הערך הכלכלי של חדשנות מבוססת מידע. )Data Driven Innovation(

Transcript

1 הערך הכלכלי של חדשנות מבוססת מידע )Data Driven Innovation( במימון Google ישראל

2 2

3 3 תוכן עניינים 1. תקציר מנהלים 2.הקדמה 3. חדשנות מבוססת מידע )DDI( 3.1 מהי חדשנות מבוססת מידע 3.2. תועלות מרכזיות DDI 3.3 והכלכלה המודרנית 3.4 עקרונות מנחים ליצירת תשתית DDI 4. DDI - כלי מרכזי לשיפור הפריון 4.1. מהו פריון 4.2. מידע וידע - מנועי הצמיחה החדשים של הפריון 5. DDI כלי לסגירת פערי פריון בישראל 5.1. התוצר והפריון בישראל 5.2. ניתוח פערי הפריון בישראל 5.3. חדשנות מבוססת נתונים )DDI( בישראל - המצב כיום והפוטנציאל לעתיד 5.4 השפעת DDI על הכלכלה הישראלית DDI 5.5 ב- SME לעומת החברות הגדולות DDI 5.6 בתעשייה טכנולוגית לעומת תעשיה לא טכנולוגית 6. קידום DDI על ידי הממשלה 6.1. תפקידי הממשלה בקידום DDI 6.2. מודל סביבת ה- DDI 6.3 החשיבות בקביעת מדיניות נכונה 7. הממשלה כצרכן DDI 7.1 המדינה כצרכנית של מידע וכיוצרת חדשנות 7.2 שיתוף המגזר הפרטי והציבור הרחב 8. הממשלה כספקית מידע 8.1 ממשל פתוח ככלי משמעותי ביצירת סביבה המקדמת DDI 8.2 עקרונות מנחים בממשל פתוח 8.3 תפקיד הממשלה בקידום ממשל פתוח 8.4 ארה"ב כמובילה בתחום הממשל הפתוח 8.5 ממשל פתוח בישראל 8.6 חסמים עיקריים לקידום ממשל פתוח בישראל 9. הממשלה כרגולטור ומתווה מדיניות 9.1 מדיניות פרטיות ואבטחת מידע 9.2 הגנה על קניין רוחני 9.3 עידוד פרסום מידע בסקטור הפרטי 9.4 אתגרים רגולטורים נוספים במימוש סביבה המקדמת DDI 10. הממשלה כגורם מחנך 10.1 הכשרת דור העתיד של "מומחי המידע" 10.2 חינוך והדרכת צרכני DDI 11. הממשלה כגורם מממן 11.1 מתן מענקים כספיים 11.2 תמיכה עקיפה באמצעות מערכת המס 11.3 מתן תשתיות תומכות 12. מיפוי מאגרי מידע ממשלתיים 13. סיכום 14. נספחים 14.1 תיאור המדגם 14.2 רשימת מרואיינים 14.3 טבלת מקורות

4 בוצע בשנת 2015

5 5 1. תקציר מנהלים רקע ומטרה הפרקטיקה של הפקת תוצרים חדשניים ממידע נקראת "חדשנות מבוססת מידע" )DDI( ומחקרים רבים מלמדים כי היא הופכת לקטר צמיחה משמעותי בעידן המידע והדיגיטל. ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות המידע בשנים האחרונות, הובילה להכרה במידע כמשאב המשמעותי ביותר בעולמנו כיום. משאב זה זמין ביותר אך איננו מנוצל דיו, ולפיכך מי שידע לנצלו בחכמה ייהנה מתועלות כלכליות וחברתיות אדירות. כמות המידע הדיגיטלי בעולם מכפילה עצמה מדי שנתיים, והמידע קשור לכל דבר ולכל אחד. במקביל התפתחו טכנולוגיות אשר יכולות להפיק ממידע מגוון עצום של תוצרים העשויים להצעיד את העולם קדימה. המונח Innovation) DDI (Data Driven מתייחס ליישומים חדשניים הנובעים מניתוח נתונים. מדובר במידע אשר נמצא למשל במאגריה של חברה המפעילה תהליכי DDI או במאגרים חיצוניים כגון מאגרים ממשלתיים, מאגרי מידע בתשלום או מאגרים פתוחים אחרים. למעשה, ההכרה במידע כעורק החיים של החדשנות במאה ה- 21, מאפשרת ניצול מיטבי של המידע הקיים ממילא. הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של חדשנות מבוססת מידע ממשיך לגדול לצד פיתוח ושיפור טכנולוגיות של ניתוח מידע. מחקר שבוצע בשנת 2013 הראה שהנגשת "מידע פתוח" לציבור יכולה לייצר תוספת של למעלה מ- 3 טריליון $ בשנה לכלכלת העולם McKinsey(.)Global Institute, 2013 ה- DDI הוא כוח אדיר לשיפור כלכלי וחברתי ומשפיע על מגוון עסקים באופן שונה. על פי ארגון ה- OECD, DDI מתקיים כאשר עושים שימוש בטכניקות וטכנולוגיות שונות במטרה "להגדיר ולאתר" מידע רלוונטי, לאגדו ולנתחו כדי להפיק ניתוח שיאפשר תוצאות חדשניות, הכוללות בין השאר: שיפור וייעול פעילויות מחקר ופיתוח R&D( )Data-driven פיתוח מוצרים ושירותים חדשים תוך שימוש במידע כמוצר עצמו Data( )Data-intensive products( או כמרכיב מרכזי במוצר,)products ביצוע אופטימיזציה לתהליכי ייצור או משלוחים processes( )Data-driven שיפור השיווק על ידי ייצור פרסום ממוקד וביצוע פרסונליזציה למידע השיווקי )Data-driven marketing( פיתוח גישות ארגוניות וניהוליות, או שיפור משמעותי של פרקטיקות ארגוניות קיימות organization( ) 1 Data-driven כשלעצמן, הטכניקות והמתודולוגיות לאיסוף המידע ועיבודו, אינן חייבות להיות מתקדמות שכן עצם השימוש במידע במטרה לתמוך במוצרים ושירותים מוצלחים, לבצע אופטימיזציה של תהליכים עסקיים או לקבל החלטות מבוססות מידע, אינו בבחינת חידוש. החדשנות היא התוצאה המופקת מהמידע; תוצאה אשר עליה להיות חדשנית עבור הארגון, השוק או העולם. לעיתים החדשנות הנובעת מהשימוש בנתונים היא בקנה מידה עולמי ומובילה ליצירת מוצר או שירות חדשים אשר לא היו קיימים בשוק לפני כן. יחד עם זאת, גם תהליך, מוצר או שירות אשר כבר מוכרים בעולם אך חדשים עבור הארגון נחשבים כ- DDI. מטרת מחקר זה, הינה לאמוד את הערך של חדשנות מבוססת נתונים ומידע )DDI( לכלכלה הישראלית תוך בחינת המדיניות הממשלתית הטובה ביותר הנחוצה כדי להפוך את ישראל למעצמת DDI אשר תדע לממש את הפוטנציאל הגלום ב- DDI לצמיחה כלכלית, לשיפור התחרותיות ולהורדת יוקר המחייה של המשק הישראלי. על מנת להשיג את מטרתו, מתעמת המחקר עם שלוש שאלות עיקריות: מהו הערך הכלכלי שנוצר למדינת ישראל כתוצאה מ- DDI, מהי המדיניות הממשלתית הנחוצה למימוש פוטנציאל זה וכיצד ניתן לזהות מאגרי מידע ממשלתיים אשר יש לשחררם לציבור. Zillow פלטפורמה להערכת שווי נכסים אתר Zillow הוקם בשנת 2006 והוא משרת כיום את כל מעגל בעלי הזכויות בנכסי הנדל"ן המקומי - רוכשים, שוכרים, משכירים, מוכרים, מממנים ועוד. האתר צורך כמויות מידע אדירות המפורסמות על ידי גופים רבים, פרטיים וממשלתיים, לרבות, מידע בדבר מכירות נכסים, איכות הסביבה, מאפייני שכונות, מוסדות חינוך ומפות, ובעזרת אלגוריתמים מסובכים מצליח להעריך את שוויים של למעלה מ- 110 מיליון נכסים ברחבי ארצות הברית ואת גובה דמי השכירות שלהם. מטרת החברה היא ליצור שקיפות מוחלטת של המידע הנוגע לנדל"ן והקניית כלי ניתוח מתקדמים כדי להעצים את הצרכנים. Zillow פיתחו מדד הערכת שווי הנקרא Zestimate אשר כבר נכנס ללקסיקון היום-יומי של אנשי הנדל"ן ובעלי הנכסים בארצות הברית. במחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2014, ובחן את רגישות מחירי קניית ומכירת נכסי נדל"ן להערכות שווים באינטרנט המופק באמצעות אתר,Zillow נמצא כי להערכה זו השפעה גדולה על מחירי הנכסים )2014 Sasaki,,)Lee & מה שמעיד על השפעה משמעותית של ה- DDI בתחום זה על השוק בכללותו. 1 הגדרת המושג DDI כפי שהוצגה בדו"ח של ה- OECD משנת 2013 בנושא DDI כמנוע חדש לצמיחה 2013(.)OECD,

6 6 תרומת DDI לכלכלה המודרנית ארגון המאמץ DDI זוכה לתועלות עסקיות מהותיות אשר מובילות בהכרח לשיפור הפריון והצמיחה הכלכלית שלו ואף של המשק כולו הגדלת התפוקה והפריון הפריון הוא רכיב משמעותי בצמיחת הכלכלה המודרנית. המפתח להגדלת הפריון אינו בתשומות הייצור עצמן אלא בטכנולוגיה ובתוצרי החדשנות המאפשרים להפיק מהן יותר. הפריון הוא הערך הכולל של הסחורות והשירותים שמיוצרים בשעת עבודה אחת, או בקיצור - התוצר לשעת עבודה. מחקרים כלכליים רבים שנערכו החל משנות החמישים של המאה הקודמת מוכיחים כי גידול בתשומות הייצור כשלעצמו אינו מסוגל להסביר את צמיחת הכלכלה ואמנם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הוא הגידול בערך המופק מהמשאבים הקיימים. כלומר, העלייה בתפוקה חלה כתוצאה משיפור טכנולוגיה ומשיפור בתהליכי הייצור. את חלק הצמיחה בפריון שלא מוסבר על ידי הגדלת התשומות נהוג לכנות "שארית סולו" 2 או מקדם הפריון הכולל.)TFP( מאחר וטכנולוגיה וחדשנות הם הגורמים המשמעותיים ביותר להעלאת הפריון, DDI בהגדרה מהווה פוטנציאל אדיר לשיפורו. הביצועים העסקיים של חברות המשתמשות במידע ובניתוח מידע לרוב גבוהים יותר כתוצאה מתרומתם החיובית של תהליכי ה- DDI. לטכנולוגיה ולחדשנות השפעה רבה על הפריון ולמעשה מה שמשפיע יותר מהתשומות עצמן הוא האופן בו מנצלים אותן. מצוינות תהליכית, מצוינות שיווקית ויצירת מוצרים, שירותים ועסקים חדשים הן דרכים להגדלת עוגת ההכנסות ללא שינוי מהותי בתשומות )הון וכוח אדם( ועל כן אלו אמצעים משמעותיים לשיפור הפריון. מחקר שערך ה- OECD ב מצא כי DDI עשוי להביא לשיפור של 5% עד 10% בפריון של חברה. החוקרים מציינים שהגידול גם תלוי בסקטור בו יושמו שיטות אלה, כאשר בחלק מהסקטורים DDI עשוי להביא לשיפור גדול בהרבה )לדוגמה, הגדלת הפריון פי 10 בתחום החקלאות, לדעת מספר מומחים(. צמיחה כלכלית והקשר למוצרים ושירותים חדשים DDI עשוי כאמור, להוביל ליצירתם של מוצרים ושירותים חדשים ואף לצמיחת קווי פעילות חדשים גם בקרב חברות קיימות וגם בקרב מיזמים טכנולוגיים חדשים. ההזדמנות ליצור מקורות הכנסה חדשים נוצרת כחלק מהגישה של "מידע כעסק" ומשקפת את הפרקטיקה ההולכת וגוברת של חברות לייצר באמצעותו של המידע מקורות הכנסה נוספים, יחידות עסקיות חדשות, וכן עסקים חדשים לגמרי. ממשל יעיל ושקוף יותר בסקטור הציבורי, DDI יכול לתרום לשיפור משמעותי ביעילות התפעולית ובאיכות השירותים הניתנים לאזרח ובתוך כך להגדיל את גביית המיסים ולהפחית את כמות ההונאות. שירות ציבורי המשתמש ב- DDI יכול לקצר את זמני ההמתנה לשירותים הציבוריים, לקבל משוב טוב יותר מהאזרחים, ותוך כדי כך - להשתפר. לצד זאת, גם בסקטור הציבורי, ככל גוף עסקי, השימוש ב- DDI יכול לשפר את היעילות התפעולית והניהולית ולהפחית עלויות. מחקר שנערך בשנת 2014 מצא שממשלות באיחוד האירופי יכולות להפחית כ- 15% מהעלויות האדמיניסטרטיביות, סכום השווה לכ מיליארד, אם רק ישתמשו באופן מלא ויעיל במידע וביישומיו )2014.)OECD, במדינה שבה השירות הממשלתי יעיל יותר, זמני ההמתנה קצרים יותר וקיימת שקיפות שלטונית, לרוב גם הנטל הבירוקרטי מופחת. עומס בירוקרטי הוא אחד החסמים המרכזיים העומדים בפני עסקים קטנים וגדולים כאחד. שיפור היכולת לעשיית עסקים יגביר את האטרקטיביות של המדינה במדדים בין לאומיים ואף יגביר את התחרותיות של המדינה, מה שיוביל לצמיחה של העסקים המקומיים ולכניסת פעילות של חברות זרות. 2 שארית סולו קרויה על שם הכלכלן זוכה פרס הנובל רוברט סולו ומכונה גם מקדם הפריון הכולל.)TFP( שארית סולו מתארת את הגורם לצמיחה בפריון שאינו מוסבר על ידי תשומות העבודה )הון ועבודה(.

7 7 חשוב לזכור כי הצעד הראשון להתקדמות לעבר DDI הוא הפיכת המידע והמערכות לדיגיטליים. שמירת המידע בשרתים, בענן או במתקני אחסון מקומיים היא קריטית ליצירת מערכת שבה אפליקציות דיגיטליות יכולות לספק לעסקים, למפתחים וליזמים את המשאב יקר הערך. שמירת המידע באופן דיגיטלי מאפשר העתקה, ניתוח, העברה ואחסנה של המידע, שכן רק מידע דיגיטלי יוכל לספק תובנות חדשניות, ליצור יכולות חדשניות ולעצב תעשיות חדשות. דיגיטציה של תהליכי עבודה הכרחית גם על מנת לוודא שתהליך איסוף המידע יהיה מדויק ומהימן. הדרך להבטיח כי המידע שנשמר הוא המידע המעניין והמדויק ביותר היא איסופו באופן שוטף כחלק מהותי מתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות. התרשים הבא ממחיש את תהליך ה- DDI והשפעות על הכלכלה המודרנית: תהליך Data Driven Innovation מידע קיים מאגרי מידע פנימיים מאגרי מידע חיצוניים: מידע ממשלתי, מידע פתוח, מאגרים בתשלום ניתוח ועיבוד המידע חדשנות תהליכית ייעול תהליכים ייעול שרשרת אספקה טרנספורמציה של תהליכי עבודה קבלת החלטות מבוססת נתונים שיווקית הגדרת קהלי יעד שיווק מותאם אישית ואופטימיזציה של ערוצי השיווק מוצרים מותאמים אישית קווי מוצרים ושירותים חדשים עסקית שירותים חדשניים מבוססי מידע תשתיות וכלים לביצוע DDI מתן שירותי DDI צמיחה כלכלית ושיפור הפיריון במשק

8 ישראל נמצאת מאחור במונחי פריון התוצר בישראל במגמת התקדמות אך עדיין בפער ניכר בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות ולממוצע ארה"ב בפרט. גורם מהותי לכך הוא הפער המשמעותי בין רמת הפריון בישראל לבין רמת הפריון הממוצעת במדינות החברות ב- OECD, ובפרט בהשוואה לרמת הפריון בארצות הברית )להלן: מדינות ההשוואה(. ישראל אף מאופיינת בפערים ברמת הפריון בין ענפי המשק השונים לאורך שנים רבות נמצאת ישראל מאחור לעומת המדינות החברות ב- OECD, ובמרחק רב מרמת התוצר לנפש הקיימת בארה"ב. הגדלת התוצר וצמצמום הפער בהשוואה למדינות החברות ב- OECD ובראשן ארה"ב, היה ועודנו יעד אשר ממשלות ישראל מציבות לעצמן מאז ומתמיד, כדי לשפר את רווחתם של אזרחי ישראל. התפתחות התוצר לנפש )$( - השוואה בינ ל ארה ב OECD ישראל פריון - השוואה בינ ל $( PPP, )2014, 37.3 $ 49.0 $ 67.4 $ הפער בתוצר לנפש בין ישראל למדינות ה- OECD נשמר בשנות התשעים ואף גדל במעט בתחילת שנות ה- 2000, אולם החל משנת 2003 ניכרת מגמה של צמצום פער התוצר לנפש בין ישראל למדינות החברות ב- OECD, להוציא את ארה"ב אשר ממשיכה לשמור על פער ניכר ממדינת ישראל ומממוצע מדינות ה- OECD. גם בפריון העבודה קיים פער משמעותי בין ישראל למדינות העולם. הפער בין מדינת ישראל לבין מדינות ההשוואה רק הולך וגדל. כך, בעוד שבתקופה שבין צמח פריון העובדים בארה"ב בכ- 50%, הרי שהפריון בישראל גדל רק בכ- 25% בלבד )!(. בבחינה של הפריון בסקטורים השונים בתעשייה למול אותם סקטורים בארה"ב ניתן להיווכח כי הפער קיים בכלל הסקטורים בתעשייה, לרבות סקטורים בהם הפריון בישראל מהווה רק רבע מהפריון באותו סקטור בכלכלה האמריקנית. מניתוח זה אף בולטים פערי הפריון המשמעותיים הקיימים בין ענפי המשק בכלכלה הישראלית. מקסיקו צ'ילה פולין אסטוניה טורקיה הונגריה דרום קוריאה צ'כיה פורטוגל יוון ישראל סלובקיה ניו זילנד יפן סלובניה איסלנד OECD בריטניה קנדה איטליה ספרד פינלנד אוסטרליה אוסטריה שוודיה שווייץ גרמניה צרפת דנמרק הולנד אירלנד בלגיה ארה"ב נורווגיה לוקסמבורג על אף שישראל חוותה צמיחה במשק בשנים האחרונות, הדשדוש במרכיב הפריון משאיר את רמת התוצר לנפש- נמוכה ביחס למדינות ההשוואה. מסקנה זו, תומכת בטענתם של רבים בדבר הצורך להעלות את פריון העבודה בישראל כדי להיטיב את רווחת אזרחיה ולהקטין את התחושה באשר ליוקר המחייה הערך הכלכלי של DDI לכלכלת ישראל בשונה מהסברה הרווחת בקרב רבים התולים את פער הפריון בין ישראל למדינות ההשוואה בפערי ההון וההון האנושי, רוב רובו של פער הפריון בין ישראל למדינות ההשוואה, מוסבר על ידי "שארית סולו" -TFP( מקדם הפריון(, ורק מיעוטו נובע מפער בתשומות הייצור. לא קיים הסבר חד-משמעי להבדל הגדול בין ישראל ומדינות ההשוואה בגודלו של ה- TFP. אחד הגורמים אשר סומנו על ידי ה- OECD כמועמד מרכזי להיות בעל פוטנציאל משמעותי להגדלת פריון העבודה הוא.DDI אנו סבורים שמרכיב זה, אשר מנצל את יתרונות העידן המודרני על כוחות המחשוב שלו וכמויות הידע הנצבר שבו, מהווה פוטנציאל משמעותי להגדלת פריון העבודה במדינת ישראל ופוטנציאל לסגירת פערי הפריון בתוך המשק ועם מדינות ההשוואה. התפתחות הפריון - השוואה בינ ל ארה ב OECD ישראל תפוקה לשעת עבודה )$(

9 9 כדי לאמוד את חשיבות ה- DDI לכלכלה הישראלית בכלל והשפעתו על הפריון בפרט, נערך מחקר תפיסתי וכמותי המבוסס על שאלון למדידת תרומתה של ה- DDI לכלכלה הישראלית בהווה - ברמת המשק כולו ולפי הענפים השונים. מתוך המחקר ניתחנו מהי ההשפעה הפוטנציאלית של ה- DDI על פריון העבודה בישראל, וכתוצאה מכך על הגידול הפוטנציאלי בתמ"ג הישראלי. על מנת לבודד את ההשפעה של DDI על פריון החברה, גובש תחילה מדד DDI הבודק עד כמה החברה המדוברת מיישמת חדשנות מבוססת מידע ו/או מאמצת את תוצריה. לאחר מכן נבדקה עוצמת הקשר בין מדד זה לביצועים הפיננסיים של החברה בכלל ועל ההכנסה לעובד )האומדן שלנו לפריון( בפרט. מדד ה- DDI מתבסס על שלושת המנועים המרכזיים ל- DDI : השקעה כספית במידע ונתונים, נגישות המידע והשימוש בו ועוצמת החדשנות הקיימת בחברה המתבססת על המידע המדובר. המחקר קובע באופן מובהק כי שיפור משמעותי במדד ה- DDI )עלייה של חצי ציון( תוביל לגידול של 5% בהכנסות החברה. עלייה זו נקייה מהשפעתם של משתני תשומות אחרים. משמעות הדבר היא ששיפור מדד ה- DDI של החברות במשק הישראלי; עידוד החברות לאסוף, לעבד ולעשות שימוש במידע פנימי וחיצוני; יצירת סביבה מעודדת חדשנות וצריכת מידע; וכן תמרוץ חברות ליצור ולצרוך חדשנות מבוססת מידע עשוי להוביל לצמיחה משמעותית בפריון. הפריון בענפי המשק השונים - ישראל וארה ב )$, 2013( פירוק פער התוצר לגורמים השונים )$, 2013( אספקת חשמל ומים מידעותקשורת שירותים פיננסים תעשייה חקלאות, דייג ייעור סך הכל מסחר סיטוני וקמעוני תחבורה ארה ב בינוי ישראל חינוך בריאות רווחה פירושו של דבר, שיפור מדד ה- DDI של ארגונים יצמצם את פער הפריון בין ישראל לארה"ב ויוסיף כ- 54 מיליארד ש"ח לתוצר הלאומי. לסיכום, שיפור מדד ה- DDI של ארגונים יוביל לתוצאות הבאות: הון אנושי ישראל TFP יחס הון תוצר OECD ארה ב הון אנושי ישראל TFP יחס הון תוצר 5% עלייה בפריון לרמה של $39~ ~3% צמצום בפער הפריון בין ישראל לארה"ב PPP( במונחי )2014 ~ 54 מיליארד תוספת לתמ"ג בישראל ~18 מיליארד תוספת להכנסות המדינה ממסים

10 10 הערך הכלכלי של DDI לעסקים קטנים ובינוניים העסקים הקטנים והבינוניים בישראל בולטים בפערי הפריון בינם לבין העסקים המקבילים במדינות מפותחות. הטמעת DDI בעסקים אלו תניב תוצאות כלכליות חיוביות, משמעותיות יותר מאלו הצפויות כתוצאה משיפור מדד ה- DDI של העסקים הגדולים. העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלות המפותחות בעולם, בין השאר, בשל השפעתם הגדולה על התמ"ג ועל שוק העבודה. גם בישראל, מרבית מקומות העבודה נוצרים על ידי עסקים קטנים ובינוניים ולכן חוזקם הוא תנאי הכרחי ליציבות המשק והכלכלה. העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מתאפיינים בפריון עבודה נמוך בהשוואה לחברות הגדולות ומקבילותיהן במדינות המפותחות בעולם. כך למשל העסקים הקטנים והבינוניים המהווים כ- 99.3% מכלל העסקים במשק ומעסיקים 69% מהמועסקים במגזר העסקי - תרומתם למשק עומדת רק על 49% מהתמ"ג )הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, 2014( ופריונם מהווה רק כ- 80% מהפריון של עסקים קטנים ובינוניים במדינות ה- OECD. המחקר מגלה כי עלייה ב- DDI, בחברות קטנות-בינוניות, תשפיע יותר על התפוקות באותן חברות מאשר בחברות גדולות. בנוסף הממצאים מצביעים על כך שהעלייה הצפויה בהכנסה לעובד מעלייה של חצי ציון במדד ה- DDI עומדת על מעל 8.9%. הערך הכלכלי של DDI לתעשייה לא טכנולוגית התעשייה הלא טכנולוגית בישראל מאופיינת בפריון נמוך מזה של התעשייה הטכנולוגית ובקושי לצמצם את פער הפריון עם התעשייה המקבילה בארה"ב. ל- DDI פוטנציאל משמעותי לפרוץ את מחסום הפער הוותיק הזה. תעשיות טכנולוגיות מאופיינות בפריון גבוה יותר מתעשיות לא טכנולוגיות. התעשייה הטכנולוגית הישראלית מצמצמת בהדרגה את פער הפריון הקיים בינה לבין התעשייה המקבילה בארה"ב. מנגד, בתעשיות הלא טכנולוגיות, מסתמנת צמיחה שולית ואף שלילית בפער מול ארצות הברית. כל שיפור ה- DDI בחברות לא טכנולוגיות קשור לעלייה של 6.4% ברמת ההכנסות של החברה, ברמת מובהקות של 95%. זאת לעומת 3.8% בחברות טכנולוגיות. סיכום ממצאי המחקר על השפעת ה- DDI בתעשיות לא טכנולוגיות: לסיכום, ממצאי המחקר על השפעת ה- DDI על עסקים קטנים ובינוניים: 8.9% עלייה בפריון 5% צמצום בפער הפריון בין ישראל 6.4% עלייה בפריון ~ 30 מיליארד תוספת לתמ"ג בישראל לעומת 4.7% בחברות הגדולות ל- OECD ~ 7 מיליארד תוספת לתמ"ג בישראל ~2 מיליארד תוספת להכנסות המדינה ממסים ~10 מיליארד תוספת להכנסות המדינה ממסים מנהלים בחברות קטנות ובינוניות מציינים כי בחברה שלהם מתבצעת פחות DDI על כל מרכיביה - הם משקיעים פחות בתשתיות המידע, פחות באנשים האמונים על ניהולו וטיובו, ובכלל הם מדווחים פחות על שימוש בנתונים לצרכי תובנות חדשניות. יחד עם זאת, ראינו כי מנהלים בחברות אלו מבינים יותר מהמנהלים בחברות הגדולות את הערך הנובע מיישום.DDI כאשר נשאלו לגבי הסיבות שהובילו לרמה הנמוכה של ה- DDI בחברתם, ציינו המנהלים כי החסם העיקרי שלהם הוא חוסר ידע וטכנולוגיה. מסיבות אלו, על אף הבנת חשיבות הנושא, מנהלים בחברות הקטנות והבינוניות לא מתעתדים להגביר את חשיפת עובדיהם לדוחות ונתונים ומציינים שאין מגמת עלייה בחברה שלהם בשימוש בנתונים לצרכי חדשנות.

11 11 מדיניות ממשלתית לעידוד וקידום DDI הפוטנציאל הרב של ה- DDI למשק הישראלי טרם מומש. לממשלה יכולת לסייע במימוש פוטנציאל זה באמצעות גיבוש מדיניות מתאימה המעניקה לחברות המתקיימות בה את הכלים לחיזוק מדד ה- DDI שלהן התועלת הרבה הצפויה לחברות בפרט ולמדינת ישראל בכלל מחדשנות מבוססת מידע היא רבה אך רחוקה מלהיות ממומשת במלואה. על מנת לממש פוטנציאל זה יש ליצור סביבה מעודדת.DDI לממשלה תפקיד מהותי ביצירת סביבה שכזו באמצעות קיום מדיניות ממשלתית הרואה לנגד עיניה קידום ועידוד DDI בסקטור הפרטי והציבורי. מדיניות הבונה תשתיות מידע הזמינות לציבור מצד אחד, ומצד שני, מסירה חסמים וקובעת כללי משחק הוגנים. הטמעת DDI אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. מדובר במשימה הדורשת למידה, ידע והכרה בצורך; הכשרת כוח אדם; וכמובן, קיומם של נתונים ומאגרי מידע בין אם פנימיים ובין אם חיצוניים. חברות ישראליות רבות מכירות בצורך בחדשנות, בתרומה הכלכלית של חדשנות ובעובדה כי נתונים הם מנוע חדשנות משמעותי, אך יחד עם זאת, מתקשות להתגבר על חסמים במימוש חדשנות מסוג זה. חלקן, טרם הפנימו כי ב- DDI נעוץ המפתח להתמודדותן עם התחרות הגוברת בשוק ולהעלאת הפריון שלהן. בנוסף, החברות כמהות למידע ממשלתי שיפורסם ויתורגם על ידן לערך ותרומה כלכלית. תפקיד הממשלה בהוצאה לאור של פוטנציאל ה- DDI כולל פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים ויצירת סביבה רגולטורית מתאימה לאימוץ ועידוד חדשנות, כל זאת במסגרת המגבלות הקיימות. ממשלות יכולות לפתוח מאגרי מידע לציבור הרחב, במקביל להגנה על הפרטיות; להבטחת הנגישות, הזמינות והנוחות; ולעידוד הפקת תועלות כלכליות ממאגרים אלו בקרב קהילות המפתחים, הארגונים האזרחיים והחברות. לממשלה הכוח להתוות מדיניות המעודדת מיצוי הפוטנציאל העסקי-כלכלי של DDI בסקטור הפרטי וכל זאת תוך שמירה מתמדת על זכויות הפרט. כשם שלמדינה חדשנית דרושה ממשלה חדשנית, למדינה עשירה במשאב ה- DDI נדרשת ממשלה אשר מיישמת בעצמה את פוטנציאל המשאב, נהנית מתועלותיו הרבות ומחויבת לעידוד אקטיבי שלו בשלל תפקידים שונים: כצרכנית, כספקית מידע, כמתווה מדיניות ורגולציה, כמחנכת, מממנת ומתמרצת את השימוש בו בקרב החברות והאזרחים. הממשלה כצרכנית DDI נקיטת מדיניות ממשלתית מאפשרת ומימוש נכון של התפקידים הנ"ל תוביל ליצירת סביבה מעודדת חדשנות וצריכת מידע בישראל. קיומה של סביבה זו תשפיע על התנהגות הארגונים במשק הישראלי, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, וכתוצאה מכך על עוצמת ה- DDI במשק. כפי שהוכח במחקר זה, שיפור ה- DDI במשק הישראלי יוביל לצמיחה משמעותית בפריון. הממשלה כצרכנית מידע למדינה עשירה במשאב ה- DDI נדרשת ממשלה אשר מיישמת בעצמה את פוטנציאל המשאב דיגיטל בכל מגע עם האזרח ו"לקוחות" הגוף הממשלתי מעבר להחלטות מבוססות נתונים ומנוטרות באמצעותם אינטרקציות עם מפתחים, יזמים וגורמים חדשניים במטרה לחולל DDI במגזר הציבורי הממשלה כספקית מידע הכלי המשמעותי ביותר לעידוד DDI הוא הנגשה לציבור של מאגרי מידע ממשלתיים בעלי תועלות כלכליות חברתיות זיהוי והנגשה של מאגרי המידע המבוקשים יצירת ממשק משתמש נגיש, זמין, המקנה יכולות ניתוח מתקדמות גופי ממשלה נדרשים ומתומרצים לשתף במידע חדשנות ומצוינות במתן שירות, מצוינות תהליכית ומצוינות עסקית אינן נחלתו של המגזר הפרטי בלבד. גם למגזר הציבורי קיימת מוטיבציה להפיק את התועלות הצפויות מ- DDI. חשוב לציין כי הצעד הראשון להפיכתה של הממשלה לסמן ימני בתחום ה- DDI היא היותה דיגיטלית. בממשלה המסתמכת על פקס וניירות, הדיון על מאגרי מידע בעלי ערך, מערכות ניתוח עסקי וחדשנות - הוא עקר מיסודו. הדרך להשגת מטרה זו היא באמצעות דיגיטציה של תהליכי העבודה והממשק עם האזרח. על הדיגיטל להוות אמצעי מרכזי בכל ממשק עם האזרח ו לקוחות" הארגון הממשלתי.

12 12 בתפקידה כצרכנית,DDI הממשלה יכולה להשתמש במאגרי מידע ונתונים על מנת לקבל החלטות טובות יותר וליצור חדשנות בפעילות של גופי הממשלה עצמם. DDI מהווה עבורה הזדמנות מעולה להפוך ליעילה ואפקטיבית יותר ולשפר את איכות השירותים שהיא מעניקה לאזרחים. באמצעות שימוש במאגרי מידע ונתונים יכולה הממשלה להביא להתייעלות ולחיסכון אדיר של כספים דרך קבלת החלטות מושכלות יותר מבוססות ראיות, שיפור היעילות של התוכניות הממשלתיות והפחתת הונאות וניצול לרעה של קצבאות. היותה של הממשלה צרכנית DDI מבטיחה גם את יכולתה לתפקד כספקית מידע. שימוש של הממשלה במאגרי המידע אשר ברשותה יבטיח שמאגרי המידע הממשלתיים מדויקים, מעודכנים ונוחים לשימוש, ובמידת הצורך באפשרותה לדאוג לשדרג ולשפר אותם. אין משמעות הדבר כי על המדינה ליישם ולפתח את ה- DDI בעצמה אלא עליה לקיים אינטרקציות עם ארגונים אזרחיים, מפתחים וגורמים חדשניים במטרה לחולל DDI במגזר הציבורי. הממשלה כספקית מידע לממשלה ארכיון מידע עצום המכיל מידע בעל פוטנציאל אדיר לתועלות כלכליות וחברתיות; המידע שנאסף על ידי הממשלה אשר מונתה על ידי הציבור, נתפס כרכוש הציבור המופקד אצלה בנאמנות. החל במידע סטטיסטי הנאסף על ידי הלמ"ס או גופי מחקר אחרים, או מידע על פרטים ועסקים הנאסף תוך כדי השירותים השונים שמספקת המדינה, המשך במידע הנוגע לתופעות כמו אקלים ותאונות דרכים, וכלה בתחומים אשר גופים ציבוריים אמונים על הטיפול בהם. ממשל פתוח הוא תפיסת עולם המקדמת הנגשת מידע ממשלתי לציבור תוך שמירה על עקרונות מקובלים המאפשרים שימוש במידע לשם יצירת חדשנות מובילת תועלות כלכליות. ממשל פתוח אינו רק אקט של פתיחת המידע אלא מדיניות סדורה שצריכה להיות ממוקמת בראש סדר העדיפות הממשלתי ומובלת על ידי גוף בעל מוטת שליטה רוחבית. בתפקידה כספקית מידע על הממשלה לפתוח את מאגרי המידע בצורה המממשת את הפוטנציאל הכלכלי של DDI בענפי המשק השונים מחד, ולהתיר חסמים עיקריים מאידך. חסמים אלו כוללים את הקושי באספקת מידע איכותי ומדויק אשר ניתן לתכללו באופן נוח, נגיש ואפקטיבי; במשטרי זכויות מגבילים )כגון מידע בתשלום ושימוש ב"כל הזכויות שמורות"(, באתגרי שמירה על פרטיות ומניעת פגיעה בביטחון המדינה. בנימה זו חשוב לציין כי אל לנו לפגוע בפרטיות וביטחון האזרחים תחת הכותרת של ממשל פתוח, אך באותה מידה אל לנו להסתתר מאחורי טיעונים אלו. במאגרי מידע רבים ומשמעותיים סוגיית הפרטיות וביטחון המדינה אינה קיימת כלל וגם באלו בהם קיימות סוגיות אלו, יש גם יש, כלים להתמודד איתם. הממשלה כמתווה מדיניות ורגולטורית עידן המידע מוליד עמו סוגיות רגולטוריות מהותיות בעלות פוטנציאל השפעה על יכולת החברות לממש DDI הן כחדשנות הנשענת על מידע ממשלתי והן כחדשנות הנובעת מניתוח נתונים הנאספים על ידי חברות פרטיות. כרגולטורית, יכולה הממשלה לקדם DDI בעזרת תשתית חקיקתית והתוויית מדיניות שיאפשרו את הפצת המידע והשימוש בו באופן מיטבי. כיום החקיקה בלתי-עדכנית, מגבילה ומהווה חסם להפצת המידע הממשלתי והשימוש בו. ניתן להסיר חסמים אלו על ידי קביעת אמות מידה משפטיות, כמו גם, על ידי ביצוע שינויים רגולטוריים המתאימים לעידן המידע בו אנו חיים והמאפשרים גמישות אך יחד עם זאת שמירה על עקרונות מהותיים דוגמת הגנת הפרטיות. שינוים אלו כוללים, בין השאר, יצירת ארגז כלים אשר ישמש כל גוף ממשלתי המעוניין לטפל במידע בעל אופי פרטי. ארגז כלים זה יאפשר להתמודד עם סוגיית הפרטיות תוך הפחתת הבירוקרטיה והעלויות. סוגיית הקניין הרוחני משפיעה אף היא על היכולת לקדם DDI שכן כיום קיים חוסר וודאות לגבי הזכויות לשימוש במידע המפורסם, הן על ידי הממשלה והן על ידי גופים פרטיים. על הממשלה ליצור סביבה רגולטורית המאפשרת שימוש במידע תוך מקסימום וודאות, כך שכל שחקן יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם ולהימנע ככל הניתן מהעמסה על מערכת המשפט. לבסוף, הממשלה יכולה לעודד גופים פרטיים לחשוף מידע, כאשר היא רוצה לשכלל שווקים או לפתור כשלי שוק מהותיים. כך לדוגמה, הצליחה הממשלה ליצור שקיפות בשוק הפנסיה וקופות הגמל, ולהגביר את התחרות בקרב רשתות השיווק והמזון. הממשלה כמחנכת סביבה תומכת DDI אינה שלמה ללא הגורם האנושי. לגורם האנושי תפקיד כפול, מצד אחד אלו אנשי הטכנולוגיה ומדעני המידע ( scien- Data )tists אשר בפועל מטייבים ומעבדים את המידע ומאפשרים את יצירת החדשנות. מצד שני, אלו המנהלים והעובדים בדרגים השונים הדורשים את המידע וצורכים את החדשנות. בתפקידה כמחנכת, יכולה הממשלה לקדם DDI בשני מישורים. ראשית, עליה לדאוג ליצירת היצע מספק של אנשים בעלי מומחיות במידע ובעלי יכולות Analytics מתקדמות באמצעות יצירת מסלולי הכשרה ייעודיים במוסדות חינוך פורמליים או הקמתם של מערכי הכשרות מקצועיות מתאימות. צעד זה חשוב ביותר לאור מחסור חמור שקיים ברחבי העולם באנשים בעלי מומחיות במדעי המידע. שנית, על הממשלה להעלות את המודעות לערך הרב שניתן להפיק ממאגרי מידע ונתונים ולקדם ידע ומיומנות בתחום המידע. זאת, בעיקר בקרב עסקים קטנים ובינוניים ובתעשיות מסורתיות, שבהם הטמעת DDI הינה בעלת פוטנציאל רב להגדלת הפריון. עיקרון זה חשוב ביתר שאת כאשר מדובר בעסקים קטנים ובינוניים ובתעשיות לא טכנולוגיות אשר פערי הידע הגדולים שלהם גורמים לפערים של ממש במימוש ה- DDI ולפערי פריון משמעותיים. הממשלה כמממנת קיימים מקרים רבים בהם הממשלה מבינה את התועלת הכלכלית המשמעותית הצפויה מביצוע מהלך מסוים אשר אינו קורה באופן עצמאי בשוק. הסיבה לאי-קיומו תתכן בשל חוסר מודעות, פערים

13 13 תרבותיים או חוסר כדאיות כלכלית של חברות לנקוט במהלך. במקרים אלו, הממשלה בוחרת לתמרץ את החברות לנקוט בהתנהגות הרצויה בעזרת מענקים או תמיכה עקיפה בהטבות שוות כסף. לדוגמה, המדינה תומכת בקידום חדשנות במחקר ופיתוח הנעשית על ידי המדען הראשי, או באמצעות מתן הטבות מס בעת שילוב ראוי של אוכלוסיות מטרה )כגון חרדים(. בעזרת הטבות שונות מעודדת הממשלה הטמעה של תהליכי מחקר ופיתוח בחברות אשר באופן טבעי, ללא המרצה כלשהיא, לא תבצענה תהליכים כאלו. תפקידה של המדינה כמממנת צריך שיתמקד בחברות בעלות פוטנציאל גבוה להפקת תועלת כלכלית אשר ללא עזרת הממשלה יתעכבו באימוץ תהליכי.DDI חברות אלו כוללות מיזמים טכנולוגיים, עסקים קטנים ובינוניים ותעשיה לא טכנולוגית. בתפקידה כגורם מממן, באפשרות הממשלה לקדם DDI בקרב המגזר הפרטי באמצעות מימון ממשלתי ישיר, כלומר על ידי מתן מענקים כספיים לעסקים מבוססי,DDI וכן באמצעות מימון עקיף, כלומר, על ידי מתן הטבות מס לעסקים מבוססי.DDI עם זאת, התמיכה העיקרית של הממשלה כגורם מממן המעודד DDI היא על ידי מתן תשתיות תומכות לעסקים קטנים ובינוניים ותעשיות לא טכנולוגיות. חברות אלו ציינו את החסם הטכנולוגי כחסם משמעותי ביותר שלהן במימוש DDI כחלק מהתרבות העסקית והארגונית שלהן. הממשלה כרגולטור יצירת סביבה רגולטורית מתאימה לאימוץ ועידוד חדשנות, תוך שמירה על המגבלות המתאימות התאמת החקיקה בנושא פרטיות ומאגרי מידע וקביעת אמות מידה משפטיות לאי שחרור מידע יצירת ארגז כלים לטיפול במידע בעל אופי פרטי והפעלתו על ידי גופי הממשלה קביעת רגולציה המעודדת פתיחת מאגרי מידע של גופים פרטיים במטרה לשכלל שווקים הממשלה כמחנכת הכשרת הדור הטכנולוגי העתידי הנדרש בעידן המידע והעלאת המודעות לתועלות ה- DDI בחברות הישראליות הוספת מסלולי הכשרה ל- Scientists Data הכשרות וירטואליות להעלאת המודעות ל- DDI והקניית מיומנויות בסיסיות החדרת התפיסה של שימוש בנתונים כרובד בסיסי לניהול במאה ה- 21 הממשלה כמממנת מתן תמריצים ליישום ואימוץ תהליכי DDI בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ובתעשיות לא טכנולוגיות התייחסות ל- DDI באופן דומה למו"פ תעשייתי בעניין מנגנוני עידוד ותמרוץ מתן תשתיות טכנולוגיות )ענן, תוכנות...( לעסקים קטנים ובינוניים ולעסקים לא טכנולוגים

14 14 שלושה סוגי מהלכים לקביעת מדיניות ניתן לדמיין שלושה מצבי עולם אפשריים בקביעת מדיניות לקידום ה- DDI בישראל: מדיניות מאפשרת המובילה למימוש הפוטנציאל הכלכלי של,DDI מדיניות מגבילה המעכבת ומונעת את מימוש הפוטנציאל ואי-נקיטת מדיניות כלומר שמירת המצב הקיים ללא שינוי במדיניות הנהוגה בישראל. מדיניות מאפשרת היא כזו הנוקטת בצעדים שונים העולים בקנה אחד עם המטרה של מימוש הפוטנציאל הגלום ב- DDI כגון קיום עקרונות הממשל פתוח המקובלים בעולם, פתיחת מאגרים ממשלתיים תוך הגדרת אמות מידה משפטיות להגנת הפרטיות והעמדה של מסגרת רגולטורית התומכת ב- DDI. לקביעת מדיניות מאפשרת חשיבות רבה, ורק בידה הכוח להוביל למימוש הפוטנציאל הגלום ב- DDI. ההשפעות של מדיניות מאפשרת: פריון שיפור הפריון כתוצאה מהגדלת התפוקות ללא שינוי בתשומות צמצום פערים בין ישראל לארה"ב וה- OECD צמיחה כלכלית גידול בהכנסות ורווחיות החברות בסביבה המעודדת DDI צמיחת מיזמים עסקיים חדשים המבוססים על עיבוד והנגשת מידע DDI כגורם מבדיל בין חברות משגשגות למדשדשות, בעיקר בתחומים כמו עסקים קטנים ובינוניים או תחומים בהם השימוש במידע משנה את חוקי המשחק, לדוגמה במקרים של שימוש בביג דאטה מול אי- שימוש עסקים קטנים ובינוניים צמצום פערי הפריון בינם לבין שאר העסקים בישראל ובעולם הורדת חסמים לעסקים בעלי קושי לאיסוף המידע בעצמם או ההון הנדרש לרכישת המידע ערכים חברתיים הגברת השקיפות מפחיתה שחיתות ומעודדת ביקורת ומעורבות ציבורית המובילים לדמוקרטיה תקינה הנגשת ושיפור שירותי הממשלה לאזרח תחרותיות הדבקת הפער במדדים מובילים עם המדינות המתקדמות בעולם ושמירה על רמת תחרותיות גבוהה של המשק הישראלי מול העולם יוקר המחייה הגברת התחרות על ידי כניסת סטרטאפים וצמיחת העסקים הקטנים והבינוניים מאגרי המידע הציבוריים והפרטיים הנפתחים מאפשרים לצרכן לקבל החלטות שקולות יותר לגבי הוצאותיו

15 15 מדיניות מגבילה לא זו בלבד שאינה מעודדת, אלא אף מערימה קשיים בפני הגורמים השונים המעוניינים לפתח תהליכי.DDI קשיים אלו כוללים אכיפה נוקשה של חוק מאגרי המידע והגדרת כללים נוקשים ובלתי סבירים בכל הקשור לפרטיות. ממשלות הנוקטות במדיניות זו אינן מפרסמות מידע ממשלתי כמקובל והמידע המפורסם אינו מונגש כראוי. גישה זו אף מתעלמת מפתרונות טכנולוגיים המאפשרים לפרסם מידע ללא פגיעה בפרטיות. ההשפעות של מדיניות מגבילה: פריון אי-מימוש הפוטנציאל הטמון ב- DDI לצמצום פערי פריון חברות שכן יצליחו להתגבר על החסמים יידרשו להשקעה גבוהה בהון ובכוח אדם דבר אשר ישפיע על הפריון עסקים קטנים ובינוניים לחברות הגדולות יתרון באיסוף וניהול המידע דבר המוביל לאי-סימטריות בשוק ומקשה על עסקים קטנים ובינוניים להתחרות, להעלות את הפריון ולצמצם פערים עם המשק תחרותיות פגיעה בקהילת הסטרטאפים מבוססי המידע פוגעת למעשה גם בסביבת החדשנות של ישראל ישראל תישאר מאחור לעומת המדינות המובילות בעולם המאמצות עקרונות ממשל פתוח ומעודדות DDI באופן אקטיבי כל אלה יפגעו בתחרותיות של ישראל למול העולם צמיחה כלכלית חברות יירתעו מאיסוף מידע וניתוחו ועל כן לא יוכלו לממש במלואו את הגידול בהכנסות הצפוי מהטמעת DDI במידה והמידע איננו פתוח, סטרטאפים מבוססי מידע לא יקומו או יתקשו לשרוד והמידע ו- DDI יהפוכו להיות נחלתם של השחקנים הגדולים בלבד ערכים חברתיים חוסר שקיפות אינו מאפשר קידום ערכים חברתיים קושי בשיפור השירות לאזרח איסוף "פיראטי" עצמאי של מידע ופרסומו על אף כי יתכן ואינו מלא או מדויק עלול להוביל להטעיות ומסקנות שגויות יוקר המחייה היתרון של שחקנים הגדולים יגבר כך שיוכלו להפוך למונופול מידע. רמת התחרות במשק לא תשתפר וכתוצאה מכך הדבר יקשה על הורדת יוקר המחייה מצב של אי קביעת מדיניות כמוהו כשימור המצב הנוכחי - 'מה שהיה הוא שיהיה'. המדינה אינה מונעת DDI באופן אקטיבי אך גם אינה מקדמת אותו. בעולם כזה בראש ובראשונה הסיכוי למצות את הפוטנציאל האדיר הטמון ב- DDI קטן מאד עד אפסי. התוצאה המשמעותית ביותר של אי-קביעת מדיניות היא יצירת חוסר וודאות במשק בכל הנוגע למידע ולקידום.DDI תוצאה זו בהכרח תוביל לתועלת פחותה מתוצאה של מדיניות מעודדת. ממשל פתוח כאמצעי ליישום DDI הכלי המשמעותי ביותר לעידוד DDI הוא אימוץ פרקטיקות ממשל פתוח המנגיש לציבור מאגרי מידע ממשלתיים בעלי תועלות כלכליות וחברתיות תוך הגנה על פרטיות האזרחים וביטחון המדינה. על המדינה מוטלת האחריות להנגשת המידע תוך הסרת חסמים תהליכיים, טכנולוגיים ורגולטורים מעכבים בעידן הדיגיטלי מידע הוא בעל ערך רב ומהווה זרז )קטליזטור( לפעילות כלכלית. בפתיחתם של מאגרי מידע הממשלה מעודדת למעשה שימוש ב- DDI ומאפשרת את מימוש הפוטנציאל הטמון בו. במחקר שבוצע באירופה לאחרונה נמצא כי פתיחת מאגרי מידע ציבוריים עשוי להגדיל את התמ"ג במדינות EU28 בשנת 2020 ב- 10 מיליארד. שילוב יכולות ביג דאטה במטרה לקבל החלטות מבוססות נתונים יתרמו לתמ"ג כ- 100 מיליארד בשנת for( 2020 Warsaw institute economic studies and demos EUROPA, 2014(. אם נשליך את הנתונים הללו על ישראל, פתיחת מאגרי מידע להגדיל את התמ"ג בכ- 700 מיליון ואילו שילוב יכולות ביג דאטה במטרה לקבל החלטות מבוססות נתונים יתרמו לתמ"ג כ- 7 מיליארד ב ממשל פתוח הוא תפיסת עולם המקדמת שלושה ערכים: הנגשת מידע ממשלתי לציבור, עידוד השתתפות ציבורית אשר תשפר את יעילות הממשלה ואיכות החלטותיה ולבסוף, עידוד שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה וכן בינם לבין גופים עסקיים ומהמגזר השלישי. הנגשת המידע היא אבן הבסיס לממשל פתוח וברשותה שלוש דרגות של פעולה: שחרור מידע על פי בקשה )יישום חוק חופש המידע(; פרסום ייזום של מידע; ופתיחת מאגרי מידע ציבוריים. ניתן להסתכל על התועלות המופקות מממשל פתוח בשני מישורים: ממשל פתוח כמנוע ל- DDI בעל תועלות כלכליות עידוד חדשנות המובילה לפיתוח יוזמות עסקיות, מוצרים ושירותים חדשים הורדת חסמי כניסה כתוצאה מטיפול במידע א-סימטרי ערך כלכלי למגזר הציבורי כתוצאה ממצוינות תפעולית ומצוינות בשירות. פעילות זו כוללת מיצוי משאבים קיימים ומקסום התפוקה שיתוף המידע בין גופים ממשלתיים וטיוב המידע הממשלתי תוך כדי השימוש בו, יסייע בשחרור מידע איכותי לציבור

16 16 ממשל פתוח כמנוע לקידום ערכים חברתיים בריזומטר זיהום אוויר בזמן אמת האפליקציה מנגישה מידע לגבי זיהום אוויר בזמן אמת לפי מיקום גיאוגרפי - עד לרמת הרחוב הבודד. האפליקציה מסתמכת על מידע שנאסף בתחנות ניטור איכות אוויר הפרוסות ברחבי ישראל, ועל בסיס מודלים שפיתחה, מחשבת מהי רמת זיהום האוויר במיקום המבוקש. האפליקציה יוצרת ערך רב למשתמשים בכך שהם יכולים להתאים את פעילותם )ספורטיבית, טיול ועוד( לפי תנאי הסביבה, ואף לבחור אזור לטיול או למגורים על בסיס מידע זה. בישראל, בולט בעיקר היעדרו של המידע על חקיקה והוצאות הממשלה. אינדיקציה נוספת להישארותה של ישראל מאחור היא זמינותם של מאגרי המידע, פתיחתם והנגשתם לציבור הרחב. בעוד שמדינות המובילות בתחום מנגישות דרך פורטל המידע הממשלתי )data.gov( עשרות ואף מאות אלפי מאגרי מידע לציבור, בישראל יש גישה ל- 300 מאגרי מידע בלבד. לא זו אף זו, רק 50% מהמאגרים הם קריא מכונה לעומת 90% בארה"ב ו- 95% בבריטניה. החל מסוף 2014 חלו מספר התפתחויות בקידום הממשל הפתוח בישראל. הושק מסמך עבודה מעודכן הקובע את תכנית העבודה לשנים לקידום התחייבויות יוזמת ממשל פתוח. במקביל, החלטת ממשלה 2097 הדנה בהרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, ממריצה מחדש את הדיון בממשל פתוח בכלל ופתיחת מאגרי מידע בפרט. מספר מאגרי המידע הפתוחים בכל מדינה, הגברת השקיפות והפחתת השחיתות. חשוב לזכור כי לא כל פתיחת מאגר מידע מעודדת שקיפות. חשוב להימנע ממס שפתיים של פתיחת מאגרים שוליים בעלי ערך נמוך הנגשת מידע היא צעד הכרחי כדי לתת לציבור אפשרות להביע את עמדתו ולתרום מזמנו. על ידי כך ניתן להגדיל את ההשתתפות הציבורית ואת שיתוף הפעולה עם הממשלה שימוש בחוכמת ההמונים לקבלת החלטות ממשלתיות או ייזום החלטות חדשות העקרונות המנחים ליצירת ממשל פתוח על מנת שממשל פתוח יהווה כלי משמעותי לקידום ופיתוח DDI עליו לאפשר את התשתית הנדרשת לשחרורו של מידע ממשלתי מתוך ההבנה כי המפתח ל- DDI הוא למעשה המידע עצמו. על מנת לעודד שימוש במידע בכלל ויצירת חדשנות בפרט יש גם חשיבות לאופן שבו המידע מונגש. מידע שאינו זמין ואינו קריא למכונה מקשה על השימוש בו לצרכים מתקדמים. לבסוף, ממשל פתוח מעודד DDI הוא כזה המעודד גם יצירת סביבה חדשנית תומכת. העיקרון המוביל הוא שינוי הפרדיגמה מ"סגור כברירת מחדל" Close( )by default ל"פתוח כברירת מחדל" default(,)open by כך שהמידע פתוח ונגיש לציבור אלא אם יש סיבה עקרונית להגביל את הגישה אליו. הסיבות להגבלת הגישה הן פגיעה בביטחון המדינה או פגיעה בפרטיות. זהו עיקרון חשוב בקידום DDI שכן חדשנות, כשמה כן היא, קשה לצפייה ולחיזוי. אין אנו יודעים להגדיר מראש את כל אותם השימושים האפשריים של המידע והתועלות הנגזרות מהם ועל כן עלינו ליצור קרקע פורייה ליצירת חדשנות מבלי להגבילה בתחומים או מיידעים. באותה נשימה חשוב להזכיר כי פתיחת מאגרי מידע כרוכה בעלויות הנובעות מהטיוב הנדרש של המאגר, אינטגרציה בין מערכות שונות, פיתוח הממשק למשתמש ועוד. מסיבה זו, על אף ש"פתוח כברירת מחדל" היא המדיניות הנכונה על פיה יש לפעול, לעיתים יש לתעדף בין המאגרים בשל אילוצי משאבים. במקרים אלו יש להנגיש תחילה את המאגרים בעלי התועלת הגבוהה ביותר, כפי שיפורט בהמשך מחקר זה. ממשל פתוח בישראל ישראל נשארה מאחור בכל הקשור לממשל פתוח ומנסה בשנים האחרונות לעורר מחדש את הדיון בנושא הדיון סביב הממשל הפתוח בישראל קיבל תנופה משמעותית בימי השר לשעבר מיקי איתן כאשר נשא בתפקיד השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור. במהלך חלו מספר אירועים משמעותיים כמו חניכת אתר data.gov.il והצטרפותה של ישראל לשותפות ממשל פתוח הבינלאומית, אך בשנתיים האחרונות הפער בין ישראל למדינות המתקדמות גדל ונכון להיום ישראל נשארה מאחור. בדוח שפורסם ב הבוחן את עמידת ישראל בהתחייבויותיה ליוזמת הממשל הפתוח העולמית נמצא כי מתוך 13 ההתחייבויות, שמראש העמידו יעדים צנועים, מימשה ישראל רק שתיים מהתחייבויותיה באופן מלא ושלוש נוספות מומשו באופן משמעותי )ישראל דוח התקדמות (. בנוסף, בין 2013 ל צנחה ישראל מהמקום ה- 24 למקום ה- 40 במדד המידע הפתוח העולמי. השינוי במיקומה של ישראל מדגיש את הישארותה מאחור, שכן עיקר הירידה נובע מזינוק של מדינות רבות במעל המדד כמו צ'כיה שזינקה מהמקום ה- 30 למקום ה- 12 והודו שזינקה מ- 27 ל- 10. על פי המדד ישראל מקסיקו נורבגיה שוויץ גרמניה צרפת בריטניה ארה ב קנדה

17 17 חסמים לקיומו של ממשל פתוח בישראל קיימים מספר חסמים העומדים בפני ממשל פתוח ופתיחת מאגרי מידע בישראל וניתן לחלקם לשלוש קבוצות: חסמים תהליכיים, חסמים טכנולוגים ואתגרים נוספים במיצוי ה- DDI. שתי קבוצות החסמים הראשונות מונעות שחרור מאגרי מידע בצורה פתוחה, זמינה ויעילה ואילו האחרון מקשה על צרכני המידע השונים לעבד את המידע וליצור חדשנות. החסם התהליכי הראשון הוא אי קיומם של תהליכים דיגיטליים. בממשלה הנשענת על פקס ונייר לא יתכנו תשתיות תהליכיות או טכנולוגיות מתקדמות. מסיבה זו מעבר של הסקטור הציבורי להתנהלות בעזרת תהליכים דיגיטליים, כפי שמוביל מטה ישראל דיגיטלית, מהווה נדבך בסיסי בלעדיו לא תתכן בניית מאגרי מידע בעלי תועלת ושיתופם. חסם תהליכי נוסף הוא אי-קיומה של מדיניות מבוססת מידע ונתונים בממשלה, זאת מאחר וצריכת מידע על ידי הממשלה עצמה ודרישה של הדרג הניהולי למדיניות מבוססת מידע ונתונים, תוביל ליצירת מאגרי מידע ממשלתיים אמינים ונגישים אשר ניתן יהיה לשתף בם גם את הציבור. כיום, קיים קושי ממשי לספק לעובדי הממשלה מידע מהימן, על אחת כמה וכמה להנגיש אותו לגורמים חיצוניים. אי-קיומה של תרבות ארגונית פנים ממשלתית של שחרור מידע הפועלת תחת העיקרון של "סגור כברירת מחדל" מהווה גם כן חסם תהליכי. מצד אחד ישנו חוסר מודעות לתועלות הרבות שבשחרור מידע; מצד שני, מידע נתפס ככוח שבעצם שחרורו לרשות הרבים, גורם לפקיד לוותר על ריבונותו ויתרונו וחושף אותו עצמו לביקורת הציבור. גם היכן שקיימת מודעות ומוכנות, שחרור מאגרי מידע דורש משאבים כספיים ואנושיים ועל כן משימה זו, אשר על פי רוב לא נמצאת בראש סדר העדיפויות אינה מתוקצבת. תשתיות מידע חסרות והקושי בביצוע אינטגרציה של נתונים מהווים חסמים טכנולוגיים המעכבים הימצאותם של מאגרי מידע רלוונטיים, מהימנים המאפשרים קבלת תמונה רחבה החוצה משרדים. חסמי התשתית התהליכית והטכנולוגית הם החסמים העיקריים הקיימים כיום. לראייה, הסיבה העיקרית לדחיית הבקשות היא חוסר יכולתה של המערכת לשחזר ולאחזר מידע. העילה המרכזית לדחיית בקשות לחופש המידע הייתה בנימוק שאין אפשרות לאתר את המידע המבוקש. פרטיות לדוגמה, הייתה מקור הדחייה ב- 9% מהמקרים בלבד בשנת אחריות הממשלה לקיומו של ממשל פתוח אינה בקביעת החלטות ממשלה ומיפוי מאגרי המידע הקיימים בלבד. מהלכים מסוג זה, אל די להם לבדם לקדם ממשל פתוח בישראל ולסגור את הפער שנוצר בין ישראל למקבילותיה בעולם. על הממשלה ליצור סביבה מאפשרת המסירה את החסמים התהליכיים והטכנולוגים הקיימים, בין אם דרך חיזוק הממשלה כצרכנית מידע, יצירת קווים ועקרונות מנחים לאיסוף, שיתוף ואינטגרציית מידע, ובין אם דרך עידוד תרבות ארגונית תומכת. יצירת סביבה רגולטורית המאפשרת ממשל פתוח תוך הגנה על הפרטיות האחריות להוציא לאור את פוטנציאל ה- DDI תוך הגנה מרבית על הפרטיות, מוטלת על הממשלה. עולם המשפט לעולם יעקוב אחר פרדיגמות חברתיות. לאחר ששינויים ומהפכות בתפיסה החברתית תרבותית מתרחשים, או אז מבשילים התנאים לביצוע שינויי חקיקה התומכים בהם. לאחר שבשנת 2011 יצא העם לרחובות בעקבות המחאה החברתית בשנת 2013 הבשילה החקיקה המתמודדת עם סוגיות יוקר המחיה, חוק הריכוזיות, ושנתיים לאחריו חוק המזון. בהתאם, כיום, מנגנוני הגנת הפרטיות המושתתים בעיקרם על חוק הגנת הפרטיות שנחקק בשנת 1981, מבוססים על העיקרון לפיו "ביתו של אדם הוא מבצרו" ועל גישה אבסולוטית לפיה על המדינה לשמור על פרטיותו של האדם. גישה זו נובעת מגישת הדור שראה בפרטיות כמקדש בניגוד מוחלט לתפיסת הפרטיות בקרב הדור הצעיר כיום, ובשילוב עם הקצב האיטי בו נעה החקיקה. גורמים אלו מובילים למציאות בה הרגולציה אינה תואמת לעובדה כי אנונימיות ופרטיות אינם מושגים אבסולוטיים )כלומר בסיטואציות שונות המוכנות של הפרט לאיסוף וחשיפת מידע שונה(, כמו גם להימצאות גופים פרטיים רבים המחזיקים במידע של אנשים )עמיחי-המבורגר ופרז, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2012(. ניתן ורצוי להתאים את המסגרת הרגולטורית באופן שהאינטרס הציבורי והפרטי שבהגנת הפרטיות יישמרו, אך יחד עם זאת יתאפשר שימוש מרבי במידע. להלן עיקרי המאפיינים למדיניות המעודדת DDI תוך שמירה מקסימלית על פרטיות ואבטחת מידע: 1.1 דינאמיות וגמישות - כדי שרגולציה תהיה אפקטיבית ותקדם שימוש במידע, עליה לתמוך בהתפתחות הטכנולוגית המהירה על ידי מתן גמישות לשינויים טכנולוגיים. גמישות זו יכולה להיווצר על ידי ייצור רגולציה המקנה לדרג המקצועי שיקול דעת מסוים המאפשר את עדכון הנורמות והסטנדרטים הטכנולוגיים בזמן אמת, בתוך גבולות החקיקה הקיימת 2.2 הסכמה מלאה - סקרים רבים מראים כי הדרישה להסכמה מלאה ווולונטרית של האדם הפרטי לאפשר שימוש במידע שהוא מייצר לרוב אינה יעילה, מאחר ומרבית האנשים אינם בקיאים ואין להם ענין בכך, ובפעמים רבות פועלים בניגוד לאינטרס של עצמם. לכן, יש לבחון את הפרדיגמה

18 18 המדינה(, בהתבסס על הטענה כי המידע שייך לציבור ועל כן שומה עליו להיות ברשותו. מבחינה אידיאלית, יש לפתוח לציבור את מאגרי המידע כולם - כברירת מחדל default"(.)"open by לא זו אף זו, עליהם להיות נגישים וזמינים בפניו, למעט במקרים חריגים. עם זאת, עד הבשלת התנאים לקיום חזון זה, נדרשים משרתי הציבור האמונים על תחום פתיחת מאגרי המידע לתעדף את מאמציהם ופעולתם לטובת פרסומם תחילה של מאגרי המידע המשמעותיים ובעלי פוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר. היצע וביקוש למאגרי המידע בבריטניה )מצטבר עד שנת 2014( 250, , , ,000 50,000 Transport Business & Economy Education Defence Crime & Justice Health Society Government Mapping Government Spending Towns & Cities Environment 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 מספר המאגרים הרווחת באשר להסכמה לשימוש במידע. המנגנון הקלאסי לגבי חשיפת מידע הוא מנגנון מסוג opt- in המצריך הסכמה מלאה ואקטיבית של אדם כדי לחשוף את המידע האישי שלו, כשמנגד קיים מנגנון מסוג opt-out שמשמעותו היא שהמידע מפורסם כברירת מחדל, אך לכל אדם המעוניין באי-חשיפתו אפשרות לבקש את הסרתו 3.3 העברת האחריות למשתמשים - בקווים המנחים למדיניות הגנת מידע תוך שמירה על הפרטיות של ה- OECD, רווח המונח 'אחריותיות',)Accountability( אשר לפיו האחריות תעבור לגופים הצורכים את המידע או לגופים המפיצים אותם, בניגוד להגבלות הקלאסיות שאינן מאפשרות את השימוש לחלוטין privacy( OECD )guidelines, אנונימיזציה - בידי המדינה קיים מידע רב שהוא בעל אופי אישי ולכן עליה לשמור עליו כדי לא לפגוע בפרטיותם. יחד עם זאת, מידע זה הוא בעל ערך רב ולכן כדי לעשות בו שימוש ללא פגיעה בפרטיות האזרחים, ניתן להגדיר סטנדרטים שונים לשימוש בו, ביניהם הדרישה לאנונימיזציה, כך שיתאפשר שימוש ללא חשיפת פרטים אישיים. כיום קיימות שיטות רבות לביצוע אנונימיזציה תוך פגיעה מינימלית באיכות המידע שנחשף 5.5 פיקוח על שימוש במידע - אחד המרכיבים ההכרחיים למדיניות טובה המקדמת,DDI הוא גוף שיפקח על השימוש במידע בקרב גופים במגזר הפרטי ויאכוף את הסטנדרטים לאבטחת המידע. אכיפה אפקטיבית תשפר את ההגנה על הפרטיות וכתוצאה מכך גם תגרום לעידוד חשיפת מידע נוסף כיום, מנגנוני ההגנה על הפרטיות אינם אפקטיביים דיים ונתמכים על חקיקה ישנה אשר אינה תואמת את המציאות העכשווית. חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע בישראל אינם תואמים את המציאות הדיגיטלית, ובעיקר אינם מאפשרים את הגמישות הנדרשת כדי שיישארו רלוונטיים לקצב ההתפתחות הטכנולוגית של האיומים על הפרטיות ויכולות ההגנה על המידע. מיפוי מאגרי המידע הממשלתיים עשרות אלפי מאגרי מידע ממשלתיים קיימים אך לא לכולם פוטנציאל זהה לתרומה כלכלית וחדשנות. ישנם מאגרי מפתח אשר פתיחתם לציבור צפויה להניב תרומה כלכלית נרחבת ועל כן יש לשחררם תחילה בבסיסו, החזון של ממשל פתוח דוחק בממשלות וגופים ציבוריים לפתוח את כלל המידע שברשותם לציבור )תוך התחשבות בנושאי פרטיות וביטחון ממוצע מניתוח הביקושים למאגרי מידע בבריטניה )מהממשלים הפתוחים המובילים בעולם( ברור כי ישנם תחומים כמו תחבורה, כלכלה ועסקים, וחברה אשר הביקוש למאגרי מידע בהם גבוה מאד, ולמרות שמספר מצומצם של מאגרים פורסמו בהם, מספר ההורדות שלהם גבוה. בהסתכלות מערכתית, ברי כי על נושאים אלו להיות בתעדוף גבוה בשלב הראשון של פתיחת מאגרי המידע הממשלתיים בישראל. מאידך, ניתן להבחין בקיומן של קטגוריות אשר להן ביקוש נמוך ולמרות שפע המאגרים שפורסמו בהן, כמות ההורדות בהן נמוכה. בהסתכלות מערכתית, אין מנוס, על מאגרים אלו להיות בתעדוף נמוך יותר. העמקה בהבנת הביקוש למאגרי המידע בקטגוריות השונות, מגלה שתי תופעות חשובות בביקוש למאגרי המידע אשר גוזרות משמעויות על תהליך התעדוף: 1.1 מאגרי מידע מבוקשים ביותר - בכל קטגוריה יש קבוצה מצומצמת של מאגרי מידע שהביקוש אליהם גבוה מאד. מספרם מהווה רק 1% מתוך כלל מאגרי המידע שפורסמו, אולם הם מחוללים כ- 60% מההורדות. לכן, בשלב הראשון יש לפתוח את מאגרי המבוקשים בכל הקטגוריות השונות. כחלק מהמחקר נסקור את חמשת המאגרים בעלי הביקוש הגבוה ביותר בכל תחום בבריטניה תוך הבאת דוגמאות מהעולם לשימושים כלכליים וחדשנות המבוססת על מאגרים אלו 2.2 ביקוש משמעותי - תופעה נוספת שקיימת בכל הקטגוריות היא שרובם המכריע של המאגרים המפורסמים משמשים את הציבור, ורק חלק קטן מהם לא משמש את הציבור )33% בממוצע(. עובדה זו מאששת את הצורך בקביעת מדיניות של "פתוח כברירת מחדל" מכיוון שקיים שימוש ברוב המכריע של המאגרים. בשלב השני, לאחר פרסום מאגרי המידע המבוקשים, יש להמשיך לפרסם כמה שיותר מאגרים תוך בחינת הקטגוריות בהן מאגרי המידע יוצרים את הערך הרב ביותר )בעלי הביקוש הגבוה ביותר( מספר ההורדות

19 19 הטבלה הבאה מתארת עבור כל קטגוריה את התפלגות הביקוש למאגרי המידע בה. כך לדוגמה, ל- 33% מהמאגרים בקטגוריית עסקים וכלכלה לא היה ביקוש: ביקוש עסקים וכלכלה פשע וצדק ביטחון חינוך סביבה פעילות הממשלה הוצאות הממשלה בריאות מיפוי חברה רשויות מקומיות תחבורה 27% 25% 20% 40% 21% 40% 44% 34% 27% 46% 32% 33% ללא ביקוש )0 הורדות( 67% 73% 76% 58% 75% 58% 53% 65% 68% 49% 63% נמוך )0-200 הורדות( 60% 3% 1% 3% 1% 3% 1% 2% 1% 4% 4% 3% בינוני ) הורדות( 4% 3% 0.3% 1% 1% 1% 1% 1% 0.2% 1% 1% 1% גבוה )1000> הורדות( 3% חשוב לציין כי מנגנון התעדוף בוחן מהי תרומתם הכלכלית של מאגרי המידע בקטגוריות השונות, והוא שם בידי הגורמים הממשלתיים האמונים על ממשל פתוח - כלי לבחינת הכדאיות הכלכלית של פתיחתם. כמובן שקיימים מאגרים אשר הפוטנציאל הכלכלי שלהם מוגבל, אך מאידך יש להם תועלות ערכיות חברתיות רבות אשר אך יאה כי יילקחו בחשבון בתהליך פתיחת המאגרים. Climate Corporation בארצות הברית, חברת The Climate Corporation מפיצה מגוון של מאגרי מידע המסייעים לחקלאים להתמודד עם שינויים במזג האוויר. החברה מבצעת ניתוחים מורכבים של המידעים הרלוונטיים כדי לעזור לחקלאים להגביר את היעילות ולהגדיל את הרווחיות מהגידולים שבאדמותיהם. בחברה זו יושבים כ- 200 מדענים, המנתחים בכל יום כ- 50 טרה ביטים של מידע הקשור למזג אוויר. למעשה, המוצר של חברה זו הוא התובנות המופקות מניתוח המידעים שבמאגרי המידע הרבים, המאפשרות לחקלאים לשפר את רווחיות גידוליהם. חברה זו נמכרה בשנת 2013 בכמיליארד $. אחרית דברים DDI הוא צעד הכרחי ונדרש להפיכתה של מדינת ישראל למדינה מודרנית בעלת חוסן חברתי וכלכלי כפי שהראינו במסמך זה, ל- DDI תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית וטמון בו המפתח לצמיחה ושגשוג. לא בכדי בחרו מדינות רבות להשקיע בו תשומת לב רבה וגיבשו מדיניות מעודדת סביבה המכירה במידע כתשתית חיונית ובחדשנות כמנוע צמיחה לאומי. העובדה כי ישראל אינה מצליחה לצמצם את פערי הפריון בינה לבין המדינות המפותחות וארה"ב בפרט, מהווה אבן נגף ביכולתה להתחרות עם מדינות העולם וכן מכשול בהתמודדות עם סוגיות משמעותיות כגון יוקר המחיה. במחקר זה סקרנו את הפוטנציאל העצום הטמון ב- DDI לצמיחתן הכלכלית של החברות ועל המשק כולו אך נוכחנו היטב לדעת כי הפוטנציאל עוד רחוק מלהיות ממומש. לעידוד אימוץ, הטמעה ושימוש ב- DDI השפעה ישירה על הפריון של החברות ושל המשק כולו, ובכוחו לסייע למדינת ישראל להתמודד עם משימת צמצום פערי הפריון בינה לבין המדינות המפותחות וארה"ב בפרט. בידי הממשלה טמונים הכוח והיכולת לקדם תחום מהותי זה על ידי קביעת מדיניות מאפשרת.DDI מדיניות שכזו תוביל לצמיחת עסקים קיימים, להתפתחות תעשיות מידע חדשות, לסגירת פערים בין ענפים שונים במשק וכתוצאה מכך להשפעה ניכרת על המשק הישראלי כולו. התרשים הבא ממחיש את תפקידי הממשלה והתועלות הצפויות מהגשמת תפקידים אלו. הממשלה כצרכנית מידע הממשלה כספקית מידע הממשלה כרגולטור הממשלה כמחנכת הממשלה כמממנת יצירת סביבה מעודדת חדשנות וצריכת מידע שינוי בהתנהגות של ארגונים במשק יישומים חדשניים הנובעים מניתוח נתונים 5% צמיחה בפריון 54 מיליארד תוספת לתמ ג

20 2. הקדמה 20 Data really is the new oil. Data is a raw material for information businesses, just as oil is a raw material for fuel and plastics businesses. Data is also everywhere, it is cheap, and it can deliver huge rewards both in terms of services and financial returns Neelie Kroes 3 בשנים האחרונות העולם עובר מהפיכה שקטה המצאת מנוע הקיטור בסוף המאה ה- 17 אפשרה להפיק אנרגיה ממים ופחם, משאבים שהיו זמינים באותה תקופה, והזניקה את העולם קדימה. ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות המידע בשנים האחרונות, הובילה להכרה במידע כמשאב המשמעותי ביותר בעולמנו כיום. מחד גיסא משאב זה זמין ביותר ומאידך גיסא, הוא איננו מנוצל דיו, לפיכך מי שידע לנצלו בחכמה ייהנה מתועלות כלכליות וחברתיות אדירות. כמות המידע הדיגיטלי בעולם מכפילה את עצמה מדי שנתיים, והמידע קשור לכל דבר ולכל אחד. במקביל התפתחו טכנולוגיות אשר יכולות להפיק ממידע מגוון עצום של תוצרים שעשויים להצעיד את העולם קדימה. הפרקטיקה של הפקת תוצרים חדשניים ממידע נקראת "חדשנות מבוססת מידע" )DDI( ומחקרים רבים מלמדים כי היא הופכת לקטר צמיחה משמעותי. היות והמידע כבר קיים באופן דיגיטלי, ניתן להשתמש בו כמעט באופן מידי בניגוד למשאבים אחרים כמו נפט או גז, אשר כרייתם והפקתם דורשת השקעה רבה. מאגרי המידע הדיגיטליים הקיימים במערכות הממשלתיות והאזרחיות מהווים מקור יקר ערך לחדשנות המאפשרים בין השאר: מוצרים ושירותים חדשניים שלא ניתן היה לספק בעבר, שיטות ניהול יעילות יותר המבוססות על נתוני אמת, שרשראות אספקה יעילות יותר, שיטות שיווק מתקדמות וממוקדות, והשמים הם הגבול. מדינות רבות בעולם קיבלו החלטה להתחיל בניצול משאב זה והחלו בתוכניות לאומיות לקידום השימוש במידע בכלל ויצירת חדשנות בפרט. בשלב הראשון הוחלט על כינון מדיניות ממשל פתוח המעודדת פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים, ולאחר מכן תוקנה רגולציה מאפשרת ומיטבית ואף הוקצו המשאבים הנדרשים ליישומה. לא בכדי, מדינות מובילות בתחום ה- DDI מובילות גם במדדי פריון וחדשנות עולמיים; זאת בין השאר, על שום אותן תועלות אדירות שהניבה עבורן החדשנות שהשכילו להפיק מהמידע הקיים ברשותן. מדינת ישראל בפער גדול בפריון העבודה ונמצאת כיום במקום ה- 25 בעולם 4 הרחק ממדינות המערב המפותחות; בהתאמה, גם רמת התוצר לנפש נמוכה בישראל באופן יחסי, מה שמשפיע על איכות החיים של כל אדם במדינה. פער הפריון בולט אף יותר בתעשייה המסורתית ובעסקים הקטנים והבינוניים בהם פריון העבודה נמוך משמעותית הן מהפריון הממוצע במשק הישראלי והן מהפריון של עסקים דומים במדינות מערביות אחרות. במחקרים רבים נמצא קשר ישיר וחזק בין רמת הפריון לבין קיום תהליכי DDI ברמת המשק, הסקטור, והעסק הבודד, ולכן אחד הגורמים שסומן על ידי ארגון ה- OECD כבעל פוטנציאל משמעותי להגדלת פריון העבודה וכתוצאה מכך גם לצמיחה כלכלית, הוא.DDI במחקר שערכנו נמצא כי שיפור ריאלי ברמת ה- DDI בישראל, יביא לעלייה של כ- 5% בפריון העבודה, צמצום של 3% בפער הפריון בין ישראל לארצות הברית, תוספת של 54 מיליארד לתמ"ג וכן תוספת של כ- 18 מיליארד להכנסות ממיסים. עוד נמצא כי קיים קשר חיובי מובהק בין רמת ה- DDI של חברה עסקית לבין מידת ההצלחה שלה. מעבר לתועלות הכלכליות האדירות שיש לשימוש במידע, קיימות גם תועלות חברתיות שכן חלק מרכזי ביצירת התשתית לקיום DDI כולל פרסום מידע רב המצוי במאגרים ממשלתיים בפומבי. כך למשל, ממשלות רבות קיבלו החלטה לפרסם את כל המידע הניתן לחשיפה שברשותן, במסגרת יוזמה הנקראת "ממשל פתוח". חשיפת המידע הממשלתי לא רק מקדמת אינספור מיזמים טכנולוגיים חדשניים ומהווה זרז לשיפור השירותים הממשלתיים, אלא גם מגבירה את השקיפות הציבורית ואמון האזרחים במדינה. אנו עדים לכך שהעולם עובר מהתנהלות מסורבלת של פקידים, קלסרים וארכיונים, להתנהלות מתקדמת של שירותים מקוונים, עננים ממשלתיים ו- data ;Big אין עוררין על כך שמדינת ישראל חייבת להצטרף למגמה זו כדי להישאר אטרקטיבית ותחרותית לשווקי העולם. מטרת מחקר זה היא לבדוק את הערך של חדשנות מבוססת מידע )DDI( לכלכלה הישראלית תוך בחינת המדיניות הממשלתית הטובה ביותר הנחוצה כדי להפוך את ישראל למעצמת ;DDI מעצמה אשר תדע לממש את הפוטנציאל הגלום ב- DDI לצמיחה כלכלית, שיפור התחרותיות של המשק הישראלי והורדת יוקר המחייה. על מנת להשיג את מטרתו, מתעמת המחקר עם שלוש שאלות עיקריות: מהו הערך הכלכלי שנוצר למדינת ישראל כתוצאה מ- DDI, מהי המדיניות הממשלתית הנחוצה למימוש פוטנציאל זה וכיצד ניתן לזהות מאגרי מידע ממשלתיים אשר יש לשחררם לציבור. 3 ממונה על האג'נדה הדיגיטלית של האיחוד האירופי. 4 לפי מדד Bloombergהעולמי, הבודק חדשנות במדינות העולם.