זה. 11.5% נוספים מבתי העסק עוסקים בענף כלי הבית. בשאר הענפים נמצאים אחוזים בודדים מבתי העסק. בלוח 6 מובאים נתונים אודות הבעלות על העסק ואופן ניהולו. אחוזים )%( לוח 6: הבעלות, הניהול והגדרת התפקיד בעסק שכיחות רמה השאלה 406 האישה מיהו בעל העסק 55 הבעל 34 בן משפחה 8 אחר 40 כן האם יש שותפים בעסק 466 לא

17 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים מי מנהל את העסק בפועל היקף העבודה של בעלת העסק תפקידך בעסק האישה אחר היקף מלא עבודה חלקית בשעות הפנאי מנהלת מוכרת אשת מקצוע ניתן לראות שבמרבית העסקים )80.7%( בעלת העסק הינה אישה. 92.1% מבעלות העסקים דיווחו שאין להן שותפים והן מנהלות את העסק בפועל. עם זאת, רק 59% מהנשים עובדות בעסק בהיקף מלא, בעוד שאצל 31.8% זו עבודה חלקית ואצל מיעוט )9.2%( זו עבודה לשעות הפנאי. 83.9% מהנשים הגדירו עצמן כמנהלות העסק. בלוח 7 מתוארים נתונים אודות מאפייני העסק. לוח 7: מאפייני העסק אחוזים )%( המאפיין רמה שכיחות האם מתנהל חשבון בנק נפרד לעסק כן 63.6 לא העסק רשום כן 24.2 לא סוג הרישום/רישוי עוסק פטור 71.1 עוסק מורשה חברה בע"מ שותפות רשומה האם את משתמשת במחשב בעסק לא 7.4 כן 36

18 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה מ עד 1989 שנת הקמת העסק מ עד מ עד מ עד מ עד 2006 מלוח 7 עולה ש- 75.8% מהעסקים רשומים ו- 71.1% מהם הינם עוסקים מורשים. עם זאת, רק מיעוט העסקים )כ- 35% ( מתנהלים חשבונאית ופיננסית על-פי אמות מידה עסקיות מקובלות. רק 7.4% מהנשים משתמשות במחשב בבית העסק. מרבית העסקים )69.4%( הוקמו בשנים כרבע מהעסקים ניתנים להגדרה כעסקים חדשים שהוקמו במהלך השנתיים האחרונות. רק כשבעה אחוזים מבין העסקים הינם עסקים וותיקים הקיימים שנים רבות. בלוח 8 מתוארים נתונים אודות מספר המועסקים בעסק. לוח 8: מספר המועסקים בעסק אחוזים )%( מספר המועסקים העסקה עצמית עובד אחד נוסף שני עובדים נוספים שלושה עובדים נוספים 20-4 עובדים נוספים שכיחות ניתן לראות שלמעלה משני שלישים מן העסקים שיזמו והקימו נשים, הינם עסקים זעירים המספקים צרכי העסקה עצמית. ב. רקע מקצועי, עבר תעסוקתי ושלב ההקמה הנשים נשאלו על עיסוקן קודם להקמת העסק והכשרתן המקצועית. )282( 56.5% עבדו לפני הקמת העסק. )207( 41.7% עברו הכשרה כלשהי כדי לנהל את העסק שברשותן. הכשרתה המקצועית של בעלת העסק נבדקה גם בחתך לסוגי עיסוק. החלוקה מוצגת בתרשים הבא.

19 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 109 תרשים 4: הכשרה מקצועית מוקדמת על פי התחום העסקי שיעורן של הנשים שלא עברו הכשרה מקצועית בתחום עיסוקן הינו גבוה ביותר בתחום המסחר )77.7%(, בינוני בתחום הייצור )42.9%( ונמוך מאוד בתחום השירותים האישיים.)5.6%( נתונים אודות ייזום העסק והקמתו מוצגים בלוח 9. לוח 9: שלב היזום וההקמה של העסק אחוזים )%( השאלה רמה שכיחות האם הקמת את העסק? לא, השתלבתי בעסק קיים 84.8 כן, הקמתי את העסק האם נעזרת בייעוץ כלשהוא בעת הקמת העסק או השתלבותך בו? לא כן האם פנית למט"י* לקבלת ייעוץ או סיוע? לא כן אם פנית למט"י לקבלת סיוע מקצועי, האם קבלת את הסיוע לו נזקקת? לא כן

20 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה האם את מעוניינת כיום בסיוע מקצועי? האם פנית לקרן כלשהי לקבלת הלוואה? אם פנית לקרן -האם קבלת הלוואה? לא כן לא כן לא כן * מט"י - מרכז טיפוח יזמות ליד משרד המסחר והתעשייה 84.8% מהנשים יזמו והקימו את העסק בעצמן. רוב מנהלות העסקים לא נעזרו בייעוץ בעת הקמתו. שיעורי הפנייה לגופים דוגמת מט"י )מרכז טיפוח יזמות( או לקרנות, לצורך קבלת ייעוץ או סיוע לצורכי קבלת הלוואות, הינם נמוכים מאוד ומצביעים על הצורך בפעולת הסברה ושיווק של גופים אלה בקרב מי שעשויים להסתייע בהם ולהיעזר בשירותים שהם מספקים. 57.0% מהנשים שפנו למט"י לקבלת ייעוץ או סיוע, קיבלו את מבוקשן. אחוז מנהלות העסקים המעוניינות כיום בסיוע מקצועי הוא נמוך )30%(. בתרשים 5 מוצגת התפלגות מקבלות הסיוע בעת הקמת העסק בחלוקה לתחום העסק. תרשים 5: התפלגות מקבלות סיוע או ייעוץ בעת ההקמה על פי התחום העסקי

21 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 111 אחוז הנשים שפנו לקבלת ייעוץ או סיוע בעת הקמת העסק היה הגבוה ביותר בתחום המסחר )21.2%(, לעומת 14.6% בתחום הייצור ו- 13.6% בתחום השירותים האישיים שנעזרו או הסתייעו בייעוץ. ג. נקודות עוצמה וחולשה עסקיות בניהול העסק ובהפעלתו משתתפות הסקר התבקשו לדווח מה הן נקודות העוצמה בעסק שלהן. בתרשים 6 מתוארת השכיחות בה הוזכרו תחומי העוצמה השונים על ידי הנבדקות. תרשים מס' 6: תיאור נקודות החוזק העסקיות של היזמיות שיעור גבוה מאוד )94.5%( מהנשים, רואות באיכות המוצר נקודת עוצמה בעסק וכן בשירות הניתן בעסק )92.6%(. רק 44.3% מהנשים רואות את כוח האדם כנקודת עוצמה, בעוד 55.7% רואות במרכיב זה את נקודת החולשה של העסק. ככלל, נשות העסקים באזור המשולש מעידות על איכות המוצר וטיב השירות שהן נותנות כנקודות העוצמה של העסק. על פי תפיסתן הצד הלוגיסטי )ציוד, חניה ומיקום( נתפסים כפחות חזקים, והתחומים הקשורים למימון, לניהול הפיננסי ולטיב כוח האדם, נתפסים כנקודות חולשה מובהקות.

22 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 112 הקשיים בהפעלת העסק בתרשים הבא מוצגת התפלגות התשובות בנושאים העלולים להוות מקור קושי בניהול העסק או בהפעלתו. תרשים מס' 7: אחוז המשיבות שהתחום הנשאל הוא מקור קושי בהפעלת העסק התחום שהוזכר בשכיחות הגבוה ביותר כנקודת קושי הינו גביית כספים. 71.1% מהנשים אומרות שגביית כספים הוא תחום שהן מתקשות בו. 58.8% מתקשות בקבלת הלוואות ואילו 54.3% מתקשות בניהול הצד הפיננסי של העסק. 40.2% מהנשאלות דיווחו על קושי הנובע מהיעדר הדרכה וייעוץ. 15% בלבד דיווחו שהן מתקשות בקבלת תמיכה מהבעל או מהמשפחה. דיון במחקר חלוץ זה, הראשון בסוגו, ביקשנו לאבחן את מאפייניהן של נשים בעלות עסקים במגזר הערבי באזור המשולש. בהתאם לכך, נבקש, ראשית, לעמוד על דמותה של האישה בעלת העסק במגזר הערבי, ולאחר מכן נעמוד על מאפייני העסק אותו היא מנהלת. נוכחנו לדעת שיזמות עסקית הינה בחירה תעסוקתית גברית יותר ככל שמדובר בעסקים בינוניים וקטנים ).A,Fielden,.S and Dawe, 2004(, אולם המחקר מצביע על עלייה מתמדת בקרב הנשים הערביות היזמות במשולש. הממצאים גם מלמדים ש- 78.9% מהנשים

23 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 113 היזמות, דהיינו, בעלות העסקים או מנהלות אותם, הן בעלות משפחה קטנה, לפי המושגים המאפיינים את המגזר הערבי, כאשר אחוז אלה שסיימו השכלה תיכונית ומעלה עומד על 82.1%. ממצא זה מלמד על הקשר הישיר שבין ההשכלה וההון האנושי וחשיבותו כמשתנה לגבי יוזמות, הן להקמת עסק והן להובלת מהלכי שינוי ונייעות חברתית-כלכלית. חיזוק לממצא זה, ניתן למצוא בסקר שערך אטרש )2002(, ובתוצאות מחקרו של אבו-עסבה )2005 ב(. לטענתם, ההשכלה היא כלי משמעותי להעצמת ההון האנושי וליצירת נייעות חברתית-כלכלית. ביטוי לכך ניתן על-ידי אחת מהמרואיינות בקבוצות המיקוד: "אחרי שסיימתי את לימודיי האוניברסיטאיים, רציתי לממש את עצמי, למלא את זמן הפנאי שלי, חשבתי על הקמת חנות יוקרתית ומרובדת כמו במגזר היהודי, האמנתי שאני יכולה, האמנתי שיש לי יכולת ניידות, אני דוברת את השפה העברית בצורה טובה, אז הלכתי על זה." השכלתן הגבוהה של הנשים בעלות העסקים עשוייה לנבוע גם מחסמי כניסה אל תפקידים אחרים. )1993( Lewin- Epstien & Semyonov מציינים כי למרות המגמות של שינוי חברתי הנצפות במגזר הערבי, לא חל שיפור במעמדן של הנשים. כדוגמה לכך הם מביאים את מקומה של האישה במערכת החינוך - הנשים ממשיכות להתרכז בתפקידי הוראה, וסיכוייהן מזעריים להתקדם לתפקידי ניהול Ayalon(,Addi-Raccah and 2002(: שיעור הנשים המנהלות בחינוך העברי עומד על %57.5 בעוד שבמערכת החינוך הערבי על %21.2 בלבד. שיעורן בחינוך העל יסודי מגיע לכ- 54% מכוח ההוראה, אך רק %2.3 בין המנהלים המכהנים הן נשים )וורגן,.)2006 Semyonov )1993( Lewin- Epstien & מסיקים שנשים ערביות נדרשות להשקיע במשאבי הון אנושי כהשכלה, יותר מאשר בני קבוצות אחרות, על-מנת למלא תפקידים בכירים דומים. ייתכן שפתיחת עסק עצמאי היא אחת הדרכים למציאת תפקיד ההולם את כישורי האישה, מבלי להתחרות או להתמודד, על תפקידים המוקצים באופן מסורתי לגברים. עוד עולה מממצאי הסקר שרוב אוכלוסיית הנשים שבבעלותן עסק פרטי, או שהן מנהלות עסקים משפחתיים, הן בגילים 44-35, ורובן נשואות ואמהות לשלושה עד ארבעה ילדים. כלומר, לא מדובר בנשים שהתמרדו וערערו על הנהוג בחברה הערבית, אלא על נשים, שלצד אימוץ תפקידן המסורתי, בחרו לפתוח ו/או לנהל עסק, מסיבות שונות, שיתוארו בהמשך. הנישואין המסורתיים המוקדמים עשויים להוות להן אפילו יתרון ויש לשער שכאשר האישה הערבייה ה"מודרנית" נישאת בגיל מוקדם יותר, כשהיא מגיעה לגילים , תלות הילדים באימם מצטמצמת וזמנה הפנוי גדל )קוליק וריאן, 2005(. הדבר התבטא היטב בתשובתה של אחת המרואיינות:

24 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 114 "זמני התפנה אחרי גידול הילדים, אחרי שילדיי גדלו פתחתי את העסק במטרה לשנות רוטינה. בהתחלה רציתי להעביר זמן, קניתי סחורה ומכרתי בבית מחסכונות שעשיתי במשך כמה שנים, ואז חשבתי על הקמת עסק גדול יותר." בה בעת, קיימת מודעות הולכת וגוברת אצל האישה הערבייה שעליה לעזור בכלכלת הבית, במטרה להביא לשיפור בתנאי המחיה ולהביא עתיד טוב יותר לילדיה )חג' יחיא, 2006(. על כך דיווחה אחת מנשות העסקים שהשתתפה בראיונות הקבוצתיים: "הקמת העסק הייתה התשובה לחוסר מציאת מקום עבודה הולם וקרוב למקום מגוריי, ובעקבות האבטלה של בעלי." ואחרת מוסיפה: "עבדתי במשפחתון, הפסקתי עקב בעיות של תשלום מצד המועצה המקומית... חיפשתי עבודה ובמקרה נודע לי כי בעלי החנות רוצים להשכיר אותה, אז קפצתי על ההזדמנות, והנה אני עוזרת בכלכלת הבית וזוכה לתמיכה מהבית." שיעור גבוה מהנשים הקימו את העסק בעצמן, וחיזוק לכך אפשר למצוא בתשובות המרואיינות: "הסיבה החזקה אצלי להקמת העסק הייתה מימוש עצמי, זה התחיל ממני, רציתי להיות אישה עסוקה, אישה מועילה, פתחתי את העסק כדי לשנות את הרוטינה של היום-יום אחרי שהילדים גדלו ונהיו עצמאיים, כאשר התחלתי במכירות מהבית, ראיתי שהולך לי, הקמתי חנות ליד הבית, כאשר נחלתי הצלחה, שכרתי חנות באמצע היישוב, היום יש לי שני סניפים רשומים ומסודרים." עוד ניתן להצביע על כך שאחוז גבוה מהנשים עוסק במסחר, בדומה לממצאי מחקרו של אטרש )2002(, הן מדווחות שאין להן שותפים בעסק. נראה שקל יותר להקים עסק מסחרי בגלל צורך בהון התחלתי נמוך יחסית ורווח צפוי גדול יותר. העסק, במקרה המתואר, נמצא בחנות ברחוב ראשי, למרות שאחוז גבוה יחסית מהעסקים ממוקם בביתה של בעלת העסק. על זאת מספרת אחת המרואיינות: "שכרתי את החנות ליד הבית, משום שעליי להכין את הבית בבוקר, להכין אוכל לכולם ולנקות. ואחר-כך אני יוצאת לעסק, וגם בחזרה של הילדים מביה"ס אני יכולה לגשת אליהם, ולספק את צרכיהם... למרות שכולם עוזרים לי, גם הבעל."

25 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 115 שעות פעילות העסק נפרשות לאורך כל היום, כאשר ישנו אחוז לא מבוטל מהנשים המדווחות שפעילות העסק מתקיימת החל משעות אחר-הצהרים ועד לשעות הערב המאוחרות. ניתן להניח ששעות פעילות העסק קשורות גם למאפיינים האישיים והמשפחתיים של אשת העסקים. נתון זה מורה על מוקד משיכה נוסף של העסק העצמאי: אפשרות העבודה בשעות גמישות, בהתאם לצרכי המשפחה. הדימוי המסורתי של האישה הערבייה הוא של אם העסוקה בגידול הילדים, כאשר מחוץ לביתן הנשים מורשות להשתתף רק בתחומים התואמים את תפקידן המסורתי הנורמטיבי )חג' יחיא, 2006(. מממצאי המחקר ניתן לראות שנשות העסקים הערביות יוצרות תמהיל המשלב את המודרני במסורתי, דהיינו - הבאת פרנסה, מימוש עצמי והתפתחות מקצועית, ובה בעת הן מקפידות לשמור על תפקידן המסורתי. העסק של הנשים נשאר לרוב קרוב לבית ולמשפחה הן מבחינה גיאוגרפית - שכן מרבית העסקים משרתים את הקהילה המקומית ואינם דורשים מהאישה לצאת מהיישוב - והן מבחינה רגשית, מאחר והעסק אינו פוגע בתפקידיה כאשת משפחה. דומה שנשות העסקים מצאו את הדרך "להלך בין הטיפות" - מצד אחד להתפתח כיזמיות ומצד שני לא לפרוץ את גבולות המסורת. ממצאים אלו תואמים את מחקרם של אל-חאג' ורוזנפלד )1990( שעסק בשינויים חברתיים ותהליכי משפחה בקהילה הערבית בשפרעם. מסקירתם עולה שבשנים האחרונות חלה דעיכה במנהגים מסורתיים שונים, במקביל לכניסת המודרניזציה לתחומי חיים רבים בחברה הערבית. אל חאג' ורוזנפלד )שם( טוענים שלמרות שהדומיננטיות הגברית, כאידיאולוגיה, עדיין נתמכת גם בקרב ציבור הנשים, היא אינה מקובלת כבעבר ואינה זוכה לאותה רמה של הצהרתיות. לטענתם, תהליך הפרולטריזציה, שעבר על כלל החברה הערבית, ואשר דחף, בשנים האחרונות, גם את הנשים לעבודה שכירה, לא השפיע בכללותו על מעמד האישה בקהילה. הרצוג ובדר עראף )2000( שחקרו נשים אקדמאיות ערביות )מחציתן מכפרים ערביים, שליש מערים ערביות וחמישית מערים מעורבות(, מצאו כי הסגנון הבולט אצל נשים משכילות ערביות היה הסתגרות. זאת על-אף שנמצאו ביניהן גם מספר נשים שהיו פעילות פוליטיות וקהילתיות. נשים אלה פילסו את דרכן בדרך של שינוי אישי במשפחה ובעבודה, תפסו את רכישת ההשכלה והמקצוע כשינוי עמוק ביחס להורים ולנשים רבות אחרות. הן העדיפו לעשות את השינוי בדרכן המתונה מבלי "להניף דגל", מתוך אמונה ש"עצם העשייה היא המרידה" )שם, עמ' 32(. נראה, שתיאור זה מתאים גם לנשים בעלות עסקים במגזר הערבי. העסק הנשי נבנה תוך שמירה על הקיים וללא פריצה של מסגרת. מצד אחד הלימודים הביאו לשינוי במעמד האישה )אבו-עסבה, 2005 א(, אך מצד שני, לפי הספרות, מטרת השכלת הנשים בחברה הערבית עודנה קידום מעמדה לצורך השגת נישואין טובים יותר )כנאענה,

26 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה (. היוזמה העסקית מעוגנת במוטיבציה להעסקה עצמית ומתבטאת בחיי היום-יום במציאת האיזון בין צרכי העסק לבין צרכי התעסוקה Barbato(,DeMartino & 2003; et.al.,henry 2004(. כלומר, רוב הנשים לא ציינו שאיפת התפתחות ניהולית משמעותית. מהראיונות עם הנשים עולה שהמימוש העצמי עדיין אינו נמצא בראש סולם העדיפויות של האישה הערבייה. ייתכן והסיבה לכך הינה שבחירות אלו יאפשרו לה לקבל תמיכה ממשפחתה המורחבת, מהמצומצמת ובעיקר מבעלה, תמיכה חשובה ומשמעותית למי שמעוניינת להקים עסק משלה. שילוב זה בוטא בדברים הבאים: "המיקום הכי אטרקטיבי בשבילי להקמת העסק זה מרכז היישוב, כי שם ממוקמים כל החנויות, ומוסדות הציבור והם שוקקי חיים, אך חובותיי כלפי המשפחה הן מעל לכל, אני צריכה להתמודד עם ריבוי התפקידים ולהצליח גם במשפחה וגם בעסק, אז בחרתי להיות ליד הבית." תהליכים של חדשנות ומסורתיות מתבצעים לרוב במקביל. שוקד,Shoked( 1993( מתאר תהליכים של הסתגרות והקצנת הקוד של כבוד המשפחה, כתגובה למפגש עם החברה המודרנית. לפי שוקד הגברים הערבים חשים מאוימים מהאפשרות שתהליך כזה יתרחש. גם על פי שפירא ולזרוביץ )2002( תחושת האיום גוברת בעקבות המפגש עם החברה היהודית, בה תהליך השינוי מתרחש בהתמדה. ייתכן שבחירותיהן של הנשים מוכתבות מחשש מפני איום כזה, אם כי, חשוב לציין, הנשים לא העלו בראיונות עמן באופן גלוי, תמות המביעות חשש מפני פריצת גבולות. בעלות העסקים במשולש לרוב אינן משווקות את העסק, אפשר להסביר עובדה זו בכך שהלקוחות העיקריים של העסק הם לקוחות קבועים, הבאים מתוך היישוב שבו העסק פועל, או מהאזור. על כן, שיטת השיווק בה הן משתמשות הינה "מפה לאוזן". נתוני המחקר מצביעים על כך שרוב העסקים הוקמו בהיעדר תכנון וליווי עסקי ובהיעדר מימון כספי להקמתם. על הקשיים והחסמים שעמדו בפני מקימות העסקים, נמנים גם מאפייני היישוב. כלומר, היעדר פיתוח עסקי ביישוב, מציב קושי משמעותי בפני מקימת עסק במגזר הערבי, כאשר, המקום, בדומה לחלק מהיישובים שנדגמו, אינו מהווה מוקד משיכה למבקרים זרים. כתוצאה מכך הפעילות העסקית והמסחרית נמוכה. בקטגוריה זו, ניתן לזהות יישובים קטנים כגון: ערערה, ג'ת וג'לג'וליה. קשיים אחרים, כגון התחרות וריבוי העסקים, דוגמת השווקים המקומיים הניידים המגיעים פעם בשבוע לחלק מהיישובים וכן מרכזי קנייה גדולים, מקשים על העסקים הקטנים לשרוד ולהתקיים, אך בעלות העסקים לא גילו מודעות גבוהה לכך )אבו-עסבה; עראר ושריתח, 2007(.

27 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 117 בעלות העסקים במשולש הן אלה שמנהלות את העסק בפועל. נשים אלה מדווחות שהיקף משרתן מלא. עבודה בעסק בהיקף מלא מצביעה על התייחסות רצינית לעסק, אף שלרוב אין לעסק חשבון בנק בנפרד. יחד עם זאת, רוב העסקים מוגדרים כעסק רשום. נתון מפתיע במחקר זה הינו שרוב העסקים רשומים כעוסק מורשה במקום עוסק פטור, למרות הכנסה מועטה. הסיבה לכך יכולה להסתכם בחוסר מודעות להבדלים בין סוגי העסקים השונים ומתי משתמשים בכל אחד מהסוגים. חוסר מודעות זה, עשוי להסביר את הצדקת אי-ההרחבה, ובעקבותיו צמצום בכוח העבודה. העלאת המודעות לנושא עשויה לעודד פיתוחו של העסק לממדים גדולים יותר ולקליטה של עובדים נוספים. רבע מהעסקים שהשתתפו במחקר הוקמו בשנים , וכ- 75% מבין העסקים הוקמו לאחר שנת 2000, כך שניתן להניח שפריצת הדרך להקמת העסקים במשולש קשורה למצב הכללי והביטחוני בארץ. שכן, משנת 2000 חל מפנה במצב העסקים ביישובים הערבים. שני הגורמים העיקריים לכך היו: מאורעות אוקטובר באותה שנה שגרמו לבידול כלכלי על בסיס שיוך לאומי באוכלוסייה הערבית ופניה לסחר בתוך היישובים הערבים, וכן סגירת הגדה בעקבות האינתיפאדה השנייה, כאשר תושבי המשולש חיפשו תחליף לשווקים היהודיים ולשוקי הגדה. כתוצאה מכך נוצר חלל שאפשר קידום עסקים קיימים והקמת עסקים מקומיים חדשים רבים, בעיקר בתחומי המסחר והבילוי )ח'מאיסי, 2006(. נקודות העוצמה של העסקים, כפי שמדווחות נשות העסקים, הינה באיכות המוצר והשירות, ואילו נקודות החולשה נמצאת בכוח-האדם ובתחרות הקיימת בשוק. הנשים דיווחו שהן מתקשות מאוד מצד אחד בגביית כספים ומצד שני בקבלת הלוואות. כלומר, מתקשות בניהול הצד הפיננסי, בניהול השיווק ובמכירות. לא ידוע לנו מהי סיבת הקושי, האם הדבר נובע ממצב כלכלי רעוע של היישוב, מתרבות בקרב הקליינטים של מוסר תשלומים שאינו מקפיד על תשלום בזמן, או מחוסר ניהול תקין של המנהלת או בעלת העסק. רוב נשות העסקים מדווחות שלא עבדו לפני הקמת העסק או כניסתן לעסקים. רובן לא עברו הכשרה מקצועית בתחום העסק שהקימו או שהן מנהלות. תופעה זו בולטת בעיקר בתחומי המסחר ופחות בתחומי השירותים. מרביתן לא נעזרו בייעוץ בעת הקמת העסק. אחוז נמוך מאוד פנה למט"י לקבלת סיוע מקצועי, ולרוב לא קיבלו את הסיוע לו הן זקוקות. כאן המקום לציין ש- 75.8% מהעסקים שנדגמו הם עסקים רשומים. נתון זה מעודד בשל הפוטנציאל הגלום ברישום העסק בצורה חוקית ורשמית בכל הנוגע לקליטה ולהעסקת עובדים נוספים. לעומת זאת, רק 35% מהעסקים שהשתתפו במחקר, מתנהלים מבחינה חשבונאית ופיננסית על-פי אמות מידה עסקיות מקובלות, וניכר צורך גדול בהדרכה והקניית כלים מתאימים. בנוסף, רק ב- 7.4%

28 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 118 מהעסקים נעזרות המנהלות באמצעי מחשוב. השימוש במחשוב יכול להעיד, בדרך-כלל, על עסקים גדולים, או מורכבים יותר, ומצביע בין-היתר, על פוטנציאל התרחבות גבוה יותר, אך הוא עשוי להוות גם כלי עזר חיוני לניהול העסק הקטן. אחוז נמוך מקרב הנשים פנה לקרן כלשהי לקבלת הלוואה, אלא שמרביתן לא קיבלו אותה. במהלך המיזם אנו מציעים שתחום ההלוואות יובא במסגרת של קורס או פעילויות לימוד והדרכה, במטרה להיעזר ולהשתמש בהן. אפשרות נוספת היא שגם מט"י תיקח על עצמה פעילות מוגברת בתחום זה, בתוך כלל העסקים במשולש, ובמיוחד בעסקי הנשים. זאת למרות שאחוז גובה מבעלות העסקים אינן מעוניינות כיום בסיוע מקצועי, כנראה מחוסר מודעות לנושא. סיכום ומסקנות מטרת מחקר זה הייתה ללמוד על המאפיינים, הצרכים והקשיים של נשות עסקים באזור המשולש. שאלת המחקר שנשאלה - מהם מאפייניהן של נשים בעלות עסקים במגזר הערבי בכלל ובאזור המשולש בפרט. דמותה של בעלת העסק במגזר הערבי אינה אחידה, אך מרביתן משכילות. הן נשואות ומגדלות שלושה-ארבעה ילדים בממוצע. רובן הקימו עסק בתחום המסחר בכוחות עצמן. הקשיים שמציבה החברה הערבית בפני אישה יזמת דומים לחסמים אותם מתאר חיידר )2005(: היעדר תשתית לאזור תעשיה לבנייה ציבורית ולמרכזים מסחריים, אי הזרמת משאבים לעידוד היוזמה הכלכלית והיעדר הקצאה מסודרת של משאבים. בניגוד לגברים הערבים, אצל הנשים מתווספים גם החסמים החברתיים-תרבותיים שבפני נשים בחברה הערבית )אבו-עסבה, 2005 א(. תמונת העסקים של הנשים משקפת את מצבן החברתי. עם זאת, יש לסייג את הדברים לנוכח תת-תרבויות הקיימות בחברה הערבית ולהתאים את הטיפול ו/או העזרה הנדרשת באופן מדויק, לאחר בחינה מעמיקה של הצרכים. יש לקחת בחשבון שתהליכי העיור והמודרניזציה, העוברים על החברה הערבית בעשורים האחרונים, הם תהליכים איטיים, וניכר שבתחומי חיים רבים השמירה על המסורת מאפיינת קבוצות אוכלוסייה גדולות, כפי שנוכחנו לדעת במהלך המחקר. הדרך להעלות את מידת ההצלחה של היזמות העסקית בקרב נשים ערביות, בהתאם למצב שתואר, מורכבת ממספר היבטים. קידומן של נשות עסקים במגזר הערבי צריך להיעשות באופן דו-מסלולי: ראשית, הקידום הכלכלי של המגזר הערבי צריך להיות חלק בלתי נפרד מהערכה של המסגרות המרחביות האזוריות בהן פועלת הכלכלה הישראלית,Khamaisi(

29 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים (. כפי שנטו לראות במרכז הארץ ליבה גיאוגרפית מושכת מבחינה כלכלית. העלייה בפיזור המרחבי מבססת את הטענה שיצירת תנאים לקידומו הכלכלי של המגזר הערבי, המרוכז בפריפריה של המרכז, תהווה תרומה משמעותית ליישום מדיניות כלכלית ולניצול הפוטנציאל האנושי באזור המשולש, דבר שבין היתר יבטא צמיחה כלכלית ברמת לאומית. מצב זה יביא לשיפור במצב האוכלוסייה ובאיכות חייה )חיידר, 1993; 2005(. יחד עם זאת, יש להיות קשובים לצרכיהן ולרצונותיהן של הנשים עצמן, ולסייע להן לפתח את עסקיהן בצורה ובקצב המתאימים להן. תוכניות סיוע צריכות להיבנות בהתאם לצרכים העולים מהשטח ולהינתן על-ידי גורמים מקומיים. פעילות משולבת כזו יכולה להביא לכך שמסלול העבודה כעצמאית יהיה פתוח בפני נשים ערביות רבות, כדרך לקידומן, וייתן להן לבטא את כישוריהן ולהבטיח פרנסה לעצמן ולמשפחותיהן. לפיכך, לסיכום מחקר זה: אוששו השערות המחקר, לפיהן שכיחות הנשים ברמות ההשכלה השונות בקרב נשים יזמות, שונה משכיחות הנשים באותן רמות השכלה בקרב העובדות בשוק התעסוקה המאורגן, ושכיחות הגילים בקרב היזמות הערביות, שונה מזו המאפיינת את הנשים הערביות המשתתפות בשוק העבודה המאורגן. ממצאי המחקר העידו על כך שהדרך עוד ארוכה. תהליך התמורה במעמד האישה הינו תהליך אוניברסאלי, אך ככל שמדובר באישה הערבייה בישראל, ניצבים בפני האישה היזמת חסמים רבים ומגבלות לאומיות, מבניות, כלכליות ותרבותיות, ולשם הצלחה במשימתה היא זקוקה, בנוסף על ההתגברות על החסמים הרבים, גם לליווי עסקי מקצועי. מקורות אבו-עסבה, ח', "דילמות וסוגיות בחינוך ערכי בבית הספר הערבי בישראל", י' עירם ואחרים )עורכים(, ערכים וחינוך בחברה הישראלית, ירושלים: הוצאת לשכת המדענית הראשית, משרד החינוך והתרבות: אבו-עסבה, ח', 2005 א. "ההישגים הלימודיים של התלמידות הערביות בישראל כגורם לכניסתן למעגל התעסוקה והזדמנות לשינוי מעמדן החברתי", א' פלד )עורך(, החינוך במבחן הזמן 2, תל-אביב: הוצאת הסתדרות המורים בישראל: אבו-עסבה, ח', 2005 ב. "מערכת החינוך הערבית בישראל: התפתחות ותמונת מצב עכשווית", ח' עזיז )עורך(, ספר החברה הערבית בישראל. ירושלים: מכון ון ליר. אבו-עסבה, ח', עראר, ח', ושריתח, פ, מיפוי וסקר עסקים בבעלות נשים באזור

30 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 120 המשולש תמונת מצב וצרכים, במסגרת הפרויקט אפקי נשי - נשים קולטות נשים בעסקים באזור המשולש, ג'ת: מכון מסאר. אטרש, ע, נשים ערביות בעסקים, מכון יפא נצרת והמרכז הערבי יהודי לפיתוח כלכלי. אל-חאג', מ', השכלה גבוהה בקרב הערבים בישראל, חיפה: אוניברסיטת חיפה. אל-חאג', מ' ורוזנפלד, ה', השלטון המקומי הערבי בישראל, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים. דאוד, נ', תעסוקת נשים בחברה הערבית, בית ספר למנהיגות חינוכית. דרורי, י', תרבות העבודה של נשים ערביות במתפרות בגליל, תל-אביב: מכון גולדה מאיר לחקר עבודה וחברה, אוניברסיטת תל אביב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם הרצוג, ח' ובדר עארף, ע', מנהיגות או מסתגרות: אקדמאיות פלסטיניות אזרחיות ישראל, ירושלים: מוגש למשרד המדע )דו"ח(. וורגן, י', מעמד המנהל במערכת החינוך. מוגש לוועדת החינוך בכנסת. ירושלים: הכנסת, מרכז המידע והמחקר. ורצברגר, ר', נשים בכלכלת ישראל - משפיעות, משתתפות ונפגעות, מסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ישראל. חאג' יחיא, נ', "זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות", דוקטורט, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה. חיידר, ע', "הכלכלה הערבית בישראל: מדיניות יוצרת תלות", ע' חיידר )עורך(, ספר החברה הערבית בישראל. ירושלים: מכון ון ליר. חיידר, ע', מכשולים בפני פיתוח כלכלי במגזר הערבי: יזמות כלכליות בשני יישובים ערביים - טייבה ואום אל פחם, תל אביב: המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי. ח'מאיסי, ר', חסמים בתכנון יישובים ערביים בישראל. ירושלים: מכון פלורסהיימר. ח'מאיסי, ר', השלכות גדר ההפרדה על האוכלוסייה הערבית בישראל - סקירה ראשונית. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. ח'מאיסי, ר', )עורך( ספר החברה הערבית 3. ירושלים: מכון ון-ליר והקיבוץ המאוחד. כנאענה, י', "המשכיות וחדשנות בכפר הערבי בישראל: בין תרבות החמולה לביון התרבות האקדמית", עבודת מוסמך, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב. מוסטפא, מ, "תמורות בהשכלה הגבוהה בקרב המיעוט הערבי בישראל בעשור

31 נשות עסקים ערביות באזור המשולש: מאפיינים, צרכים וקשיים 121 האחרון", ח' עראר וק' חאג'-יחיא )עורכים(, האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל: סוגיות ודילמות, תל-אביב: הוצאת רמות: מזאוי, א', "ריכוז של מחסור במשאבים ונגישות לתעודת בגרות ביישובים ערביים בישראל", ד' יובל, ד' נבו, ור' שפירא )עורכים(, תמורות בחינוך: קווים למדיניות החינוך לשנות האלפיים, תל אביב: הוצאת רמות, מסרי-חרזאללה, א', "ירושלים כיעד להגירה פנימית של בחורות פלסטיניות ישראליות", עבודת מוסמך, המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים. עראר, ח', ומסרי-חרזאללה, א', "הגירה פנימית של נשים ערביות משכילות לעיר ירושלים: מאפייני אוכלוסיה, השכלה, תעסוקה ובילוי". ח' עראר וק' חאג'-יחיא )עורכים(, האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל: סוגיות ודילמות, תל- אביב: הוצאת רמות: עראר, ח', ואבו-עסבה, ח', "השכלה ותעסוקה כהזדמנות לשינוי מעמדן של נשים ערביות בישראל". אצל: ח' עראר וק' חאג'-יחיא )עורכים(, האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל: סוגיות ודילמות. תל-אביב: הוצאת רמות, פיכטלברג, א', השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה בעשור האחרון, ירושלים: הרשות לתכנון כוח אדם. קוליק, ל' וריאן, פ', "יחסים זוגיים, אסטרטגיות התמודדות עם קונפלקטים בית- עבודה ורווחה נפשית: ניתוח משווה בין נשים יהודיות לנשים ערביות", מגמות מג )4(, רינאוי, ח, החברה הערבית בישראל: סדר יום אמביוולנטי. תל-אביב: המסלול האקדמי של המכללה למנהל. רכס, א' ונבות, ד', "מדיניות שוויונית והפוליטיקה של הערבים בישראל: חסמים פרגמאטיים ופרדיגמטיים", חסון וקריימי )עורכים(, הערבים בישראל חסמים בפני שוויון, ירושלים: הוצאת מכון פלורסהיימר: שפירא, ת' והרץ-לזרוביץ, ר', "נשים מובילות שינוי בבית הספר הערבי", עיונים במינהל ובארגון החינוך, : שקדי, א, מילים המנסות לגעת, מחקר איכותני תיאוריה ויישום, תל-אביב: הוצאת רמות. Addi-Raccah, A. and Ayalon, H., Gender inequality in leadership positions: a comparison of three educational sectors in Israel. British

32 ח'אלד עראר וח'אלד אבו-עסבה 122 Journal of Sociology and Education, 23(2), Al-Haj, M., Higher education among the Arabs in Israel: Formal Policy. Arar, K. & Rigbi, A., 'To participate or not to participate?'- Status and perception of physical education among Muslim Arab-Israeli secondary school pupils. Sport, Education and Society 14(2), Bryman, A., Social research methods. Oxford: University Press. patriarchal society towards physical education: The Case of Arab minority in Israel. Journal of Gender and Education. 27, DeMartino, R. and Barbato, R., "Differences between women and men MBA entrepreneurs: Exploring family flexibility and wealth creation as career motivations", Journal of Business Venturing, Vol 18, pp Fielden, S. and Dawe, A., Entreprnurship and social inclusion. Women in Management Review, 19(3), Henry, C., Johnston, K. and Watson, J., "Women and new business creation: The female perspective on growth", Paper presented at the 27th National ISB Conference. Khamaisi, R., Between town and village: Continuity and change in Arab localities in Israel. In: Al-Haj, M., Saltman, M. and Sabel, Z., (eds.), (2005), Social Critique and Commitment, University Press of America inc. Maryland, pp Kamakshya, T., Educational Human Capital and Levels of Income: Evidence from States in India, Journal of Development Studies, Vol. 42, No. 8, Leonie V. Still, & Timms W., Women's business: the flexible alternative workstyle for women. Women in Management Review. Vol. 15, Iss. 5/6; p Pattonn, M. Q., Qualitative evaluation and research methods. Canada: Sage Publications. Shane, S., Kovereid, L. and Westhead, P., "An exploratory examination of the reasons leading to new firm foundation across country and gender", Journal of Business Venturing, Vol 6, pp