המודל השיתופי - על החיים ועל הרשת פ ת ו ח ו ת כך נייבש את הביצה ישראל כמעצמת אינטרנט גירושין נוסח אמריקה דרוש: אפשר גם אחרת ראיון עם פרופ יוחאי בנקלר

Transcript

1 בדלתיים פ ת ו ח ו ת לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה גליון מס' 26 ספטמבר-אוקטובר 2008 המודל השיתופי - על החיים ועל הרשת ישראל כמעצמת אינטרנט ראיון עם פרופ יוחאי בנקלר גירושין נוסח אמריקה אפשר גם אחרת כך נייבש את הביצה על הצפת המקצוע דרוש: בית משפט כלכלי בחיפה

2 ראש השנה ת ש ס " ט הרמת כוסית, קבלת פנים לשופטים החדשים וחידון משפטי מחוזי ביום ראשון, , בשעה 15:00 בבית הפרקליט - שד' בן גוריון 6, בניין הסיטי סנטר, חיפה אורחת הכבוד ויו"ר חבר שופטי החידון: במעמד: נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה, השופט אהוד רקם נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט רמי כהן ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד יורי גיא-רון ועד מחוז חיפה מתכבד להזמינכם נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת טובה שטרסברג-כהן בתוכנית: התכנסות, כיבוד קל, ברכות חידון - שעשועון משפטי שילוב של מורשת, ידע משפטי כללי, פיקנטריה ועו"ד שאלות נושאות פרסים לקהל בהנחיית עו"ד יואל ריפל המתמודדים הם עוה"ד: משה יונאי, רם סימיס, מוחמד עלי, חנה פולמן, רוניה רובינשטיין, שעאר מטאנס, אבידן גלובינסקי ורון בן מיור צוות השופטים: השופטת )בדימוס( טובה שטרסברג-כהן, יו"ר פרופ' יוסף אדרעי עו"ד מרדכי ריבק עו"ד אורן כ"ץ פתיחת שנת המשפט תשס"ט והענקת אות יקיר מחוז חיפה ביום ראשון, , בשעה 18:00, בבית הפרקליט, שד' בן גוריון 6, חיפה אורחי הכבוד: השופט יורם דנציגר, בית המשפט העליון עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין בישראל במעמד: השופטת בלהה גילאור, נשיאת בית המשפט המחוזי השופט אהוד רקם, נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה השופט רמי כהן, נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי(, יו"ר ועד מחוז חיפה בתכנית: * קבלת פנים וכיבוד קל * ברכות דברי אורחי הכבוד * תוכנית אמנותית הענקת אות יקיר המחוז לעורכי הדין: יריב גונן שמעון איל יצחק גורי מספר המקומות מוגבל! נא אשרו השתתפותכם בהקדם במזכירות הלשכה בטל': /9, בפקס: או בדוא"ל: ib@haifabar-law.org.il פתיחת שנת המשפט תשס"ט בחדרה ביום חמישי, באולמי "בין הקשתות" רח' חלמיש 18, פארק עסקים, קיסריה בתכנית: - 13:30 ארוחת צהריים ברכות: השופט אהוד רקם, נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה השופט סברי מוחסן, סגן נשיא בית משפט השלום חדרה עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין בישראל עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי(, יו"ר ועד מחוז חיפה עו"ד מוחמד לוטפי, יו"ר ועד מקומי חדרה והסביבה הרצאה: תעתועי זיכרון, עו"ד ינון היימן עלות ההשתתפות: 70 נשמח להשתתפותכם! המעוניינים יירשמו במזכירות השלוחה בטל' , בפקס' או בדוא"ל hadera.hb-law@barak.net.il

3 בדלתיים פ ת ו ח ו ת תוכן העניינים עורכת ראשית: עו"ד מיכל שקד עורכת משנה: עו"ד חנה קציר יעוץ: עו"ד יהודית קורן חברי מערכת: עוה"ד רון אביב, עפר אטיאס, אורית אסנין, אורי גולדקורן, רונית גורביץ, אריה דוד, אמיר חי, חוה מרצקי, דנה נוף, ורד סימון, שירי פילוסוף, הדר פינק-טבת, יעל פנקס יו"ר ועד המחוז: עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי( עיצוב: אילן פארי הפקה ופרסום: ניר פרינט מדיה והפקה בע"מ, טל' צילומים: יואב בכר, אמנון אלוני, עו"ד הדס רביד-טמיר 4 בראשית - דבר העורכת עו"ד מיכל שקד 5 על הסף - דבר יו"ר ועד מחוז חיפה עו"ד רחל בן ארי 8 עוד פנים למשפט מסתבר שאפשר להתגרש גם אחרת. עוה"ד גלית סנה לוריה ומיכל שקד מביאות את הבשורה החדשה בענייני גירושין הישר מניו יורק. הכל על.Divorce Collaborative 12 ראיון אישי מעו"ד עורכי הדין אורי גולדקורן וגדעון קוסטא משוחחים עם פרופ' יוחאי בנקלר, מהחלוצים והמשפיעים בתחום דיני המידע בעידן האינטרנט 16 עולה עולה עו"ד אמיר חי בראיון עם עו"ד אסתר טפטה והדרך הארוכה מאתיופיה ועד להסמכה 18 בהעדר הגנה 18- כך נייבש את הביצה: עו"ד יוסי הוד על הצפת המקצוע 20- זכרתם לדווח? עו"ד ניצן בר אילן על חובות הנאמן 22- נפלאות התוכנה: עו"ד תומר גונן על "נט המשפט" 23- מי מושחתים? עו"ד דרור גולדשטיין מביט מהצד 24- לא מהנדס את העיר: עו"ד מרים פרסמן מגיבה 25 עוד להיט עו"ד דנה נוף במוצרים שיעזרו לכם לפתוח את עונת המשפט 26 צולם ביום חול סוגרים את הקיץ - איך בילינו בחגיגה בנוה ים 28 לשכה ושות' הודעות הלשכה, חדשות המקצוע, דברים שכדאי לדעת ועוד 33- ומי לא בא? נוכחות בישיבות הועד 34- מתמסמסים: סיקור יום עיון במיסוי מוניציפאלי 35- חברים טובים: קבלת אות הפיתוח החברתי 36 אתיכאן - עו"ד חוה מרצקי על תופעות שהפכו ל"מכת מדינה" - עו"ד איתן לדרר מסכם שנת כהונה 38 הגשרים של מחוז חיפה עו"ד אורית אסנין מספרת על גלגולו של עולה חדש 40 הכה את המומחה מי קובע? שמאי המקרקעין דותן דרעי על עריכת שמאויות 42 בצריך עיון עו"ד יעל פנקס על הפגרה הנעלמת ואחריותנו הגוברת 44 דין ואומר עד מתי נטמון ראשנו בחול? עו"ד יהודית קורן במאמר על הפיקציה שמאחורי כלל 5 לכללי הייצוג 47 משתלמים מעו"ד כל מה שרציתם לדעת על ימי עיון, סדנאות, מפגשים והשתלמויות 50 FINAL OFFER עו"ד עפר אטיאס מהרהר על יצר הנקמה הציבורי דוא"ל של המערכת: ib@haifabar-law.org.il המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות, הידיעות והמאמרים. הדעות והפרשנות המתפרסמות הינן על דעת הכותבים ובאחריותם הבלעדית. כל ההצעות בחוברת זו כפופות לחוק הגנת הצרכן. טל' /7 לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה בנין הסיטי סנטר, שד' בן-גוריון 6 חיפה, טל' /7, פקס' דוא"ל: ib@haifabar-law.org.il בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

4 Yes, we can...! בראשית השנה החלטתי לארגן לעצמי פגרה אמיתית. אז נסענו לטיול ב"חוצלארץ": שלוש נשים קטנות, בן-זוגי ואנוכי. חודש שלם בדרכים, ארוזים מינימליסטית, בונים על קצת ניתוק )ברור שסחבתי את הלפטופ...למזלי הוא שבק אחרי יומיים(, שקט )כבר ציינתי שבמושב האחורי שכנו "שלוש נשים קטנות"?- שתים בתחילת גיל ההתבגרות, ופעוטה שמחקה אותן..(, והפתעות נעימות. או.קיי, אולי "הפתעות" היא מילה גדולה מדי עבור מישהי שתכננה מראש היכן תבלה כל דקה בטיול...אבל זה היה הרעיון הכללי, פחות או יותר. כאם ישראלית טיפוסית תכננתי )גם את זה..( מראש לשלב אספקט חינוכי בטיול, לטובת הגרציות הצעירות מהמושב האחורי. ומה נכון יותר בטיול שבו היחס הג'נדרי הוא 4 מול 1, כך היה נדמה לי, מאשר לבקר בפארק הלאומי ההיסטורי בנושא זכויות הנשים, הממוקם בעיירה המנומנמת אך הקסומה סנקה פולז שבמדינת ניו יורק. דרוש: שינוי מחשבתי equal"."men and Women are created כך כתוב על קירות המוזיאון הקטן שבפארק, ועל הטי-שירט השחורה שרכשתי לי בחנות המזכרות הסמוכה. הקראתי לבנותיי את המשפט בארשת רצינות, עם תרגום כמעט סימולטאני לעברית. הדבר גרר אחריו נחירות בוז קלות, שאיכשהו תמיד גורמות לי להרגיש עתיקה ממספר שנותיי: "נו באמת, אמא, אנחנו מבינות אנגלית וחוצמזה - ברור שאנחנו שוות. לפחות שוות אם לא יותר! דההה!", צחקקו. מיד כשהצלחתי לנער מעלי את תחושת הזקנה, הבטתי באוסף העדויות על מאבקן החשוב של הנשים בארה"ב להכרה בזכויותיהן. "לא מזמן", התעקשתי להמשיך ולהסביר, "רק לפני עשרות שנים, קיבלו הנשים בארה"ב את זכות הבחירה". הרעיון שבעבר הלא רחוק העולם לא הכיר בזכותה הטבעית של האישה לחופש, שוויון ואושר, הצליח להעיר את בנותיי מתרדמת גיל ההתבגרות. קריאות תמימות משהו כגון: "איך זה יכול להיות?" ו"איך הן הסכימו לזה בכלל?" נשמעו מכיוונן. ניצלתי את תשומת הלב לטובת הסברים גם על מאבקם הלא רחוק של השחורים בארה"ב לביטול העבדות )בשלב זה הן כבר מחו על חוסר הצדק בכעס...(, והספקתי לקנח בהדרן על זכויותינו הטבעיות כבני אנוש לחיי חופש ועל כך שלעיתים השלטון וההנהגה המדינית אינם מסוגלים לראות את הצרכים של הציבור הרחב, מסיבות שונות, ויש צורך בקריאה ציבורית לעריכת שינויים. כאלה שיכירו בזכויותינו ויסייעו למימושן. משהו על ברק אובמה ונשים הנה, אמרתי להן, תראו מה קורה פה עכשיו. משני המאבקים החשובים הללו להכרה בזכויות, של נשים ושל שחורים, צמחו להם שני מועמדים ראויים לנשיאות ארה"ב. אך במרוץ בין גבר שחור לאישה, עדיין הגבר לוקח. אז יתכן שמשימתן של הנשים כאן טרם הושלמה. שתי הבנות הגדולות מחו נמרצות, ושמחו לקבוע כי "בארץ שלנו זה לא כך. נשים תמיד יכלו להצביע, וגם - גולדה מאיר הייתה ראש ממשלה כבר מזמן..". "נכון", הסכמתי. מגילת העצמאות אכן קובעת מפורשות כי נשים בישראל תהיינה שוות זכויות אך, בפועל, החברה הישראלית מציבה מכשולים בפני מימוש זכויות אלה באופן עקבי לאורך השנים. נשים מופלות על רקע היותן נשים יולדות, אמהות, שכרן נמוך מזה של הגברים באותם מקצועות והן מקודמות פחות. גם החקיקה הסוציאלית בישראל רחוקה מלהיות משביעת רצון בעיני. סיפרתי להן על מאבקה של עורכת הדין ורד פרי נגד רשויות המס להכרה בזכותה לניכוי הוצאות גן ומטפלת, על הפספוס של כוח עבודה נשי איכותי, שמבלה שנים בבית בגידול ילדים ולעיתים, גם אינו מצליח להשתלב בשוק העבודה לאחר מכן, נוכח חוסר הכדאיות שביציאה לעבודה. אז נכון, יאמר מי שיאמר כי מאבקה של פרי יסייע בטווח הקצר ל"עשירונים העליונים" יותר מאשר לנשים שאינן מגיעות אפילו למדרגת המס הנמוכה ביותר, ואולם ההיסטוריה מלמדת כי מהישג זה, אם יעמוד במבחן ביהמ"ש העליון, ודאי תצמחנה תועלות נוספות למגזר הנשי, וכתוצאה מכך לציבור כולו. והרי העקרון עליו נלחמת פרי הוא אותו עקרון שליווה את אבותיו של ברק אובמה במאבקם לחופש, ואשר ליווה את נשות העיר במאבקן לזכות הבחירה - זכותנו הטבעית לשוויון. עוד הספקתי לשדל אותן לצפות בסרט התיעודי שהוקרן במקום, טרם שביקשו להתמקם שוב במושב האחורי במכונית ולתמרן אותנו אל עבר עוד מסע קניות. נאנחתי, וקיוויתי שלעולם לא תתקלנה בהתנהגות של חוסר שוויון על רקע היותן נשים, ולכל הפחות, שתזכורנה את הבוקר הזה בחברת הנשים האמיצות מסנקה פולז. מאחלת לכם שנה טובה ופוריה, עו"ד מיכל שקד עורכת ראשית shakedmichal@gmail.com 4 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

5 עלהסף בית משפט כלכלי בחיפה בימים אלה, נדונה שאלת הקמת בית משפט כלכלי מתמחה בישראל או, לחילופין, כהמלצת ועדת אריאב, להסתפק בהכשרת שופטים ייעודיים בתחום הכלכלי. מהפרסומים עולה כי שתי ההצעות מבקשות למקם את הפעילות הכלכלית המשפטית בבית המשפט המחוזי בת"א. אני מצטרפת ליוזמתם של נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה השופטת בלהה גילאור וראש עירית חיפה יונה יהב, ובכוונתי לפעול במלוא המרץ להקמת בית המשפט הכלכלי בבית המשפט המחוזי בחיפה. משרד האוצר מסביר את המלצתו בכך שהקמת בית משפט כלכלי תחייב שינוי בשיטת העבודה ועימה הוספת תקציבים להוספת שופטים. גישה זו משמרת את ההגמוניה והמעמד של נשיאי בתי המשפט הקיימים, ומלמדת על קיבוע מחשבתי והמשך התעלמות השלטון המרכזי מחשיבות הפריפריה וצרכיה. הזמן בשל להגיד כן ליוזמה של פרופ' זוהר גושן, יו"ר הרשות לניירות ערך, להקמת בית משפט כלכלי ולמתן הזדמנות לעיר דוגמת חיפה, המובילה את המוסדות להשכלה גבוה בארץ, נמל מרכזי, מפעלי תעשייה, מרכזי ההייטק ויוזמות תיירותיות ולהקים בה את בית המשפט האמור. בעידן ההתמקצעות בו אנו חיים, אשר אינו ייחודי לענף המשפט דווקא, אין ספק שנדרשות התמחות והכשרה של שופטים בתחום הכלכלי. תחום זה חולש על העולם העסקי כולו, אשר נזקק למערכת השיפוטית בסוגיות מורכבות המוגשות לפיתחה המשלבות תחומים של מימון, חשבונאות וכלכלה, כתנאי להבנה יסודית של השאלות שבמחלוקת וליכולת ההכרעה בהן. אם נבחן את הדוגמא של בית המשפט הכלכלי בדלאוור, עיר פריפריה בארה"ב, שהפכה מבית משפט כלכלי עם חמישה שופטים מקצועיים למרכז פיננסי, יהיה זה אך טבעי ונכון שיקום בית משפט דומה בחיפה. חיפה הינה בירת הצפון ובעלת סיכויים גבוהים לצמיחה כלכלית, קצב ההשקעות העירוניות והיוזמות גדל לאין שיעור לאחר מלחמת לבנון השנייה. עלות הכשרת בית משפט כלכלי בחיפה תהיה נמוכה יותר מאשר באזור המרכז. העברת התיקים הכלכליים לחיפה תוריד עומסים מבתי משפט מחוזיים בת"א ובירושלים. נדמה שאין צורך להכביר מלים אודות הסכנה הלאומית בריכוז כל העצמה הכלכלית והעסקית של מדינת ישראל בתחומי גוש דן בלבד, הזנחת הפריפריות והרחקתן ממרכז הכובד. התפתחויות עגומות אלה מחלחלות לחיי המשפט. משרדי עורכי דין במחוז חיפה )והדבר נכון גם לגבי מחוזות הצפון והדרום( שעסקו בתחום המסחרי איבדו את יוקרתם לטובת הפירמות הגדולות באיזור המרכז, המחזיקות ביתרון הניסיון ונפח הפעילות שבטיפולן. עורכי דין המעוניינים להתפתח, להתמקצע ולעסוק בנושאים אלה בחיפה, מתקשים למצוא פרנסה ראויה ומספיקה. זו מזמן כבר לא בעיה סקטוריאלית של עורכי הדין דווקא, כי אם בעיה לאומית ממדרגה ראשונה: האם מדינת ישראל מעוניינת ויכולה להרשות לעצמה לרכז את כל הפעילות העסקית המשמעותית שלה ואת עצמתה הכלכלית באיזור המרכז בלבד, ובד בבד להביט מהצד לעבר מאבקי ההישרדות של הפריפריות ולהימנע מהתערבות למניעת הידרדרותן הכלכלית?? לצערנו הרב, האמפתיה של השלטון המרכזי לקשיים ולהתמודדויות בהם נתקלת הפריפריה, מתעוררת בעיקר באירועים של מלחמות ולהבדיל - בעיתות של בחירות, ומטבע הדברים אנו נותרים עם הצהרות לרוב ומעט מאוד מעשים. והנה - הקמת בית משפט כלכלי בחיפה היא הזדמנות למקבלי ההחלטות - שר האוצר, שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון - לעשות מעשה. הקמת בית משפט כלכלי בחיפה תגרור בעקבותיה התמחות מתאימה של משרדי עורכי דין מקומיים, תעלה את קרנם במישור הארצי, תחזיר למחוז עורכי דין מבריקים ומוכשרים אשר נאלצו להעתיק את מקום עבודתם ולעתים גם את מקום מגוריהם, תסחף כוחות חדשים ומבטיחים לאזורנו ו..העיקר: תגרום לאנשי עסקים לא רק לפקוד את המקום, אלא גם להכירו ואולי אף להשקיע בו, תחזק את האזור ותעניק לו ייחוד חשוב. צר לי על הקולות המעדיפים להקים את החטיבה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, וצר לי עוד יותר כשאלה באים מכיוונו של השלטון המרכזי. העיתונות כבר החלה בטוטו שמות מי יוביל את בית משפט הכלכלי, פורסמו שמות ותמונות של שופטים מבית המשפט המחוזי בת"א. חיפה ושופטיה לא הוזכרו... מבלי להטיל ספק כלשהו בכישורים של שופטי המחוזי בת"א )או כל בימ"ש אחר(, ועם כל הכבוד )ויש כבוד( שאנו רוחשים להם, סבורתני כי חיפה עתירה בשופטים ראויים שירכזו את הנושאים הכלכליים וניתן, כמובן, לתגבר את היחידה במספר שופטים חדשים בעלי אוריינטציה כלכלית ועסקית. בית משפט בדלאוור, שהוא בית משפט קטן יחסית, עם חמישה שופטים בסך הכל, זוכה להערכה רבה, ויכול להוות עבורנו דוגמא. הגיע הזמן שחיפה תתפוס את מקומה הראוי במדינת ישראל - הן בתחום הכלכלי והן בתחום המשפטי. אני מאחלת לכם ולבני משפחותיכם שנה טובה שנה של התפתחות, יצירה, מילוי חובות וכיבוד זכויות עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי( יו"ר ועד המחוז חברי ועד מחוז חיפה עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי( יו"ר עו"ד איתן לדרר עו"ד יורם גורי עו"ד חוה מרצקי עו"ד ג'ובראן ג'ובראן עו"ד מיכל שקד עו"ד תומר גונן עו"ד אילן גורביץ עו"ד נאסר סנעאללה עו"ד רסמי זחאלקה עו"ד חאתם יאסין עו"ד ואאל חלאילה עו"ד השאם דאוד עו"ד יוסי הוד עו"ד אריה אבריאל rachelb@bf-law.co.il בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

6 nevo.co.il ', ' " nevo.co.il - - " " / ' / " ( " ) 1, , , 20% (' - / / ) 80% : ' -,, 20% *. nevo.co.il ' '

7 nevo.co.il éìàøùéä éèôùîä øâàîä טל', פקס' ת"ד 108 שריגים חסר תקדים בעולם המשפט בישראל המאגר המשפטי בישראל המכיל את: הניסוחים ההיסטוריים המלאים לפי תאריכים רבדים בחקיקה: כל הסעיפים אשר תוקנו אי-פעם בחוק, מכילים הניסוחים ההיסטוריים לפי תאריך* גם את מעודכן להיום קישור לרשומות 1 הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), תשנ"א 1990 ב. הוראות אלה, "יו עסקי בנקאי" כל יו, למעט יו שבת, ימי שבתו, שני ימי ראש השנה, ערב יו כיפור ויו כיפור, ראשו ושמיני עצרת של סוכות, פורי, ראשו ושביעי של פסח, יו העצמאות, חג השבועות ותשעה באב; במקרי חריגי, שבה נמנע מחלק ניכר מהלקוחות לבצע פעילות בנקאית תקינה, רשאי המפקח לקבוע שיו מסוי אינו יו עסקי בנקאי. מיו ב בוטל הוראות תשס"ה 2005 ק"ת תשס"ה מס' 6423 מיו עמ' בהוראות אלה, "יו עסקי בנקאי" יו שבו פועלי עיקר עסקי התאגיד הבנקאי ואשר לגביו נוהגי התאגידי הבנקאיי לקיי סליקה של הממסרי הבנקאיי כל יו, למעט יו שבת, ימי שבתו, שני ימי ראש השנה, ערב יו כיפור ויו כיפור, ראשו ושמיני עצרת של סוכות, פורי, ראשו ושביעי של פסח, יו העצמאות, חג השבועות ותשעה באב; במקרי חריגי, שבה נמנע מחלק ניכר מהלקוחות לבצע פעילות בנקאית תקינה, רשאי המפקח לקבוע שיו מסוי אינו יו עסקי בנקאי. ב הוסף * לצפייה ברבדים יש להתקין את סרגל נבו nevo.co.il åáð øâàî

8 עו"ד פנים למשפט עו"ד גלית סנה לוריה עו"ד מיכל שקד מסע אחר "אנשים מגיעים אלי, ולעיתים הם באמת חושבים שבית המשפט יחנך את בן הזוג שלהם, ולכן הם בוחרים בליטיגציה, ובפועל זה הרי לא ממש קורה.." מה עושות עורכות דין בתחום דיני המשפחה כשהן חשות שמערכת המשפט אינה מסוגלת לספק מענה הולם לבעיות המלוות בני זוג ומשפחות בתהליך הגירושין? מחפשות אלטרנטיבה ראויה. הרצאה שהעביר ד"ר יובל ברגר מקנדה באמצעות פורום המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים, והציגה את שיטת ה Divorce" "Collaborative היתה בבחינת הארה עבורנו. בהמלצת משרד המשפטים, יצאנו לניו יורק להכיר את התופעה מקרוב. מסתבר שאפשר גם אחרת. ב רחוב 43 פינת לקסינגטון בבוקר לח במיוחד בחודש יולי, בעיצומו של טיול משפחתי, השארנו מאחור את בני הזוג וילדינו לטובת מסע מסוג אחר. הלכנו לחפש תשובות לשאלות שמעסיקות אותנו, ביחד ולחוד, כבר תקופה ארוכה. קבענו להפגש מוקדם בפינת לקסינגטון ורחוב 43, ממש ליד ה"גרנד סנטרל" במנהטן. קשה להאמין, אך במרחק שעה נסיעה מהמולת העיר הגדולה עצרה הרכבת בפאתי עיירה קסומה על הר קיסקו שבמדינת ניו יורק. נהגת מונית, בריונית משהו, שפגשנו ביציאה מהתחנה הביאה אותנו הישר לביתה המטופח של מריה אלבה פיש, בית אמריקאי "מהסרטים": בנוי קורות עץ לבן, בעל חלונות מרובעים, מוקף במדשאה עצומה, מעוטר בערוגות פרחים שנדמה כי אך הרגע נשתלו בכל מקום, מוגן על ידי עצים בעלי גזע עבות. נו, כל החבילה. בסיום המפגש סביב שולחן האוכל בביתה של מריה, היה נדמה לנו שמצאנו את התשובה. מריה אלבה פיש היא פסיכולוגית ומומחית בנושאי ילדים מזה 30 שנה. קתרין לזר היא עורכת דין ניו יורקית ותיקה העוסקת בתחום דיני המשפחה מאז שנת שתיהן ממייסדות ומהפעילות המרכזיות בשיטת הגירושין החדשה יחסית, התופסת תאוצה בארה"ב ובעולם כולו - שיטת ה.Collaborative Divorce לנצח בהליכי גירושין נניח שאתם עומדים בפני פרידה מבן הזוג או גירושין, במה תבחרו? האופציות העומדות בפניכם כיום,לשם הגעה להסדר הן: ניהול מו"מ להסכם ישירות עם בת/בן הזוג; ניהול מו"מ להסכם באמצעות עורכי דין; פניה משותפת לגישור ולבסוף - התדיינות בבית המשפט או בבית הדין הרבני, כמובן. השאלה היא: האם אתם מסוג האנשים המעוניינים להיות אחראים לגורלם? עד כמה חשוב לכם להיות מקבלי ההחלטות, או שמא תעדיפו ששופט או דיין יפסוק כיצד יראה המחר שלכם ושל ילדיכם? כעורכי דין, כולנו מכירים את העומס הרב בבתי המשפט. וגם אם נדמה כי ראוי היה להגדיל את מספר התקנים לשיפוט בבתי המשפט לענייני משפחה, העוסקים בסוגיות שהן בבחינת "דיני נפשות", הרי בפועל העומס בבתי משפט אלה הוא בלתי נסבל. כפועל יוצא מכך, וגם ללא כל קשר ללחץ הרב המוטל על השופטים, בני הזוג המתדיינים אינם מקבלים מענה לכלל צרכיהם. החלטות רבות גוררות אחריהן ערעורים או בקשות נוספות, המתח בתא המשפחתי אך הולך ומתעצם, 8 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

9 דיונים נקבעים לאחר חודשים והליכים נמשכים שנים ארוכות, ובתווך - גדל דור חדש של ילדים - "נפגעי הליכי הגירושין". עם השנים מתעצמת גם אצלנו התחושה, כי גם מי שניצח, בסופו של יום, מפסיד. עמוד לצידי נדמה לכם שהגישור הוא התשובה לכל אלה? המרואיינות שלנו מסכימות כי הליך הגישור, אשר צבר בשנים האחרונות תאוצה מרשימה, נותן מענה מצוין לבעיות האמורות. במסגרת הליך זה יש מקום לרגשות, לאוורור ושיחה על כעסים, לשיחה על הנושאים הקטנים והגדולים הנדרשים לטיפול בעת השינוי המשמעותי החל על התא המשפחתי. כמו כן, במסגרת התהליך גישורי נדונים הנושאים המשפחתיים, ההוריים, הכלכליים באופן המאפשר בחינת הצרכים של כל הנוגעים בדבר, תוך מציאת פתרונות יצירתיים הנותנים מענה מיטבי לצרכי כל הצדדים המעורבים, כדי שאף אחד מהם לא ייצא מופסד והפגיעה ביחסים תהא מזערית. ואולם, לעיתים יש צדדים אשר, מטעמים שונים, הליך הגישור אינו מתאים להם. "צריך להבין", אומרת עו"ד קתרין לזר, "שרוב האנשים המצויים בהליכי גירושין מבועתים ממש. לא תמיד יש להם את היכולת לשבת לבד מול מגשר. הם יעדיפו לעיתים לבזבז שנים בהתדיינות בבתי משפט, רק כדי להרגיש שמישהו היה לצידם, כיון שבגישור הם עלולים לחוש חשופים ובלתי מוגנים". לזר, הידועה בבתי המשפט בניו יורק כעורכת דין חדת לשון ולוחמנית, הפתיעה את מכריה כאשר הכריזה לפני שנים כי, מבחינתה, מערכת המשפט "אינה מסוגלת לתת פתרונות הולמים לבעיות בהן נתקלים מתגרשים". "בשנת 1982 שיניתי את השקפת עולמי באשר למהות ה'נצחון' בהליכי גירושין בעקבות לימודי גישור. הקמתי קבוצת מגשרים מולטי דיסיפלינרית אך הרגשתי כי יש צורך לתת מענה שיתופי גם לזוגות שלא מצליחים להגיע להסכמות בגישור או שגישור לא מתאים להם. היו אנשים שפחדו להתגשר נוכח כעסים, והיו שחשו בודדים בתהליך ולא הצליחו להחזיק בו מעמד. חיפשתי אלטרנטיבה נוספת. ב למדתי קורס בשיטת ה - Divorce Collaborative אצל עו"ד פולין טסלר, שייסדה את התחום בארה"ב, והרגשתי ששיטה זו יכולה לתת את המענה גם במקרים שלא התאימו לגישור. היום, לאחר שמונה שנות עבודה בתחום, משרדי עוסק בליטיגציה ב-% 35 מנפח העבודה ו- 65% בגישור וב - Divorce,Collaborative שהם כמובן עדיפים על ליטיגציה מבחינתי". - מה היא שיטת ה - Divorce? Collaborative קתרין לזר מחייכת ומשתהה לרגע טרם שהיא משיבה לנו: "זו דרך להשיג פתרון מיטבי, בדרך שיתופית, תוך שליטה של בני הזוג על התהליך וקבלת תמיכה מקסימלית במהלכו". למעשה, מדובר בהליך שבו שוכר כל לקוח עורך דין מטעמו לצורך ניהול מו"מ עד הגעה להסכם. ההבדל בין הליך זה לניהול מו"מ רגיל הינו במספר מישורים: לכל לקוח יש, בנוסף לעורך הדין שלו, "מאמן גירושין", שהוא מטפל בהכשרתו, בדרך כלל שוכרים גם מומחה )פסיכולוג( לילדים, אשר שומע את הילדים, מברר את צרכיהם ומנחה את הצוות בהתאם. כן מצטרף לצוות מומחה כלכלי לצורך הנחיות בנושאי הרכוש. כל הצדדים עובדים כצוות, ומתחייבים לנהל יחד פגישות של הדברות עד להגעה להסכם גירושין, עד כדי כך שהם חותמים בתחילתו של ההליך על הסכם במסגרתו עורכי הדין מתחייבים להתפטר מייצוג הלקוח במקרה שמי מהצדדים יפנה לביהמ"ש בנושא הנדון בהליך. "ההסכם הזה פשוט הכרחי", אומרת לזר, כשאנו מביעות ספקות באשר לנכונות עורכי הדין לגביו, "הכוונה היא להשיג התחייבות מכל הצדדים, למצוי מלא של כל האפשרויות להגעה להסכם גירושין תוך שיתוף פעולה של אנשי הצוות ובמסגרת משא ומתן בלבד". מריה אלבה פיש חתומה יחד עם לזר על כמה וכמה הסכמים כאלה. למעשה, הן משתפות פעולה בתיקים רבים מזה שנים. בהנאה רבה צפינו בדינמיקה הקולחת בין שתי הנשים. ואם כי ניתן היה להבחין די בבירור, בעיקר מנימת הדיבור, מי מביניהן היא המטפלת ומי צמחה ב"שדות הליטיגציה", הרי שתיהן נשבעות בשם השיטה, ומבהירות כי זהו ההליך האידיאלי לפתרון סכסוכים במשפחה: "ההליך נותן תמיכה מירבית ללקוח, תחושה של תמיכה רגשית ומשפטית אישית, תוך ניהול תהליך שיתופי ולא פוגעני. התמיכה הזו מסייעת לקבל החלטות נבונות תוך הבאה בחשבון של מכלול הנתונים, הרגישויות והאפשרויות של כל המעורבים", קובעת אלבה פיש, ומוסיפה: "אך צריך לדעת כי העבודה בשיטה הזו היא עבודה קשה, גם משום שהמשימה היא רחבה יותר. הדגש Collaborative" Divorce היא דרך להשיג פתרון מיטבי, בדרך שיתופית תוך שליטה של בני הזוג על התהליך, וקבלת תמיכה מקסימלית במהלכו" מריה אלבה פיש )מימין( וקתרין לזר בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

10 עו"ד פנים למשפט בני הזוג המתדיינים בערכאות אינם מקבלים מענה לכלל צרכיהם, ובתווך- גדל דור חדש של ילדים - "נפגעי הליכי הגירושין" הוא לעזור למשפחה לעבור את הגירושין ואת השינוי במבנה התא המשפחתי בצורה שפויה ובריאה ככל הניתן." - במה שונה החשיבה של עורך הדין בשיטה זו מאשר בתיק גירושין רגיל? "החשיבה היא לגמרי אחרת", אומרת קתרין לזר, "עורך הדין צריך לחשוב מה טוב לכל המשפחה ולא רק מה טוב ללקוח שלו. התפיסה היא כי רק פתרון שכולם יכולים לחיות איתו יוריד את רמת המתח והקונפליקט העתידי וייטיב עם כולם. ואכן, העבודה היא קשה כיוון שאנחנו מנסים לגרום לאנשים לעשות דברים שהם לא עשו אפילו במהלך הנישואין שלהם. פתאום אנחנו דורשים מהם לחשוב גם על טובת בן הזוג בעת כעס. אנחנו עוצרים אותם מלשלוף צפורניים. בליטיגציה העבודה היא פשוטה. קל מאד להתכוונן על עזרה לצד אחד בלבד. הדברים הם יותר שחור/לבן. העניין הוא שגם אם בתהליך הליטיגציה הרגשתי מצליחה, הרי הנצחונות שלי היו מלאכותיים. בפועל, גרמתי נזק למשפחה הרוסה והמשך יחסיהם נהרסו. הרגשתי פעמים רבות רע מאד עם עצמי. גם אם הצלחתי בגדול והלקוח ניצח, למעשה, נצחונו תוך דריסת הצד השני גרם להרס היחסים בתוך המשפחה לטווח הארוך". לזר מדברת בשטף ואנחנו חשות כיצד היא נוגעת בנקודה רגישה גם אצל רבים מאיתנו, נקודת הקונפליקט התמידי. "קשה היה לי לחיות עם הקונפליקט המוסרי הזה בעבודתי", היא משתפת, "דבר שגרם לי ולרבים מהקולגות שלי לשחיקה מרובה ולקונפליקט פנימי. היום, לאחר שעשיתי את השינוי בעבודה, אני עובדת בשלמות מוסרית, העבודה אמנם קשה יותר, אך אינה מלווה בקונפליקט התמידי. אני מצליחה לטפל בנושאים במוסריות ומסייעת לאנשים להגיע למקומות הטובים הנסתרים שמעבר לפחד." "תתחברי לערכים הגבוהים" אנחנו רוצות לדעת מה הסוד בתהליך. איך במסגרתו גורמים לאנשים בשיא כעסם ועוינותם לראות את טובת הצד האחר. חייכנו למשמע התשובה, במיוחד כשהיא באה מעורכת הדין האסרטיבית והעניינית לזר: "הרעיון הוא שלכל אדם יש ערכים שהם גבוהים, ואת צריכה להתחבר אליהם. לבסיס הרוחני העמוק של האנשים, למקומות הטובים שבתוכם. לערכים המשפחתיים, המוסריים, לטוב שבכל אדם". אנחנו נאנחות, ומסכימות כי לו היה לנו בכל תיק,DIVORCE COACH החיים היו קצת יותר קלים. "נכון", מחזקת אותנו הפסיכולוגית אלבה-פיש, "כך הלקוח מקבל תמיכה אישית, הן משפטית והן רגשית, כיון שהמאמן מגיע מהתחום הטיפולי. הוא מנחה את עורכי הדין ואת הצדדים איך להתמודד עם מכשולים רגשיים וכן עובד איתם לבנות את הסדרי ההורות לאחר הגירושין. המאמן מבין את המוטיבציות של הצדדים ומכוון אותם לא לבטא את מריה אלבה פיש הצד הרע שלהם. מסייע בהתמודדות עם הרגשות, מסייע לצוות לא להיות "מורעל" מהקונפליקט ולהתקדם בעבודה. יש עבודה רגשית שלעיתים מביאה להתנצלויות בין הצדדים, דבר שמאד מסייע בתהליך. העבודה היא נפלאה אך התחושה לעיתים היא שאתה מותח את עצמך ואת הצדדים מעבר לגבולותיהם". לזר מוסיפה: "אנשים מגיעים אלי, ולעיתים הם באמת חושבים שבית המשפט יחנך את בן הזוג שלהם, ולכן הם בוחרים בליטיגציה, ובפועל זה הרי לא ממש קורה. לכן, בתהליך אנו מדגישים כי לצדדים יחד האינטרס העליון הוא למקסם את האפשרויות ולהיטיב עם המשפחה. אף אחד, לרבות ביהמ"ש, לא יוכל לעשות זאת כמותם. לשופט אין את האפשרות להכנס לכל השיקולים והאינטרסים של כל פרט במשפחה ולבחון את כל האפשרויות והניואנסים כמו שלנו כצוות יש במסגרת התהליך. התהליך מוביל לשלום אמיתי ולא רק להסכם, החיים ממשיכים אחר כך." שקיפות מלאה אז איך מתגברים על עוינות הנובעת מגילוי של רומן שמנהל אחד מבני הזוג מחוץ לנישואין, או של חשש מהברחת רכוש? אלבה פיש מסבירה: "אנחנו מטפלות בתיקים רבים של משפחות המתפרקות על רקע של בגידה. במקרים הללו אנו מנסות לכוון אותם לראות את סדר העדיפות העליון עבורם, שהוא טובת הילדים. מדברים עם הלקוח על היכולת להיות יחד עם הצד השני באירועים הקשורים בילדים, על הרצון לשלום פנימי להמשך חייו וכמובן שמזכירים גם את העלות הגבוהה של הליך בו מעורבת ליטיגציה. בהליך שאנו מציעים יש שקיפות מלאה, יש לבני הזוג שליטה בתוצאה, שליטה על ההליך, דבר שבסופו של יום מקנה רגיעה ובטחון. בדרך כלל זה עובד." קתרין לזר מכירה היטב את החשש של לקוחותיה מפני הברחת רכוש על ידי הצד השני. והיא אומרת: "חייבת להיות שקיפות מלאה לגבי הרכוש הקיים בתוך ההליך, ולכן הצדדים ועורכי דינם מתחייבים לכך בחוזה בתחילתו. אם עולה חשש להסתרת רכוש הנושא יעלה בישיבת הצוות וכולם יחד יחשבו מה הן הדרכים אשר יספקו את הלקוח להפגת חשש זה. מחפשים את המידע במסגרת התהליך בצורה יסודית עד להשגת שביעות רצון. כמובן, שכל עורך דין נמצא שם בעבור לקוחו כדי לבדוק את הנושא לעומק. כצוות, שוקלים עם הצדדים את החסרונות של החבאת הרכוש וההשלכות של זה על עתיד המשפחה והיחסים. נעזרים במומחה הכלכלי לערוך בדיקות. אם לא מצליחים לאתר רכוש והחשש עדיין קיים שוקלים עם הלקוח האם שווה בשל חשש זה ללכת לביהמ"ש נוכח המחירים במישורים האחרים. לעיתים רבות התשובה היא שלילית." 10 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

11 איך עושים את זה? איך עובדים עורכי הדין והצוות כולו, בפועל? "התהליך דורש עבודת צוות של כל אנשי המקצוע הנוגעים בדבר: עורך הדין, המאמן האישי, פסיכולוג הילדים המומחה והמומחה הכלכלי. ישנם מקומות בארה"ב בהם התהליך נערך בעיקר בנוכחות שני עורכי הדין והלקוחות ובלי לשתף מאמנים נוספים, אך אנו הגענו למסקנה כי השיתוף של המאמנים הוא הכרחי", מספרת קתרין לזר, ומוסיפה בחיוך: "הקושי הוא בעיקר בתיאום מועדים ופינוי מסגרות זמן להתכתבויות ושיחות עם אנשי הצוות. תיק ממוצע מסתיים לאחר כשישה חודשים של עבודה, אבל יש גם מקרים קיצוניים בהם ההליך נמשך שנתיים." מריה אלבה פיש מוסיפה: "חשוב מאד להשקיע בבנייה של קבוצת עבודה טובה המורכבת מאנשי מקצוע העוסקים בתחום, חשוב להשקיע בקשרים טובים ובתקשורת טובה בין אנשי הקבוצה. אנו גיבשנו קבוצת עבודה, אך חשוב להדגיש כי לכל אחד יש את המשרד שלו וכל אחד עובד כעצמאי בתחומו, הצוות של כל מקרה נבחר ע"י הלקוחות. בפועל. כאשר מגיע לקוח למישהו מאיתנו, אנו מציגים לו רשימה של כל אנשי המקצוע בקבוצת העבודה שלנו, כדי שמתוכם יבחר עו"ד ומאמן ומתוך שאר החברים ברשימה בן זוגו יבחר עו"ד ומאמן לעצמו. כיום חברים בקבוצת אנשי המקצוע שלנו 18 עורכי דין, 8 מטפלים ושלושה מומחים בתחום הכלכלה. למעשה, ארגון ה - Divorce Collaborative בארה"ב בנוי על קבוצות עבודה כמו שלנו, הפזורות ברחבי ארה"ב. השקענו זמן רב בגיבוש נהלי עבודה ודרכי תקשורת בקבוצת העבודה שלנו. חפשנו מטפלים אשר יודעים לעשות התערבויות קצרות מועד, מפוקסות ומיידיות. היה צורך ליצור שיתוף פעולה בין עוה"ד למטפלים. נתקלנו בקושי נוכח "השפות" המקצועיות השונות. עוה"ד רצו דווחים קצרים וממוקדים מהמטפלים ומכווני מטרה והמטפלים רצו התייחסות יותר אוהדת ורגישה מצד עוה"ד. עבדנו על יצירת הקשבה אצל עוה"ד להנחיות הרגשיות." קתרין לזר מנסה להסביר כיצד מיושם מבנה העבודה: "בדרך כלל, בהתחלה הלקוח נפגש עם עוה"ד, ולאחריה מזמנים ישיבה של שני עורכי הדין והלקוחות. בפגישה זו חותמים כולם על הסכם להליך של גירושין שיתופיים שעיקרו: ויתור סודיות על מידע בין אנשי הצוות, בחירת מטפלים ומומחה כלכלי והסכמה כי עורכי הדין לא ייצגו את הצדדים היה והצדדים יחליטו לפנות לביהמ"ש. בהמשך, בד"כ יש כשש פגישות משותפות של שני עוה"ד עם הלקוחות ועוד מספר פגישות של הלקוחות ביחד עם המאמנים וכן של עוה"ד לבד עם לקוחו, או יחד עם המאמן. לעיתים רחוקות יותר מתקיימים מפגשים של שני עוה"ד שני המאמנים והלקוחות." בין המפגשים שומר הצוות על קשר, בעיקר באמצעות עו"ד קתרין לזר הדואר האלקטרוני. כך מוחלפים מיילים בין עוה"ד, המאמנים והלקוחות, הכל עד להגעה להסכם גירושין מקיף. "לעיתים רחוקות אם הקבוצה נתקעת נעזרים במגשר. יש מצבי פיצוץ בעיקר נוכח אנשים מעורערים, מצבי פארנויה בלתי נשלטת, וחוסר אמון עמוק," אומרת לזר. להתפטר דוקא כשהתיק מגיע לערכאות המחסום המושם בפני עורכי הדין המעורבים בתהליך, לפיו לא יוכלו לייצג את הלקוח בערכאות, מנוגד, באופן די ברור, לטבעו של עורך הדין הישראלי הממוצע, הנכון אלי קרב. מסתבר שהאמריקאים אינם שונים מאיתנו בהרבה, כך מבהירה לנו לזר: "בקהילית עורכי הדין בארה"ב נשמעת ביקורת מדי פעם על הסעיף בתהליך השיתופי אשר מחייב את עורכי הדין להתפטר מייצוג היה והצדדים ירצו לפנות לביהמ"ש. אבל אני חייבת להדגיש כי זהו אחד הסעיפים המהותיים להבניית ההליך כולו. הרעיון הוא שכולנו מחוייבים לעשות כל מאמץ להבאת המחלוקות לסיום במו"מ ואיום בהליך השיפוטי אינו עומד על הפרק. 'איום' במעבר לביהמ"ש מהווה סתירה למהות ההליך. לקוח אשר יודע כי ייאלץ להחליף את עורך דינו אם ירצה לגשת לביהמ"ש - לא ימהר לעשות זאת, וכך כל הצדדים מחויבים בכנות עליונה להצלחת ההליך וההליך לא מתדרדר לפתחו של ניהול הליך אדוורסרי." גם עורכי דין אחרים עימם שוחחנו, ובכללם עו"ד אורן קאופמן, אשר עוסק בגישור וב - Divorce Collaborative באמהרסט מסצ'וסטס, סבורים כי הסעיף האמור בעניין הפסקת ייצוג למקרה של צורך בפניה לביהמ"ש הוא מהותי להליך וגורם לשינוי מהותי בדינמיקה. קאופמן משתף אותנו ואומר: "אין זה דומה כלל למו"מ אשר מנהלים ביניהם עורכי דין במסגרת ניהול הליך משפטי. כל ראיית העולם היא שונה. הסעיף הזה עושה את כל ההבדל. הייתי עו"ד של צד בהליך שהוגדר כ - Divorce Collaborative אך בו, נוכח התעקשות אחד הצדדים, לא הוסכם על הכנסת הסעיף הנ"ל. בהעדרו - הדינמיקה בתוך ההליך הפכה לכוחנית והמהות השיתופית התפספסה." טקסי והעיר הגדולה נהגת המונית גדולת המימדים המתינה לנו מחוץ לביתה הציורי של מריה, ובעודנו פוסעות בשביל האבנים החלקות תהינו בינינו לבין עצמנו, אם השיטה הזו תעבוד גם בארצנו הקטנטונת. חשבנו, למשל, על בעיית מירוץ הסמכויות, על הדרישות שבהליך שעלולות להתפס כאן כמחמירות מדי, על הצורך בשינוי החשיבה הקולקטיבית בענייני המשפחה. אין ספק כי שאלות רבות עדיין עומדות על הפרק, אך הדרך נראית לשתינו לפתע ברורה. ואולי תהא זו תחילתה של ידידות מופלאה. בימים אלה אנו מסייעות לפעילות לקידום הנושא בארץ באמצעות המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים בשיתוף עם המוסד לגישור ע"ש רוטלוי של לשכת עורכי הדין. התוכנית הינה להביא ארצה מומחים מחו"ל בתחום ה - Collaborative,Divorce לצורך העברת השתלמויות וסדנאות בנושא. המעוניינים להכיר את הנושא מקרוב מוזמנים בהקדם להשאיר את פרטיהם אצל גב' רבקה שורץ במזכירות הלשכה בחיפה. בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

12 ראיון אישי מעו"ד עו"ד אורי "ישראל משחקת תפקיד ענק" גולדקורן עו"ד גדעון קוסטא "אנשים מתרגלים לחיות חיים יותר חשופים. זה דורש מאיתנו שינוי תרבותי גם לגבי כמה שאנחנו מוכנים לקבל באחרים שונות. זה מושתת על נכונות הקבלה התרבותית שלנו" הוא נולד בגבעתיים, היה חניך ב"נוער העובד והלומד" ושירת בנח"ל, שם היה שותף ליצירת מודל שיתופי קיבוצי בערבה שנכשל. על המודל השיתופי בעידן האינטרנט הוא דוקא חולש בהצלחה מרובה. נא להכיר: יוחאי בנקלר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד, הנחשב לאחד מהחלוצים והמשפיעים בתחום דיני המידע בעידן האינטרנט, והמגדיר את ארצנו הקטנטונת כ"שחקן מרכזי" בתחום הטכנולוגיה האינטרנטית. ראיון על העולם הדיגיטלי, מודל שלוש השכבות, מדינתנו כמרכז חידוש טכנולוגי, פוליטיזציה בביהמ"ש העליון, הצורך בפתיחות וקבלה תרבותית, וגם - מה שהוא מכנה "קסם הדמוקרטיה בישראל". ב בספרו The Wealth of Networks שיצא ב-,2006 מתאר יוחאי בנקלר את המהפכה המתחוללת לנגד עינינו ואת המודל של ייצור שיוויוני המבוסס על שיתוף כדרך ייצור חדשה המתרחשת בסביבה הדיגיטלית. ויקיפדיה, למשל, היא דוגמא מובהקת ליישום מודל זה באינטרנט. בחודש מאי השנה ביקר פרופ' בנקלר בישראל והעביר לתלמידי התואר השני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, במסגרת המכון למשפט וטכנולוגיה, קורס מרוכז בדיני מידע. בתום הקורס נאות להשיב לנו על כמה שאלות. פרופ' בנקלר, מה כה מיוחד במודל השיתופי? "מה שבעצם המודל השיתופי עושה הוא יוצר מקבץ או מרחב חדש בתוך הספירה הציבורית, בתוך הדיון הציבורי. זה נותן לכל מיני אנשים שמונעים ממניעים פוליטיים וערכיים יכולת לדבר בתוך השיח הציבורי. נוצרת מערכת שלישית בתוך השיח, והשיח מתרחב ונהיה בעל שונות גדולה יותר, מבחינה זאת שיש קבוצות ואנשים עם מוטיבציות שונות ועם מבנים ארגוניים שונים ולכן עם תוצרים אינפורמטיביים שונים בתוך אותו שיח. בזה אני רואה את השינוי הכי גדול. הרשתות נותנות אפשרות לבני אדם לשתף פעולה בצורה אקטיבית מבחינה זאת שהם מאפשרים להתארגן התארגנויות פוליטיות במרחבים יחסית גדולים. בארץ זה אולי פחות קריטי בגלל שהמרחקים מספיק קטנים וקיימת תרבות של לצאת לכיכר. במקום כמו ארצות הברית, שהוא יחסית מאוד מבוזר גיאוגרפית ועם תרבות מאוד דלה של התארגנות פוליטית ברחוב, זה יוצר הזדמנויות חדשות להתארגנות." מה לדעתך צפוי לקרות בתחום דיני הקניין הרוחני? "אני חושב שדיני הקניין הרוחני נמצאים כרגע במרכזו של קרב מאוד מאוד בסיסי. מצד אחד, התעשיות של המאה העשרים שבנויות על בסיס תעשייתי. בעיקר מדובר בהוליווד ובקצה העליון של חברות התקליטים, שמאוד דוחפות להרחבה של דיני קניין. מצד שני, אנחנו רואים יותר ויותר פעילות חברתית של אנשים שהופכים ליצרני מידע ויצרני בידור, אמנות, וידאו ואודיו. זה שינוי תרבותי-חברתי. כמו כן, ישנן חברות שתופסות את עצמן לא כנותנות בידור גמור אלא כיוצרות פלטפורמות למשתמשים לייצר את שלהם. פתאום חברות כמו גוגל והבעלות שלו על You Tube או כמו Yahoo מתחילות להיות מנוגדות לחברות הקלאסיות, שדורשות דיני זכויות יוצרים, כי החברות האלה בנויות הרבה פחות על זכויות יוצרים ועל פטנטים. תעשיות האינטרנט למיניהן רואות שהן מפסידות יותר ויותר מדיני זכויות קניין רוחני חזקים מאשר הן מרוויחות. כרגע, בארצות הברית אנחנו נמצאים במצב שכבר עשר שנים לא עברו חוקים חדשים שמחזקים את זכויות הקניין, חברות התקליטים במידה רבה בירידה קשה והכיוון הוא לעבר יותר פתיחות." באוקטובר 2007 בית משפט פדראלי במיניסוטה חייב את ג'יימי תומאס לשלם 220 אלף דולר ל- R.I.A.A בגלל שהורידה קבצי שירים באמצעות "קאזה". האם אין בכך כדי 12 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

13 להראות שדווקא המגמה המנוגדת היא זו שבעליה? "השופטים הם בהיסט זמן יחסית לקונגרס ועדיין חושבים במונחים של המאה העשרים. שופטים הם, בדרך כלל, אנשים יחסית שמרניים ורואים את הדברים במונחים של קניין או לא קניין, ולא במונחים של מדיניות. אט אט, בעקבות השיחות עם הסטאז'רים שלהם על הבעייתיות של מעשיהם מתחילים לראות שופטים עם יותר אוריינטציה לכיוון של מה שקורה באקדמיה ובביזנס." האם זה קשור בהבנת הטכנולוגיה? "אחד האיומים הגדולים על מדיניות משפטית וחקיקתית נבונה זה שכשמישהו לא מבין משהו ואז, באופן טבעי, הוא מחפש אנלוגיות לדברים מוכרים. כאשר בפרק זמן כל כך קצר עוברים מהפכה טכנולוגית-חברתית-כלכלית כל כך חדה, האנלוגיות יכולות לעשות צרות גדולות מאוד. " בשנת 2006 התערבת עם ניקולס קאר )מרצה אמריקאי הטוען שטכנולוגית המידע תלך בדרכם של מסילות הברזל, הטלגרף והחשמל ותהפוך אף היא לגורם רגיל המשפיע על הייצור( שעד 2010 רוב האתרים הגדולים באינטרנט יהפכו להיות על בסיס תוכן שנוצר באופן שיתופי. נותרו עוד שנתיים. מי משניכם ינצח בהתערבות? בנקלר צוחק ומשיב: "אני. אבל השאלה מה זה 'אתרים'. תראה, כבר היום אם מסתכלים על 20 האתרים הנגישים ביותר בארצות הברית, יש בדיוק אתר אחד שהוא מקצועי קלאסי,,C.N.N וכל השאר הם מנועי חיפוש, שאחוז ענק ממה שהם מחזירים זה משהו שנוצר בצורה שאינה מסחרית ישירה, בוודאי לא מושתתת על קניין רוחני. זה ויקיפדיה, פליקר, You Tube,Myspace ו- Facebook שזה ממש יצירה חברתית. אז נכון לעכשיו אני צודק. " האם המודל השיתופי ישים מחוץ לעולם הדיגיטלי? "כרגע בוודאי שהוא בעיקר ישים בעולם הדיגיטלי בגלל הביזור של ההון הפיזי שצריך אותו בשביל לשתף פעולה. דוגמאות שאנחנו רואים בעולם האמיתי, למשל Car Pool בארצות הברית. זה בעצם לקחת ולבנות מערכת תחבורה פרופ' יוחאי בנקלר פרופ' יוחאי בנקלר נולד בגבעתיים ב- 1964, היה חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד" והתגייס לנח"ל בגרעין שיצא לשיזפון שבערבה. ב נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן נסע ללימודי המשך באוניברסיטת הרווארד, שם השלים את הדוקטורט שלו. ציוניו הגבוהים, בצירוף המלצות מרשימות, פתחו לו את הדלת אל משרת התמחות אצל השופט סטיוון ברייר בבית המשפט העליון האמריקאי. בכך היה בנקלר לישראלי הראשון שנכנס פנימה לקודש הקודשים של המערכת המשפטית בארה"ב. ב החל ללמד באוניברסיטת ניו יורק על תקשורת, אינטרנט וקניין. מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת ייל וכיום, הוא מכהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד. לא פרטית ולא ציבורית אלא משהו באמצע, דרך שיתוף. זו מערכת שאינה בנויה על זה שמישהו לוקח ומשלמים לו כשהוא אוסף את כולם אלא שהכל מושתת על בסיס של שיתוף חברתי. הרשת היא לא מה שיוצר את התנאים אלא מידת הביזור או הריכוז של הצורך בהון פיזי. " בנקלר שייך לקבוצת אינטלקטואלים הנלחמת בשנים האחרונות על עתידה של רשת האינטרנט. כדי להבהיר את הסכנה שבה נמצאת הרשת, מתאר בנקלר - באמצעות מודל של שלוש שכבות שפיתח - כיצד בנויות רשתות תקשורת. עפ"י מודל זה, כל מערכת תקשורת מורכבת משכבה פיסית, שכבה לוגית ושכבת תוכן. באינטרנט השכבה הפיסית מורכבת מכבלים אופטים המעבירים מידע ושייכים לחברות המסחריות. שכבת התוכן באינטרנט מוגבלת בשנים האחרונות ע"י חוקי זכויות יוצרים וקניין רוחני. רק השכבה הלוגית של תוכנה וסטנדרטים )הקובעת איך עובר המידע ברשת ולמי( נותרה פתוחה. לטענת בנקלר, פתיחות זו עומדת בסכנה וברגע ששכבה זו תהיה נשלטת וסגורה, יהפוך האינטרנט לרשת בת דמותה של הטלוויזיה, שבה כל שלוש השכבות נשלטות ע"י הגופים המשדרים. דוגמאות היסטוריות של הרדיו והטלפון מראות שיש חלון של שנה עד שהטכנולוגיה, שבתחילה היא פתוחה, נסגרת ונמסרת. שחרור השכבה הפיסית יתאפשר, לדעתו, ע"י מעבר מכבלים לאינטרנט האלחוטי. לדעתו, על תדרי האינטרנט האלחוטי להישאר חופשיים משליטה קניינית ולא להמסר ברישיון לחברות הסלולר והאינטרנט. על התדרים להישאר זמינים לכל מי שמעוניין להשתמש בהם. איזה מקום ישראל תופסת בכל הקשור לעיצוב פני האינטרנט בעשור הנוכחי ובכלל בעתיד, או שהיא כלל אינה בגדר שחקן? "לא, אי אפשר להגיד שישראל היא לא שחקן. כל כך הרבה מטכנולוגיות האינטרנט נמצאות כאן. מחוץ לעמק הסיליקון זה המקום הכי משמעותי מבחינת פיתוח טכנולוגיית אינטרנט. ישראל משחקת תפקיד ענק, אם מסתכלים על אינסטנט מסג'ינג זה מהאיי.סי.קיו, זה לא ממקום אחר. התפקיד של ישראל מהבחינה הזאת הוא בחדשנות. כשוק, ישראל אינה חשובה, היא קטנה מדי. כמקום שיכול לעשות "זה כמעט קסם לראות איך התפיסה המקצועית המשפטית בארץ הצליחה לשמר מערכת תרבותית מקצועית אינסטיטוציונית יחסית עצמאית, שעזרה מאוד למדינה שנמצאת תחת לחצים מדהימים" בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

14 ראיון אישי מעו"ד "התפקיד של ישראל הוא בחדשנות. כשוק ישראל לא חשובה, היא קטנה מדי. כמקום שיכול לעשות רגולציה ושישפיע על העולם היא מקום לא משמעותי, אבל כמרכז חידוש, היא אחד משני המרכזים החשובים בעולם" רגולציה ושישפיע על העולם - היא מקום לא משמעותי, אבל כמרכז חידוש, היא אחד משני המרכזים החשובים בעולם. " במרץ 2008 הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק של חבר כנסת מש"ס שמנסה להטיל צנזורה על אתרים ולחייב את ספקיות האינטרנט להציע למנויים לחסום אתרי סקס, הימורים ואלימות. לפי ההצעה, כל לקוח שלא יבקש להיות מחובר לאתרים יחסם אוטומטית. מה דעתך על הצעה זאת? "ההצעה הזאת הינה מסוכנת. מצד אחד, היא אינה מתייחסת לחופש הביטוי, ומצד שני - היא דורשת מספקי האינטרנט להבנות את המערכות שלהם בצורה שתטיל יותר שליטה על המידע שאנשים יוכלו לקבל. זו תופעה מאוד מוכרת. בארה"ב עברנו את זה לפני שתים עשרה שנים. גם אם, לצורך העניין, מקבלים שזה לגיטימי למדינה דמוקרטית לקבל החלטה שלא רוצים פורנוגרפיה, יותר טוב היה להגיע למצב שבו ספקיות השירות צריכות לתת למשתמשים הזדמנות להתקין פילטר ולתת להם סיוע להתקנתו על המחשב עצמו. צריך לזכור בקונטקסט הכללי על מה מדובר. אנחנו מדברים על מדינה שהיא אחת ממרכזי הפיתוח של טכנולוגיית האינטרנט. אנחנו מדברים על מקום שבו אנחנו מחפשים מערכת שתהיה פתוחה מספיק כדי שאפשר יהיה לנסות מקומית את הדברים שנעשים כדי לזרז את תהליך הפיתוח הטכנולוגי והכלכלי. צריך מאוד להיזהר כשלוקחים ערכים תרבותיים ספציפיים ומנצלים אותם על מנת לשנות את הארכיטקטורה של הרשת בצורה כזאת שעשויה לפגוע גם במנוע הכלכלי הזה. אז זה לא שאסור למדינה לחשוב על מה אכפת לה ומה חשוב לה מבחינה ערכית, אבל צריך לעשות את ההפעלה בצורה מאוד זהירה שלא תהרוס יותר מדי, ואני לא משוכנע שהמבנה הזה פועל כך." היית עוזר משפטי של השופט סטיבן בראייר בבית המשפט העליון בארה"ב ואתה מכיר את המוסד הזה מקרוב. בישראל נמתחת ביקורת על הצעה של שר המשפטים לשינוי מבנה הוועדה למינוי שופטים בטענה שהמגמה שלו היא פוליטיזציה בבית המשפט העליון. האם פוליטיזציה כפי שקיימת בבית המשפט העליון האמריקאי היא חיסרון כל כך גדול? "כן, פוליטיזציה היא בפירוש חיסרון. זה כמעט קסם לראות איך התפיסה המקצועית-משפטית בארץ הצליחה לשמר מערכת תרבותית מקצועית אינסטיטוציונית יחסית עצמאית, שעזרה מאוד למדינה שנמצאת תחת לחצים מדהימים. זה בסך הכל קסם שישראל הצליחה להישאר דמוקרטיה תחת תנאים של לחץ מתמיד של 60 שנה במלחמה. חלק מהקסם זו הנכונות של מערכת המשפט להחזיק ידיים, לעצום עיניים ולהגיד: אנחנו מכירים את כל הביקורת המשפטית על הפוליטיזציה של המשפט ובכל זאת אנחנו נאחוז באגדה הקולקטיבית הזאת שיש כזה דבר משפט, ויש ערכים מקצועיים פנימיים שיותר חשובים מדיעה פוליטית כזו או אחרת. זה הצליח וזה יצר לבתי המשפט מעמד, עצמאות ועוצמה אינסטיטוציונית בתוך המערכת הדמוקרטית הישראלית. בשנת 1954, בזמן שבארה"ב השתיקו קומוניסטים, פה כבר היה את קול העם. הקסם הזה הוא מאוד מיוחד. לנסות להסתכל על ארה"ב, עם הפוליטיזציה ועם הציניות כאשר החלטה מתקבלת על בסיס התשובה לשאלה אם יהיה רוב רפובליקאי או דמוקרטי, זה מודל עצוב מאוד לרוץ אחריו. אני הייתי מאוד נזהר מלהכניס פוליטיזציה ומלערער את האשליה האמיתית, את האשליה הקולקטיבית הזאת, שהופכת בעצם לעצמאות אינסטיטוציונית אמיתית." כשחיית בישראל, היית בתנועת הנוער העובד והלומד, היית בנח"ל והיית בקיבוץ. האם לרקע הזה יש תרומה למחשבות על יכולת אנושית לעבוד בשיתופיות? או שזה מופרך? "לא, זה לא מופרך בכלל, בוודאי שזה לא מופרך. אנחנו מביאים תמיד את הראיה שלנו את העולם. השאלה באיזו מידה אחר כך מצליחים לבנות מודלים שיוצרים איזושהי משמעת אינטלקטואלית כדי שזה לא יהיה רק מרחשי לב כאלה ואחרים. אפשר גם לראות את ההפך. ניסיתי לבנות קיבוץ בערבה ונכשלתי. הדבר הזה התמוטט, החליף אותו משהו אחר לגמרי. אפשר היה גם לצאת מזה בתחושה שזה הכל קשקוש. הניסיון של התנועה הקיבוצית בארץ הוא מאוד אמביוולנטי ביחס להצלחה ארוכת הטווח שלו. אני לא חושב שמישהו יכול לגשת לאיזו שאלה מבלי שלרקע שלו תהיה השפעה." באחד הראיונות אמרת שאתה לא אמריקאי שנולד בישראל, אבל גם לא ישראלי שגר בארה"ב. כשאתה באקדמיה בארה"ב - במה, לדעתך, מתבטא המשקל הסגולי שלך כישראלי? "אני חושב שאחד הדברים שרואים בכלל באקדמיה האמריקאית הוא שיש קבוצה לא מבוטלת של ישראלים וגם אירופאים, אנשים שהרקע התרבותי שלהם מאפשר להם לקבל בצורה אינטואיטיבית קצת יותר את המקום של סולידריות, קצת יותר את המקום של יכולת של בני אדם לצאת מתוך עצמם ולהיות חלק מאיזושהי פעולה קיבוצית. " לסיכום, עד כמה אתה מוטרד מכך שהטכנולוגיה הפכה אותנו לאנשים שמסתובבים חשופים, יודעים איפה אנחנו, מה אנחנו אוהבים לקרוא, מה מעניין אותנו, מה אנחנו קונים? האם יש בך געגוע לעולם של פעם, ללא ג'י.פי. אס שאומר לנו לאן ללכת, לעולם התמים יותר? "לא, אני לא. אם מסתכלים על מה שקורה עם הדור הצעיר יותר וכמה שהם שמים את החיים שלהם ב- Facebook, ב-,Myspace אני חושב שאנשים מתרגלים לחיות חיים יותר חשופים. זה דורש מאיתנו שינוי תרבותי גם לגבי כמה שאנחנו מוכנים לקבל שונות באחרים. זה הופך להיות יותר מושתת על נכונות קבלה תרבותית שלנו. לי אישית זה לא נראה מאוד מטריד. " 14 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

15 Ú ÂÂÁ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â Ò È ÓÂÈ Cardiomedix Ï È ÏÈ ÂÓ Ò È ÓÂÈ Á ËÙ Ó ÈÎ ˆÏ ÌÈÈ ÂÙ ÌÈ Â È Ô Ó ÔÈ ÈÎ ÂÚÏ ÙÒÓ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â Ú ÂÂÁ ÈÎ ˆÏ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ Ô Ó ÌÈÁÓ Ó Âapple Ó ÒappleÎ ÒÓÓ ÂËÙ ÈÓÂ Ï ÁÂËÈ ËÙ Ó È Â Á Ó ÈÒappleÙ Âapple ÌÈÁÂËÈ ÔÂÁË Æ ÂÒÙ ËÂ٠  ˆ ÌÈÎ ÂÁÈË Ï È ÂÙ ÊÎ Ó ÂappleÏ ÂÚÈ Í ÂˆÏ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ appleî ÌÈ ÙÂ È ÈÎ È Ú Æ ÂÙ ÈÓÂÁ ÏÎ È ÂÙ ÆËÙ Ó È ÈÓÚ ÏÂÎÈ ÈÏÚ ı Æ Â Ú ÂÎ Ô Â Â ÂÈÂÎapple ÌÂÁ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ ÌÈÏÂÓ Â ÌÈȈÈÙÏ Ì Á ÙÂ È Ú Â ÎÊ È Â È ˆ Ú Â Â Ï ÁÂËÈ Â ÁÓ ÆÁÂËÈ Ï Â Ï È ÂÙ Â ˆÓ ÁËÂ Ó Ï Î Ú ÏÏÂÎ È ÈÂÙˆ ÂÎapple Â Î Ú ÂÏÚ Â ÒÙ ÂÓ ÎÂ Ú ÌÈÎ Âapple ÌÈappleÂÎÈÒ Æ ÎÂÓapple ÌÈ ÌÈÓÂÁ ÌÈÏÏÂÎ ÂappleÂ Ù Ú Ï ÂÙÈ Á Úˆ Ó ÂÏÁÓ Â Ú Âapple ÌÈ ÈÒÚÓ ÂappleÏ appleè Ï ÈÊÓ Ï ÌÈ ÓÂÁÏ ÈÎ ˆ Â Î Â Â Ú ÂÎ Ô Â Ú ÂÁÈË Æ Êapple È È Á  ÌÂ È ÂÈÂÏÚ ÌÈappleÓapple Ì ÈÏÚ ÌÈ ÙÂ Ï ÙÒÓ Ò È ÓÂÈ Ï ÔÂÈÒapple ÈÏÚ ÌappleÈ ı ÌÈÁÓÂÓ ÌÈ Ù ËÈÓ ÆÈ ÂÒÚ È ÂÙ ÌÂÁ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â Ú ÂÂÁ ± μμμ ππμ ßÏË ÌÎ Â Ï ÂÓÚÏ ÁÓ apple π Ò Ù π μ μ ÔÂÙÏË Æ Â ÈÓ ÍÏÓ ÏÂ ß ËÙ Ó ÂÓ È

16 עו"ד ד"ר אמיר חי "אני שחורה, דתיה ופמיניסטית" "לא ניתן להשוות בין קהילה שמגיעה ממדינת עולם שלישי שכל מאווייה היו לשמר את יהדותם לבין קהילה שבאה מרקע חברתי אירופאי, בעלת אמצעים עם כל המשתמע מכך. אין ספק שנקודת הפתיחה של העלים מרוסיה הייתה טובה יותר משלנו" לפני מספר שבועות הוסמכה אסתר טפטה כעורכת דין במדינת ישראל. עשרים שנה חלפו מאז עקרו היא ומשפחתה את שורשיהם מכפר הולדתה אבבור שבאתיופיה ועד לטכס ההסמכה המרשים והמרגש שנערך בירושלים בירת ישראל. בעודה פוסעת אתה צעדיה הראשונים בעולם המשפט, נאותה להתראיין, בכנות מכאיבה לעיתים, על קליטתה בחברה הישראלית. הסצינה הבאה התרחשה בטרם החל טכס הסמכת עורכי הדין החדשים. היא אינה חדשה עבור אסתר ואולם היא ממחישה מבחינתה את אחד החוליים של החברה הישראלית בהתייחסות לקהילת יוצאי אתיופיה: "בעודנו ממתינים לתחילתו של הטכס, המקום היה עמוס במוסמכים על מלוויהם. אני המתנתי עם בני משפחתי ולפתע אני שומעת את אחד המוסמכים משוחח בטלפון הסלולארי שלו ואומר לבן שיחו, מצידו השני של הקו: 'תחפש אתיופים, אני עומד לידם.' האם אני עמוד?" מתרעמת אסתר, "האם צבע העור שלי ושל משפחתי אמור להוות סמן? תמרור הורייה? " האם החברה הישראלית גזענית? "אני לא רוצה לעשות הכללות, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלקים בחברה שלנו מגלים סימני גזענות, גם אם מדובר בבודדים, כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. למעשה, עד השירות הלאומי לא ראיתי את עצמי כבחורה אתיופית אלא כישראלית שווה לכל דבר, שנאבקה למצוא את מקומה בחברה. עם כל הקושי, הקפדתי להצטיין בלימודיי ובכל דבר אחר שעשיתי, אבל מהר מאוד הבנתי כי קיימות אפליה ודעות קדומות כלפי הקהילה האתיופית. לא בוחנים אותנו על פי ההישגים בד"כ אלא עפ"י צבע עורנו". אלה טענות קשות וחמורות. את יכולה להמחיש זאת באופן יותר קונקרטי? "הדוגמאות רבות. כך, למשל, שוטר המכה ילד אתיופי בשעת עיכוב ו/או מעצר או רופאה בקופת חולים, אשר נמנעת מלתת טיפול ראוי לקשיש אתיופי רק כדי לא לגעת בו. עו"ד אסתר טפטה האפליה, חוסר השוויון וההתייחסות לקהילת יוצאי אתיופיה הם שהביאו אותי ללימודי המשפטים". אסתר, בת למשפחה בת שמונה נפשות, עלתה לישראל מאתיופיה דרך אדיס אבבה ורומא בשנת המשפחה נקלטה במרכז קליטה בקרית ים עד שהעתיקה את מגוריה לעיר חדרה. בעודכם ישובים באוטובוס העושה את דרכו במדבריות אתיופיה מכפר הולדתך ועד אדיס אבבה. איך דמיינת את ארץ ישראל? "במוחי עלתה תמונה של ארץ קודש כי אנו בעלי תפיסה דתית, ארץ זבת חלב ודבש...ארץ של תורה. לא היו לנו חששות לעלות לארץ, נהפוך הוא! משפחתי שהייתה מאוד מבוססת ואמידה באתיופיה השאירה את כל רכושה הרב מאחור מתוך אידיאולוגיה, מתוך רצון עז לממש את היהדות שלנו. בנוסף, הייתה תשוקה עזה לחבור לשאר המשפחה שעלתה לישראל בעליה הראשונה )"מבצע שלמה"( דרך סודאן. כשהגענו לישראל... האכזבה הייתה מאד גדולה." אכזבה או הלם תרבות? "האכזבה מהארץ. לא עלינו לישראל מתוך עוני ו/או חסר כלשהו. עלינו מתוך אידיאולוגיה ומבחינתנו המציאות כאן הייתה מאכזבת. כל החילול שיש בארץ אכזב אותנו. אני זוכרת ששיכנו אותי ואת בני משפחתי במרכז קליטה אורבאני בניגוד לאורח החיים שבאנו ממנו ושאליו הורגלנו. 16 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

17 זה היה ניתוק מהטבע ומהמרחבים הפתוחים..." לנוכח העובדה שאת אישה דתייה, עולה מאתיופיה ובעלת עמדות נחרצות בדבר שוויון וצדק חברתי, אני תוהה, איך את מגדירה את עצמך? "אני מגדירה את עצמי כשחורה, דתייה ופמיניסטית". דת ופמיניזם הולכים בכפיפה אחת? "אני סבורה שכן. נשאלת השאלה איזה סוג של פמיניזם. לדעתי, הדת שלנו מתאימה את עצמה לכל מציאות". אנסה לעזור לך. בדת שלנו יש מערכת חוקים שעלינו לציית להם ללא ערעור. האם אין בכך סתירה לפמיניזם שנתפס כרדיקלי? "אתה בהחלט צודק. אך אני אדם שמאמין בדרך שלו ויחד עם זאת מאמינה כי הדת שלנו אינה בחזקת עולם סגור. אני מסכימה עם כל מה שנכתב בתורה אבל אם יש לי היסוס ו/או ספקות זה תלוי אך ורק בי ולא בתורה. בעולם הפמיניסטי יש כר נרחב למלחמה על זכויותיהם של חלשים ומיעוטים ונגד דיכוי, ולהילחם על כך עולה בקנה אחד עם השקפת עולמי האישית. חוץ מזה, אל תשכח שאף בעולם המקראי היו נשים שנלחמו על זכויות..." עיון בקורות החיים של אסתר מגלה כי, חרף גילה הצעיר, מאחוריה פעילות ציבורית וחברתית ענפה ומגוונת לעולים חדשים, נשים, קשישים וילדים מאז הייתה תלמידת תיכון, חיילת בשירות לאומי וסטודנטית. מאין נובע הדחף לעזור לקבוצות הנחשלות? "תן לי לתקן אותך. קבוצות מוחלשות. אלה קבוצות שלא קיבלו את כל המשאבים הראויים להם, לא מהשלטון ולא מהגורמים החברתיים, אשר היו אמורים לסייע להם ונכשלו בתפקידם. ברור שאני מגיעה מקהילה שלצערי החברה הישראלית אינה מקבלת אותה כפי שהיא. יש לי המון יחס לאוכלוסיות מוחלשות, עבדתי אף עם עולים מחבר העמים ומאסטוניה ובכלל, אני רואה בזאת טעם ושליחות לסייע למגזר החלש ולאו דווקא ליוצאי אתיופיה. אני מדברת, למעשה, על קבוצות עולים שהחברה כאן דיכאה אותם ואף אחד לא שומע את קולם. אולי האשם בקהילה האתיופית ובמנהיגיה, בניגוד לקהילה הרוסית, למשל, שיצאה מבידולה והתערתה בחברה הישראלית? "אין מה להשוות. לא ניתן להשוות בין קהילה שמגיעה ממדינת עולם שלישי, שכל מאווייה היו לשמר את יהדותם, לבין קהילה שבאה מרקע חברתי אירופאי, בעלת אמצעים עם כל המשתמע מכך. אין ספק שנקודת הפתיחה של העולים מרוסיה הייתה טובה יותר משלנו". לאחר שסיימה את לימודיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה התמחתה אסתר אצל פרקליט המדינה, תחילה אצל ערן שנדר ובשלהי התמחותה אצל פרקליט המדינה הנכנס משה לדור. במהלך התמחותה הייתה מעורבת אסתר בכתיבת חוות דעת משפטיות בתחומים שונים, אשר אפשרו לה להעמיק את הידע המשפטי. לא למותר לציין כי היא מלאת התפעלות מהיחס החם ומהידע שצברה מפרקליטי המדינה ואולם, באותה נשימה היא לא מסתירה את גאוותה כי היא התקבלה ללימודים ולהתמחות ללא העדפה מתקנת אלא אך ורק על סמך הישגיה וכישוריה. בימים אלה, קוראת אסתר בצמא רב את ספרה של הסופרת הסומלית אייאן חירסי עלי, דמות נערצת ושנויה במחלוקת כאחת אשר פרצה לכותרות לאחר שיצרה סרט שעסק בכניעותן של הנשים באסלאם. הספר "כופרת" מתאר את ילדותה והתבגרותה של הסופרת ואת רצון הברזל שלה ונחישותה יוצאת הדופן להילחם בעוולות הנעשות בשם הדת. האם אייאן חירסי עלי מהווה עבורך דמות נערצת, מודל לחיקוי? "כן. כיוון שמדובר באישה שנלחמה על זכויות נשים בעולם ממנו היא באה כנגד מילת נשים, הכאות אכזריות וכיוצא באלה. הכלי שבאמצעותו נלחמה הסופרת הוא הספר, הסרט והפוליטיקה. אני אלחם על זכויות המוחלשים באמצעות השכלתי כמשפטנית ועורכת דין. קח, למשל, את נושא רצח נשים אשר דבק בקהילה האתיופית. אין שום קשר בין הקהילה למקרי הרצח. זהו תוצר של שלטון ומדיניות. בהיותי סטודנטית הייתי פעילה למען צדק חברתי כשהמטרה היא ללמד נשים אתיופיות את זכויותיהן. מסתבר, כי הניסיון ללמד נשים למרוד בבעליהן, גרר אלימות כלפי נשים בקהילה". חזרה לטכס ההסמכה בירושלים. אסתר מעידה כי בעת הטכס חשה גאווה רבה. "הרגשתי שלמרות נתוני הפתיחה של הקהילה ממנה הגעתי אני מסוגלת להשיג יותר. אני גאה בהישגים שלי עד כה ואולם העבודה עוד רבה". היכן את רואה את עצמך בעוד עשר שנים? "הייתי מאוד רוצה להתקדם בקריירה שלי, אפילו בתחום השפיטה. אך בעיקר אני רואה את עצמי במגזר הציבורי, לאו דווקא במשפטים - אולי בפוליטיקה. אני רוצה להתבסס כדי שיהיו לי האמצעים לקדם פרויקטים של קהילות מוחלשות ולאו דווקא של הקהילה האתיופית. אני רואה את עצמי מקדמת אוכלוסיות מצוקה, מיעוטים, אנשים הזקוקים לסיוע משפטי, קידום בתחום הדיור, העבודה והחינוך. תמיד יצוצו משום מקום אנשים אשר כל רצונם יהיה לגרום לך לחוש נכה אבל עובדה זו רק מדרבנת אותי להילחם". בטקס ההסמכה, עם ההורים "אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלקים בחברה שלנו מגלים סימני גזענות, גם אם מדובר בבודדים, כלפי קהילת יוצאי אתיופיה... קיימת אפליה ודעות קדומות... לא בוחנים אותנו על פי ההישגים בד"כ אלא עפ"י צבע עורנו" בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

18 ייבוש הביצה: כך נלחם בהצפת המקצוע עו"ד יוסי הוד הפתרון לכל הבעיות שיצרה הצפת המקצוע הוא פתרון אחד ופשוט - ייבוש הביצה, דהיינו - מניעת הצפת המקצוע, דבר שיפתור את מרבית הרעות החולות של מערכת המשפט היום, ויחזיר עטרה ליושנה בתקופת החלוצים הבינו, שכדי להילחם בקדחת יש ליבש ביצות והרג יתושים איננו הפתרון. הפתרון לכל הבעיות שיצרה הצפת המקצוע הוא פתרון אחד ופשוט - ייבוש הביצה, דהיינו - מניעת הצפת המקצוע, דבר שיפתור את מרבית הרעות החולות של מערכת המשפט היום, ויחזיר עטרה ליושנה. ס סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין קובע, שאדם כשיר לשמש כעו"ד בשלושה תנאים: הוא בעל השכלה משפטית גבוהה, עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות הלשכה. עד לראשית שנות ה- 90 היה התנאי הראשון המחסום העיקרי בפני אדם שרצה להיות עו"ד, שכן השכלה משפטית גבוהה ניתן היה לקבל רק בשלוש פקולטות בארץ )ירושלים, תל-אביב, ובר אילן(, אם כי ניתן היה לקבלה גם בחו"ל, אך אפשרות זו היתה יקרה מדי עבור רוב המבקשים. שני התנאים האחרים )התמחות ועמידה בבחינות( היו תנאים קלים, משום שלא היה קושי למצוא מקום התמחות, והבחינות היו קלות למדי, ודרשו הכנה קצרה ביותר, אם בכלל. ביום התפרסמה הצעת חוק מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת )תיקון מס' 17( לחוק לשכת עורכי הדין. הועדה נשלטה ע"י חברי הלובי החברתי של הכנסת, והיא ציינה בהצעתה, כי מדי שנה ישנם 3,000 מועמדים לפקולטות למשפטים, מהם מתקבלים רק 15%, דהיינו תלמידים. תנאי הקבלה הגבוהים גורמים לכך, שהרכב הסטודנטים המתקבלים הוא הומוגני מדי, ולפקולטות מתקבלים מעט מדי יוצאי שכבות מצוקה ועיירות פיתוח, ומעט מדי ערבים. על כן, הציעו לאפשר לימודי משפטים מחוץ לאוניברסיטאות, וכך לאפשר שוויון חברתי. לאג'נדה החברתית באותם שנים היה חלק מרכזי במשחק הפוליטי במדינת ישראל, ועל כן אין כל פלא, שהיוזמה לאפשר לימודי משפטים לכל דיכפין, ככלי לאינטגרציה חברתית, התקבלה בהתלהבות מקיר לקיר. חבל רק, שאף אחד לא תהה, באותם ימים, מה יעשה הדבר למערכת המשפט במדינת ישראל. בהמשך, התקבל תיקון 17 לחוק, שאיפשר את פתיחת המכללות למשפטים. כמה שנים לאחר מכן, במחצית השניה של שנות ה- 90, החלה הצפת המקצוע, עם יציאת בוגרי המכללות אל שוק העבודה. הלשכה כאיגוד מקצועי הצפת המקצוע פוגעת, כמובן, בפרנסתם של עורכי הדין. ניתן היה לשער, שהאיגוד המקצועי של עורכי הדין, לשכת עורכי הדין - תצא למאבק לטובת עורכי הדין, אך לא כך קרה. לא מצאתי בכתובים הסבר מדוע נדם קולה של הלשכה בסוגיה זו בעשור הקודם, אך עמדתו של ראש הלשכה ב- 8 השנים האחרונות )עד לבחירות 2007(, עו"ד שלמה כהן, היתה ידועה היטב. עו"ד כהן התנגד נמרצות לכל פעילות של הלשכה בנושא הצפת המקצוע, והביע דעתו הנחרצת, שכוחות השוק יעשו את מלאכתם, ויפתרו את הבעיה. עו"ד כהן טעה, וכוחות השוק לא עשו דבר )גם לא היה צפוי שיעשו - כוחות שוק פועלים רק בתנאי שוק, שאינם קיימים כאן כלל(. לשכת עורכי הדין הזניחה את הנושא החשוב ביותר שעמד בדרכה ב- 20 השנים האחרונות, והפרה את חובתה הראשונית בסעיף 1 לחוק לשכת עורכי הדין: "מוקמת בזה לשכת עורכי הדין )להלן - הלשכה(, שתאגד את עורכי הדין בישראל, ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין". החוק דורש מהלשכה להיות, בראש ובראשונה, איגוד של עורכי הדין בישראל. הלשכה הפרה חובתה זו, לא פעלה כאיגוד מקצועי, ולא הגנה על חבריה. הצפת המקצוע פגעה אנושות ברמתו של המקצוע, ואין שום ספק, שפגעה גם בטהרו של המקצוע. במקום לפעול כאמור נעשתה בלשכה פעילות מרשימה בנושאים משניים, וחבל שכל המאמץ והכשרון הללו לא הושקעו בנושא הצפת המקצוע. ההשלכות כיוון שקהל הקוראים כאן הוא עורכי דין, לא אגלה שום סוד אם אספר, שמעבר לפגיעה הכלכלית, הביאה הצפת המקצוע לכמות עצומה של תופעות לוואי, שהן חלק בלתי נמנע בהצפת המקצוע, והיה ברור מראש שיבואו עמה, ואלה חלק מהן: 1. פגיעה ברמת מקצוע עריכת הדין, ופגיעה בטיב השירות הניתן ללקוחות. 2. פגיעה בטהרת מקצוע עריכת הדין, ופגיעה ישירה בציבור. 3. עליה דרמטית בכמות התיקים המנוהלים, ביחס ישר לכמות עורכי הדין הנוספים, ויצירת עומס בלתי נסבל על מערכת המשפט. 4. קריסת מערכת המשפט, וחוסר יכולת לתת מענה אמיתי לצרכי המתדיינים במדינת ישראל. 5. משפטיזציה של כל התחומים, עד כדי מיאוס, ואבדן האמון של הציבור במערכת המשפט. 6. אולי זה טרם קרה, אבל יגיע - מינוי של גורמים שליליים כשופטים. הממונים על המשפט בארץ סבורים, שהפתרון לבעיות אלו יגיע דרך פתיחת יותר תיקי אתיקה; חיוב עורכי הדין לעבור עוד ועוד השתלמויות; העברת תיקים לגישור, פישור, בוררות מרצון, בוררות בששון, 79 א', 4 ג', שופט עמית, שופט ידיד; הוספת עוד ועוד בתי משפט, עוד ועוד שופטים, עוד ועוד עוזרים משפטיים; והחלפת שר המשפטים בשר אוהד יותר - כאילו כל אלה יפתרו את הבעיות השורשיות המחריפות והולכות של מערכת המשפט. מה עושים? את הגלגל בנושא המכללות לא ניתן להחזיר לאחור - על כך יש הסכמה רחבה. התנאי הראשון בסעיף 24 לחוק )"בעל השכלה משפטית גבוהה"(, שהיה עד לשנת 1991 החסם 18 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

19 השנים הגידול באוכלוסיה הראשי במסלול לעריכת הדין, איננו מהווה היום גורם מסנן. על כן עלינו להגדיל את משקלם של התנאים האחרים בחוק, ואולי להוסיף תנאים. הרעיון הכללי הוא, שאם עד שנת 1991 סמכנו על האוניברסיטאות, שיעשו עבורנו את העבודה, ויסננו עבורנו את הטובים ביותר - כעת עלינו לעשות את העבודה בעצמנו. אין מנוס מחשיבה חדשה ומהקמת מערך חדש, אשר ייבנו ע"י לשכת עורכי הדין, ואשר מטרתם סינון, הכשרה ופיקוח הדוקים וקפדניים מהרגע הראשון של ההתמחות. יש לקבוע תנאי קבלה להתמחות, לרבות מבחן קבלה, אשר יסננו החוצה את אלו שאמנם זכו לקבל השכלה משפטית גבוהה, אבל רמתם איננה מספקת כדי להיות מתמחים. במדינות רבות יש קורסים, בדיקות ובחינות תוך כדי ההתמחות, והקפדה על התמחות, שנעשית לפי כל הכללים שבספר. משסיים המועמד את פרק ההתמחות, במהלכו הוא נבחן בשבע עיניים, הוא מגיע לבחינות הסיום, ובעניין זה יש דו"ח של ועדת גרסטל משנת 2002, אשר נעשה לבקשת שר המשפטים. דו"ח זה מציע לשנות את מתכונת הבחינות כך, שיבחנו יותר את יכולת הניתוח והביצוע של הנבחן, ופחות את יכולת השינון והזיכרון שלו. לדו"ח היו המלצות נוספות, לרובן פוטנציאל ממשי לסנן החוצה מועמדים, שאינם מתאימים לשמש כעורכי דין. בשנת 2005 יצא תזכיר הצעת חוק, המבוסס על דו"ח הועדה, אך עד היום לא יצא ממנו שום דבר. קיימות אפשרויות נוספות לסינון ולצמצום הבעיה, למשל: 1. העלאת ציון המעבר בבחינות הלשכה בתום ההתמחות. 2. הגבלת מספר הפעמים, בהם ניתן לחזור על בחינה, והגדלת פער הזמנים בין בחינה לבחינה. 3. קביעת מקרים, בהם על המועמד לעבור התמחות חוזרת כתנאי לבחינה חוזרת. 4. קביעה שעו"ד חדש לא יוכל לפתוח משרד עצמאי לפני שהיה שכיר כמה שנים )דבר מקובל במקצועות הגידול במס' עורכי הדין אחרים, "נחשבים" פחות, בהם מקפיד המחוקק על רמת המקצוע(. איך עושים זאת? לשכת עורכי הדין כבר החליטה להעלות את ציון המעבר )העלאה מינורית ובלתי מספיקה(, ולאחרונה החליטה המועצה, ביום , כי מי שנכשל בבחינה בכתב 3 פעמים יצטרך לחזור על תקופת ההתמחות. ברם, החלטות אלה ואחרות דורשות שינוי של החוק, ובמערכת היחסים הנוכחית בין ראש הלשכה ובין שר המשפטים, לפחות כפי שהיא מדווחת בתקשורת, קשה לראות את השר מתגייס לטובת הנושא. יותר מזה, העוסקים בדבר חוששים מפגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק, וחוששים מהתערבות בג"ץ בכל החלטה בנושא זה, כאילו שכל אדם בארץ חופשי לעסוק בעקירת שיניים, וכאילו יש בעיה כלשהי עם הקביעה, שרק מי שבאמת ראוי לכך צריך לשמש כעורך דין. כדי שניתן יהיה באמת לבצע את התיקונים הנדרשים, יש צורך ליצור אוירה ציבורית מתאימה, וליצור לחץ תקשורתי על חברי הכנסת, על הממשלה, וכן - גם על ביהמ"ש העליון. צריך להנחיל לציבור את ההבנה, שמערכת המשפט קורסת, שהציבור איננו מקבל שירות משפטי נאות, ושהסיבה היחידה והאמיתית לכל זה - היא הצפת המקצוע. משתחלחל הבנה זו לכל הגורמים, יהיה קל להעביר הצעות חוק, שמצמצמות את הצפת המקצוע, ויהיה קל למנוע התערבות של בג"ץ באיזו מהן. יצירת אוירה ציבורית כזו ניתן להשיג ע"י הפעלת גורמים מקצועיים בתשלום, אשר יפרסמו מודעות, יארגנו כתבות וראיונות, וייצרו שיח ציבורי בנושא זה. החלטה של לשכת עורכי הדין לצאת למסע ציבורי כזה, נכונותה להקצות לכך את התקציב הראוי, התגייסותו של ראש הלשכה לעמוד בגלוי בראש המאבק, ולהציגו כנושא בעל החשיבות הראשונה במעלה על סדר היום של מערכת המשפט במדינת ישראל - הם תנאים הכרחיים להתחלת המערכה נגד הצפת המקצוע, ובלעדיהם אין סיכוי לשנות משהו. אין מנוס מחשיבה חדשה ומהקמת מערך חדש, אשר ייבנו ע"י לשכת עורכי הדין, ואשר מטרתם סינון, הכשרה ופיקוח הדוקים וקפדניים מהרגע הראשון של ההתמחות % עו"ד % עו"ד % עו"ד % עו"ד % עו"ד % עו"ד 8.230% 5.40% 8.29% 9.22% 1.32% 7.13% בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

20 עורך הדין - נאמן הדיווח עו"ד ניצן בר אילן לא רק יחסי נאמנות על פי הדין הקיים בישראל ועל פי דינים אחרים נכללים בהגדרת נאמנות על פי פקודת מס הכנסה, אלא גם הסדרים המוגדרים מפורשות שלא כ"נאמנויות", אם יעמדו בתנאי הפקודה הוא היום שבו מרבית עורכי הדין בישראל יהיו שותפים, בין מדעת ובין אם לאו, למפגש בר משמעות עם רשויות מס ההכנסה וחבותם האישית והמקצועית כלפי לקוחותיהם. למרבה הצער, המפגש הוא חובה לכל עורכי הדין והמתעלמים עלולים למצוא עצמם חשופים בהיבט הפלילי והאזרחי כאחד. ה היות ומועד המפגש הנוכחי, , הינו המועד הנדחה, יש להניח, כי לא תהיינה דחיות נוספות. המועד המקורי נולד בתיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקף ביום )להלן: "תיקון 147"(. בתיקון זה הוסדר נושא הנאמנויות תוך הוספת "פרק רביעי 2 נאמנויות" )להלן: "פרק הנאמנויות"( לפקודת מס הכנסה, במסגרתו הוטלו חובות דיווח והודעה חדשות )להלן: "חובות דיווח"(, שאינן תלויות בהכרח בתשלום מס כלשהו. בהוראות המעבר של תיקון מס' 147 נקבעו 90 ימים לביצוע חובות הדיווח, מיום פרסום החוק או מיום פרסום טופסי הדיווח, לפי המאוחר. הטפסים פורסמו רק ביוני 2008 עם תיקון מס' 165 לפקודה מס הכנסה ורשויות המס הסכימו לדחות את מועד הדיווח מעבר ל- 90 הימים, עד ל הגם שמדובר בפקודת מס הכנסה, הזרה למרבית עורכי הדין, והגם שהמדובר ב"נאמנויות", אין כמעט עורך דין, תושב ישראל, אשר יוכל להתעלם מחובת הדיווח עצמה ו/או מתן ייעוץ לגביה מעתה ואילך. מהי הנאמנות? התחולה הרחבה על עורכי דין ולקוחותיהם נובעת מהגדרתה הרחבה של ה"נאמנות". נאמנות מוגדרת כ"הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן לטובת נהנה, שנעשה בישראל או מחוץ לישראל, בין אם הוא מוגדר על פי הדין החל עליו כנאמנות ובין אם הוא מוגדר אחרת" )הדגשות אינן במקור אא"כ צויין אחרת(. מכאן, שלא רק יחסי נאמנות על פי הדין הקיים בישראל ועל פי דינים אחרים נכללים בהגדרת נאמנות על פי פקודת מס הכנסה, אלא גם הסדרים שאינם מוגדרים מפורשות כ"נאמנויות", נכללים בהגדרת נאמנויות על פי פקודת מס הכנסה, אם יעמדו בתנאיה. לשאלה המתבקשת על אילו נכסים חלה הגדרת הנאמנויות עונה פקודת מס הכנסה - "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל". במקובץ, תיקון 147 יוצר נאמנות קונסטרוקטיבית ומחיל את הוראות פקודת מס הכנסה גם על יחסים ונכסים שספק אם על פי הדין שהיה קיים עובר לתיקון 147 בישראל ו/או על פי הדין החל מחוץ לישראל, היוו הסדר נאמנות בר דיווח. ההסבר להגדרה הרחבה של תיקון 147, הוא הרצון של רשויות המס להפוך את הנאמנויות, של תושבי ישראל ו/או נכסי נאמנות בישראל, ל"שקופות" לעיני מס הכנסה. לכן, הדרישה המוטלת כעת על הנאמן באשר הוא, הינה לדווח )או להודיע( על "נאמנויות" גם אם אין כל חבות מס מיידית. תיקון 147 הפך את חובת הדיווח וההודעה לחובה נפרדת ונוספת לחובת תשלום המס. חובת הדיווח הבעייתיות בהגדרה הרחבה שבפקודת מס ההכנסה, באה לידי ביטוי, בין היתר, בעת יישומה על מקרים הנכללים לכאורה בהגדרות הרחבות שבפקודה, למרות שספק רב אם רשויות המס התכוונו לכלול אותם במסגרת חובת הדיווח. מקרים שכאלה הינם אותם מקרים שאינם מהווים נאמנויות במובנן הקלאסי, למשל, שליחות. לצורך הדוגמא, ראובן יוצא לחו"ל לתקופה של שלוש שנים ומבקש משמעון להפקיד את כספו של ראובן בחשבון בנק שיפתח שמעון, עד חזרתו של ראובן לארץ. לפיכך, שמעון פותח חשבון בנק על שמו )תוך מתן "הצהרת הנהנים" על פי חוקי הלבנת הון( מתוך מטרה, כי בחלוף שלוש השנים, עם חזרתו של ראובן לארץ, יועברו הכספים ופירותיהם לראובן. מהותית המדובר יותר בשליחות מאשר בנאמנות, אך עדיין טרם ניתנה הנחייה )רולינג( המאשרת, כי אכן מקרה שכזה יוצא אל מחוץ לגבולות פרק הנאמנויות. אם בדוגמא דלעיל ראובן יורה לשמעון, בשלב כלשהו, להעביר את הכסף לילדיו של ראובן, במועד עתידי כלשהו או בהתקיים תנאי חוקי אחר, אזי יתכן ורשויות המס יראו בהסדר שנוצר שבין הצדדים משום נאמנות כמשמעותה בפקודת מס ההכנסה ותהא חובה על שמעון לדווח על היווסדה של הנאמנות, במועדים הקבועים בפקודת מס הכנסה, ללא כל קשר לחבות המס או העדרה. על עורך דין, אשר לו נגיעה להסדר נאמנות, בין כנאמן ובין 20 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

21 כעורך ההסדר בין הצדדים ובין כמייעץ לבעלי העניין, לתת את הדעת על חובות הדיווח המוטלות עליו ו/או על לקוחותיו, מעבר לייעוץ בשאלות המס שיכולות להיות כרוכות בהסדר. בין ההסדרים, אשר הוצאו מפורשות מהוראות פרק הנאמנויות נמצאת "נאמנות שנוצרה לצורך הבטחת קיומו של חיוב מסוים" ועל כן הפרקטיקה המקובלת של החזקת כספים בנאמנות בעת מכירת נכס, לצורך הבטחת תשלום מס השבח של המוכרים, לכאורה, פטורה מדיווח. גם מנהלי עיזבון ואפוטרופוסים שמונו על ידי בית המשפט, נאמנים בפשיטת רגל, מפרקים, כונסי נכסים, נאמנים מתוקף סעיף 102 לפקודה )הקצאת מניות לעובדים( ועוד, פטורים מהוראות פרק הנאמנויות. פרק הנאמנויות, אם היה ספק, חל במפורש על נאמנויות שכוננו על פי צוואה ועל כן יש לדווח על כינונה של נאמנות כזו. התוצאה הפרקטית של קיום הסדר הנכלל בהגדרת נאמנויות, מלבד היבט המיסוי עצמו, הינה חובת הדיווח. חובת הדיווח חלה, ככלל, גם על הנאמן אשר יכול להיות כל אדם - "אדם שהוקנו לו נכסים או הכנסות מנכסים, או שהוא מחזיק בנכסים בנאמנות; בכל מקום בפרק זה שבו מדובר בנאמן, משמעו הנאמן בתפקידו זה, בנאמנות שבה מדובר; לעניין זה יראו הקניה לחברה להחזקת נכסי נאמנות כהקניה לנאמן ויראו תאגיד כמפורט בתוספת ראשונה א' כנאמן;...". חובת הדיווח מתייחסת לכל פעולה, לרבות סיום הנאמנות, בנכסי הנאמנות המוגדרים כנכסי הנאמן כ"נכסים שהוקנו לנאמן או שנרכשו או התקבלו על ידו, לרבות כשהם מוחזקים בעבורו בידי חברה להחזקת נכסי נאמנות, אף אם הם רשומים על שמה". לאי מילוי חובת הדיווח, מלבד היותה עבירה, השלכות אזרחיות הן בהיבט המיסוי והן בהיבט של בעלי העניין )האורגנים( של הנאמנות. היבט המיסוי הינו פרטני ותלוי במגוון רחב של גורמים ונסיבות ולא ניתן להקיף את כולו במסגרת רשימה זו. די לציין, לצורך הדוגמא, כי רשויות המס מציעות כעת מתווה של הסכם המס שיחול על הכנסות הנאמנות עד ליום ה לפיו "נאמנויות ראויות" )כמוגדר במתווה(, בנסיבות מסוימות, תוכלנה לבחור מתווה שונה מהמוגדר בפקודת מס הכנסה, וזאת אם תוגש לרשות המס בקשה לכך עד ליום , יחד עם טפסי הדיווח המתבקשים. אם בדיעבד יתברר, כי הנאמן כשל בחובת הדיווח בכלל ו/או במועד וכתוצאה מכך נכסי הנאמנות מוסו ביתר, אזי, במישור אזרחי, הנאמן ו/או מייעצו, ייחשפו לתביעות אזרחיות מצד בעלי העניין בנאמנות, בסכומים שלא יפחתו משיעור המס שיכול היה להיחסך. הקלה לחובותיו האישיות של הנאמן, מצויה באפשרות להעביר את חובות הדיווח המוטלות עליו, אל יוצר הנאמנות במקרה ומדובר בנאמנות הדירה או לנהנה במקרה שמדובר בנאמנות בלתי הדירה, כמשמעותן בפקודת מס ההכנסה ובכך להפוך את היוצר או את הנהנה, לפי העניין, לברי השומה והחיוב. הודיע הנאמן, בהסכמת היוצר או הנהנה, כי היוצר או הנהנה יהיו ברי השומה וברי החיוב, רק בהתקיים התנאים הקבועים לכך בפקודה מס ההכנסה ניתן יהיה לשנות את בר השומה ובר החיוב במסגרת אותה הנאמנות. בקשה על שינוי בר השומה והחיוב, על הנאמן להגיש, בגין נאמנות קיימת, עד ליום ובגין נאמנויות חדשות, בהתאם למועדי הדיווח הקבועים בפרק הנאמנויות. כמו כן, נאמן ישראלי לא יהיה חייב בדיווח על פי הפקודה רק מעצם היותו ישראלי, לדוגמא, כאשר כל בעלי העניין בנאמנות ונכסי הנאמנות אינם קשורים לישראל. לאור הבעייתיות ביישום הנרחב של הוראות פרק הנאמנויות, יש לקוות, כי רשויות המס יקדימו ויפרסמו הוראות המצמצמות את התחולה הנרחבת של הגדרות החוק בכל אותם מקרים, אשר מלכתחילה לא הייתה כוונה לכלול אותם ברשת המס או הדיווח. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או יעוץ מס או כל יעוץ אחר ואין לפעול על פי האמור לעיל ללא קבלת יעוץ פרטני מאת גורם מוסמך. לשכת עורכי הדין בישראל ועד מחוז חיפה מחוז חיפה והצפון הנכם מוזמנים ליום עיון בנושא נאמנויות - חובות הדיווח החדשות לאור הוספת פרק רביעי 2 ופרסום התקנות החדשות לפקודת מס הכנסה, ביוני 2008, נכנסו לתוקף חובות דיווח חדשות. ציבור עורכי הדין ורואי החשבון נדרש עתה, ויידרש גם בעתיד, לתת את הדעת לחובות הדיווח והיידוע הללו, במיוחד נוכח המועד האחרון לדיווח הקבוע ליום בריכוז: עו"ד ניצן בר-אילן הרצאות: 15:30 מבוא ל"פרק רביעי 2: נאמנויות" והיבטים משפטיים עו"ד גיא כץ, הרצוג, פוקס, נאמן ושות' 16:15 נאמנות כחלופה לצוואה עו"ד אלון קפלן, נשיא סטפ ישראל 17:15 דרישת הדיווח ו/או ההודעה בכל סוג נאמנות רו"ח שי דובר, ארנסט & יאנג 18:00 הוראות "ההסדר המיוחד" והתקנות מר אמיר דוידוב, אחראי נאמנויות בנציבות מס הכנסה 18:45 פאנל שאלות בהשתתפות כל המרצים יום העיון ייערך ביום שלישי, , שעה 15:30 בבית הפרקליט, שד' בן גוריון 6, חיפה הקלה לחובותיו האישיות של הנאמן, מצויה באפשרות להעביר את חובות הדיווח המוטלות עליו, אל יוצר הנאמנות או לנהנה ה ה ש ת ת פ ו ת אינה כרוכה בתשלום! **מספר המקומות מוגבל והרישום הינו על בסיס "כל הקודם זוכה" המעוניינים ירשמו במזכירות הלשכה בטל: בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

22 עו"ד תומר גונן קשה שלא להתרשם מכך שהחדרת המערכת והטמעתה לא לקחה בחשבון פרמטר בעל חשיבות עליונה והוא - לקוחותיהם של בתי המשפט... היינו: עורכי הדין ש שלום לך כבוד השופט משה גל, מנהל בתי המשפט. ראשית, רציתי לברך אותך על הכנסת מערכת "נט המשפט" לכלל בתי המשפט באזור חיפה. אין ספק, כי הקדמה מתדפקת על שערי בית המשפט והנה נכנסנו לעולם חדש, שבו הכל נעשה בלחיצת כפתור, בקשות מוגשות מהמשרד, "אין נייר" - חזון עתיק יומין שהולך ומתרקם לנגד עינינו. ראוי לציון הוא גם המאמץ הנעשה בבתי המשפט בחיפה לקלוט את המערכת בהרצתה. יחד עם זאת, קשה שלא להתרשם מכך שהחדרת המערכת והטמעתה לא לקחה בחשבון פרמטר בעל חשיבות עליונה והוא - לקוחותיהם של בתי המשפט, שלא לומר המשתמשים הכבדים ביותר, אלו הנדרשים לשרותי בית המשפט על בסיס קבוע מידי יום, היינו: עורכי הדין. הדבר נכון במיוחד בתחום הפלילי ובתיקי התעבורה. נייט לנט המשפט..? הלקוחות נשכחו מאחור בדרך כלל, נהוג במחלקות מו"פ שונות כי כאשר מתוכננת ומוטמעת מערכת חדשה מלווה אותה "איש שטח", כזה שאמור להשתמש במערכת הזו בסופו של יום "וליהנות" משירותיה. אותו אדם מעיר את הערותיו במגמה לסייע בהתאמת המערכת לצורכי המשתמשים. אולם, נראה כי במקרה שלנו גם אם היה "איש שטח" מטעם לשכת עורכי הדין הרי שקולו כלל לא נשמע. כל זאת משום שבממשקי ה- (Man-Machine Interface( MMI או יותר נכון AMI Interface( (Advocate-Machine כל המערכת ותכנונה לוקים בחסר בצורה קשה ביותר. להלן רק מס' קטן של דוגמאות: # אדם מקבל זימון לבית המשפט בדו"ח תעבורה, למשל. הוא צועד עם או בלי עורך דין אל עבר אולם המשפטים וכבר בפעילות הבסיסית הראשונה, שמטרתה לאתר את שם הלקוח ברשימת הדיונים לשופט, הוא מתקשה ביותר. זאת משום שרשימת הנאשמים המופקת מהמערכת, מופיעה ללא שם פרטי ולעיתים, גם ללא קישור לדו"ח המשטרה, כך שכאשר יש שם משפחה נפוץ החוזר על עצמו מספר פעמים היכולת של הסניגור "לדוג" את התיק הנכון הינה כמעט בלתי אפשרית. נראה כי מתכנן המערכת לא סבר כי נאשם המגיע לדיון יהיה זכאי, לכל הפחות, לראות את שמו בצורה מלאה ביומן הדיונים של השופט. # במערכת הישנה יכול היה כל סניגור להוציא את מסמכי התיק בצורה קלה ביותר ואילו היום, כאשר לוחצים על האפשרות להוריד את מסמכי התיק, מופיעה הכותרת המדהימה: "איזור זה עדיין בפיתוח", למרות שמדובר בדבר בסיסי ביותר שהוא המהות של עבודת הסניגורים מול תיק בית המשפט. # בבתי משפט מסוימים הוטל כל הטיפול מול באי בתי המשפט על מספר עובדים מצומצם, דבר היוצר פקקי ענק והמתנה של דקות ארוכות ביותר לצורך ביצוע פעולות פשוטות. האם אתה היית מוכן לקבל שירות כזה ולהמתין כ"כ הרבה לצורך ביצוע פעולה פשוטה?... # המצב אינו טוב גם כאשר אתה מבצע פעולות אלמנטריות מהמשרד. השרתים מאוד כבדים ועמוסים, כל פעולה לוקחת זמן רב ונדרשת המתנה רבה עד שהפעולה נקלטת במערכת "נט משפט". זהו המצב כיום כאשר רק כ- 300 עו"ד מחזיקים בכרטיס חכם, ואני תוהה מה יקרה כאשר 10,000 מאיתנו יעשו זאת? # האם נראה לך סביר ומידתי שחשודים ששוחררו ממעצר ימתינו בתא המעצר עוד כשעתיים עד שתעבור ההנחיה למחשבי שוטרי הלווי? הסיטואציה הזו שייכת לימי הטירונות הרחוקים, לביטויים כגון "שעות ביציאה" ואינה מתאימה כאשר היא פוגעת בחירותו של אדם. # כל הבקשות, הדחופות והפחות דחופות, מועברות לשופט ללא כל סימון לגבי מידת הדחיפות. כפועל יוצא מכך, שופט הפותח את מחשבו ומבחין ב- 374 משימות לטיפול..., אינו מסוגל לדעת מה סדר העדיפות מבחינת הדחיפות. כך קרה שעו"ד שהגישה בקשה דחופה לעיקול כספים זכתה לתגובה ראשונה רק אחרי יומיים - הרבה אחרי שהכספים כבר "עלו" לטיסה הראשונה לציריך עם כרטיס בכיוון אחד... "האח הגדול" צופה בך.. חשוב לציין כי אינני פוסל את השימוש במערכת, ואף הצטיידתי בכרטיס חכם, אך נראה שצורכי עורכי הדין נשכחו מאחור. הדבר מזכיר לי את אותה התבטאות של מנהל שירות לקוחות בחברת תעופה אשר טען שחברת התעופה שלו היא הטובה בעולם, רק חבל שהנוסעים לא חושבים כך... בדבר אחד מצטיינת המערכת והוא היכולת לבצע בדיקה מיידית על היקף עבודתו ומצבו של כל שופט ושופט. אין כל בעיה להנהלת בתי המשפט לבדוק בלחיצת כפתור מה נעשה על שולחנו של כל שופט ממש בבחינת היותה "אח גדול". ובכל זאת - וודאי תסכים איתי שלא לסדר עדיפות כזה התכוונה הנהלת בתי המשפט כאשר תכננה את המערכת. או לפחות כך אני מקווה. 22 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

23 איזה מושחתים הם ב באחד מימי ששי האחרונים, הזדמנתי לחנות ספורט כדי לרכוש לעצמי נעלי התעמלות. בדקתי מספר זוגות, ניסיתי, צעדתי לכאן ולכאן והתלבטתי. עוד אני מתלבט נכנסה לחנות אישה, כבת ארבעים וחמש, ופנתה למוכר: "יש לכם את הדגם החדש של אדידס? הבן שלי משגע אותי, הוא חייב את הדגם החדש". לא יכולתי להתאפק והקשבתי לשיחה, שתמציתה התלבטות האם הבן מעונין בדגם חדש אחד, שמחירו, 520 או בדגם חדש אחר שמחירו. 570 עוד האישה מתלבטת, בחרתי אני זוג נעליים לעצמי. כעבור כמה דקות, כשצעדתי לעבר הקופה, מצאתי כי האישה, שבחרה עבור בנה את הדגם החדש של אדידס, כבר הגיעה לקופה ושילמה. 570 "חשבונית", ביקשה האישה מן המוכר, אשר הנהן בראשו תוך שהוא שואל אותה : "מה לרשום, נעלי עבודה?" האישה השיבה מיד ובלא כל התלבטות ב"כן" קצר וכעבור דקה נוספת עזבה את החנות עם נעלי ההתעמלות שרכשה לבן ועם החשבונית של נעלי העבודה. שעתיים מאוחר יותר הגיעו לביתנו כמה חברות של בתי. הן עמלו על איזו הפעלה שהכינו לעצמן לקיץ. אומנם המוסיקה, שהורידו מכל מיני אתרים לא חוקיים ונגנו בפלאפונים שלהן, לא היתה לרוחי, אבל נהניתי לראות שהן מעסיקות את עצמן. כעבור חצי שעה, נתגלתה בעיה קשה - הבנות הכינו חוברת בת כעשרה עמודים, והיו צריכות להדפיס חמישה עשר עותקים ממנה. "איך נדפיס כל כך הרבה עותקים?" שאלה אחת מהן, "אין בעיה" הבהירה מיד אחת הבנות, שאימה משמשת כסגנית מנהלת בית ספר - "אמא שלי יכולה בקלות לצלם לנו בעבודה", וכדי שלא יהיה ספק למישהו, הוסיפה ואמרה "אמא שלי תמיד מצלמת לי מה שאני צריכה בעבודה וגם כורכת לי את כל העבודות שאני מכינה". הבנות נשמו לרווחה והחבורה העליזה התפזרה רגועה. בערב, קפצו אלינו לביקור כמה זוגות חברים. אחד מן הנושאים המדוברים היה לאן נוסעים בקיץ. חבר אחד, איש היי-טק, סיפר כי סידר לעצמו נסיעת עבודה לשלושה ימים למינכן, ואמר כי "על הדרך", הוא לוקח את אשתו ואת שני ילדיהם לחופשה. אשתו, שחשוב היה לה כי כל הנוכחים יעריכו את בעלה יותר, הסבירה כיצד "דני )שם בדוי -ד.ג.( קימבן את המערכת" והצליח להאריך את הבוקינג של המלון והרכב מהעבודה בעוד כמה ימים ולארגן עוד שני כרטיסים על המייליג' ובעצם, הוסיפה ואמרה, "בזכות הסידור הזה, הטיול הזה יעלה לארבעתנו לשבוע בקושי אלף ומאה דולר, כולל טיסות מלון ורכב ולא כולל קניות". מיד הבחנתי במבטי הקנאה של חלק מן הנוכחים. כך המשיכה להתגלגל לה השיחה באותו ערב שבת, מנושא לנושא עד שהתדרדרה והגיעה לפרשיות אולמרט- טלנסקי. כמשפטן וכעורך דין מצפים ממני חברי תמיד כי תהיה לי ידיעה ותשובה ברורה גם בפרשת אולמרט. לפיכך, לא התפלאתי כשאשתו של דני )שם בדוי -ד.ג.( איש ההיי- טק פנתה אלי ושאלה: "נו אז מה אתה אומר על אולמרט - מעטפות, ראשונטורס, כרמייה... הוא בטח אשם, נכון? " עוד בטרם הספקתי לומר לה כי אין לי שמץ של מושג, וכי אני ניזון מן העיתונות בדיוק כמוה, השיב לה בעלה, איש ההי- טק: "בטח, הם כולם שם מושחתים, איפה שאפשר לרמות הם מרמים". סגנית מנהל בית הספר שישבה מולו הנהנה בחיוב בראשה ואמרה "הם כולם מושחתים" ומיד אחר כך הסיטה את השיחה וסיפרה לכולם על החוברת המדהימה שהבנות הפיקו ועל כך שתצלם בעבורן בבית הספר ביום א'. כולם הגיבו במשהו כמו "או איזה יופי, נהדר". באותו רגע חשבתי על האישה עם האדידס והחשבונית. אמנם, איני מכיר אותה, ואמנם היא לא נכחה בביתנו באותו ערב, אבל היתה לי תחושה חזקה שבאותו ערב כשצפתה באמנון אברמוביץ' מפרשן את ההתפתחויות בפרשות אולמרט, גם היא בוודאי אמרה לבעלה "הם כולם מושחתים". וחשבתי לעצמי, איזה מזל שאנחנו לא כאלה. מודעת פרסומת מתרגמת לשלוש שפות מיומנת בתרגום שלוש שפות: אנגלית, ערבית ועברית, ברמת שפת אם תרגום מקצועי ושירות מהיר ואישי ד"ר סוהייר ח'ורי טלפון: נייד: דוא"ל: suheirkh@gmail.com עו"ד דרור גולדשטיין "נו אז מה אתה אומר על אולמרט - מעטפות, ראשונטורס, כרמייה... הוא בטח אשם, נכון?" בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

24 "הצהרות נבובות" תגובה לכתבה "מהנדס את העיר" מגליון 25 עו"ד מרים פרסמן אפילו כאשר קיימת כוונה חיובית, התכנון הכושל והחובבני הופך את המבצע למפגע המוני או למקור לבזבוז כספי ציבור קראתי את הראיון עם מהנדס העיר חיפה, שפורסם בעלון האחרון ונוכחתי כי אכן עלה בידי המרואיין הנכבד ל"הנדס", אבל במקרה זה לא את העיר ככתוב בכותרת, אלא את שתי חברותי המלומדות. למרבה הצער, ניתנה במה למחלקה שבכל רשות מתוקנת היו מראים לחלק נכבד מעובדיה, ובראש וראשונה לעומד בראשה - את הדלת החוצה. ו והרי מספר עובדות שכנראה לא ידועות למראיינות - בחיפה אין תכנית מיתאר. בפועל, הדבר אינו מהווה בעיה של ממש, שכן ממילא מתייחסים במחלקת מהנדס העיר לתכניות הקיימות )משנות העשרים והשלושים( כאל המלצה בלבד. שיטת העבודה היא מתן היתרים לשימוש חורג ללא אבחנה, בניגוד לתכניות ולא פעם בסתירה להחלטות מחייבות של וועדת ערר מחוזית ובתי המשפט למיניהם. המדובר, כמובן, בהכנסות נכבדות מאד לעיריה: כל עוד מדובר בפרוייקט הכרוך בהיטל השבחה נכבד ובתשלום ארנונה מוגדלת בעתיד - כל הצדדים יוצאים נשכרים, העיריה ממלאת את קופתה וליזמים ניתן חופש פעולה לעשות ככל העולה על רוחם. שיטה זו עבדה מצויין בשנות השלושים, בשיקגו למשל, אלא שאז קראו לה בשם אחר. באופן דומה מתייחסים אצל מהנדס העיר לחוקי התכנון למיניהם. גם בהנחה )הניתנת לסתירה( שחוקים אלה אכן ידועים לאנשי המחלקה ולעומד בראשה, אין כלל ספק כי תחולתם מסתיימת צפונית לחדרה - לחיפה, בכל מקרה, הם לא הגיעו. התוצאה הינה הפיכת אזורי מגורים לאזורי מסחר ללא תכנית המתירה זאת. עשרות ואולי מאות בתי עסק הוקמו על שרידי בתי מגורים, תוך ביצוע פעולות הריסה ובניה לא מורשות בפרהסיה וללא כל הפרעה מצד הפיקוח על הבניה, מתן לגליזיציה בשיעור המתקרב ל- 100% והתעלמות מוחלטת מהחלטות וועדת הערר המחוזית, ביקורת רצופה וקשה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, ואף חמור מזה - אי ביצוע של החלטות מחייבות של גופים אלה ושל בתי המשפט. מסתבר שגם המועצה הארצית לא נשארה אדישה למתרחש בחיפה. תיקון לסע' 62 לחוק התכנון והבניה מעניק לוועדות המקומיות גם את הסמכות לאשר תכנית בניה מפורטת, הכל בכפוף לכך ש"שר הפנים אישר כי הוועדה המקומית מקיימת באופן מקצועי ויעיל מערכת תכנון ומערכת אכיפה של הוראות חוק זה והתקנות לפיו" )סע' 62 א) 12 ()ג( )1(. המועצה הארצית שללה מעירית חיפה את הזכויות שהוענקו בסעיף האמור - נמצא כי איננה מקיימת את התנאים כקבוע בחוק. בושה, אות קלון ובזיון, אבל חסר כל חשיבות, כנראה, מבחינתו של מהנדס העיר. בקרית-חיים חדלו גם המדרכות מלהיות נכסי ציבור. אלה מהוות עתודה זמינה לצורך התרחבות של בתי הקפה. כל מה שעליך לעשות הוא לספח את המדרכה הגובלת בעסק, לתחום אותה בשלבים - עציצים, קירוי זמני וקירוי קבוע. לאחר מכן, ותמורת תשלום מתאים תחכיר לך העיריה את השטח ותעניק לך אישור למפרע למעשה הגזילה. כאן אולי המקום להדגיש, כי את מחדליה באכיפת החוק תולה העיריה בעיקר בהתנהלות האיטית של המערכת המשפטית, כמו גם בקשיים רבים לקבל את עזרת משטרת ישראל. טענות אלה אינן ראויות אפילו לדיון וברור שלא בהן מצוי שורש הבעיה. שכן, גם כאשר יש צווי סגירה או הפסקת פעולות - למהנדס העיר ולמערכת הפיקוח שלו אין פשוט כל עניין להוציאם אל הפועל, ואת הסיבות לכך כבר הבהרנו לעיל. כל ההצהרות בדבר שיפור איכות הסביבה הן הצהרות נבובות. לדעת רבים, חפירת המינהרות גורמת לזיהום אויר, אף אחד מן המפעלים המזהמים לא טופל ברצינות )בז"ן, חיפה-כימיקלים וכד'(, וחלק נכבד מן הריאה הירוקה בשולי פארק הכרמל מוקרב לשם הקמת פרוייקט מגורים ענקי, למרות שהמקום מיועד למלונאות כפרית. ואשר לשאר "ההישגים" בהם מתהדר מהנדס העיר, האמת היא שאין כמעט בניה בעיר, הקבלנים פשוט נוטשים אותה. בנמל מתנהלת בניה בלתי מבוקרת עם חסימת הנוף והים לתושבים. אפילו כאשר קיימת כוונה חיובית, התכנון הכושל והחובבני הופך את המבצע למפגע המוני או למקור לבזבוז כספי ציבור, כך חידוש התשתיות שבוצע בעת ובעונה אחת בכל העיר והפך את חיינו לגיהנום וכך ההשקעה האדירה בגינון בעתות של מחסור קשה במים. נציבות המים כבר הודיעה על כוונתה לייבש את כל הגינות הציבוריות, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? התוצאות הן עצובות - צעירים נוטשים את העיר, בתי ספר נסגרים או בקושי מאוכלסים, דירות עומדות ריקות ללא שוכרים )מחיר ההשכרה בחיפה הינו כ- 1/3 מאשר בתל-אביב(, חנויות נסגרות בהמוניהן וכל מלון הופך לבנין משרדים או מגורים )סיטי סנטר, המלון בוורדיה(. חיפה, כפי שהיא נראית כיום - הינה עיר פרוצה, ללא כל חוק וכל עבריין בניה S.M.S בה הוא מלך. גרוע מזה - כפי שהדברים נראים - היא גם עיר ללא עתיד. * ממשרדו של מהנדס העיר נמסר כי הוא אינו מעוניין להגיב לדברים. * הבהרת מערכת: הכתבה שפורסמה בגיליון 25 היא ראיון, ולא כתבת תחקיר. 24 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

25 מה חדש על המדף? מוצרים שכדאי לנו להכיר עו"ד להיט אתה מקליט? הרשמקול היוקרתי מבית "אולימפוס" בעל זמן הקלטה של יותר מ- 71 שעות, 4 איכויות הקלטה שונות וניהול קבצי שמע ב- 4 תיקיות שונות. טכנולוגית VCVA לחיסכון במקום הקלטה וסוללות, טיימר הקלטה, 2 מצבי השמעה חוזרת. הרשמקול פועל באמצעות 2 סוללות - AAA המקנות הקלטה של עד 25 שעות ו- 15 שמע. משקל: 63 גרם. לרוכשים מובטחות שנתיים של אחריות מקורית על ידי היבואן הרשמי של "אולימפוס" בישראל - אלודה בע"מ. דה מארקר כמה פעמים רציתם להדגיש פסקה חשובה, ומצאת את עצמכם מסתפקים בשרבוטים של עטים? הפתרון מגיע בדמות מדגישים - חובה בכל תיק של עורך דין. המדגישים חזקים ואיכותיים, וגודלם מאפשר לאחסן אותם בנוחות וקלות אפילו בכיס מבלי שיטייל שם משהו מציק...והמחיר? מצחיק )ויצא גם חרוז(. מיני מדגיש. מחיר: 10 שקלים, קופסת 10 עטי ארטי איכותיים, מיני ג'ל. מחיר: 20 ש"ח. עו"ד דנה נוף nofdana@bezeqint.net צלילי המוסיקה שהשכנים לא ישמעו: סט הרמקולים שלפניכם מאופיין בעיצוב חדשני וקומפקטי, אבל לא רק: הרמקולים בעלי איכות סטריאו מעולה, סאב מעץ ושני לוויינים בהספק 15W RMS כולל תושבת לנגן MP4/ MP3/.IPOD שנתיים אחריות של חברת "קרט". סט רמקולים של חברת Altec.Lansing מחיר: 199 ש"ח. רב-מילון הנה לכם המילון שעושה הכול: מתקן ומאיית שגיאות באנגלית וגם מדבר. מדובר במילון שמכיל מעל 3,500,000 מילים, קצת יותר מאוצר המילים של אדם ממוצע... המילון הקומפקטי והיעיל מגיע עם תוספות ייחודיות: יומן פגישות, ספר טלפונים ומחשבון מדעי. מה זה אומר? שהוא יספק לכם תזכורות, המרת מידות, המרת מטבעות, חישובי הלוואות, ניהול פיננסי, משחקים, מדריך נסיעה ועוד. המילון בעל גיבוי ל- PC כולל כבל הזנה, וזיכרון בנפח.KB256 מידות : 10.5*7.5*1.3 ס"מ. מילון אוקספורד he3200 "טופמייט" עם בודק איות. מחיר: 850 ש"ח. המדפסת שתופסת מי מאיתנו לא הסתבך עם הכבלים המחוברים למחשב, התבלבל בין המלח לסוכר, או רק רצה לסמן את תיבת הדואר שלו כהלכה?! חברת Brother מציעה פתרון קל ונוח לשימוש, שיעזור לנו סוף-סוף, לעשות סדר בבלגאן. המכשיר הוא למעשה מדפסת ניידת בגודל כף יד, המדפיסה על גבי סרטי מדבקות בגדלים שונים מתחת לשכבת למינציה המוספת מעליהם, באופן שבו הם נשמרים מוגנים. המכשיר בעל יכולת כתיבה בעברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית, קל ונוח לתפעול, גם לטכנופובים הגדולים ביותר שבינינו. הסרטים מגיעים במספר גדלים: 6-12 מ"מ ובמגוון צבעים, כולל צבעי ניאון זוהרים. מדפסת מדבקות אישית ידנית -P,TOUCH להשיג: ברשת חנויות "קרביץ", "אופיס דיפו", "שקם אלקטריק", "מחסני חשמל", "באג" וברשתות השיווק. מחיר למדפסת עם סרט בסיסי באורך 8 מטר: 199 ש"ח. המדור אינו מהווה המלצה לרכישה או שימוש במוצר זה או אחר ואין המערכת אחראית לתוכן המידע המפורסם במדור. בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

26 צולם ביום חול סוף העונה זו היתה חגיגה של ממש, כאשר 1500 עורכי דין, שופטים, מתמחים ובני משפחותיהם נהרו ובאו לפארק המים "שונית" בנוה ים, ליום הכיף שהפך כבר למסורת, ונערך על ידי ועד המחוז מדי שנה לקראת סוף הקיץ. על רקע החוף, הבריכות והמגלשות שבפארק ציפתה לבאים פעילות רבה, אותה סיפקה ועדת התרבות שלנו, ואשר כללה, בין היתר, מופע קסמים ואילוזיה בהשתתפות הקהל, דוכני יצירה ועוד. 26 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

27 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

28 לשכהושות' בעריכת עו"ד חנה קציר מדווחים מהשטח חבלי קליטה לקראת קליטת "נט המשפט" בביהמ"ש המחוזי עו"ד חיים קינן, יו"ר ועדת בית המשפט המחוזי בחיפה לאחרונה, קיימה ועדת בימ"ש מחוזי פגישות אחדות, במסגרת ההיערכות לקליטת מערכת "נט המשפט" בבית המשפט המחוזי בחיפה. בפגישה עם הנשיאה כב' השופטת בלהה גילאור ומזכיר בית המשפט מר ישראל חן הבהירה הנשיאה כי למרות הניסיונות לעכב את קליטת מערכת "נט המשפט" עד לטיפול בכל התקלות הרי שתהליך הטמעתה נמצא בעיצומו ובקרוב תוכנס לבית המשפט המחוזי בחיפה. הנשיאה הבהירה רצונה כי הטמעת המערכת תיעשה תוך שיתוף פעולה עם הלשכה, וכך הוסכם. עוד סוכם כי צוות מטעם הלשכה יעקוב אחר תהליך הטמעת המערכת בבית משפט השלום על מנת להפיק לקחים מהתהליך וליישמם. ואכן, נערכו סיורים ע"י יו"ר הוועדה עו"ד חיים קינן וע"י האחראי לקליטת המערכת עו"ד נטע ארז בלוויית מר ישראל חן. בישיבת ועדת בית משפט מחוזי מיום התבקשנו ע"י מזכיר בית המשפט המחוזי, מר ישראל חן, למסור את ההודעות וההנחיות הבאות, שנועדו לאפשר הטמעה יעילה ונוחה יותר של מערכת "נט המשפט" בבית המשפט המחוזי: א. ההדרכות לשימוש נכון במערכת ניתנות בבית המשפט. נא להירשם ולהשתתף בהדרכות. ב. לקראת העלאת המערכת, תצא הודעה על השבתת בית המשפט ויינתנו הארכות אוטומטיות. בקשות דחופות יתקבלו במתכונת "ימי שישי". ג. לא יתקבלו פקסים בתקופת ההשבתה. על כן, נבקש להימנע משיגור בקשות בפקס' בתקופה זו. ד. בקשות שיוגשו בתקופת ההשבתה כאמור, יקבלו מספר זמני. עם העלאת המערכת, המספרים יוחלפו במספרים קבועים. ה. לא יהיה רצף במספרי תיקים באותו בית המשפט, שכן המספור הופך להיות ארצי ולא על פי בתי המשפט. ו. תיקי הנייר ימשיכו להתקיים במקביל לתיקים האלקטרוניים ע"מ להבטיח גיבוי ומעקב של התיקים. ז. בתקופה הראשונה של הטמעת המערכת ועד להודעה חדשה, עוה"ד מתבקשים להגיש את כתבי בי"ד למיניהם, בשני עותקים: אחד לתיק הנייר ואחר לתיק האלקטרוני. יש להקפיד לסמן את הנספחים )המצורפים לכתב בי"ד(, כך שעותק אחד יהיה "מדוגל" והשני מסומן על הנספח גופו )כך שייקלט בסריקה(. ח. חשוב ביותר: לעולם אין לצרף לכתב בי"ד את הנספח במקור. שכן, כל כתבי בי"ד נגרסים לאחר סריקתם. על כן, יש לצרף רק העתק מהנספח. אותו הדין לגבי מוצגים המוגשים לתיק בית משפט: יש להגיש את העתק המוצג, ולשמור את המקור אצל עוה"ד. מסמכים בעבודה אופן הגשת מסמכים לבית הדין לעבודה עו"ד אילן גורביץ, יו"ר ועדת ביה"ד לעבודה בפגישה שהתקיימה עם מזכיר בית הדין לעבודה, מר יהודה דיקמן, בעניין ייעול ושיפור ההליכים במזכירות בית הדין, הועלו מספר נקודות עליהן מתבקשים עורכי הדין להקפיד על מנת לקדם את המטרה: הגשת מסמכים בפקסימיליה: 1. הגשת מסמכים בפקס מיועדת לבקשות דחופות בלבד. 2. יש לוודא דבר קליטת בקשה ששוגרה בפקס במרכז המידע, שם יוקלדו הבקשות בטווח של כשעתיים. כמו כן, יש להימנע משיגור אותה בקשה למספרי פקס נוספים בבית הדין. 3. לאחר משלוח הפקס אין צורך במשלוח הבקשה פעם נוספת בדואר. 4. בקשות דחופות בפקס, שתתקבלנה לאחר השעה 16:00, תטופלנה רק בבוקר שלמחרת. הוראות כלליות: 1. יש להקפיד לציין את שם השופט/הרשם בכותרת כל מסמך. 2. ראוי להקפיד בהעברת העתק כל מסמך לצד שכנגד. 3. יש לקבל את תגובת הצד שכנגד, בבקשה לדחיית מועד דיון. 4. יש לציין בכל כותרת הליך את מספר ת.ז. / ח"פ ואת כתובתו של הגוף המיוצג. חברים המעוניינים להציע הצעות לייעול בעניינים אלו מוזמנים לפנות לעו"ד אילן גורביץ, יו"ר ועדת בית הדין לעבודה, באמצעות מזכירות הלשכה. בעד מנהל תקין הצעת חוק לקידום שלטון החוק והמינהל התקין ולמלחמה בשחיתות, התשס"ח עו"ד יהודית קורן, יו"ר ועדת שלטון החוק, ועו"ד אדוה לב, מזכירת הועדה הנושא הראשון שבו עסקה הוועדה היה - הכפפת החשבים במשרדי הממשלה ובגופים שלטוניים נוספים לחשב הכללי, לפי הצעת החוק. הועדה בדקה מה המשמעות של הפקדת עוצמה כה רבה בידיו של אדם אחד, החשכ"ל, והגיעה למסקנה שאופן המינוי נתון להשפעות פוליטיות. לאור זאת, המליצה כי יוסדר אופן מינוי אחר, באמצעות ועדה, בדומה להסדר הקיים לגבי היועץ המשפטי לממשלה ובדומה להסדר המוצע בהצ"ח לגבי מנכ"לי משרדים ממשלתיים. הנושא השני שבו עסקה הוועדה הוא - בקרה על אופן קבלת החלטות, כמכשיר לצמצום השחיתות. לצורך זה נפגשה הועדה עם ד"ר אמנון רייכמן, מאוניברסיטת חיפה, אשר הציג בפניה את מודל ה- Regulatory Impact Assessment - RIA ככלי להתמודדות עם שחיתות שלטונית. מדובר במערכת כללים, שפותחה בקונטיננט ובאנגליה ומיושמת גם בארצות הברית, שכל רגולציה חייבת לעמוד בה. הועדה התרשמה שמדובר בכלי ראוי, והמליצה על אימוצו. הנושא השלישי שבו עסקה הועדה הוא - מניעת ניגוד עניינים בהעסקת עובדים בשירות הציבורי. הועדה דנה בשאלה, כיצד יש ליישם את ההלכה המשפטית שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון, שלפיה - אין לשלול, ככלל, את קבלתם למערכת הממשלתית של אנשים מן השוק הפרטי או בעלי זיקות פוליטיות )בהנחה שמדובר באנשים ראויים המתאימים לתפקידם(, אלא יש לקבוע כללי העסקה שימנעו ניגוד עניינים בעת מילוי תפקידם של אנשים אלה. הועדה נפגשה עם היועצת המשפטית של משרד רוה"מ, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, אשר המחלקה שבראשותה פיתחה אמצעים לזיהוי ניגודי העניינים ולהתמודדות עמם, לרבות שאלונים המותאמים למועמד, פגישות עמו לעריכת תחקור, ועוד. היועמ"ש הצביעה על חסרונות ההסדר הקיים בהצ"ח. הועדה המליצה כי הכלים לפיתוח בדיקת ניגוד עניינים ועריכת הסדרים לניגוד עניינים לא יהיו תלויים ביוזמה של משרד ממשלתי כזה או אחר, אלא ייקבעו נהלים ברורים שיחולו על כל הגופים הציבוריים. "האם יש הרגשה טובה מכך?" עו"ד חנה קציר, רכזת תוכנית "שכר מצווה" תודה מיוחדת שלוחה לפעילים במרכזי הזכויות בחודשים מאי - יולי 2008 על אכפתיות, מעורבות ועשייה מבורכת: עוה"ד אריה זטלר, עוזיאל לוי, מוחמד עלי, שי אלמקייס, עידן גרושקובסקי, יסמין סעדי, יואב אניספלד, רפי לוריג, אסף גסטפרוינד, יעל גרשון, דב גלזר, יעל שפר, אלכס אחטר, שמואל לביא, אסתר סלמוביץ, האני 28 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

29 חזאן, רעיה רטיג, ירדנה אברקי, דרור כהן, טרז גורביץ, אווה גלעדי, שלמה יער בר, ערן ארבלי, ליאור דהאן, רמי עלי, שרון קטנה כהן, מרינה פולינובסקי, עוזי יוספזון, אמיר בר לב, מאור אביטל, יעל פנקס, נעמן כרמית. תודה שלוחה גם לעוה"ד: אבישי קון, אלכסנדר בנר, שי דנה, צהלה הלוי, ליאב מנחם, ואייל טל, על מתן ייצוג לפונים שאושר להם ייצוג במסגרת תכנית "שכר מצווה" ולעוה"ד אסף גסטפרוינד, עידן גרושקובסקי ואמנון שילה על סיומם המוצלח של המקרים שהיו בטיפולם. 390 מוסמכים חדשים במחוז חיפה ועד המחוז ממשיך במסורת קבלת הפנים בתאריך התקיים בבית הפרקליט כנס מוסמכים בהשתתפות יו"ר ועד המחוז, עו"ד רחל בן ארי, אשר בירכה את עורכי הדין החדשים, הציגה בפניהם את מוסדות הלשכה ופעילויותיה המגוונות והזמינה אותם ליטול בהן חלק פעיל. עו"ד ינון היימן, יו"ר פורום עורכי דין צעירים, מתמחים וסטודנטים הוסיף ברכות ועצות ו"צידה לדרך" נוספת ניתנה בערב זה על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה שלומית וסרקרוג. לסיום - ניתנה הרצאתו של עוה"ד ששי גז בנושא "חקירת עדים וחקירה נגדית". ברכת ועד המחוז שלוחה ל- 390 המוסמכים החדשים, לרגל הצטרפותם לקהיליית עורכי הדין במחוז חיפה בדצמבר 2007 וביוני 2008: ארבל דניאל, סלע איילת, שמילוביץ אורית, אטלס דנה, אטיאס יוחאי, בג'ה ניר, מחאגנה טארק, יונס ג'אד, כהן-הבר איריס, בן יצחק אבישי, גוטהרץ מיכל, יעיש גלעד, הרבט קובי, חוסיין מנאל, עזירי מוחמד, דרטלר איריס, נגר יוסף, אלפסי מקס, ח'ורי עלא, פרנקל שאיאן יעל, בכר אביב, זגול תום, כהן יפעת, בר-און מוטי, זומר אלון, איל אלון, קדוש ליעוז שלמה, מנחם עידן, מרכוס עדי, בן-הרא"ש איתי, שובל דוד, וקסלר שגיא, אוזנה אפרת, וימן ליאור, נתיב עמית, וייסבוך טל, סבג אלון, חלאילה חסן, פיכמן גדי, קורלנד אדוה ליבי, ירדן גל, אלגר עמיר, דה- וגה לילך, הופמן שחר, ספיבק רועי, כלפון חן, דינס גל, בן עיון מעיין אושרת, ירושלמי ורדית, חלף מוחמד, אברמוביץ ליאור, היידן אילן, פיסטל אביצח, בלנארו אסף-שקד, בוטבול גל, אסעד יוסף, גרינברג שחר, שיקמן קרן, לוי שי, גלברג יונית, טנהאוזר עידן, שטיינברג ניר, רכס תומר, סרור-פרהוד פיחאא, שקד לירן, בן יצחק מורן, אנגל רובי, ברוך יניב, דמנד דביר, טלמור מאיה, לייטר אורי, שובאש עטאללה, פרבר ניר, סולומון לב-טוב אלדד, פרץ עמית, עלי וסים, פגורה אפרת, מורצקי אלעד, גרזון מאיה, יזרעאלי דניאל, מרצינקובסקי שי, קלך יניב, תירם כרמית, שרוני עזורי, נאומן גיל, מסארווה עבד אלטיף, עמארנה אמיר, רוזנבאום אסנת, שדה טל תנחום, שמיר שגיא, וינמן יהודית, שפילמן ורד, אורבך אחינעם, עזרן ענבל, גוטרמן-גולדנשטיין יערה, דה-לוי רן, לינדנפלד רוי, ליבנה דין, גליקמן אלינור, יעקובי מיטל, ממלוק ענת, דמתי נויה, ליבלינג אלעד, באר אהוד, סביון יפעת, אורן שירי, יואש גיל, אדרי לירז, נתנאל ניר, לוי ארז, גולדהורן פז, גדרון אפרת, עופר, יצחקי שלומי, ורסנו אלעד, וידר מנסוריאן)כהן( כבריאן )רוית(, ר ב ק ה איתן, סומך ליבת, מחמיד מואסי עלי, אברמוביץ מירב, ו מ י ד, לזרסקו ליאור, אורגד חגי, יאסין חאלד, סביון שרון, אבו-ורדה טל, מזרחי עמית, אבו עקל נור, אברהים, כרמל צ'רנוביצקי חן, בייצר חנית, לנדאו ברששת איילת, גלעדי טל, אבו רומי אחמד, ליטל,ארדניצן, אורטל, וינמן מורן, כהן עיאדאתלואי, בילאל, אסדי ג ו ב ר א ן נדאל, קאסם ג ' ל א ל, טלאל, ברכאת פ ל א ח קוסאשוילילורן, ברקוביץ איה, שחק גדי, ן ה כ חן, איל יערית, ז י י ד ל ג'ניפר-ורד, לביא ר י ט ה, תום, כהן ענבל, חולי אורית, טלי גלית, אופנהיים עטאללה סחר, דיין קליין מיכל, פחטר רון, יניב, רוזנבאום יערה, סאסי עוז יעקב, קרטה טלי, פפר עידן, חלפון מאור, אפלדרוף תומר, נגו עידו, בלסיאנו רועי, נחמן קרן, שמש רוית, שקור בסאם, הדרי בני, דוידסון מורן חסון קרין, נסראלדין ואפי, וגמן רוית, סואעד דרעאם, נאמן שירי, פז יצחק, עבאס אמנה, יוגב מור, דלאשה חסאן, לוי מורן, בכור הילה, לוטן זיו, פוירשטיין אסף, נחמיאס יפעת, סגל דניאל, הרוש סיון, זיגדון אושרית, דכוור סוהיל, ויזל יוסף, גזמאוי נור-דין, אוריון ארז, מזוז אלי, שלום זאב, ענבר אורי, עווד פרג', רחמיאן אפרים, שוקר קובי, גבע נמרוד, פרידריך טלי, נעים עלאא, קרוטר שנית, בן חמו עדי, קישינבסקי רויטל, רונן מעיין, אנגל אדוה, גוזלן מורן, אופיר איטל, לביא רעות, חמיאס שירית, בוכניק יורית, נעאמנה טארק, גלזר גלי, קריאף מעיין, רוזנברג רותם, מרום-שורץ אושרת, אינציגר מיכל, קינן ליזה, אור יעל, שרלג אביעד, שקד אלינור, שוקרון מיכל, נגולה תומר, עראף אליאס, כהן אבישג, אדר מורן, בן דוד ענבר, סגל יהושע, לוי שושנה, סייף עארף, גאטומה ניסים, רטנר יואל, גרופר-שגיא חנה, אמסלם מרגלית, חכם-יוסף רחלי, טמיר סנדי, סויבלמן אילנית, שחאדה אליאס, סלע סיון, עתאמנה סעיד, הלון עמנואל, פינקלשטיין דנה- מיכל, בשיר שאדי, אזולאי אורטל, יעקב שירלי, בוך רונן, גרימברג לילך, גורלי מיכל, לנצקרון אביטל, חרב-דבור איה, חדד יפעת, עאסלה איהאב, מג'דוב מוחמד, חריש עביר, זיגמן לב, ספייה חאלד, חשיבון זוהיר, פורשט מתן, ואכים אליאס, חדד שני, דגני אורי, שופאנייה מונייה, סביחאת בילאל, אבו ואצל ג'מאל, כדורי בר- סלע שני, טולידנו מימון, נובוטני רון, מוגילבסקי זאב, דמשיץ ליאוניד, פייגין מרגריטה, גלפנד בלה, רייכלסון מיכאל, וולינסקי דמיטרי, ברנשטיין סבטה, מן-סמדג'ה אנה, חנונוב אירינה, טמצין נטליה, סעדי סמאח, נגדימוב לודמילה. ענבל רביד בדנר, אסף פרידנזון, רן תגר, נמרוד אביעד, אדוה אבנון, טל אבנור, שירלי אברמוביץ, נאוה אושר, אילנה אלישקוב, יוסף אסעד, דרור אפלדורף, עמית אפרתי, אפרת ארצי, מאלק בדר, רועי בכרך, שושנה בן דוד ארז, קרין בן סימון, אורלי בן עמי, מאיה בן שושן, עדי בן זאב, בן עזרא לוי שירן, מאור ברדיצבסקי, דוריס בריל, סאמר בשיר, בילאל גדבאן, יאיר גויכמן, רחל גיאת, תומר גינזברג, רונית גרניק סופר, דרזנר מימון מיטל, מעין המר צאלון, ציפי ולדמן, ערן ולט, אביטל ורון, יאמן זידאן, איתי זינגר, בן זלץ, כוהילה חורי, ענאן חורי, ספאא חלבי, היבה חמאדי, ערין חמוד, אלעד חסון רוסו, צחי טורמן, גלינה טלנקר, ניר יונת, שרון יוסף, יורם כהן, סיגלית לב ארי, זוהר לביא, סיגל לביא אלבז, עוזיאל לוי, דורון לוריג, רונית מאיר, סאנדי מארון, רן מגר, מגארבה מוגרבי איויאן, אייל מור יוסף, עמירם מוראד, ענבר מזרחי, נזאר מחול, מירב מכלוף, גיל מנגר יונה, שבתאי ניר, אוהד נפתלי, אינה סברדליק, מתן סדן, גלינה סטודניקין, מיכל סמואל, סעיד סמור, נאילה עוכל, מאיה עזאם, בסאם עלי, חליל עמאשה, מיכל עמיר, לו ענבר, מורן ערבה, איתי עשהאל, נשאת פארס, יוני פבלוב, אמיר פז לובר, סיוון פיכמן, שירז פרידמן, נטליה צרנישב, מירית צרור, דקלה צרפתי, ראיד קוסוקסי, אורלי קופמן, רפיק קוראטם, מרדכי מוטי רגב, חגי רובינשטיין, נטלי רוזנבלום, רביב רוזנברג, לינוי רוזנר, עדי ריטיגשטיין, זהר רייכמן, סעיד רכאב, שאדיה רעד, שפיק רפול, נעמה שבתאי, חיים שכטר, מחמוד שנאן, מיכל שרעבי, רוני אורן יגודה, ערן אברם, נאיף ויקטור גנטוס, אמאני זיאדה, שפיק חורי, שארל חדאד, אורי לוין, נועה קציר. בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

30 לשכהושות' הקדם בדיקה למכה... שירות ניסיוני חדש לעורכי הדין במחוז חיפה: בדיקת דירות לפני רכישה בחיפה ובקריות ע"י שמאי מקרקעין במחוז חיפה והצפון במחירים נוחים ומיוחדים ללשכה. אם יצליח, יתרחב הנסיון ויהפוך כלל ארצי. במספר פסקי דין, אשר פורסמו לאחרונה, נקבע כי חלה על עוה"ד החובה לבדוק את תיק הבניין במינהל ההנדסה ולעמוד על הערות מהותיות אשר ניתן לגלותם בעיון בתיק הבניה. עורכי הדין גאים במלאכתם ובמקצועיותם ואינם חוששים מקבלת אחריות לעריכת עיסקאות מקרקעין; יחד עם זאת, נראה כי בדיקת תיק הבניין דורשת עין מקצועית ולפיכך, צרפנו לאתגר זה את חברינו שמאי המקרקעין, אשר יסייעו במלאכת הבדיקה ויבטיחו את השירות המקצועי ללקוח. השירותים שיינתנו על ידי השמאים החיפאים יכללו את בדיקת תיק הבניין בעיריה, בדיקת היתר הבניה וטופס 4 ורישום הערות מהותיות, אשר נמצאות בתיק הבניין כגון: הפקעות, הכרזת מבנה מסוכן, וחריגות בניה. כמו כן, השמאים יבקרו בדירה ויזהו אותה על פי נסח טאבו או אישור זכויות מהחברה המשכנת, שיומצאו להם על ידי עורכי הדין. על עורכי הדין יהיה לספק את המסמכים האמורים ובבתים משותפים - יימסר אף העתק התקנון ותשריט הבית המשותף. התעריפים המוצעים על ידי לשכת השמאים הינם: דירות שמחירי המכירה שלהן עד 350,000 ש"ח - סך ; 600 דירות שמחירי המכירה שלהן עד 700,000 ש"ח - סך ; 1,000 דירות שמחירי המכירה שלהן מעל - 700,000 סך. 1,400 רשימת שמאים שמעוניינים להעניק את השירותים נמצאת במזכירות לשכת עוה"ד בחיפה, באתר האינטרנט של ועד המחוז סדנאות - בחינם לצעירים פורום עורכי דין צעירים, מתמחים וסטודנטים בשיתוף עם ועדת עורכי דין צעירים ארצית וועדת עורכי דין צעירים מחוז חיפה קיימו בבית הפרקליט, ללא תשלום, סדנאות לעורכי הדין הצעירים. בשם הפיקנטריה סדנת בישול קלילה התקיימה בתאריך, בהנחיית שני גרהרד. תחשבו חיובי!!! בתאריכים ו התקיימה סדנא להתמודדות עם מצבי לחץ, בהנחיית ד"ר יוסי לב. הדגשים בסדנא היו על הרפיה ועידוד חשיבה חיובית, כשהמטרה היתה שהמשתתפים יוכלו לזהות אסטרטגיות התמודדות עם לחץ המתאימות להם ויכירו ויחוו שיטות של הרפיה ועידוד חשיבה חיובית הניתנות ליישום ושילוב בחיי היומיום. וכן אצל יו"ר ועד מחוז חיפה והצפון של לשכת השמאים. לאחר בחינת השירות, שיינתן בשלב זה לדירות מגורים בבנייה רוויה בחיפה ובקריות, תישקל הרחבתו אף לבנייה צמודת קרקע. אנו ממליצים לקהל עורכי הדין לעשות שימוש בשירות זה. קצרים מחוז חיפה - און ליין "תופסים גל מעודכן" עם אתר המחוז באינטרנט. הודעות, עדכונים וידיעות - מסווגים על פי מדורים, מידע על השתלמויות, אירועים, מופעי תרבות בהנחה ועוד... האתר מתעדכן ON LINE כל הזמן! אז אל תאמרו: "לא ידעתי!" אמרו: "לא גלשתי!" כתובת האתר: החלפת כתובת דואר אלקטרוני? עדכן/י אותנו! על מנת שנוכל לעדכן אותך במתרחש בלשכה באופן שוטף ולשמור אתך על קשר אינטנסיבי פשוט להפעלה, מהיר, יעיל וחסכוני - נבקשך להמציא לנו את כתובת הדואר האלקטרוני שלך לכתובת הדוא"ל בלשכה: ib@haifabar-law.org.il על כל שינוי - נא להודיע לנו. הלשכה מסייעת לזרוז קבלת פסקי דין עורכי דין, הממתינים לפסקי דין מעל 6 חודשים ממועד הגשת אחרון הסיכומים, מוזמנים להעביר ללשכה את פרטי התיקים, שמות השופטים וציון בית המשפט כדי שהלשכה תפעל לזירוז מתן פסקי דין בתיקים אלו. פעילות הוועד בעניין זה מניבה פירות. פסקי דין רבים כבר ניתנו בעקבות פניות לנשיאים. מה נשתנה?! שינויים בחוק בתי המשפט - הודעת הנשיאה גילאור בהתאם לבקשתה של נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, הרינו להפנות את תשומת לב החברים לכך שלאור השינויים שחלו בעקבות תיקון 52 לחוק בתי המשפט, לגבי הרכב או דן יחיד בערעורים אזרחיים, נערך בית המשפט למיון בכל התיקים הקבועים בפני הרכב החל מיום ולמעבר מהרכב לדן יחיד, באותם תיקים העומדים בתנאי סעיף 37 המתוקן. מאחר ולפי התיקון הערעורים לפני דן יחיד חלים על תביעות שסכומן או שווי נושאן ביום הגשת התובענה אינו עולה על 300,000 מתבקשים עורכי הדין לרשום בגוף הערעור אם הערעור הוא בדן יחיד או בהרכב של שלושה ולציין את סכום התביעה כפי שהוגשה לבית משפט השלום. תעריף מעודכן לשכר נוטריונים ביום התעדכן סכום התשלום עבור שכר שירותים של נוטריונים. הסכומים החדשים פורסמו בק"ת 6686 מיום , בעמ' נוהל הגשת תובענות אזרחיות בבית המשפט המחוזי בתל אביב סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א העביר אלינו, לצורך הפצה לחברים, העתק נוהל הגשת תובענות אזרחיות שהונהג בבית המשפט המחוזי. הנוהל אינו חל על תובענות אחרות המוגשות כהמרצת פתיחה או כהליכים אזרחיים אחרים וכן אינו חל על תובענות שנקבעו ע"י רשמים להליך של קדם משפט. למעוניינים בנוהל, הוא מופיע במלואו באתר האינטרנט של ועד המחוז. SMS ממינהל מקרקעי ישראל חדש: ניתן לקבל הודעות SMS על פרסום מכרזים חדשים שירות חדש במינהל מקרקעי ישראל - ניתן לקבל הודעות SMS על פרסום מכרזים חדשים של המינהל לחכירת מגרשים לבנייה 30 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

31 למגורים ולמסחר, להקמת משרדים, לתעשייה ותיירות. ניתן לקבל מידע מסווג לפי אזור )ירושלים והדרום, תל-אביב והמרכז, חיפה והצפון( וסוג בניה )בניה נמוכה במגורים, בניה רוויה במגורים, מסחר, תעשיה, מלונאות, ואחר(. המעונינים בכך, יוכלו להצטרף לשירות החדש לפי פילוח אותו הם מבקשים. ההודעות מתייחסות לפרסום המכרז. לצורך קבלת פרטים על המכרז יש להיכנס לאתר המינהל ולצפות בנתונים המתפרסמים לגביו, כולל חוברת המכרז אותה ניתן להוריד ללא תשלום. עלות כל הודעת SMS שתשלח למנוי הינה - 1 ש"ח, לרבות בעת ההרשמה וההסרה מהשירות. הסבר לקבלת השירות ניתן לקבל במוקד הטלפוני *5575 או באתר המינהל במדור מכרזי מקרקעין. אישור זכויות און ליין הגשת בקשה לקבלת אישור זכויות על נכס מגורים - מעתה באתר מינהל מקרקעי ישראל באינטרנט המבקשים לקבל ממינהל מקרקעי ישראל אישור זכויות על הנכס שלהם אינם צריכים להגיע עוד למשרדי המינהל וניתן לעשות זאת באמצעות האינטרנט, לאחר תשלום אגרה כמקובל )כיום - 63 (. האישור יישלח בדואר לא תיקון טעות בספר עורכי הדין בטעות נשמט שמו של עו"ד בן-עמי מלכה מספר עורכי הדין. פרטיו הם: הירדן 8, קרית ים טלפון: פקס: נוטריון בשפות: עברית, אנגלית, צרפתית. יאוחר מ 3 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום באינטרנט. ניתן לקבל אישור זכויות רק על נכסים שאינם רשומים בטאבו. בשלב זה ניתן להגיש בקשה רק עבור נכסי מגורים )בניה רוויה ונמוכה(. לגבי נכסים הרשומים בטאבו או נכסים הנמצאים בתהליך רישום: לקבלת נסח טאבו יש לפנות לאחת מלשכות רישום המקרקעין. על מנת לקבל את השרות, על הפונה להצטייד במספר תיק הנכס במינהל או במספרי הגוש והחלקה שבהם נמצא הנכס. אם בחלקה מצוי יותר מנכס אחד, יש להצטייד במספר הזהות או בשמו של בעל הנכס. האישור יישלח, לפי בקשת הפונה, לכתובת הנכס כפי שרשומה בממ"י או לכתובת אחרת )במקרה זה, האישור יישלח בדואר רשום(. ניתן לשלם את האגרה באמצעות כרטיס אשראי בלבד, דרך אתר התשלומים הממשלתי. לאור ההצלחה, "מועדון הסרט הטוב" ממשיך לפעול גם השנה המועדון פועל בשיתוף עם ארגון מ.מ.מ. של הטכניון )ועד עובדי הטכניון בסקטורים: מהנדסים, מח"ר ומיקרוביולוגים( והסינמטק הסדרה כוללת בבסיסה 8 סרטים איכותיים ומגוונים, המלווים בהרצאה מקדימה של ניסים דיין )בשנה החולפת הוקרנו למנויים סרטים נוספים ללא תוספת מחיר(. המחיר לסדרה ( לסרט ולהרצאה(. בין הסרטים שיוקרנו השנה: בקצה גן עדן )גרמניה(, הזייפנים )אוסטריה(, כפרה )בריטניה(, חצויים לשניים )צרפת(, הרחק ממנה )קנדה(, תשוקה, זהירות )סין(. בנוסף לסדרה, יהיו המנויים זכאים להשתתף בהקרנות בכורה של סרטים ישראליים, ללא תשלום, על פי הזמנות שתתקבלנה מעת לעת מהנהלת הסינמטק. לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד חנה קציר, בבית הפרקליט בחיפה, טל': /9. ברכות לשופטים החדשים! ברכת דרך צלחה, סיפוק והגשמה שלוחה לשופטים החדשים בבתי המשפט: עו"ד ניצן סילמן - לבית המשפט לענייני משפחה, במחוז חיפה עו"ד יחיאל ליפשיץ - לבית משפט השלום, במחוז חיפה הרשמת מגי כהן - לבית המשפט לתעבורה, במחוז חיפה עו"ד שלמה בנג'ו - לבית המשפט לתעבורה, במחוז חיפה עו"ד איברהים בולוס - לבית משפט השלום במחוז הצפון עו"ד אסף הראל, רשם בית הדין האזורי לעבודה בחיפה 50 שנה במקצוע והיד עוד נטויה... הטקס המסורתי של הלשכה לכבוד עורכי הדין הותיקים, שקיבלו את רשיונם לפני 50 שנה, יתקיים בבית הפרקליט בתל אביב בתאריך עורכי הדין החיפאים שהוזמנו כאורחי הכבוד הינם: צבי אלטר, ישראל כהנא, אליהו מאור מרקוביץ, שמואל נסים, יצחק נתן, משה סבוראי ובצלאל שגיא. הצעת חוק העיריות החדש - יש מה לתקן! ועדת המשנה למיסוי מוניציפאלי של ועד מחוז חיפה, בראשות פרופ' דן ביין סיימה את דיוניה בפרקי הצעת חוק העיריות החדש העוסקים בארנונה כללית. החברים הגישו המלצותיהם להוראות הדנות בהטלת הארנונה הכללית, שיעוריה, דרכי תקיפתה, גדר הזכאויות לקבלת הנחות ו/או פטורים ועוד. הפורום המקצועי-עסקי מיסודן של : לשכת עוה"ד בישראל מחוז חיפה, לשכת רואי החשבון מרחב חיפה והצפון, לשכת סוכני ביטוח מחוז הצפון, לשכת המסחר חיפה והצפון והתאחדות התעשיינים צפון שמח להזמינכם לאירוע: מגלגלים עסקים בצפון בבוקר ה- 7/11/08 אירוע כושר ועסקים בשיתוף הארגונים הכלכליים במרחב חיפה מסלול אופני הרים אתגרי מסלול אופני הרים עממי ומסלולי הליכה )למעדיפים לשמור רגליים יציבות על הקרקע( לקינוח מפגש סיום ו-קצת קלוריות ההשתתפות כרוכה בתשלום מראש של 50 למשתתף ניתן לשכור אופניים במקום. פרטים נוספים והרשמה במזכירות הלשכה בדלתיים פתוחות בדלתיים פתוחות יוני-יולי ספטמבר-אוקטובר

32 לשכהושות' השתלמות וספר עו"ד איאד זחאלקה השיק את ספרו על הדין השרעי בתאריך התקיים בסחנין אירוע משותף לועד מחוז חיפה, ועד מחוז הצפון וההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין - לרגל סיום השתלמות בנושא הדין השרעי ולרגל צאתו לאור של הספר שכתב עו"ד איאד זחאלקה בנושא הדין השרעי. הספר, הכתוב בשפה הערבית, סוקר את הדין השרעי הנוהג בבתי הדין השרעיים בישראל, ומציג את הדין הנוהג בכל נושאי המעמד האישי של המוסלמים בישראל, כפי שבאו לידי ביטוי במקורות של המשפט המוסלמי, בחקיקה העותומאנית ובפסקי הדין של ביה"ד השרעי לערעורים, תוך התייחסות למשפט האזרחי הרלבנטי. שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, הביע שביעות רצון מהתנופה המורגשת בלשכה בקיום השתלמויות וציין את חשיבותה של ההשתלמות בדין השרעי: "כשמפגישים אנשים בני דתות שונות זה עוזר לדו שיח תרבותי, מוריד מחיצות ודעות קדומות." עו"ד יורי גיא רון, ראש הלשכה - בירך על הספר המשפטי הראשון בשפה הערבית והביע תקווה לכתיבתם של ספרים נוספים. כמו כן, ציין כי מונה צוות ארצי שמטרתו למצוא כמה שיותר מקומות עבודה לעו"ד מהמגזר הערבי וזאת לצד הפעילות של מרכז ההשמה. עו"ד חאלד חוסני זועבי, יו"ר ועד מחוז הצפון ציין את שיתוף הפעולה שקיים עם ועד מחוז חיפה אשר עורכי הדין בשני המחוזות רק יוצאים נשכרים ממנו. "אנו פועלים במסגרת הוועדות המחוזיות ובמסגרת הוועדות הארציות להגברת המעורבות של עו"ד ערבים בפעילות הלשכה". עו"ד רחל בן ארי, יו"ר ועד מחוז חיפה הודתה לעו"ד איאד זחאלקה, שריכז את ההשתלמות, על היוזמה, המקצועיות ונועם ההליכות ובירכה את עשרות עוה"ד שהשתתפו בה". בהתייחסה לספר מימין: עוה"ד חאלד חוסני זועבי, איאד זחאלקה, רחל בן ארי, השופט סלים ג'ובראן, הקאדי אחמד נאטור ועוה"ד יורי גיא רון וואאל חלאילה ציינה כי אין לה ספק שהוא יהווה כלי מקצועי יוצא מן הכלל לעוה"ד המופיעים בבתי הדין השרעיים ובבתי המשפט לענייני משפחה". עו"ד בן ארי הודתה גם לעו"ד ואאל חלאילה, שלקח על עצמו להקים את המוקד בסחנין ועושה זאת בהצלחה רבה. השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה דו"ח מס' - 56 נכון ליום על מנת שלא נכשיל ולא ניכשל, תשומת לב החברים מופנית לחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתם וכן לחברים שהוצאו מן הלשכה הוצאו מן הלשכה רמזי אבו-רחמה מס' רישיון 5740 הוצא מן הלשכה החל מיום 6/11/2001. מאמון בן עלי חלאילה מס' רישיון הוצא מן הלשכה החל מיום 24/7/2003. טאיסה ניוק מס' רישיון הוצאה מן הלשכה החל מיום 27/4/2005. ויקטוריה דרייזין מס' רישיון הוצאה מן הלשכה החל מיום 18/5/2005. שירה עם דוד מס' רישיון 9763 הוצאה מן הלשכה החל מיום 30/11/2006. חדר קבלאוי מס' רישיון הוצא מן הלשכה החל מיום 2/2/2007. הושעו מן הלשכה אבישי לאור מס' רישיון 7972 השעייה זמנית חלקית החל מיום 5/12/2006. יהיה רשאי לעסוק במקצוע של עו"ד עד להכרעת דינו בבית משפט השלום בנתניה בכפוף למגבלות הבאות: יהיה רשאי לעבוד אך ורק כעו"ד שכיר בחברת נתיבי המפרץ בע"מ ובחברות הבאות: חב' הכביש הבטוח בע"מ, חב' דרך המסלול בטיחות בכבישים בע"מ, חב' ציוני דרך סלילה חדרה בע"מ, חב' קונפינו נתיב בטוח בע"מ המהוות אשכול של חברות וכן אצל עו"ד טל אליהו מחדרה, ולבצע אך ורק מטלות מסוג המטלות שרשאי לבצע מתמחה. עומר גזאוי מס' רישיון הושעה לתקופה של 8 שנים החל מיום 16/12/2004 ועד ליום 15/12/2012. אחמד כיאל מס' רישיון הושעה זמנית החל מיום 28/12/2004 ועד להגשת בקשה לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין. עומר נעאמנה מס' רישיון הושעה לתקופה של 3 שנים החל מיום 28/1/2006 ועד ליום 27/1/2009. רביע אסמאעיל מס' רשיון הושעה לתקופה של 36 חודשים החל מיום 20/12/2006 ועד ליום 19/12/2009. פנחס נרקיס מס' רישיון 6652 הושעה החל מיום 4/3/2003 ועד ליום 1/9/2048. ראסם חמאדה מס' רישיון השעיה לתקופה של 5 שנים, החל מיום 1/2/2007 ועד ליום 31/1/2012. חוסין מסאלחה מס' רישיון הושעה לתקופה של 6 שנים ו- 10 חודשים החל מיום 1/11/2006 ועד ליום 30/8/2013. יאסר בריק מס' רישיון הושעה לתקופה של שלוש שנים החל מיום 4/3/2007 ועד ליום 2/1/2014. גרא דה שליט מס' רישיון 9250 הושעה לתקופה של 3 שנים החל מיום 1/3/2007 ועד ליום 28/2/2010. גאנם אבו ריא מס' רישיון השעיה זמנית החל מיום 15/7/2007 ועד להכרעת דינו בבית המשפט. עלאא עואד מס' רישיון השעיה לתקופה של 4 שנים, החל מיום 29/10/2007 ועד ליום 28/10/2011. גסוב חאג מס' רישיון 22762, השעיה לתקופה של שנה, שתופעל עם שובו לישראל. זאב קליאוט מס' רישיון 6858 הושעה לשנתיים החל מיום 1/10/2007 ועד ליום.30/9/2009 ויסאם קאסם מס' רישיון השעיה לתקופה של 15.5 חודשים החל מיום 1/1/2008 )מכוח סע' 78 א( ועד ליום 15/4/2009. דוד קדוש מס' רישיון השעיה לתקופה של 4 שנים, החל מיום 7/8/2008 ועד ליום.6/8/2012 חסאן מחאמיד זטאם מס' רישיון השעיה החל מיום 15/7/2008 ועד ליום 14/7/2018 ומיום 15/7/2018 הוצאה מן הלשכה. סברי גריס מס' רישיון 4325 הושעה לתקופה של 6 שנים החל מיום 6/3/2008 ועד ליום.5/3/2014 עאדל שואהנה מס' רישיון הושעה לתקופה של שנה ו- 7 חודשים החל מיום 3/4/2008 ועד ליום 2/11/2009. איימן קייס מס' רישיון הושעה לתקופה של 18 חודשים החל מיום 1/4/2008 ועד ליום 30/9/2009. חרומיך ליובוב לובה מס' רישיון השעיה לתקופה של 6 חודשים החל מיום 1/4/2008 ועד ליום 30/9/2008. מונדר ג'אבר מס' רישיון הושעה לתקופה של 19 חודשים, החל מיום 15/7/2008 ועד ליום 14/2/2010. מוחמד גנאים מס' רישיון הושעה לתקופה של 35 חודשים, החל מיום 23/6/2008 ועד ליום 22/5/2011. ורד עאסי מס' רישיון השעיה לתקופה של 4 שנים, החל מיום 15/7/2008 ועד ליום.14/7/2012 אחמד אלמאלק מס' רישיון הושעה זמנית החל מיום 15/7/2008 ועד להכרעה סופית בתיק. דן שפריר מס' רישיון הושעה לתקופה של 3 חודשים, החל מיום 28/7/2008 ועד ליום 27/10/2008. שפיק דרויש מס' רישיון הושעה לתקופה של 18 חודשים, החל מיום 1/5/2008 ועד ליום 31/10/2009. סוהא קסיס מס' רישיון השעיה לתקופה של 4 חודשים, החל מיום 1/7/2008 ועד ליום 31/10/2008. סלאח אבדאח מס' רישיון הושעה לתקופה של 10 שנים, החל מיום 6/1/2008 ועד ליום 5/1/2018. פקיעת חברות יוסף שפיק מס' רישיון פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

33 מרעננים את השורות נציגות הוועד למוסדות הארציים ויושבי ראש ועדות במחוז המוסד נציג הוועד במועצה הארצית יו"ר ועדת קובלים יו"ר ועדת אתיקה יו"ר ועדת השתלמויות יו"ר ועדת נזיקין יו"ר הוועדה להסגת גבול המקצוע נוכח/ נפקד סיכום שנה - נוכחות חברי ועד המחוז בישיבות הועד מתחילת השנה ועד במהלך השנה התכנס ועד המחוז ל- 13 ישיבות בהן נדונו העניינים השוטפים של המחוז וכן עניינים אקטואלים נוספים שהצריכו טיפול וקבלת החלטות בדבר דרך הטיפול בהם. כבר בתחילת הקדנציה החלטנו כי מדי שנה נביא בפני החברים, כחלק מן השקיפות בה אנו דוגלים לגבי הפעילות של המחוז, את אחוזי ההשתתפות של חברי הוועד בישיבות הוועד שהתקיימו במהלך השנה, והרי הם לפניכם: מס' ישיבות שם חבר ועד בהן נכחו עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי(, יו"ר ועד המחוז עו"ד יורם גורי עו"ד איתן לדרר עו"ד חוה מרצקי עו"ד ג'ובראן ג'ובראן עו"ד מיכל שקד עו"ד תומר גונן עו"ד גלית סנה לוריה* עו"ד אילן גורביץ** עו"ד נאסר סנעאללה עו"ד רסמי זחאלקה עו"ד חאתם יאסין עו"ד ואאל חלאילה עו"ד השאם דאוד עו"ד יוסי הוד עו"ד אריה אבריאל החבר/ה היוצא/ת יוסי חכם טל פפרני איתן לדרר יהודית קורן יורם גורי חוה מרצקי סה"כ ישיבות בשנה % השתתפות *7 ** החבר/ה הנכנס/ת עומר מסארווה אליהו שילה התובע הראשי חוה מרצקי יעל פנקס רבקה ינקו-פינקלשטיין תומר גונן ועד המחוז מודה לכל החברים היוצאים על עבודתם הנאמנה והמסורה ותרומתם הרבה ומאחל הצלחה במשימה לחברים הנכנסים * עו"ד גלית סנה לוריה סיימה חברותה בוועד המחוז ביום בתקופת כהונתה היו 7 ישיבות ** עו"ד אילן גורביץ החל חברותו בוועד המחוז ביום בתקופת כהונתו היו 6 ישיבות לשכת עורכי הדין בישראל ועד מחוז חיפה במלאת 10 שנים לפטירתו של חברנו עו"ד יואל סלומון ז"ל יו"ר ועד מחוז חיפה בין השנים נקיים ערב לזכרו ביום חמישי, א' חשון תשס"ט,, בשעה 17:45 בבית הפרקליט, שד' בן גוריון 6, חיפה ישאו דברים: עו"ד פרופ' יעקב נאמן נושא ההרצאה האם ניתן למנוע עינוי הדין במערכת המשפט בישראל? עו"ד אביב שניאור עו"ד רחל בן ארי )בר רב האי(, יו"ר ועד המחוז נציג המשפחה *** קטע מוסיקלי חברים ומוקירי זכרו מוזמנים לפרטים נוספים ניתן לפנות למזכירות הלשכה בטל': /9 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

34 לשכהושות' מי מפחד ממיסוי מוניציפאלי? בתאריך נערך בלשכת עורכי הדין בחיפה יום עיון בנושא מיסוי מוניציפאלי, בהשתתפות עורכי דין, חברי ועדות ערר, רואי חשבון, שמאים ועובדי רשויות מקומיות. ליום העיון קדמה עבודה ממושכת של צוות המיסוי המוניציפאלי הפועל בלשכת עורכי הדין בחיפה, בראשותו של פרופ' דן ביין, אשר עסק בניסוח הצעות והערות להצעת חוק העיריות החדש הנדון בימים אלה בכנסת. את באי הכנס ברכו יו"ר ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, עו"ד רחל בן ארי, יו"ר ועדת המסים, פרופ' דן ביין, ומר דב מרום, מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה חיפה והצפון, אשר ציין בדבריו את יוקר הארנונה אשר גורם לעסקים רבים לנדוד מחוץ לחיפה. מר מרום האשים את העירייה בהטלת ארנונה גבוהה מדי על עסקים ובתי מגורים כאחד; לטענתו, עדיף לבעל עסק להעביר את עסקו ולהעתיק את מקום מגוריו למקומות אחרים, שם ישלם ארנונה מופחתת. עו"ד יוסי ברזלי, היועץ המשפטי של המועצה המקומית זכרון יעקב, סקר את הצעת חוק העיריות החדשה תוך מתן דגשים על השינויים הצפויים לחול עם כניסתה לתוקף ובכללם - הפיכת כל הרשויות המקומיות לעיריות )לא עוד מועצות מקומיות( וכן סיווג העיריות בהתאם למצבן הכלכלי ואופן התנהלותן. עו"ד אריאל ארונוביץ', מהלשכה המשפטית בעיריית חדרה, סקר את נושא ועדות הערר, לרבות המצב המשפטי הנוהג כיום בקשר עם מינוין ואופן פעולתן של ועדות הערר על חיובי הארנונה והטענות השכיחות באשר לאופן המינוי של חברי הועדה וכשירותם המקצועית של חבריה, אשר אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית כלשהי, והתשובות החלקיות שנתן המחוקק לטענות אלו, במסגרת הצעת חוק העיריות החדש. עו"ד דן י. ארטן ועו"ד הדס ליטבק-כהן, ייחדו את הרצאתם לנושא מעורר המחלוקת של הליכי הגביה המינהלית. בהרצאתם נסקרו הקשיים הנורמטיביים והבעיות המעשיות אשר הליכים אלה מעוררים, חדשות לבקרים, והובעה ביקורת על האופן בו עושות הרשויות המקומיות שימוש בהליכים אלה על מנת לפגוע באיזון העדין בין יעילות הגביה לבין שמירה על זכויות האזרח. בסופה של ההרצאה הוצג מתווה חליפי, אותו הגו חברי הצוות. עו"ד תמי אלמוג מהשירות המשפטי של עירית חיפה ועו"ד רונן צרפתי - המייצג עיריות ונישומים פרטיים, הרצו בנושא מחיקת חובות ארנונה כללית. בהרצאתם סקרו את המצב שהיה קיים בעבר, בו לרשויות המקומיות היתה סמכות להפחית או לוותר על ארנונה ללא פיקוח, דבר שגרם לרשויות להעניק פטורים והנחות ללא ביקורת ומגבלות כלשהן, לעומת המצב הנוכחי, לאחר חקיקת סעיף 12 לחוק ההסדרים, שהתווה מסגרת חוקית ומבוקרת להענקת הנחות לנישומים על-פי כללים ברורים. למרות השיפור שחל בכל הקשור לביקורת ולכללים על פיהם חוייבו רשויות מקומיות לפעול בעניין, מחיקת החובות נותרה במסגרת סעיפים 338 ו- 339 לפקודת העיריות, אשר ניסוחם הכללי עדיין הותיר מרווח פעולה לרשויות בכל הקשור ליישום אחיד של החוק. בפאנל שנערך, בהנחיית עו"ד תומר בראון, נטלו חלק כל חברי הועדה וניתנו תשובות לשאלות שהועלו על ידי הקהל. ארבעה נושאים מרכזיים נדונו בפאנל: תכנון מס של בניין שנהרס - בחוק נקבע כי אין לחייב בארנונה נכס שאינו במצב שמיש, בין מפני שנהרס ובין מפני שניזוק במידה שאינו ניתן לשימוש. הפסיקה קבעה כי גם אם הנכס הגיע למצב שבו לא ניתן לעשות בו שימוש בשל הזנחה של בעל הנכס עדיין ינתן הפטור. העניין הוגדר "כתכנון הזנחה". בפאנל עלו שאלות כגון: מתי יראו בנכס שניזוק נכס שאינו חייב בארנונה? האם ניתן ליישם מבחן אחיד בסוגיה זו? יש לציין שבפסיקה בנושא קיימות דעות לכאן ולכאן. הפרשי ריבית והצמדה על חובות ארנונה - שיעור הריבית המתווסף לחובות שחבים נישומים לרשות המקומית גבוה במידה ניכרת משיעור הריבית המקובל במשק )ריבית צמודה בשיעור של 0.75% בחודש המהווה למעלה מ- 9.6% ריבית בשנה(. בפאנל נדונו סוגיות שונות באשר למידת הצדק בהטלת שיעור ריבית זה והמחלוקות השוררות באשר לאופן חישובה. חיוב קרקעות בארנונה - עפ"י פקודת העיריות קיימים ארבעה סוגי קרקעות אך האבחנות ביניהם הינן ארכאיות ויוצרות חוסר בהירות. בעלי נכסים אינם יכולים לתכנן מראש את צעדיהם לאור השוני בפרשנות הגדרות אלה בין הרשויות השונות ומחלוקות הפוסקים הולכות ומתרבות בנושא. אישור הרשות המקומית להעברת זכויות במקרקעין - הרשות המקומית אינה רשאית לתת את אישורה להעברת הקניין בנכס מבלי לגבות את כל החובות של המעביר בגין הנכס המועבר. אמצעי גביה זה מעורר, חדשות לבקרים, מחלוקות בין הרשויות לבין הנישומים באשר לנסיבות בהן תוכל הרשות המקומית לסרב לתת אישור כזה ביד הנישום. הוצע כי היועצים המשפטיים יוציאו הוראות נוהל מתאימות בכדי למנוע חיכוכים מיותרים בין הנישומים-האזרחים לבין עובדי הרשויות המקומיות. לשאלות ניתן לפנות לעו"ד תומר בראון מימין: עוה ד תומר בראון, תמי אלמוג, אריאל ארונוביץ, פרופ דן ביין, הדס ליטבק-כהן, דן ארטן ויוסי ברזלי. 34 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

35 חברים טובים אות הפיתוח החברתי לעורכי דין מתנדבים בתוכנית "שכר מצווה" הוענק לחברי מחוז חיפה המועצה הארצית לפיתוח חברתי, בראשותו של פרופ' שמעון שטרית, פועלת בישראל זה כשש- עשרה שנים. פעילותה של המועצה מונחית על- ידי ההכרה כי יש לטפח את תרבות העשייה למען הזולת, את המעורבות והאחריות החברתית לשם יצירת חברה הוגנת, מלוכדת ומשגשגת המבוססת על נתינה הדדית. כדי לקדם יעדים אלה פועלת המועצה לפיתוח חברתי כגוף המשותף לסקטור העסקי, לארגונים חברתיים וכן לגורמי הממשל המרכזי והמקומי, ויוזמותיה מתמקדות בארבעה מישורים: החוקי, הציבורי, הארגוני והמחקרי. במישור הציבורי יוצרת המועצה מסגרות מקובלות של מתן הכרה לגופים וליחידים, אשר עוסקים במעורבות חברתית ובנתינה למטרות חברתיות, מתוך אמונה כי הכרה כזאת מסייעת להגדלת הנתינה לקהילה והגברת המעורבות החברתית של עסקים בקהילה. לרגל שנת ה- 60 למדינת ישראל העניקה המועצה את אות הפיתוח החברתי ע"ש עו"ד ישראל שטרית ז"ל לשורה של עסקים, גופים ואישים נבחרים, אשר מובילים את התרומה החברתית בישראל. מתוך הכרה בחשיבותה הרבה של תוכנית "שכר מצווה" ובתרומתם של עורכי הדין הפעילים במסגרתה לקידום מטרותיה של המועצה לפיתוח חברתי, נכללו בין מקבלי האות גם עורכי דין ומשרדים הבולטים בפעילותם ההתנדבותית במסגרת תוכנית "שכר מצווה". אות הוענק גם לתוכנית "שכר מצווה" כשלעצמה. אות הפיתוח החברתי הוענק בטקס חגיגי שהתקיים בבניין מועצת העיר בירושלים ב- 18 ביוני בנוכחות שרים, אישי ציבור ודוברים מן האקדמיה. בין מקבלי האות היו ארבעה עורכי דין ממחוז חיפה, אשר בלטו בפעילותם במסגרת תוכנית "שכר מצווה": עו"ד יעל פנקס, עו"ד יואב אניספלד, עו"ד שרון זיגר ועורכת דין נוספת אשר ביקשה לכבד את פרטיותה ולהישאר בעילום שם. עו"ד יעל פנקס - עו"ד פנקס כיהנה כיו"ר ועדת "שכר מצווה" במחוז חיפה מיום הקמתה ובמשך ארבע שנים, וכן כחברה בוועדת "שכר מצווה" הארצית, התנדבה ומתנדבת כפעילה בולטת ונמרצת במרכזי הזכויות של תוכנית "שכר מצווה" ובתיקי ייצוג, ומכהנת כחברה בוועדת עורכי דין למען הקהילה )המרכזת, בין השאר, את הטיפול בתוכנית "שכר מצווה"(. בנוסף פעילה עו"ד פנקס, בהתנדבות, בארגונים ובמסגרות נוספים, ביניהם המוסד לביטוח לאומי, עמותת המשפט בשירות הזקנה ועוד. עו"ד יואב אניספלד - עו"ד אניספלד פעיל במרכזי הזכויות של תוכנית "שכר מצווה" במחוז חיפה מאז הקמתם ומתנדב בהם על בסיס קבוע. במקביל מטפל עו"ד אניספלד בתיקי ייצוג סבוכים פרופ' שמעון שטרית מעניק תעודת הוקרה לעו"ד יעל פנקס. המצריכים השקעה של זמן ומאמץ. כמובן, עו"ד אניספלד מייצג בהתנדבות את עמותת בית-חם לילדים חולי SMA הפעילה בחיפה, בראשותה של גב' עטרה חיימוביץ, אשר קיבלה בימים אלה את אות הנשיא למתנדב. עו"ד שרון זייגר - עו"ד זייגר מתנדבת במרכזי הזכויות של תוכנית "שכר מצווה" בצורה סדירה וקבועה, במאור פנים ומתוך מחויבות אמיתית לתוכנית. בנוסף מטפלת עו"ד זייגר בתיקי ייצוג המועברים אליה מטעם התוכנית. עו"ד פלונית )אשר סרבה לפרסם את שמה( - מתנדבת בתכנית מספר שנים וקיבלה לייצוג תיקים בתחום דיני המשפחה, אשר אחד מהם הגיע לסיומו לאחר שכבר הפך ל- 5 קלסרים עבי כרס והאחר עדיין מתנהל. מקבלי האות ממחוז חיפה נבחרו על סמך נתונים הקשורים בפעילותם בתוכנית "שכר מצווה", תוכנה והיקפה, כפי שהצטברו בידי רכזת התוכנית במחוז, עו"ד חנה קציר, אשר מלווה את התוכנית ואת פעילות המתנדבים בה מיום הקמתה. על סמך נתונים אלה אושרה מועמדותם של מקבלי האות מטעם המחוז הן במוסדות הלשכה במחוז חיפה והן בוועדת השיפוט של המועצה לפיתוח חברתי. בפאנל שקדם להענקת האות לתוכנית "שכר מצווה" ומתנדביה נשא דברים עו"ד יובל אלבשן, ממייסדיה של עמותת "ידיד" ומי שעמד, עד לאחרונה, בראש הקליניקות המשפטיות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. אלבשן הזכיר לקהל שומעיו את סירובם של קברניטי המדינה לתמוך, בסמוך לאחר הקמתה, בייסודה של פקולטה למשפטים - בטענה כי עריכת דין אינה מקצוע יצרני וככזה אינה יפה לעם היהודי הזוכה לחיי תקומה ועצמאות בארצו. היום, כאשר אחוז עורכי הדין באוכלוסיית המדינה הוא הגבוה בעולם, הדברים נשמעים כלקוחים ממציאות זרה ורחוקה. אפשר רק לקוות שיותר עורכי דין מאלה שהוסמכו עד כה, ומאלה שעוד יוסמכו בעתיד, יירתמו - כל אחד בדרכו ועל-פי טעמו - לפעילות למען המטרות הראויות שאותן מקדמת המועצה לפיתוח חברתי. בפני כל אלה פתוחה דלתה של תוכנית "שכר מצווה", המקדמת בברכה כל פעילה ופעיל נוספים. בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

36 מכת מדינה שליחת יד בכספי פקדון, הפרת חובת נאמנות, מסירת שיקים ללא כיסוי - אלו הן רק חלק מהתופעות המדאיגות בהן נתקלים, לאחרונה, חברי ועדת האתיקה, עד שניתן להגדירן כ"מכת מדינה" של ממש. בחרנו להביא בפניכם מקצת מהמקרים שנדונו בבית הדין המשמעתי של המחוז, ובחלקם ניתנו פסקי דין בעלי מסר הרתעתי. למען יראו וייראו. הנה הם לפניכם. נ פנית? ננזפת! נזיפה לעורך דין שפנה לחבר בית הדין המשמעתי בעניין נאשם עורך דין פנה לעורך דין, חבר בית הדין המשמעתי בעניינו של נאשם אחר שנדון בפני אותו חב"ד. חבר בית הדין סרב לדון בעניין עם עורך הדין וביקש ממנו לעזוב את משרדו. בית הדין הרשיע את עורך הדין בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, וכיוון שקיבל את גרסתו כי פעל בתום לב ולא מתוך רצון להטות משפט גזר על עורך הדין עונש של נזיפה בלבד וקנס. )בד"מ 7/07 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. נאמנות שאינה נפסקת חובתו של עורך דין המייצג חברה קבלנית ואשר ערך את הסכמי המכר עם הקונים לדאוג לרישום הדירה על שם הקונים עורך הדין ייצג חברה קבלנית שבנתה דירות באזור חיפה, ערך את הסכמי רכישת הדירות וקיבל שכר טרחה מקוני הדירות. בין עורך הדין לבין החברה הקבלנית פרץ סכסוך ובסופו חתמו הצדדים על הסכם פשרה בו נקבע כי עורך הדין לא יטפל ברישום הבתים המשותפים ורישום הדירות ע"ש הקונים. בהסכם הפשרה לא דאג עורך הדין לכך שהרישום ייעשה ע"י עורך דין אחר, ללא דרישת תשלום מהקונים, והוא לא קיבל את הסכמת הקונים להפסקת טיפולו ברישום. החברה הקבלנית פנתה לקונים וביקשה מהם לשלם לה עבור טיפולה ברישום הדירות, ואחד מהקונים הגיש תלונה ללשכה כנגד עורך הדין אשר הזניח, לטענתו, את עניינו. להגנתו טען עורך הדין כי התחייבותו לרישום הדירות ע"ש הקונים הייתה כלפי החברה הקבלנית בלבד, כי רוכשי הדירות לא היו לקוחותיו וכי הוא אינו חב להם דבר. בית הדין ניתח בהרחבה את חובותיו עפ"י דין של עורך דין כלפי רוכשי דירות, וקבע כי הנאשם חב חובת נאמנות גם כלפי הקונים בכל הקשור להליך רישום הזכויות על שמם, וכן כי אסור היה לו להפסיק את טיפולו בעניין ללא הסכמת הקונים. לאור האמור לעיל, הרשיע בית הדין את הנאשם בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, וגזר עליו עונש של נזיפה, פיצוי למתלונן והוצאות ללשכה. )בד"מ 39/06 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. שליחת יד בכספי לקוח - פגיעה בציבור עורכי הדין הוצאה מן הלשכה לעורך דין ששלח יד בכספי פיקדון עורך הדין קיבל לידיו מלקוח סך של כ- 85,000, כדי שיפרע הלוואה של הלקוח, ואולם לא העביר את הכסף לבנק. רק לאחר שהמתלונן תבע את עורך הדין, שילם האחרון לב"כ המתלונן את חובו. בית הדין הרשיע את הנאשם בעבירות של התנהגות שאינה הולמת וחוסר נאמנות ללקוח. בגזר דינו הדגיש בית הדין כי חובתה של הלשכה לבער את הנגע של שליחת יד מקרבה, וגזר על הנאשם עונש של הוצאה מהלשכה. )בד"מ 116/07 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. הוצאה מן הלשכה לעורך דין ששלח יד בכספי פיצויים של קטין עורך הדין קיבל לידיו עבור קטין כספי פיצויים בגין תאונת דרכים, ומסר להורי הקטין המחאה בגין הכסף שנועד לקטין, אך זו חוללה. עורך הדין טען כי לא העביר הסכום לקטין בשל קשיים כלכליים אליהם נקלע. בית הדין הרשיע את הנאשם בעבירות של התנהגות שאינה הולמת, עיכוב כספי לקוח וחוסר נאמנות ללקוח. בגזר דינו ציין בית הדין כי הנאשם פגע לא רק בקטין אלא אף בציבור עורכי הדין, וקבע כי בנסיבות העניין ונוכח הצורך לשדר מסר הרתעתי הולם אין מנוס אלא להשתית על עורך הדין עונש של הוצאה מהלשכה. )בד"מ 133/07 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. חתימה פסולה השעיה בפועל לעורך דין שחתם בשם לקוח על בקשות להוצל"פ ועל תצהיר עורך הדין הודה כי חתם בשם לקוח על שתי בקשות להוצאה לפועל ועל תצהיר. להגנתו, טען עורך הדין כי הלקוח היה מודע למעשיו וכי לאחרון לא נגרם כל נזק. בית הדין הרשיע את עורך הדין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת ואי שמירה על כבוד המקצוע. בגזר דינו ציין בית הדין כי הנאשם פגע במעשיו לא רק בלקוחו אלא גם בציבור עורכי הדין ולפיכך, גזר עליו עונש של השעיה בפועל לששה חודשים, השעיה על-תנאי לשנה והוצאות ללשכה. )בד"מ 38/07 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. חוסר משמעת השעיה בפועל לעורך דין שלא כיבד פסק-דין משמעתי עורך הדין חויב, בתיק משמעתי קודם, בתשלום הוצאות למתלונן, אך לא שילמן עד ערב מתן גזר הדין בתיק דנן. בית הדין הרשיע את עורך הדין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת ואי שמירה על כבוד המקצוע וגזר עליו עונש השעיה בפועל למשך שלושה חודשים, השעיה על תנאי למשך ששה חודשים נוספים וכן הוצאות ללשכה. )בד"מ 124/06 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(.!? אתיכאן עו"ד חוה מרצקי יו"ר ועדת אתיקה מקצועית במחוז חיפה 36 פתוחות אפריל-מאי 2008 ספטמבר-אוקטובר 2008 בדלתיים

37 ההטעיה הסתיימה בהשעיה השעיה בפועל לשלושים וחמישה חודשים לעורך דין אשר הצהיר עובדות שידע שאינן נכונות עורך הדין הגיש לבית משפט בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדו ובה טען כי לא ידע על פסק הדין, וזאת למרות שהדבר לא היה אמת. בית הדין הרשיע את עורך הדין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת, אי שמירה על כבוד המקצוע והפרת החובה שלא להטעות את בית המשפט. בית הדין גזר על הנאשם עונש השעיה בפועל למשך שלושים וחמישה חודשים, השעיה על תנאי למשך שלושים וששה חודשים וכן הוצאות ללשכה. )בד"מ 44/06 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. 'חילול' כבוד המקצוע השעיה על תנאי לעורך דין שמסר המחאה ללא כיסוי עורך הדין מסר ללקוח המחאה אשר חוללה, שכן חשבונו היה מוגבל. בסופו של יום שילם עורך הדין למתלונן את סכום ההמחאה. בית הדין הרשיע את עורך הדין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת ואי שמירה על כבוד המקצוע וגזר עליו עונש דבר היו"ר היוצא בימים אלו, סיימתי לבקשתי כהונה בת שנה בראשות ועדת האתיקה של המחוז, וזו בעיני הזדמנות מתאימה לשתף את ציבור עורכי הדין במחוז בעבודתה של הוועדה, שלשמחתנו רוב החברים אינם נחשפים אליה אישית, אולם כולם מושפעים בעקיפין מעשייתה, לאור חלקה בשמירת אופיו של המקצוע ותדמיתו בציבור. שני תחומי פעילותה העיקריים של הוועדה הם המענה על שאילתות של עורכי דין והטיפול בתלונות בגין עבירות אתיקה נטענות. מבדיקת הנתונים של השנים האחרונות עולה כי מידי שנה, מתקבלות כ- 240 פניות של עורכי דין, המבקשים חוות דעת או הנחייה של ועדת האתיקה, בבעיה מעשית בה נתקלו במסגרת עבודתם. לעיתים, התשובה נדרשת באופן מיידי, על מנת שהפונה יוכל לכלכל צעדיו בהתאם לה - בבחירת העמדה שיציג בבית המשפט ביום המחרת או אף בהחלטה לעניין עצם קבלת ייצוגו של מי שמבקש להיות ללקוחו. על פי הנתונים האמורים מספר התלונות המתקבלות מידי שנה הוא כ- 1,100 לערך, ובגינן נפתחים כ- 570 תיקי תלונה, מהם כ- 120 הופכים לקובלנות המוגשות לבית הדין. מתוך מודעות למשמעות הרצינית של תיק תלונה כנגד עו"ד, כמו גם לכך שלא אחת התלונה היא כלי ניגוח כנגד עוה"ד, הנחינו עצמנו לא לפתוח אוטומטית תיק תלונה בעקבות כל מכתב תלונה. נדרשת תשתית לכאורית מספקת כדי שהפנייה תסווג כתיק תלונה. בשנה האחרונה, יישמנו את הנהלים החדשים )שגובשו לפני קצת למעלה משנה ע"י עו"ד השעיה על תנאי של עשרה חודשים וכן הוצאות ללשכה. )בד"מ 40/07 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. מתעלם על תנאי השעיה על תנאי לעורך דין שלא השיב לתלונה עורך הדין לא השיב לתלונה שהוגשה כנגדו. בית הדין הרשיע את עורך הדין בעבירה של אי מתן תגובה לתלונה ובהתחשב בכך שעורך הדין כבר הורשע בעבירה דומה בעבר השית עליו עונש של ארבעה חודשי השעיה על תנאי וכן הוצאות ללשכה. )בד"מ 99/06 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. עו"ד נעדר השעיה על תנאי לעורך דין שלא התייצב לדיון עורך הדין לא התייצב פעמיים לדיון בעניינו של לקוח. בית הדין הרשיע את עורך הדין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת וחוסר נאמנות ללקוח וגזר עליו עונש השעיה על תנאי של ששה חודשים וכן הוצאות ללשכה. )בד"מ 58/07 לשכת עורכי הדין, ועד מחוז חיפה נ' פלוני(. אריה אבריאל, חוה מרצקי והח"מ(, ולפיהם במרבית התיקים ההחלטה אם לפתוח בכלל תיק תלונה מתקבלת רק לאחר קבלת תשובתו של הנילון, או בעקבות הימנעותו מלהשיב. עד אז לא נפתח תיק תלונה, אלא מדובר בפנייה גרידא. הוועדה מנחה עצמה להתמקד, בעיקר, בעבירות החמורות שפוגעות קשות בציבור וגם בתדמיתו של המקצוע, ובראשן המקרים של שליחת יד בכספים או עיכוב כספים שלא כדין בידי עוה"ד. כאשר ישנן ראיות לכאורה, לא ממתינים עוד אוטומטית לסיום ההליך הפלילי, אלא ננקטים הליכים גם במישור המשמעתי. עבירות נוספות, שהפכו ל"מכת מדינה", וחייבו הגברת מעורבות ועדת האתיקה בעת האחרונה הן: ייצוג תוך ניגוד עניינים )במיוחד בהליכים פליליים(, עבירות בוטות בתחום הפרסום ואי משלוח העתקי בקשות לצד שכנגד. במקרים של טעות בתום לב, גם אם נעברה לכאורה עבירה וכל עוד אינה מהחמורות, הנטייה היא שלא למצות את הדין. הוועדה משקיעה גם מאמצים רבים בנסיון ליישב תלונות וסכסוכים ברוח טובה, מתוך הכרה בכך שזו הדרך המיטבית לסיום העניין, מבחינת עוה"ד והמתלונן כאחד. ולסיום, כמה מילים אישיות: עבודה רבה זו נעשית כולה ע"י חברי וועד המחוז וקומץ יועצים, התורמים כולם מזמנם ללא תמורה. תודתי להם, כמו גם לצוות מזכירות הלשכה, על ההשקעה המרובה, על הגישה העניינית והמקצועית ועל שיתוף הפעולה הפורה. תחליף אותי בתפקיד עו"ד חוה מרצקי, שאין מתאימה ממנה לתפקיד זה, כאשר על כתפיה מוטלת תהיה גם המשימה המורכבת של בניית המסגרת החדשה של הדין המשמעתי, כמתחייב מתיקון מס' 32 לחוק לשכת עורכי הדין. אין לי ספק שתצליח במשימה. עו"ד איתן לדרר, היו"ר היוצא של ועדת אתיקה מקצועית במחוז חיפה בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

38 הגשרים של מחוז חיפה עו"ד אורית אסנין 38 היה מי שאף הגדיל ופסל את ההליך באמירה לפיה ההליך מיועד לעקרות בית משועממות, אמרו שאינו מתאים למנטליות, שאצלנו אוהבים לריב... שכאן אנשים צריכים פסק דין בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008 גישור: גלגולו של עולה חדש ב שנת חגיגות השישים למדינה - עת סיכומים בחודשים האחרונים הוצפנו בנחשול אדיר של כתבות וסיכומי )ביניים( לרגל חגיגות השישים. טורים ותכניות עמוסי חשבון נפש, הלקאה עצמית ולעיתים, אף רסיסי מחמאות ושביעות רצון באשר ל"מצבנו" בשנת הששים למדינה. מדינה קולטת עליה כל כותב והנושאים הקרובים לליבו. אחת הכתבות בהן נתקלתי, לאחרונה, עסקה בישראל כמדינה קולטת עלייה, תוך הבעת ביקורת נוקבת על טעויות חוזרות ונשנות של ממשלות ישראל בקליטת העולים. בקוראי את אותה הכתבה, חשבתי על הדמיון בין מדינת ישראל: כור היתוך של עולים מתפוצות העולם לבין מערכת המשפט הישראלית, ככור היתוך של הליכים וחיקוקים משיטות משפט זרות. מדינת ישראל, המורכבת מפסיפס אנושי רב-תרבויות וארצות מוצא, הפכה בשישים שנותיה למופת ודוגמא בעולם בתחומים רבים. מערכת המשפט הישראלי, הזוכה למוניטין רב בעולם, הוקמה בהשראתן של שיטות משפט זרות ואימצה אל חיקה מנגנונים וחוקים תוך שכלולם והתאמתם לצרכי מדינה ישראל הצומחת ומתפתחת. אחד ההליכים, אשר פועל מזה עשרות שנים בהצלחה ב"תפוצות", היינו במערכות משפט ברחבי העולם, הינו הליך הגישור אשר ניתן לראותו כאחד מאחרוני גלי ה"עולים החדשים" למערכת המשפט הישראלית, ואשר "עלה ארצה" בסוף שנות השמונים. בהשראת אותה כתבה שהזכרתי לעיל, אתייחס להלן לגישור כ"עולה חדש" במערכת משפט קולטת עלייה, ואנסה לבחון )בעיניים לא אובייקטיביות( האם צלח הליך הקליטה במקרה זה. פישור או גישור? זו השאלה.. שמו של העולה החדש:.MEDIATION כמו עולים רבים, הוא קיבל עם נחיתתו בארץ שם חדש, עברי: פישור. רבים הביעו ביקורת על הנוהג להעניק לעולים חדשים שמות חדשים בבואם לארץ - מדוע לא ישארו עם שמם הקודם? ואם שם חדש- מי יקבע את השם? כבר כאן נתקל הגישור, כעולה חדש, בקושי או שמא לקה המחוקק ב"קולטו" את הליך ה- mediation בטעות. מדוע פישור? ומהו בכלל פישור? את טעותו תיקן המחוקק רק כעבור כתשע שנים כאשר העולה החדש קיבל הפעם את השם החדש: גישור. לא מדובר בסתם טעות בבחירת השם. השם שנבחר השליך על סיכויי קליטתו של של התהליך ועל הדימוי הזול אשר נוצר לו בחברה. בעוד פישור נתפס כמעין תהליך לא איכותי של "מיסחור", הליך שאמור להביא את הצדדים, בעזרת צד שלישי, לפתרון מוסכם לסיום המחלוקת, הרי שתהליך הגישור אמור להביא לפתרון איכותי, לשינוי בדפוסי חשיבה והתנהלות תוך קירוב הצדדים ולעיתים, תוך מציאת פתרונות יצירתיים ומגוונים. חיבוק מחד גיסא ודחיה מאידך גיסא וחזרה לגלי העלייה: אמנם ארצנו ידועה כ- "ארץ זבת חלב ודבש" אך החיים בה אינם קלים: לא לאלה שנולדו בארץ ורגילים )אם אי פעם אפשר להתרגל...( לקשיים ולקצב החיים בה, ובוודאי לא לעולים החדשים, אשר נתקלו בבואם לארץ בחברה בה המזג, התרבות, השפה ואפילו מזג האוויר כה שונים מהעולם ממנו באו. עם קום המדינה התגוררו העולים באוהלים, בצריפים ובפחונים. חלק מהעולים נשלחו להתיישבות כפרית במושבים ובקיבוצים, דרך חיים שלא ממש הלמה את אורח החיים שעזבו. למרבית העולים, השנים הראשונות היו קשות, עולים רבים נתקלו ביחס אמביוולנטי ולעיתים אף עויין מצד הקולטים. מחד גיסא שמחו על העלייה המבורכת ומאידך גיסא הבהירו לחדשים שהם "שונים", "אחרים", "לא מתאימים למנטליות" ולעיתים, אף לוו הברכות בהצעה אופרטיבית: "חיזרו למקום ממנו באתם"... חשבנו שלמדנו, שהסקנו מסקנות איך קולטים עליה, איך מנצלים את יתרונותיהם של השונים של העולים אך, לצערנו, טעויות רבות שוחזרו ושוכפלו גם בעת קליטתם של העולים ממדינות חבר העמים. יש מקטרגים הרואים בקליטת גלי העלייה בארץ סיפור של כישלון. קיימים אנשים שגם כיום מנסים לגרום לעולים לחוש שאינם רצויים וכי רצוי שיחזרו כלעומת שבאו. אולם, לא אלו הקולות המנצחים ועם העובדות בשטח קשה להתווכח: המציאות מוכיחה אחרת!!! בעזרת אופטימיות וכח רצון, התבססו העולים ונקלטו בחברה הישראלית. חרף הקשיים, מרבית העולים השתלבו כשותפים פעילים במציאות החיים הישראלית ואף כשותפים חשובים במישור הפוליטי, התרבותי, האמנותי, הספורטיבי והכלכלי ולנו, כבר קשה לזכור איך נראתה המדינה טרם עלייה זו. תהליך דומה ניתן לראות גם בבואנו לבחון את הליך הגישור שסבל, ככל עולה חדש, מקשיי קליטה רבים. היינו חושבים שבהגיעו של הגישור לארץ יקבל יחס של עולה חדש רצוי ויקר, אשר יתקבל ע"י מערכת המשפט, ציבור עורכי הדין והציבור הרחב בחיבוק גדול על מנת לוודא קליטה חסרת חריקות וקשיים. אולם, שיטוט בכתבות שפורסמו אז, בימיו הראשונים בארץ, מלמד כי גם הליך הגישור זכה ליחס האמביוולנטי ה"מיוחד", השמור אצלנו לעולים חדשים. חיבוק מחד גיסא ודחייה מאידך גיסא. הגישור אמנם קיבל בסמוך ל"עלייתו ארצה" לגיטימציה וגושפנקא בחוק ובתקנות ואף "סל קליטה נרחב", בדמות הפניית תיקים מרובים לגישור. קליטתו של ההליך במערכת לוותה ברוח גבית מכבוד נשיא בית המשפט העליון דאז השופט ברק, אשר כינה את שילובו של ההליך כ"מהפיכת הגישור" וציין כי הגישור הוא דרך חיים עדיפה ואינה רק טכניקה לסיום תיקים, הליך אשר נועד לפתור את בעיותיה של החברה ולא את העומס בבתי המשפט.

39 הליך המיועד לעקרות בית נואשות? כוונות לחוד ומעשים לחוד. יחד עם הרוח הטובה היו גם תקלות: תיקים רבים שהופנו לגישור לאו דווקא היו אלו המתאימים לגישור. מול אלפי בוגרי קורסי גישור, מעטים בחרו להתמקצע בתחום ואחרים חששו מההליך ומהשלכתו על מערכת המשפט. בעקבות הקשיים באו, כמובן, גם המקטרגים. היה מי שאף הגדיל ופסל את ההליך באמירה לפיה ההליך מיועד לעקרות בית משועממות. כמו לגבי כל עולה, ניסו לפתור את הליך הגישור בכך שאינו מתאים למנטליות, שאצלנו אוהבים לריב. שכאן אנשים צריכים פסק דין. אמרו שמתאים למדינות מתוקנות ולא למזרח תיכון לוהט... אמרו, קיטרגו, התלוננו ובפועל גם כאן... שוב המציאות מוכיחה אחרת: כנגד כל הסיכויים, המלינים והסקפטיקנים, השתלב הליך הגישור כשותף פעיל וחשוב בין ההליכים הקיימים ליישוב סכסוכים והשימוש בגישור חדר למישורים רבים ולמגוון רחב של סכסוכים בארץ. עורכי דין רבים מצאו כי הפניית תיק לגישור הינה, לעיתים, השירות הטוב ביותר שביכולתם לתת ללקוח. המדינה, הרשויות השונות, גופים עסקיים מהגדולים במשק, כמו גם רבים אחרים המצויים בסכסוכים בתחומים מסחריים שונים: נדל"ן, נזיקין, משפחה, ירושה, ביטוח ואחרים, מצאו את היתרון בשימוש בהליך והביאו להטמעתו כחבר כבוד במערכת המשפט הישראלי. שוב - קשה לזכור איך נראתה מערכת המשפט טרם הליך הגישור. הנימה האופטימית שעולה מכתבה זו והסיכום החיובי באשר למשקלם החיובי של העולים לחברה הישראלית, כמו גם משקלו החיובי של הליך הגישור במערכת המשפט אינם מצביעים על כך שתמה עבודת הקליטה. אין זה אומר שעל מדינת ישראל לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין שהעולים יסתדרו בכוחות עצמם. לחלק מהעולים עדיין דרוש סיוע מצד המדינה. נכון הדבר גם להליך הגישור, אשר הינו בעל ערך מוסף רב לשיפור פניה של החברה וראוי שימשיך ויקבל גיבוי ותמיכה מהרשויות. בעקבות המלצות ועדת רובינשטיין פועלת בימים אלו תכנית נסיונית במספר בתי משפט במרכז הארץ, לגישור חובה. ימים יגידו אם התכנית תעזור להאדרתו של הליך הגישור ושיפור כמות המשתמשים בו או שמא מקבעים את טעויות העבר ע"י הפנייה גורפת של תיקים. בבד בבד עם התכנית החדשה, התבשרנו לא מזמן כי בעוד המערכת עושה צעד חיובי ל"טיפוחו" של ההליך, בוטלו לאחרונה תקנות בתי המשפט, אשר הסדירו את רשימות המגשרים. מטרתן של התקנות היתה ליצור סף כניסה למקצוע, אשר יוודא כי הציבור יזכה לשירות ברמה מינימאלית ומעלה. אכן, נפלו פגמים בקריטריונים שקבעו התקנות לשם הכללות ברשימת המגשרים ואכן היה מקום לשנות את התקנות אך ביטולן, ללא תקנות חלופיות, גרם לוואקום, אי בהירות ובלבול ו- חבל!!!! אני מקווה כי בגליונות הקרובים נוכל לדווח כי הותקנו תקנות חדשות וכי פני הליך הגישור להתמקצעות והשתכללות. לסיכום, נותר רק לפנטז או לתהות. בהיותו של הליך הגישור הליך בעל פוטנציאל לשינוי חברתי אם היה מגיע ההליך לארץ יחד עם "גלי העלייה" הראשונים או כבר בימיה הראשונים של המדינה, האם היו דפי ההסטוריה הפנימית של המדינה והחברה בישראל שונים וכך, אולי, גם פניו של המזרח התיכון כולו... אולי כן ואולי - לא... כנגד כל הסיכויים, המלינים והסקפטיקנים, השתלב הליך הגישור כשותף פעיל וחשוב בין ההליכים הקיימים ליישוב סכסוכים והשימוש בגישור חדר למישורים רבים ולמגוון רחב של סכסוכים בארץ בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

40 הכה את המומחה מאת: דותן דרעי * ייתכן מצב שסכומי הערך הנקובים לגבי אותו נכס עצמו יהיו שונים, גם אם מדובר באותו תאריך קובע לשומה, אלא מטרות השומה שונות באופן המצדיק התייחסויות שונות לגביו כמה-כמה? על שמאות במקרקעין מהלך עבודתו של שמאי המקרקעין הינו מגוון, אוניברסלי ומשלב עבודת שטח, עבודה תכנונית אורבנית, עבודה מעין משפטית ועבודה סטטיסטית. השאלה היא - מי קובע את הכללים? על עבודת השמאות והצורך הדחוף בקביעת תקני עבודה אחידים. ב בציבור הרחב ואף בציבור המקצועי העוסק במקרקעין, קיימים חוסר ידיעה והבנה מסוימים לגבי מקצוע שמאות המקרקעין. כתוצאה מחוסר ידיעה של מושגים בסיסיים, נוצרת מטבע הדברים ציפייה לתוצאות ויכולות שאינן כלל אפשריות ואינן בנמצא במקצוע. מטרתה העיקרית של שומת המקרקעין היא, על פי רוב, לשקף את הערך הכספי של הזכויות בנכס. ברם, חשוב להטעים, כי חוות דעת שמאית יכולה להיות גם מסמך שאינו כולל כימות ערכי. במסמך כאמור, או כהגדרתו - Evaluation מובאת חוות דעת הכוללת תיאור מפורט של נתוניו התכנוניים, הפיזיים והקניינים של הנכס וסביבתו 1 וייעוץ לגבי השימושים השונים באופן המיטבי. מהו השווי? הכימות הכספי של שווי הזכויות הוא עיקר השמאות המקובלת - Valuation - Appraisal or ומתבצע על פי רוב על בסיס הגדרת השווי הקלאסית, לפיה מדובר על המחיר ההגיוני והסביר ביותר לקבלו במועד ספציפי, במזומן או במונחי שווה ערך למזומן, אשר תמורתו אמורות להימכר זכויות במקרקעין, לאחר זמן חשיפה סביר בשוק תחרותי, כאשר המוכר והקונה נוהגים באופן זהיר, במודעות מלאה וללא לחצים. הגדרת "השווי" האמורה היא אחת מבין הגדרות רבות הקיימות בספרות למושג בסיסי זה. בהגדרת השווי הקלאסית, או בהגדרות החלופיות, יש מגבלות ואילוצים העומדים בפני השמאי-המומחה בבואו לאמוד שוויו של זכויות בנכס. התנאי הבסיסי הינו, כמובן, שהשווי שנקבע בשומה, יעמוד בדרישת ההגדרות האמורות וימלא אחר כל התנאים )שמונה במספר(: 1. מחיר הגיוני. 2. מועד ספציפי. 3. תנאי התשלום. 4. משך החשיפה. 5. קיום שוק תחרותי. 6. פעילות זהירה של הקונה והמוכר. 7. מודעות הקונה והמוכר לנתונים. 8. העדר תנאי לחץ על הקונה או על המוכר. שמונת התנאים הללו הכרחיים כאחד לקיומה של עסקה הוגנת ולהערכה נכונה המושתתת על עסקאות כאלו. "הצרכן" של עבודת השמאי חייב להבין את מהותו של "המוצר" ואת מגבלותיו המ וב נ ות, להביאן בשיקוליו בהתאם ולייחס להן את משקלן הראוי. חוות דעת שמאית היתה ותישאר לעולם בגדר אומדן של צפי להיתכנות ולא בגדר מסקנה מתמטית שתוצאתה ערך חד-משמעי פסוק. ככל שיישען האומדן על בסיס נתונים מדויק ורחב יותר, קרוב לוודאי שהמסקנה שיגיע אליה השמאי תהיה קרובה יותר לתחום שבו קונה ומוכר סבירים יגיעו לתוצאתם הם. הבעיה נעוצה אפוא באיכותו של בסיס הנתונים שהוזכר לעיל, באיכות ניתוחו ועיבודו וביושר המקצועי - Integrity - Professional שבו השמאי מקבל את החלטותיו. ברם, היושר המקצועי חיוני בכל מקצוע, החל מבעלי מלאכה ידנית, חשמלאי, מסגר וכדומה וכלה בכירורג לב - כאשר מתבקשת חוות דעתו של המומחה לפתרון בעיה שהוצגה בפניו. מכאן, ניתן להבין את הסיבות האובייקטיביות לפערים האפשריים הקיימים בין שומות של אותם נכסים. לא קופסא שחורה שמאות המקרקעין מהווה מקצוע חופשי, ככל המקצועות האחרים, המבוסס ומעוגן על תורה מקצועית רשמית וממוסדת, הקיימת זה עשרות רבות בשנים בארצות המערב, שבהן מתקיימת כלכלה חופשית. מקצוע שמאות המקרקעין מתפתח כל העת במקביל להתפתחויות ולשינויים במבנה הכלכלה והמשק של כל מדינה ומדינה. שמאות המקרקעין אינה 'קופסת סודות שחורה' שהשמאי- הקוסם שולף מתוכה 'שפנים' ועושה להטוטים נסתרים כדי להוציא את הערך הסופי. ההפך, כל הליך השמאות הינו גלוי ושקוף לעין הקורא ולבחינתו. מיומנותו של השמאי היא בקיבוצם הנכון של הנתונים ועיבודם המתאים במסננת 40 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

41 עקרונות השמאות עד להבאתם למסקנה הסופית. קיימת אי-בהירות עקרונית בציבור הרחב / בציבור המקצועי לגבי נושא "מטרת השומה". מטרת השומה מהווה את הסיבה המוצהרת לביצועה וקובעת את התחום שבו עוסקת חוות הדעת. חוות דעת עונה לשאלות הספציפיות שהתבקשו על ידי הלקוח, וככל שאלו ברורות יותר, כך גם התשובות עליהן יהיו ברורות ומוגדרות. הגדרת הערך הכספי יכולה להיות: שווי שוק, שווי בשימוש, ערך לביטוח, שווי כדאיות להשקעה, שווי של עסק חי, שווי למיסוי וכד'. מטרת השומה היא אשר קובעת את הבסיס למסקנת הערך הסופית. ואולם, אין היפוכו של הדבר נכון: אין מסקנת הערך הסופית משתנה על מנת להתאים את עצמה למטרת השומה. מאחר שדו"ח השומה מהווה בסיס לקבלת החלטות על ידי הלקוח, אופן השימוש בו תלוי בהחלטתו. לדוגמא: כקונה מרצון למוכר מרצון, המחיר שישלם אדם פרטי לרכישת קרקע להקמת בית מגורים לשימושו, יהיה קרוב לוודאי שונה וגבוה מזה שיזם-משקיע יהיה מוכן לשלם. אפשר למיין את פעילויות השמאות - קרי, מטרות השומה - למספר קבוצות כדלקמן: א( העברת זכויות בנכס: קביעת ערך למכירה; קביעת דמ"ש למושכר; קביעת בסיס לחליפין; שווי זכויות בנכס בדיירות מוגנת. ב( נושאים משפטיים-תכנוניים: שווי לנכס המיועד להפקעה / קביעת פיצויי פינוי ונזקים הנגרמים בהפקעה; ירידת ערך הנגרמת בגין תב"ע החלה עליו או בגובל עמה; היטל השבחה; שווי לצורך חלוקה בין בעלים; שווי נכס בגין נזקים וליקויים בבנייה. ג( נושאי מיסוי: שווי לצורכי מיסוי בהתאם להגדרות השונות בחוק; אומדן שווי זכויות מוחכר לצורך תשלומים שונים למחכיר: דמי הסכמה/ דמי היתר. ד( מימון ואשראי: שווי הנכס כבטוחה לאשראי; סיוע למשקיע בקבלת החלטה, אם לרכוש מניות שהביטחונות שלהם הם נכסי מקרקעין. ה( ייעוץ להשקעות וקבלת החלטות ומטרות מיוחדות: קביעת כדאיות של פרוייקט חדש או תכנית שיקום נכס ישן; מאזן החברה / הנפקה; שווי מוניטין; שווי כעסק חי; שווי בשימוש; גישור, בוררות. מהרשימה המפורטת עולה התשובה הברורה לאותן תמיהות וביקורות והיא:לכל דו"ח שמאות מקרקעין יש מטרה מוגדרת משלו. ייתכן מצב שסכומי הערך הנקובים לגבי אותו נכס עצמו יהיו שונים, גם אם מדובר באותו תאריך קובע לשומה, אלא מטרות השומה שונות באופן המצדיק התייחסויות שונות לגביו. האחריות לאופן השימוש בשמאות מונחת על הצרכן הסופי ועליו החובה לקרוא היטב את הגדרת המטרה שעבורה היא עוצבה ואת ההגדרה שניתנה לערך הכספי שגובש. הצורך בתקינה שמאית העובדה כי מדובר במדע שאינו מדוייק, מתוקף השתייכותו למדעי החברה, יצרה במרוצת השנים דרישה הולכת וגוברת לכללים מקצועיים שיביאו את השומות השונות למכנה משותף קרוב ככל האפשר בדומה לגילויי דעת של מועצת רואי החשבון ו/או תקנים הנדסיים קיימים. לשם כך, הוקמה וועדה מקצועית מיוחדת לתקינה בשמאות מקרקעין, שתפקידה לרקום את התקנים המקצועיים לכדי משנה סדורה שתאפשר לענף השמאות כולו קווים מנחים הכרחיים ולשפר את הטיב והאמינות של המידע הכלול בדו"חות שומה )בצורת כללים מנחים לעורך השומה( לשם שמירת ענייניו של ציבור המשתמשים בהם. מטרת התקינה, למעשה, הינה "לשפר את הטיב והאמינות של המידע הכלול בדוחות שומה...". כפועל יוצא מכך, השאיפה היא לקבלת שומות מקצועיות יותר, כאשר התקינה תכלול המלצה לנורמות פתרון לבעיות שומה שונות. כמו כן, תתקבלנה שומות "שקופות" יותר, באשר התקינה תבהיר את הגישה אל "בעיית השומה", ולבסוף - תהיינה שומות מובנות ובהירות, שכן התקינה תכלול דרכי פתרון אפשריות וחישוב כמותי. בסופו של יום, השאיפה הינה כי התקינה תקבע את סדר העלאת הנושאים בשומת מקרקעין ואת צורת העלאת הנתונים על הכתב. אנו מייחלים לתוצאות המתבקשות מעצם קיומה של תקינה, ובין היתר: עלייה באמון הצרכנים כלפי המוצר "שומת מקרקעין", הרחבת מגוון המוצרים ששמאי מקרקעין יוכל להציע בשוק הנדל"ן )"סקירה", שומות לדיווח לפי חוק ני"ע(. למעשה, התקינה המלאה אמורה לשמש, במידת מה, כאמצעי לפתרון סוגיות מיוחדות אשר שנויות במחלוקת )שטח דירה, סוגיות מע"מ ועוד( וזאת על אף שאינה מחייבת. 2 קווים מנחים מהלך עבודתו של שמאי המקרקעין הינו מגוון, אוניברסלי ומשלב הן עבודת שטח המתבטאת בביקור פיסי בנכס הנישום, הן עבודה תכנונית אורבנית המתבטאת בבדיקת תכנון עיר סטטוטורי, הן עבודה מעין משפטית המתבטאת בבחינת מהות הזכויות המשפטיות בנכס והן עבודה סטטיסטית המתבטאת באיסוף נתוני השוואה מתאימים מעיסקאות שטח. כעת, עם גיבוש קווים מנחים עדכניים המתבטאים בתקני שמאות, יתווסף נדבך נוסף למהלך העבודה אשר מהווה את הנדבך הנורמטיבי לסוגייה הספציפית המוערכת תוך שימוש בעקרונות מובנים, אחידים וחומר מתודולוגי. * הכותב הינו שמאי מקרקעין וכלכלן, שותף במשרד שמאות מקרקעין וכלכלה "דרעי - נס" בחיפה. 1 ראה י. אלוני "שמאות מקרקעין בישראל", הוצאת אוריאן. 2 השמאי מחוייב לחוק שמאי המקרקעין, תשס"א ולתקנות שמאי המקרקעין )אתיקה מקצועית(, התשכ"ו האחריות לאופן השימוש בשמאות מונחת על הצרכן הסופי ועליו החובה לקרוא היטב את הגדרת המטרה שעבורה היא עוצבה ואת ההגדרה שניתנה לערך הכספי שגובש בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

42 מאת: עו"ד יעל פנקס בצריך עיון למעשה אנחנו בפגרה מצומצמת שמרווח החופשה ממטלות דחופות הולך ומצטמצם. התוכניות לסדר את המשרד, לנקות שולחן מכל מיני מטלות מאוסות, או לא כל כך דחופות, שלפתע הגיע זמנן וכן לנוח, כן לנוח - הולכות ומתפוגגות על הפגרה הנעלמת והאחריות המתעצמת מ לאן "נעלמה" הפגרה? מקור המלה פגרה הוא מארמית, ועל פי הגדרת מילון אבן שושן, משמעות המלה פגרה הינה "חופשה", "חופש לתקופה מסוימת בין עונה לעונה הניתן לעובד או ללומד". ]למדתי בהזדמנות זו שמשמעות המלה פגרא, שאף מקורה בארמית, הוא "נזק", "הרס"[ משמעותה של המלה חופשה, אליבא דאברהם אבן שושן, היא "חרות" "דרור", "שחרור זמני מעבודה או מחובה מסוימת לשם נופש או מטרה אחרת". תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, קובעת כי "תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת". כך גם בתקנה 126 לתקנות בית הדין לעבודה )סדרי דין(, תשנ"ב- 1991, ובתקנה 128 )ב( לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם הוראות סעיף 83 לחוק בתי המשפט )נוסח משולב(, תשמ"ד קובעות כי שר המשפטים הוסמך לקבוע את המועדים בהם יחולו פגרות בבית המשפט בסוכות, פסח ופגרת הקיץ, החלה בין ה ל ובכן, באופן חוקי לחלוטין, בין התאריכים ל אנחנו בפגרה, אנחנו "עובדים" שמבקשים "שיחרור זמני ממטלות העבודה". יש לי הוכחה חד משמעית לכך, על דלת המשרד הדבקנו את ההודעה הרלוונטית וגם עדכנו את המזכירה האלקטרונית. לצערי, התימוכין היחיד אולי לכך שאני בפגרה היא אותה הודעה מודבקת. לאן באמת נעלמה פגרת בתי המשפט, בה אנו אמורים לנוח? לאמיתו של דבר, אנחנו לא באמת אמורים לנוח, אנחנו רק אמורים לא להגיע לדיונים בבתי המשפט, כי בתי המשפט בפגרה. בעצם גם הם לא בדיוק בפגרה. למעשה, השופטים בפגרה והם עובדים בתורנויות. גם המזכירויות בפגרה - שעות קבלת הקהל צומצמו. אלא מאי? כל שופט, במועד התורנות שלו, מבקש לנצל את הזמן ניצול מכסימלי ]רצון מאד הגיוני[ ודרך הניצול הנכונה וההגיונית היא, על דרך של מתן החלטות בכל מיני בקשות וקביעת מועדי תגובה, כאשר באופן מובנה כמעט מצוין בהחלטה "תקופת הפגרה תבוא במניין הימים". כך, אני מוצאת את עצמי במהלך הפגרה כותבת תגובות בתוך שלושה/חמישה/עשרה ימים מיום קבלת ההחלטה. כך גם מוצאים עצמם עורכי הדין מוזמנים לדיונים בפני שופטים תורנים בתקופת הפגרה, מתוך אותו רצון של הלה לנצל זמן שיפוטי יקר. למעשה, אנחנו בפגרה מצומצמת שמרווח החופשה ממטלות דחופות הולך ומצטמצם. התוכניות לסדר את המשרד, לנקות שולחן מכל מיני מטלות מאוסות, או לא כל כך דחופות, שלפתע הגיע זמנן וכן לנוח, כן לנוח - הולכות ומתפוגגות. אולי כדאי שכל הגורמים ישננו שוב את התקנות ]והשופטים יעשו שימוש מצומצם בזכותם לקבוע מועדים על אף הפגרה[ וגם את הגדרת אבן שושן, ויעניקו לנו את הפגרה לה אנו זכאים. יש סיכוי סביר שאם זה לא יקרה, נגרום לעצמנו פגרא ]פגרא=נזק, ראו לעיל[. משהו על האחריות המצטמצמת של בעלי מקצוע אחרים, לעומת האחריות המתעצמת שלנו אין כל חדש בכך, שהאחריות המוטלת עלינו היא אחריות חמורה ובתי המשפט מכבידים ידם עלינו יותר ויותר משנה לשנה. פסקי הדין האחרונים הולכים ומגבירים את הסיכון שבמקצוע עריכת הדין. בסדרת פסקי דין )לדוגמא, בת"א)ראשל"צ( 5129/07 יפה נגד ברדה ובבית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 1009/00 בנק דיסקונט נגד ברוידא ואח', מיום , מפי כבוד הנשיאה השופטת גילאור(, ניתנו החלטות בעניין אחריותם של מתווכים ושל רואי חשבון. המפתיע בפסקי הדין היא ההבנה הרבה שמגלים בתי המשפט למוגבלויות של המתווכים ורואי החשבון לבחון ולצפות אירועים שונים, מה שגורם בסופו של יום, לקביעות בעניין אחריות מופחתת החלה עליהם. כאשר מופחתת האחריות של בעלי מקצוע אלה, כמעט מייד גוברת האחריות של עורכי הדין המצויים בתמונה. בת"א 5129/07 הנ"ל נדונה תביעה לתשלום דמי תיווך לגבי עסקה שבוטלה בהסכמה בין הצדדים לעסקה, לאחר שהסתבר לקונה כי לדירה, אותה הציע לו המתווך, אין היתר בניה. בפסק הדין נאמר כי "מוסכם בין הצדדים כי על פני הדברים, אין בדירה דבר המעורר חשד כלשהוא". ביני לביני אני תוהה איך מראיית דירה ניתן לראות כי היא נבנתה ללא היתר, אולם לא זאת הנקודה כמובן. לגופו של עניין נקבע: "השאלה היא איפוא, האם זכאי המתווך לשכ"ט בנסיבות 42 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

43 שבהם בוטלה העסקה, לאחר שנקשרה, בשל אי חוקיות שהמתווך לא ידע ולא צריך היה לדעת עליה, ומצד שני, היה הנתבע זכאי לבטל את החוזה"? והתשובה: "משקבעתי כי התובע ]המתווך י.פ.[ לא ידע ולא היה עליו לדעת על אי החוקיות, אני סבורה גם כי התובע זכאי לפיצויי הסתמכות" ושכרו נפסק. גם עורך הדין אינו בלש כבוד הנשיאה השופטת גילאור דנה בת"א 1009/00 הנ"ל בתביעת בנק דיסקונט נגד רואי חשבון. הטענה היתה כי התרשלותם של אלו בביקורת ובסקירת הדו"חות הכספיים של חברה-לקוחה של הבנק, הסבה לזה נזקים אותם נתבעו רואי החשבון לשלם. טענת ההגנה היתה, כי הם לא התרשלו וכי הבנק כלל לא הסתמך על הדו"חות הכספיים בהחלטותיו להקצות לחברה אשראי. בית המשפט קבע כי "אין קשר סיבתי עובדתי בין הנזק לו טוען הבנק לבין האופן בו ביקרו וסקרו הנתבעים את הדו"חות הכספיים של החברה. בהיעדר קשר סיבתי עובדתי מתייתר הצורך בבחינת קיומו של קשר סיבתי משפטי" והתביעה נדחתה. ואולם, למרות דחיית התביעה, דן ביהמ"ש גם בטענת ההתרשלות. התרשלות משמעה אי-נקיטת אמצעי זהירות סבירים כנגד סיכון בלתי סביר. המבחן לבחינת ההתרשלות הוא מבחן אובייקטיבי, דהיינו כיצד היה נוהג רואה חשבון סביר בנסיבות העניין. כאשר מדובר ברואי-חשבון, המחווים דעתם על דו"חות כספיים. אמצעי הזהירות הסבירים אותם נדרש רואה חשבון לנקוט, אין משמעם אמצעים החייבים להסיר את הסיכון, אלא אמצעים שסביר לנקוט בנסיבות העניין. רואה החשבון אינו ערב לכך שהדו"חות הכספיים משקפים את מצבו האמיתי של הגוף המבוקר ושהם חסרי טעויות. חובתו היא לנקוט אמצעי זהירות סבירים על מנת שהדו"חות הכספיים יהיו נעדרי טעויות וישקפו את מצבו של המבוקר. עוד יש להוסיף כי טעות כנה בהפעלת שק"ד של רואה החשבון אינה מקימה חבות בנזיקין. וכך קובע בית המשפט: "אכן, על רואה חשבון חלה חובה לחקור באופן יסודי כל אימת שמתעורר בליבו חשד ממשי באשר לנכונות מידע המוצג בדו"חות הכספיים המבוקרים על ידו...אולם חובה זו...שעליו להגשימה ביסודיות ובתום-לב - אינה בלתי מוגבלת. רואה-החשבון אינו בלש אשר הצלחתו נמדדת בחשיפת ראיות וודאיות." ]הדגש שלי י.פ.[ עכשיו, לצורך העניין, נניח שבמקום מתווך ורואה חשבון, בהם דנו בהתאמה בשני פסקי הדין המוזכרים, היה מדובר בעורך דין. אין ספק, שיש לקחת בחשבון את הנסיבות, החוקים וההלכות הרלוונטיות לבעלי מקצועות אלה, אולם תמהה אני, אם אותה מידת הבנה מרוככת כלפי בעלי המקצוע האחרים היתה ננקטת על ידי בית המשפט גם לגבי עורכי הדין. האם נמצא פסק דין הדן ברשלנות עורך דין ובו יצוין כי "עורך דין" איננו בלש אשר הצלחתו נמדדת בחשיפת ראיות וודאיות, או כי "עורך הדין" לא ידע ולא צריך היה לדעת על אי החוקיות? איכשהו נדמה לי שהתשובה תהא שלילית. יתר על כן, ממספר פסקי דין עולה שהציפיה של בית המשפט היא שעורך הדין יהיה חוקר או בלש. הגיעה העת לשקול מחדש את האחריות המוגזמת שנוטים בתי המשפט להטיל על כתפי עורך הדין, שהוא "עורך דין" ולא בלש. ראו, למשל, ת"א )חיפה( 1167/99 שם נקבע כי מאחר שבתמונה המופיעה בתעודת הזהות, על פיה זוהה המוכר הוא הרכיב משקפים, בעוד שבזמן החתימה הוא לא הרכיבם, היה כדי לעורר את חשדם של עורכי הדין, והיה עליהם לבקש אמצעי זיהוי נוסף ומשלא עשו כן - התרשלו. למען מנוע ספק - אני סבורה, באופן עקרוני, שחובת הזהירות והאחריות המוטלת על עורכי הדין היא רחבה, הידע הוא ייחודי וכך גם צריכה להיות ההתייחסות אל עורכי הדין ואין, בשום אופן, להקל ראש בחובות אלו או להמעיט מחשיבותן; אולם, בפסקי הדין הניתנים בשנים האחרונות, ישנה החמרה רבה מתוך גישה הרואה לא פעם בלקוח הדיוט חסר דעת או תבונה או בעל ידיעה מינימלית, עד כדי עצימת עין מן הברור מאליו. כרגיל, האיזון הוא הנדרש פה, לא הרבה מעבר לכך. ולסיום בחוברת האחרונה של "בדלתים פתוחות", במדור בצריך עיון, ציטטתי קטע מבג"צ 1514/01 יעקב גור אריה נ' הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, ואוזכר דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מ"י. כבוד השופטת בדימוס דורנר היא זו אשר כתבה את פסה"ד, ולבקשתה אני מזכירה עובדה זו, ועימה הסליחה על ההשמטה. ממספר פסקי דין עולה שהציפיה של בית המשפט היא שעורך הדין יהיה חוקר או בלש. הגיעה העת לשקול מחדש את האחריות המוגזמת שנוטים בתי המשפט להטיל על כתפי עורך הדין בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

44 בעריכת עו"ד יהודית קורן כלל 5 לכללי הייצוג: עד מתי נטמון ראשנו בחול? מאת: עו"ד יהודית קורן הזירה המשפטית השכיחה ביותר למפגש בין אזרח-מן-השורה לבין עורך דין היא, ככל הנראה, עסקת רכישת הדירה. עבור רבים, שאינם אנשי עסקים, אזרחים שומרי-חוק שאינם נאשמים בפלילים, אף אינם תובעים או נתבעים - זהו המפגש היחיד עם עורך הדין. רוכשי דירה רבים אינם מודעים לחשיבות הייצוג ע"י עורך דין מטעמם, הם אינם מסתייעים בעורכי דין שייצגו אותם, ומעדיפים להוציא את חסכונותיהם על שיפור הדירה שהם עומדים לרכוש. קבלנים רבים מעודדים את רוכשי הדירות לחשוב, שאין להם צורך בעורכי דין מטעמם, שהלוא יש עורך דין בעסקה. כתוצאה מכך, אין ייצוג משפטי לאינטרסים של רוכש הדירה בעסקה. אדם הרוכש דירה מקבלן נדרש לשלם את שכר הטרחה של עורך דינו של הקבלן, בשיעורים שנעים, בד"כ, בין אחוז אחד לשני אחוזים, בצירוף מע"מ. רוכש הדירה לא ליווה את פרויקט הבניה מתחילתו, ואין לו כל ידיעה על העבודה שהשקיע עורך הדין עד לשלב החתימה על חוזה הרכישה. הוא איננו יודע, שזה למעשה השכר היחיד שמקבל עורך הדין עבור טיפולו המשפטי בפרויקט הבניה. מנקודת ראותו, הוא נדרש לשלם סכום שאיננו מבוטל, לעורך דין שאיננו מייצג אותו בעסקה, עבור חוזה סטנדרטי, בתום תהליך חתימה, שבמקרה הטוב - נמשך שעות ספורות. ההסבר שניתן, בחוזה הרכישה, לסכום שמשלם רוכש הדירה, הוא - שהשכר ניגבה "בעד הטיפול ברישום הרכישה". רוכש דירה המנסה לברר, מתי יינתן אותו "טיפול ברישום הרכישה" מתבשר, כי במקרה הטוב - תירשם הדירה על שמו תוך שלוש שנים ממועד מסירת החזקה )במקרים שבהם ממתין רישום הבית המשותף לפעולות הסדר, או רישום חלוקה מחדש, הנעשות על ידי רשויות התכנון ומנגנון מרשם המקרקעין - אין החוזה קובע, ואף אינו יכול לקבוע, מתי ייעשה רישום הבית המשותף ומתי תירשם הדירה ע"ש הרוכש(. לראיית רוכש הדירה, הוא משלם סכום נכבד ביותר, על טיפול משפטי אשר יינתן שנים לאחר מועד התשלום, בידי עורך דין שלא נבחר על ידו. בנסיבות אלה, לא ייפלא אפוא שתשלום שכר טרחת עורך הדין על ידי הרוכש, מלווה בתרעומת קשה ובתחושה שעורך הדין "עשה יד אחת" עם הקבלן, כדי להתעשר בקלות על חשבונו של רוכש הדירה. התרעומת גדלה שבעתיים, כאשר נוצרים חילוקי דעות בין הקבלן לרוכש הדירה במהלך בצוע החוזה. רוכש הדירה, הפונה, בצר לו, לעורך הדין, נענה בתשובה שאין עורך הדין יכול לסייע בידו, שהלוא הוא מייצג את הקבלן בלבד. העובדה, שרוכש הדירה רשם המחאה לפקודתו של עורך הדין, משקלה גדול בעיניו פי כמה ממשקל ההודעה הכלולה בחוזה )"עורך הדין אינו מיצג בעסקה זו את הרוכש אלא את הקבלן בלבד"( והוא עשוי לשאול בהתמרמרות - "אם כן, עבור מה שילמתי לך כל-כך הרבה כסף? " שכיחותה של עסקת רכישת הדירה מצד אחד, והתרעומת שהיא מצמיחה כלפי עורך הדין מצד שני, הם מן הגורמים המובהקים לפגיעה בתדמית עורך הדין בעיני הציבור. לא ייפלא, אפוא, שאחת לכמה שנים נדרשת הכנסת לטפל בנושא, אם ביוזמת איש ציבור שרכש דירה ועבר את החוויה על בשרו, או בעקבות קריסה של חברה קבלנית שקדמו לה מצגי-שווא כלפי רוכשי דירות. הבעיה בטיפול הפרלמנטארי היא, שחברי הכנסת אינם מודעים, על פי רוב, למורכבות העסקה ותפקידו של עורך הדין בה, וטיפולם משול לכניסת פיל לחנות חרסינה. קשה לבוא בטענות אל חברי כנסת, שרובם אינם משפטנים, שעה ששופטי ישראל, בפסקי דין שהולכים ומתרבים, מטילים חובות נאמנות וזהירות על עורך הדין של הקבלן כלפי רוכש הדירה, תוך עשיית שימוש בהנמקות המצביעות על העדר-היכרות של מרכיבי העסקה. עורכי הדין, מצידם, תורמים את תרומתם לבעיה בהתנגדם לכל שינוי בהסדר גביית שכרם עבור הטיפול המשפטי בפרויקט הבניה למגורים )התנגדות המונעת, במידה רבה, מן החשש לפגיעה בשכר זה(, ובמחדלם לשנות את כללי לשכת עורכי הדין )ייצוג בעסקאות בדירות(, תשל"ז )להלן: "כללי הייצוג"(, כללים אשר הותקנו ע"י המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לפני למעלה מ- 30 שנה. כלל 2 לכללי הייצוג קובע, כי בעסקה לרכישת דירה מאת קבלן, לא ייצג אותו עורך דין את הקבלן ואת הרוכש, אלא לפי הוראות כלל 5. כלל 3 לכללי הייצוג קובע, כי עורך הדין הנותן שירות לקבלן, לא יקבל שכר מאת רוכש הדירה בגין שירות זה וכלל 4 ממשיך וקובע את חובתו של עורך הדין, המייצג את הקבלן, לציין בחוזה הרכישה כי אין הוא מייצג את הרוכש באותה עסקה. כללים 2-4 יוצרים מערכת כללים עקבית, אשר מושתתת על הנחת היסוד, שניגוד העניינים, הקיים בין הקבלן לרוכש הדירה, אינו מאפשר יצירת יחסי עורך דין-לקוח בין רוכש הדירה לבין עורך הדין של הקבלן, ככל שמדובר בעסקת הרכישה. ממערכת הוראות זו, חורגת הוראת כלל 5 לכללי הייצוג, אשר נושאת את הכותרת "הייצוג מותר ברישום", וזו לשונה: )א( עורך דין המייצג את הקבלן רשאי לטפל בבצוע רישום הרכישה, ויפעל בעניין זה מתוך נאמנות לקבלן ולרוכש גם יחד. )ב( עורך דין המייצג את הקבלן רשאי לקבל מן הרוכש את שכרו בעד הטיפול ברישום הרכישה". כלל 5 יוצר פיקציה על פיה, כביכול, הסכום שמקבל עורך דינו של הקבלן מן הרוכש משולם בגין הטיפול ברישום הרכישה, ותו לא. פיקציה זו חוטאת לתרומתו של עורך הדין לפרויקט, שהיא גדולה ונרחבת לאין- ערוך מטיפול ברישום רכישה גרידא, ומתחילה זמן רב לפני חתימת חוזה הרכישה. כדרכן של פיקציות, היא יוצרת עיוותים ומביאה למסקנות שגויות, שפגיעתן קשה כלפי עורכי הדין. בפסק דין שיובא להלן, שופטות נכבדות מבית המשפט המחוזי בתל-אביב יצאו מן ההנחה, שעורך הדין של הקבלן מקבל תשלום נוסף מן הקבלן, והאשימו את עורכי הדין של הקבלנים כי השתכרותם הגבוהה היא שמונעת מרוכש הדירה להסתייע בשירותי עורך דין מטעמו)!( מכאן קצרה הדרך להטיל על עורך הדין את האחריות לכל כשל בעסקה, שהיה עשוי להימנע אילו יוצג רוכש הדירה ע"י עורך דין מטעמו. שופטת נכבדה לא פחות הביעה סברתה, כי יש להטיל על עורך דינו של הקבלן חובות זהירות ונאמנות כלפי רוכש הדירה, אף אם הוא מיוצג ע"י עורך דין מטעמו)!(. נעיר, כי דברים אלה נאמרו כאמירות- אגב במקרים שעובדותיהם היו קשות במיוחד, ואשר די היה בדרישות נורמטיביות מחמירות פחות מהטלת חובת נאמנות כדי להביא לתוצאה שיפוטית צודקת. 44 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

45 פסקי דין אלה ואחרים שקדמו להם מבססים את הנמקתם על כלל 5 לכללי הייצוג. אף שכלל זה מסייג את חובת הנאמנות לטיפול בבצוע רישום הרכישה )עניין מופרך כשלעצמו, שכן גם בשלב זה יכול להתעורר ניגוד עניינים בין הקבלן לרוכש הדירה( מרחיבים פסקי הדין את חובת הנאמנות לכלל שלבי העסקה, דבר העומד בניגוד לכללים 2-4. להבנתי, עורכי הדין המתנגדים לשינוי כלל 5 משולים לבת-יענה הטומנת ראשה בחול; אם לא ניצור הסדר חדש ביוזמתנו - הוא ייכפה עלינו מבחוץ, ותוכנו יהיה, מן הסתם, טוב פחות עבורנו מכל הסדר שאנו ניזום. לפסקי הדין שניתנו לאחרונה, הצטרפה בימים אלה הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת יואל חסון, בעקבות קריסת חברת הבניה חפציבה. הצעת החוק כוללת את כללים 2-4 לכללי הייצוג ללא שינוי, פרט לשינוי במעמד מחקיקת משנה למעמד של דבר חקיקה ראשי, והשוני העיקרי הוא - מחיקת כלל 5 לכללי הייצוג. לשכת עורכי הדין התבקשה, ע"י יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, למסור את תגובתה על הצעת החוק, ונייר העמדה שיובא להלן - נוסח כרקע לדיוני הועד המרכזי ולגיבוש עמדתו לגבי הצעת החוק. הצעת חוק לשכת עורכי הדין )תיקון - ייצוג בעסקאות בדירות(, התשס"ח נייר עמדה חלק כללי 1. דעתי, מזה שנים, היא - שעל לשכת עורכי הדין לבטל את כלל 5 לכללי לשכת עורכי הדין )ייצוג בעסקאות בדירות(, התשל"ז- 1977, ולחוקק כלל אחר במקומו, ויפה שעה אחת קודם. למרבה הצער, כל "הנבואות השחורות" בעניין זה - הולכות ומתגשמות, והצעת החוק של ח"כ חסון היא בבחינת "איתות" נוסף לכך שאין לדחות את הדבר. 2. כפי שנכתב על ידי בעבר )"עורך דינו של הקבלן - בצבת הנאמנויות המתנגשות", הפרקליט מו )2002(; 374 "בין אתיקה למבצע דירה מקבלן", דין ואומר 15 בעמ' 14, ניתן לצפייה באתר "נבו"(, אין להטיל על עורך דינו של הקבלן )להלן: "העוד"ק"(, אף אין הוא יכול ליטול על עצמו, חובת נאמנות כלפי רוכש הדירה מקבלן )להלן: "הרוכש"(, בשל ניגוד העניינים המובנה שבין הקבלן לרוכש, ומהטעמים הבאים: )א( העדר מרכיב הבחירה: לעוד"ק אין חירות להחליט שאינו מעוניין ברוכש, והרוכש אינו יכול לבחור את העוד"ק, בניגוד ליחסי עו"ד- לקוח בד"כ. אין הצדקה ליצירת נאמנות כפויה. )ב( האינטרס האישי: הקבלן הוא אשר מביא את הפרויקט, ובכך משפיע באופן ישיר על השתכרות עורך הדין. )ג( פער הכוחות בין הצדדים: לא ניתן לייצג בנאמנות שני צדדים שאינם שווי-כוחות. הקבלן הוא, בד"כ, הצד ה"חזק" בעסקה, בין מבחינה כלכלית ובין מבחינת המידע על העסקה. )ד( אינטנסיביות הקשר: בין העוד"ק לקבלן מתקיים קשר רציף, לאורך כל הפרויקט, בעוד שהקשר עם הרוכש הוא חד-פעמי. 3. ראוי לזכור את הדברים הבאים, לעניין תפקידו של העוד"ק ושכרו הראוי: )א( היקף הטיפול המשפטי של העוד"ק בפרויקט - נרחב ביותר ונמשך לאורך שנים )ייצוג הקבלן בעסקת רכישת הזכויות בקרקע, ייצוג מול בנק מלווה, ועדות לתכנון ובניה, חברת החשמל, רשויות המיסוי, מינהל מקרקעי ישראל ועוד; הכנת הסכמים עם רוכשים, רישום הערות אזהרה לטובת רוכשים ובנקים למשכנתאות, ועוד ועוד(. רישום הבית המשותף אינו אלא חלק קטן, וטכני יחסית, מטיפול זה. )ב( השכר שמקבל העוד"ק בעת חתימת חוזי המכר - הוא השכר היחיד המשולם לו, והוא משולם, למעשה, בגין מכלול הטיפול המשפטי, ולא רק בגין הטיפול ברישום הרכישה, כפי המוצג בכלל 5. )ג( שיקולי יעילות מחייבים, כי רישום הבית המשותף ייעשה ע"י עו"ד אחד )גבריאל קלינג, אתיקה בעריכת דין, עמ' 176( שבמשרדו מצויים כל ההסכמים וההתחייבויות לרישום משכנתא, שאוחז בידו ייפוי כוח בלתי חוזר מאת הקבלן ו/או בעל הקרקע )בעסקת קומבינציה(, שהכין את תקנון הבית המשותף וכלל את הוראותיו בהסכמי המכר, כלומר - העוד"ק. 4. להסדר התשלום של שכר העוד"ק המעוגן בכלל 5 יש פוטנציאל של פגיעה בציבור הרוכשים, בעיקר מעוטי היכולת וההשכלה, אשר מאמינים כי ע"י תשלום כספים לעוד"ק - נשמרים האינטרסים שלהם מול הקבלן )אפילו אם כתוב בחוזה שהעוד"ק אינו מייצג אותם(, והם אינם מסתייעים בעורכי דין מטעמם. 5. בנוסף, מביא ההסדר המעוגן בכלל 5 לתוצאות הבאות, שפוגעות בטווח הארוך בציבור עורכי הדין: )א( פגיעה בתדמית עורכי הדין: ציבור הרוכשים, שמוצג בפניו כאילו התשלום הוא בגין הטיפול ברישום הרכישה, ואינו מודע להיקף הטיפול המשפטי של העוד"ק - סבור שהוא משלם סכום גבוה מידי, בעיתוי מוקדם מידי, עבור עבודה משפטית טכנית שנעשית לאחר זמן. הדבר גורם להתמרמרות ולפגיעה בתדמית עורכי הדין )ביטוי מובהק להתמרמרות כזו ניתן במכתבו של פרופ' יעקב ורצברגר מיום לשר הבינוי והשיכון מאיר שטרית ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מנחם בן-ששון, שהועבר לראש הלשכה דאז, ד"ר שלמה כהן(. תרעומת כזו עלולה להניב, וכבר הניבה בעבר, יוזמות חקיקה פופוליסטיות, שאינן נשענות על לימוד והבנת הסוגיה בכללותה. )ב( יצירת חובת נאמנות של עוד"ק כלפי הרוכש בהלכה הפסוקה, והגדלת החשיפה של עורכי הדין לתביעות של רוכשי הדירות: מתוך דאגה לאינטרס של הרוכש, הנחשב לצד החלש, נתנו בתי המשפט גושפנקה להסתמכות שלו על העוד"ק, ופיתחו יש-מאין חובת נאמנות וזהירות של העוד"ק כלפי הרוכש, מבלי שהדבר ילווה בדיון משמעותי בדילמות העלולות להתעורר בין חובה "פסיקתית" זו לבין חובת הנאמנות של העוד"ק כלפי לקוחו הקבלן, ומבלי לתת כלים נאותים להתמודדות עם דילמה כזו )ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד) 4 ( 446; ע"א 1170/91 בכור נ' עו"ד יחיאל, פ"ד מח) 3 ( 207; ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שתיל פ"ד נא) 4 ( 769(. כלל 5 היה המקור המשפטי שעליו הצביעה הפסיקה כאסמכתה לקיומן של החובות, הגם שיישום החובות לא הוגבל לשלב רישום הזכויות דווקא. אם בתחילה הטילה הפסיקה את החובות כלפי הרוכש שאיננו מיוצג בלבד, הרי שבהמשך ניתן למצוא התבטאויות היוצרות חובת אמון וזהירות של העוד"ק כלפי הרוכש המיוצג )ע"א )מחוזי, ת"א( 2948/02 עו"ד טובה כהן נ' שלום חדד, פסק דין מיום , ניתן לצפייה באתר "נבו", פסקה 6 )ג((. בפסק דין אחר, שניתן לאחרונה, נימק בית המשפט את הטלת חובת הנאמנות על עוד"ק באופן הבא: "...הבעייתיות היא למעשה בכפיה כלכלית של רוכשי הדירות לעשות שימוש בעורכי הדין שמייצגים את הקבלנים. אמנם הן כללי הלשכה, הן הסכמי בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

46 המכר במקרה זה קובעים כי עורכי הדין מטעם הקבלן מייצגים את הרוכשים רק לעניין הרישום. אולם, כאמור, מרגע שבמסגרת חוזה המכר, מחויבים הרוכשים בתשלום גבוה, בשיעור באחוזים מהעסקה, בגין רישום זה, במרבית המקרים לא נותר להם די כסף כדי לשכור שירותי עורך דין מטעמם. לו עורכי הדין היו מסתפקים בשכר הטרחה שהם מקבלים מהקבלן, ולא מחייבים את הרוכשים בתשלום, הרי שיש להניח כי מרבית הרוכשים היו נעזרים בשירותי עורך דין" )ע"א )מחוזי, ת"א( 2108/03 עו"ד אריה סאמרלי נ' כץ, פסק דין מיום , ניתן לצפייה באתר "נבו"(. ניתן אמנם לבקר את הטעויות בפסיקה האמורה, ואולם אי אפשר להתעלם מן העובדה שמדובר בדברים קשים, שנכתבו ע"י הרכב מכובד של בית המשפט המחוזי, והם מעידים על סחף הולך ומחמיר ביחסם של בתי המשפט כלפי העוד"ק. )ג( מאפשר הגדלה סמויה של מחיר הדירה על חשבון העוד"ק: חברות בנייה גדולות מחייבות את הרוכש בתשלום שכ"ט עו"ד בשיעור גבוה, ומעבירות לעוד"ק חלק מן הסכום בלבד. בכך גדל מחיר הדירה ומנת-חלקו של העוד"ק היא - התמרמרות ותרעומת שאינם מוצדקים. )ד( אינו מאפשר גמישות בקביעת השכר ומועד תשלומו: בפרויקט מעוט-דירות אך מורכב, תיתכן הצדקה לתשלום גבוה מן השיעור המקובל, או - הקדמת התשלום בגין הטיפול. הסדרים כאלה ניתנים להיעשות רק כאשר המשלם הוא מקבל השירות, כלומר: הקבלן. )ה( מגביל ייצוג קבלנים בתביעות בגין ליקויי בניה: החלטתו של השופט המנוח ד"ר עדי אזר ז"ל בעניין ת"א 2001/01 אפשטיין נ' לב יסמין, שאסרה על העוד"ק ייצוג קבלן בתביעת הרוכש על ליקויי בניה, התבססה על ניגוד העניינים שמקים כלל 5. )ו( נותן לגיטימציה לדחיית תשלום/ דרישת החזר תשלום: במקרים שבהם רישום הזכויות נדחה לזמן רב )לדוגמא: בשל העדר פרצלציה(, מכשיר ההסדר טענה, כי אין הצדקה עדיין לתשלום שכר לעוד"ק בגין הרישום. במקרים שבהם בוטל חוזה המכר בשל הפרת הרוכשים, הכשיר הדבר דרישה להחזר מלא של שכר העוד"ק, אף אם השקיע עבודה רבה בקשר עם העסקה שבוטלה, בטענה שביטול העסקה ייתר את השירות שבגינו נעשה התשלום. התייחסות להצעת החוק 6. חסרונה הגדול של הצעת החוק הוא בכך, שבית המחוקקים מתערב בהסדר, שבמקורו נחקק ע"י המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, וכופה על לשכת עורכי הדין את שינוי ההסדר. יש בכך פגיעה באוטונומיה החקיקתית של המועצה הארצית, ואיתות לציבור הרחב - כביכול אין לסמוך על לשכת עורכי הדין שתיצור נורמות ראויות. 7. חסרון נוסף הוא בהפניה של דברי ההסבר לעניין חפציבה, שממנה ניתן להבין כי האחריות לבעיות שנוצרו - מוטלת על עורכי הדין. 8. עוד לוקה הצעת החוק בכך, שאין היא מציעה הסדר חלופי במקומו של הסעיף שנמחק. ההסדר המוצע 9. מוצע שהמועצה הארצית תבטל את כלל 5 הקיים, ותקבע במקומו כי - )א( שכרו של העוד"ק ישולם ע"י הקבלן על פי הסכם שייערך ביניהם. )ב( עורך הדין יהיה חייב כלפי רוכש הדירה הבלתי-מיוצג בחובת הגינות. 10. הסברים להסדר המוצע: )א( שכר טרחת העוד"ק, כמוהו כשכר יועצים אחרים, כדוגמת האדריכל והקונסטרוקטור וצריך להשתלם במישרין ע"י הקבלן. )ב( מן הטעמים שהוסברו לעיל, אין מקום לקיומה של חובת נאמנות של העוד"ק כלפי הרוכש. יחד עם זאת, בשל מורכבותה של העסקה מצד אחד, שכיחותה מצד שני ומקומה החשוב בחיינו מצד שלישי - יש להכיר בחובת הגינות )שהיא דרגה אחת מעל לחובת תום- הלב( כלפי הרוכש שאינו מיוצג. על לשכת עורכי הדין להציג פיתרון זה בפני הרשות השופטת )בדרך של הצטרפות כ"ידיד בית המשפט" למקרים מתאימים, או בכל דרך אחרת( כאיזון נכון בין האינטרסים השונים. די היה ביישום חובת הגינות כדי להגיע לפיתרון נכון בכל המקרים שהתעוררו בפסקי הדין שהובאו לעיל, ולא היה צורך בשימוש בפיתרון של הטלת חובת נאמנות, שהוא פיתרון קיצוני ובלתי סביר באורח מובנה, כאמור. 11. תוצאה מסתברת של שינוי זה, שצריך להיעשות בליווי הסברים לציבור הרחב באמצעי התקשורת, תהא - הגדלת מספרם של הרוכשים המסתייעים בעורכי דין מטעמם. ע"י כך, תגדל ההגנה על האינטרסים של רוכשי הדירות ותקטן החבות של העוד"ק כלפי הרוכש. 12. לסיום, יובא הסיפור המאלף הבא: השופט בדימוס ד"ר גבריאל קלינג, שהופיע בפני ועדת הרביזיה בכללים בדיוניה על כלל 5, ואשר היה שותף בשעתו ליצירת ההסדר הקיים, סיפר כי ההסדר הקיים הוא פרי לחצה של התאחדות הקבלנים על עורכי הדין, וכי לא האמין שההסדר יחזיק מעמד 30 שנה. הוא חווה דעתו, כי כיום רק דבר חקיקה של הכנסת יוכל לשנות את המצב. יש לקוות כי לשכת עורכי הדין תשכיל שלא לשבת בחיבוק ידיים, שכן הציבור לא ימתין לה 30 שנה נוספות, וכל הסדר שייכפה ע"י אחרים - יהיה טוב פחות ורגיש פחות לצרכים השונים של הצדדים לעסקה, לרבות העוד"ק, מן ההסדר שתיצור לשכת עורכי הדין. * * * בישיבתו ביום , אימץ הועד המרכזי את ההסדר שהוצע על ידי בנייר העמדה, וקבע שורה של קביעות, שהחשובות ביניהן הן כדלקמן: - רישום הדירה מהווה חלק מחובותיו של הקבלן כלפי הרוכש, ולפיכך עורך הדין של הקבלן לא מייצג את הרוכש בהקשר הזה, ושכר טרחתו בעניין הרישום ישולם על ידי הקבלן. - בהתקשרות החוזית של רוכשי הדירות עם הקבלנים יש צורך חיוני לייצוג הרוכש על ידי עורך דין מטעמו, ולשכת עורכי הדין תפעל לעודד מגמה זו. - חובת ההגינות תהיה מוטלת על עו"ד של הקבלן כלפי הרוכש, ולא מעבר. - הועד המרכזי קורא למועצה הארצית לדון בעניין ולחוקק כללים מתאימים. - הלשכה מתנגדת לחקיקה הראשית בכנסת בנושא הזה, וסבורה שהוא צריך להיות מוסדר ע"י לשכת עורכי הדין במסגרת מוסדותיה המוסמכים. לגבי הסעיף הראשון נקבע, כי יש לשמוע את עמדתם של עורכי דין שמייצגים קבלנים וסבורים אחרת. עוד הומלץ כי ועדת האתיקה תשקול ניסוח "מגילת זכויות אתיות" של רוכשי דירות שאינם מיוצגים. הערת מערכת: חברים המבקשים להביע דעתם על הצעת החוק של ח"כ חסון או על העמדה המוצגת לעיל - מתבקשים להעביר את הדברים לעו"ד חנה קציר, לשכת עוה"ד, בפקס או בדוא"ל:. hana_k@haifabar-law.org.il 46 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

47 משתלמים מעו ד משתלם לנו בשנת המשפט החדשה צפויה בבית הפרקליט, בשלוחת חדרה ובמוקדים תכנית השתלמות מגוונת, הן של המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין והן ביוזמת המחוז עצמו. להלן חלק מן התכנית המתוכננת )פרטים ומועדים יפורסמו בהמשך(. הצעות החברים לעריכת ימי עיון וקורסים נוספים תתקבלנה בברכה. אנו מקווים לראותכם ומאחלים לכם שנת השתלמות פוריה. מרכז אקדמי השופט יצחק עמית מתאמת: עו"ד יעל פנקס עוה"ד יוסי מנדלסון וארנה לין עו"ד חוסאם חיר עו"ד יונה דה-לוי עו"ד עפר ברטל ד"ר ג'נאן פראג'-פלאח עו"ד מיילה קפלן גב' ליאורה לבנשטיין עו"ד יעל פנקס עו"ד גילת ויזל-סבן הנושא השתלמות תעודה בנושא עסקאות מקרקעין ומיסוי מקרקעין - 40 שעות אקדמיות קורס גישור השתלמות בנושא עריכת הסכמים )בשלוחת חדרה( - 16 שעות אקדמיות השתלמות בנושא הדין הדרוזי - 16 שעות אקדמיות השתלמות נוטריונים השתלמות בנושא טקטיקות ואסטרטגיות בחקירה נגדית - 16 שעות אקדמיות קורס ערבית מדוברת למתחילים השתלמות: אנגלית למשפטנים - 20 שעות אקדמיות השתלמות: פיתוח עסקי של משרדי עורכי דין - 16 שעות אקדמיות יום עיון בנושא המשפט הפלילי לרגל צאת ספרו של עו"ד עפר גוט בנושא: עיוות דין יום עיון בנושא דיני משפחה וירושה יום עיון בנושא דיני עבודה השתלמות - דיני הכנסיות הנוצריות ריכוז אקדמי: עו"ד עיסאם אבו נסאר, מ"מ יו"ר הוועדה הארצית לבתי הדין הכנסייתיים תתקיים בבית הפרקליט, שד' בן גוריון 6, חיפה שם המרצה האב ד"ר אליאס דאו נשיא בית הדין לערעורים של העדה היוונית קתולית ומרצה באוניברסיטת חיפה עו"ד עיסאם אבו נסאר מ"מ יו"ר הועדה הארצית לבתי הדין הכנסייתים בלשכת עורכי הדין האב ד"ר אמיל סלאיטה חבר בית הדין הפטריארכאלי הלטיני האב ד"ר אליאס דאו נשיא בית הדין לערעורים של העדה היוונית קתולית ומרצה באוניברסיטת חיפה האב אליאס ח'ורי חבר בית הדין האורתודקסי עכו האב ד"ר אליאס דאו נשיא בית הדין לערעורים של העדה היוונית קתולית ומרצה באוניברסיטת חיפה עו"ד עיסאם אבו נסאר מ"מ יו"ר הועדה הארצית לבתי הדין הכנסייתים בלשכת עורכי הדין נושא הכנסיות הנוצריות - מבוא, משמעות ומקורות הדין הכנסייתי וסוגיו בתי הדין הנוצרים בישראל )מעמד, הרכב, סוג וסמכויות( הנישואין הנוצרים: משמעותם, התיאולוגיה שלהם, היסודות והדרישות החוקיות המעמד האישי של הכנסיות הקתוליות )מזונות, אפוטרופסות ומשמורת( המעמד האישי של הכנסיה היוונית אורתודוקסית )מזונות, אפוטרופסות, משמורת וגירושין( פירוד, גירושין, הצהרה על בטלות הנישואין, התרת נישואין ונישואין משותפים סדרי הדין בבתי הדין הנוצרים תאריכים )ההרשמה במכון להשתלמות( )ההרשמה במכון להשתלמות( )ההרשמה במכון להשתלמות( )ההרשמה במכון להשתלמות( )ההרשמה במכון להשתלמות( )ההרשמה במכון להשתלמות( )ההרשמה במכון להשתלמות( המועד יפורסם המועד יפורסם המועד יפורסם תאריך 24/10/2008 מפגש /10/2008 7/11/ /11/ /11/ /11/2008 5/12/2008 ההשתלמות תיערך בשפה הערבית. עלות ההשתתפות: עו"ד: 200 ש"ח. עו"ד צעיר )שקיבל רשיון ב- 5 השנים האחרונות נכון למועד הרישום( ועו"ד מגיל 65 ומעלה: 160 ש"ח בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

48 משתלמים מעו ד השתלמות תעודה בנושא נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח ריכוז אקדמי: השופטת בטינה טאובר, בית משפט השלום, חיפה מתאם: עו"ד עופר שגיא ההשתלמות תתקיים בימי שלישי, בבית הפרקליט, שד' בן גוריון 6, חיפה. אחריות מקצועית של עו"ד; פוליסות ביטוח אחריות מקצועית; התנהלות כלפי מבטח והתמודדות עם תביעה הסכמה מדעת; חידושי הלכה כפל ביטוח והסכמי שיפוי תאונות אישיות וביטוחי חיים אחריות המדינה בנזיקין,DNA ביטוח ומה שביניהם רשלנות רפואית - סוגיות נבחרות, לרבות הליכים להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית תביעות מטיבים חבות המוצר; חוק האחריות למוצרים פגומים; הגשת תביעה כנגד יצרן בישראל ו/או בחו"ל קרנית; זכות תביעה; זכות חזרה חידושי הלכה בדיני נזיקין תביעות בגין לשון הרע סוכני ביטוח ואחריות שילוחית של חברת ביטוח חיסיון, קבילות וסודיות בהליכי גילוי המעבר בין פרקטיקה נכונה ורשלנות רפואית; סוגיות בתחום המיילדות מהימנות עדים תביעות נזיקיות בגין פגיעה באיכות הסביבה זכויות חוקתיות במשפט הפרטי ובדיני הנזיקין עוולות נזיקיות בהגנה על המסחר ההוגן סיבתיות עמומה עו"ד עדי מיכלין עדי מיכלין - משרד עורכי דין עו"ד אבי אלרום שנהב, אלרום, קונפורטי ושביט, משרד עורכי דין עו"ד יצחק שפרבר גורי את שפרבר - משרד עורכי דין עו"ד עודד שטרנברג חיים קליר ושות' עו"ד איתן לדרר פרקליטות מחוז חיפה השופט אחיקם סטולר בית המשפט המחוזי, מרכז עו"ד חיים זליכוב חיים זליכוב ושות', משרד עורכי דין עו"ד גסאן אגברייה גסאן אגברייה - משרד עורכי דין עו"ד עזריאל רוטמן נשיץ, ברנדס ושות' עו"ד עופר שגיא שגיא, שיפמן, אמסלם, עורכי דין השופטת יעל וילנר בית המשפט המחוזי, חיפה השופט אמיר טובי בית משפט השלום, חיפה עו"ד ג'ון גבע ג'ון גבע, שנאורסון, עורכי דין השופט יצחק עמית בית המשפט המחוזי, חיפה פרופ' יצחק בליקשטיין בית חולים קפלן, רחובות השופט יצחק כהן בית המשפט המחוזי, נצרת ד"ר בועז שנור המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ד"ר משה כהן-אליה המרכז האקדמי למשפט ולעסקים השופט גדעון גינת בית המשפט המחוזי, חיפה השופט )בדימוס( דוד גלדשטיין בית משפט השלום, ת"א :30-18: :15-19: :30-18: :15-19: :30-18: :15-19: :30-18: :15-19: :30-18: :15-19: :30-18: :15-19: :30-18: :15-19: :30-18: :15-19: :30-18: :15-19: :30-18: :15-19:45 48 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008

49 השתלמות תעודה בנושא יועצים משפטיים ומזכירי חברות ריכוז אקדמי: עו"ד יהודית קורן ההשתלמות תתקיים בימי רביעי, בבית הפרקליט, שד' בן גוריון 6, חיפה :00-16: :00-18: :00-16: :00-18: :00-16: :00-18: :00-16: :00-18: :00-16: :00-18: :00-16: :00-18: :00-16: :00-18: :00-16: :00-18: :00-16: :00-18: :00-16: :00-18:30 רב-שיח בנושא: הדילמות האתיות של היועץ המשפטי תובענות ייצוגיות הרמת מסך ההתאגדות; אספקת מצרכים חיוניים בהקפאת הליכים הממשל התאגידי ביטוח נושאי משרה, פטור מאחריות ושיפוי ניגוד עניינים במילוי תפקיד בית המשפט לעניינים מנהליים - הסמכות והדין חובות אמונים וזהירות של נושאי-משרה בחברה שומרי הסף של התאגיד הציבורי בקורת פנים סוגיות מתחום איכות הסביבה חוזי קבלנות חידושים בתכנון ובניה חידושים בדיני הגבלים עסקיים חידושים בדיני עבודה חידושים בדיני נזיקין דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים כינוס, פירוק והקפאת הליכים בחברות ממשלתיות וברשויות מקומיות חופש המידע חידושים בדיני מכרזים התכנית כפופה לשינויים. יש לעיין בהנחיות הכלליות. עלות ההשתתפות בהשתלמויות: למשלמים עד השתלמות מלאה 40( ש"ל(- ; 500 מחיר רגיל למשלמים עד השתלמות מלאה עבור עו"ד צעיר )שקיבל/ה רשיון ב- 5 השנים האחרונות, נכון למועד הרישום(- ; 380 מחיר רגיל מנחה: עו"ד דוד יהב, היועמ"ש לחברת חשמל משתתפים: עו"ד שלומית ברנע-פרגו, היועמ"ש למשרד ראש הממשלה עו"ד אחז בן-ארי, היועמ"ש למשרד הבטחון עו"ד רשף חן היועמ"ש לעירית חיפה ד"ר אירית חביב-סגל אוניברסיטת תל-אביב ד"ר אירית חביב-סגל אוניברסיטת תל-אביב עו"ד רחל לויתן לויתן, שרון ושות', עורכי דין עו"ד שלומית ברנע-פרגו היועמ"ש למשרד ראש הממשלה השופטת )בדימוס( דליה דורנר בית המשפט העליון עו"ד יהודית קורן יריב גונן ושות' עו"ד דוידה לחמן-מסר לשעבר המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד עופר טל מבקר פנימי, עיריית חיפה עו"ד עידית רייטר פרופ' יובל לוי ושות' השופט יצחק עמית בית המשפט המחוזי, חיפה עו"ד אילנה בראף-שניר יגנס, הררי טויסטר ושות' פרופ' מיכל גל אוניברסיטת חיפה עו"ד גילת סבן-ויזל בן-ארי-פיש ושות' השופטת יעל וילנר בית המשפט המחוזי, חיפה פרופ' מרדכי מירוני אוניברסיטת חיפה ד"ר ליפא מאיר, עו"ד ליפא מאיר ושות', עורכי-דין רועי פלד מנכ"ל התנועה לחופש מידע ד"ר עומר דקל המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ההרשמה להרצאות הבודדות תיפתח שבוע לפני מועד ההרצאה על בסיס מקום פנוי בלבד )מומלץ לברר טלפונית מראש(. באחריות הנרשם לעקוב אחר שינויים במועדי ההרצאות באתר המכון - הרצאה בודדת )שעתיים אקדמיות( - 60 ; 2 הרצאות רצופות 4( שעות אקדמיות( קיום ההשתלמות מותנה במינימום משתתפים. נא להרשם בהקדם במכון להשתלות עורכי דין, בטל': , בפקס': בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר

50 FINAL OFFER מאת: עו"ד עפר אטיאס האוירה הנקמנית השוררת בציבוריות הישראלית מזכירה את ככר הגיליוטינה הפריזאית, כאשר קריאות ה"הופלה", מהדהדות בראש חוצות כשהראשים נופלים לסל 50 בדלתיים פתוחות ספטמבר-אוקטובר 2008 נקמת הדם המודרנית נ נקמת הדם נולדה על ערש התרבות האנושית. כבר בסיפור על קין והבל הכיר המקרא בתופעה, ויצר את הכלים להתמודד איתה בדמות ערי המקלט, בהן ניתן היה לחסות מפני הנקמה. במשך השנים, אמנם הפכה ה"עין תחת עין" ל"דמים" אך הנקמה, כתופעה אנושית מוכרת, המשיכה לתפוס מקום בסדר היום שלנו כחברה וכיחידים עד עצם היום הזה. המדינה יוצאת מידי פעם לפעולות תגמול, ושיקול הנקמה הינו שיקול מוכר ומוצהר במסגרת שיקולי הענישה הפלילית. יצר הנקמה הוא אמנם תופעה טבעית ומוכרת, אך עם כל הכבוד להכרה בו, עדיין מן הראוי להתייחס אליו, במישור הערכי, כאל יצר פרימיטיבי, המגלה וחושף דווקא את הפן האפל של הפרופיל האנושי. כיוון שליפי הנפש קשה להודות בכך שהם מופעלים ומונעים על ידי יצרים אפלים של נקמנות, הם מכנים את יצר הנקמה שלהם בשם "שליחות", שאותה הם נושאים על גבם, כאילו בעל כרחם, והכל למען תיקונו של עולם, כביכול. על פי שיטתם של אותם "שליחים", עריפת ראשו של מי שהם מבקשים לנקום בו אינה בבחינת חיסול חשבונות ואיזון מאזן הדמים, אלא מצווה למען תיקונו של עולם. המובילות בתחום זה הינן המשפחות השכולות. משפחות נפגעי הטרור תובעות, מצד אחד, שלא לשחרר רוצחים עם דם על הידיים, כי בכך נפגמת הנקמה, בעוד שמשפחות שכולות אחרות תובעות את "דמם" של מפקדי צה"ל או להבדיל את "דמו" של ראש הממשלה, והכל בגין אחריותם לנפילת בניהן. למותר לציין, כי כאשר המשפחות השכולות הן הנושאות ברמה את לפיד הנקמה, קשה ביותר להתמודד לגופו של עניין עם טיעוניהן, כיוון שהשכול מקנה להן מעין חסינות בפני ביקורת עניינית על עמדתן וקשה, לעיתים, להמנע מהתחושה שהרגישות שאנו מגלים לסיבלן מנוצלת על ידן לרעה. נקמנות ציבורית האוירה הציבורית הנקמנית השוררת בציבוריות הישראלית מזכירה הגיליוטינה ככר את כאשר הפריזאית, ה"הופלה", קריאות מהדהדות בראש חוצות נופלים כשהראשים לסל. אנו חיים באוירה של איש בצוואר רעהו בחסות והכל יאחזו, שדורשות רמות, מילים התפטרות, לקיחת אחריות, ניקוי אורוות וכו'. האוירה הנקמנית הציבורית מאפיינת גם את מערכת היחסים שבין הציבור לבין בעלי מקצועות שונים: משפחות החולים תובעות את דמם של הרופאים, הלקוחות רודפים את עורכי דין והדיירים את הקבלנים. אם במישור המשפט האזרחי ניתן עוד לסבול את התופעה, שונה הדבר כאשר הנקמה חודרת אל תחומי המשפט הפלילי. כאשר בהליך הפלילי ניתן מעמד רשמי לקורבן, באמצעות חוק זכויות נפגעי עבירה, וכאשר אין לקורבן כל אינטרס לגיטימי בהליך הפלילי מעבר ליצר הנקמה, יש בכך הצהרה לפיה מהווה מנגנון התביעה הכללית כלי שרת בידי הקורבן, כדי לממש באמצעותו את נקמתו הפרטית. כשאמצעי התקשרות מדווחים חדשות לבקרים על המלחמות שמנהלות זו בזו משפחות הפשע, הנוקמות זו בזו במבצעי חיסול, וכאשר אנו נתקלים בהתפרצויות האלימות של משפחות הקורבנות מול משפחת הנאשמים באולמות בתי המשפט, קשה להשלים עם תופעות פרימיטיביות שכאלה. בהמשך לתחושות הבלתי נוחות, שאנו חשים מול התפרצויות הנקמה הפרימיטיבית, חיוני לחשוף את הכיעור שבנקמה המתוחכמת והמתחסדת, גם כאשר היא מסתתרת מאחרי תפאורה צדקנית של "תיקון העולם". שום ראש ערוף הנופל אל הסל אינו מאזן את האובדן, ואין בו כדי ללמד לקח, כי האלימות שבנקמה רק מובילה בהכרח לאלימות נוספת. הענישה הפלילית חייבת להיות נשק למניעת אלימות, ואסור לה שתהיה ביטוי של אלימות נקמנית נגדית.

51 עו"ד! מגיע לך יותר! במגדל היוקרתי ביותר בחיפה, "מגדל המפרש" )הטיל(, הוקם קומפלקס חדשני ומפואר בקומה ה - 25, המשתרע על פני קומה שלמה. "בית הפרקליטים" מציע לך עוה"ד מגוון של פתרונות מקצועיים: משרדים להשכרה בגדלים שונים לטווח ארוך/קצר שירותי מזכירות, מענה אנושי ומרכזיה חכמה כל המשרדים מרוהטים בריהוט מלא ומפואר חדרי ישיבות בסטנדרט גבוה לכל מטרה אתר אינטרנט משפטי את כרטיס ההטבה כבר קיבלת? נתונים השוואה בין שכירות משרד בבנין משרדים ובין משרד ב"בית הפרקליטים" ב"חוזה שכירות לשנה" שכ"ד דמי ניהול ארנונה חשמל שירותי מזכירות אינטרנט אתר משפטי מכונת צילום, פקס, מדפסת, מרכזיה ניקיון כיבוד, קפה, תמי 4, חלב, סוכר... אחזקה ביטוח קו טלפון חדש רהיטים בטחונות סה"כ שכ"ד חודשי ממוצע חודשי לתקופה של שנה הוצאה קבועה חודשית כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל כולל "בית הפרקליטים" הוא פרויקט מותאם לעו"ד על בסיס הכול כלול במחיר שכה"ד ומאפשר לך עוה"ד להתמקד בעבודתך מבלי לבזבז משאבים וזמן על אדמיניסטרציה, התקשרות מול ספקים וכוח אדם. בית הפרקליטים שווה ערך ל- 22 מ"ר ברוטו הערות לא כולל שיחות ואחזקה הוצאה קבועה חודשית 500 ש"ח 375 ש"ח 300 ש"ח 260 ש"ח 1000 ש"ח 90 ש"ח 170 ש"ח 140 ש"ח 200 ש"ח 200 ש"ח 100 ש"ח 80 ש"ח בנין משרדים גודל משרד 22 מ"ר ברוטו 350 ש"ח 5000 ש"ח 3415 ש"ח 3860 ש"ח *2950 ש"ח 2950 ש"ח *לבית הפרקליטים שמורה הזכות לעדכן את מחירון השכרת המשרדים בכל עת בהתאם למדיניות בית הפרקליטים ב"בית הפרקליטים" את\ה מקבל\ת תנאים נוספים שאינם כלולים בטבלת ההשוואות: שליחויות מוזלות. חדרי ישיבות מפוארים. שירותי צילום מוזלים. יש אפשרות לביטול חוזה השכירות, בהתראה של שבועיים מראש. מטבחונים מאובזרים. המשרד מרוהט בפאר - שולחן, כסא מנהלים, כוננית מגירות, לובי כניסה מפואר. שני כסאות אורחים וארון לתיקיות. והכול בהמחאה אחת! בכל משרד נקודת תקשורת לטלפון וחיבור לרשת. "בית הפרקליטים" - אתה תדאג ללקוחות שלך, אנחנו נדאג לכל השאר! בית הפרקליטים מגדל המפרש רח' פל-ים 15, חיפה בית הפרקליטים מגדל המוזיאון רח' ברקוביץ 4, ת"א א ת ר ה פ ר ו י י ק ט : m w w w. i s r a e l l a w g r o u p. c o הערות תשלום חד פעמי של 4000 ש"ח כולל ריהוט וקו טלפון

52 המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש מרכז שפיצר לשיקום רח' יהודה הנשיא 3 נוה דוד חיפה טל פקס spitzer@shikums.org.il מרכז רקנאטי לשיקום רח' יצחק שדה 89 תל אביב טל פקס recanati@shikumr.org.il במהלך 30 שנות פעילותו, הגיע המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש לאחוזי הצלחה גבוהים בשיקום נפגעי פגיעה מוחית שיקום נפשי, תעסוקתי, חברתי ומשפחתי. תכניות שיקום מגוונות המכון מציע תכנית יום ייחודית לשיקום קוגניטיבי ותעסוקתי כוללני. תכניות הטיפול כוללות: טיפול פרטני טיפול מלא סדנאות הכשרה קדם תעסוקתית תכניות טיפול למשתקמים ותיקים השמה בוררת טיפול משפחתי יעוץ פסיכיאטרי יחידת האבחון של המכון מתמחה באבחון נוירופסיכולוגי לשם התוויית תוכנית שיקום ולצרכים משפטיים. האיכות מחייבת למכון מחוייבות גבוהה ביותר כלפי המטופלים. כחלק ממנה מקצה המכון משאבים רבים למחקר ופיתוח באמצעות יחידת המו"פ שלו ומשתף פעולה אקדמית ומחקרית, עם אוניברסיטאות מובילות בארץ ומכוני מחקר בקנדה ובארה"ב. המכון מבצע מדי שנה בדיקה עצמית של אחוזי ההצלחה ופרמטרים איכותיים הקשורים אליהם. המכון מנוהל ומבוקר ציבורית ע"י אגפי השיקום במשרד הביטחון ובמוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ונציגי ציבור נבחרים מסקטורים מגוונים במשק. הצלחה בשיקום חסכון בעלויות כמלכ"ר, מציע המכון עלויות שיקום זולות וחסכוניות יותר עבור הגורמים המממנים. גורמים אילו מבינים גם כי הצלחת השיקום מביאה לצימצום משמעותי בהוצאות ישירות ועקיפות למטופל, למשך חייו, ומביאה לשיפור באיכות חייו. הצלחה אשר מצמצמת את שיעורי התחלואה שלו, ואת מידת הזדקקותו לשירותי רפואה, סיעוד, ליווי צמוד או מגורים מוגנים.