הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות

Transcript

1 המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות )ע"ר( הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות יום ב, י ב אייר תשע ז, ה- 8 במאי 2017 מלון אינטרקונטיננטל, תל אביב ספר תקצירים יו"ר הכנס: פרופ' רפאל ביאר

2 המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות מדיניות הבריאות )ע"ר( הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות יו"ר הכנס: פרופ' רפאל ביאר יום ב', י"ב אייר תשע"ז, ה- 8 במאי 2017 מלון אינטרקונטיננטל, תל-אביב

3 תוכן עניינים עמ פתיחה - אליק אבירם 5 תכנית הכנס 6 תכנית מושבים מקבילים 7 רשימת הרצאות - לפי א-ב 11 רשימת פוסטרים - לפי א-ב 15 תקצירי הרצאות - לפי מושבים 21 תקצירי פוסטרים - לפי א-ב 91 ועדה מדעית של הכנס: אליק אבירם - יו ר שולי ברמלי-גרינברג, זיו גיל, דן גרינברג, מיכאל הלברטל, אורלי מנור, פאולה פדר-בוביס, ניר קידר, עמיר שמואלי ועדת שיפוט פוסטרים: מיכאל הלברטל - יו ר, דן גרינברג, פאולה פדר-בוביס 3

4 עמיתים יקרים, ברוכים הבאים לכנס המחקר ה- 12 של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בראשותו של פרופ' רפאל ביאר. כמדי שנה הוגשו גם הפעם למעלה מ- 220 עבודות להצגה בכנס והבחירה ביניהן הייתה קשה. התקצירים המכונסים בחוברת זו עוסקים אמנם במגוון רחב של נושאים אך לכולם מטרה אחת - השאיפה לקדם ולשפר את תפקודה של מערכת הבריאות בישראל. מגמה זו התבטאה גם במספר השיא של 288 הצעות מחקר שהוגשו בתגובה לקול הקורא יש לקוות שהפירות של אותם מחקרים שיגיעו לכלל ביצוע, יבואו לכלל ביטוי לא רק בפעילויותיו המגוונות של המכון, אלא גם ימצאו דרכם לשולחנם של קובעי המדיניות וישפיעו על אופן קבלת ההחלטות. השנה התברך הכנס לארח אירוע חשוב נוסף - השקת גליון של THE LANCET שבו סדרת מאמרים מיוחדת למערכת הבריאות הישראלית. אירוע זה מהווה את גולת הכותרת של פעילות שהחלה ביוזמת עמיתים מהקריה הרפואית רמב"ם. יוזמה זו התניעה עשיה מדעית ותרמה תרומה מכרעת לשינוי עמדתם של מערכת העיתון ושל העומד בראשה, פרופ' ריצ'ארד הורטון, כלפי ישראל בכלל וכלפי הישגי מערכת הבריאות שלה, בפרט. המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות גאה לקחת חלק ביוזמה ברוכה זו בה הוא רואה חלק מהשאיפה המאחדת את כול באי הכנס - קלינאים, חוקרים ומנהלים - לעזור למערכת עליה כולנו מופקדים, לעמוד בהצלחה, בצדק וביעילות בפני האתגרים העומדים בפניה. תודות לצוות המכון - זיוה, סיגל, ביאנקה וליאור- שעשו הכול כדי שיהיה לנו כנס מעניין, פורה ומהנה. בכבוד רב פרופ' אליק אבירם המנהל המדעי המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות 5

5 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות יום ב', י"ב אייר תשע"ז, ה- 8 במאי 2017 מלון אינטרקונטיננטל, תל-אביב הרשמה, קפה ותערוכת eposters 09:00-08:00 פרופ' אורלי מנור - יו"ר מליאת פתיחה: 11:00-09:00 ח"כ הרב יעקב ליצמן - שר הבריאות דברי ברכה פרופ' חיים סידר, האוניברסיטה העברית הרצאת אורח טעמי המקרא של ספר החיים פרופ' רפאל ביאר, יו"ר הכנס דברי פתיחה הצגת מחקרים של משרד הבריאות ניר קידר, רגדה ברקאט, ציונה חקלאי, שלומית אבני הפסקת קפה ותערוכת eposters 11:30-11:00 מושבים מקבילים: פירוט בעמודים הבאים 13:30-11:30 ארוחת צהריים ותערוכת eposters 14:15-13:30 הענקת פרס "הפוסטר המצטיין" 14:15-14:30 17:30-14:30 מליאת סיכום: פרופ' קרל סקורצקי - יו"ר השקת גיליון מיוחד של "הלנצט" המוקדש למערכת הבריאות בישראל ברכות: מר משה בר סימן טוב, פרופ' ארנון אפק, פרופ' אבי ישראלי, פרופ' ליאוניד אידלמן מבוא וסקירה: פרופ' ריצ'רד הורטון עורכי הסדרה: פרופ' מרק קלרפילד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' זאהר עזאם הצגת המאמרים: ד"ר ליזה רובין, פרופ' צבי דוולצקי, ד"ר חיתאם מוחסן, פרופ' שמעון גליק, פרופ' אפרת לוי-להד, פרופ' אלן גיוטקוביץ', ד"ר ליאת גרנק, ד"ר אלון גלזברג, פרופ' רפאל ביאר, פרופ' רן בליצר, פרופ' קרל סקורצקי, פרופ' ריצ'רד הורטון 6

6 רשימות מושבים מקבילים מליאת פתיחה 23 ניר קידר הסינוס של תיקוני החקיקה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי 1 24 רגדה ברקאט נתונים תזונתיים בקרב בני הנוער הערביים בישראל, מה באג'ינדה? 2 25 ציונה חקלאי אשפוזים חוזרים - האם זהו מדד איכות ולמי? 3 26 שלומית אבני הצורך במדיניות מודעת עוני במערכת הבריאות 4 מושב א' מדיניות הבריאות - יו"ר: דן גרינברג, ארז און 27 דוד חיניץ דעות ועמדות של בעלי עניין מרכזיים במערכת הבריאות לגבי מדידה ופרסום של נתונים על איכות הטיפול 1 28 רני פלוטניק דמוגרפיה ומעברים - איך תתפלג אוכלוסיית המבוטחים בקופות בעתיד? 2 29 איה בר עוז עמדות בכירים ביחס לחוק ביטוח בריאות ממלכתי - נקודות מפתח לשינוי? 3 30 יובל זולוטוב גורמים המשפיעים על כוונות רופאים להמלצה על קנביס רפואי 4 31 עמית שריר שיתוף הציבור בתכנון ויישום מדיניות בריאות 5 32 מוריה אלן התייחסות ל'שימוש-יתר' במערכות בריאות: סינתזה פרשנית ביקורתית 6 33 אייל כתבן בחינת התנאים לאישור תרומה אלטרואיסטית מן החי: מחקיקה למציאות 7 34 אורי ארד מניעת בדיקות מיפוי עצמות מיותרות במערך הרפואי האמבולטורי הציבורי 8 35 עומר בן אהרון "הזנב הארוך" של הישרדות מטופלים בתרופות אימונותרפיות שהוכללו בסל הבריאות הישראלי - בראי תבניות להערכת התועלת של טיפול בסרטן 9 7

7 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מושב ב' כלכלת בריאות וארגון השירותים - יו"ר: עמיר שמואלי, ארנה טל 36 רות וייצברג בחינת המנגנונים להקצאת כספי סל הבריאות לקופות החולים והצעת מנגנונים נוספים להשלמת הקפיטציה בישראל 1 37 נעה טריקי מגמות באימוץ הסכמי חלוקת סיכון בתהליך הכללת טכנולוגיות חדשות בסל שירותי הבריאות 2 38 יואב כהן לקראת נוסחת קפיטציה בבריאות הנפש: זיהוי מנבאים של צריכת שירותים בישראל 3 39 טובי טננבאום הכללת תרופות בבתי חולים בישראל 4 40 עמיר שמואלי הנטל הכלכלי של פערים בבריאות בישראל הקשורים במצב חברתי-כלכלי 5 41 דנה צפת מימון אמבולנס במקרה אירוע לבבי או אירוע מוחי - מדיניות מצילת חיים ללא תוספת עלות 6 42 מיכל שני האם רפואה טובה חוסכת כסף??? המקרה של מרפאת אי ספיקת לב בבית שמש 7 43 בוריס פונצ'יק האם אשפוז בית לחולים מרותקים לבית עם אי ספיקת לב כרונית יכול לצמצם אשפוזים ולהביא תועלת כלכלית? 8 44 היידי פרייס נערות העוברות הפסקת היריון - מחקר אורך לעיצוב מדיניות 9 מושב ג' איכות - יו"ר: אורה פלטיאל, עינת אלרן 45 ענבל גולדשטיין שימוש במודל frax כבסיס להחלטה טיפולית באוסטאופורוזיס: השלכות על מדיניות בריאות 1 46 פנחס הלפרן בניית מערכת אחידה של מדדי איכות להערכת ושיפור יעילות המלר"דים בישראל 2 47 רפאל הוד פיתוח מודל אלטרנטיבי להערכת טיב הקשרים בין חוויית השירות ליעילותם התפעולית של בתי-חולים 3 48 נסיה גורדון מגמות במדידת איכות במכבי עליית הממוצע וצמצום השונות 4 49 אורה פלטיאל בחירה בחוכמה - בחינת השימוש ב- CT או PET CT במעקב שגרתי של חולי לימפומה א-סימפטומטיים בהפוגה בישראל - מחקר בשיטות מעורבות 5 50 חגית הוכנר האם אנחנו מנצלים נכון את המשאב של מוצרי דם? הערכת הידע והגישה לשימוש במוצרי דם 6 51 ענת עקה-זוהר מגמות במדידת איכות הטיפול בשברים בצוואר הירך במסגרת התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים, מיכל קריגר סיקור לסרטן צוואר הרחם בישראל - תמונת מצב ופערים 8 53 יעל וולף-שגיא ניטור משקל הגוף בגיל המבוגר: ממצאים מהתכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה 9 8

8 רשימות מושב ד' פערים ואי-שיוויון - יו"ר: כלנית קיי, ניהאיה דאוד 54 נוסייבה ריאן-גרה אוריינות בריאות ואשפוזים חוזרים בקרב קבוצות מיעוט 1 55 בלומשטיין צביה ידע לגבי גורמי סיכון ומניעה של אוסטיאופורוזיס בקרב נשים באמצע החיים - הבדלים בין יהודיות ותיקות, עולות מחבר העמים וערביות 2 56 ורדה סוסקולני גורמים מגינים למשקל תקין ולא רק גורמי סיכון להשמנה בקרב ילדים מאוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך: השוואה בין המגזר היהודי והערבי 3 57 יעל קשת אריאלה פופר-גבעון מה קורה כששונות אתנית בקרב צוותים רפואיים פוגשת את אתוס הניטרליות הרפואית? 4 58 קרן דופלט מה תפקידם של בתי הספר לרפואה בצמצום פערים בבריאות? ראיונות עומק עם רופאים 5 59 קתלין אבו-סעד גורמים מתווכים בפערי-בריאות בין ערבים ויהודים בתחלואה כרונית הקשורה בתזונה 6 60 בשיר כרכבי הבדלים אתניים בקרב חולים המאושפזים עם תסמונות כליליות חריפות בישראל - דיווח מהסקר הישראלי לתסמונות כליליות חריפות ACSIS 7 61 נטלי ניר היפגעות ילדים ערבים בישראל מתאונות - איתור ממוקד של מאפיינים ייחודיים בקרב קבוצת סיכון 8 62 דורון מרימס הבדלים באבחון, מעקב וטיפול בחולים עם דמנציה בפריפריה מול אזור המרכז 9 מושב ה' IT וחיסונים - יו"ר: ארנונה זיו, דניאל כהן 63 אירית צ'ודנר שילוב ראוי של התייעצויות מרחוק )Teleconsultations( ברפואה הראשונית בישראל: עמדות רופאי המשפחה, מטופלים, וקובעי המדיניות 1 64 אפרת נטר הפער הדיגיטאלי בתחום הבריאות: האם שימוש באינטרנט לצרכי בריאות קשור לתוצאות בריאות? 2 65 ירון קונלי אוריינות הבריאות המקוונת בישראל לאור צמצום הפערים הדיגיטליים 3 66 אופיר בן אסולי ניתוחי נתונים מתקדמים של מערכות מידע רפואיות לניטור אשפוזים חוזרים: שיטות סטטיסטיות מול שיטות Data Mining 4 67 דורית גולדמן שלושה או ארבעה זנים של שפעת - מי יותר מוגן? 5 68 יפתח שגיא השפעתה של חשיפה תקשורתית על צריכת שירותי בריאות במהלך התפרצות נגיף הפוליו בשנת ענת גסר-אדלסבורג הפעילות מאחורי הקלעים של שיח קבלת ההחלטות של הורים בנוגע לחיסוני ילדים 7 70 רמי יערי אפיון הדינמיקה של התפשטות השפעת הפנדמית של עונת בישראל באמצעות התאמת מודל מתמטי לנתוני בדיקות וירולוגיה וסרולוגיה 8 71 מירב בן נתן פערים ואי-שוויון בחיסון בנים כנגד HPV 9 9

9 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מושב ו המטופל במרכז - יו"ר: שולי ברמלי-גרינברג, זיו גיל 72 תמר מדינה-הרטום 'המטופל במרכז' - טיפולי פוריות והפריה בישראל מנקודת מבטן של המטופלות 1 73 נחמי באום תפקוד הצוותים הרפואיים והמנהליים במערכת הבריאות מעיני מטופלים 2 74 דורון שגיא תכנית חדשנית לליווי מטופלים מאוכלוסיות מוחלשות לצלוח את ה"אתג"ר" שבמעבר בין בית חולים לקהילה 3 75 סיגל שפרן תקוה יצירת חווית מטופל חיובית באמצעות ניהול מקדם מוטיבציה 4 76 רביע חלאילה תשישות חמלה ותחושת סיפוק בקרב מטפלים בלתי פורמאליים בהורים מבוגרים, בחברה הערבית בישראל 5 77 מיכל שטיינמן כשאתיקה משנה מדיניות: צמצום השימוש בהגבלה פיזית 6 78 לימור חן השפעת תפקיד אחות מנהלת-מקרה על מדדי תשואה של מחלקה כירורגית בבית חולים אוניברסיטאי 7 79 אלונית טל תהליך יישום הנחיות מקדימות בקרב מטופלי אשפוז בית במחוז מרכז-מאתגר להצלחה 8 80 דגן שוורץ הערכת תרומתו של מוקד חדש לרפואה דחופה במצפה רמון 9 מושב ז מקצועות הבריאות - יו"ר: שושי גולדברג, יורם וולף 81 יפה הארון אחיות בריאות הציבור בעידן של פיתוח מומחיות בסיעוד 1 82 רינה מעוז ברויאר תפיסות ואפיון פרמדיקים שבחרו בהסבה לעוזרי רופא 2 83 הדר סמואל המחסור באנשי מקצוע ערבים בתחום בריאות הנפש - סיבות ופתרונות 3 84 תמר פרץ האונקולוגיה בישראל מצב נוכחי וכיוונים עתידיים 4 85 מלכה בורו שעות עבודת רופאים מתמחים בעולם ובישראל במבט השוואתי 5 86 חן שטיין זמיר תפקיד רופא הילדים בתחנות לבריאות המשפחה )טיפת חלב( בישראל 6 87 אילת שור הקשר בין תפיסות, עמדות והכשרות של אנשי מקצועות הבריאות ליישום פעילויות קידום בריאות במרפאות - השוואה בין שלושה מודלים של רפואה ראשונית 7 88 אורי גנור עמדות מטפלי בריאות הנפש כלפי מחקר - השפעתה של חשיפה לממצאים אמפיריים 8 89 גילה שחר טיפולי בית בפיזיותרפיה בישראל 9 10

10 רשימות רשימת הרצאות )א-ב מרצים( שם משפחה שם פרטי שם התקציר מושב עמ' # 59 אבו-סעד קתלין גורמים מתווכים בפערי-בריאות בין ערבים ויהודים בתחלואה כרונית הקשורה בתזונה פערים ואי-שיוויון 1 26 אבני שלומית הצורך במדיניות מודעת עוני במערכת הבריאות מליאת פתיחה 2 32 אלן מוריה התייחסות ל'שימוש-יתר' במערכות בריאות: סינתזה פרשנית ביקורתית מדיניות הבריאות 3 34 ארד אורי מניעת בדיקות מיפוי עצמות מיותרות במערך הרפואי האמבולטורי הציבורי מדיניות הבריאות 4 73 באום נחמי תפקוד הצוותים הרפואיים והמנהליים במערכת הבריאות מעיני מטופלים המטופל במרכז 5 55 בלומשטיין צביה ידע לגבי גורמי סיכון ומניעה של אוסטיאופורוזיס בקרב נשים באמצע החיים - הבדלים בין יהודיות ותיקות, עולות מחבר העמים וערביות פערים ואי-שיוויון 6 85 בורו מלכה שעות עבודת רופאים מתמחים בעולם ובישראל במבט השוואתי מקצועות הבריאות 7 35 בן אהרון עומר "הזנב הארוך" של הישרדות מטופלים בתרופות אימונותרפיות שהוכללו בסל הבריאות הישראלי - בראי תבניות להערכת התועלת של טיפול בסרטן מדיניות הבריאות 8 IT וחיסונים 66 בן אסולי אופיר ניתוחי נתונים מתקדמים של מערכות מידע רפואיות לניטור אשפוזים חוזרים - שיטות סטטיסטיות מול שיטות Data Mining 9 IT וחיסונים 71 בן נתן מירב פערים ואי-שוויון בחיסון בנים כנגד HPV בר עוז איה עמדות בכירים ביחס לחוק ביטוח בריאות ממלכתי - נקודות מפתח לשינוי? מדיניות הבריאות ברקאט רגדה נתונים תזונתיים בקרב בני הנוער הערביים בישראל, מה באג'ינדה? מליאת פתיחה 12 IT וחיסונים 67 גולדמן דורית שלושה או ארבעה זנים של שפעת - מי יותר מוגן? גולדשטיין ענבל שימוש במודל frax כבסיס להחלטה טיפולית באוסטאופורוזיס: השלכות על מדיניות בריאות איכות גורדון נסיה מגמות במדידת איכות במכבי עליית הממוצע וצמצום השונות איכות גנור אורי עמדות מטפלי בריאות הנפש כלפי מחקר - השפעתה של חשיפה לממצאים אמפיריים מקצועות הבריאות 16 IT וחיסונים 69 גסר- אדלסבורג ענת הפעילות מאחורי הקלעים של שיח קבלת ההחלטות של הורים בנוגע לחיסוני ילדים דופלט קרן מה תפקידם של בתי הספר לרפואה בצמצום פערים בבריאות? ראיונות עומק עם רופאים פערים ואי-שיוויון הארון יפה אחיות בריאות הציבור בעידן של פיתוח מומחיות בסיעוד מקצועות הבריאות 19 11

11 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות שם משפחה שם פרטי שם התקציר מושב עמ' # 47 הוד רפאל פיתוח מודל אלטרנטיבי להערכת טיב הקשרים בין חוויית השירות ליעילותם התפעולית של בתי-חולים איכות הוכנר חגית האם אנחנו מנצלים נכון את המשאב של מוצרי דם? הערכת הידע והגישה לשימוש במוצרי דם איכות הלפרן פנחס בניית מערכת אחידה של מדדי איכות להערכת ושיפור יעילות המלר"דים בישראל איכות וולף-שגיא יעל ניטור משקל הגוף בגיל המבוגר: ממצאים מהתכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה איכות וייצברג רות בחינת המנגנונים להקצאת כספי סל הבריאות לקופות החולים והצעת מנגנונים נוספים להשלמת הקפיטציה בישראל כלכלת בריאות וארגון השירותים זולוטוב יובל גורמים המשפיעים על כוונות רופאים להמלצה על קנביס רפואי מדיניות הבריאות חיניץ דוד דעות ועמדות של בעלי עניין מרכזיים במערכת הבריאות לגבי מדידה ופרסום של נתונים על איכות הטיפול מדיניות הבריאות חלאילה רביע תשישות חמלה ותחושת סיפוק בקרב מטפלים בלתי פורמאליים בהורים מבוגרים, בחברה הערבית בישראל המטופל במרכז חן לימור השפעת תפקיד אחות מנהלת-מקרה על מדדי תשואה של מחלקה כירורגית בבית חולים אוניברסיטאי המטופל במרכז חקלאי ציונה אשפוזים חוזרים - האם זהו מדד איכות ולמי? מליאת פתיחה טל אלונית תהליך יישום הנחיות מקדימות בקרב מטופלי אשפוז בית במחוז מרכז-מאתגר להצלחה המטופל במרכז טננבאום טובי הכללת תרופות בבתי חולים בישראל כלכלת בריאות וארגון השירותים טריקי נעה מגמות באימוץ הסכמי חלוקת סיכון בתהליך הכללת טכנולוגיות חדשות בסל שירותי הבריאות כלכלת בריאות וארגון השירותים יערי רמי אפיון הדינמיקה של התפשטות השפעת הפנדמית של עונת בישראל באמצעות התאמת מודל מתמטי לנתוני בדיקות וירולוגיה וסרולוגיה IT וחיסונים כהן יואב לקראת נוסחת קפיטציה בבריאות הנפש: זיהוי מנבאים של צריכת שירותים בישראל כלכלת בריאות וארגון השירותים כרכבי בשיר הבדלים אתניים בקרב חולים המאושפזים עם תסמונות כליליות חריפות בישראל - דיווח מהסקר הישראלי לתסמונות כליליות חריפות ACSIS פערים ואי-שיוויון כתבן אייל בחינת התנאים לאישור תרומה אלטרואיסטית מן החי: מחקיקה למציאות מדיניות הבריאות מדינה- הרטום תמר 'המטופל במרכז' - טיפולי פוריות והפריה בישראל מנקודת מבטן של המטופלות המטופל במרכז מעוז ברויאר רינה תפיסות ואפיון פרמדיקים שבחרו בהסבה לעוזרי רופא מקצועות הבריאות מרימס דורון הבדלים באבחון, מעקב וטיפול בחולים עם דמנציה בפריפריה מול אזור המרכז פערים ואי-שיוויון 39 12

12 רשימות שם משפחה שם פרטי שם התקציר מושב עמ' # IT וחיסונים 64 נטר אפרת הפער הדיגיטאלי בתחום הבריאות: האם שימוש באינטרנט לצרכי בריאות קשור לתוצאות בריאות? ניר נטלי היפגעות ילדים ערבים בישראל מתאונות - איתור ממוקד של מאפיינים ייחודיים בקרב קבוצת סיכון פערים ואי-שיוויון סוסקולני ורדה גורמים מגינים למשקל תקין ולא רק גורמי סיכון להשמנה בקרב ילדים מאוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך: השוואה בין המגזר היהודי והערבי פערים ואי-שיוויון סמואל הדר המחסור באנשי מקצוע ערבים בתחום בריאות הנפש - סיבות ופתרונות מקצועות הבריאות עקה-זוהר ענת מגמות במדידת איכות הטיפול בשברים בצוואר הירך במסגרת התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים, איכות פונצ'יק בוריס האם אשפוז בית לחולים מרותקים לבית עם אי ספיקת לב כרונית יכול לצמצם אשפוזים ולהביא תועלת כלכלית? כלכלת בריאות וארגון השירותים פלוטניק רני מעברים בין קופות החולים בשנים באלו יישובים הקופות השקיעו מאמץ? מדיניות הבריאות פלטיאל אורה בחירה בחוכמה - בחינת השימוש ב- CT או PET CT במעקב שגרתי של חולי לימפומה א-סימפטומטיים בהפוגה בישראל - מחקר בשיטות מעורבות איכות פרייס היידי נערות העוברות הפסקת היריון - מחקר אורך לעיצוב מדיניות כלכלת בריאות וארגון השירותים פרץ תמר האונקולוגיה בישראל מצב נוכחי וכיוונים עתידיים מקצועות הבריאות 49 IT וחיסונים 63 צ'ודנר אירית שילוב ראוי של התייעצויות מרחוק )Teleconsultations( ברפואה הראשונית בישראל: עמדות רופאי המשפחה, מטופלים, וקובעי המדיניות צפת דנה מימון אמבולנס במקרה אירוע לבבי או אירוע מוחי - מדיניות מצילת חיים ללא תוספת עלות כלכלת בריאות וארגון השירותים 51 IT וחיסונים 65 קונלי ירון אוריינות הבריאות המקוונת בישראל לאור צמצום הפערים הדיגיטליים קידר ניר הסינוס של תיקוני החקיקה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי מליאת פתיחה קריגר מיכל סיקור לסרטן צוואר הרחם בישראל - תמונת מצב ופערים איכות קשת פופר-גבעון יעל אריאלה מה קורה כששונות אתנית בקרב צוותים רפואיים פוגשת את אתוס הניטרליות הרפואית? פערים ואי-שיוויון ריאן-גרה נוסייבה אוריינות בריאות ואשפוזים חוזרים בקרב קבוצות מיעוט פערים ואי-שיוויון שגיא דורון תכנית חדשנית לליווי מטופלים מאוכלוסיות מוחלשות לצלוח את ה"אתג"ר" שבמעבר בין בית חולים לקהילה המטופל במרכז 57 IT וחיסונים 68 שגיא יפתח השפעתה של חשיפה תקשורתית על צריכת שירותי בריאות במהלך התפרצות נגיף הפוליו בשנת שוורץ דגן הערכת תרומתו של מוקד חדש לרפואה דחופה במצפה רמון המטופל במרכז 59 13

13 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות שם משפחה שם פרטי שם התקציר מושב עמ' # 87 שור אילת הקשר בין תפיסות, עמדות והכשרות של אנשי מקצועות הבריאות ליישום פעילויות קידום בריאות במרפאות - השוואה בין שלושה מודלים של רפואה ראשונית מקצועות הבריאות שחר גילה טיפולי בית בפיזיותרפיה בישראל מקצועות הבריאות שטיין זמיר חן תפקיד רופא הילדים בתחנות לבריאות המשפחה )טיפת חלב( בישראל מקצועות הבריאות שטיינמן מיכל כשאתיקה משנה מדיניות: צמצום השימוש בהגבלה פיזית המטופל במרכז שמואלי עמיר הנטל הכלכלי של פערים בבריאות בישראל הקשורים במצב חברתי-כלכלי כלכלת בריאות וארגון השירותים שני מיכל האם רפואה טובה חוסכת כסף??? המקרה של מרפאת אי ספיקת לב בבית שמש כלכלת בריאות וארגון השירותים שפרן תקוה סיגל יצירת חווית מטופל חיובית באמצעות ניהול מקדם מוטיבציה המטופל במרכז שריר עמית שיתוף הציבור בתכנון ויישום מדיניות בריאות מדיניות הבריאות 67 14

14 רשימות רשימת פוסטרים )א-ב מציגים( שם משפחה שם פרטי כותרת התקציר עמ' # 93 אבגיל צדוק מיטל מניעה ראשונית של עודף שומנים בדם - טיפול והענות בעולם האמיתי 1 94 אבורבה מרים מגמות בהיצע הרופאים - האם בעתיד יהיה מחסור ברפואת משפחה? 2 95 אבישר ניצן מודל רב מקצועי לאיתור וטיפול מהיר בקהילה - לקחים ממתן טיפול חדש בצהבת C במכבי בשנת אבן דן אחד מי יודע - רופאים בישראל ויידוע מטופלים על סיכון רפואי שהתגלה בדיעבד: סקר לאומי על חקר מקרה ההקרנות לגזזת 4 97 אזולאי רויטל הטמעת טכנולוגיה של TOTAL LAB AUTOMATION במעבדה המרכזית בקופ"ח מאוחדת - 3 חודשי ניסיון 5 98 אזולאי רויטל זיהוי חסמים להמשך בירור של ממצא חיובי - מקרה דם סמוי בצואה 6 99 אלחי נחום תרגום לעברית ותיקוף של שאלון SHALOM לרווחה רוחנית אלחי נחום קשרים בין רוחניות, רווחה ובריאות אלרן עינת הבדלים בין מחוזות בבדיקות סקירה לסרטן המעי הגס - 15 שנות מעקב במכבי שירותי בריאות בייאר יעקב העדפות זמן בקרב מטופלים הלוקים בליקוי קוגניטיבי מתון )MCI( בייזר ארז מדד איכות ברדיותרפיה - דפוס זמן המתנה )הפנייה - תחילת טיפול( אצל חולים עם,spinal cord compression אפקט סוף השבוע בינה רנה תפיסת מוכנות של אחיות טיפת חלב לביצוע תוכנית לסינון והתערבות בתחום הרגשי במקרה של דיכאון לאחר הלידה בלוך אילה מודל להפניה לאבחון נוירופסיכולוגי בישראל: פתיחת השער לשיקום לאנשים עם פגיעה מוחית בלומנפלד אורית רשם לאומי לניתוחי לב - כלי חיוני לבקרת איכות, שקיפות וניהול משאבים בלומנפלד אורית הכרה במרכזים לניתוחים בריאטרים - תוצר של בקרה,אכיפת חוזר מנהל רפואה ושיתוף פעולה בין מנהל רפואה והרשם הלאומי לניתוחים בריאטרים בן נתן מירב פערים בהיענות לחיסון שעלת בין נשים הרות ילידות הארץ לנשים הרות ילידות בריה"מ ברומברג מיכל שינויים במדד מסת גוף בבני נוער בישראל, בהשוואה ל ברומברג מיכל צריכת ממתקים ומשקאות ממותקים בבני נוער בישראל בשנים ברמן תמר כימיקלים מזיקים במוצרים לילדים - המצב בישראל והשלכות מדיניות ברנס חגית תכנית הכשרה חדשנית בדרך לגישה ישירה בפיזיותרפיה ברנס חגית ארגונומיה ופעילות גופנית - מפתח לאורח חיים בריא ברנע רועי הערכת תפיסת המודעת התרבותית בקרב הצוות הרפואי בבית חולים ככלי לצמצום אי-שוויון בבריאות גוטליב הדס פיתוח תכנית קבוצתית לקליטה מקצועית של מרפאים בעיסוק בשנה הראשונה לעבודתם בבית חולים גולדברגר נחמה תמותה עודפת בקרב מאושפזים ומשתקמים בבריאות הנפש גולדמן דורית ניהול בעת מחסור - תהליך אופטימיזציה של עבודת האחיות במאוחדת 25 15

15 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות שם משפחה שם פרטי כותרת התקציר עמ' # 118 גור אמית התנהגות תוקפנית של מטופלים כמתווכת בקשר שבין אמון המטופלים ואיכות השירות גורדון-שאג אריאלה סינון ראייה בילדי טרום בית ספר על פי פרוטוקול מבוסס ראיות - תכנית הרצה גורי אלכס מניעת הפצת נשאות חיידקים עמידים בנשים הרות ויחידות אם-עובר גימלפרב יורי השפעת מועד האשפוז הראשון במחלקה הייחודית לתחלואה כפולה על הישרדות ארוכת טווח בקרב המטופלים עם תחלואה כפולה - נדרש שינוי מהותי במדיניות כלפי מסגרות ייחודיות לתחלואה כפולה גינת אמציה עוסקים ברפואת המשפחה בישראל, פערים בין מרכז לפריפריה ובין קופות החולים השונות דוידסקו מיכל אריזת תרופה כמקדמת יעילות מערכת הבריאות דוידסקו מיכל הערכה פרמקו-כלכלית של מינון מותאם אישי, מבוסס משקל, בטיפול קו ראשון בפמברוליזומאב בחולים עם סרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים, חיובי ל- PD-L1 בישראל המבורגר רפאל גורמים המנבאים אשפוז בקרב המופנים למיון הרט ציפי סימולציה לבחינת השפעת לוח מחוונים מקוון על הפחתת משך שהיית מטופלים במחלקה לרפואה דחופה וולף-שגיא יעל ביצוע בדיקות המוגלובין והימצאות אנמיה בתינוקות: נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל ולינסקי ליאורה כולנו חוקרים - קידום מחקר בקרב עובדים בארגון בריאות באמצעות הכשרה ייעודית וסרשטרום ישי מקומו של מענק כספי חד-פעמי בבחירת תוכנית התמחות בפריפריה ובבחירת מקצוע ההתמחות ורנר פרלה מה נחוץ לדעת כדי לעודד ביצוע תכנון מוקדם? ממצאים מראיונות עם מומחים זכאי גליה רופאים ישראלים ראשוניים מטופלים בצורה תת מיטבית ע"י מערכת הבריאות חאיכ סמאח הסיכון לסרטן ראשוני נוסף ולתמותה במחלימים מסרטן בילדות - תוצאות מעוקבה לאומית חאיכ סמאח סקר ארצי להבדלים אתניים במידת שביעות רצון מרפואת המשפחה ומערכת הבריאות בישראל חובב בועז האנשים, הגורמים והתפיסות המשפיעים על החלטות הטיפול של חולות סרטן השד ממצאים מראיונות עומק עם נשים ישראליות שהחלימו מסרטן השד חטיב-עטאללה יסמין - SMART MEDICINE שימוש מושכל במשאבי בית החולים טונקיך אורלי האם מאפייני הצוות ותמהיל המטופלים קשורים לתוצאי אשפוז? טור-סיני אביעד ביטחון תזונתי, מצבי בריאות ותחלואה בקרב בני הגיל המבוגר בישראל - השלכות למדיניות קידום בריאות טור-סיני אביעד מימון מהכיס על טיפולים רפואיים בקרב בני הגיל המבוגר בישראל טל ארנה שחיקה בקרב ציוותי בריאות - סקר עמדות בקרב מובילים להתנעת תכנית התערבות לאומית 47 16

16 רשימות שם משפחה שם פרטי כותרת התקציר עמ' # 140 טל ארנה אימוץ טכנולוגיות חדשות במיתאר בית חולים - סקר עמדות בקרב מנהלים רפואיים טמיר אורלי תמונת מצב - הרגלי בריאות, עמדות ביחס לאורח חיים בריא וחשיפה לפעולות קידום בריאות - שנתיים להפעלת תוכנית "محني-לשמור" בעיר נצרת טרייגרמן אורית שיפור משמעותי באיכות וזמינות תוצאות לזיהוי זיהום פטרייתי ביישום שיטה מולקולרית השוואת שיטות זיהוי פטריות מסוג דרמטופיטים בין תרבית ל- PCR Multiplex Real-Time טרייסטר דורית אלימות בבתי חולים - מבט בין-תרבותי יהודאי מרים תוכנית התערבות לשיפור שביעות רצון מתהליך טרום הניתוח בכירורגית ילדים יונה אורית ניהול רצף הטיפול התזונתי לאורך שרשרת המזון בבית החולים יוסף סלע נילי מנבאים של תחושת רווחה בקרב חולי סרטן סופניים ומטפליהם העיקריים יחיא אמירה יש דברים כאלה? קבוצת גמילה מעישון לנשים מוסלמיות בבאקה אל גרביה יעקב גלה השפעת שחרור מוקדם למלונית על מיומנויות הטיפול העצמי וידע של היולדת יערי רמי אפיון הדינמיקה של התפשטות מגיפת הפוליו השקטה של בישראל באמצעות התאמת מודל מתמטי לנתוני סקרי צואה וניטור סביבתי של הביוב יפתח יעל הנגשה שפתית ותרבותית לילדי עובדים זרים במאוחדת כהן נורית הערכת ההשפעה של הטמעת תהליך רישום נכון לשליחת דגימות ל- difficile Clostridium כהן-יוגב תמר מלווי סוכרת במסגרות קהילתיות - האם יש מקום לשילובם במערכת הבריאות? לוז שירלי חדשנות מושכלת? אפיונם, הפצתם ואפקטיביות של שינויים בסיעוד בבתי חולים בישראל לוי לי-און חשיבות השיקום המתמחה באשפוז מיד אחר חבלת ראש קשה - ברורה. הנגישות היא בעייתית והתוצאה בקבוצות מסוימות היא גרועה במיוחד לוין ורד הערכת יכולת הניבוי של מדדים ביוכימיים ואנתרופומטריים למצבי סיכון תזונתי ואשפוזים בבני 65 ומעלה המרותקים לביתם בקהילה לוין-זמיר דיאן יעילותו של שירות הייעוץ הטלפוני לגמילה מעישון לוצקי מירי סוכרת היא גורם סיכון משמעותי לתמותה מוקדמת - מנתוני הרישום הלאומי לסוכרת בישראל ליבנה יעל בריונות ושחיקה בקרב עובדי מקצועות הבריאות: תפקידם הממתן של משאבי שליטה ליבנה יעל אגרסיביות מטופלים ושחיקת נותני הטיפול: תפקידם הממתן של עבודה רגשית ותמיכת הממונה ליפשיץ רינת תפישת איום בגיל המבוגר ליפשיץ רינת שימושי רשת ושלומות בגיל המבוגר: הגישה הפונקציונלית לרנר אנה הרפורמה בטיפולי שיניים לילדים - הסרת אבנית או טיפול שורש? מור זהר שימוש בשירותי טיפת חלב ופערים בממצאי הבדיקות בין ילודים אריתראים לישראלים בתל אביב מורגנשטרן רחל טיפול בדיאליזה פריטונאלית לחולי אי ספיקת לב למען שיפור איכות חייהם 72 17

17 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות שם משפחה שם פרטי כותרת התקציר עמ' # 165 מורן גליה בית חולים פסיכיאטרי מוכוון החלמה - האמנם? מקרה בוחן של המרכז לבריאות הנפש באר שבע מזרחי דגרי טליה מקצוע המעבדנות לאן? מעוז ענת מדיניות החיסון לנגיף הפיפלומה )HPV( באוכלוסייה הישראלית הרב-תרבותית מרדכי סוזנה איתור מוקדם של מבוטחי מאוחדת עם סיכון לנפילה מחוז דרום-מכון רחובות מרדכי סוזנה מיון בהתאמה אישית במכון הפיזיותרפיה נקמולי לוי דיאנה מאפיינים של רופאי שיניים בישראל נתיב אורלי "טלה "CARE - מוקד טלפוני למטפלים עיקריים בקשיש סבאן מור קיצור זמני אבחון וטיפול בחולים עם STEMI במלר"ד סבר אביב מודל לניבוי של משפחות בסיכון גבוה לפגיעות חוזרות בילדים סופינו ליאה שימוש מושכל בבדיקות מעבדה סמוחה קטי פיתוח טכנולוגיה )אפליקציה( חדשה לשיפור תהליכי עבודה בקרב בקרי בתי חולים עבדל רחמן נורה פערים במסת הגוף לפי מאפיינים סוציודמוגרפים - נתונים ארציים עבור האוכלוסייה הבוגרת בישראל עוזון מירב הכנה רגשית של ילדים ומתבגרים לקראת ניתוח המותאמת לשלב ההתפתחותי עמרם חנה שימור הפסקת עישון באוכלוסייה ערבית בהשוואה לאוכלוסייה יהודית בצפון פאליק ישי בחינת השפעת מדיניות משרד הבריאות על התנהלות בתי החולים - ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך כמקרה בוחן פורז אירית פיתוח וקידום מדידת איכות בתחום התזונה והדיאטה בכללית פיינסטון אהרן משק האורתופדים בישראל פישביין דנה השוואת מודלים להכרה לצורך התמחות רופאים במדינות נבחרות בעולם ובישראל פלאקס-מנוב נטלי איתור מטופלים המצויים בסיכון לאשפוז חוזר המתאימים להיכלל בתוכנית התערבות: הערכת צוותים מטפלים בבתי החולים ובקהילה צבר ניר מה קורה כשמתריעים למרפאות על ערכים מטבוליים נמוכים בקשישים? צוקר ענבר שיפור איכות רישום אבחנות בבתי חולים - משימה אפשרית. רשם השבץ הלאומי כמקרה בוחן קודש ערד הקשר בין שימוש במולטי ויטמינים וחומצה פולית לפני ובמהלך ההיריון והסיכון לאוטיזם קיי כלנית אתגרים בתהליך פיתוח מדידת איכות בתחום טיפת חלב בכללית קליין אסיה בואו נדבר על זה - התערבות לשיפור ההתייחסות לבעיות בתפקוד המיני בקרב מטפלים בחולי סוכרת קרוב אורלי בדיקת יעילות האבחון המוקדם להפרעה על הספקטרום האוטיסטי )ADS( בפעוטות מהאוכלוסייה יהודית ובדואית בדרום הארץ קרולינסקי דולב איכות הקשר עם הצוות המטפל - חווית המטופל במערכת הבריאות בישראל קרני אסנת במאוחדת מדברים בשפת המטופל קרני שוש האם קיים קשר בין ההתמדה במפגשי סדנאות הרזיה וניהול הסוכרת לבין אג"ס המשתתף?

18 רשימות שם משפחה שם פרטי כותרת התקציר עמ' # 193 רובין ליזה דווח התקדמות תכנית הארצית לסיקור שמיעה ליילודים בישראל רשקוביץ שרית איכות השרות של צוותי הסיעוד: תפקיד התקשורת והלמידה הפרואקטיבית שולומוביץ ליאנה אמור לי עד כמה טוב לך במקום עבודתך ואדע אם הנך שוטף את ידייך שליצ'קוב גלי מדיניות משרד הבריאות וירידה בשיעור הריונות מרובי עוברים בישראל שמש אביבה פיתוח והטמעת מערך אבטחת איכות במטופלי הזנה פראנטרלית המשתחררים לקהילה שעשוע ענת מדידת איכות בפיזיותרפיה - מחזון למציאות שפיגלמן מרים השפעת קורס משולב לניהול החולה הסוכרתי על עמדות הצוות במרפאה הראשונית ששה דוד הטיפול הנכון למטופל הנכון - שימוש מושכל באנטיביוטיקה לזיהום בדרכי השתן בקהילה

19 תקצירי הרצאות מושב א' - מדיניות הבריאות תקצירי הרצאות 21

20 תקצירי הרצאות הסינוס של תיקוני החקיקה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי קידר ניר משרד הבריאות מליאה רקע: החקיקה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי היוותה מהפכה במערכת הבריאות בישראל, אך היא לא הייתה שלמה. לאורך השנים בוצעו עשרות תיקוני חקיקה בחוק ובחוקים אחרים אשר שינו את אופיו של החוק המקורי. מטרות: לבחון את ההבדלים בשינויים שנערכו בחוק בעשור הראשון לחקיקתו למול העשור השני ותחילת העשור השלישי. לבחון מתי בוצעו יותר שינויים, מתי הם היו יותר משמעותיים, באילו תחומים בוצעו השינויים, הבדלים באופן החקיקה ועוד. שיטות: ניתוח איכותני של תיקוני החקיקה )ראשית ומשנית( בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, פקודת בריאות העם, "חוקי ההסדרים" וחוקים אחרים תוך שילוב של מידע כמותי המאשר לבחון את ההשפעה של תיקונים אלו בפועל על מערכת הבריאות. ממצאים: התיקונים שבוצעו בעשור הראשון לחוק היו הרבה יותר משמעותיים מאשר התיקונים שבוצעו בעשור השני לחוק. ניתוח של תיקוני החקיקה מראה גם על שונות בתחומי החקיקה בין העשירונים. בחינה של השינויים שבוצעו בתחילת העשור השלישי ) ( מעידה על מגמה של שינוי וחקיקה משמעותית יותר בתחום הבריאות, בעיקר בתחומים שקשורים לנושא התמהיל הציבורי-פרטי במימון המערכת. המחקר מציג את הניתוח לפי תחומי החקיקה, סוגי החקיקה והשפעתם וכולל גם בחינה של התוצאות בפועל של שינויי החקיקה. מסקנות והמלצות: העשור הראשון לאחר החוק הביא עימו שינויים רבים ששינו את אופיו המקורי של חוק בריאות ממלכתי ואילו העשור השני סימן תקופה של יציבות בתחום החקיקה, השינויים שבוצעו בתחילת העשור השלישי נראים משמעותיים ומטרתם הינה לפצות על מגמות שליליות במערכת הבריאות שהתרחשו בעקבות חלק משינויים החקיקה של העשור הראשון. 23

21 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות נתונים תזונתיים בקרב בני הנוער הערביים בישראל, מה באג'ינדה? ברקאט רגדה, אנדוולט רונית, גולדשמיט רבקה, שמעוני טל משרד הבריאות רקע: שינוי בהתנהגות בריאות מהווה אתגר למערכות הבריאות בישראל וגם בעולם, יש להתאים את התוכניות לאוכלוסייה מבחינה תרבותית. מטרות: לבחון את מצב הבריאות והתזונה של תלמידי כיתות ז'-יב' בשני המגזרים, כבסיס נתונים לתוכניות התערבות בקהילה. בהסתמך על סקר מב"ת צעיר 2. שיטות: מחקר חתך/דגימת אשכולות, בקרב 220 בתי ספר ומתוכם 78 משויכים למגזר הערבי. נעשה ע"י שימוש בשני שאלונים, בשנים הראשון, היה לאיסוף מידע על אורח חיים והרגלי בריאות, והשני שאלון תדירות צריכת מזון יומית )FFQ( לפי פריטים. התלמידים נמדדו ונשקלו. ניתוח הנתונים הסטטיסטיים נעשה בשימוש במערכת.SAS ממצאים: השתתפו במחקר 5,235 תלמידים, מתוכם 35.1% מהמגזר הערבי. עלה מהנתונים שאחוז התלמידים שבעודף משקל והשמנה במגמת עלייה בקרב כל אוכלוסיית הסקר, ובמיוחד אצל ערבים, כאשר אחוז ההשמנה בקרב הבנות והבנים הינה 9.2% ו- 15% בהתאמה ולעומתם אצל הבנות והבנים היהודים 7.3% ו- 8.4% בהתאמה, ובמגמת החמרה בהשוואה לנתוני הסקר מ סך הצריכה הממוצעת של אנרגיה בקרב הנסקרים, שעומדים בהמלצה בעוד שהצריכה בבנות ערביות גבוהה מההמלצות לקבוצת גיל זו. כל הנסקרים עמדו בהמלצות התזונתיות מבחינת ה- Macronutrients השונים שנסקרו, פחמימות, חלבונים ושומנים. והנסקרים מהמגזר הערבי היו מקפידים יותר על ארוחת הבוקר לעומת מקביליהם מהמגזר היהודי. מבחינת איכות התפריט, בהסתכלות על ה- Micronutrients המרכזיים, עולה שכ- 91% מהתלמידים צורכים כמעט פי 2 מההמלצה לכמות הנתרן המומלצת, ובמקביל צריכת הסידן הממוצעת נמוכה מההמלצות ביהודים וערבים, אך בהתמקדות על הברזל )רק הבנות בחטיבה העליונה(, וצורכים בממוצע כ- 76.5% וכ- 89.9% מההמלצה. מסקנות והמלצות: התוצאות מתארות את מצב הבריאות והתזונה של בני הנוער ובמיוחד במגזר הערבי בישראל ואת הפערים, מה שדורש התערבות מותאמת תרבותית. 24

22 תקצירי הרצאות אשפוזים חוזרים - האם זהו מדד איכות ולמי? חקלאי ציונה, מרון ג'יל, אפלבוים יעל, גורדון עטל-שולמית מליאה משרד הבריאות רקע: שיעורי האשפוז בישראל במגמת ירידה בשני העשורים האחרונים, כמו במרבית מדינות ה- OECD. יחד עם זאת, צמצום האשפוזים החוזרים ממשיך להיות במוקד מערכת הבריאות. משרד הבריאות פרסם בסוף 2011 מבחני תמיכה לקופות החולים במטרה לצמצם את אחוז האשפוזים החוזרים בפנימיות ולשפר את איכות הטיפול ההמשכי בקהילה. למעשה, זהו מדד המצביע על רצף הטיפול בין הקהילה לאשפוז וחזרה הטיפול בקהילה. מטרות: להציג מגמות בשיעור האשפוזים החוזרים, לאמוד את גורמי הסיכון לאשפוז חוזר. לבדוק את השפעת מבחני התמיכה של משרד הבריאות מ שיטות: המחקר מבוסס על מאגר האשפוזים במשרד הבריאות, התמקדנו בשלוש קבוצות האשפוזים: אשפוזים בפנימיות לפי הגדרת מבחני התמיכה מ אשפוזים לאחר AMI אשפוזים עם COPD בדקנו מגמות של אחוז החוזרים בשנים של שלושת הקבוצות וכן ניתוח רב-משתני, שבדק את גורמי הסיכון לאשפוז חוזר תוך בקרה לגיל, מגדר, משך האשפוז, ותחלואה מרובה. שני אשפוזים עוקבים בתוך 30 ימים הוגדרו כאשפוז חוזר, חולים שנפטרו לא נכללו בחישוב. ממצאים: שיעור האשפוזים בפנימיות במגמת ירידה מתחילת שנות האלפיים. לעומת זאת, אחוז האשפוזים החוזרים יציב יחסית, נע בין 19.5% ל- 20.3% בשנים אחוז האשפוזים החוזרים של חולים לאחר AMI ירד מ- 12.9% בשנת 2000 ל- 8.2% בשנת אחוז האשפוזים החוזרים של חולים עם COPD יציב וגבוה, נע בין 27.8% ל- 29.7%. המודל הרב-משתני הראה כי תחלואה מרובה שנמדדה לפי מדד צ'רלסון הינה גורם הסיכון העיקרי לאשפוז חוזר לחולים לאחר,AMI לחולים עם COPD וכן לכלל האשפוזים בפנימיות. מסקנות והמלצות: אחוז האשפוזים החוזרים בפנימיות יציב, למרות מבחני התמיכה שנעשה לקופות ב אחוז האשפוזים החוזרים לחולים לאחר AMI במגמת ירידה, כנראה עקב שיפור בזמינות ובטכנולוגית הטיפול בחולים עם התקף לב. לעומת זאת, אחוז האשפוזים החוזרים לחולים עם COPD יציב וגבוה. תוצאות אלו חשובות במיוחד כאשר שוקלים להשתמש במדד של אשפוזים חוזרים כמדד איכות במערכת הבריאות. 25

23 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הצורך במדיניות מודעת עוני במערכת הבריאות 3 אבני שלומית, 1 באום נחמי, 2 חורב טוביה 1. משרד הבריאות 2. אוניברסיטת בר-אילן 3. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: רבות מהתכניות הלאומיות והארגוניות, בישראל ובעולם, שמטרתן צמצום פערים בבריאות ממוקדות באי-שוויון על רקע מעמד חברתי-כלכלי. חרף זאת, הנתונים אודות מצב בריאותם של אנשים החיים בעוני עודנו טוב פחות, בהשוואה לאחרים. מטרות: לבחון האם המדיניות לצמצום אי-שוויון בבריאות של מערכת הבריאות בישראל ובמדינות ה- EU נותנות מענה לאי- שוויון הנוצר על רקע עוני, האם ההתערבויות מותאמות לצורכיהם של אנשים החיים בעוני, לפתח מודל קונספטואלי ראשוני למדיניות מודעת עוני למערכות בריאות. שיטות: מיפוי וניתוח מסמכי מדיניות והתערבויות לאומיות וארגוניות קיימות לצמצום אי-שוויון בארץ ובמדינות ה- EU, וסקירת שלש גישות מדיניות המתמקדות בעוני: "מערכות בריאות לטובת החיים בעוני", "עוני והדרה חברתית" ו"עבודה סוציאלית מודעת עוני", במטרה לזהות את ממדים קיימים וחסרים בתפיסות ובהתערבויות הקיימות. ממצאים: הניתוח מלמד כי כל המדינות פועלות באופן מגוון לשיפור בריאותם של אנשים החיים בעוני אלא שברובן ניתן לזהות את היעדרו של טיפול מקיף במענה למאפייניהם של אנשים החיים בעוני, הכוללים, בין היתר: מנגנונים לשיפור המעורבות עם מערכות חברתיות נוספות; הגדלת ההשתתפות של החיים בעוני בעיצוב מדיניות; התאמת שעות השירות לעובדים עניים; מימון ההוצאות "החבויות" )תחבורה, מזון(; הנגשה מותאמת של מידע רפואי; תמריצים כספיים לארגונים וצוותים העובדים עם אנשים החיים בעוני; ושיפור איכות ויחס הטיפול. מסקנות והמלצות: לרוב, מערכות בריאות לא מסמנות את העוני כיעד למוקד ההתערבות. גם אלה שטוענות להתערבויות מודעות עוני פעולות רק בהתייחס לאספקטים מסוימים הקשורים בהשפעות העוני על בריאות. לאור ממצאים אלה יוצג מודל ראשוני של "מדיניות מודעת עוני במערכת בריאות" המתבסס על מודלים ותפיסות מעולם הבריאות והרווחה. המודל ממפה ממדים להתערבות המתייחסים למחסור כלכלי-מטריאלי, לצד מענים לתוצאות של עוני והדרה על רקע חברתי, תרבותי ופוליטי. המודל משלב בין התערבויות מבניות לשינוי הגורמים המערכתיים המייצרים אי-שוויון בבריאות על רקע עוני, לצד התערבויות של "אמצע הזרם" הממוקדות בשינוי תהליכי החשיבה, העבודה וחלוקת המשאבים בתוך ארגוני בריאות גדולים. עוד מתייחס המודל לשיפור המפגש של אנשים החיים בעוני עם מערכת הבריאות ככלל ושיפור האינטראקציה בין מטפל למטופל החי בעוני בפרט. 26

24 תקצירי הרצאות דעות ועמדות של בעלי עניין מרכזיים במערכת הבריאות לגבי מדידה ופרסום של נתונים על איכות הטיפול 2 חיניץ דוד, 1 רויך אורלי, 1 פדר-בוביס פאולה 1. האוניברסיטה העברית 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: מדידת איכות הטיפול הרפואי ופרסומה מקובלים כיום במערכות הבריאות בעולם המפותח, במגמה לשפר את שירותי הרפואה הניתנים לציבור ולהגדיל את שקיפות המערכות. עם זאת, הספרות בנושא חושפת בעיות יישום משמעותיות, בין היתר, לכל הקשור לקבילות תכניות מדידה בקרב נותני שירותי בקו הראשון במערכת הבריאות, ובמיוחד רופאים ואחיות. מושב א' - מדיניות הבריאות מטרות: למפות את תפיסותיהם של בעלי עניין שונים, ובמיוחד רופאים ואחיות, הן בקהילה והן בבתי-החולים, לגבי התכניות הקיימות בארץ למדידת איכות הטיפול הרפואי ופרסום תוצאותיהן. שיטות: מחקר איכותני מבוסס על ראיונות עומק עם בעלי עניין מארגונים ורבדים שונים במערכת הבריאות, ו- 14 קבוצות מיקוד בקרב רופאים ואחיות בקהילה ובבתי-חולים. נעשה ניתוח תמטי של הנתונים שנאספו. ממצאים: לאור המידע העשיר שנאסף, נתייחס כאן לממצאים מקבוצות המיקוד בלבד. מניתוח הטקסטים התגלה שרופאים ואחיות נוטים להבחין בין תוצאות מדדי האיכות לבין תפיסתם של "איכות אמיתית" של הטיפול הקליני. תכניות מדידת איכות הטיפול נתפסו בנינוחות על-ידי האחיות. לעומתן, הדגישו הרופאים את הדילמה בין היענות לתכניות המדידה לבין שמירה על האוטונומיה המקצועית שלהם. השמתתפים חשפו דאגות לגבי ריבוי מדדי האיכות, כאשר לדעתם חלק מאלו אינם תואמים מצבי טיפול עמם הם מתמודדים. המשתתפים ראו בחיוב את פרסום תוצאות מדידת איכות הטיפול, בעיקר בתוך ארגוני הבריאות על-מנת לתרום לשיפור, אך הביעו ספקות לגבי פרסום המדדים לציבור הרחב. מסקנות והמלצות: נותני שירות בקו הראשון מגלים היכרות, הבנה, ועמדות חיוביות לגבי התכנית למדידת איכות הטיפול הרפואי. עם זאת, המחקר חשף בעיות, מתחים, ולחץ הקשורים לממשק שבין תכניות המדידה לבין תרבות האיכות שמן הראוי להתייחס אליהם. על קובעי מדיניות, מנהלי תכניות המדידה ומנהלי שירותי הבריאות לקחת בחשבון אתגרים )כמו הרצון של אנשי המקצוע הרפואי לשמור על אוטונומיה מקצועית( בבואם ליישם תכניות למדידת איכות הטיפול הרפואי. יש לשקול ביצוע מחקר שוטף, במקביל לניהול תכניות המדידה, הבודק את יישום התכניות בשטח והפשעתן על תהליכי עבודה ולמידה מקצועיים של נותני השירותים. 27

25 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות דמוגרפיה ומעברים - איך תתפלג אוכלוסיית המבוטחים בקופות בעתיד פלוטניק רני, קידר ניר משרד הבריאות רקע: שני הגורמים המשפיעים על חלקה של קופת החולים בסך המבוטחים ובסך ההכנסות מעלות הסל הם מעברי המבוטחים בין הקופות והשינויים הדמוגרפיים בכל קופה. קופות החולים משקיעות כספים ומאמצים רבים על-מנת לגייס לשורותיהן מבוטחים חדשים. נראה כי בשנים האחרונות גברה התחרות על מבוטחים בין הקופות, ובמסגרת התחרות הזו מושקעים מאמצים הן בגיוס כוח אדם, הן בשיפור השירות והן בשיווק ופרסום. בעוד המעברים זוכים לסיקור רציף ולהשקעת משאבים נרחבת מצד הקופות, לא פורסמה עד כה עבודה העוסקת בשינויים הדמוגרפיים הנגרמים בעיקר מלידות ופטירות מבוטחים. מטרות: לבחון את המגמות הצפויות בכל קופה בהתאם להרכב הדמוגרפי של מבוטחיה נכון להיום ולזהות מגמות במעברי מבוטחים שעשויות להשפיע עליהן. שיטות: עבור השנים השתמשנו בקובץ נתונים של המוסד לביטוח לאומי המכיל בין השאר מידע לגבי מעברים בין קופות החולים ביישובים עם אוכלוסייה גדולה מאלפיים תושבים. קיים מידע לגבי כמות המבוטחים בכל קופה ביישוב, סה"כ המעברים בכל יישוב, וכמות המצטרפים והעוזבים את כל קופת חולים באותו יישוב. ביצענו הצלבה בין הקובץ לבין קובץ של למ"ס המכיל נתונים לגבי הדירוג החברתי-כלכלי והדירוג הפריפריאלי של כל יישוב וסיווגנו כל יישוב כיהודי או ערבי במידת האפשר. לצורך תחזית השינויים הדמוגרפיים באוכלוסיית הקופות בשנים התבססנו על קובץ ביטוח לאומי עם נתוני מבוטחי הקופות לפי מגדר ושנתון גיל בשנת 2015, וביצענו תחזית בהתאם לשיעורי הפטירות והלידות בקופות שונות. לבסוף, השתמשנו בנוסחת הקפיטציה לאמידת מידת הזדקנות האוכלוסייה בכל קופה. ממצאים: קיימת שונות רבה בין היישובים בשיעור המבוטחים העוברים בין קופות חולים; שיעור המעברים ביישובים ערביים גבוה מהשיעור ביישובים יהודיים; שיעור המעברים ביישובים שבהם אזורי ריכוז חרדיים גבוה משיעור המעברים ביישובים יהודיים אחרים; שיעור המעברים ביישובים הולך ופוחת עם עלייה בדירוג החברתי כלכלי. בנוגע למגמות הדמוגרפיות, שיעורן של מאוחדת ולאומית בנפשות המבוטחות והמתוקננות צפוי לעלות, שיעוריה של הכללית צפויים לרדת, ואילו שיעורה של מכבי במבוטחות צפוי לרדת ובמתוקננות לעלות. מסקנות והמלצות: התחרות בין קופות החולים על מבוטחים מאופיינת בשונות גבוהה בין יישובים שונים. היישובים בהם קופות החולים מתחרות מאופיינים בשיעורי ילודה גבוהים ובהומוגניות של האוכלוסייה. יש לבחון שימוש בכלים שיעודדו תחרות אפקטיבית בין קופות החולים שתיטיב עם המבוטחים ולא תשפיע באופן שלילי על מערכת הבריאות בישראל. בתכנון לטווח ארוך על כל קופה לבסס את התכנון גם על התמורות הדמוגרפיות שיחולו באוכלוסיית מבוטחיה. 28

26 תקצירי הרצאות עמדות בכירים ביחס לחוק ביטוח בריאות ממלכתי - נקודות מפתח לשינוי? 2 בר עוז איה, 1 שורץ שפרה 1. אוניברסיטת טורונטו 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: חוק ביטוח בריאות ממלכתי ]1995[ נשען עקרונות צדק שיוויון ועזרה הדדית, אשר הפכו לערכים מרכזיים במערכת הבריאות בישראל. עם זאת שינויים חברתיים ופוליטיים וכן התקדמות הרפואה, העמידו בפני החוק ומערכת הבריאות בכלל אתגרים חדשים והעלו בעיות ישנות. מושב א' - מדיניות הבריאות מטרות: הצגת פרספקטיבה היסטורית מתוך המערכת בנושאים ה"בלתי פתורים" לאחר כניסתו של החוק לתוקף. שיחות עם מומחים בכירים במערכת הבריאות מעלה על פני השטח אתגרים עתידיים שמערכת הבריאות צריכה ללמוד ולהתמודד עימם. שילוב של המבט לעבר עם העתיד מגלה נקודות מפתח לשינויים אפשריים במערכת הבריאות בישראל. שיטות: לצורך המחקר נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם שלושים אישים בכירים במערכת הבריאות בישראל, אשר לקחו חלק מרכזי בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ממצאים: הראיונות העלו שלושה נושאים מרכזיים שבמחלוקת אשר לגביהם נטען כי הם הישג חקיקתי מחד ובעיה עקרונית מנגד. הראשון - סל השירותים- שרוב המרואיינים רואים בו את הישגו הגדול של החוק - בהיותו סל שירותי בריאות מקיף, מתעדכן ושוויוני כשאחרים מציינים את הפיכתו עם השנים לסל פופוליסטי בעדכונו ובתקצובו; השני הוא השרות הרפואי הנוסף - השב"ן, הרוב המוחלט של המרואיינים רואים בו את ה"גולם שקם על יוצרו" המפר את עקרון השוויון שבבסיס החוק; השלישי הוא השר"פ. בנושא זה עולים חילוקי דעות מהותיים בין המרואיינים באשר לקיומו במערכת הבריאות בכלל, האופן בו הוא פועל במסגרת החוק והשפעתו על המערכת בכללותה. מסקנות והמלצות: לדעת כל המרואיינים חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי הביאה לשינוי היסטורי במערכת הבריאות בישראל והפיכתה לאחת מהמערכות הטובות בעולם. מאידך, נקודות התורפה של החוק יוצרות מצב בו המערכת נמצאת ב"איזון של כשלים" - כשבעיות המערכת משלימות ומייצבות אחת את השניה. תיקון או שינוי ממוקד של בעיה אחת עלול לערער את המערכת כולה. לפיכך, יש צורך בחשיבה רוחבית על כלל נושאי המהות והבעיות של החוק ובחינה מקדימה של השפעת הפתרונות בנושאי המחלוקת על תחומים אחרים בטרם שינוי. 29

27 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות גורמים המשפיעים על כוונות רופאים להמלצה על קנביס רפואי 1 זולוטוב יובל, 1 וולפסון סיימון, 2 זרחין דנה, 1 שניטמן שרון 1. אוניברסיטת חיפה 2. הקריה הרפואית רמב"ם רקע: לרופאים תפקיד מרכזי ביישום המדיניות בתחום הקנביס הרפואי, כאחראים על המלצה על קנביס רפואי. עם זאת, מעט ידוע על הגורמים המשפיעים עליהם בהחליטם על המלצה על קנביס רפואי. מטרות: זיהוי גורמים המשפיעים על כוונות רופאים בישראל להמלצה על קנביס רפואי. שיטות: מחקר איכותני, הליך דלפי ומחקר חתך. השתתפו 247 רופאים )רופאי כאב, אונקולוגים ורופאי משפחה(. ממצאים: רופאי כאב החזיקו בעמדות השליליות ביותר בקשר להמלצה על קנביס רפואי, האונקולוגים בנורמות החיוביות ביותר, ולרופאי המשפחה היו רמות שליטה וידע נמוכים יותר. הכוונות להמלצה לתיאור מקרה של חולה סרטן היו גבוהות יותר מאשר לתיאור מקרה של חולה כאב. נמצאו קשרים חיוביים בין כוונות להמלצה לחולה האונקולוגי ובין ניסיון עבר ועמדות חיוביות. נמצאו קשרים חיוביים בין הכוונות להמלצה לחולה הכאב ובין עבודה בקליניקה פרטית, עמדות חיוביות, תפישת שליטה גבוהה, נורמות חיוביות, וקשר שלילי בין כוונות ובין ידע. מסקנות והמלצות: מחקרים קודמים הדגישו את חוסר הידע כחסם להמלצה ראויה על קנביס רפואי. במחקר זה נמצאו גורמים חברתיים נוספים הקשורים לכוונות להמלצה. נראה כי גורמים אלה משמעותיים יותר בתחום הטיפול בכאב מאשר בתחום האונקולוגי. מחסור בידע אינו הגורם המשמעותי ביותר להמלצה על קנביס רפואי, ולאור הדיונים בנוגע להכשרות רופאים בתחום, ראוי כי אלו לא יתמקדו בהנחלת ידע בלבד. בנוסף, הממצאים מצביעים על צרכים שונים - בנוגע למדיניות, הכשרה וקווים-מנחים - בקרב רופאים ממקצועות שונים. 30

28 תקצירי הרצאות שיתוף הציבור בתכנון ויישום מדיניות בריאות שריר עמית, לרנר אנה, ארבל-אלון שגית, אבני שלומית, רון נעמה משרד הבריאות רקע: תהליך תכנון משתף הוא תהליך בו הציבור מוזמן לקחת חלק ולהשתתף בתהליך החשיבה. מדינות ה- OECD מבינות שקיים ידע נוסף על הידע שברשותן, ומאמצות דרכים שונות לשלב את ידע זה בתהליכי תכנון וקבלת החלטות. משרד הבריאות מקדם את התפישה מתוך הבנה כי תהליכי תכנון משתפים תורמים להעמקת האמון בין האזרח לממשלה, להגברת השקיפות למעורבות אזרחית כחלק מתפישה דמוקרטית, מסייעים להשמעת קולות שאינם נשמעים תדיר במרחב קבלת ההחלטות ומסייעים להרחבת הלגיטימציה ושיתוף הפעולה ביישום המדיניות. המשרד ביצע מספר תהליכים בדרכים מגוונות, לרבות אתר היוועצות ייעודי. מושב א' - מדיניות הבריאות מטרות: בחינת שלוש התהליכים המרכזיים של שיתוף ציבור אותם ביצע המשרד במהלך 2016 בנושאים הבאים: תחלואה כרונית )טיפול ומניעה(, תזונה בריאה וצמצום אי-שוויון בבריאות. בחינת חוזקות וחולשות בהטמעת התפישה ובחינת תובנות תוכן מרכזיות שעלו. שיטות: הנתונים מבוססים על תשובות משתתפי ההיוועצות בשלושת ממשקי איסוף המידע, מיפוי המשתתפים על פי משתנים שונים ובחינת התובנות וההחלטות שהתקבלו. ממצאים: ל- 3 התהליכים נחשפו כ- 20,000 משתתפים, התקבלו 2,200 תשובות, התקיימו 5 שולחנות עגולים ו- 10 קבוצות מיקוד, גובשו 34 תובנות מדיניות, והתקבלו עד כה 9 החלטות. קיים שוני במאפייני המשיבים. בתחלואה כרונית מרבית המשיבים שייכים למערכת המטפלת, בצמצום אי-שוויון נרשמה חלוקה דומה בין המשיבים השייכים למערכת הבריאות לבין הציבור הרחב ובתזונה בריאה מרבית המשיבים משתייכים לציבור הרחב. שילובם של החולים, אנשי משרד הבריאות ומקצועות הבריאות בדיון אפשר שיח על בסיס היררכיה שטוחה שאפשרה חשיפה של נקודות מרכזיות לשיפור וקידום. המשרד הגיע לקהלי יעד מגוונים, לרבות אוכלוסיות מוחלשות ודוברי שפות שאינן עברית. מסקנות והמלצות: התובנות המשותפות לכל התהליכים הצביעו על שנות החיים הראשונות כמוקד להתערבות פרואקטיבית ושיתופי פעולה כעקרון עבודה מנחה. הרחבת שיח הבריאות לתפישה של מניעה ולא רק טיפול. רפואה מבוססת יחסים כמסקנה חזקה. יש להמשיך ולהרחיב את שימוש משרד הבריאות והמגזר הציבורי בכלי זה. יש לבחון כיצד נוכל לאסוף ידע "חדש" לחלוטין לעומת איסוף ידע שמחזק את מה שכבר ידוע למשרד ומסייע בתעדוף. 31

29 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות התייחסות ל'שימוש-יתר' במערכות בריאות: סינתזה פרשנית ביקורתית 3 אלן מוריה, 1 ווילסון מיכאל, 2 ולז מרסלה, 2 שך רות 1. מרכז אקדמי לב McMaster University.2 3. מכון גרטנר רקע: מנהיגי מערכות בריאות לוחצים ללא הרף לעשות שימוש הולם במשאבי מערכת הבריאות. יותר ויותר, מערכות וארגוני בריאות בוחנים את נושא שימוש-יתר במערכות בריאות וכיצד להתייחס לזה. מטרות: מטרתנו היא לבצע סינתזה פרשנית ביקורתית Synthesis( )Critical Interpretive על מנת להבין: האם ובאילו תנאים מערכות בריאות מטפלות ב שימוש-יתר' )כלומר, קביעת אג'נדה ועדיפויות(; כיצד מערכות בריאות בוחרות להתייחס לנושא; כיצד מערכות בריאות יישמו התערבויות. שיטות: השתמשנו בגישת סינתזה פרשנית ביקורתית. סרקנו 15 מאגרי מידע כדי לזהות את כל המאמרים האמפיריים והלא-אמפיריים שהתמקדו בשימוש-יתר, ביטול השקעה, בזבוז, וערך ברמת המערכת. שני סוקרים מיינו את המאמרים באופן בלתי תלוי, העריכו אותם, ומיפו מושגית את המאמרים. לאור ממצאי המיפוי, בחרנו מדגם תכליתי של מאמרים, ויצרנו סיכומים מובנים של ממצאי מפתח מכל אחד באמצעות מסגרות הקשורות לאג'נדות, פיתוח ויישום מדיניות, והסדרי מערכת בריאות. השתמשנו בסיכומים לסנתז את התוצאות בצורה תמאטית על פני התחומים: קביעת אג'נדה/ תעדוף, פיתוח מדיניות ויישום. ממצאים: החיפוש איתר 3,537 מסמכים, מהם נכללו 254 מאמרים. ההתמקדות שימוש-יתר עלה מהצורך לא רק להבטיח ערך תמורת הכסף שהושקע במערכות בריאות, אלא גם כדי למנוע פגיעה בחולים. גישות לביצועה כוללים: תהליכים לזהות ולאבחן סוגי שירותי בריאות בהם יש שימוש-יתר או שימוש-לרעה )למשל, הערכה מחודשת לטכנולוגיה רפואית(; גישות המובלות ע"י מטופלים או בעלי עניין )למשל, Wisely ;(Choosing יוזמות המובלות ע"י הממשלה )למשל, שינוי רשימות מוצרים ושירותים הזכאים להחזרים/מימון(. שיקולי יישום עיקריים כוללים את הצורך לפתח מעורבות )buy-in( של בעלי עניין מרכזים )בעיקר רופאים( ואזרחים. מסקנות והמלצות: הצורך להבטיח את השימוש בשירותי בריאות בעלי ערך גבוה כדי לשמור על בריאות האזרחים ולמנוע נזק היא בעדיפות גבוהה בכל מערכת בריאות. קובעי מדיניות, בעלי עניין וחוקרים יכולים להיעזר בסינתזה שלנו כדי להבין כיצד הנושא תועדף, את הגישות ששימשו כדי להתמודד אתו ושיקולי יישום. גישות אלה יכולות לסייע למנהיגי מערכות בריאות לתכלל שינויים בבסיס הוכחות יחד עם אינטרסים של בעלי עניין על מנת להתייחס לשימוש יעיל ואפקטיבי במשאבים במערכת הבריאות. 32

30 תקצירי הרצאות בחינת התנאים לאישור תרומה אלטרואיסטית מן החי: מחקיקה למציאות 2 כתבן אייל, 1 אשכנזי תמר 1. המרכז האקדמי למשפט ולעסקים 2. המרכז הלאומי להשתלות רקע: חוק השתלת איברים משנת 2008 מסדיר, בין השאר, את אופן אישורן של תרומות-איברים מתורמים חיים. בקשה לאישור תרומה של אדם למי שאינו קרוב משפחתו מוגשת לועדת ההערכה המרכזית. החוק קובע תנאים לאישור בקשת התורם, ובכלל זה התאמה רפואית ונפשית לתרומה; הבטחת רצון חופשי והסכמה מדעת של התורם; ובירור כי התרומה לא חשודה כסחר באיברים. האלמנטים הללו מודגשים במיוחד כשמדובר בתרומה שאינה לקרוב משפחה, המוגדרת בשפת היומיום כ"תרומה אלטרואיסטית". מסיבה זו נדונה הבקשה לתרומה בועדה המרכזית ולא המוסדית. מושב א' - מדיניות הבריאות מטרות: בחינת יישום הוראות החוק ועילות הפסילה בתרומות אלטרואיסטיות; הצגת נתונים ראשוניים באשר לשימוש בעילות הפסילה שנקבעו בחוק על ידי הועדה המרכזית והשוואה בין השימוש בעילות הפסילה לפי תקופות; הצגת הפרופיל הדמוגרפי של התורמים שלא אושרו לתרומה לפי עילות הפסילה. שיטות: נסקרו נתונים דמוגרפיים מתוך 139 בקשות לתרומה שלא אושרו בוועדה הארצית ) (; נבחן שיעור הפסילה בתקופה זו בהשוואה לשיעור התיקים שאושרו בוועדה; נבחן חלקה היחסי של כל עילת פסילה )נפשי; רפואי; חשד לסחר באיברים( ביחס לעילות הפסילה האחרות; נבחנו המאפיינים הדמוגרפיים של מי שלא אושרו לתרומה, בחלוקה לפי עילות הפסילה השונות. ממצאים: שיעור הפסילה הכללי של תיקים שהוגשו לועדה המרכזית במגמת ירידה בהשוואה לפי תקופות; עד לשנת 2011 לא נפסלו בקשות מטעמי-בריאות; עילה זו היא עדיין עילת פסילה דומיננטית פחות בהשוואה לסחר באיברים ולהערכה של כשרות נפשית; מבחינה דמוגרפית: נשים תורמות תרומות אלטרואיסטיות פחות מגברים; ייצוג יתר לנשים ולמבוגרים בעילת הפסילה הרפואית. מסקנות והמלצות: הועדה המרכזית מיישמת את הוראות החוק ומפעילה את עילות הפסילה; הירידה בשיעור הפסילות מעידה על כך שתהליך בחינת התיקים לקראת הועדה טויב וכי עבר גם מסר לציבור בדבר ההקפדה על הכללים. 33

31 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מניעת בדיקות מיפוי עצמות מיותרות במערך הרפואי האמבולטורי הציבורי 1 ארד אורי, 1 כספי דן, 1 חודיק גבריאל, 2 אורנשטיין טל, 1 ברוידא עדי 1. המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי 2. מכבי שירותי בריאות רקע: מיפוי עצם )מ"ע( הינה בדיקה אבחנתית הנמצאת בשימוש נרחב אבל תרומתה המעשית לאבחנה במקרים רבים שנויה במחלוקת. בנוסף לעלות לא מבוטלת של סך הבדיקות, כל בדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה המקנה סיכון מוערך של כ- 1:5000 להתפתחות של מחלה ממארת. מטרות: לאפיין את היקף השימוש בבדיקת מ"ע, את אוכלוסיית הרופאים המפנים לבדיקה, את ההתוויות הנפוצות לבדיקה ואת תרומתה לתהליך האבחנתי ולסיכום להפיק רשימת המלצות שמטרתן להפחית שימוש בלתי מושכל בבדיקה. שיטות: נערך סקר "מקרי נייר" בקרב אורתופדים וראומטולוגים על מנת לאפיין את תרומתה של בדיקת מ"ע לתהליך קבלת ההחלטות ולתהליך האבחנתי במקרים קליניים נפוצים. בוצע חקר מאגר נתונים ממוחשב של סך כל הבדיקות שבוצעו בשנת 2012 בקופ"ח מכבי. במדגם של כ- 200 נבדקים, נחקרו מאפייני הבדיקה באינדיקציות הנפוצות. ממצאים: בסקר "מקרי נייר" נמצא שתרומתה של בדיקת מ"ע בתהליך האבחנתי בתרחישים נפוצים בתחום האורתופדיה והראומטולוגיה, היא חלשה או לא קיימת. כ- 1% מכלל מבוטחי קופ"ח מכבי עברו בדיקת מ"ע בשנת 2012 בלבד! כשליש מהם ביצעו בדיקות מ"ע מרובות במהלך השנים. רוב הרופאים המפנים לבדיקה היו מומחים לאורתופדיה )77%( ורופאים כלליים\רופאי משפחה )16%(. כ- 65% מהרופאים הפנו לעד 5 בדיקות בשנה והיו אחראיים ל- 8.4% מכלל ההפניות, ואילו 12 רופאים )1%( הפנו כל אחד ליותר מ- 200 בדיקות מ"ע בשנה והיו אחרים לכ- 26% מכלל ההפניות. ההתוויות הנפוצות לביצוע מ"ע היו בירור מחלת מפרקים )26%(, בירור חשד או מעקב אחר ממאירות גרמית )23%(, חשד לשבר )17%(, חבלה )8%( ובירור כאבי גב )9%(. הדיוק בבדיקת מ"ע היה נמוך מאוד באינדיקציה של בירור מחלת מפרקים )0.6( וגבוה באינדיקציות של בירור ממאירות )0.98( ובירור חשד לשבר )0.89(. כאשר בוצעה הבדיקה בהתוויה של כאבי גב לא ספציפיים - תוצאות הבדיקה לא שינו את האבחנה. מסקנות והמלצות: כשליש מבדיקת מ"ע המבוצעות בקהילה אינן מוצדקות. על מנת לחסוך בהוצאה כספית ולהימנע מחשיפה מיותרת לקינה מייננת, מומלץ לנסות להפחית את מספר הבדיקות המיותרות על ידי עריכת רשימת התוויות מוצדקות, חינוך והטמעת מערכת הזמנת בדיקות ממוחשבת ייעודית. 34

32 תקצירי הרצאות "הזנב הארוך" של הישרדות מטופלים בתרופות אימונותרפיות שהוכללו בסל הבריאות הישראלי - בראי תבניות להערכת התועלת של טיפול בסרטן 1 בן אהרון עומר, 1 גולדשטיין דניאל, 2 לשנו משה, 3 מגנזי רחלי 1. אוניברסיטת בר-אילן 2. המרכז הרפואי רבין 3. אוניברסיטת תל-אביב רקע: סגמנט התרופות האונקולוגיות הינו התחום בעל ההוצאה הגבוהה ביותר בסל התרופות בישראל בעשור האחרון, כאשר קרוב ל- 40% מתוספת התקציב )1.4 מיליארד מתוך תוספת כוללת של 3.7 מיליארד ( מיועדת לתרופות אנטי- סרטניות. התרופות האימונותרפיות החדשניות נושאות בחובן בשורה תרפויטית משמעותית, אך בד בבד הן גם מהוות נטל כלכלי משמעותי בשל עלותן הגבוהה. מושב א' - מדיניות הבריאות מטרות: לבחון אם התרופות האימונותרפיות שהוכללו בסל מביאות את התועלת המצופה בהיבט הישרדות המטופלים, כפי שזו מוגדרת בתבניות )Frameworks( שפורסמו בשנה האחרונה ע"י הגופים המדעיים המובילים העולם. שיטות: בחינת מדדי ההישרדות מתוך הניסויים הקליניים שעל-בסיסם אושרו התרופות לשיווק ע"י ה- FDA למול התבנית להערכת תועלת תרופות של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה )ASCO( משנת במסגרת זו הוגדרו דרישות סף למתן נקודות בונוס לטיפולים מאריכי חיים באופן הבא: יש לבדוק אם קיים שיפור של לפחות 50% בשיעור המטופלים ששרדו עם התרופה האימונותרפית בנקודת זמן כפולה מחציון מדד ההישרדות שבו נעשה שימוש בניסוי הקליני OS/(,)PFS בהנחה שלפחות 20% מהמטופלים בקבוצת הביקורת נותרו בחיים. ממצאים: ישראל הינה "מאמצת מוקדמת" של טכנולוגיות בריאות בכלל ותרופות לסרטן בפרט. בשנים הוכללו בסל הבריאות בארץ 3 תרופות אימונותרפיות )איפילימומב, פמברוליזומב וניבולומב( עבור 3 התוויות )מלנומה, כליות וריאות( בעלות של 82.7 מיליון עבור 557 מטופלים. המסגרות שהוגדרו ע"י האגודה האירופאית לאונקולוגיה )ESMO( וגופים אחרים לא כוללים התייחסות ספציפית לערך הגלום בתרופות אימונותרפיות. בהתייחס לתנאי הסף של,ASCO אף אחת מהתרופות שנבדקו לא נמצאה עומדת בדרישות לקבלת נקודות בונוס בגין "זנב ארוך" של הישרדות מטופלים. מסקנות והמלצות: המסגרות שפורסמו להערכת התועלת הגלומה בתרופות האימונותרפיות שהוכללו בסל התרופות הישראלי לא משקפות את פוטנציאל ההישרדות העודף של המטופלים, בין אם הדבר נובע מהיעדר גמישות מספקת של תבניות חדשניות אלו ובין אם כתוצאה מיעילות פחותה בהשוואה למצופה של הטיפולים. בעידן של מחסור חריף במשאבים, מומלץ כי ישראל תעקוב באדיקות אחר התבניות והמסגרות המדעיות לבחינת הקשר שבין ערך תרופות למחירן על-מנת למקסם את התמורה התרפויטית בסד התקציב הנתון. 35

33 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות בחינת המנגנונים להקצאת כספי סל הבריאות לקופות החולים והצעת מנגנונים נוספים להשלמת הקפיטציה בישראל 3 וייצברג רות, 1 ברמלי-גרינברג שולי, 2 גלזר קובי 1. מייארס-ג'וינט-ברוקדייל 2. מייארס-ג'וינט-ברוקדייל, אוניברסיטת חיפה 3. אוניברסיטת תל אביב רקע: מנגנוני הקצאת כספים שתי מטרות עיקריות: יצירת הוגנות בהקצאה וצמצום התמריצים לסלקציה; קידום מדיניות. בישראל 88% מכספי סל הבריאות מוקצים לקופות החולים באמצעות נוסחת הקפיטציה. הנוסחה "מצלמת" את צריכת השירותים בעת קביעתה ולכן איננה מקדמת את הוגנות ההקצאה ועלולה לשמר עיוותים קיימים. בנוסף, נוסחת קפיטציה, טובה ככל שתהיה, איננה מושלמת ומשאירה מקום לסלקציה. מטרות: לזהות מוקדי אי-יעילות הנובעים מהקפיטציה הקיימת, ולהציע שיטות הקצאה משלימות לצמצום התמריצים לסלקציה. שיטות: כלי המחקר: סקר הבריאות הלאומי של הלמ"ס )28,968=N(. ניתוח: נבנו שני מודלים לשימוש בשירותי בריאות: שימוש בפועל ושימוש חזוי )המחושב לפי מודל דו-שלבי של רגרסיה עם מתאמי סיכון נוספים )מצב בריאות, מוגבלות והתנהגות בריאות( ושירותים נוספים )מקצועות פרה-רפואיים ובריאות הנפש(.כמו כן נערכה השוואה בין מודלים אלה לקפיטציה מ בשלב שני נערכו ראיונות עומק עם קובעי מדיניות ואנשי אקדמיה לאיתור מנגנוני הקצאה ישימים משלימים לקפיטציה. ממצאים: נמצא כי הקפיטציה מפצה יותר מן השימוש בפועל על ילדים עד גיל 15 ועל גברים מעל גיל 55 אך מפצה בחסר על נשים מעל גיל 55. הפיצוי איננו מדויק עבור חולים במחלות כרוניות, סרטן ודיכאון ומוגבלים. קבוצות אלו חשופות לסלקציה בין הקבוצות. נמצאה שונות בשימוש בשירותים בקרב הצעירים )45-15(. מדד זה מעיד על תמריצים לסלקציה בתוך הקבוצות, בקרב הצעירים, בעיקר בשירותי אשפוז. מסקירת הספרות ומהראיונות עלו מנגנוני הקצאה משלימים להתמודדות עם תמריצים לסלקציה בתוך הקבוצות, כגון: תשלום של חלק מההוצאה על אשפוז צעירים, החורגת מרף שנקבע מראש; תשלום של חלק מההוצאות בפועל לבעלי הוצאות חריגות, לנשים מעל גיל 55, או לאנשים בפריפריה; שכלול מבחני התמיכה והרחבתם. מסקנות והמלצות: יש לשכלל את נוסחת הקפיטציה באמצעות הוספת שירותים דוגמת בריאות הנפש ומקצועות פרה- רפואיים, והוספת משתנים לנוסחה כגון מחלה כרונית וסרטן, מוגבלות ודיכאון. כמו כן מוצע לשלב מנגנוני הקצאה רטרוספקטיביים משלימים שישפרו את חלוקת הסיכונים בין המדינה לקופות וכך יצמצמו את התמריצים לסלקציה בתוך הקבוצות. 36

34 תקצירי הרצאות מגמות באימוץ הסכמי חלוקת סיכון בתהליך הכללת טכנולוגיות חדשות בסל שירותי הבריאות 2 טריקי נעה, 1 אש נחמן, 1 פורת אבי, 1 בירנבאום יאיר, 2 המרמן אריאל 1. מכבי שירותי בריאות 2. כללית שירותי בריאות רקע: הסכמי חלוקת סיכון )risk-sharing( בין חברות תרופות/ציוד רפואי ובין מבטחי הבריאות נועדו במקורם להפיג את חששות המבטחים מאי-הוודאות הקלינית ו/או הכלכלית הכרוכות בהחלטה לממן טיפולים רפואיים חדשים. הסכמים אלו אומצו בישראל בתהליך הרחבת סל שירותי הבריאות החל משנת מטרות: בחינת המגמות באימוץ הסכמי חלוקת סיכון, במסגרת עדכון סל שירותי הבריאות. שיטות: נבחנו כל ההסכמים שאומצו כחלק מתהליך עדכון הסל בין השנים נבחנו הפרמטרים: סוג ההסכם,)financial-based/performance( משך ההסכם, התחום התרפויטי, נתח התקציב הכפוף להסכם ומימוש ההסכמים בפועל. מושב ב' - כלכלת בריאות ממצאים: במהלך השנים , הוחלו 33 הסכמים לחלוקת סיכון, 15 מתוכם בשנת % מההסכמים עוסקים בתרופות ו- 12% בטכנולוגיות אחרות. שלושים ואחד הסכמים )94%( היו הסכמי גידור כלכליים )financial-based( ורק 2 הסכמים עסקו בהשפעה הקלינית.)performance-based( תוקף מרבית ההסכמים הינו לתקופה של 3 עד 5 שנים. שלושה עשר הסכמים )39%( היו בתחום האונקולוגיה וההמטואונקולוגיה, )18%( 6 - הפטיטיס C, 4 )12%( - נוירולוגיה, )9%( 3 - קרדיולוגיה, )6%( 2 - ריאות ו- 5 )15%( בתחומים נוספים. אחוז תקציב עדכון הסל שהיה כפוף להסכמי חלוקת סיכון גדל מ- 3% בשנת 2011 ל- 56% בשנת מתוך 18 הסכמים שנחתמו עד 2016, לגבי 7 תרופות מומש ההסכם והחברות נדרשו למתן החזרים לקופות. מסקנות: היקף השימוש בהסכמי חלוקת סיכון בסל הולך וגובר, בשל הגעתן לשוק של תרופות ביולוגיות חדשניות ויקרות. רוב ההסכמים מתייחסים לטכנולוגיות שעלותן גבוהה. נראה כי באמצעות ההסכמים, מתאפשרת הכללת טכנולוגיות בסל, אשר ללא ההסכם, ייתכן שלא ניתן היה להכלילן. המלצות: בשנים האחרונות מהווים הסכמי חלוקת סיכון כלי בידי חברות התרופות/הציוד הרפואי לקידום הכללת טכנולוגיות בסל, מבלי להפחית באופן רשמי את מחירן. מומלץ למקבלי ההחלטות לבחון את המשמעויות הכלכליות של מגמה זו ולקבוע מערכת כללים מושכלת בקבלת הסכמי חלוקת סיכון חדשים בסל. הארכת תוקף ההסכמים אף מעבר ל- 5 שנים חיונית בשל המשמעות הכלכלית הגבוהה המושטת בהמשך על הקופות. היקף ההסכמים מחייב העמדת כוח אדם לניהול אקטיבי של הנושא בקופות החולים. 37

35 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות לקראת נוסחת קפיטציה בבריאות הנפש: זיהוי מנבאים של צריכת שירותים בישראל 2 כהן יואב, 1 שמואלי עמיר 1. מרכז רפואי הדסה, האוניברסיטה העברית 2. האוניברסיטה העברית רקע: החל מה- 1 ביולי 2015 הורחב סל השירותים שבאחריות קופות החולים לכלול את שירותי בריאות הנפש. לצורך ההרחבה הוגדל תקציב הסל ב- 1.2 מיליארד למימון אשפוזים, וב מיליארד למימון שרותים אמבולטוריים. בצד הסוגיות הקליניות והטיפוליות העולות משינוי זה, עולה שאלת הקצאת המקורות הנוספים לקופות. הצוות הבין משרדי שנדרש לנושא המליץ לחלק את כספי האשפוז לפי חלקן ההיסטורי והצפוי של הקופות בסך עלות האשפוז, ואת הכספים לשרותים אמבולטוריים באמצעות הוספת ראש הוצאה לנוסחת הקפיטציה הקיימת המבוססת על גיל בלבד. מטרות: לזהות מנבאים של צריכת שרותי בריאות הנפש בישראל, במטרה לבנות נוסחת קפיטציה שתשמש להקצאה יעילה והוגנת של תקציב בריאות הנפש. שיטות: נאספו נתונים לגבי הוצאות פרטניות על אשפוז פסיכיאטרי בקרב כלל המאושפזים במדינת ישראל בשנים )27,445=n( בנוסף, במרפאת קריית היובל של המרכז הירושלמי לבריאות הנפש נאספו נתונים לגבי ההוצאות הכוללות על טיפול אמבולטורי ובאשפוז של המטופלים במרפאה בשנים אילו )6,115=n(. מאפייני המטופלים כללו: גיל, מין, מצב משפחתי, דת, מוצא, ציון חברתי-כלכלי של ישוב המגורים, ואבחנות. ניתוחים דו ורב-משתנים נערכו על מנת לאמוד את השפעתם של המאפיינים על ההוצאה וליצור כלי לחיזוייה. ממצאים: ההוצאה השנתית הממוצעת למאושפז עמדה על כ- 50,000, והכוללת על כ- 7,000 למטופל. המנבאים המובהקים ורמות ההסבר של ההוצאה נמצאו דומים בשתי האוכלוסיות. גיל ומין מסבירים כ- 3-1% מהשונות, כאשר גברים וצעירים ובני יקרים יותר. הוספת מאפיינים חברתיים-כלכליים מעלה את רמת ההסבר ל- 7-5%, כאשר יהודים, מטופלים המתגוררים בישובים עניים ורווקים יקרים יותר. הוספת אבחנות מעלה את רמת ההסבר ל %, כאשר חולים בסכיזופרניה בולטים בהוצאותיהם הגבוהות. מסקנות והמלצות: בדומה לאיכותה הירודה של נוסחת הקפיטציה, המבוססת על גיל, מין ופריפריה, המתווה את הקצאת תקציב סל הבריאות הפיזית לקופות, המנגנון שהוצע להקצאת תקציב סל בריאות הנפש הוא פשטני, ומותיר תמריצים מובהקים לאי-יעילות ולסלקציה של מבוטחים ושירותים. המחקר הנוכחי יכול לשמש כנקודת מוצא לפיתוח מנגנון עדיף שיקטין את התמריצים הלא-רצויים להתנהגות הקופות בתחום בריאות הנפש. 38

36 תקצירי הרצאות הכללת תרופות בבתי חולים בישראל טננבאום טובי, ישראלי אבי מרכז רפואי הדסה, האוניברסיטה העברית רקע: חולה המקבל טיפול בבית חולים, נזקק על פי רוב לקבל טיפול תרופתי מסוים. סל שירותי הבריאות הממלכתי אינו מחייב את בתי החולים, שלכל אחד מהם רשימת תרופות משלו. עלייה במחיר תרופה המצויה בסל התרופות המוסדי, מעלה את ההוצאה על תרופות בתקציב בית החולים. לפיכך ננקטת זהירות בהכנסת תרופה חדשה לסל התרופות של בית החולים. מטרות: לזהות הבדלים בין בתי חולים שונים ובין הקריטריונים להכנסת תרופות חדשות לשימוש בבית החולים, לבחון נחיצות רגולציה בתחום זה ולגבש המלצות למודל עתידי. שיטות: נשלחו שאלונים שסקרו את המצב הנוכחי למנהלי בתי המרקחת בבתי חולים. נאספו נהלים כתובים וחומר רלבנטי נוסף. נערכו ראיונות אישיים בעזרת שאלון חצי מובנה עם חברי ועדת התרופות בשלושה בתי חולים - ממשלתי, ציבורי והשייך לשירותי בריאות כללית. מושב ב' - כלכלת בריאות ממצאים: משרד הבריאות וקופות החולים דורשים מבית החולים לספק למאושפזים תרופות כרוניות כדי לשמור על הרצף הטיפולי, אך רשימת התרופות בבית החולים שונה מהסל הממלכתי. תרופה שלא נמצאת ברשימת התרופות של בית החולים אינה זמינה בבית המרקחת למתן מיידי לחולה. נמצאה שונות בדרכי ההתמודדות של בתי החולים ובפתרונות לבעיה זו. השפעת חברות התרופות הינה משמעותית ומתן הדוגמיות בחינם לבית החולים מעלה את הסיכוי להכנסת התרופה לרשימת התרופות בבית החולים. מתן תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות או אינן עומדות בהגבלות של קופות החולים השונות, יוצר בעיה קשה כשהחולה נדרש להמשך טיפול בקהילה. מסקנות והמלצות: דרישת משרד הבריאות וקופות החולים מבית החולים לספק למאושפזים תרופות כרוניות אינה מתקיימת תמיד ובתי החולים לא מחזיקים במלאי זמין את כל התרופות שבסל הממלכתי. הפסקה או שינוי פתאומי של תרופות עלולים לפגוע בבריאות החולה וביעילות הטיפול. הצורך לשמור על רצף טיפולי ולספק תרופות שהחולה מקבל בקהילה יוצר קשיים בהתנהלות בית החולים ובאיכות הטיפול ברמת הפרט. מומלץ שוועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות תגדיר סל תרופות מינימאלי לבתי החולים במדינת ישראל, בדומה לסל הממלכתי, בהתאמה למחלקות בית החולים. פיצוי לשינוי בעלויות יינתן בעלות יום האשפוז. ועדת התרופות המוסדית תקבע תוספת תרופות שמעבר לסל המינימאלי, בהתאם לצרכים הייחודיים בבית החולים, בית החולים יפוצה על כך בנוסחת ההתחשבנות. הוועדות ינהגו בריסון בעת הכנסת תרופה שאינה כלולה בסל הממלכתי לסל המוסדי ושיידרש לה טיפול המשכי בקהילה. 39

37 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הנטל הכלכלי של פערים בבריאות בישראל הקשורים במצב חברתי-כלכלי 3 שמואלי עמיר, 1 פוליצר ערן, 2 אבני שלומית 1. האוניברסיטה העברית 2. בנק ישראל 3. משרד הבריאות רקע: הכנסה נמוכה, השכלה מועטה והדרה חברתית עשויים להוביל לעודף תחלואה ולתמותה מוקדמת. תוצאות הבריאות השליליות האלה פוגעות בתוצר המקומי וברווחה במשק, ומגדילות את ההוצאה לבריאות. מטרות: מטרת המחקר היא לאמוד את הנטל הכלכלי )העלות החברתית( הנגרם מפערים בבריאות הקשורים למעמד חברתי-כלכלי בישראל בשנת שיטות: המחקר משתמש בנתונים מסקר הבריאות, מהסקר החברתי ומפרופיל הרשויות של הלמ"ס, וכן משתמש בנתוני משרד הבריאות על אשפוזים. המחקר מגדיר "תרחישי שוויון" בין יישובים או יחידים ומחשב את העלות או את אובדן הרווחה הנובעים מפערי הבריאות בפועל לעומת תרחיש השוויון. המחקר משתמש הן בגישת ההון האנושי והן בגישת הרווחה כדי לאמוד את הנטל הנובע מהפערים. ממצאים: שיעורי התמותה של יחידים בגיל העבודה גבוהים ב- 15 עד 25 אחוזים ביישובים חלשים מבחינה חברתית- כלכלית לעומת יישובים חזקים. פערי התמותה בקרב פעוטות בני 0 עד 4 גבוהים עוד יותר - 89 אחוזים. הערכת עלות הפערים באמצעות ההכנסה מעבודה, במסגרת גישת ההון האנושי, מעלה כי הערך המהוון של שנות העבודה האבודות בכל שנה מסתכם ב- 500 מיליון ש"ח. נוסף על כך, תחלואה עודפת בקרב עובדים בעלי הכנסה נמוכה ובקרב בעלי השכלה נמוכה מובילה לעודף היעדרויות מחלה ואי-עבודה שמשמעותו אובדן תוצר של 5 מיליארד ש"ח בשנה; הערכת העלות של עודף התמותה בכל שכבות הגיל, במסגרת גישת הרווחה, מסתכמת ב- 4 עד 11 מיליארד ש"ח בשנה, בהתאם לערך המוענק לשנת חיים אבודה; עלות שירותי הבריאות העודפים מוערכת בסכום נטו של 300 מיליון ש"ח בשנה. לסיכום, המחקר מעריך את סך העלות הנובעת מפערי בריאות הקשורים בפערים חברתיים-כלכליים בסכום שווה ערך ל- 0.8 עד 1.7 אחוז מהתוצר של ישראל. מסקנות והמלצות: פערי בריאות הקשורים במצב חברתי כלכלי כרוכים בעלות ניכרת למשק. העלות הגבוהה של פערי הבריאות צריכה לעודד עוד יותר את קובעי המדיניות לצמצם את הפערים - השקעה שעשויה להשתלם בטווח הארוך גם מבחינה כלכלית. 40

38 תקצירי הרצאות מימון אמבולנס במקרה אירוע לבבי או אירוע מוחי - מדיניות מצילת חיים ללא תוספת עלות 1 צפת דנה, 1 קידר אסנת, 1 וויינרייך נידרה, 2 גרינברג קרן 1. מרכז רפואי הדסה Weinreich Communications.2 רקע: מחלות קרדיווסקולאריות הינן גורם התמותה מספר 2 בישראל. קבלת טיפול בתוך שש שעות מתחילת אירוע לבבי מורידה משמעותית את מקרי אי ספיקת לב )אס"ל.( נתונים מסקר ACSIS 2013 מראים כי 27.8% מהחולים עם STEMI )אוטם שריר הלב הדורש פתיחת העורק מיידית( פונים לרופא בקהילה, ורק 40.3% פונים לחדר מיון. מתוך חולי STEMI שהגיעו למיון, 32% הגיעו ברכב פרטי. בראיונות להבין מהם החסמים להגעה מהירה לטיפול בעת אוטם, עלותם הגבוהה של הנסיעה באמבולנס והטיפול במיון עלו שוב ושוב. הטענה בולטת עוד יותר בקרב תושבי הפריפריה. מטרות: להעריך את עמדות הציבור בנושא הזמנת אמבולנס במקרה של התקף לב ואת המשמעות הכלכלית. מושב ב' - כלכלת בריאות שיטות: נערך סקר דעת קהל בקרב 500 דוברי עברית בני 18 ומעלה באוגוסט 2016 ע"י מדגם ייעוץ ומחקר באמצעות האינטרנט. לאחר מכן נעשה הערכות כלכליות לגבי עלויות הטיפול באס"ל בישראל לעומת עלות האמבולנס והביקור במיון, בהתבסס על נתוני ACSIS 2013 ונתוני הבנק העולמי. ממצאים: בסקר דעת הקהל לשאלה מה יעשו במקרה שירגישו בתסמינים האופיינים להתקף לב ענו רק 15% שיזמינו אמבולנס. מבין אלה שענו שלא יזמינו אמבולנס, 27% ציינו שהתשלום יקר מידי. אנשים עם הכנסה נמוכה )34.0%( ועולים חדשים )46.2%( הזכירו עלות האמבולנס כמחסום באחוזים גבוהים מהממוצע. )05.>p(. בהתייחס להערכות הכלכליות: בכל שנה מגיעים באיחור ~954 מטופלים. אם רק 10% יגיעו לטיפול בזמן ולא יזדקקו לטיפול מתמשך באס"ל, עם השערת עלות טיפול שנתי לחולה אס"ל של 19,675 לשנה )לפי הבנק העולמי בישראל( תחסוך המדינה כ- 1.9 מיליון בשנה הראשונה. אם יגיעו 15 קריאות שוא עם עלות משוערת של אמבולנס פלוס ביקור במיון - 1,333, עדין המדינה חוסכת כסף בעקבות האחד המגיע בזמן. מסקנות והמלצות: עלות האמבולנס מהוה מחסום מרכזי להגעה מהירה למיון, כאשר המצב בפריפריה חמור יותר. תקצוב של מימון אמבולנס וביקור בחדר מיון יחסוך ההתלבטות הנובעת משיקול כלכלי, ותאפשר הגעה בזמן סביר לבית החולים וקבלת טיפול מיטבי. כתוצאה מכך הפערים יצטמצמו ואף תימנע תחלואה ותמותה מיותרות. 41

39 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות האם רפואה טובה חוסכת כסף??? המקרה של מרפאת אי ספיקת לב בבית שמש 2 שני מיכל, 1 דואני יפית, 1 אוזן אלישע, 2 גוטמן אורנה, 1 גוטסמן ישראל 1. שירותי בריאות כללית 2. מרכז רפואי הדסה רקע: חולי אי ספיקת לב הם חולים מורכבים, הגורמים לעומס רב על מערכת הבריאות. התערבויות שונות נערכו על מנת למצוא דרכים לשיפור הטיפול והקטנת ההוצאות בחולי אי ספיקת לב. מרכזים ייעודיים לטיפול בחולי אי ספיקת לב הראו עליה בהיענות לטיפול, שיפור במצב התפקודי של החולים וירידה במספר האשפוזים. מטרות: הערכה של פעילות המרפאה הייעודית לטיפול בחולי אי ספיקת לב בבית שמש. השוואת השימוש בשירותי בריאות ותוצאים קליניים בין חולי אי ספיקת לב במטופלים במרפאה הייעודית לעומת אלו שמטופלים בטיפול סטנדרטי בלבד. שיטות: מחקר קוהורט רטרוספקטיבי. הוצאו נתוני שימוש בשירותי מרפאת האי ספיקה מתיקי המטופלים במרפאה, בנוסף הוצאו נתונים דמוגרפים ונתוני שימוש בשירותי בריאות מכל תיקי החולים עם אי ספיקת לב המטופלים בכל המרפאות באזור בית שמש )האזור אותו משרתת המרפאה(. הושוו נתונים בין חולי האי ספיקה המטופלים במרפאה הייעודית לאילו שאינם מטופלים בה במהלך השנתיים הראשונות לפעילות המרפאה, ובנוסף הושוו נתונים של שתי הקבוצות בשנתיים שלפני ובשנתיים שאחרי פתיחת המרפאה. ממצאים: נכללו במחקר 429 חולי אי ספיקת לב מאזור בית שמש. )19.1%( 82 טפלו במרפאת אי ספיקה. לא נמצאו הבדלים במאפייני החולים בשתי הקבוצות. הגיל הממוצע של החולים היה מתוכם היו גברים. בקבוצת המטופלים במרפאת האי ספיקה נצפה שימוש גבוה יותר בשירותי בריאות לעומת חולים שלא טופלו במרפאה במהלך תקופת המעקב. בקבוצת המחקר היו יותר פניות אל רופא המשפחה 38.5 לעומת )0.0001>P(, 62.4 יותר פניות למיון )0.41 לעומת 0.003=P( 0.75 ויותר אשפוזים 1.41 לעומת =P 2.47 במהלך תקופת המחקר. בשתי הקבוצות נצפתה ירידה בכמות האשפוזים במחלקה לטיפול נמרץ. נצפתה ירידה מובהקת בתמותה בקרב קבוצת החולים המטופלים במרפאת האי ספיקה. שיעור התמותה במשך שנתיים בקרב המטופלים במרפאה היה 6.1% לעומת 36.3% בקרב מטופלים שלא טופלו במרפאה )0.0001>P(. מסקנות והמלצות: טיפול במרפאה ייעודית לחולי אי ספיקת לב בהשוואה לטיפול הסטנדרטי הניתן לחולי אי ספיקת לב, מוריד דרמטית את שיעור התמותה, אך מעלה את השימוש בשירותי בריאות. 42

40 תקצירי הרצאות האם אשפוז בית לחולים מרותקים לבית עם אי ספיקת לב כרונית יכול לצמצם אשפוזים ולהביא תועלת כלכלית? 1 פונצ'יק בוריס, 1 קומרוב רומן, 2 פרויד תמר, 3 קגן אלה, 2 פרס יאן 1. שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2. שירותי בריאות כללית 3. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: אי ספיקת לב הינה בעיה שכיחה בקרב מבוגרים ומלווה בריבוי אשפוזים, שיעורי תמותה גבוהים ועלות גבוהה. מטרות: לבדוק האם טיפול במסגרת של אשפוז בית המיועד למטופלים עם אי ספיקת לב המרותקים לבית משפיע על השימוש במערכת הבריאות כולל פניות למיון, כמות ומשך האשפוזים ועל העלות כללית. שיטות: ניתוח רטרוספקטיבי של צריכת שירותי בריאות בקרב מטופלים קשישים המרותקים לבית שטופלו במהלך השנים במסגרת היחידה לטיפול ביתי תומך )אשפוז בית( בשל אי ספיקת לב. מושב ב' - כלכלת בריאות בוצעה השוואה בין התקופה של חצי שנה לפני הכניסה למסגרת אשפוז בית לבין תקופת השהייה באשפוז בית. המדדים שנבדקו היו: ממוצע חודשי של מספר האשפוזים, מספר ימי אשפוז כולל ימי אשפוז בגין אי ספיקת לב, ביקורים בחדר מיון ועלות כוללת. ממצאים: בתקופת המחקר טופלו 196 חולים באשפוז בית בגין,CHF גילם הממוצע היה 79.4±9.5 שנים, מתוכם 113 )57.7%( היו נשים. נצפתה ירידה מובהקת במספר האשפוזים )46.3%(, במספר ימי האשפוז הכללי )28.7%(, במספר ימי אשפוז בגין 66.7%),)CHF במספר הביקורים בחדר מיון )47%( ובעלות כוללת )23.9%( בהשוואה לתקופה של חצי שנה לפני כניסה לאשפוז בית )בכל המשתנים.)p-value<0.05 מסקנות והמלצות: אשפוז בית לחולים מבוגרים המרותקים לבית עם CHF בדרגת חומרה NYHA 4-3 יכול לצמצם את השימוש במערכת הבריאות ולהוריד עלויות. 43

41 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות נערות העוברות הפסקת היריון - מחקר אורך לעיצוב מדיניות 2 פרייס היידי, 1 פרגר מלכה, 2 ברשטלינג אורית 1. אוניברסיטת תל-אביב 2. משרד הבריאות רקע: רוב ההריונות בגיל ההתבגרות אינם מתוכננים ואינם רצויים ובפני נערות בישראל עומדת האפשרות לעבור הפסקת היריון. מזה מספר שנים פועלת תכנית מטעם השירות הארצי לעבודה סוציאלית שנועדה להבטיח את איכות הטיפול בנערות, לקדם את בריאותן ולצמצם מצבי סיכון והריונות חוזרים. תכנית זו לוותה במחקר שנועד לסייע בעיצוב מדיניות הטיפול בכל הוועדות להפסקת היריון בישראל. מטרות: המחקר בחן את התנהגות הבריאות של הנערות חודש וחודשיים אחרי הפסקת ההיריון ואת דפוסי ההיענות שלהן להמלצות הרפואיות בשחרור - מעקב רפואי והתחלת שימוש באמצעי מניעה יעילים. כמו כן, המחקר בחן את שביעות רצון הנערות מההתערבות בבית החולים והשפעת ההתערבות על התנהגויות הבריאות של הנערות. שיטות: במחקר השתתפו 172 נערות בגילאי אשר עברו הפסקת היריון. הנערות גוייסו בתום שיחת האינטייק עם העובדות הסוציאליות )עו"ס( בועדה לענייני היריון בעשרה בתי חולים ברחבי הארץ. לאחר חתימה על הסכמה מדעת, מולא יחד עם הנערות שאלון סוציו-דמוגרפי ומיילדותי וכן פורטה ההתערבות שנעשתה. חודש וחודשיים אחרי הפסקת ההיריון, העו"ס יצרו קשר טלפוני עם הנערה ומולאו שאלונים שכללו שאלות אודות הגעה למעקב רפואי, שימוש באמצעי מניעה ושביעות רצון מההתערבות סביב הפסקת ההיריון. ממצאים: חודש אחרי הפסקת ההיריון קרוב לחצי מהנערות היו במעקב רפואי. כעבור חודש, כשליש מהנערות טרם נבדקו. הסיבות המדווחות לאי-הגעה למעקב רפואי היו ברובן סובייקטיביות ולא דווח על חסמים אובייקטיביים. נצפתה עלייה בשימוש באמצעי מניעה יעילים חודש וחודשיים אחרי הפסקת ההיריון בהשוואה לשיעורים טרם הכניסה להיריון. משך שיחת האינטייק עם העו"ס, הגעת ההורים לועדה, וקביעת המעקב הרפואי באותו מקום בו התבצעה הפסקת ההיריון נמצאו קשורים להגעה למעקב רפואי. הנפקת מרשם לגלולות במועד הפסקת ההיריון נמצא קשור להתחלת שימוש באמצעי מניעה יעילים. מסקנות והמלצות: הגברת התקינה לעו"ס הועדה כך שיהיה לה יותר זמן לטפל בנערה, עידוד הנערות לשתף את הוריהן בתהליך שהן עוברות, קביעת המעקב הרפואי באותו המוסד שביצע את הפסקת ההיריון ותכנון אסטרטגיות למניעת היריון נוסף כולל מתן מרשם לאמצעי מניעה- כל אלו יוכלו לסייע בקידום בריאות הנערות ומניעת הריונות חוזרים. 44

42 תקצירי הרצאות שימוש במודל FRAX כבסיס להחלטה טיפולית באוסטאופורוזיס: השלכות על מדיניות בריאות גולדשטיין ענבל, לשנו משה אוניברסיטת תל-אביב רקע: מחשבון FRAX שפותח ע"י ארגון הבריאות העולמי מעריך את ההסתברות האישית לשבר אוסטאופורוטי ב- 10 השנים הבאות, תוך שכלול 12 גורמי סיכון שהוכחו במחקרי ענק ומטה-אנליזות. המודל הותאם לאחרונה לישראל אך הסף להתערבות טיפולית טרם הוכרע. מטרות: להשוות את מידת הדיוק והשלכותיהן של אסטרטגיות מובילות להתערבות טיפולית: הנחיות ה- NOF National( הכוללות סף קבוע של 20% לשבר אוסטאופורוטי או 3% לשבר צוואר ירך, הנחיות ה- NOGG )Osteoporosis Foundation.)T-score -2.5( לסף תלוי-גיל, או החלטה מבוססת צפיפות עצם בלבד )National Osteoporosis Guideline Group( שיטות: ציוני FRAX חושבו רטרוספקטיבית עבור כל חברות מכבי שירותי בריאות בגיל בשנת לכל סף התערבות חושב שיעור האוכלוסייה המומלצת לטיפול על פיו, ורמת הדיוק accuracy( )balanced בגילוי שברים אוסטאופורוטיים )צוואר ירך, עמוד שדרה, אמה וזרוע עליונה( שהתרחשו במהלך 10 השנים העוקבות. מושב ג' - איכות ממצאים: במחקר נכללו 141,320 נשים ובמהלך עשור 13.5% מתוכן חוו שברים אוסטאופורוטיים, כולל 2.9% בצוואר הירך. הקווים המנחים של NOF ו- NOGG מצאו 17.3% ו- 2.8% מהאוכלוסייה כמומלצים לטיפול, בהתאמה. מס' המטופלים הנדרש בכדי למנוע שבר אוסטאופורוטי/ירך אחד היה דומה ועמד על 9.3/3.7 עם NOF ו- 8.7/3.8 עם,NOGG אך רמת הדיוק הייתה גבוהה יותר עם 74.1%: NOF מול 54.2% בזיהוי חולים העתידים לשבור את צוואר ירך. נתוני צפיפות עצם היסטוריים היו זמינים עבור 16,578 נשים. בקבוצה זו 30.5% ו- 9.3% סווגו כמומלצים לטיפול עפ"י NOF ו- NOGG בהתאמה, לעומת 9.0% בסיווג עפ"י צפיפות ירך בלבד. רמת הדיוק של שלוש האסטרטגיות הנ"ל בזיהוי חולים העתידים לשבור את צוואר הירך הייתה 70.1%, 56.5% ו- 62.3% בהתאמה. מסקנות והמלצות: במחקר רחב היקף זה הנחיות NOF הפגינו דיוק גבוה יותר מהנחיות NOGG וכן מהחלטה קטגורית על סמך צפיפות-עצם-בלבד. ביחס לפרקטיקה הרווחת כיום של צפיפות עצם-בלבד, אימוץ גישת NOF צפוי להרחיב את ההתוויה לטיפול בנשים בכ- 24%. ראוי לבסס את ההחלטה הטיפולית על מודל רב-משתני מתוקף הנותן ביטוי למכלול נתונים קליניים בעלי ערך מוסף מעבר לצפיפות עצם. 45

43 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות בניית מערכת אחידה של מדדי איכות להערכת ושיפור יעילות המלר"דים בישראל 2 הלפרן פנחס, 1 רטנובסקי ענת, 2 רוזנס שי 1. המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי 2. אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב רקע: איכותה של מחלקה לרפואה דחופה )מלר"ד( נמדדת בשילוב של איכות קלינית ושירותית עם יעילות תפעולית. מורכבות המערכת מחייבת מידע על המרכיבים העיקריים של תפעול המלר"ד ועל תוצאות הטיפול. במלר"דים השונים בישראל זמינים מדדים שונים. ניתן וצריך ליצור תפריט מדדים אחיד, אשר יגדיר את איכות ויעילות העבודה במלר"ד ויאפשר מדידה השוואתית של המלר"דים השונים. מטרות: מטרת המחקר הנוכחי היא בנית סט אחיד של מדדי איכות תפעול וטיפול במלר"דים בישראל. שיטות: במחקר זה נעשה שימוש בשיטת דלפי, שהיא תהליך מובנה המוביל להסכמה רחבה בקרב קבוצה מגוונת של מומחים. שיטת מחקר זו כללה מספר שלבים. בשלב הראשון נערכה סקירה שיטתית של הספרות על מנת לזהות את המדדים הקיימים בספרות בעולם בכלל ובארץ בפרט. הסקירה הובילה לזיהוי של 194 מדדי ביצוע. במקביל, הוקם פאנל של 22 מומחים משישה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ המייצגים את המרכז והפריפריה. בשלב הבא נבנתה מערכת של שאלון ממוחשב המבוססת תחילה על 194 מדדי הביצוע, תוך מתן הסבר קצר על כל מדד. פאנל המומחים ענה על השאלונים בשלושה סבבים, אחרי כל סבב הנתונים נאספו, נותחו והוצגו בדו"ח סיכום אנונימי הכולל ייצוג גרפי עבור כל מדד. מדד שרוב חברי הפאנל הגדירו כהכרחי נכלל בשאלון של סיבוב דלפי הבא. בחירת המדדים הסופיים נעשתה בישיבה מיוחדת לאחר הסיבוב השלישי. ממצאים: בסיום התהליך הוגדרו 46 מדדים כסט מינימלי הכרחי מחד ואפשריים לאיסוף מאידך. מדדים הללו חולקו לשמונה קטגוריות עיקריות כמשך השהייה, זמן מרגע כניסה למלר"ד ועד טיפול כלשהוא, זמני כניסה ויציאה, מרווחי זמן, מדדי תפעול, מדדים קליניים, שיעור החולים שעזבו ללא אישור ושביעות רצון. בנוסף 12 מדדים אחרים הוגדרו ע"י הפאנל כמומלצים לשימוש. בשלב הבא של המחקר יוכנסו מדדים אלו למערכות המידע של המלר"דים לביצוע אנליזה ושיפור הביצועים. מסקנות והמלצות: תהליך דלפי אפשר הגדרת מדדי תפעול ואיכות טיפול במלר"דים שהינם מוסכמים על קבוצה מייצגת של מנהלים, ואדמיניסטרטורים, ואנשי מערכות מידע. המדדים המוסכמים יעברו תיקוף במלר"דים המשתתפים, ובהמשך בכל המלר"דים בישראל. 46

44 תקצירי הרצאות פיתוח מודל אלטרנטיבי להערכת טיב הקשרים בין חוויית השירות ליעילותם התפעולית של בתי חולים 2 הוד רפאל, 1 מימון עודד, 1 צימליכמן איל 1. אוניברסיטת תל-אביב 2. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר רקע: מערכות בריאות הינן מטבען עתירות משאבים ולכן פוטנציאל החיסכון והרצון להגדיל את יעילותן הינו ברור מאליו. עם זאת, בשונה מארגוני שירות אחרים, השיקולים הנלקחים ע"י מקבלי ההחלטות מושפעים בעיקר מהיבטים קליניים ורפואיים. עם זאת, ניתן לאחרונה לזהות התייחסות גם לגורמי איכות השירות, לאור זמינות הנתונים של סקרי שביעות רצון תקופתיים. מטרות: בחינת טיב הקשר בין מדדי איכות השירות וגורמים סביבתיים נוספים לרמת היעילות התפעולית של בתי חולים. שיטות: המחקר התבסס על נתוני תשומות ותפוקות תפעוליות ותוצאות סקרי שביעות רצון המטופלים, כמדד לרמת איכות השירות, בקרב 51 בתי החולים הכלליים של,New Jersey בארה"ב. המחקר כלל שני שלבים הראשון, אמידת יעילותם התפעולית של בתי-החולים באמצעות DEA )ניתוח מעטפת הנתונים(, והשני, בדיקת טיב הקשר בין ציוני היעילות לבין משתנים כגון: איכות השירות, משך אשפוז ממוצע, הסטטוס האקדמי של בית החולים וכד'. מושב ג' - איכות ממצאים: תוצאות השלב הראשון הראו כי היעילות התפעולית הממוצעת של בתי החולים לפי מודל ה- DEA היתה כ- 35%, כאשר רק בית חולים אחד קיבל ציון מקסימלי של 100% יעילות. תוצאות השלב השני של המחקר הצביעו על קשר מובהק )p-value<0.01( בין המשתנה התלוי - ציוני היעילות התפעולית של בתי-החולים לבין אחד ממשתני איכות השירות בלבד )נכונות ההמלצה על ביה"ח(, ולגבי שאר המשתנים התוצאות לא היו מובהקות. בדיקה נוספת, שהתייחסה במיוחד למאפיינים הסביבתיים של בתי החולים, הראתה כי בעוד שבקרב בתי חולים אוניברסיטאיים המתאם בין יעילות בתי החולים לאותו גורם איכות השירות הינו חיובי,)p-value<0.002( הרי שבקרב בתי חולים שאינם אוניברסיטאיים המתאם הינו שלילי.)p-value<0.02( מסקנות והמלצות: המתאם השלילי בקרב בתי חולים שאינם אוניברסיטאיים, שהינם בדרך כלל קטנים יותר, מאשש את החליפיות הקיימת לרוב בין איכות ליעילות. לעומת זאת, דווקא בתי החולים האוניברסיטאיים שנמצאו יעילים יותר היו גם אלו שהצליחו להשיג בקרב דיווחי המטופלים שביעות רצון כללית ונכונות גדולה יותר להמליץ עליהם. לאור זאת אנו עורכים מחקר המשכי בו אנו בודקים לעומק מהם המאפיינים האקדמיים העיקריים של בתי חולים אוניברסיטאיים במטרה לבנות מדד אקדמי כוללני, בדומה למדד איכות השירות. 47

45 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מגמות במדידת איכות במכבי עליית הממוצע וצמצום השונות גורדון נסיה, כהן יונגר אריקה, כהן אסף, אלרן עינת, פורת אבי מכבי שירותי בריאות רקע: מכבי שירותי בריאות מודדת את האיכות הקלינית במסגרת balanced score card החל מ היחידות הארגוניות מתחרות על שיפור איכות. מדי שנה מתקיים תהליך לבחירת המדדים, קביעות המשקלים והיעדים ושיטת חישוב הציונים. בסוף השנה נבחרת היחידה הזוכה עפ"י ציוניה. שיטות קביעת היעדים ומתן הציונים השתנו במהלך השנים בכדי לייצר מוטיבציה ותחרות הוגנת לכלל היחידות הארגוניות. מטרות: תיאור שיפור האיכות הבא לידי ביטוי בעליית הביצוע בכלל מכבי ובצמצום השונות בין היחידות הארגוניות והקשר לשיטת המדידה. שיטות: איסוף נתוני ביצוע של היחידות הארגוניות במדדים נבחרים בין השנים וחישוב ממוצע וסטיית תקן בכל שנה. תיאור השינויים בשיטת קביעת היעדים וחישוב הציונים על מנת למצוא קשר ביניהם. ממצאים: הממצאים באו לידי ביטוי הן במדדי מניעה ראשונית וגילוי מוקדם והן במדדי טיפול במחלה כרונית ומניעה שניונית. למשל: בסקירה לסרטן המעי הגס ניתן לראות עלייה של כ- 100% בביצוע מכבי משנת )33.9%( 2008 לשנת )65.7%( באותה תקופה, השונות בין היחידות הארגוניות הצטמצמה לחצי )מ- 6.4 ל- 3.5 (. בביצוע בדיקות המוגלובין מסוכרר בחולי סוכרת נצפתה עלייה בין שנת 2008 לשנת 2015 מ- 86.6% ל- 92.1%. באותה תקופה הצטמצמה השונות מ- 3.2 ל מסקנות והמלצות: שיקוף מדדי האיכות, התאמת שיטות המדידה ומתן הציונים והתחרות הארגונית במכבי, מובילות לבניית תכניות התערבות לשיפור איכות. השיפור מתבטא בעליית הביצוע במדדים בכלל מכבי וכן בצמצום השונות בביצועי היחידות הארגוניות השונות. יש לקחת בחשבון כי ממוצע הביצועים והשונות מושפעים גם מגורמים נוספים כגון שינויים ניהוליים, שינויים בהגדרות המדדים ושינויים ברשמים. 48

46 תקצירי הרצאות "בחירה בחוכמה" - בחינת השימוש ב- CT או PET CT במעקב שגרתי של חולי לימפומה א-סימפטומטיים בהפוגה בישראל - מחקר בשיטות מעורבות 4 פלטיאל אורה, 1 גולדשמידט נטע, 2 בר שלום רחל, 3 רכבי טליה, 1 דן אלדד 1. מרכז רפואי הדסה, האוניברסיטה העברית 2. מרכז רפואי הדסה עין כרם 3. מרכז רפואי שערי צדק 4. הקריה הרפואית רמב"ם, הטכניון רקע: בשנת 2013, במסגרת של "בחירה בחוכמה" wisely( )choosing ארגונים מקצועיים אמריקאים קראו להגבלת הדמית מעקב בקרב חולי סרטן אסימפטומטים בהפוגה. עד אז, השימוש ב- FDG-PET-CT במעקב השגרתי של חולי לימפומה בהפוגה היה נרחב בישראל. וזאת למרות ערך חיזוי חיובי נמוך וסיכונים הכרוכים בתוצאות חיוביות כוזבות FP(,)false positive, חשיפה לקרינה ועלות ניכרת. מטרות: להעריך את הפרמטרים הבאים אודות שימוש בהדמיית,FDG-PET-CT מעקב בקרב חולי לימפומה בהפוגה בישראל - היקף השימוש: שיעורים, סיבות והשלכות של תוצאות FP עמדות אנשי מקצוע ומטופלים מושב ג' - איכות שיטות: מחקר כמותי ואיכותני. נאספו ממצאי FDG-PET-CT של 215 חולי לימפומה במעקב וכן- 203 משתתפים בניסוי קליני שעברו את הבדיקות בהפוגה כדי לקבוע שיעורי,FP הבדיקות שבוצעו בעקבות ממצאי הדמיה, ועלותן. סקרנו עמדות בקרב רופאים, ערכנו קבוצות מיקוד בקרב מטופלים וראיונות עומק בקרב אנשי מקצוע אודות השימוש ב- PET-CT וב- CT בהפוגה. ממצאים: תוצאות FP נראו ב- 25% מהבדיקות וב- 42% מהמטופלים. העלות של גילוי הישנות אחת הוערכה בכ $50, המטופלים משוכנעים לגבי הדיוק של,PET-CT מודאגים יחסית מחשיפה לקרינה, אך לא מתוצאות FP או ההשלכות שלהן. תקשורת עם הרופא המטפל נמצאה להיות גורם מכריע בשכנוע חולים שיש ערך מועט בהדמיה במעקב שגרתי. הרופאים סברו בד"כ כי להדמיה שגרתית ערך מועט להוציא מקרים מסוימים, וזאת ללא קשר עם הכרת המלצות "בחירה בחוכמה", ודחו אפשרות של מגבלות רגולטוריות על בדיקות. מסקנות והמלצות: להמטולוגים ישראליים יש פתיחות להמלצות הקמפיין "בחירה בחוכמה", אשר יחד עם הנחיות וחינוך המטופלים, עשויים להשפיע באופן ישיר או עקיף על שימוש-מושכל בהדמיה שגרתית. רופאים מוכנים להגביל שימוש בהדמית מעקב כאשר הם משוכנעים שיש לכך ערך מועט. מטופלים מחפשים הרגעה באמצעות הדמיה, מודעים לסיכוני קרינה אבל פחות מודעים להשלכות של תוצאות ;FP כאשר רמות האמון והתקשורת עם רופאיהם גבוהות עולה הביטחון במעקב קליני ללא הדמיה. יש לעודד מחקרים בשיטות מעורבות, המכילים נתונים כמותיים ואיכותניים כדי לעודד שימוש מושכל בטכנולוגיות וכדי לסייע לאיגודים מקצועיים להטמיע המלצות של "בחירה בחוכמה". המחקר מומן ע"י המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. 49

47 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות האם אנחנו מנצלים נכון את המשאב של מוצרי דם? הערכת הידע והגישה לשימוש במוצרי דם 3 הוכנר חגית, 1 סביצקי בלה, 2 זליג אורלי, 3 נעמד מירה, 4 רבל-וילק שושנה 1. האוניברסיטה העברית 2. מכון גרטנר 3. מרכז רפואי הדסה 4. מרכז רפואי שערי צדק רקע: מתן דם מציל חיים; אך מתן שלא לצורך כרוך בסיכונים רפואיים. מטרות: בהתאם להמלצות Wisely Choosing להגבלת עירויי דם transfusion(,)restrictive מטרות המחקר הנוכחי הן: הערכת השימוש בעירוי תאי דם אדומים )RBC( לפי מאפייני המאושפז/ת והאשפוז; הערכת עמדות רופאים. שיטות: מחקר חתך בשלושה בתי חולים בירושלים במחלקות בהן השימוש בעירויי RBC הינו בהיקף גבוה. עירוי RBC לא מוגבל הוגדר כמתן של למעלה ממנה אחת ברציפות או מתן לחולה יציב, לא קרדיאלי עם רמת המוגלובין 8 גר'\ד"ל. ממצאים: הערכת עירויים: 584 עירויים שעמדו בקריטריוני ההכללה ניתנו במהלך 30 ימי המחקר ל- 302 מטופלים בגיל ממוצע 67 ) ±19.5 (מתוכם 53.6% נשים. שכיחות מתן RBC לא מוגבל עמדה על 48.8%. עירויי RBC לא מוגבלים היו שכיחים יותר בקרב מאושפזים מבוגרים )67.8±18.2 )vs,60.7±21.8 OR=1.02; 95%CI וכן בקרב מחלקות כירורגיות לעומת לא-כירורגיות ) )OR=6.9; 95%CI שימוש בעירוי RBC לא מוגבל היה פחות שכיח במאושפזים עם מחלת ריאות ) )OR=0.6,95%CI ויותר שכיח במקבלי טיפול בנוגדי קרישה ) )OR=1.5,95%CI מחלות רקע אחרות ומדדים חיוניים טרום-העירוי לא נמצאו קשורים עם עירוי RBC לא מוגבל. עמדות הרופאים: במחקר השתתפו 247 רופאים )85% היענות(, מתוכם 68% ציינו כי הם מכירים את גישת הגבלת עירויי דם. הכרת הגישה היתה גבוהה יותר בקרב מומחים לעומת מתמחים/סטאז'רים ) )OR=3.95;95%CI ובקרב פנימאים לעומת כירורגים ) )OR=2.35;95%CI עם זאת, הכרת הגישה לא נמצאה קשורה לתשובות נכונות לשאלות הנוגעות למתן עירוי. תשובות הרופאים לשאלות היו מגוונות והיו קשורות בוותק ובסוג המחלקה. מסקנות והמלצות: כמעט מחצית מעירויי RBC לא ניתנים לפי גישת הגבלת עירויי דם. התוצאות מדגימות שהכרת המושג "הגבלת עירויי דם" אינה משקפת הבנה אמיתית של עקרונות הגישה. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהעמקת הבנת תהליך קבלת ההחלטות הקליניות העומד בבסיס מתן דם, בקביעת הנחיות ברורות ובהפצה אחידה של ההנחיות בין כלל הרופאים. אנו ממליצים על הטמעת מערכת ניהול מתן דם, בפרט במחלקות עם שימוש גבוה בעירוי,RBC אשר תוביל לצמצום תופעות הלוואי והעלויות הכרוכות בשימוש במשאב יקר מציאות זה. 50

48 תקצירי הרצאות מגמות במדידת איכות הטיפול בשברים בצוואר הירך במסגרת התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים, עקה-זוהר ענת משרד הבריאות רקע: מחקרים רבים שנערכו בעולם הצביעו על חשיבות ניתוח החלפת ירך שמתבצע תוך 48 שעות. ניתוח שבוצע בין 24 עד 48 שעות יכול למנוע כאב, נכות, הידרדרות פיזית ונפשית, זיהומים ואף תמותה. עם זאת, מסקר עומק לאומית שנערך על-ידי המחלקה לחקר שירותי רפואה במשרד הבריאות עולה כי ניתוחים רבים אינם מבוצעים בזמן. מטרות: מטרת המחקר הייתה לבדוק אם חל שיפור באיכות הטיפול במטופלים המתאשפזים בגין שבר בצוואר הירך לאחר הטמעת תכנית מדידה. שיטות: החל משנת 2013 נמדד שיעור ביצוע ניתוח תוך 48 שעות לאחר שבר בצוואר הירך במסגרת התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים. בשנת 2014, החלו להימדד שני מדדים נוספים, כדי ליצור תמונה כוללנית על מערך הטיפול הניתן למטופלים אלו: שיעור המטופלים שקיבלו טיפול אנטיביוטי פרופילקטי נאות סביב הניתוח, ושיעור המטופלים שהתאשפזו במחלקת שיקום לאחר הניתוח ובוצעה להם הערכת תפקוד בכניסה וביציאה. מושב ג' - איכות ממצאים: בשנים 17, , מטופלים התאשפזו ב- 23 בתי חולים בגין שבר בצוואר הירך. שיעור המטופלים שנותחו תוך 48 שעות עלה מ- 71% ב ל- 84% ב שיעור הניתוחים של מטופלים בני היה גבוה בהשוואה למטופלים בני 85 ומעלה בכל שנות המדידה )71%, 80%, 85% לעומת 70%,79%, 83% בהתאמה(. כמו כן, שיעור הנשים שעברו ניתוח בזמן היה גבוה בהשוואה לגברים בכל שנות המדידה )71%, 81%, 85% לעומת 70%, 76%, 82% בהתאמה(. שיעור המטופלים שנותחו תוך 48 שעות לאחר שאושפזו בימות השבוע )ראשון - רביעי, שבת( היה גבוה בהשוואה למטופלים שהתאשפזו ביום חמישי או ביום שישי בכל שנות המדידה. בכל אחד מימי האשפוז נצפה שיפור בשיעורי הביצוע )74%, 82%, 87% לעומת 69%, 76%, 84% ו- 53%, 66%, 72% בהתאמה(. במדדים האחרים נצפה גם כן שיפור בשיעורי הביצוע. שיעור המטופלים שקיבלו טיפול אנטיביוטי פרופילקטי נאות סביב הניתוח עלה מ- 66% ב ל- 76% ב גם שיעור המטופלים שבוצעה להם הערכה תפקודית בכניסה ויציאה ממחלקת שיקום לאחר הניתוח עלה מ- 68% ב ל- 75% ב מסקנות והמלצות: הגדרת מדדי איכות בתחום ניתוחים לתיקון שבר בצוואר הירך הביאו לשיפור משמעותי באיכות הטיפול. 51

49 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות סיקור לסרטן צוואר הרחם בישראל - תמונת מצב ופערים 3 קריגר מיכל, 1 קאופמן שריקי ורד, 2 קלדרון רונית, 3 פלטיאל אורה, 1 מנור אורלי 1. האוניברסיטה העברית, מרכז רפואי הדסה 2. אוניברסיטת אריאל 3. האוניברסיטה העברית רקע: מאז הכנסתה לשימוש של בדיקת הפאפ, נצפתה ירידה מרשימה בתחלואה ובתמותה מסרטן צוואר הרחם בארצות המקיימות סיקור. בישראל, למרות שיעור תחלואה נמוך, שיעור התמותה מסרטן זה דומה למדווח במדינות מערביות ולא נצפתה בו ירידה בשנים האחרונות. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטא את מחוייבות מערכת הבריאות לאיכות ולשוויוניות. בעולם דווח על שיעורי סיקור נמוכים יותר בנשים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך. משרד הבריאות ממליץ לסקר נשים בגילאים באמצעות בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, אך הסיקור נכלל בסל הבריאות עבור נשים בגילאים בלבד. בישראל לא קיימת תוכנית סיקור יזומה, וטרם פורסמו שיעורי ביצוע הסיקור מנתונים לאומיים. מטרות: לעמוד על דפוסי הביצוע של בדיקת הפאפ לסיקור לסרטן צוואר הרחם בנשים בגילאי בישראל ולהצביע על קבוצות בסיכון לתת-ביצוע או לסיקור ביתר. שיטות: נתונים לאומיים, אנונימים ומקובצים נאספו מהרשומות הממוחשבות של קופות החולים במסגרת התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנים הופקו שלושה מדדים: שיעור המבצעות סיקור נאות. שיעור הנשים שלא נסקרו בחמש השנים האחרונות. שיעור הנשים אשר סוקרו ביתר )ביצעו יותר מבדיקת פאפ אחת בשלוש השנים האחרונות(. הנתונים פולחו עפ"י קבוצות גיל ומצב חברתי-כלכלי )פטור מהשתתפות עצמית(. ממצאים: ב שיעור הסיקור הנאות לסרטן צוואר הרחם היה 45.6%. השיעור היה נמוך פי 1.4 בנשים בעלות פטור,33.8%( לעומת.)46.8% כ- 47% מהנשים לא נסקרו כלל ב- 5 השנים האחרונות. שיעור זה עלה עם הגיל והגיע ל- 60.2% בנשים בעלות פטור בגילאי שיעור סיקור היתר עמד על 37% והיה גבוה יותר בגילאי ה- 40 ובנשים ללא פטור. מסקנות והמלצות: שיעור הסיקור הנאות שנצפה היה נמוך בהשוואה למדינות מפותחות, במיוחד אלו בהן מתבצע סיקור יזום. קרוב למחצית מהנשים לא נסקרו כלל ב- 5 השנים האחרונות. במקביל, כשליש מהנשים הנסקרות עברו סיקור יתר. נצפו פערים ניכרים בדפוסי הסיקור לפי מצב חברתי-כלכלי. הממצאים מצביעים על הצורך בשיפור דפוסי הסיקור לסרטן צוואר הרחם, במיוחד בנשים ממצב חברתי-כלכלי נמוך, אשר עשוי להביא לירידה בתמותה ובסבל ממחלה בת מניעה זו. 52

50 תקצירי הרצאות ניטור משקל הגוף בגיל המבוגר: ממצאים מהתכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה 2 וולף-שגיא יעל, 1 קריגר מיכל, 1 מנור אורלי, 1 בן-יהודה אריה 1. האוניברסיטה העברית, מרכז רפואי הדסה 2. מרכז רפואי הדסה, האוניברסיטה העברית רקע: ניטור משקל הגוף בגיל המבוגר הינו בעל חשיבות מרובה. שינויים פיזיולוגיים המתרחשים עם הגיל, מחלות כרוניות, ריבוי תרופות, דמנציה, דיכאון, ומחלות חלל-הפה יכולים כולם להביא לתת-תזונה בגיל המבוגר, הקשורה בתחלואה ובתמותת-יתר. כמו כן, ירידה בלתי רצונית במשקל גוף בקרב קשישים הינה סמן אזהרה לשבריריות ודורשת בירור. מטרות: התכנית הלאומית למדדי האיכות בקהילה כוללת לראשונה מדדי מעקב אחר BMI בקרב בני 65 ומעלה, תוך בחינת פערים על פי מגדר, גיל ומצב חברתי-כלכלי. שיטות: מידע התקבל מהתכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה ) ( על-סמך מאגרי הנתונים הממוחשבים של קופות החולים. נבחנו: שיעור התיעוד של מרכיבי BMI בקרב בני 84-65, שיעור תת-משקל BMI( נמוך מ- 23 ק"ג/מ"ר( בבני 65 ומעלה, ושיעור בני 65 ומעלה שחלה ירידה משמעותית במשקלם )10% או יותר בהשוואה למשקל הגבוה ביותר שתועד עבורם בשנתיים האחרונות(. מעמד חברתי-כלכלי נמוך הוגדר על סמך קבלת פטור מהשתתפות עצמית בקבלת שירותי בריאות )להלן "בעלי-פטור"(. מאחר והשיעורים יציבים בשלוש השנים האחרונות, הממצאים מתוארים עבור 2015 בלבד. מושב ג' - איכות ממצאים: שיעור התיעוד של מרכיבי BMI בבני היה 81.0%. השיעור גבוה יותר בקרב בעלי-פטור )82.7%( מאשר ביתר-האוכלוסייה )79.9%(, בבני 75 ומעלה )83.1%( מאשר בבני )79.7%(, ודומה בגברים ובנשים שיעור ההימצאות של תת-משקל בבני 65 ומעלה היה כ- 13%. השיעור נמוך יותר בקרב בעלי-פטור )12.0%( מאשר ביתר האוכלוסייה )13.5%(. השיעור עלה עם הגיל מ- 11.3% בקרב בני ועד 20.6% בבני 85 ומעלה, והיה גבוה יותר בנשים )13.8%( מאשר בקרב גברים )11.7%(. ההבדל בין המינים ניכר בקבוצת הגיל הצעירה )בני 74-65, 9.7% בגברים ו- 12.6% בנשים(, והצטמצם בגילאים המבוגרים יותר. שיעורי המבוגרים שחלה ירידה משמעותית במשקלם בשנתיים האחרונות עמדו על כ- 6%, עם שיעור גבוה יותר בנשים )6.7%( לעומת גברים )5.5%(, ובבעלי-פטור )6.8%( לעומת יתר האוכלוסייה )5.7%(. השיעור עלה עם הגיל, מ- 5.0% בקרב בני ועד 9.2% בבני 85 ומעלה. מסקנות והמלצות: הממצאים מצביעים על שיעור גבוה יחסית של מבוגרים בישראל שחוו ירידה משמעותית במשקלם, ויש מקום לזהותם לצורך ברור הסיבה וטיפול. 53

51 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות אוריינות בריאות ואשפוזים חוזרים בקרב קבוצות מיעוט 4 ריאן-גרה נוסייבה, 1 שדמי אפרת, 2 תדמור בועז, 3 פלאקס-מנוב נטלי, 4 בליצר רן 1. אוניברסיטת חיפה 2. אוניברסיטת חיפה, שירותי בריאות כללית 3. מרכז רפואי רבין 4. שירותי בריאות כללית רקע: מחסומי אוריינות בריאות ושליטה נמוכה בשפה נמצאו קשורים לחוסרים בידע על המצב הבריאותי, היענות נמוכה לטיפול, קשיים בטיפול עצמי, ולסיכון גבוה לאשפוז ולאשפוז חוזר. מטרות: הקשר בין רמת האוריינות הבריאותית של המטופל לבין תוצאי האשפוז: תפיסת מוכנות להמשך טיפול לאחר השחרור ושיעור אשפוז חוזר, ההשפעה של התאמה בשפה בין הצוות המטפל למטופל ונוכחות מטפל עיקרי, על הקשר בין אוריינות בריאות לתוצאי האשפוז. שיטות: מחקר פרוספקטיבי בקרב 598 מאושפזים במחלקות פנימיות במרכז הרפואי רבין בין במהלך האשפוז המטופלים מלאו שאלונים על מאפייני התרבות והשפה. 3-2 ימים לאחר השחרור הועברו שאלונים טלפוניים להערכת מוכנות להמשך טיפול לאחר שחרור, ה-) CTM ).Care Transition Measure בנוסף, נאספו נתונים ממאגרי המידע של הכללית על אשפוזים חוזרים תוך 30 יום משחרור. ממצאים: נמצא קשר חיובי )rp=0.307( בין רמת אוריינות הבריאות לבין ה- CTM. במטופלים עם רמת אוריינות נמוכה ציון ה- CTM היה דומה לזה של מטופלים עם רמת אוריינות גבוהה כאשר הייתה נוכחות של מטפל עיקרי ו/או התאמה בשפה בינם לבין הצוות המטפל ( SD=10.7,mean=,66.9 SD=14.0; mean=68.7, בהתאמה(. ציון ה- CTM היה הנמוך ביותר, באופן מובהק, בקרב מטופלים עם רמת אוריינות נמוכה ואשר לא היה להם ליווי של מטפל עיקרי או התאמה בשפה בינם לבין הצוות המטפל )0.001>p(. בנוסף, במטופלים עם רמת אוריינות בריאות נמוכה ללא ליווי של מטפל עיקרי או התאמה בשפה בינם לבין הצוות המטפל, שיעור האשפוזים החוזרים היה גבוה ביותר פי שתיים מאשר בקרב מטופלים דומים בעלי רמת אוריינות גבוהה )26.7% מול 11.0%(. כמו כן, נמצא שלמטופלים עם רמת אוריינות נמוכה וציון CTM נמוך-בינוני יש סיכון מוגבר )OR=12.1( לאשפוז חוזר בהשוואה לאילו עם רמת אוריינות גבוהה וציון CTM גבוה, לאחר שליטה בכל גורמי הסיכון הידועים. מסקנות והמלצות: רמת אוריינות בריאות נמצאה קשורה לתוצאי טיפול, כאשר נוכחות מטפל עיקרי והתאמה בשפה בקרב מטופלים מקבוצות מיעוט יכולה לגשר על פערים ברמת אוריינות הבריאות ולהביא לתוצאי בריאות דומים למטופלים עם רמת אוריינות גבוהה. 54

52 תקצירי הרצאות ידע לגבי גורמי סיכון ומניעה של אוסטיאופורוזיס בקרב נשים באמצע החיים - הבדלים בין יהודיות ותיקות, עולות מחבר העמים וערביות בלומשטיין צביה, פרחי אדל, בנימיני יעל, בויקו ולנטינה, לרנר-גבע ליאת מכון גרטנר רקע: אוסטיאופורוזיס הינה בעיית בריאות מרכזית לנשים אחרי גיל מנופאוזה. רמת הידע לגבי גורמי סיכון ותפיסות של פגיעות וחומרת המחלה נמצאו כקשורים להתנהגות בריאותית מונעת לאוסטיאופורוזיס. אי לכך, יש חשיבות רבה לבדיקת הקשרים בין משתני רקע ובריאות לרמת הידע בקרב נשים בגילאי המעבר למנופאוזה. מטרות: להעריך את רמת הידע לגבי אוסטאופורוזיס בקרב נשים באמצע החיים משלוש קבוצות אוכלוסייה: יהודיות ילידות הארץ/ עלו עד 1989, עולות מחבר העמים )משנת 1989 ואילך( ונשים ערביות. להעריך את הקשרים בין משתני רקע סוציו-דמוגרפי, מצב בריאות, גורמי סיכון אישיים למחלה ותפיסות של חומרה ופגיעות לאוסטיאופורוזיס ובין רמת הידע לגבי גורמי סיכון ומניעה של מחלה זו. שיטות: אוכלוסיית המחקר הינה מדגם אקראי שיכבתי ממירשם התושבים )2004( של נשים בגילאי לפי שלוש קבוצות אוכלוסייה וארבע קבוצות גיל. 540 ותיקות, 151 עולות, ו- 123 נשים ערביות רואיינו בבתיהן בעברית/ברוסית/ בערבית בהתאמה. הראיון כלל מדדים סוציודמוגרפיים, אורח חיים, מוטיבציה בריאותית, תפיסות של פגיעות אישית וחומרת המחלה ומצב בריאות. שאלון הידע לגבי אוסטיאופורוזיס כלל שאלות לגבי גורמי סיכון - עשון, מצב מנופאוזה והיסטוריה משפחתית של שברים, ושתי שאלות לגבי מניעה - טיפול תרופתי ופעילות גופנית. ידע ברמה טובה הוגדר כלפחות ארבע תשובות נכונות מתוך החמש לעיל. ממצאים: רמות הידע של הנשים בכלל המדגם נבדלו לפי תוכן השאלות שנבדקו )הטווח היה בין 69% ידע לגבי עישון כגורם סיכון ל- 47% ידע לגבי היסטוריה משפחתית( ולפי קבוצת אוכלוסייה )ותיקות, עולות, ערביות(. בניתוח רב משתני משולב של שלושת קבוצות המחקר נמצא כי יחס הסיכויים לידע ברמה טובה הוא נמוך פי 0.20 אצל עולות מחבר העמים ופי 0.37 אצל ערביות לעומת ותיקות גם לאחר בקרה על הבדלים בגורמים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים בין הקבוצות. גורמים נוספים שנמצאו קשורים לידע ברמה טובה היו השכלה )מעל 12 שנות לימוד(, תפיסת פגיעות אישית ותפיסת חומרת המחלה. מושב ד' - פערים ואי-שיוויון מסקנות והמלצות: קיימת חשיבות רבה לשיפור רמת הידע באוכלוסייה הכללית ובמיוחד בקרב ערביות ועולות לשעבר ולהתאמה תרבותית ולשונית של תכניות להפצת הידע בקבוצות מיעוט בחברה. 55

53 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות גורמים מגינים למשקל תקין ולא רק גורמי סיכון להשמנה בקרב ילדים מאוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך: השוואה בין המגזר היהודי והערבי 2 סוסקולני ורדה, 1 רודולף מרי, 1 כהן-דר מיכל, 2 עוביד סמירה, 2 כהן ניצה 1. אוניברסיטת בר-אילן 2. משרד הבריאות רקע: הידע המדעי על גורמי סיכון המסבירים את שעורי ההשמנה הגבוהים יותר בקרב ילדים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, הינו נרחב, אך מעט ידוע על הגורמים המגינים, על המאפיינים של ילדים ממעמדות נמוכים שהם במשקל תקין. מטרות: לבדוק את מערך הקשרים בין גורמי סיכון וגורמים מגינים לבין השמנה בקרב ילדים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך בהשוואה בין המגזר היהודי לערבי. שיטות: נכללו ילדים בני 6-5 מ- 20 טיפות חלב )8 ו- 14 במגזר היהודי והערבי בהתאמה( בישובים בדרוג חברתי-כלכלי נמוך במחוז הצפון של משרד הבריאות. הילדים נדגמו אקראית, הוזמנו לביקור בטיפת חלב עם האמהות ומדידת גובה ומשקל נעשתה ע'י האחיות. הנתונים נאספו מרשומות טיפות חלב ומשאלון שהאמהות מלאו על מאפיינים פסיכוסוציאליים, התנהגותיים וסביבתיים. סה"כ השתתפו 946 ילדים )371, ו- 575 במגזר היהודי והערבי בהתאמה(. ממצאים: שעורי השמנה )עודף משקל והשמנה, אחוזון ) BMI 85% היו גבוהים יותר בילדים יהודים )25%( מאשר ערבים )19%(. במודלים של רגרסיה לוגיסטית להסבר השמנה של הילד נמצא בשני המגזרים כי BMI של האם ומשקל לידה של הילד היו גורמי סיכון להשמנה, מסוגלות עצמית של האם לגבי התנהגויות בריאות של הילד גורם מגן, ואילו סוגי המאכלים שהילד או האם אוכלים לא היו קשורים להשמנה באופן מובהק. נמצאו קשרים מובהקים נוספים בין גורמי סיכון וגורמים מגינים להשמנת הילד אך במערך שונה בכל מגזר. במגזר היהודי בלבד נמצא כי השכלה היתה גורם ממתן של הקשר בין BMI של האם והשמנת הילד: ברמות נמוכות של השכלה הקשר בין BMI של האם לבין השמנת הילד חזק ומובהק, אך הקשר הוא בלתי מובהק ברמות השכלה גבוהות. מסקנות והמלצות: לגורמים מגינים יש תרומה נוספת להסבר השמנה מעבר לגורמי הסיכון, ובשילוב שונה בשני המגזרים. השכלת האם הינה גורם חשוב למיתון השפעת גורם סיכון מרכזי להשמנה BMI( של האם( במגזר היהודי. התמקדות על גורמי סיכון בלבד בתכניות לצמצום השמנת ילדים בגיל הרך באוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך אינה מספקת. מומלץ להתמקד על מסוגלות האם כגורם מגן וגורמים מגינים נוספים בהתאמה תרבותית. 56

54 תקצירי הרצאות מה קורה כששונות אתנית בקרב צוותים רפואיים פוגשת את אתוס הניטרליות הרפואית? 2 קשת יעל, 1 פופר-גבעון אריאלה 1. המכללה האקדמית גליל מערבי 2. המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין רקע: צמצום פערים וקידום שוויון בבריאות הם בין מטרותיה של מדיניות הבריאות. גורמים כמו מחסור בכוח אדם, הגירה ומודעות לחשיבותו של טיפול כשיר תרבותית, הובילו לעלייה בשונות האתנית בקרב צוותים רפואיים, התורמת להתאמת הטיפול הרפואי לאוכלוסיות מיעוט אתניות, ובעקבות כך לצמצום הפערים בבריאות. ברם, שונות אתנית זו מעוררת גם קשיים, הן בתוך הצוותים הרפואיים והן במפגש של אנשי הצוות הרפואי עם המטופלים. למרות האתוס המקובל של ניטרליות ברפואה, אנשי מקצועות הבריאות המשתייכים לקבוצות מיעוט אתניות/גזעיות עלולים לחוות מתחים, אפליה, קיפוח וגזענות במקום עבודתם ולעמוד בפני דילמות לא פשוטות בעת הטיפול בחולים החוששים להיות מטופלים על ידם ואף המסרבים לטיפול. מטרות: מטרת המחקר הייתה לבחון מתחים סביב האתוס של ניטרליות ברפואה מנקודת מבטם של אנשי מקצועות בריאות ערבים העובדים בארגוני בריאות בישראל. שיטות: המחקר התבסס על 33 ראיונות עומק עם רופאים/ות ואחים/ות ערבים שעובדים בבתי חולים ציבוריים ועם רוקחים/ות ערבים העובדים ברשתות פארם. הראיונות בוצעו בין השנים ממצאים: ערבים אנשי מקצועות הבריאות תופסים את הידע הרפואי כניטרלי פוליטית, ואת הפרקטיקה הרפואית כנעדרת משוא פנים, אוניברסלית והומניטרית. הם רואים בסקטור הטיפול בבריאות מקום עבודה שוויוני יחסית למקומות אחרים, בו הם יכולים להשתלב ולהתקדם. יחד עם זאת, המרואיינים חוו אירועים של סירוב לטיפול, אפליה וגזענות - במגעם עם פונים ובני משפחותיהם, בתוך הצוותים הרפואיים ובתהליכי הקידום שלהם בארגון. מושב ד' - פערים ואי-שיוויון מסקנות והמלצות: תפיסות של ניטרליות ברפואה, לצד ערכים כמו שוויון, כשירות תרבותית, העדר משוא פנים והומניזם בטיפול, מקדמות שילוב של אנשי מקצוע מאוכלוסיות מיעוט אתניות בצוותים רפואיים. אולם, בדיוק אותם ערכים ממסכים את הצורך לטפל בגילויי גזענות, אפליה וקיפוח המחלחלים לתוך המרחבים הרפואיים ופוגעים באנשי הצוות מקרב אוכלוסיות המיעוט. המלצות: נדרשת בחינת המדיניות, הפורמלית והבלתי פורמלית, הנהוגה כיום בישראל, כמו גם הצעת מדיניות כוללת ומגובשת בנושא. המלצות אלו יוכלו להוות תשתית לקבלת החלטות בנוגע למדיניות הנהוגה בארגוני בריאות בישראל בסוגיות של מתח, אפליה וגזענות על רקע השתייכות אתנית. 57

55 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מה תפקידם של בתי הספר לרפואה בצמצום פערים בבריאות? ראיונות עומק עם רופאים דופלט קרן, בכנר יעקב, אורקין יעקב, יהב זהבה, דוידוביץ' נדב אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: בעשורים האחרונים מושמעת ביקורת על ציבור הרופאים על הנטישה של הפגנת החמלה והאמפתיה כלפי המטופל לטובת הטכנולוגיות הרפואיות, מה שמעמיד את הדיון בתפקידו החברתי של הרופא במרכז השיח הציבורי. הפקולטות לרפואה עוסקות בפרקטיקה החינוכית של הרופא לעתיד, ובין היתר עולה לדיון מה תפקידו של בית הספר לרפואה בצמצום פערים בבריאות. מטרות: לבחון עמדות של רופאים באשר לצורך ולמידת העיסוק של בית הספר לרפואה בצמצום פערים בבריאות. שיטות: באמצעות ראיונות עומק ועל בסיס עקרונות תיאוריה מעוגנת בשדה נבדקו עמדותיהם של 29 רופאים מומחים בוגרי בתי הספר לרפואה בארץ, דיקנים מכהנים ודיקנים לשעבר, מרכזי חינוך רפואי וסטודנטים בשנה שישית בלימודי הרפואה. הראיונות נותחו בשיטת "ניתוח תוכן" על ידי חיפוש הנושאים המרכזיים בהתאם למטרת המחקר, תוך השוואה בין הנושאים המרכזיים שעלו בכל הראיונות בניתוח רוחבי. ממצאים: בניתוח הראיונות צפו ונתגבשו מספר תמות מרכזיות: מיתוג בית הספר לרפואה, חזונו ויעדיו החינוכיים; תפקיד הרופא; מקומו של הטיוטור כמודל חינוכי בתהליך הח ברות של הסטודנט. רוב המרואיינים ייחסו חשיבות רבה לנדבך הרפואה החברתית במסגרת לימודי הרפואה, והיו אף שסברו כי יש להרחיבו ע"ח לימוד מדעי יסוד. המרואיינים הסכימו כי רופא אמנם זקוק למיומנויות טכניות כדי להעניק טיפול מיטבי, אך לא פחות מכך הוא זקוק למעלות אנושיות שתאפשרנה לו להתמודד עם ההיבטים החברתיים של הרפואה, ביניהם צמצום פערים בבריאות. מסקנות והמלצות: נושא הפערים בבריאות נתפס כנושא שצריך לקבל דגש בתכנית הלימודים של בתי הספר לרפואה. יש להגביר את הנראות והחשיבות הניתנת לו ע"י הנהלת ביה"ס והמרצים באופן שיהיה ברור שישנה "מחויבות" של בית הספר לנושא החברתי, גם לעומת נושאים אחרים הקשורים לסוציאליזציה של הרופא כחוקר. בנוסף, יש לדאוג לטיוטורים שיהוו מודלים לחיקוי עבור הרופאים לעתיד. לבסוף, לאור ההבדלים הקיימים בין בתי הספר לרפואה, יש מקום לשיתוף פעולה ביניהם ללמידה הדדית מתוך סיפורי הצלחה תוך שיתוף פעולה עם משרד הבריאות אשר פיתח יחד עם מס"ר סימולציות של מצבים קליניים לשיפור ההוראה כיצד צוותי רפואה צריכים להתמודד עם אוכלוסיות מוחלשות. 58

56 תקצירי הרצאות גורמים מתווכים בפערי-בריאות בין ערבים ויהודים בתחלואה כרונית הקשורה בתזונה אבו-סעד קתלין, מורד חבי, קלטר-ליבוביץ' עפרה מכון גרטנר רקע: בהשוואה ליהודים, ערבים בישראל סובלים משיעורים גבוהים יותר של תחלואה כרונית הקשורה בתזונה, כגון: השמנה, יתר לחץ-דם )יל"ד(, סוכרת ותחלואה קרדיווסקולארית. מטרות: לזהות גורמים המתווכים פערים באינדקס מאסת הגוף )BMI( ולחץ-הדם. שיטות: מחקר-עוקבה שכלל 1,100 גברים ונשים, יהודים וערבים תושבי נפת-חדרה )גיל חציוני בתחילת המעקב: 50 שנים; משך מעקב חציוני: כ- 10 שנים(. מידע על מאפיינים חברתיים-כלכליים, אורח-חיים )תזונה, פעילות גופנית ועישון(, תחלואה כרונית ומדידות אנתרופומטריות ולחץ-דם נאסף בכניסה למעקב. מידע על תחלואה ותמותה ושימוש בשירותי בריאות במהלך המעקב התקבל באמצעות ראיונות אישיים ומקופות החולים. הקשר עם מוצא אתני )ערבי/יהודי( נבחן בעזרת מודלים רב-משתניים. ממצאים: שיעורי ההשמנה היו גבוהים יותר בערבים מאשר ביהודים גם בכניסה למחקר )40.0% לעומת 0.001>p( 25.1% וגם במעקב )45.9% לעומת 0.001>p(; 25.5% וכך גם שיעור היל"ד במעקב )44.7% לעומת 0.048=p(. 36.9% לערבים רמת השכלה וסטטוס מקצועי נמוכים יותר )0.001>p(. בהשוואה ליהודים, הצריכה התזונתית של משתתפים ערבים הייתה פחות בריאה )לדוגמה, צריכה יותר נמוכה של אשלגן, וצריכה יותר גבוהה של נתרן(. פרופורציה קטנה יותר של ערבים לעומת יהודים עמדו בהמלצה לשעות פעילות גופנית בשעות הפנאי )22.0% לעומת 0.001>p(. 37.6% לא נמצאו משתני תזונה המתאימים להיות מועמדים לתיווך של הקשר בין לאום ו- BMI במעקב. לאחר תקנון למין וגיל, BMI בכניסה למחקר תיווך 82% מהקשר הזה, אשר הפך למובהק באופן גבולי )0.053=p(. לאחר תקנון למתווך נוסף, סטטוס מקצועי, 92% מהקשר הזה תווך ולאום הפך ללא מובהק )0.468p=(. פעילות גופנית בשעות הפנאי בכניסה למחקר לא תיווכה את הקשר בין לאום ל- BMI במעקב. מושב ד' - פערים ואי-שיוויון לאחר תקנון למין, גיל, ל"ד דיאסטולי וצריכת אנרגיה בכניסה למחקר, ותרופות ליל"ד במעקב, ההפרש בין ערבים ויהודים בל"ד דיאסטולי במעקב היה 2.92±1.08. )0.007=P(. לאחר תקנון למתווך רמת השכלה, ההפרש הזה הוקטן ל- 1.59±1.28 )0.46=p(. ולאחר תקנון למתווך יחס נתרן- אשלגן הוא הוקטן ל- 0.95±1.29 )0.21=p(, מסקנות והמלצות: המחקר הראה פערים אתניים בתחלואה כרונית הקשורה לתזונה, אשר נראים מתווכים בעיקר ע"י מצב הבריאות ומאפיינים חברתיים-כלכליים בתחילת המעקב. 59

57 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הבדלים אתניים בקרב חולים המאושפזים עם תסמונות כליליות חריפות בישראל - דיווח מהסקר הישראלי לתסמונות כליליות חריפות ACSIS 1 כרכבי בשיר, 1 פליגלמן משה, 1 יעקבישוילי זאזא, 2 גולדנברג אילן, 3 רובינשטיין רונן 1. המרכז הרפואי כרמל 2. מרכז רפואי רבין - בילינסון-השרון 3. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר רקע: בעשורים האחרונים התארכה תוחלת החיים בישראל וחלה ירידה משמעותית בתמותה ממחלות לב. אף שמגמות אלו ניכרו בקבוצות שונות בחברה הישראלית כולל באוכלוסייה הערבית, תוחלת החיים בקבוצה זו עדיין קצרה מהאוכלוסייה הכללית והתמותה ממחלות לב וכלי דם עדיין מהווה הגורם השכיח למוות בקבוצה זו, בעוד הסיבה המובילה בשאר האוכלוסייה היא מחלות ממאירות. מטרות: השוואת מאפייני בסיס ותוצאים בין ערבים ללא ערבים )בעיקר יהודים( שאושפזו עם תסמונות כליליות חריפות. שיטות: נתונים מהסקרים הכלל ארציים של )Acute Coronary Syndromes Israeli Survey( ACSIS מהשנים נותחו. נבדקו מאפייני בסיס כולל גיל, מין, גורמי סיכון ותוצאים אחרי שנה ו- 5 שנים ובוצעה השוואה בהקשרים אלה בין החולים הערבים ללא-ערבים עם שימוש ב- Model.Cox ממצאים: נכללו 7055 חולים אשר אושפזו עם תסמונות כליליות חריפות, עם וללא הרמת קטעי ST באק"ג. מבין כלל החולים 1251 היו ערבים ישראלים )18%(. החולים הערבים היו צעירים מהחולים הלא-ערבים )59+11 מול שנים, 0.01>p(. אחוז הגברים בקרב החולים הערבים היה גבוה יותר )81.4% מול 0.01=p( 77.0%, כמו גם אחוז המעשנים )57% מול 0.001>p( 34%, ואחוז הסוכרתיים )47% מול 0.01>p( 34%, שהיו גבוהים יותר בקרב הערבים. בהשוואת השרידות עם תקנון למין ולגיל, נצפתה אצל הערבים שרידות נמוכה יותר כעבור שנה % מול 94.7% בקרב החולים היהודים, p= ואולם בהשוואת השרידות המתוקננת כעבור 5 שנים לא נצפה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות % בקרב החולים הערבים מול 85.8% בקרב היהודים, =p. מסקנות והמלצות: הערבים בישראל מתקבלים עם תסמונות כליליות חריפות בגיל צעיר יותר ועם שיעורי סוכרת ועישון גבוהים יותר משאר החולים. אף שהשרידות מתוקננת לגיל ומין של החולים הערבים בטווח הבינוני הייתה נמוכה מזו של שאר החולים, בטווח הארוך נסגר פער זה ולא ניתן היה למצוא הבדל משמעותי בשיעורי השרידות. ממצאים אלה מדגישים את הצורך לתכניות מניעה ראשונית מכוונות לאוכלוסייה הערבית עם ההדגשים המתאימים. בנוסף, הממצאים מדגישים את התועלת במניעה שניונית והשפעתה המיטיבה על השרידות לטווח הארוך. 60

58 תקצירי הרצאות היפגעות ילדים ערבים בישראל מתאונות - איתור ממוקד של מאפיינים ייחודיים בקרב קבוצת סיכון ניר נטלי, וייס אושרי, לוי שרון ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים רקע: היפגעות בלתי מכוונת הינה גורם עיקרי לתמותה ותחלואה בקרב ילדים בישראל. התופעה שכיחה יותר, באופן משמעותי, בקרב ילדים בחברה הערבית ביחס לחברה היהודית. ישנה חשיבות רבה להבנת תופעת ההיפגעות בקרב ילדי החברה הערבית והנגשת המידע למקבלי החלטות וקובעי מדיניות. מטרות: הערכת תמונת מצב עדכנית ומקיפה של היפגעות ילדים בחברה הערבית באמצעות מגוון מקורות נתונים. הנעה לפעולה מיידית, מתואמת ומתמשכת בקרב קובעי המדיניות, אנשי מקצוע ובעלי עניין בקהילה, לטובת מיקוד העשייה וצמצום אי-השוויון בנושא. שיטות: נערכו עיבודים סטטיסטיים של נתוני היפגעות תוך שימוש במספר מאגרי נתונים לאומיים ברמות חומרה שונות. התבוננות אינטגרטיבית על כלל הממצאים סייעה בהבנה אפידמיולוגית של תופעת ההיפגעות. בנוסף, על מנת ללמוד באופן ממוקד על היפגעות בסביבת הבית בקרב ילדים ערבים בגילאי לידה עד 4 נעשה ניתוח תרחישים למקרים שהסתיימו באשפוז, באמצעות מאגר 'שירות אישי לבטיחות ילדים', המנוהל בארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. הניתוח בגישת Mixed Methods כלל שני שלבים עיקריים: 1. זיהוי תחומי ההיפגעות הבולטים באמצעות הצלבת שדות ליבה: 'מנגנון היפגעות' ו-'מוצר/גורם מעורב'. 2. אפיון תמות מרכזיות לתחומי ההיפגעות באמצעות ניתוח משולב כמותני ואיכותני לתרחישים. ממצאים: נמצא שהסיכון של ילד ערבי למות כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי 4.2 ביחס לסיכון של ילד יהודי. קבוצת הגיל 4-1 הינה קבוצת הגיל המבחינה ביותר בין ילדים ערבים ויהודים בתמותה עקב היפגעות )שיעורים 14.0 ו- 2.2 בהתאמה, ל- 100,000 ילדים(. בנוסף בבחינת תרחישים נפוצים נמצא כי נפילות מבניין ומוצרי בניין )18%(, כווית ממזון ושתייה )15%( ונפילות מריהוט )12%( הינם הבולטים ביותר בקרב ילדים 4-0 בסביבת הבית, כאשר עבור כל תחום הוגדרו משתנים דמוגרפים מעורבים ונסיבות שכיחות להיפגעות. מושב ד' - פערים ואי-שיוויון מסקנות והמלצות: היפגעות ילדים ערבים בישראל הינה בעיה לאומית אקוטית הדורשת פעולה מערכתית, משולבת ורב מגזרית של כלל הגורמים בממשל ובקהילה. יש לפעול להרחבת והעמקת פעילות המניעה, תוך מיקוד בקבוצות הסיכון העיקריות בחברה הערבית. ניתוח נתוני 'שירות אישי לבטיחות ילדים' בשיטה כמותנית ואיכותנית מאפשר הבנה עמוקה וממוקדת של תופעת ההיפגעות בקרב קבוצות סיכון. 61

59 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הבדלים באבחון, מעקב וטיפול בחולים עם דמנציה בפריפריה מול אזור המרכז 1 מרימס דורון, 1 גולן-שמש דפנה, 2 נהרי חבצלת, 1 ארחרוב אולג, 2 בן ישראל יהושע 1. המרכז הגריאטרי שוהם 2. בית אבות - בית השמש הוד השרון רקע: עם העלייה בתוחלת החיים בשנים האחרונות ישנה עליה בשיעור הקשישים הסובלים מדמנציה והערכה היא כי בעוד 20 שנה יוכפל בעולם, מספר החולים הסובלים מדמנציה. ישראל היא מדינה בעלת שטח קטן, אך קיימים בה פערים חברתיים וכלכליים משמעותיים בין אזור המרכז ובין אזורי הפריפריה. על מנת לשפר את הטיפול כיום ולהערך לקראת העתיד ישנה חשיבות לבדוק את ההבדלים באיבחון, טיפול ומעקב אחר חולים עם דמנציה בין מרכז לפריפריה במדינת ישראל. מטרות: להשוות נתונים אודות אבחון, טיפול ומעקב אחר חולים עם דמנציה באזור המרכז לחולים בפריפריה. שיטות: נתונים נאספו מרשומות רפואיות של 97 חולים עם דמנציה בשלבים מתקדמים המאושפזים במחלקות לתשושי נפש במרכז הרפואי בית השמש בהוד השרון, בו רוב המאושפזים הם תושבי מרכז הארץ ושל 67 חולים ממחלקות לתשושי נפש במרכז גריאטרי שוהם הנמצא בפרדס חנה ומשרת בעיקר את תושבי האזור. הנתונים שנאספו מתייחסים לתקופה טרם האשפוז וכוללים: נתונים דמוגרפיים, חומרת הדמנציה בקבלה למוסד, בדיקות הדמיה, מעקב במסגרת מרפאת זיכרון וטיפול תרופתי טרם האישפוז. ממצאים: חולים באזור הפריפריה מגיעים לאשפוז מוסדי עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר לפי בדיקת 8.8;11.7 MMSE )0.05>p(. חולים רבים יותר באזור המרכז לעומת הפריפריה, נעזרים בעובדים זרים טרם אשפוזם )0.001>p(. חולים רבים יותר עם דמנציה באזור המרכז נמצאים במעקב מרפאת זיכרון )0.001>p(, עוברים הדמיה מוחית )0.01>P( ומטופלים, לבעיות התנהגות, בתרופות נוירולפטיות אטיפיות )0.05=p( לעומת חולים עם דמנציה בפרפריה. מסקנות והמלצות: קיימים הבדלים בתהליך האבחון, המעקב והטיפול התרופתי, בין חולים עם דמנציה באזור המרכז לעומת הפריפריה. בדרוג חברתי כלכלי נמוך יותר חולים עם דמנציה מגיעים בשלבים מוקדמים יותר של מחלתם לאישפוז מוסדי. 62

60 תקצירי הרצאות שילוב ראוי של התייעצויות מרחוק )Teleconsultations( ברפואה הראשונית בישראל: עמדות רופאי המשפחה, מטופלים, וקובעי המדיניות 4 צ'ודנר אירית, 1 גולדפרכט מרגלית ז"ל, 2 גולדבלט הדס, 3 דרך זהבי ענת, 3 כרכבי חאלד 1. הטכניון 2. שירותי בריאות כללית 3. אוניברסיטת חיפה 3. שירותי בריאות כללית, הטכניון רקע: טכנולוגיות רפואה מרחוק, ובפרט התייעצויות בוידאו,)Teleconsultations-TC( פותחות הזדמנויות עבור הרפואה הראשונית מבחינת הנגשת הרפואה לפריפריה )גאוגרפית ותרבותית(, הגברת שיווניות, שיפור הטיפול במטופלים הכרוניים בביתם, הגברת שביעות רצון המטופלים משירותי הרפואה ועוד. על אף הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות אלו, עפ"י הספרות הטמעתן מורכבת, וקצב הטמעתן איטי. בארגוני הבריאות ישנן שלוש קבוצות קריטיות של בעלי עניין אשר את תפיסותיהן רצוי להבין טרם פיתוח והטמעה של :TC )1( רופאי המשפחה; )2( מטופלים; )3( קובעי מדיניות ומנהלים בכירים בהטמעת טכנולוגיות בקהילה. לכל קבוצת בעלי עניין יש ערכים, אינטרסים והעדפות שונים. הבנת הפערים, ההלימות, ההסכמות ויחסי-הגומלין בין עמדותיהן השונות של קבוצות בעלי העניין הללו היא תנאי הכרחי להטמעת TC מוצלחת. מטרות: המחקר הנוכחי נועד לספק תמונה הוליסטית של מערך השיקולים של בעלי-העניין לשילוב ה- TC ברפואה הראשונית: רופאי משפחה, מטופלים וקובעי המדיניות. שיטות: המחקר נערך בגישה האיכותנית. הנתונים נאספו באמצעות קבוצות מיקוד: חמש קבוצות עם רופאי משפחה כל אחת, סה"כ 52 איש; חמש קבוצות שכללו בסך הכל 42 מטופלים, ו- 31 ראיונות פרטניים עם קובעי מדיניות ואסטרטגיית הטמעת TC בקהילה. הנתונים נותחו ע"י ניתוח תוכן. ממצאים: בניתוח הנתונים התגלו שלוש תמות מרכזיות: )1( התנגדות וחששות משימוש ב- TC )א( מצד מטופלים ]השפעה שלילית על תקשורת רופא-מטופל, קושי בשליטה בטכנולוגיה, פגיעה בדיאלוג בנושאים פסיכו-סוציאלים[; )ב( מצד רופאים ]הוספת עומס ו"האח הגדול" שבדיגיטציה, הדרת מבוגרים[, ו-)ג( חשיבות ה- TC בעבור קובעי המדיניות ]מקומו של רופא המשפחה כמתווך טכנולוגיה למטופל, הנגשה, פתרון אפשרי לבעיות עומס וזמנים[; )2( שימושים אפשריים ]מטופל-רופא-יועץ, מטופל-רופא, למידת-עמיתים, מוקד-וירטואלי, ניטור-ההיצמדות[; )3( סוגיות בהטמעה ]זמן מוגן, הדרכה, משאבים אישיים וארגוניים אחרים, המטופלים המתאימים ל- TC, שלבים ברצף-הטיפולי, תמריצים ותנאים לשימוש[. התמות מצאו ביטוי באופן שונה בקבוצות הרופאים, המטופלים וקובעי המדיניות. בצד ההלימה במספר נושאים בין תפיסות הקבוצות השונות, נמצאו פערים ונקודות מחלוקת. מושב ה IT- וחיסונים מסקנות והמלצות: הטמעת TC בקהילה מחייבת התחשבות בהעדפותיהן של שלוש קבוצות בעלי העניין. ממצאי המחקר עשויים לשמש בסיס לגזירת קווים מנחים, מערכי הדרכה, ניהול חסמים והתנגדויות, לשם עליה בקצב השימוש ב- TC ומיקסום ההצלחה המיוחלת בהטמעת טכנולוגיות אלו. 63

61 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הפער הדיגיטאלי בתחום הבריאות: האם שימוש באינטרנט לצרכי בריאות קשור לתוצאות בריאות? 2 נטר אפרת, 1 בריינין אסתר, 1 אפל-בראון אורנה 1. מרכז אקדמי רופין 2. אוניברסיטת חיפה רקע: השיח על הפער הדיגיטלי עבר מדיון על נגישות למחשב ואינטרנט אל מיומנויות שימוש באינטרנט, ולאחרונה עבר לדיון בתוצאות שאנשים מפיקים משימוש באינטרנט. מטרות: לבחון את הקשר בין שימוש באינטרנט, מיומנויות ופעילויות באינטרנט קשורות-בריאות, מצד אחד, לבין תוצאות נתפסות של שימוש באינטרנט לצרכי בריאות, שימוש בשירותי בריאות, ובריאות נתפסת, מצד שני, ולבחון האם הקשר נשמר גם כאשר משתנים דמוגרפיים נשלטים. שיטות: סקר טלפוני במדגם ארצי מייצג )819=n, מגיל 21( שכלל טלפונים נייחים וניידים. הסקר בדק מימדים שונים של שימוש באינטרנט - שכיחות, ותק שימוש, פעילויות אינטרנט כלליות ופעילויות אינטרנט קשורות-בריאות מסוג צריכת מידע ומסוג יצירת תוכן generation(.)content התוצאות הפוטנציאליות שנבדקו כללו תוצאות נתפסות של שימוש באינטרנט לצרכי בריאות, שימוש בשירותי בריאות ותפיסת בריאות עצמית. ממצאים: מימדי השימוש באינטרנט נמצאו קשורים באופן מובהק בינם לבין עצמם וקשורים באופן מובהק עם תוצאות נתפסות של שימוש באינטרנט לצרכי בריאות, שימוש בשירותי בריאות ותפיסת בריאות עצמית בניתוח חד משתני. בניתוח רגרסיה מרובה שימוש באינטרנט נמצא קשור באופן מובהק - אחרי שליטה במשתנים דמוגרפיים - עם תוצאות נתפסות של שימוש באינטרנט לצרכי בריאות ועם שימוש בשירותי בריאות, אבל לא עם תפיסת בריאות עצמית. משתני צריכת מידע באינטרנט נמצאו קשורים לרווחים בריאותיים בעוד משתני יצירת תוכן לא נמצאו קשורים לרווחים בריאותיים. מסקנות והמלצות: השימוש באינטרנט לצרכי בריאות קשור לתחושת העצמה ולשימוש מוגבר בשירותי בריאות אבל לא להערכת בריאות עצמית. בכך יש אבחנה בין תוצאות שונות. המחקר מוגבל בהישענותו על דיווח עצמי. 64

62 תקצירי הרצאות אוריינות הבריאות המקוונת בישראל לאור צמצום הפערים הדיגיטליים קונלי ירון, קפלן גיורא, זיו ארנונה מכון גרטנר רקע: אוריינות הבריאות המקוונת )אב"מ( מוגדרת כיכולת של אדם להעריך מידע שמקורו באינטרנט וליישמו לשם קבלת החלטות מושכלת בסוגיות הקשורות לבריאות. לאורך השנים, אב"מ נבחנה בהקשר לפערים הדיגיטליים בין אלו שיש או אין להם נגישות לאינטרנט. ע"פ הלמ"ס הפערים הדיגיטליים הצטמצמו משמעותית וכיום הנגישות לאינטרנט היא רחבה גם בקרב קבוצות אוכלוסייה חלשות )משכילים פחות, מבוגרים יותר וכו'(. עם זאת, טרם נבדק האם הנגישות בלבד מקנה לכל קבוצות האוכלוסייה גם יכולות לאתר, לעבד ולנצל מידע בריאותי. מטרות: לבחון מחדש את מידת הנגישות לשירותי בריאות מקוונים והשימוש בהם. לבחון את כישורי האב"מ של הציבור לעומקם, ולאפיין בהתאם רמות שונות של אב"מ בקבוצות אוכלוסייה שונות. לבחון האם משתמשים בעלי יכולות אב"מ גבוהות מסוגלים להערכתם של רופאים, להגיע להחלטות בריאות מושכלות. שיטות: המחקר ייושם באמצעות שתי שיטות מחקר: סקר טלפוני וניסוי מעשי. ההצגה תעסוק בממצאי הסקר הטלפוני שהקיף מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל הדוברת עברית )597=n(, והתבסס בחלקו על כלים ייעודים המקובלים בעולם. ממצאים: כ- 65% מאוכלוסיית ישראל הדוברת עברית משתמשים באינטרנט להשגת מידע בריאותי. כ- 70% ממשתמשי האינטרנט להשגת מידע בריאותי נמצאו כבעלי רמה סבירה לפחות של אב"מ וכ- 23% מתוכם אף נמצאו כבעלי רמה גבוהה. בחינת תוצאות השימוש במידע הבריאותי המקוון חשפו פערים בין משתמשים המאופיינים ברמת אב"מ נמוכה - בדרך כלל אנשים מבוגרים יותר ומשכילים פחות, לאלו המאופיינים ברמה גבוהה. בין היתר נמצא כי 59% מהמשתמשים שאופיינו באב"מ גבוהה דיווחו שהאינטרנט שיפר את הבנתם לגבי בריאותם במידה רבה לעומת 36% בלבד מהמשתמשים שאופיינו באב"מ בינונית ומטה. כמו כן, 50% מהמשתמשים ברמות הגבוהות דיווחו שהאינטרנט הניע אותם לבצע פעולה הנוגעת לבריאותם לעומת 31% בלבד מהמשתמשים ברמות הנמוכות. בנוסף, 62% מהמשתמשים ברמות הגבוהות יצרו שאלות חדשות לרופא שלהם, לעומת 41% בלבד מהמשתמשים ברמות הנמוכות שעשו כן. מסקנות והמלצות: השימוש באב"מ הוא רחב היקף ומציב אתגרים בפני מערכת הבריאות והרופאים. עולה הצורך לבצע התאמה לרמת האב"מ של כל אחד מהמטופלים ולהבין את השלכותיו האפשריות על המפגש שבין המטפל למטופל. מושב ה IT- וחיסונים 65

63 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות ניתוחי נתונים מתקדמים של מידע רפואי על מטופלים תדירים במלר"ד: שיטות סטטיסטיות מול שיטות Data Mining 2 בן אסולי אופיר, 1 פדמן רמה 1. הקריה האקדמית אונו Carnegie Mellon University.2 רקע: יישומי אנליטיקה עסקית וכריית מידע Mining( )Data חווים עדנה מחודשת בעולם העסקי בכלל ובעולם הרפואי בפרט, למטרות של גילוי ידע וקבלת תובנות הגלומות בנתונים לאור צמיחת המידע בעידן זה Data( )Big ופיתוח שיטות ניתוח מתקדמות. המידע הרב שהצטבר במערכות מידע רבות בישראל יצר הזדמנויות לניתוחי נתונים מתקדמים ולגילוי ידע בשיטות Data Mining חדשות לעומת שימוש בשיטות סטטיסטיות מסורתיות. מטרות: הערכת התרומה של שיטות Data Mining חדשניות לגילוי ידע ביחס לתרומה של שיטות סטטיסטיות מסורתיות ביחס למשתנים שהם תוצאות של החלטות אשפוז בחדרי-מיון. שיטות: המחקר מתמקד בבחינת תרומת שיטות Data Mining מתקדמות בהשוואה לשיטות סטטיסטיות מסורתיות כגון רגרסיות מרובות משתנים. לצורך כך התמקדנו בהשוואה בין הערכה והצלחת חיזוי אשפוזים חוזרים בהשוואה בין: שיטה סטטיסטית מסורתית - רגרסיה מרובת משתנים. מספר שיטות Data Mining כולל.Boosted decision trees and Support Vector Machine ממצאים: הן השיטות הסטטיסטיות המסורתיות והן שיטות ה- Mining Data המתקדמות מעניקות תרומה מיוחדת לזיהוי הסיבות לאשפוזים חוזרים. שימוש בשיטות Data Mining ובייחוד שיטות Boosted decision trees מביאות לזיהוי ממוקד ומדויק יותר באופן משמעותי של הסיבות לאשפוזים חוזרים. חשוב לציין שהשיטות הן לא בלתי תלויות ויש חשיבות לשלב גם את השיטות הסטטיסטיות לצד שיטות ה- Mining Data )במחקר שלנו שולבו קודם השיטות הסטטיסטיות המסורתיות ולאחר מכן ניתוחי ה.)Data Mining מסקנות והמלצות: התוצאות מובילות למסקנה, ששימוש במידע אשר במערכות מידע אינטגרטיביות יכול לתרום משמעותית לזיהוי ולניטור מטופלים שיש להם סבירות גבוהה לחוות אשפוזים חוזרים. בהכללה מסוימת יהיה ניתן לבדוק משתני תוצאה רבים ומגוונים וכן מטופלים שונים כולל מטופלים כרוניים עם בעיות שונות. המלצות למקבלי-החלטות במגזר הבריאות: המחשת תרומת ניצול הטכנולוגיה האינטגרטיבית לביצוע אנליטיקה עסקית. המחשת הערך המוסף של שיטות Data Mining בניטור מטופלים. ממצאי המחקר יוכלו לתרום גם: לרופאים )שילוב תוצאות הניטור בשטח(, למטופלים )דיוק בניטור שלהם( ולקובעי מדיניות במגזר הרפואי )כדאיות בשימוש ביישומי.)Data Mining 66

64 תקצירי הרצאות שלושה או ארבעה זנים של שפעת - מי יותר מוגן? גולדמן דורית, לזרוביץ' מאיר, גלפר אלכס, הרשקוביץ פביאן, ולינסקי ליאורה מאוחדת רקע: שפעת עונתית היא מחלה בעלת השלכות בריאותיות וכלכליות משמעותיות. הסיבוך המרכזי בעקבות שפעת הוא דלקת ריאות, ועיקר סיבוכי המחלה נצפים בקשישים ובילדים, הן בעליה באשפוז והן במקרי מוות. מידי שנה מתבצע מאמץ לאומי ע"י משרד הבריאות וארבעת הקופות לחסן את האוכלוסייה נגד שפעת. במאוחדת בעונת 2015/16 חוסנו מעל 200,000 איש נגד שפעת. בעונת חורף 2015/16 היו שני סוגי תרכיבי חיסון בשימוש בישראל: תרכיב מומת )טריוולנטי( כנגד 3 זני שפעת ותרכיב מומת )קוואדריוולנטי ) כנגד 4 זני שפעת. מאוחדת רכשה כמות גדולה של שני סוגי החיסון, שחולקו למרפאות תוך הנחיה לא להבדיל בין שני סוגי החיסון, ולא לתעדף אוכלוסיות ספציפיות לאחד הסוגים )החיסון הקוואריוולנטי הינו לגיל 3 ומעלה(. מטרות: לבחון באם קיים הבדל בין החיסון הטריוולנטי והקוודריוולנטי ביחס למשתנים הקשורים לתחלואה כגון אשפוזים, ביקורים במיון, ביקורי רופא, טיפול תרופתי ועוד. שיטות: ניתוח רטרוספקטיבי של מאפייני כלל המבוטחים במאוחדת אשר חוסנו בשנים ממצאים: בעונת החורף 2015/16 כ- 30% מאוכלוסיית מאוחדת קיבלו חיסון קוודריוולנטי. בהשוואה בין שתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים במגדר, גיל, או מחוז )המשמש אינדיקציה לפריפריאליות( - כלומר ששתי האוכלוסיות היו זהות מבחינת משתנים אלה. כ- 7% מאלה שהתחסנו אושפזו לפחות פעם אחת במהלך החורף, אולם שיעור האשפוז היה גבוה באופן מובהק בקרב מקבלי החיסון הטריוולנטי לעומת הקוודריוולנטי )8.1% מול >p(. 6.5%, מצב דומה נמצא בשיעור ההגעה למיון )13% לעומת 11% בהתאמה, >p(. במודל רב משתנים נמצא כי מקבלי חיסון קוודריוולנטי מתאשפזים ב- 20% פחות ממקבלי הטריוולנטי. בניתוח נפרד של בני 65 ומעלה הממצאים דומים: שיעור אשפוז בקוודריוולנטי 14.9% מול >p, 12.3%, שיעור ביקורי מיון 17.4% לעומת >p. 14.6%, גם שיעור הביקורים אצל רופא ראשוני היה נמוך יותר אצל מקבלי הקוודריוולנטי. מסקנות והמלצות: במאוחדת בעונת השפעת 2015/16 נמצא קשר מובהק בין סוג החיסון נגד שפעת לבין תחלואה כפי שהיא באה לידי ביטוי באשפוזים, ביקורים במיון וביקורים בקהילה. אנו נעמיק את החקירה ונתייחס לתחלואה כרונית באופן ספציפי. יש צורך לבצע הערכה של עלות מועילות לנוכח המחיר הגבוה של החיסון. מושב ה IT- וחיסונים 67

65 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות השפעתה של חשיפה תקשורתית על צריכת שירותי בריאות במהלך התפרצות נגיף הפוליו בשנת שגיא יפתח, 1 גרינברג דן, 2 נובק ויקטור 1. בית החולים האוניברסיטאי סורוקה 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: במהלך שנת 2013 משרד הבריאות )משה"ב( הוביל קמפיין כנגד התפרצות שקטה של נגיף הפוליו ע"י מתן חיסון.OPV מטרות: להעריך את הקשר בין חשיפה תקשורתית במהלך ההתפרצות של נגיף הפוליו לבין צריכת שירותי בריאות רלוונטים. שיטות: אוכלוסיית המחקר כללה את ילידי שנת 2004 ואילך המבוטחים ע"י כללית שירותי בריאות במחוז דרום במהלך תקופת ההתפרצות )יוני עד אוקטובר 2013(. העוקבה חולקה בהמשך לגיל, מין, שיוך אתני, עשירון סוציואקונומי, הגעה למיון עם/ללא הפנייה ומחלות רקע. נאספו נתונים על ביקורי רפואה ראשונית )רופאי ילדים ומשפחה(, ביקורי חדרי מיון וקבלת חיסון OPV במסגרת המבצע שערך משרד הבריאות. חשיפה תקשורתית נאספה ע"י קבוצת יפעת בתקופת המחקר, וחושב מדד יומי לכימות החשיפה לפי שווי כספי שקלי Advertising(.)EVA - Expected Value of מדד זה חולק לפי חשיפה בעל סנטימנט חיובי מול ניטרלי/שלילי לקמפיין החיסון של משה"ב. הנתונים נותחו בגישה של סדרות עיתיות תוך תקנון למשתנים עונתיים ובהשוואה לרבעון המקביל ב ממצאים: במהלך תקופת המחקר היו 143,125 ביקורים של רפואה ראשונית, 29,956 ביקורי מיון וניתנו 138,799 חיסוני OPV ע"י משה"ב. סה"כ החשיפה התקשורתית כומתה ל- 21,230,527. נמצא קשר בין חשיפה תקשורתית וירידה בכמות הביקורים של רופא ראשוני בקרב כל הקבוצות באיחור של 5-3 ימים מהחשיפה. קשר דומה נמצא בין חשיפה תקשורתית לביקורי מיון רק בקרב בנות, יהודים ומעמד סוציואקונומי גבוה. חשיפה תקשורתית הביאה לעלייה בשיעור קבלת חיסוני OPV באיחור של 5-3 ימים מהחשיפה רק בקרב יהודים ) )R.R C.I 95% ומעמד סוציואקונומי גבוה ) )R.R C.I 95% נמצא כי רק סנטימנט חיובי היה בעל השפעה על צריכת שירותי רפואה: חשיפה תקשורתית בעלת סנטימנט חיובי הביאה לירידה בביקורים הראשוניים בקרב כל הקבוצות )למעט לא יהודים( באיחור של שבוע מהחשיפה. מסקנות והמלצות: חשיפה תקשורתית בזמן משבר יכולה להשפיע על צריכת שירותי בריאות. על מנת להקטין צריכה לא רצויה קובעי מדיניות צרכים לתפור את ההתערבות התקשורתית בצורה מיטבית לכל תת אוכלוסייה לפי צרכיה. 68

66 תקצירי הרצאות הפעילות מאחורי הקלעים של שיח קבלת ההחלטות של הורים בנוגע לחיסוני ילדים 1 גסר-אדלסבורג ענת, 1 וולטר נתן, 2 שיר-רז יפה, 3 שושני בר-לב אושרת, 1 רוזנבלט שירה 1. אוניברסיטת חיפה 2. אוניברסיטת דרום פלורידה 3. אוניברסיטת חיפה, המרכז הבינתחומי רקע: היענות לחיסונים הינה סיבה לדאגה רבת שנים של רשויות בריאות בעולם. אולם, מעט מאוד מאמצים נעשו לבחון את השיח של ההורים במהלך תהליך קבלת ההחלטות שלהם בנוגע לחיסון ילדיהם. מטרות: לתאר את תהליך קבלת ההחלטות של הורים בנוגע לחיסוני ילדים בקרב הורים תומכים, הססניים ומתנגדים לחיסונים. שיטות: סקר אינטרנטי של עמדות הורים )437=N( לבחינת מנבאים ביחס לחיסוני ילדים. ממצאים: נמצאה שכיחות של פי 4 יותר בקרב הורים הססנים לעריכת דיון בתוך המשפחה בנוגע לחיסון ילדיהם בהשוואה להורים התומכים בחיסונים )4.26 =,)Exp[B] אך לא נמצא הבדל מובהק לעריכת הדיון בין הורים הססנים והורים המתנגדים לחיסונים. הורים הססנים דיווחו על מחלוקות בתוך המשפחה ביחס לחיסונים פי 4 יותר מאשר הורים התומכים בחיסונים )4.27 =,)Exp[B] ופי 2 יותר מאשר הורים המתנגדים לחיסונים )2.33 =.)Exp[B] בנוסף, הורים יהודים נטו באופן מובהק להגדיר את עצמם כהססניים בנוגע לחיסונים, בעוד שהורים מוסלמים נטו באופן מובהק להגדיר את עצמן כתומכים בחיסונים. מסקנות והמלצות: כדי לשפר את הדרך בה ארגוני בריאות מתקשרים מידע בנוגע לחיסוניי ילדים ועל מנת להגביר את אמון ההורים בתוכניות החיסונים, עלינו להסתכל לא רק ברמת ההבנה, התפישות, וההטיות של קבוצות שונות, אלא גם לבחון ביסודיות את תהליכי קבלת ההחלטות והשיח של הורים בתהליך זה. עלינו לתקשר את הסיכונים לכל הקבוצות, כולל לתומכים בחיסונים, בכדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות וההסכמה מדעת של ההורים. מושב ה IT- וחיסונים 69

67 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות אפיון הדינמיקה של התפשטות השפעת הפנדמית של עונת בישראל באמצעות התאמת מודל מתמטי לנתוני בדיקות וירולוגיה וסרולוגיה 5 יערי רמי, 1 כתריאל חגי, 2 סטון לואי, 3 מנדלסון אלה, 4 מנדלבאום מיכל, 4 הופרט עמית 1. אוניברסיטת חיפה 2. מכללת אורט-בראודה, כרמיאל 2. אוניברסיטת תל-אביב 4. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר 5. מכון גרטנר רקע: מגיפת "שפעת החזירים" של שנת 2009 היא פנדמיית השפעת הראשונה במאה ה- 21. על פי נתוני תחלואה דמויית שפעת )ILI( בקהילה, השפעת הפנדמית התפשטה בישראל בשלושה גלים, עם שיעורי תחלואה גבוהים במיוחד בקרב ילדים בגילאי בית ספר. בנוסף לנתוני,ILI נאספו במהלך הפנדמיה נתונים רבים של בדיקות וירולוגיה וסירולוגיה לזיהוי הדבקה בשפעת. מטרות: אפיון וכימות הדינאמיקה של התפשטות השפעת הפנדמית בישראל ובחינת הגורמים האחראים לשלושת גלי התחלואה ולהבדלים בשיעורי ההדבקה בקבוצות גיל שונות. בחינת ההשפעה של אסטרטגיות חיסון שונות וסגירת בתי ספר על הדינאמיקה של הפנדמיה בישראל. שיטות: פיתוח מודל מתמטי לתיאור התפשטות הפנדמיה בקבוצות גיל שונות העושה שימוש בנתוני טמפרטורה ולחות יומיים וכן בנתונים על ימי חופשות מבתי הספר. התאמת המודל לנתוני הוירולוגיה והסירולוגיה שנאספו ושימוש במודל בכדי לבחון את ההשפעה של אסטרטגיות התערבות שונות. ממצאים: יכולת ההדבקה של השפעת הפנדמית היה נמוך מזה של השפעת העונתית )1.4R0~(, אך התקבלה מגיפה גדולה מהרגיל בשל רמת חסינות נמוכה באוכלוסיה. רמת החסינות באוכלוסיה לשפעת הפנדמית בתחילת הפנדמיה עלתה משמעותית עם הגיל. כ- 30% מכלל האוכלוסייה נדבקו בשפעת הפנדמית; כ- 50% מהילדים בגילאי בית ספר לעומת רק כ- 10% מהאנשים בגיל +45. שילוב של שינויים בלחות האבסולוטית וההשפעה של חופשות בתי-הספר במהלך הקיץ וחגי תשרי אחראים לשלושת גלי התחלואה. במהלך החופשות, כמות המפגשים בין ילדים בגילאי בית ספר פחת בכ- 30%-10%, וכתוצאה מכך יכולת ההדבקה של השפעת ירדה בכ- 12%. ללא החופשות, הייתה המגיפה מתפשטת בגל יחיד גדול לאורך הקיץ והסתיו אך שיעור הנדבקים הכולל היה קטן יותר משיעור הנדבקים בפועל. במידה וניתן היה לחסן 20% מהאוכלוסיה כנגד השפעת בתחילת הפנדמיה - מתן החיסונים לילדים יכול היה למנוע את המגיפה בעוד שלחיסון אנשים בני +45 היתה השפעה זניחה. מסקנות והמלצות: חיסון ילדים בגילאי בית ספר הינה אסטרטגיית החיסון היעילה ביותר לעצירת מגיפת שפעת פנדמית והגנה על הפרטים בקבוצות הגיל שבסיכון גבוה )תינוקות וקשישים(. סגירה של בתי הספר יכולה לעכב את המגיפה אך עלולה גם לגרום למגיפה גדולה יותר מהצפוי ללא ההתערבות. 70

68 תקצירי הרצאות פערים ואי-שוויון בחיסון בנים כנגד HPV בן נתן מירב, מדליג כרים, מיטלמן אולגה, וסילייב קטיה ביה"ס האקדמי לסיעוד, ביה"ח הלל יפה רקע: HPV הינו פתוגן המועבר במגע מיני שגורם למחלות אנוגינטלית גם בגברים וגם בנשים. בקרב גברים, ההדבקה בווירוס ה- HPV יכולה לגרום לסרטן אנאלי וסרטן הפין. על אף קיומו של חיסון כנגד HPV העמדות של אימהות ברחבי העולם כלפי יתרונות חיסון בניהן חלוקות. החל משנת 2015, משרד הבריאות התחיל לחסן גם את הבנים כנגד.HPV עדיין אין נתונים לגבי אחוז ההתחסנות בארץ בקרב בנים בישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט והאם קיימים פערים בין האוכלוסיות בנושא זה. מטרות: מטרות מחקר הינה לחקור את הבדל בין נשים ערביות לנשים יהודיות בכוונתן לחסן את בניהן כנגד.HPV בנוסף, האם מודל האמונות הבריאותיות מצליח לנבא את החלטת האימהות בישראל לחסן את בניהן כנגד.HPV שיטות: מחקר זה הינו מחקר כמותי ומתאמי, בו הועברו שאלונים הבנויים על בסיס "מודל האמונות הבריאותיות". שאלונים אלו הועברו בקרב מדגם של 200 אימהות מהמגזר היהודי והערבי. ממצאים: מממצאי המחקר עולה כי 14% מהאימהות חיסנו את בניהן כנגד.HPV עוד נמצא כי 64% מהמחסנות הן ערביות, לעומת 36% הן יהודיות. ממצאי המחקר עולה שלא נמצא הבדל משמעותי בין האימהות הערביות ליהודיות בכוונה לחסן את בניהן. בנוסף, נמצא שמודל האמונות הבריאותיות ניבא את כוונת האמהות לחסן את ילדיהן כנגד HPV באחוז שונות מוסברת שווה ל- 68% )0.68 =R2( כאשר, המשתנה המשפיע ביותר על הכוונה לחסן את הבנים הינו תפיסת היתרונות החיסון. מסקנות והמלצות: קיים פער בחיסון בנים כנגד HPV בקרב יהודים וערבים. מודל האמונות הבריאותיות מצליח לנבא את כוונת האמהות לחסן את ילדיהן כנגד.HPV קיימת חשיבות לבניית מדיניות ציבורית לצמצום פערים בין האוכלוסיות היהודיות והערביות. בנוסף, קיימת חשיבות לבניית תכניות להעלאת המודעות בקרב אימהות לבנים לגבי יתרונות החיסון במפגשי הורים בבתי ספר כבר מכיתה ז' ע"י אחיות הקהילה וכן לדאוג להפצת עלונים ופרסומות על חשיבות החיסון וניפוץ מיתוסים בעייתים לגבי החיסון. מושב ה IT- וחיסונים 71

69 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות 'המטופל במרכז' - טיפולי פוריות והפריה בישראל מנקודת מבטן של המטופלות מדינה-הרטום תמר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל רקע: 'המטופל במרכז' הוא רכיב ליבה במדדי איכות שירותי הבריאות, בישראל ובעולם. למרות שהוא נמצא גבוה בסדר העדיפויות של משרד הבריאות, לא ברור עד כמה הוא מיושם ו/או קשור למשתנים חברתיים-כלכליים ואחרים. טיפולי פוריות והפריה, שהם עתירי רגשות ומגעים עם המערכת, דורשים משאבים רבים, וניתנים לאוכלוסייה רחבה וחוצת-מגזרים בישראל. על כן חשוב לבחון במסגרת טיפולי פוריות והפריה בישראל עד כמה מדיניות 'המטופל במרכז' מיושמת בפועל, זאת במטרה ליעל ולשפר את איכות הטיפול. מטרות: לבדוק את יישום מדיניות 'המטופל במרכז' בישראל באמצעות מקרה הבוחן של טיפולי פוריות והפריה. שיטות: שילוב שיטות איכותניות וכמותיות: ראיונות עומק עם מנהלי יחידות פוריות והפריה בישראל, סקר בקרב אנשי צוות המטפלים ביחידות וסקר בקרב כ- 350 נשים ממספר יחידות ברחבי הארץ, באמצעות שאלון מובנה, המבוסס על כלי מתוקף העוסק ב'מטופל במרכז'. ממצאים: ממצאי המחקר מלמדים לגבי המידה שבה טיפולי פוריות והפריה בישראל עומדים בסטנדרט העולמי ושל משרד הבריאות של 'המטופל במרכז', כולל הבדלים בין יחידות שונות שהשתתפו במחקר. כמו כן, מוצגים ההבדלים ב'מטופל במרכז' לפי משתנים חברתיים-כלכליים של המטופלות ומאפיינים של היחידות. לבסוף, נמצאו מספר תחומים שעל פי המטופלות יש להתמקד בשיפורם, מהם נגזר מודל יישומי. מודל זה ניתן יהיה לרתום לשיפור איכות השירות והדגש על 'המטופל במרכז', הן בהקשר של טיפולי פוריות והפריה והן במצבי בריאות אחרים. מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מביאים, לראשונה בישראל, נתונים על היישום בפועל של מדיניות 'המטופל במרכז' מנקודת מבטן של המטופלות, בתוך ההקשר של טיפולי פוריות. התוצאות תספקנה למקבלי החלטות ולנותני שירותים בסיס לבחינת יישום המדיניות בפועל וללמידה על פערים, וכלי לשיפור איכות הטיפול ויישום מדיניות זו בישראל, אף בתחומי בריאות אחרים. 72

70 תקצירי הרצאות תפקוד הצוותים הרפואיים והמנהליים במערכת הבריאות מעיני מטופלים באום נחמי אוניברסיטת בר-אילן רקע: הידע על בסיסו נקבעת המדיניות בכל הקשור לשיפור שירותי הבריאות הוא ברובו סטטיסטי ומוצג מנקודת מבטם של אנשי מקצוע. עדויותיהם של מטופלים אינן נתפסות בדרך כלל כמקור מידע בעזרתו ניתן לגבש מדיניות. מטרות: להציג ולהדגים כיצד חווים מטופלים השייכים לקבוצת מיעוט או למעמד סוציו-אקונומי נמוך את התייחסות הצוותים הרפואיים והמנהליים במערכת הבריאות. שיטות: ניתוח תוכן של ראיונות עומק מובנים למחצה עם 120 מבוטחים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות ובכללם אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובינוני ומקבוצות מיעוט. ממצאים: כרבע מהמרואיינים הגדירו את השירות שהם מקבלים במערכת הבריאות כ"בסדר" וחלקם אף ציינו שהם מקבלים מהצוות הרפואי והמנהלי יחס אישי, חם ואכפתי המלווה במידע ובהסברים. לעומתם, מרבית המרואיינים הדגישו את ה"אין" וה"חסר" שהם חווים בהגיעם למערכת הבריאות. מרואיינים מהמעמד הנמוך והבינוני הצביעו על התנהלות שמיטיבה בעיקר עם מי שידו משגת כשלדעתם קופות החולים מעבירות תחושה של יד קפוצה. רבים הזכירו שימוש בקשרים אישיים או בפרוטקציה כדי לקצר זמן המתנה לרופא, לבדיקות או לטיפולים. מרבית המרואיינים חווים את הרופא כמי שלא רואה את האדם שבחולה כשהדבר מתבטא בהסברים שאינם מספקים ובקוצר רוח. תמונה דומה עולה גם בהתייחס למה שעובר עליהם בבתי החולים. המרואיינים השייכים לקבוצות מיעוט הצביעו על התייחסות סטריאוטיפית ומפלה מצד רופאים, אחיות והצוות המנהלי והדגישו שלצד המחסום השפתי, גם הקונטקסט התרבותי לא זוכה להתייחסות רצינית. המרואיינים תארו התנהלות שאינה מכבדת את זכות המטופל למידע מפורט, לפרטיות, או תחושה שהם או קרוביהם משמשים אובייקט שניתן להשתמש בו לצורכי למידה או מחקר. מסקנות והמלצות: על מנת לשפר את שירותי הבריאות חיוני להתייחס בכובד ראש להתנהלות ולהתנהגות אנשי הצוות הרפואי והמנהלי במרפאות ובבתי החולים. מושב ו' - המטופל במרכז 73

71 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תכנית חדשנית לליווי מטופלים מאוכלוסיות מוחלשות לצלוח את ה"אתג"ר" שבמעבר בין בית חולים לקהילה 2 שגיא דורון, 1 שפיצר-שוחט סיון, 2 בן עמי משה, 3 שוסטר מיכל, 2 רודולף מרי 1. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר 2. אוניברסיטת בר-אילן 3. אוניברסיטת בר-אילן, בית חולים ע"ש ברוך פדה, פורייה רקע: המעבר מבית החולים לקהילה הינה בעיה רווחת המועצמת בקרב אוכלוסיות מוחלשות. אתג ר, תכנית שפותחה ע"י הפקולטה לרפואה בר-אילן בשותפות בתי החולים בנהריה, צפת, פורייה ונצרת, מופעלת ע"י סטודנטים במטרה לא רק לשפר את איכות תהליך השחרור, אלא להכשיר את רופאי המחר להתמודדות עם פערי בריאות. מטרות: מטרת אתג ר ללוות מטופלים נזקקים, לאפשר לסטודנטים להכיר מטופלים בסביבתם הביתית ולהבין את השפעת הגורמים החברתיים על תהליך השחרור. שיטות: התוכנית פועלת שנתיים, שנת פיילוט בהשתתפות כ- 40 סטודנטים מלגאים, וכקורס חובה לסטודנטים בשנתם הקלינית הראשונה )100=n( בשנה זו. הסטודנטים מלווים 4 מטופלים, והלווי כולל ביקור בית בו סטודנטים מגישים מכתב שחרור בשפה פשוטה ובודקים הענות לטיפול תרופתי. טפסי מעקב מובנים ממקדים את הסטודנטים להשפעה של גורמים חברתיים על בריאות המטופל. הערכת התכנית משלבת בין הכמותי לאיכותני וכוללת שאלונים אודות המטופל: ה- Measure,Care Transition אי התאמה בתרופות, והערכת הסטודנט להבנת המטופל את מצבו הרפואי. בשאלוני דווח עצמי נבדקים ביטחון הסטודנטים ללוות מטופלים ועמדותיהם כלפי אוכלוסיות מוחלשות. בנוסף, נערכים ראיונות מעקב עם המטופלים וראיונות עומק וניתוח תוכן של דוחות הסטודנטים. ממצאים: בפיילוט גויסו 158 מטופלים 86% מהם מעל גיל 60 עם מחלות כרוניות. בביקור הבית נמצאו אי התאמות בתרופות ל- 33% מהמטופלים, 59% מהם ציינו כי הוראות השחרור לא היו ברורות. תוצאות ה- CTM מראות כי בתום התהליך חל שיפור בידע של מטופלים לגבי מצבם ובהבנת התרופות שלהם )3.3 ל- 3.7 ו- 3.2 ל- 3.4 בהתאמה(. בתחילת התכנית סטודנטים דווחו על הכרות נמוכה )2.5( עם אוכלוסיות הגליל, ורמת ביטחון בינונית ללוות מטופלים. ראיונות וסיכומי הסטודנטים בסיום השנה מראים כי הליווי תרם להם להכרת המטופל כמכלול ובנוסף שיפר את יכולתם לתת שרות )3.6 מול 4.0(. מסקנות והמלצות: בשנתה הראשונה נמצאה תוכנית אתג ר כתורמת למטופלים לאחר שחרור וחשפה את הסטודנטים לחוויות מטופל אותן לא הכירו בבית החולים. אתג ר מציעה דרך חדשנית להקל על הקשיים במעבר מאשפוז לקהילה תוך הכשרת רופאי המחר למתן שרות לנזקקים ביותר בחברה ולתרומה לצמצום פערים. 74

72 תקצירי הרצאות יצירת חווית מטופל חיובית באמצעות ניהול מקדם מוטיבציה 1 שפרן תקוה סיגל, 1 להמן מיכל, 2 זלקר רויטל, 1 פורת נורית 1. מרכז רפואי הדסה עין כרם 2. האוניברסיטה העברית רקע: חווית מטופל חיובית נמצאת בסדר עדיפות גבוה והפכה לציר מרכזי בשיח במערכת הבריאות. לצורך השגת מטרה זו, קיימת חשיבות בהבנת הגורמים המשפיעים על המטפלים ביצירתה. אחד המרכיבים שטרם נבדקו הינו השפעת הקשר עם האחות האחראית על מוטיבציית המטפל בהענקת חווית שירות מיטבית. הנחה זו, נשענת על תיאוריית ההיקשרות )Attachment( ותיאוריית הקידום וההימנעות המתייחסת למוטיבציות להשגת מטרות: מיקוד במוטיבציית קידום הצלחות, ומיקוד במניעת מכישלונות. מטרות: 1. לבחון את השפעת איכות הקשר בין האחות האחראית לאחות הצוות על המוטיבציה של אחות הצוות במתן שירות למטופל. 2. לבחון האם מתן שירות בסדר עדיפות ניהולי גבוה משפיע על המוטיבציה של אחות הצוות. שיטות: מחקר חתך הכולל איסוף נתונים בקרב אחים ואחיות שעובדים בקהילה ובבתי חולים. איסוף הנתונים בוצע באמצעות שיטת ה- ball snow ופרסום אינטרנטי. נעשה שימוש בשאלון אנונימי למילוי עצמי הכולל ארבעה שאלונים מתוקפים, מלבד פרטים דמוגרפים. ממצאים: ממצאים ראשוניים )183=N( מצביעים על קשר מובהק בין איכות הקשר בין האחות האחראית לבין סוג המוטיבציה של אחות הצוות במתן שירות למטופלים. מצאנו כי ככל שאיכות הקשר טובה יותר, כך תעלה המוטיבציה למתן שירות מיטבי r=.18,p<.05( ) ותרד המוטיבציה למתן שירות, מוטיבציית הימנעות )08.=p,12.-=r(, קרי, המטופל לא במרכז. עוד מצאנו קשר חיובי מובהק בין סדר עדיפות ניהולי של האחות האחראית במתן שירות מיטבי למטופלים לבין המוטיבציה של אחות הצוות להעניק שירות, המזוהה עם מוטיבציית קידום )05.>p,163.=r(, קרי המטופל במרכז. מסקנות והמלצות: תפקיד האחות האחראית בניהול המוטיבציה של אחות הצוות וסדר עדיפות ניהולי גבוה לתחום השירות למטופלים, מגבירים את המוטיבציה של אחיות הצוות להעניק חוויית שירות מיטבית. עובדה זו מדגישה את הצורך כי בתהליכי הבחירה של מנהלים ובתהליכי הכשרתם יש לתת דגש על תפיסת שירות מרכזית ומיטבית, ניהול מעצב, וקידום מוטיבציות של הצוות. מושב ו' - המטופל במרכז 75

73 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תשישות חמלה ותחושת סיפוק בקרב מטפלים בלתי פורמאליים בהורים מבוגרים, בחברה הערבית בישראל חלאילה רביע המכללה האקדמית צפת רקע: "תשישות חמלה" בקרב מטפלים מקצועיים נחקרה בהרחבה בספרות. אולם, מעט מאוד ידוע על התופעה בקרב מטפלים בלתי פורמאליים בבן משפחה זקן. מטרות: לבחון את הקשר בין נטל טיפול לבין "תשישות חמלה" דהיינו שחיקה, טראומטיזציה משנית ותחושת סיפוק בקרב המטפלים. בנוסף, לבחון מודלים של תיווך )תמיכה חברתית, וסגנון ההתמודדות( ומיתון )אמפתיה רגשית( בקשרים אלו. שיטות: מחקר חתך, שכלל 300 מטפלים בלתי פורמאליים מהחברה הערבית. איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים מובנים בערבית. ההשערות נבדקו בניתוחי רגרסיה לפי שיטת ה- Bootstrapping. ממצאים: נמצא קשר חיובי בין נטל טיפול לבין שחיקה וטראומטיזמיה משנית. נמצא שקשר זה מתווך באופן חלקי ע"י התמודדות בלתי מתערבת ותמיכה חברתית. נמצא קשר שלילי בין נטל טיפול ותחושת סיפוק מהטיפול. קשר זה נמצא מתווך באופן חלקי ע"י התמודדות בלתי מתערבת. נמצא שאמפתיה רגשית ממתנת את הקשר בין נטל טיפול לבין שחיקה. מסקנות והמלצות: המחקר מלמד שניתן להפחית מתשישות חמלה בקרב המטפלים באמצעות הפחתת נטל טיפול, חיזוק התמיכה החבתית והפחתת השימוש בהתמודדות בלתי מתערבת. המחקר מצביע גם שהפחתת האמפתיה הרגשית עשויה להגן על המטפל מפני ההשפעה המזיקה של נטל טיפול על שחיקה. קובעי המדיניות נדרשים לבניית תוכנית התערבות להפחתת הסיכון ל"תשישות חמלה" בקרב מטפלים בסיכון. התוכנית צריכה לספק מערך תמיכה )רגשי וחברתי( וייעוץ למטפל לשימוש באסטרטגיות התמודדות יעילות עם הטיפול. 76

74 תקצירי הרצאות כשאתיקה משנה מדיניות: צמצום השימוש בהגבלה פיזית 2 שטיינמן מיכל, 1 קופלמן אורית, 2 כץ עדי 1. מרכז רפואי רבין 2. בית חולים בילינסון רקע: הגבלה פיזית עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות סדרת אירועים חריגים. ההגבלה פיזית נוגדת את זכות המטופל לחופש, כבוד ואוטונומיה. מאידך גיסא נתפסת הקשירה כאמצעי המגביר במצבים מסוימים את בטיחות המטופל ולפיכך מוגדרת כסטנדרט טיפולי קביל בו נעשה שימוש בבתי החולים. בעקבות הערות שניתנו במבדק אקרדיטציה 2013 הוחלט במ.ר רבין לבצע סקירת ספרות וממצאיה העיקריים העידו כי: לא קיים סטנדרט ומדד מקובל לבדיקת שיעור ההגבלות והמספרים נעים מ- 3%-25% מהמאושפזים. בעולם המערבי הולכות ומתפתחות תכניות RRP - restraint reduction program ארציות ומקומיות המבוססות על חינוך צוותים, תמיכה ובקרה בכדי לצמצם את כמות ההגבלות. ירידה בשכיחות ההגבלות הפיזיות מעידה על טיפול איכותי יותר הכולל אומדן מעמיק, בחינת האפשרויות והתחשבות בכבוד המטופל ללא קשר מובהק לעלייה בשיעור הנפילות. לפיכך הוחלט לפתח מדיניות הדוגלת בהורדת שכיחות השימוש בהגבלה פיזית ולהטמיעה בשלב הראשון בחטיבה הפנימית תוך שימוש בכלי מדידה מתוקף המאפשר השוואה ראשונית של נתונים מישראל לנתונים מקבילים שפורסמו בספרות העולמית. מטרות: הורדת שכיחות השימוש בהגבלה פיזית בחטיבה הפנימית בשיעור 20%. שיטות: מדידת נתונים "לפני": אחוז המטופלים המוגבלים במחלקה מכלל המאושפזים במהלך 4 חודשים הקודמים להתערבות באמצעות שיעור היארעות נקודתי מבוסס רשומה ממוחשבת המתוקף ע"י תצפיות. שיעור הנפילות עם נזק במחלקה במהלך 4 החודשים הקודמים להתערבות. התערבות: ריענון ההנחיות LINE( )GUIDE לשימוש בהגבלה פיזית לרופאים ולאחיות תוך בניית תרשימי זרימה לאינדיקציות השונות המדגישים את חלופות ההגבלה הדרכת צוותים באמצעות הרצאות וחומר עזר ייעודי הטמעת "פסק זמן" לפני ביצוע הגבלה פיזית: "עצור ושאל 5 שאלות לפני ביצוע ההגבלה" ביצוע בקרות ומתן משוב מדידת נתונים "אחרי" מושב ו' - המטופל במרכז ממצאים: שיעור היארעות מחלקתי ממוצע של מטופלים מוגבלים פיזית לפני הטמעת התהליך מעיד על שונות רבה בין המחלקות ונע בטווח של 9.7%-1.6%, ממוצע חטיבתי % מכלל המאושפזים. בסיום התהליך הושגה ירידה של כ- 25% בשיעור ההגבלות. מסקנות והמלצות: הגבלה פיזית מהווה פגיעה בזכויות בסיסיות של הפרט ועשויה לייצר תחושת אי נוחות וקונפליקט בקרב הצוות. מומלץ לפתח בכל מוסד רפואי מדיניות מסודרת ותהליכים שמטרתם צמצום השימוש באמצעי זה למען רווחת המטופל והמטפל תוך חינוך הצוותים והדרכתם לאמצעים חלופיים. 77

75 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות השפעת תפקיד אחות מנהלת-מקרה על מדדי תשואה של מחלקה כירורגית בבית חולים אוניברסיטאי חן לימור, גיל זיו הקריה הרפואית רמב"ם רקע: משרד הבריאות התווה הליך שמטרתו להטמיע את פרקטיקת המטופל במרכז במערכת הבריאות הישראלית. עם זאת, לא ברור עדיין כיצד ניתן להטמיע ערך זה ביעילות ובמהירות במערכת האשפוז הציבורית. בארבעת השנים האחרונות נערך במחלקת ניתוחי ראש וצוואר בקריה הרפואית רמב"ם פיילוט ניהולי ובו בוצעו שינויים מבניים בארגון ובתפיסת המטופל במרכז. בבסיסם של השינויים הללו מצוי תפקיד האחות מנהלת המקרה, הפועלת בשיתוף פעולה עם צוות רב תחומי למחלות הראש והצוואר. שינויים אלו הביאו לשיפור חסר תקדים במדדי איכות, בפעילות, ביעילות ובטיב השירות. מטרות: להציג השפעת הפעלת מודל אחות מנהלת-מקרה במרכז רב תחומי בבית חולים אוניברסיטאי על מדדי תשואה של פעילות המרכז. שיטות: לתאר מודל הפעלה של אחות מנהלת מקרה במרכז ראש צוואר בקריה הרפואית רמב"ם. ממצאים: על בסיס הפיילוט הניהולי שבוצע ברמב"ם, זוהו מדדי תשואה לפעילות המחלקה אשר מושפעים בעיקר מהפעלת מודל אחות מנהלת-מקרה. מדדים אלו נמצאו לאורך רצף הטיפול במטופל מרגע פנייתו למרפאה וכן לאחר שחרורו לקהילה, במהלך הטיפול האונקולוגי ו/או השיקום וכן בתקופת המעקב. לדוגמא: זמן ההמתנה לביקור במרפאה ולניתוח, שעור הניתוחים שמבוטלים בהתראה קצרה בשל אי מוכנות המטופל ושעור אשפוזים חוזרים במחלקה. ניטור מדדים אלו לאורך זמן במחלקה לימד כי שילוב אחות מנהלת-מקרה הביא לשיפור משמעותי במדדים הללו. מסקנות והמלצות: בחינת המועילות של אחות מנהלת-מקרה והשפעתה על מודל המטופל במרכז לא נבחנה לעומק עד היום ברמה הארצית והבינלאומית. המחקר מצביע על היתרונות שבתפקיד אחות מנהלת-מקרה ועל תועלתו לעקרון המטופל במרכז ולהתייעלות המערכת. מחקר זה ישמש כלי שבעזרתו נוכל לבחון אופציות לתקנון תפקיד אחות מנהלת- מקרה ברמה הארצית. תוצאות המחקר מלמדות על הצורך במחקר מקיף לבחינת עלות-תועלת של תפקיד אחות מנהלת-מקרה כחלק מרכזי בהטמעת מודל המטופל במרכז במערכת האשפוז הישראלית. 78

76 תקצירי הרצאות תהליך יישום הנחיות מקדימות בקרב מטופלי אשפוז בית במחוז מרכז - מאתגר להצלחה טל אלונית, ספיר בת שבע מאוחדת רקע: חוק החולה הנוטה למות התשס"ו הנחיות רפואיות מקדימות, מסדיר את הכללים בהם אדם יכול להורות מראש שלא לקבל טיפול רפואי, אם יהיה חולה נוטה למות שאינו כשיר לקבל החלטות, וזאת מתוך מטרה להימנע מהארכת הסבל. החוק מאפשר לקבוע מראש מי יהיה מיופה הכוח שיוכל להחליט בעניין זה. כחלק ממדיניות היחידות לאשפוזי בית במאוחדת )ילא"ב(, לכבד את רצונו של המטופל בכל הנוגע לטיפול בו, הוחלט במחוז מרכז לערוך פיילוט, במסגרתו תעשה פניה למטופלים בילא"ב הצלולים בדעתם ולהציע להם ע"י אחות/רופא ועו"ס לחתום על טופסי ההנחיות הרפואיות המקדימות )טה"מ(. לשם כך, עבר הצוות הכשרה בנושא. לאחר יישום הפיילוט נבדקו הגורמים המעכבים ומקדמים שסייעו לצוות במהלך התהליך. מטרות: הטמעת חשיבות הנושא של בחירת העדפות טיפול אישיות בסוף החיים והחתמה על טה"מ בקרב צוותי היחידות לאשפוזי בית. יעדים מרכזיים: קיום שיחה בנושא בחירת העדפות טיפול בסוף החיים, בקרב מאושפזי הילא"ב. החתמת מטופלים בילא"ב על טה"מ. הבנת הגורמים המעכבים והמקדמים אשר סייעו לצוותי הילא"ב לקדם החתמת מטופלים על טופסי הנחיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות, באמצעות שאלון שיועבר לצוות ילא"ב. שיטות: בניה והעברת הכשרה בנושא סוף החיים: הרצאות בנושא סוף החיים סימולציות במס"ר סדנא בנושא אבל ואובדן שאלון הבודק את תרומת ההכשרה ותחושת מסוגלות הביצוע מול מטופלים ממצאים: השאלון הועבר ל 18 אנשי צוות היחידות. סה"כ נעשתה פניה ל- 53 מטופלים, מתוכם 30% חתמו על טה"מ, 10% חתמו על טופס ייפוי, 40% סרבו לחתום, 20% בקשו לחשוב. מניתוח ראשוני עולה, כי התרומה הגבוהה ביותר ליישום והעלאת תחושת המסוגלות להתמודד עם הנושא הינה כתוצאה מהכשרה מובנית ועבודת צוות. מסקנות והמלצות: הכשרה מובנית בנושא סוף החיים תורמת לתחושת המסוגלות של הצוותים לעסוק בנושא ומובילה להיענות של מטופלים לחתום על טה"מ. בנוסף נמצא, כי עבודת צוות הכוללת שיחה משותפת לפני, סייעה בתהליך. לאור הצלחת הפיילוט הוחלט, כי כחלק מקבלת מטופל חדש לילא"ב תבוצע שיחה על העדפות בסוף החיים. מושב ו' - המטופל במרכז 79

77 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הערכת תרומתו של מוקד חדש לרפואה דחופה במצפה רמון שוורץ דגן, ואכט אורן אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: כמענה לבעיות רפואיות דחופות בישובים מרוחקים, מעבר לשעות פעילות המרפאות באזור, החליט משרד הבריאות בשנת 2012 להקים מוקדי רפואה דחופה בפריפריה. בשל חוסר כדאיות כלכלית בהפעלתן הם ממומנים, ע"י משרד הבריאות, הרשות המקומית וקופות החולים בכ- 1,500,000 לשנה. מטרות: בחינת מודל ההפעלה המיושם במוקד לרפואה דחופה במצפה רמון )מ"ר(. שיטות: ניתוח סטטיסטי של רשומות רפואיות מהמוקד ב- 41 חודשי ההפעלה הראשונים וממלר"ד סורוקה שנה לפני ו- 15 חודשים ואחרי הפעלת המוקד. ביצוע סקר במדגם תושבי מ"ר. ממצאים: מספר הפניות הממוצע היה 1.4 פניות ליום חול ו- 2.5 פניות ליום בסופי השבוע. כ- 60% מהפניות היו של תושבי מ"ר. שיעור ההפניות למלר"ד היה 17-12% כשמעל שליש מהמופנים לא הגיעו, ו- 26% אושפזו. מספר הפניות הכללי של תושבי מ"ר למלר"ד סורוקה לא השתנה משמעותית אחר הפעלת המוקד. מסקנות: היקף הפניות למוקד היה נמוך, פניה שנתית על כל 14 תושבי מ"ר. שיעור ההפניה מהמוקד למלר"ד סורוקה היה נמוך. מעל שליש מהמופנים לא פנה למלר"ד ושיעור נמוך מתוכם אושפז. המטרה העיקרית שהושגה היא הנגשת שירות רפואי דחוף בשעות הערב ובסופי שבוע אך בעלות מחושבת של 2,439 לפניה. המלצות: ניתן לחשב היקף פעילות צפוי של מוקד על סמך מספר התושבים ומאפייני בריאות וגאוגרפיה ולבנות בהתאם מענה בעלות סבירה. אחת ממטרות הפרויקט - הפחתת מספר הפניות למלר"ד לא הושגה ויש לבחון דרכים חלופיות להשגתה. 80

78 תקצירי הרצאות אחיות בריאות הציבור בעידן של פיתוח מומחיות בסיעוד 5 הארון יפה, 1 פדר בוביס פאולה, 2 רחמני שרית, 3 מגר בתיה, 4 שחר ליאורה 1. משרד הבריאות 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 3. לשכת בריאות תל-אביב 4. לשכת בריאות חיפה 5. לשכת בריאות דרום רקע: כיום עומדים בפני אחיות בריאות הציבור )בריה"צ( מגוון אתגרים מקצועיים הנובעים מבעיות בריאות חדשות, מודעות גוברת של הציבור בצורך בשיתופם בקביעת המדיניות ולזכיותיהם בסוגיות בריאות, והחתירה לשיווין במדדי הבריאות בין האוכלוסיות השונות. היקף ומגוון תחומי העשייה הכלולים היום בתחום בריה"צ מצריכים כוח אדם מקצועי שיתאים לדרישות המשתנות בתחום זה. מטרות: לספק תמונת מצב מפורטת ועדכנית של תחומי העיסוק ותיאורי התפקיד של אחיות בריה"צ. שיטות: מחקר משולב-שיטות. בחלקו האיכותני בוצעו ראיונות עומק חצי-מובנים עם בעלי עניין, ספקי בריאות וקובעי מדיניות לגבי השירותים הנדרשים בקהילה והיכולים להינתן על-ידי אחיות בריה"צ. בנוסף, נערכו חמש קבוצות מיקוד עם אחיות בריה"צ לדיון בסוגיות הקשורות לפיתוח תפקידן, ההכשרה הנדרשת והרחבת השירות. בחלק הכמותי בוצע סקר ארצי בקרב כ אחיות בריה"צ. ממצאים: קיים פער בין התפקיד המצוי )מתן חיסונים, מעקב והדרכת הורים( לבין תפיסת התפקיד הרצוי )הצורך לעסוק בכל רמות המניעה, הן ברמת הפרט והן ברמה הקהילה(. קיימת שאיפה למעבר מתפקיד "מוכתב" בתוך ה"תחנות" לתפקיד פרו-אקטיבי גם בקהילה )יישוג, תכלול, ניהול תכניות עבור אוכלוסיות/אזורים(. כמו כן, נמצא צורך בהרחבת השירות באמצעות פיתוח תתי-התמחויות בדגש קליני )סכרת, השמנה, פגים, גדילה והתפתחות, ברה"נ( ובדגש קהילתי-סביבתי )התפרצויות, זיהומים(. מסקנות והמלצות: היקף תפקיד אחות בריה"צ הרצוי רחב מזה המבוצע כיום. יתרה מכך, לקובעי מדיניות עמדה גורפת לפיתוח תפקיד אחות בריה"צ מעבר ל"טיפות חלב" )כמו סנגור וקידום קהילתיים, גישור בין תחומי,.)case management פעילות אחיות בריה"צ דורשת הכוונה )targeting( ותפירה )tailoring( לצרכי ומאפייני האוכלוסיות/הקהילות השונות. השלכות על מדיניות: המחקר הנוכחי מספק מידע לגבי הפעולות המקצועיות להם זכאים המטופלים והיכולות להינתן ע"י אחיות בריה"צ, השירות הנדרש בראייה עתידית וההכשרה הנדרשת לשם השגת יעד זה. על כן, חשוב לקיים הכשרה על-בסיסית בבריה"צ בתחומי פעילות בהם נדרש ידע והרחבת סמכויות לאחיות. יש לבחון תמהיל רצוי של מומחיות גם מעבר לתחנות טיפת חלב, לפי צרכי האוכלוסיות ולשפר תשתיות מבניות וטכנולוגיות )לרבות זמינות השירות לציבור(. המחקר מומן ע"י מענק מחקר מהמכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. מושב ז' - מקצועות הבריאות 81

79 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תפיסות ואפיון פרמדיקים שבחרו בהסבה לעוזרי רופא מעוז ברויאר רינה, ניסנהולץ-גנות רחל מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל רקע: משרד הבריאות נמצא בעיצומו של מהלך לשיפור רמת השירות ואיכות הטיפול בחדרי המיון. כחלק מהמהלך הוחלט להוסיף תקן חדש של עוזר רופא לחדרי המיון. התפקיד מיועד לפרמדיקים בעלי תואר אקדמי וחמש שנות ניסיון, אשר יוכשרו בקורס מטעם משרד-הבריאות. הקורס הראשון נפתח במאי מטרות: מטרת המחקר לבדוק תפיסות של עוזרי רופא בתחילת הכשרתם המקצועית, את המניעים שגרמו להם לפנות למקצוע, ואת ציפיותיהם מהעבודה במיון, כחלק מהערכה רב-מימדית של המהלך להכנסת עוזרי רופא למחלקות לרפואה דחופה. מדובר באחד הניסיונות הראשוניים בארץ להיעזר ב- extenders physician ולכן לממצאים חשיבות גם ברמה הכלל-מערכתית. ממצאים אלו משקפים את ציפיות הפרמדיקים מהתפקיד ומשליכות על שביעות רצונם מהמקצוע החדש. שיטות: הסקר הועבר במהלך השבוע השני של ההכשרה בשיבא. 33 מ- 34 עוזרי הרופא בקורס השיבו לשאלון. התשובות נותחו באמצעות תוכנת )20(. SPSS ממצאים: המרואיינים התבקשו להתייחס למניעים לפנייה למקצוע עוזר הרופא, לפי שני קריטריונים, משיכה לתפקיד החדש ומחסומים בתפקיד הקודם. המניעים המשמעותיים במידה רבה מאוד בבחירה במקצוע היו: אתגר מקצועי )94%(, שדרוג סטטוס מקצועי )85%(, אופק קידום )82%(, הגשמה עצמית )76%(, וסיכוי לעליה בשכר )61%(. שני המחסומים המשמעותיים ביותר בעבודה כפרמדיק היו מחסום באופק הקידום המקצועי, )91%( ושחיקה )67%(. 22% ציינו חוסר שביעות רצון מהעבודה כפרמדיק כמחסום ואילו 52% אמרו שלא היווה מחסום משמעותי. שביעות הרצון מהבחירה במקצוע עוזר רופא היתה גבוהה, כש- 91% ענו שהם שבעי רצון במידה רבה עד רבה מאוד מההחלטה. מסקנות והמלצות: מעטים בלבד דיווחו שחוסר שביעות רצון מהמקצוע כפרמדיק היה הסיבה לעזיבת המקצוע. נראה שרוב עוזרי הרופא בחרו במקצוע משיקולים של אתגר מקצועי, שדרוג מקצועי ואופק קידום, כאשר סיכוי לעלייה בשכר מהווה רכיב משמעותי, אך קטן יותר, בבחירה. מעבר לשיפור השירות במיון נראה שהמקצוע עונה גם על ריק שהיה קיים במקצוע הפרמדיק, של אפשרות קידום ופיתוח מקצועי. על מנת לבדוק עד כמה מתגשמות הציפיות מהמקצוע, יועבר סקר נוסף לאחר שנה של שילוב עוזרי הרופא במחלקות לרפואה דחופה ויבחן את עבודתם, שביעות רצון מהמקצוע והצעות לשיפור העבודה. 82

80 תקצירי הרצאות המחסור באנשי מקצוע ערבים בתחום בריאות הנפש - סיבות ופתרונות סמואל הדר, אלרועי אירית, מדינה-הרטום תמר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל רקע: חלק מהמאמץ של משרד הבריאות לצמצם את אי השוויון בבריאות בין אוכלוסיות שונות בישראל, מנחה חוזר מנכ"ל מפברואר 2011 את קופות החולים לספק שירותי בריאות מותאמים תרבותית ולשונית. אחת הדרכים לעשות זאת היא שילוב מטפלים מקרב אוכלוסיית היעד במערך הטיפול. עם זאת, בישראל קיים מחסור משמעותי במטפלים ערבים בתחום בריאות הנפש. מטרות: זיהוי החסמים והגורמים המסייעים להשתלבות ערבים במסלולי ההכשרה )החל מההחלטה על תחום הלימודים הגבוהים ועד להשתלבות בעולם התעסוקה( במקצועות טיפוליים בבריאות הנפש: פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ועבודה סוציאלית קלינית. ללמוד על פתרונות הקיימים בשטח להתמודדות עם החסמים. להציע דרכי פעולה נוספות להגדלת היצע אנשי מקצוע ערבים במקצועות אלו. שיטות: קיימנו 52 ראיונות עומק בקרב ארבע קבוצות מרואיינים: אנשי מטה במשרדי ממשלה ובקופות החולים; אנשי אקדמיה בכירים; אנשי מפתח בקהילה הערבית; ואנשי מקצוע ערבים בבריאות הנפש משלושה מקצועות: פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים. ממצאים: מן הראיונות עלה כי קיימים מגוון חסמים מבניים, תרבותיים וכלכליים לאורך שלושת מסלולי הקריירה שנבדקו בתחום בריאות הנפש. המרואיינים ציינו מספר מועט של גורמים מסייעים ושל פתרונות קיימים לשילוב ערבים בתחום, והציעו פתרונות יצירתיים להתמודדות עם המחסור. חלק מהפתרונות שהוצעו נותנים מענה לחסמים העומדים בפני הרוצים להשתלב בתחום )הקלות בקבלה למסלול, מתן מלגות והתאמה תרבותית של ההכשרה( וחלקם מכוונים להגדלת מאגר המועמדים הפוטנציאלים ע"י חשיפה לבריאות הנפש וצמצום הסטיגמה. מסקנות והמלצות: על אף שהנושא נמצא על סדר היום של מגוון גופים, הפתרונות הקיימים הם נקודתיים ולא ממוסדים או מערכתיים. היות שהחסמים אינם מוגבלים לשלב מסוים במסלול ההכשרה, על ההתערבויות להיות ארוכות טווח ובין-מערכתיות. בטווח הקצר יש לפעול להכשרה ולהסבה של כוח אדם ממקצועות משיקים )כגון עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה חינוכית( ומתן תמריצים לעבודה בתחום, בדגש על המגזר הציבורי. בטווח הארוך יש לפעול להעלאת המודעות לתחום בריאות הנפש כאפשרות קריירה בקרב האוכלוסייה הערבית וליצירת מסלולי הכשרה מותאמים תרבותית. רצוי כי פעולות אלו יעשו בשיתוף פעולה ותיאום בין בעלי העניין השונים. מושב ז' - מקצועות הבריאות 83

81 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות האונקולוגיה בישראל מצב נוכחי וכיוונים עתידיים פרץ תמר, גרינשפון אלברט מרכז רפואי הדסה רקע: גורם המוות מספר אחד בישראל הוא סרטן. מספר החולים עולה בהתמדה, מידי שנה מאובחנים כ- 30,000 מקרים חדשים. יתרה מזאת, ישראל מופיעה ברשימת 20 הארצות בעלות היארעות הסרטן הגבוהה ביותר בעולם בעוד שהתמותה נמוכה מהממוצע במדינות ה- OECD. הטיפול בחולים מבוצע ע"י 6 מכונים אונקולוגיים ציבוריים גדולים )בעלי מרכז רדיותרפיה, 4 מהם במרכז הארץ(, 2 מכונים פרטיים ועוד 11 מכונים ציבוריים קטנים, בעיקר בפריפריה. מטרות: הצגת תמונת המצב בשנת 2017, בהתאם למגמות בתחלואה ובטיפול, והצעה לרפורמה. שיטות: סקרנו את צוותי הרופאים האונקולוגים המטפלים ברחבי ישראל באמצעות שימוש במאגרי מידע ציבוריים. ממצאים: בישראל, פחות ממאתיים מומחים באונקולוגיה רפואית ורדיותרפיה ומספר דומה של מתמחים, מרביתם באונקולוגיה רפואית. רוב המומחים והמתמחים פועלים במכונים הגדולים. ב הוגדרה הרדיותרפיה כמקצוע במצוקה ונכללה בתוכנית המענקים. בישראל 2 אונקולוגים מומחים ל- 100,000 תושבים, יחס נמוך בהשוואה למדינות מערביות אשר אף מדרדר דרסטית כאשר נבדק יחס מומחי הרדיותרפיה לאוכלוסייה. גם בהשוואה למדינות ה- OECD מספר הרופאים הוא נמוך מאוד )מקום 17(. מבחינת תקינה ישנו פער גדול מאוד בין הרצוי למצוי כאשר התקינה מתבססת על תחשיבי מיטות אשפוז ואינה לוקחת בחשבון את צרכי מכוני הקרינה. כמו כן, חולים רבים מהרש"פ/עזה מקבלים טיפול בישראל ואינם נלקחים בחשבון ע"י קובעי המדיניות. כאשר משווים את כמות הרופאים במרכז לעומת הפריפריה, מתגלה תמונה עגומה של ירידה בנגישות ככל שמתרחקים מן המרכז. ישנן עדויות לכך שהתמותה מוגברת באזורים פריפריים או עתירי עומס פניות )כגון חיפה(. תהייה נוספת היא לגבי המעקב אחר החולים האמבולטוריים, אשר בניגוד ליתר המקצועות, מבוצע כאן ע"י אותם רופאי בתי החולים. נדבך נוסף באונקולוגיה המודרנית אשר נפגע גם הוא ע"י העומס הרב הוא המחקר הבסיסי והתרגומי. מסקנות והמלצות: בישראל בשנת 2017 יש פער וחוסר איזון עמוק בין הרצוי למצוי בתחום הטיפול בחולי הסרטן. ישנו מחסור ברופאים. תקינה לא עדכנית ופיזור גיאוגרפי לקוי המקשים על מערכת הבריאות בשימור הצטיינותה ומעמדה העולמי האיכותי. בכדי להמשיך ולהוביל בתחום הטיפול והחקר בסרטן נציג הצעה לרפורמה עמוקה בתחום בדגש על השקעה בכוח אדם איכותי. 84

82 תקצירי הרצאות שעות עבודת רופאים מתמחים בעולם ובישראל במבט השוואתי בורו מלכה, לוי ברוך, גלקין מישל ההסתדרות הרפואית בישראל רקע: נושא קיצור שעות עבודת הרופאים המתמחים, לרבות אורך שעות התורנות, נמצא על סדר היום הציבורי בישראל ובעולם זה מספר שנים, זאת, על רקע קושי פיזי ונפשי והצורך באיזון בין שעות העבודה ושעות הפנאי )שעות המשפחה( ולאור הטענות המצדדות והמתנגדות לצעד זה משיקולים של בטיחות המטופל, איכות הטיפול וצרכי ההכשרה. לנוכח הדיון הער בנושא, הועלתה שאלת מיקומה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות. מטרות: לסקור מגמות ושינויים עולמיים בהיקף שעות עבודת רופאים מתמחים לאורך זמן, ולבחון את היקף שעות עבודתם של הרופאים המתמחים, לרבות אורך התורנות, בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שיטות: קביעת זהות מדינות ההשוואה: ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ומדינות האיחוד האירופי; סקירת ספרות מקצועית לאיתור עבודות העוסקות בעבודת מתמחים במדינות אלה; איתור מסמכים ממשלתיים העוסקים בנושא, כמו גם חוקים, תקנות והסכמי עבודה שנחתמו עם ארגוני רופאים. הממצאים שהתקבלו, נבחנו בהשוואה לשעות עבודת המתמחים בישראל כפי שנקבעו בהסכם הקיבוצי. ממצאים: בשנים האחרונות חלה ירידה עולמית בהיקף שעות עבודת הרופאים המתמחים. כיום, לפי הערכות, רופא מתמחה בישראל עובד בממוצע כ- 65 שעות בשבוע. על פי היתר משרד הכלכלה, לא אמור רופא מתמחה לעבוד יותר מ שעות שבועיות בממוצע שנתי. בארצות הברית נקבע רף מקסימלי של 80 שעות עבודה שבועיות; בקוויבק )קנדה( - 72 שעות ובאיחוד האירופי - 48 שעות. הרף המקסימלי בישראל לעבודה רצופה של רופא מתמחה הוא 26 שעות, בדומה לרוב המקומות בארצות הברית )תחת הגבלות מסוימות(, לעומת 16 בניו זילנד ו- 13 שעות בלבד באיחוד האירופי. מסקנות והמלצות: מודל ההתמחות משתנה בצורה ניכרת בין מדינות העולם ולא ניתן להצביע על מודל מקובל ומוסכם. יש לבחון מודלים שונים של שעות עבודת רופא מתמחה, לרבות אורך התורנות, לאור מכלול השיקולים המביאים בחשבון את בטיחות המטופל, איכות הטיפול, צרכי ההכשרה ואיכות חיי הרופא המתמחה. מושב ז' - מקצועות הבריאות 85

83 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תפקיד רופא הילדים בתחנות לבריאות המשפחה )טיפת חלב( בישראל שטיין זמיר חן, צימרמן דינה, שוב חנה משרד הבריאות רקע: הרפואה המונעת לילדים מכוונת לקידום בריאות ולמניעת תחלואה והיפגעות. בישראל ניתנים השירותים בתחנות לבריאות המשפחה )טיפת חלב(. נוהל משרד הבריאות מתווה 5 ביקורים אצל רופא טיפת חלב בגילאים 6-0 שנים. מטרות: הערכת תפקיד הרופא בטיפת חלב בקרב רופאים, אחיות והורים. שיטות: שאלונים לקבוצות: רופאי טיפת-חלב, רופאי ילדים שאינם עובדים בטיפת חלב, אחיות טיפת-חלב, וראיונות הורים בטיפת חלב. המשתנים: מאפייני המשתתפים, תפישת השירות המונע ותפקידי הרופאים בטיפת חלב )התפקידים: בדיקה גופנית, איתור מצבי בריאות חריגים, הערכה התפתחותית, יעוץ להורים, קשר הורה ילד, יעוץ לצוות התחנה, איתור ילדים בסיכון, מעקב גדילה, יעוץ חיסונים ואחריות לרצף טיפולי( בדרוג הסכמה בסולם עולה 4-1. ממצאים: הושלמו 398 שאלונים לאנשי מקצוע, 1,052 ראיונות להורים בתחנות טיפת חלב. במאפיינים הדמוגרפיים, רופאי טיפת חלב נמצאו מבוגרים מרופאים שלא בטיפת חלב ומאחיות: )גיל חציוני 59,50,49 שנים בהתאמה(. בקבוצת ההורים, הגיל החציוני היה 31 שנים ומספר הילדים החציוני 2. רוב ההורים )85%( דווחו שנקבע להם לפחות ביקור רופא אחד בטיפת חלב, 83.5% הגיעו. בילדים מעל גיל חודשיים )מועד בדיקה ראשונה בנוהל(, 89.5% הגיעו. השוואת המבקרים לעומת אלו שלא ביקרו, הראתה כי ההורים שלא ביקרו היו צעירים יותר )גיל חציוני 28 שנים לעומת 31(, עם מספר ילדים קטן יותר )חציון מספר ילדים 1 לעומת 2(. ההיענות לביקור רופא בטיפת חלב בהורים לילד ראשון הייתה 77%. כל הקבוצות דרגו בדיקה גופנית, הערכה התפתחותית ואיתור מצבי בריאות חריגים כתפקידים המרכזיים של רופא הילדים בטיפת חלב. נמצאה שונות משמעותית בין הקבוצות בנוגע לתפקידים הנוספים. האחיות וההורים נטו שלא לכלול מעקב גדילה, יעוץ להורים ויעוץ חיסונים בתפקידים. רופאי טיפת חלב נטו פחות מרופאים שלא בטיפת חלב, לכלול יעוץ חיסונים ואחריות לרצף טיפולי בתפקידים. מסקנות והמלצות: רופאי טיפת חלב נתפשים כחלק חיוני בצוות שירותי הבריאות המונעים. ברם, נמצאו במחקרנו פערים משמעותיים בהגדרת התפקיד. נדרשים עדכון וסטנדרטיזציה של תפקיד הרופא במסגרת זו. בנוסף נדרש מאמץ לאומי לגיוס רופאים חדשים למערך תחנות טיפת חלב בקהילה ולהכשרתם - בתכנים עדכניים )בריאות הילד ובריאות המשפחה( על מנת להבטיח רפואה מונעת מיטבית לילדים בישראל. 86

84 תקצירי הרצאות הקשר בין תפיסות, עמדות והכשרות של אנשי מקצועות הבריאות ליישום פעילויות קידום בריאות במרפאות - השוואה בין שלושה מודלים של רפואה ראשונית 2 שור אילת, 1 בראון-אפל אורנה, 1 לנדסברגר דניאל, 2 בורוגובין-לין לוסיה 1. אוניברסיטת חיפה 2. מכבי שירותי בריאות רקע: המערכת הרפואית נעזרת בפעילויות קידום בריאות המסייעות למטופלים לבצע שינויים באורח חייהם כדי לשפר את בריאותם. שיתוף פעולה של המטופל הינו הכרחי להשגת מטרות אלה ועבודה רב מקצועית הוכחה כמסייעת בכך. בישראל פועלים מודלים שונים של רפואה ראשונית העושים שימוש מגוון בעבודה רב מקצועית, אך טרם נבחנה השפעתם על יישום פעילויות קידום בריאות בפועל. המחקר בחן שלושה מודלים של רפואה ראשונית במכבי שרותי בריאות - מודל צוות רב-מקצועי, מודל דו-מקצועי )אחות עצמאית המצוותת לרופאי משפחה( ומודל רופא עצמאי. מטרות: בחינת הקשר בין מאפייני מודלים שונים לרפואה ראשונית במכבי למידת יישום פעילויות קידום בריאות במרפאות. שיטות: מחקר קוואזי-אקספרימנטלי שכלל את כל מרפאות הרפואה הראשונית בשלושת המודלים )רופאי משפחה ופנימיים(, הפועלות מעל שנה והעובדים המשויכים להן. הערכה איכותנית - ראיונות עם אנשי מקצועות הבריאות )רפואה, סיעוד, עו"ס ותזונה( משלושת המודלים שנבחנו. הראיונות הוקלטו, תומללו ונותחו לזיהוי התמות המרכזיות. הערכה כמותנית - שאלונים נשלחו ל- 1,203 עובדים )אחוז הענות %( וכללו מידע בנוגע לעמדות לגבי שיתוף המטופל, הכשרות בתחום ומידת ביצוע פעילויות קידום בריאות במרפאה )זימון יזום של מטופלים, קבוצות טיפוליות ושימוש בטכניקות לשיפור הענות במהלך ביקורים שגרתיים(. ניתוח סטטיסטי בוצע לאיתור הקשרים וההשפעות בין המשתנים שנבדקו. ממצאים: העובדים במודל הצוותי והדו-מקצועי אחזו בעמדות חיוביות יותר בנושא שיתוף המטופל ועברו יותר הכשרות בנושא לעומת הרופאים העצמאיים )0.001<p(. במודלים אלה גם קיימו יותר פעילויות קידום בריאות ונקבעו יותר תורים יזומים למטופלים )0.001>p(. המשתנים שניבאו יישום פעילויות קידום בריאות היו סוג המודל הרב-מקצועי, מקצוע )סיעוד ותזונה(, הכשרות )לגמילה מעישון ולהנחיית קבוצות( וביצוע בדיקות סקר. מהראיונות האיכותניים עולה כי תפיסת התפקיד המקצועי של העובדים, משמעות הרופא בצוותים והמחויבות לארגון ומטרותיו, השפיעו גם הם על יישום קידום בריאות במרפאות. מסקנות והמלצות: ניכרות השפעות סוג מודל המרפאה ומאפייני העובדים על מידת יישום פעילויות קידום בריאות וכן לתפיסת התפקיד המקצועית והמחוייבות לארגון. תמיכה בעבודה רב מקצועית, הכשרות מתאימות וחיזוק המחוייבות הארגונית יכולים לתרום ליישום מטבי של פעילויות קידום בריאות ובכך לסייע בשיפור בריאות האוכלוסייה. מושב ז' - מקצועות הבריאות 87

85 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות עמדות מטפלי בריאות הנפש כלפי מחקר - השפעתה של חשיפה לממצאים אמפיריים גנור אורי, צור ביתן דנה, בירן ליאור, בלוך יובל המרכז לבריאות הנפש שלוותה רקע: מטפלים רבים במערכות בריאות הנפש דבקים בגישה פסיכואנליטית כבסיס לטיפול נפשי בהפרעות נפש רבות ומגוונות. עם זאת, בין עולמות הטיפול והמחקר האמפירי בפסיכותרפיה פסיכואנליטית קיימים פערים ניכרים, אשר מובילים למיעוט יחסי בלימוד, הטמעה, ושימוש בממצאי מחקר. מספר סקרים אודות עמדותיהם של מטפלים למחקר, מצאו כי מטפלים באוריינטציה פסיכואנליטית מתנגדים למחקר יותר מאוריינטציות אחרות, וכי המחקר לא נתפס כמקור ידע חשוב לעבודתם. עם זאת, לא נבדקו עד כה עמדותיהם של מטפלים באוריינטציה פסיכודינאמית למדידות אמפיריות בהתייחס לטיעונים המהותיים שהועלו בספרות, וכן לא נעשה ניסיון לבחון האם ניתן להשפיע על עמדות אלה. מטרות: מטרת המחקר המתואר הינה לבחון את עמדות המטפלים בנוגע לחשיבותם של ממצאים אמפיריים לעבודה הקלינית היומיומית בתחום בריאות הנפש, כמו גם בחינה בנוגע להשפעת חשיפה לממצאי מחקר על העמדות כלפי השימוש במחקר בעבודה הקלינית. שיטות: שאלון עמדות ייעודי הועבר למדגם של 268 מטפלים העוסקים בפסיכותרפיה. לאחר חשיפה לממצאי מחקר ולעמדות בנוגע לשילוב מחקר בעבודה הקלינית, נבחנו שוב עמדותיהם של המטפלים בנוגע לאפשרות לשימוש במחקר כחלק מעבודתם השוטפת. ממצאים: העמדות של מטפלי פסיכותרפיה כלפי מחקר נמצאו חיוביות יחסית למצופה, ובמתאם חיובי עם היכרות קודמת עם ממצאי מחקר. לאחר החשיפה לעמדות שונות בנוגע לשילוב מחקר בעבודה הקלינית, כמו גם חשיפה לממצאי מחקר, נצפתה עליה קטנה אך מובהקת בעמדות בכלל המדגם. עליה משמעותית יותר נצפתה בקרב דווקא בקרב המתנגדים, ובקרב מי שמכיר פחות ממצאי מחקר. מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מראים כי השילוב של מחקר אמפירי בתחום בריאות הנפש אפשרי, וכי מטפלים רבים תומכים באינטגרציה שבין עולם המחקר לטיפול. בנוסף, נראה כי גרעין המטפלים הפסיכואנליטיים המתנגדים למחקר יכולים להפחית מהתנגדותם ע"י חשיפה לדיון עקרוני לנושא, כמו גם באמצעות חשיפה לממצאי מחקר. ממצאים אלו יכולים להוות תשתית לשינוי ארגוני במוסדות בריאות הנפש, שעיקרו בשימת דגש על טיפולים מבוססי ראיות, כמו גם מחקר מלווה טיפול, לצורך קבלת החלטות קליניות וארגוניות. 88

86 תקצירי הרצאות טיפולי בית בפיזיותרפיה בישראל שחר גילה משרד הבריאות רקע: הטיפול בחולה בביתו )להלן טיפולי בית( מעוגן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ומהווה מרכיב משמעותי בשירותי הבריאות בישראל בכלל ובפיזיותרפיה בפרט. טיפולי בית ניתנים כחלק מהרצף הטיפולי במגוון מצבים רפואיים. הפיזיותרפיסט הוא איש מקצוע אינטגרלי בצוות הרב-מקצועי בטיפולי הבית. מטרות: לתאר את מערך טיפולי הבית בפיזיותרפיה לבחון את מערך טיפולי הבית בפיזיותרפיה להציע עקרונות להסדרת התחום לקראת היערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה שיטות: איסוף נתונים מהקופות על טיפולי הבית בפיזיותרפיה בשנים בהתייחס למסגרות ארגוניות, כוח האדם, מאפייני המטופלים והיקף הטיפולים. סקירת הנחיות מקצועיות קיימות. ממצאים: טיפולי בית בפיזיותרפיה ניתנים למבוטחים בכל קופות החולים, לכל קבוצות המטופלים המרותקים לביתם - כרוניים, סעודיים, בתחליף אשפוז, הוספיס בית ושיקום, מרביתם מעל גיל 65. טיפולי בית בפיזיותרפיה ניתנים בשני מסלולים עיקריים: מטופלים המשויכים ליחידות ייעודיות לטיפולי בית בפרישה מחוזית ואזורית מטופלים המשויכים לשירותי הפיזיותרפיה בקהילה הזקוקים לשיקום לפרק זמן מוגבל )"זמניים"(, בהם הטיפול העיקרי הוא הפיזיותרפיה. לאחרונה מתפתחת תכנית רב מקצועית לשיקום בית, המוצעת כחלופה לאשפוז שיקומי. טיפולי הפיזיותרפיה ניתנים לחולים עם פגיעות אורתופדיות, נוירולוגיות, ירידה בתפקוד )deconditioning( ומונשמים. לא כל החולים הכרוניים המשויכים ליחידות מקבלים טיפול בהתאם להנחיות. מרבית טיפולי הבית ניתנים ע"י פיזיותרפיסטים עובדי הקופה, ללא תקנים ייעודיים. שיעור הפיזיותרפיסטים העוסקים בטיפולי בית משתנה בין הקופות )טווח 36%-70%(, כמו-גם היקף השימוש במיקור חוץ. מסקנות והמלצות: עם הזדקנות האוכלוסייה צפויה הרחבה בתחומי הטיפול וגידול בהיקף טיפולי הבית בפיזיותרפיה כמו בטיפול התומך, בחולה המונשם ובחולים עם ירידה תפקודית כללית. בכדי להבטיח מענה מקצועי מיטבי, חיוני לקבוע קריטריונים אחידים להגדרת האוכלוסייה המתאימה לטיפולי בית בפיזיותרפיה ולהקצאת כוח אדם ייעודי במערך רב מקצועי מובנה בכל קופה. רק כך ניתן יהיה להבטיח מענה הולם הן לחולים במצבים של מחלות ממושכות ומתקדמות והן לחולים הזכאים לשיקום. מושב ז' - מקצועות הבריאות 89

87 תקצירי פוסטרים תקצירי פוסטרים 91

88 תקצירי פוסטרים מניעה ראשונית של עודף שומנים בדם - טיפול והענות בעולם האמיתי אבגיל צדוק מיטל, פלדמן בקה, בכרך אסף, בליצר רן שירותי בריאות כללית רקע: מצב של עודף שומנים במחזור הדם מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם ולכן מניעה ראשונית וטיפול במצב זה מהווה מוקד מרכזי בחקר בריאות הציבור. ההנחיות האחרונות מאשרות את השימוש בתרופות מסוג סטטינים בעוצמות משתנות על מנת להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם כמניעה ראשונית, אך עד כה לא נעשו מחקרים בישראל המעריכים את דפוסי הטיפול וההענות אליו על בסיס נתוני העולם האמיתי. מטרות: 1. תיאור מגמות הטיפול התרופתי שנרכש על ידי מבוטחים עם עודף שומנים בדם כמניעה ראשונית 2. תיאור הדבקות בטיפול התרופתי 3. תיאור הגעה לרמות יעד של שומנים בדם שיטות: נעשה שימוש במאגרי המידע של שירותי בריאות כללית על מנת לאתר מבוטחים ללא היסטוריה של מחלות לב ועם עודף שומנים במחזור הדם אשר נראה לראשונה בשנים נבחנו שיעורי רכישת התרופות וההיענות לטיפול התרופתי בקרב אוכלוסייה זו וכן שיעורי ההגעה לרמות יעד של השומנים בדם. ממצאים: בקרב 61,650 מבוטחי כללית עם אינדיקציה ליתר שומנים בדם, רק כ- 26% רכשו טיפול תרופתי במהלך 2014 ו מבוטחים אלו היו בסיכון בסיסי גבוה עבור תחלואה קרדיוסקולרית )9.5 = score.)framingham 10-years מעכבי HMG-CoA reductase )סטטינים( שימשו כקבוצת התרופות המרכזית למניעה ראשונית, כאשר רק בשליש מהמבוטחים )32.7%( אשר רכשו את התרופות נצפתה הענות טובה לטיפול התרופתי במשך השנה הראשונה לאחר תחילת הטיפול. לאחר שנה של טיפול, רק מחצית מהמטופלים הגיעו לרמות היעד של,LDL-C, Non-HDL-C ו- Total,47.7%( Cholesterol 48.9% ו- 44.1% בהתאמה(. מסקנות והמלצות: בהתבסס על נתוני העולם האמיתי, זיהינו כי אחוז נמוך של מבוטחים עם יתר שומנים בדם מקבלים טיפול תרופתי להורדת שומנים כמניעה ראשונית וכן ההענות לטיפול היא נמוכה ויעילה רק במחצית מהאוכלוסייה. ניתן לשפר את מדיניות הטיפול בקבלת ההחלטות הקליניות לשם השגת ערכי יעד של שומנים בדם במטופלים בסיכון, לרבות מיקוד מאמצים בשיפור הדבקות בטיפול. 93

89 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מגמות בהיצע הרופאים - האם בעתיד יהיה מחסור ברפואת משפחה? אבורבה מרים, גורדון עטל-שולמית, אפלבוים יעל, חקלאי ציונה משרד הבריאות רקע: מדינות ה- OECD מודאגות בשנים האחרונות בירידה המתמדת במספר הרופאים הכלליים, ה- GP, ביחס לרופאים המומחים שמעמדם ושכרם גבוה יותר. רמת המומחיות ברפואה הולכת וגוברת, אך יש הסכמה על חשיבותו הרבה של הרופא הראשוני לשיפור בריאות האוכלוסייה. מטרות: לבחון את המגמות בהיצע הרופאים המומחים בהשוואה ל- GP ב- 15 שנים האחרונות בארץ. שיטות: הגדרת ה- GP מבוססת על הגדרת ה- OECD, שכוללת את מספר הרופאים המומחים והמתמחים ברפואת משפחה וכן את כל הרופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים בגיל העבודה. רופאים בעלי התמחות במקצועות שונים, פרט לרפואת משפחה, נכללים בקבוצת המומחים ולא בקבוצת ה- GP. אנו בחנו את המגמות במספר הרופאים לפי קטגוריה,GP( מומחה( בהתאם להגדרות ה- OECD ולפי גיל ומגדר. הנתונים מבוססים על מאגר המידע של בעלי הרשאה לעסוק ברפואה המנוהל במשרד הבריאות ועל נתוני המתמחים ברפואה מהר"י בשנים ממצאים: בממוצע במדינות ה- OECD, ה- GP מהווים כ- 30% מכלל הרופאים בשנת בישראל, אחוז הרופאים הכלליים ללא התמחות מכלל הרופאים בגיל העבודה ירד מ- 31% בשנת 2000 ל- 21% בשנת בשנת 2015 היו 3.3 רופאים מומחים לכל רופא כללי לעומת 2.0 בשנת מספר המומחים בגיל העבודה עלה ב- 33% בשנים , לעומת נרשמה ירידה של 20% במספר הרופאים הכלליים. מספר הרשיונות החדשים ברפואה במגמת עליה משנת 2010, ובמקביל עלה מספר המתמחים, עליה של 26% למתמחים צעירים עד גיל 45. חציון משך ההתמחות של רופאי משפחה, הנחשבים כרופאים ראשוניים, היתה 5.1 שנים בממוצע השנים מסקנות והמלצות: אחוז המומחים מכלל הרופאים במגמת עליה בשנים האחרונות. לעומת זאת, אחוז הרופאים הכלליים במגמת ירידה, ולכן אם לא תהיה עליה גדולה במספר המומחים ברפואת משפחה עלול להיווצר מחסור ברופאים ראשוניים בקהילה. 94

90 תקצירי פוסטרים מודל רב מקצועי לאיתור וטיפול מהיר בקהילה - לקחים ממתן טיפול חדש בצהבת C במכבי בשנת אבישר ניצן, 1 הלר יעל, 1 פוטזמן שני, 1 וייל קלרה, 1 אורן רן 1. מכבי שירותי בריאות 2. מרכז רפואי הדסה רקע: בשנת 2015, נכנס לסל הבריאות טיפול חדש בחולים עם צהבת נגיפית מסוג ombitasvir/paritaprevir/( C.)ritonavir+dasabuvir בעקבות זאת, נוצר צורך באיתור וטיפול מהיר במטופלים העונים על הקריטריונים המתאימים. לצורך כך, הוקם במכבי שירותי בריאות צוות רב מקצועי ונבנתה רשת התקשורת וגיוס של אנשי צוות להצלחת התהליך. מטרות: תיאור ההתפתחות והיישום של מודל לעבודת צוות רב מקצועי, בגישה הממקמת את המטופל במרכז. שיטות: במחוז המרכז של מכבי נבנה מודל הכולל 11 שלבים: 1. תכנון אסטרטגי והדרכת צוות של אחיות ומנהלים רפואיים מרחביים 2. איתור מטופלים פוטנציאליים מתוך בסיס הנתונים של מכבי 3. יצירת קשר עם המטופלים, הרופאים המטפלים/מומחים 4. ביצוע בדיקות מעבדה מתאימות 5. זיהוי חולים עם גנוטיפ 1 ופיברוסיס F3-F4 6. לחולים שנמצאו מתאימים, תיאום תור דחוף למומחה גסטרו 7. המלצה על מתן תרופות 8. הגשת בקשה לאישור התרופה אל מרכז אישורי תרופות 9. תיאום אספקת התרופה לבית המרקחת של מכבי הקרוב למקום מגוריו של המטופל 10. מתן הדרכה למטופלים שקיבלו את התרופה 11. המשך מעקב אחר המטופל במהלך הטיפול ולאחריו ממצאים: תקשורת טובה ונכונה בין מקבלי ההחלטות, אנשי הצוות המקצועי והמטופלים, הביאה לאיתור מהיר ומתן טיפול ל- 99 מטופלים במחוז. מסקנות והמלצות: שיטת העבודה התבססה על שיתוף פעולה יוצא דופן בין אנשי הצוות. בניית דרכי התקשרות בין אנשי הצוות השונים וייעול של תהליך העבודה התרחשו לאורך כל התהליך. נעשו שינויים והתאמות בהתאם לצרכים עם ניתוח תוצאות והתייחסות לקשיים במהלך הדרך. תיאור מקרה זה מדגיש את החשיבות של רפואה ראשונית במתן של טכנולוגיות רפואיות חדשניות. מודל רב מקצועי זה, הממקם את המטופל במרכז, מאפשר איתור וטיפול מהיר של חולים בקהילה ועשוי להיות מותאם לטכנולוגיות רפואיות אחרות ולמסגרות טיפול שונות בארץ ובעולם. 95

91 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות אחד מי יודע - רופאים בישראל ויידוע מטופלים על סיכון רפואי שהתגלה בדיעבד: סקר לאומי על חקר מקרה ההקרנות לגזזת 3 אבן דן, 1 שורץ שפרה, 1 וינקר שלמה, 2 זיו ארנונה, 3 קפלן גיורא 1. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון גרטנר 2. אוניברסיטת תל-אביב 3. מכון גרטנר רקע: חוק ביטוח בריאות ממלכתי מגדיר זכאות לשירותי בריאות ציבוריים בישראל על בסיס עקרונות צדק, שוויון, זמינות ונגישות, ולצורך יישומו נדרשת מהרופאים הכרת השירותים והעברת הידע למטופלים רלוונטיים, באופן שיוכל להיטיב עמם. במחקר נבחנו מקורות ידע של רופאים ישראלים על פגיעות שנקשרו עם השנים לטיפולים בהקרנות שניתנו בעבר למחלת הגזזת. בישראל חיים כ- 45,000 איש שטופלו בהקרנות לגזזת, וידע חסר של סיפור הגזזת עלול להוביל לפגיעה במיצוי זכויות בריאות בהיקף נרחב. מטרות: בוצע סקר לאומי לבחינת הידע בקהילה הרפואית לסיפור הגזזת ולחוק משנת 1994 המפצה כספית נפגעים, במטרה לאמוד את העברת המידע למטופלים ולפתח מודל יידוע גנרי. שיטות: מחקר תיאורי כמותני בוצע באמצעות שאלון ידע שהופץ באינטרנט ובכנסים בקרב 6,555 רופאים בתחומי מומחיות שעשויים לטפל בנפגעי הקרנות לגזזת. הממצאים נותחו באמצעות תוכנת SAS 9.4. ממצאים: נותחו תוצאות שנאספו בקרב 779 משיבים המהווים 14.15% מהרופאים הרשומים בישראל בתחומי מומחיות רלוונטיים. חושב ציון ידע לכל משיב לפי שש שאלות מפתח, ונמצא כי כמחצית מהרופאים )42.62%( לא מכירים את סיפור הגזזת ותכנית הפיצויים, ובייחוד רדיולוגים )65.45%(, המטולוגים )51.16%(, פסיכיאטרים )45.56%( ורופאי משפחה.)44.57%( על העדר ידע ספציפי לסיכונים רפואיים מחשיפה להקרנות בילדות העידו בעיקר פסיכיאטרים )31.11%( ורדיולוגים )29.09%(. מחצית )49.55%( מהרופאים הציגו תשובות שגויות על מחלות המצריכות בירור יזום בקרב מטופלים אם עברו הקרנות בילדותם, ובייחוד פסיכיאטרים )75.56%(, רדיולוגים )67.27%(, המטולוגים )58.14%( ונוירולוגים )50%(. רבע מהרופאים )25.93%( דיווחו שלא יתעדו חשיפה להקרנות לגזזת בילדות בתיק הרפואי של המטופל, ובעיקר רדיולוגים )36.36%( ורופאי משפחה )30.34%(. בבחינת מקורות המידע למקרה הגזזת, יותר רופאים קיבלו מידע בנושא מבתי ספר לרפואה )36.84%( וכתבי עת מדעיים )23.11%( מאשר ממעסיקיהם - קופת חולים ומשרד הבריאות )15.15%(. מסקנות והמלצות: זוהה חוסר ידע בקרב רופאים בישראל לסיפור הגזזת ולמנגנון הפיצוי, העשוי לפגוע במיצוי זכויות אצל מטופלים רלוונטיים. יש להרחיב את הידע בקרב רופאים לסיפור הגזזת ואת המחקר אודות ידע בקהילה הרפואית לשירותים נוספים שיקדמו מיצוי זכויות בריאות תחת עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. 96

92 תקצירי פוסטרים הטמעת טכנולוגיה של TOTAL LAB AUTOMATION במעבדה המרכזית בקופ"ח מאוחדת - 3 חודשי ניסיון אזולאי רויטל, קוגן מטביי, חכם דרור, פרחגרוד ג'ורג' מאוחדת רקע: המעבדה המרכזית של קופת חולים מאוחדת יישמה בשנה זו מערכת אוטומציה מלאה המשלבת תחומי פעילות שונים המהווים מעל 75% מכלל פעילות המעבדה. עקרונות היישום כללו את כל שלבי הטיפול בדגימות. מטרות: לבחון את עמידת הפרויקט ביעדי התפעול והתייעלות בזמן שחרור תוצאות במהלך יום עבודה. שיטות: נלקחו נתוני ביצוע בדיקות במעבדה משנים קודמות, בתחומי הפעילות ששולבו במערכת החדשה במונחים של זרימת דגימות למכשירים וזמן ביצוע הבדיקות במכשירים השונים. בוצעה השוואה לביצועי המערכת החדשה שהמשתנים הסביבתיים שלא תלויים במערכת נשארו זהים ונמדדו בקינטיקה של זמן במהלך יום עבודה תוך שמירה על אמינות התוצאות, זמינות ואיכות השירות. ממצאים: מקינטיקת ביצוע הבדיקות בתחום האנדוכימיה ניתן לראות שבשיטה הקודמת, במהלך יום עבודה קצב ביצוע הבדיקות הנבדקות במעבדה עם התקדמות השעות מגיע לשיאו בשעות הערב בשעות 20:00-19:00 לעומת זאת, עם יישום המערכת החדשה בוצעו 100% מהבדיקות שהגיעו באותו יום בין השעות 17:00-16:00. מגמת התקדמות קצב ביצוע הבדיקות מראה גם כי טיפול בדגימות באופן רציף ובאמצעות מערכת אוטומטית גורם לשיפור היעילות, זרימה מאוזנת וחלוקת עומסים בין המכשירים שנקבע מאלגוריתם המערכת ללא מעורבות עבודה ידנית ומתבטא גם במונחים מקצועיים וכלכליים במערכת ההמטולוגיה, ניתן לראות שזמן שיחרור התוצאות התקצר באופן משמעותי ביותר בעוד שבמערכת הקודמת השלמת שיחרור התוצאות התאפשר בין השעות 18:00-17:00 במערכת החדשה מתאפשרת עד השעה 15:00. ביצוע בדיקות המטולוגיה עשוי לייצר דרישה נוספת לביצוע משטחים ע"מ להשלים את התמונה המלאה ולספק לרופא מידע על מורפולוגיה של התאים. המערכת החדשה תרמה תרומה נוספת מעבר לקיצור זמן מתן תוצאה ואפשרה באופן אוטומטי לייצר אלגוריתם ממוחשב להפנית הדגימות לביצוע משטח בניתוב באמצעות תוכנה. בצורה זו, צוות העובדים מעמיק בידע מקצועי ונותן מענה נכון ומקצועי יותר לצרכי הרופאים. מסקנות והמלצות: יישום טכנולוגיה של מערכת ותיעולה לתכנון וביצוע בראייה מערכתית ותהליכית כוללת מביא ליעילות תפעול המעבדה בהלימה עם מקצועיות, זמינות השירות, איכות הניתן לרופא ולנבדק. שינוי זה, מעמיק את מקצועיות הצוות תוך שיחרור העובדים מעבודות בלתי מקצועיות ומעמיק את הידע תוך ראיית הנבדק במרכז העשייה. 97

93 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות זיהוי חסמים להמשך בירור של ממצא חיובי - מקרה דם סמוי בצואה אזולאי רויטל, ולינסקי ליאורה, הרשקוביץ פביאן, אריאלי אייל, היימן טוני מאוחדת רקע: סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בישראל. הבדיקה המומלצת לאיתור מוקדם היא בדיקת דם סמוי בצואה. עם קבלת ממצא חיובי בבדיקה חיוני לבצע המשך בירור באמצעות קולונוסקופיה. למרות זאת, רק 70% מהמטופלים עם ממצא חיובי בישראל מבצעים המשך בירור, ובמאוחדת המספר נמוך אף יותר - 50%. הוחלט לבצע תהליך מעמיק לבירור הסיבות לאי-ביצוע המשך בירור. מטרות: זיהוי החסמים ברמת המטופל, המטפלים והארגון לביצוע קולונוסקופיה אחרי בדיקת דם סמוי עם ממצא חיובי. שיטות: 1. ניתוח נתוני מטופלים במאוחדת בשנים שביצעו ולא ביצעו המשך בירור 2. קבוצות מיקוד לרופאים ראשוניים 3. קבוצות מיקוד וראיונות עומק למומחים לגסטרואנטרולוגיה 4. סקר טלפוני בקרב מטופלים עם ממצא חיובי בשנת 2015 שביצעו/לא ביצעו המשך בירור 5. ניתוח נגישות מכוני גסטרו באמצעות תוכנת GIS ממצאים: 1. עניים ועשירים מבצעים פחות המשך בירור: בין השנים לא נמצאו הבדלים בין קבוצות גיל ומגדר בשיעור ביצוע המשך בירור. שיעור זה היה נמוך יותר בקרב אנשים עם SES נמוך )5-1( וגבוה )20-16(. 2. רופא המשפחה לא מודע לבעיה: בקרב רופאים ראשוניים קיימת סברה ששיעור ההיענות להמשך בירור גבוהה הרבה יותר ממה שהוא בפועל- רוב הרופאים סברו שכל מטופליהם מבצעים המשך בירור. 3. גסטרואנטרולוגים לא מתייחסים ברצינות לבדיקת דם סמוי: בקרב גסטרואנטרולוגים קיימת סברה שהבדיקה מיותר ויש לבצע קולונוסקופיה כסקר. 4. יתכן והיעדר ביטוח משלים או פרטי מהווה חסם: בקרב מטופלים שביצעו המשך בירור בשנת 2015 היה שיעור יותר גבוה של שב"ן ושל ביטוח בריאות פרטי. 5. המרחק לא משמעותי: מניתוח GIS לא נמצא קשר בין המרחק מבית המטופל למכון הגסטרו לבין ביצוע המשך בירור. בנוסף, מטופלים אינם מבצעים קולונוסקופיה במכון הקרוב-ממוצע המרחק בפועל בקרב מבצעים גדול מממוצע המרחק למכון הקרוב לביתם. מסקנות והמלצות: קיימים חסמים לביצוע המשך בירור הניתנים להשפעה באמצעות התערבות ממוקדת - כגון חוסר מודעות בקרב רופאים. יש חשיבות להתיחסות למעמד כלכלי חברתי בפתרונות לסוגיה זו. המחקר מהווה חלק ממחקר רחב יותר המתבצע במימון המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. 98

94 תקצירי פוסטרים תרגום לעברית ותיקוף של שאלון SHALOM לרווחה רוחנית אלחי נחום, כרמל שרה, בכנר יעקב אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: על רקע התפתחות מחקר הרוחניות בעולם, ובפרט על רקע תהליך קידום התערבויות יישומיות לקידום הרווחה הרוחנית של אוכלוסיות מגוונות, גובר הצורך בכלי מחקר מתוקפים ומהימנים להערכת הרווחה הרוחנית. שאלון SHALOM מאופיין בתפיסה רב מימדית של הרוחניות, בשאלון התייחסות כפולה הן לסולם הערכים הרוחני והן למימוש ערכים אלו בחיי היום יום, וכן שמירה על הימנעות מכניסה להיבטים דתיים. מטרות: לבחון את המאפיינים הפסיכומטריים ואת המבנה הגורמי של שאלון SHALOM של פישר )2011 )Fisher, בגרסתו העברית. שיטות: השתתפו במחקר 341 נחקרים. כלי המחקר כלל את שאלון SHALOM וכן כלים לבחינת שביעות רצון מהחיים, רצון לחיות, רווחה כללית, תפיסת בריאות סובייקטיבית, דיכאון, וחרדת מוות ומיתה. המבנה הגורמי של SHALOM הוערך באמצעות ניתוח גורמים מסביר EFA( )Exploratory Factor Analysis - וכן נבחנה התקפות הבו זמנית Concurrent( )Validity של הסולם. ממצאים: ניתוח הגורמים המסביר )EFA( תמך במבנה הארבע- מימדי כפי שדיווחו גומז ופישר ( 2003 Fisher,.)Gomez & התקפות הבו זמנית נתמכה ע"י הקשר החיובי בין שאלון SHALOM לבין שאלוני שביעות רצון מהחיים, רצון לחיות, רווחה כללית, ותפיסת בריאות של הנשאלים, וכן ע"י הקשר השלילי למדדי דיכאון וחרדת מיתה. מקדמי המהימנות הפנימית של הסולם נמצאו גבוהים SHALOM( משולב: 0.94=α, שאלון הערכים: 0.89=α, שאלון החוויה: 0.90=α(. מסקנות והמלצות: הגרסה העברית של שאלון SHALOM תקפה וראויה לשמוש ככלי להערכת רווחה רוחנית. אנו ממליצים לאנשי מקצועות הבריאות והרווחה לעשות שימוש בשאלון זה כחלק מבחינת הצרכים הרוחניים של נבדקים במחקר תיאורטי ומעשי. 99

95 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות קשרים בין רוחניות, רווחה ובריאות אלחי נחום, כרמל שרה, בכנר יעקב אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: על רקע תפיסת הרוחניות כמשתנה מרכזי במודל הבריאות הרב מימדית של ארגון הבריאות העולמי, וכחלק מקידום תכניות התערבות לקידום הרווחה הרוחנית, קיימת חשיבות יישומית לביצוע מחקרי רוחניות בישראל אשר יבחנו את מערכת הקשרים שבין רוחניות לרווחה ובריאות. מטרות: לבחון את מערכת הקשרים שבין רוחניות, רווחה ובריאות. שיטות: השתתפו במחקר 174 נחקרים שגויסו בשיטת כדור שלג. כלי המחקר כלל שאלון רוחניות, זהות רוחנית ודתית, ואמונות וחוויות מיסטיות. כמו כן הועברו כלים לבחינת רווחה כללית, שביעות רצון מהחיים, רצון לחיות, אושר, תפיסת בריאות, רגשות חיוביים ושליליים, ומדד דיכאון וחרדה. ממצאים: עיקר הקשרים החיוביים בין רוחניות לרווחה ובריאות נמצאו במימדי הרוחניות העצמי והזולת, אך לא נמצאו קשרים עם המימד האלוהי שברוחניות. למימד האלוהי שברוחניות קשרים חיוביים עם זהות דתית ורוחנית, רגשות שליליים ואמונות וחוויות מיסטיות. בנוסף, לאמונות מיסטיות קשר שלילי עם מדדי רווחה רבים. בניתוח רב-משתני נמצא שהמימד האלוהי מסביר בקשר חיובי את הזהות הדתית והרוחנית וכן רגשות שליליים. המימד העצמי מסביר בקשר חיובי כמעט את כל מדדי הרווחה ורגשות חיוביים וכן מסביר בקשר שלילי רגשות שליליים, דיכאון וחרדה וזהות דתית. מסקנות והמלצות: ממצאים מורכבים אלו מצביעים בראש ובראשונה על עצם חשיבות ההבחנה בין הממדים הכלולים במונח "רוחניות". זאת ועוד, בניגוד למחקרים קודמים המבליטים את הקשרים החיוביים שבין המימד האלוהי שברוחניות לבין רווחה ובריאות, מחקר זה מראה דווקא את חשיבות מימד העצמי שברוחניות כמשתנה המרכזי התורם לרווחה. בנוסף, הקשרים המורכבים שנמצאו בין מימדי הרוחניות לבין היבטים שליליים של הרווחה והבריאות, דורשים מבחינה תאורטית להמשיך ולהעמיק את חקר הבנת מערכת הקשרים שבין רוחניות בריאות ורווחה. מבחינה יישומית, מורכבות זו דורשת מאנשי מקצועות הרווחה והבריאות לתת את דעתם גם להיבטים שליליים הנמצאים בקשרים שבין רוחניות ודתיות לבריאות ורווחה. 100

96 תקצירי פוסטרים הבדלים בין מחוזות בבדיקות סקירה לסרטן המעי הגס - 15 שנות מעקב במכבי שירותי בריאות 2 אלרן עינת, 1 ורד שירז, 2 כהן אסף, 1 פורת אבי, 1 גלאי נויה 1. מכבי שירותי בריאות 2. אוניברסיטת חיפה רקע: בדיקות סקירה לסרטן המעי הגס )סמ"ג( מבוצעות במכבי במסגרת רפואה מונעת לבני שנים, עפ"י ההנחיות הקליניות. בדיקות הסקירה כוללות: בדיקת צואה לדם סמוי אחת לשנה או קולונוסקופיה אחת ל- 10 שנים. סקירה לסמ"ג מוגדרת כמדד איכות לאומי בקהילה ונמצאת במגמת עליה בישראל בכלל ובמכבי בפרט, אך קיימים הבדלים בביצוע הבדיקה בין המחוזות השונים ובין המגזרים. מטרות: תיאור ההבדלים בדפוסי ביצוע בדיקות סקירה לסמ"ג בין המחוזות השונים ואיתור משתנים הקשורים לעמידת המבוטחים בתדירות הבדיקות הנדרשת. שיטות: נאספו מועדי ביצוע כל בדיקות הסקירה לסמ"ג )צואה לדם סמוי וקולונוסוקפיה( ע"י מבוטחי מכבי בגיל בשנים בחלוקה לפי המחוזות. במחקר נכללו 198,686 גברים ונשים שעבורם נאסף מידע החל מגיל 50, ושהיו במעקב לפחות 4 שנים. לכל מבוטח חושב אחוז מתקופת הזמן בו היה עם בדיקת סקירה עדכנית )להלן "אחוז הכיסוי"(, מתוך תקופת המעקב הכוללת שלו. בדיקת סקירה עדכנית משמע, בדיקת דם סמוי בצואה בשנה האחרונה או בדיקת קולונוסקופיה ב- 10 שנים האחרונות. ממצאים: אוכלוסיית המחקר כללה 48.9% נשים. משך המעקב הממוצע היה 9.1 שנים )סטיית תקן 3.2 שנים(. ההבדל בחציון אחוז הכיסוי בסקירה לסמ"ג בין המחוזות היה מובהק סטטיסטית: 30.9% כיסוי במחוז דרום, 33% בצפון, 32.6% בשרון, 27.9% בירושלים-שפלה ו- 29.7% במחוז המרכז. במודלים של רגרסיה מולטינומית נשאר הבדל משמעותי גם לאחר תיקנון למגדר, למגזר )ערבי/חרדי/עולה חדש( ולמעמד חברתי-כלכלי. חרדיות ומעמד חברתי-כלכלי היו משתנים בולטים בהשפעתם על אחוז הכיסוי בסקירה לסמ"ג. מסקנות והמלצות: סקירה לסמ"ג כלולה בסל הבריאות, אך למרות זאת, קיימת שונות מובהקת באחוז הכיסוי של האוכלוסיות במחוזות השונים. הבנת השונות באחוז הכיסוי בין המחוזות ובין המגזרים בהתייחס לתבניות האישיות של בדיקות הסקירה, תוביל לפיתוח תוכניות התערבות מותאמות פרטנית. 101

97 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות העדפות זמן בקרב מטופלים הלוקים בליקוי קוגניטיבי מתון )MCI( 4 בייאר יעקב, 1 ראפל ברדלי, 2 דוולצקי צבי, 3 זולטן רועי 1. המרכז לבריאות הנפש ב"ש, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב Wilfrid Laurier University.2 3. הקריה הרפואית רמב"ם 4. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: העדפות בין זמניות והעדפות סיכון מהוות משתנה משמעותי בקבלת החלטות כלכליות של פרטים. מחקרים קודמים מראים כי ליכולות קוגניטיביות, השפעה על איכות קבלת ההחלטות של הפרט וכי ירידה קוגניטיבית כחלק מתהליך ההזדקנות משפיעה על איכות ההחלטות בהקשרים שונים. ליקוי קוגניטיבי מתון )MCI( מאפיין אוכלוסיות מבוגרות החוות ירידה במגוון יכולות קוגניטיביות, שמצד אחד איננה חמורה מספיק עד כדי הפרעה להתנהלות יומיומית תקינה אך מאידך גדולה מספיק על מנת שהפרט או סביבתו יבחינו בה. על ידי בחינת הקשר בין רמת היכולות הקוגניטיביות בקרב זקנים הלוקים ב- MCI ובקבוצת ביקורת, ובין העדפות הזמן והסיכון שלהם, המחקר בחן את ההטיות בקבלת החלטות שנלוות לירידה קוגניטיבית בשלב הזקנה וכתוצאה מתודעת תחלואה. מטרות: המחקר חתר לבחון את הקשר בין לקות קוגניטיבית מתונה של אוכלוסייה זקנה לבין שיעור ההיוון הסובייקטיבי שלהם כמדד להעדפות בין זמניות. בנוסף, נבחר הקשר בין הלקות ובין העדפות סיכון ותודעת תחלואה. כימות והבנת הנושא יסייעו בהבנת תהליכים כלכליים הנלווים לשלב הזקנה. שיטות: המחקר התבצע במרפאת הזיכרון של המרכז לבריאות הנפש באר-שבע. אוכלוסיית היעד במחקר הייתה מטופלים בגיל 60 ומעלה הסובלים, ברמה כזו או אחרת, מ- MCI וכן קבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דומים. הנבדקים עברו הערכה מקיפה הכוללת הערכה נוירופסיכולוגית, מבחן קוגניטיבי ושאלון סגור בנושא העדפות זמן וסיכון שמולא על ידי המטופלים בסיוע אנשי צוות. ממצאים: המחקר מצא כי פרטים הלוקים ב- MCI מתאפיינים בממוצע בשיעור היוון אישי גבוה באופן משמעותי מזה של אנשים בריאים בעלי מאפיינים דומים. המחקר מצא קשר ישיר בין יכולות קוגניטיביות, בדגש על יכולות ניהוליות, ובין עוצמת העדפת הזמן. בנוסף, המחקר מצא כי תודעת התחלואה משפיעה על שיעור ההיוון הסובייקטיבי של הפרטים, באותו כיוון שתואר. מסקנות והמלצות: תוצאות המחקר מעידות כי קבלת החלטות כלכליות של פרטים מושפעת ממצבם הבריאותי ומיכולותיהם הקוגניטיביות, יכולות שבאופן כללי מידלדלות עם הגיל. ממצא זה עשוי לסייע להתאמת שירותים פיננסיים ואחרים לאוכלוסייה המבוגרת, תוך התחשבות והבנה של ההטיות בקבלת החלטות המאפיינים אותה וצרכיה המיוחדים של אוכלוסיה זו. 102

98 תקצירי פוסטרים מדד איכות ברדיותרפיה - דפוס זמן המתנה )הפנייה - תחילת טיפול( אצל חולים עם,spinal cord compression אפקט סוף השבוע בייזר ארז, סויפר סלאבה, וולף עידו, קורן בן המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי רקע: טיפול קרינתי תוך 48 שעות מתחילת סימנים נירולוגיים של spinal cord compression הוכח כמונע נזק נוירולוגי ממושך. מחלקות הרדיותרפיה עובדות חמישה ימים בשבוע. בעוד ששכיחות מקרים דחופים אמורה להתחלק שווה על פני ימי השבוע, מחקר מארה"ב הראה ריבוי הפניות דחופות דווקא בימי שישי. מטרות: לבדוק את דפוס ההפניות לטיפול ב- SCC ביחס לימי השבוע בהתאם לדחיפות הרפואית וסטטוס המטופל )מאושפז/אמבולטורי(, לבדוק את הזמן שחולף מהפניית המטופל ועד הקרינה בפועל כמדד איכות לפעילות מכוני הקרינה. שיטות: נאספו 235 הפניות למכון קרינה ב )מחקר רטרוספקטיבי(. המידע נאסף מהתיקים הרפואיים וממערכות המחשוב. הגדרה של מקרה דחוף נעשתה ע" רופא לפי התפתחות נירולוגית והדמיה. כל ההשערות נבדקו ע"י רגרסיה פואסון והאנליזות בוצעו ע"י תוכנת. STATA 12 SE ממצאים: 133 מקרים דחופים, 102 לא דחופים. במקרים דחופים 87.88% מהסימולציות ו- 75% מהטיפול בוצעו תוך 24 שעות מההפניה. נמצאה חלוקה שווה של הפניות מטופלים מאושפזים על פני ימי העבודה )א-ה( )0.59 p(, אך נמצא מיעוט הפניות בימי "ו" ובשבת. נמצאה עליה משמעותית בביצוע טיפולים דחופים בימי חמישי לעומת שאר ימי השבוע )0.03 p( במקרים אלו ההפניה והטיפול היו באותו יום. אצל מטופלים אמבולטוריים נמצאו דווקא יותר הפניות בתחילת השבוע )0.01 p(. זמן מהפנייה לטיפול במקרים דחופים 0.94 ימים לעומת 4.17 במקרים הלא דחופים )0.0001>p(. מסקנות: קיים הבדל מובהק בזמן מהפנייה לטיפול במקרים דחופים לעומת הלא דחופים. הפניות מאושפזים דחופים מתחלקות הומוגני על פני ימי העבודה בשבוע. לא נמצא הבדל מובהק בדחיפות רפואית בין מקרים אמבולטוריים למאושפזים. יש ריבוי הפניות דחופות של מקרים אמבולטוריים בתחילת השבוע, מיעוט הפניות דחופות בימים שישי ושבת. פניות דחופות בימי חמישי מטופלות באותו יום. המלצות: זמן מהפנייה לטיפול מהווה מדד איכות במקרי עמוד שדרה דחופים, המטרה צריכה להיות טיפול ביום ההפניה ב- 100% מהמקרים. 103

99 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תפיסת מוכנות של אחיות טיפת חלב לביצוע תוכנית לסינון והתערבות בתחום הרגשי במקרה של דיכאון לאחר הלידה 3 בינה רנה, 1 חונוביץ מירה, 2 לוינסון דפנה, 2 פרבר יונה, 2 גלסר שרהלי 1. אוניברסיטת בר-אילן 2. משרד הבריאות 3. מכון גרטנר רקע: דיכאון לאחר לידה )דל"ל( הינו הפרעה הפוגעת בכ- 20% מהיולדות ובעלת השלכות שליליות על האם, התינוק ועל כל המשפחה. משנת 2013 מופעלת בישראל תוכנית לאיתור תסמיני דל"ל, מתן ייעוץ תמיכתי והפניה לגורמי טיפול ע"י אחיות טיפת חלב )אט"ח( )"התוכנית"(. פעילות זו, הנוגעת באופן מובנה בתחום הרגשי במסגרת הרפואה הראשונית הינה חדשנית בארץ, ועל כן ישנה חשיבות שהאחיות תרגשנה מוכנות לביצועה. מטרות: לבחון את תפיסת המוכנות של אט"ח לביצוע התוכנית, ולבדוק את הקשרים שבין משאבים אישיים, משאבים חיצוניים וחסמים לבין תפיסת המוכנות של אט"ח לביצוע התוכנית. שיטות: 1. חלק א': ראיונות עומק עם 20 אט"ח ו- 10 אחיות אחראיות. 2. חלק ב': שאלונים אנונימיים למילוי עצמי, שהתקבלו מ- 219 אט"ח, שכללו שאלות הנוגעות למשאבים אישיים וחיצוניים, חסמים ותפיסת מוכנות לאתר תסמיני דל"ל, לתת ייעוץ תמיכתי ולהפנות לגורמי טיפול. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות ניתוח נתיבים. ממצאים: 1. חלק א': אחיות התייחסו לחשיבות הכשרה והדרכה שוטפים ודיווחו על חסמי זמן )קושי לפנות זמן בתוך עומס המטלות לבצע את התוכנית(, מיומנויות )נדרשות מיומנויות ייחודיות, כגון מיומנויות לשיח רגשי, השונות מהמיומנויות הרגילות שלהן, לביצוע התוכנית(, ואוכלוסיה )קושי לבצע את התוכנית עם אוכלוסיות מסויימות(. 2. חלק ב': תפיסת מוכנות אט"ח לתת ייעוץ תמיכתי היתה נמוכה מתפיסת המוכנות לאתר תסמיני דל"ל ולהפנות לטיפול. בנוסף, הכשרה, ידע, עמדות, ביטחון ביכולת, תפיסת מוכנות קולגות וגיל מבוגר יותר נמצאו קשורים לתפיסת מוכנות גבוהה יותר; וחסמי זמן, מיומנויות ואוכלוסיה נמצאו קשורים לתפיסת מוכנות נמוכה יותר. מסקנות והמלצות: תפיסת מוכנות אט"ח לתת ייעוץ תמיכתי נמוכה מתפיסת המוכנות לאתר תסמינים או להפנות לטיפול. תפיסת מוכנות לבצע את התוכנית קשורה למשאבים אישיים וחיצוניים וכן לחסמים. לפיכך, חשוב לחזק את תפיסת המוכנות של אט"ח לתת ייעוץ תמיכתי במקרים שבהם לאשה יש תסמיני דל"ל, זאת בעיקר לאור העובדה כי אט"ח הן הגורם המקצועי המרכזי, ולעיתים היחיד, שמרבית הנשים עם תסמיני דל"ל פוגשות. הדרך המיטבית לחזק תפיסת מוכנות זו הינה דרך הכשרה והדרכה מתמשכים. 104

100 תקצירי פוסטרים מודל להפניה לאבחון נוירופסיכולוגי בישראל: פתיחת השער לשיקום לאנשים עם פגיעה מוחית 3 בלוך אילה, 1 מריל שרי, 1 קוה גתית, 2 רן מורן, 1 מרגלית דנה 1. המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש 2. האוניברסיטה הפתוחה 3. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר רקע: מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות וכן חבלות מוחיות עלולות לגרום לנזק מוחי ולהשפיע על החשיבה, המצב הרגשי וההתנהגות. אבחון נוירופסיכולוגי במהלך הטיפול והשיקום יכול לסייע בזיהוי המאפיינים של הפגיעה המוחית ובהתוויית תכנית הטיפול והשיקום. חוק הבריאות הממלכתי מחייב את קופות החולים לספק למבוטחים אבחון פסיכולוגי ושיקום נוירופסיכולוגי. עם זאת, ההתרשמות בשדה היא שאנשים רבים אינם מופנים לאבחון, למרות פניות חוזרות לרופאי המשפחה בתלונות שיכולות להצביע על השלכות של נזק מוחי. מבין אלה שמופנים לאבחון ע"י רופאים מקצועיים, רבים מתקשים לקבל מימון של קופת החולים לאבחון. לאור זאת, חשוב להבין טוב יותר את היחס לאבחון הנוירופסיכולוגי אצל רופאי המשפחה ולהגדיר באופן בהיר מתי האבחון נדרש כחלק ממודל להפניה. מטרות: הערכה ראשונית של הידע של רופאי משפחה על הכלים והמשאבים העומדים לרשותם בתחום ההפניה לאבחון נוירופסיכולוגי. הצעת מודל הפניה לאבחון נוירופסיכולוגי. שיטות: 50 רופאי משפחה השתתפו בסקר מקוון, אנונימי, והשיבו על 12 שאלות המתייחסות לעמדות כלפי אבחון נוירופסיכולוגי, ידע על האבחון, הערכת צורך באבחון, שיעור הפניות לאבחון וכן על מדיניות ומשאבים בארגונם. מודל ההפניה המוצע נבנה על בסיס שיטות ההפניה המקובלות כיום בישראל, יחד עם סקירת ספרות המתייחסת הן לממצאים הקשורים לאבחון נוירופסיכולוגי והן למדיניות ההפניה במדינות אחרות. מקורות נוספים, כמו גם תובנות מהניסיון הקליני של המציגים, שולבו לרשימות של מצבים רפואיים הקשורים באופן ישיר או עקיף לפגיעה מוחית. מצבים אלה, עם או בלי תלונות רלוונטיות מהווים אינדיקציה להפניה לאבחון. ממצאים: שליש מהמשתתפים לא הפנו אף מטופל לאבחון בשנה האחרונה למרות שרובם המכריע סבורים כי היו להם מטופלים שיכלו להיעזר באבחון כזה וכי האבחון יכול לסייע לאנשים עם פגיעה מוחית; כמעט כולם העידו שלא נחשפו להנחיות או לפרוטוקול בנושא הפניה לאבחון נוירופסיכולוגי במהלך הכשרתם ובארגונים בהם הם עובדים כיום )כ- 80% (. מסקנות והמלצות: יש להרחיב את המודעות לאבחון נוירופסיכולוגי בקרב הרופאים, להגדיר את אוכלוסיית הזכאים שיש להפנות לאבחון נוירופסיכולוגי, ולבסס מודל להפניה לאבחון שיסדיר את תהליך ההפניה מבחינת המימון. 105

101 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות רשם לאומי לניתוחי לב - כלי חיוני לבקרת איכות, שקיפות וניהול משאבים 2 בלומנפלד אורית, 1 לוי איציק, 1 ליברנט-טאוב סיגל, 1 שוחט תמי, 1 שפירא עוז 1. משרד הבריאות 2. מרכז רפואי הדסה עין כרם רקע: המרכז הלאומי לבקרת מחלות )מלב"מ( מנהל רשם לאומי אגרגטיבי של מספר וסוגי ניתוחי הלב המבוצעים בישראל. במתכונתו הנוכחית, לא ניתן להשתמש בנתוני הרשם כמקור למדדי איכות והערכת תוצאים. ביזמה של משרד הבריאות והאיגוד הישראלי לכירורגיה של לב-חזה )איכ"ל( הוחלט על הרחבת הרשם לרשם פרטני לאומי כדוגמת הרשם של ארגון מנתחי הלב האמריקאי STS( )The American Society of Thoracic Surgeons - הכולל מידע מפורט על 5.7 מיליון מנותחים. מטרות: הקמת רשם לאומי קליני לניתוחי לב במבוגרים תחת החסות המקצועית של ה- STS. שיטות: כלי איסוף המידע מתבסס על טופסי ה- STS עם שינויים שהותאמו לישראל. המחלקות לניתוחי לב תדווחנה באופן מקוון למלב"מ ול- STS. המלב"מ והאיכ"ל יבצעו ביקורות לוודא את שלימות הדיווח ואימות הנתונים של המנותחים. התמותה הבתר-ניתוחית תוצלב עם מרשם האוכלוסין. אשפוזים חוזרים לאחר הניתוח ייבדקו מול קובץ האשפוזים של משרד הבריאות. כל מחלקה תקבל את הנתונים שלה וכן נתונים מעובדים המתחשבים בתמהיל החולים. משרד הבריאות יקבל את הנתונים הגולמיים והמעובדים של כל מחלקה בנפרד וסיכום ברמה הלאומית. ממצאים: הקמת הרשם ותפעולו תוקצבו לחמש השנים. חברת התכנה הייעודית נבחרה במכרז של אגף המחשוב. המלב"מ, נציגי האיכ"ל והיועץ המשפטי של משרד הבריאות הגדירו את מתווה פעילות הרשם, תחומי אחריות המלב"מ והמרכזים הרפואיים, אבטחת חסיון מידע, ופרסום הנתונים. בוצעה התקשרות חוזית בין משרד הבריאות לבין המרכזים הרפואיים, מנתחי הלב וה- STS. חוזר מנהל רפואה 10/2016 מסדיר את אופן ניהול הרשם והוא הופץ כהוראה מחייבת למרכזים הרפואיים. כלי האיסוף של ה- STS הותאם לצרכים הלאומיים באמצעות הוספת שדות מידע ומדדי איכות ייחודיים לאוכלוסייה בישראל. דיווח הנתונים לרשם צפוי להתחיל ביולי מסקנות והמלצות: הקמת רשם קליני לאומי לניתוחי לב הינו צעד בדרך לשקיפות מלאה. הרשם יאפשר בקרת איכות פנימית למחלקות עצמן, השוואה למדדים בינלאומיים, חישובי עלות-תועלת בתחום הבריאות, וישמש ככלי לקבלת החלטות בקביעת מדיניות בריאות בתחום זה. זהו צעד ראשון בדרך להקמת רשמים נוספים בתחום הקרדיולוגיה. 106

102 תקצירי פוסטרים הכרה במרכזים לניתוחים בריאטרים - תוצר של בקרה, אכיפת חוזר מנהל רפואה ושיתוף פעולה בין מנהל רפואה והרשם הלאומי לניתוחים בריאטרים בלומנפלד אורית, ליברנט-טאוב סיגל, חאיק פיראס משרד הבריאות רקע: ארגון הבריאות העולמי בשיתוף מס' איגודים מקצועיים מתחום הכירורגיה, האנדוקרינולוגיה והסוכרת קבעו כי הניתוחים הבריאטרים הינם טיפול אפקטיבי להשמנת יתר חולנית. חוזר מנהל רפואה 33/2013 קבע אמות מידה לביצוע ניתוחים בריאטרים במבוגרים, הגדיר דרישות הכרה במרכזים לניתוחים בריאטרים, קבע הנחיות לביצוע הערכה טרום ניתוחית ומעקב בתר ניתוחי והגדיר אופן הדיווח על הפעילות הכירורגית הבריאטרית. מטרות: איתור בתי חולים העומדים בקריטריוני החוזר לשם לקבלת הכרה כמרכז לניתוחים בריאטרים. שיטות: נציגי מנהל רפואה )כירורגית בריאטרית ועו"ד( ונציג מהרשם )מנהלת הרשם( בצעו בקרות בכלל בתי החולים. הבקרה כללה מפגש עם מנהל המרכז הבריאטרי וכלל הצוות הרב מקצועי, הצגת המרכז ופעילותו, נתונים נדרשים עפ"י רשימות תיוג מובנות ובדיקת תיקים רפואיים של חולים אשר נשלפו מדיווח לרשם. ממצאים: בתקופה שבין אוגוסט 2014 לנובמבר 2016 בוצעו בקרות במרכזים הרפואיים בכל רחבי הארץ. נמצאו 32 מרכזים שמבצעים ניתוחים בריאטרים. הכרה ניתנה לתקופה של 3 שנים. 19 בתי חולים לא עמדו בתנאי החוזר. בין הסיבות: היקף ניתוחים קטן מ- 100, אחוז דיווח לרשם נמוך מ- 90%, אי תפקוד כמרכז אחד כשבראשו עומד מנהל אלא יחידות נפרדות הפועלות ללא קשר ביניהן, העדר מעקב הולם אחר חולים לאחר ניתוח, העדר צוות רב מקצועי כנדרש, העדר תשתיות נדרשות כגון רדיולוגיה פולשנית. בתי חולים שלא עמדו בתנאי הרשם קיבלו ארכה של חצי שנה לתקן את הליקויים. בתאריך , אחד עשר בתי חולים עדיין אינם עומדים בתנאי החוזר וקיבלו ארכה עד לתקן את הליקויים. לאחר תאריך זה מנהל רפואה יפרסם את רשימת המרכזים הבריאטרים המוכרים למשרד הבריאות. מסקנות והמלצות: אכיפת החוזר ובקרה על המרכזים הבריאטרים הביאה לשיפור איכות הטיפול וקבלת מידע על החולים העוברים ניתוחים אלה. מידע זה יביא לקביעת מדיניות עתידית בתחום הניתוחים הבריאטרים. יש לבצע המשך רגולציה על המרכזים בשיתוף עם הרשם הלאומי. מרכזים רפואיים שלא יעמדו באמות המידה שנקבעו ובכלל זאת דיווח לרשם, ההכרה תילקח מהם. 107

103 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות פערים בהיענות לחיסון שעלת בין נשים הרות ילידות הארץ לנשים הרות ילידות בריה"מ בן נתן מירב, סקשידלו קסניה, קרבצ'נקו בת אל, מור שלי ביה"ס האקדמי לסיעוד, ביה"ח הלל יפה רקע: שעלת הינה מחלה אנדמית בעולם, המשפיעה על כ- 40 מיליון בני אדם מדי שנה ומהווה גורם משמעותי לאשפוזים ולמוות בתינוקות. על אף שחיסון נגד שעלת מוצע לנשים בהריון באופן שגרתי בישראל, שיעורי ההתחסנות בקרב נשים בהריון בישראל הינם נמוכים. מטרות: מטרות מחקר הינן לבחון מהם הגורמים המשפיעים על החלטת אישה הרה לקבל חיסון נגד שעלת בזמן ההיריון. כמו כן ייבדק ההבדל בין נשים הרות ילידות הארץ לנשים הרות ילידות בריה"מ בכוונה להתחסן במהלך ההריון והאם מודל האמונות הבריאותיות מנבא תופעה זו. שיטות: מחקר זה הינו מחקר כמותי ומתאמי, בו הועברו שאלונים הבנויים על בסיס "מודל האמונות הבריאותיות". שאלונים אלו הועברו בקרב מדגם של 200 נשים הרות ילידות הארץ וילידות בריה"מ. ממצאים: ממצאי המחקר עולה ש- 52% מנשים הרות ילידות הארץ קיבלו חיסון נגד שעלת בעבר, לעומתן, רק 40% מנשים הרות ילידות ברה"מ. בנוסף, 17% מנשים ההרות ילידות הארץ קיבלו 2 חיסונים נגד שעלת בעבר, לעומתן, רק 6% מהנשים הרות ילידות ברה"מ קיבלו את שני החיסונים, בתקנון למספר ההריונות לכל אישה. נשים הרות ילידות בריה"מ תפסו את תופעות הלוואי של החיסון כחמורות יותר, לעומת ילידות הארץ, בנוסף רמת הידע בנוגע לחיסון הינה נמוכה יותר בקרב נשים הרות ילידות בריה"מ. מממצאי המחקר עולה כי מודל האמונות הבריאותיות ניבא במחקר את הכוונה של אישה הרה להתחסן כנגד שעלת במהלך ההיריון באחוז שונות מוסברת השווה ל- 76% )0.76 =R2(. מסקנות והמלצות: קיימים פערי התחסנות נגד שעלת בהריון בין נשים הרות ילידות הארץ לבין נשים הרות ילידות בריה"מ, כך שנשים הרות ילידות הארץ מתחסנות יותר מאשר נשים הרות ילידות בריה"מ. מודל האמונות הבריאותיות הצליח לנבא את כוונת הנשים ההרות בישראל להתחסן כנגד שעלת בהריון. אי לכך, המלצות לקובעי מדיניות הבריאות כוללות העלאת המודעות של נשים הרות ילידות בריה"מ לחשיבות החיסון ויתרונותיו. 108

104 תקצירי פוסטרים עלייה בשיעורי עודף משקל והשמנה בבני נוער בישראל, בהשוואה ל ברומברג מיכל, שמעוני טל, מרי ניסים, קינן בוקר ליטל משרד הבריאות רקע: בשנים האחרונות נראה כי מגמת העלייה בעודף משקל והשמנה בילדים ובני נוער בעולם מתמתנת. בארה"ב היה שיעור ההשמנה בגילאי ב %, ו- 20.5% ב מטרות: לאפיין שינויים במדד מסת הגוף ובביצוע דיאטות בבני נוער בישראל בשנים בהשוואה ל ולאתר תתי קבוצות בסיכון למשקל לא תקין, באמצעות שימוש בנתוני סקרי מצב בריאות ותזונה לאומיים )מב"ת צעיר(. שיטות: סקרי מב"ת צעיר בשנים ו כללו תלמידי כיתות ז'-יב' )גילאי 18-12( בבתי ספר ציבוריים בישראל. בכל סקר, נדגמו בתי ספר באקראי ומדגם מהתלמידים בשכבת גיל שנקבעה מראש מילאו שאלון תדירות צריכת מזון ושאלון אורח חיים והרגלי בריאות. כמו כן, נמדדו גובהם ומשקלם. אחוזוני מדד מסת הגוף )ק"ג/מ 2 ( חושבו למין וגיל בהתאם להגדרות ארגון הבריאות העולמי. נבדקו הבדלים בין 2 הסקרים במדדי מסת גוף לפי משתנים דמוגרפים )מין, מגזר, מצב סוציואקונומי, סוג החטיבה( ודיווח על ביצוע דיאטה. ממצאים: מכלל המשתתפים בסקר ב )6,274( וב )5,235(, חושב מדד מסת גוף ל- 5,647 ו- 4,640 תלמידים, בהתאמה. ב בהשוואה ל נצפתה ירידה באחוז בני נוער עם משקל תקין ) 3% אחוזון> 85% (, מ- 75.4% ל- 67.0%, ומנגד, עליה בעודף משקל ) 85% אחוזון> 97% (, מ- 14.8% ל- 19.7%, ובהשמנה )אחוזון 97% (, מ- 7.1% ל- 11.2%. שינויים אלו היו מובהקים בכל החתכים הדמוגרפיים שנבדקו. לגבי תת משקל )אחוזון> 3% (, נצפתה ירידה קלה, מ- 2.8% ל- 2.2%, שהייתה מובהקת בתלמידי החטיבה העליונה בלבד. במקביל, נצפתה ירידה מובהקת בדיווח על ביצוע דיאטה לירידה במשקל בבני נוער במשקל תקין )מ- 9.7% ל- 6.3% (, בעודף משקל )מ- 28.4% ל- 20.7% ( ובשמנים )מ- 39.1% ל- 32.4% (. מסקנות והמלצות: בתריסר השנים שבין ו נצפתה עליה מובהקת בעודף משקל )של כ- 33% ( ובהשמנה )של כ- 58% ( בבני הנוער בישראל, שבאה לידי ביטוי בכל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו. במקביל, נצפתה ירידה בדיווח על דיאטה לירידה במשקל. יש צורך בתוכניות של חינוך לבריאות בילדים ובנוער, שיתמקדו בחשיבות השמירה על משקל תקין ועל תזונה ואורחות חיים בריאים. 109

105 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות צריכת ממתקים ומשקאות ממותקים בבני נוער בישראל בשנים ברומברג מיכל, שמעוני טל, מרי ניסים, גולדשמיט רבקה, קינן בוקר ליטל משרד הבריאות רקע: ארגון הבריאות העולמי )אב"ע( ממליץ שצריכת סוכר חופשי - מונו ודי-סכרידים המוספים למזון ולמשקאות וסוכרים טבעיים בדבש, בסירופים ובמיצי פירות - לא תעלה על 10% מסך צריכת הקלוריות היומית. מטרות: לבחון את צריכת הסוכר מממתקים וממשקאות ממותקים בבני נוער בישראל ולאתר קבוצות בסיכון לצריכה מופרזת. שיטות: סקר מצב בריאות ותזונה לאומי לגילאי בוצע ב בקרב תלמידי כיתות ז'-יב' בבתי ספר ציבוריים בישראל. בתי הספר נדגמו באקראי ומדגם מהתלמידים מילאו שאלון תדירות צריכת מזון ושאלון אורח חיים והרגלי בריאות. כן נמדדו גובהם ומשקלם. מזונות עם תכולת סוכר של 20% סווגו כממתקים, ומשקאות עם 10% סוכר )כולל מיצי פירות( סווגו כמשקאות ממותקים. צריכת הממתקים והמשקאות הממותקים תורגמה לצריכת קלוריות מסוכר וחולקה בסך צריכת הקלוריות היומית לקבלת החלק היחסי של צריכת סוכר חופשי ממקור זה. נבחנו הבדלים במדד זה לפי משתנים דמוגרפים )מין, מגזר, מצב סוציואקונומי, סוג החטיבה( וקטגוריות משקל )על-פי אחוזוני מדד מסת הגוף, בהתאם להגדרות אב"ע(. ממצאים: מ- 5,235 משתתפים בסקר, מידע על צריכת מזון התקבל מ- 3,906 תלמידים. מתוכם, 99.6% ו- 94.3% דיווחו על צריכה קבועה כלשהי של ממתקים ומשקאות ממותקים, בהתאמה. בממוצע, 5.8% ו- 5.0% מהקלוריות היומיות של התלמידים נתרמות מסוכר שמקורו בממתקים ובמשקאות ממותקים, בהתאמה. בעוד שצריכת הממתקים שכיחה יותר באופן מובהק בבנות ובתלמידי חטיבת הביניים, צריכת המשקאות הממותקים שכיחה יותר בבנים, בתלמידי החטיבה העליונה ובבתי ספר ממצב סוציואקונומי נמוך. בהשוואה לבני נוער במשקל תקין ובתת משקל, בני נוער שמנים ובמשקל עודף ) 85% אחוזון מדד מסת הגוף( צורכים פחות סוכר מממתקים )0.01>p(, אבל בכמות דומה ממשקאות ממותקים. מסקנות והמלצות: כ- 11% מצריכת הקלוריות היומית בבני נוער בישראל מקורה בסוכר מממתקים וממשקאות ממותקים. לא נמצא קשר ברור לעודף משקל והשמנה. לא נלקחו בחשבון מקורות נוספים לסוכר חופשי, אבל הנתונים מעידים על חריגה מהמלצות אב"ע. בנוסף לתוכניות של חינוך לבריאות, שיתמקדו בחשיבות של מיעוט צריכת ממתקים ומשקאות ממותקים, יש לבחון את יתר המקורות לסוכר חופשי בתזונת הנוער בישראל במטרה לבדוק צורך גם בצמצומם. 110

106 תקצירי פוסטרים כימיקלים מזיקים במוצרים לילדים - המצב בישראל והשלכות מדיניות 3 ברמן תמר, 1 נגב מיה, 2 רייכר שי, 1 ארדי רותי, 3 שמאי יניב 1. משרד הבריאות 2. אוניברסיטת חיפה 3. מכון התקנים הישראלי רקע: תינוקות וילדים עלולים להיחשף לכימיקלים סביבתיים מצעצועים, בעיקר דרך הכנסת משחקים לפה, ובחשיפה עורית ונשימתית ממושכת למוצרים כגון מזרנים ומשטחי החתלה. מתכות כבדות, פתלאטים, ביספנול- A ומעכבי בעירה משמשים במגוון רחב של מוצרים להשגת תכונות רצויות כגון גמישות, יציבות, צבעוניות ובטיחות אש. בישראל, קיים אימוץ חלקי של תקינה אירופאית, למשל בצעצועים, אולם ישנם מוצרים לילדים שלגביהם לא אומץ תקן תכולה/נדידה של כימיקלים. מטרות: לבדוק תכולה של מתכות כבדות, פתלאטים, ביספנול A ומעכבי בעירה במוצרים לתינוקות ולילדים לגביהם אין תקן לכימיקלים, או שיש תקן חלקי בלבד. שיטות: נדגמו 70 מוצרים, כולל תכשיטים לילדים, צעצועים, משטחי החתלה ומזרנים. המוצרים נבדקו ע"פי הדרישות בתקן האירופי 2013) 71:3 )EN למתכות כבדות, ע"פי הדירקטיבות האירופיות )REACH( לפתלאטים, ע"פי דירקטיבה EU/2014/81 לביספנול- A וע"פי דירקטיבות EC/2003/11 ו- EU/2014/79 למעכבי בעירה. הבדיקות נערכו במעבדות המוסמכות של מכון התקנים הישראלי, מעכבי בעירה שנבדקו במעבדות מוסמכות בחו"ל. ממצאים: ריכוזים גבוהים במיוחד של מתכות כבדות נמצאו בתכשיטים לילדים, לגביהם אין תקן בישראל. בכ- 50% מהמוצרים נמצאה תכולה גבוהה של עופרת וב- 33% נמצאה תכולה גבוהה של קדמיום. בחלקם נמצאו ריכוזים הגבוהים בשני סדרי-גודל )פי 100( ואף בשלושה סדרי-גודל )פי 1,000( ביחס לתקן האמריקאי/האירופאי. רמות גבוהות של עופרת ו/או קדמיום נמצאו גם בשני משטחי החתלה. ריכוזים גבוהים מהתקן האירופי נמצאו ב- 14 מוצרים לגבי פתלאטים וב- 16 מוצרים לגבי ביספנול- A. מעכבי הבעירה שנבדקו במחקר לא נמצאו בפריטים שנבדקו. מסקנות והמלצות: היעדר חקיקה מקיפה לגבי תכולה/נדידה של כימיקלים במוצרים המשווקים בישראל לתינוקות ולילדים מתבטא במחסור בתקנים לגבי מוצרים מסוימים שעלולים להכיל כימיקלים מזיקים. עקב פערי הרגולציה האמורים, עלולים להימכר בשווקים מוצרים המכילים ריכוזים גבוהים של כימיקלים הידועים כבעלי השפעה שלילית על בריאות הילד. במצב זה, קיים חשש לחשיפה ולפגיעה בבריאות הציבור. ממצאי המחקר הביאו להרחקה מהשווקים של מוצרים העלולים לסכן את בריאות הילד, וכן להתנעת אימוץ תקן לתכשיטי ילדים. מחקר זה מצביע על הצורך בהשלמת פערי רגולציה לשם הגנה טובה יותר על בריאות הציבור. 111

107 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תכנית הכשרה חדשנית בדרך לגישה ישירה בפיזיותרפיה ברנס חגית, מרדכי סוזנה, לוי עידית מאוחדת רקע: בשנת 2011 הוחל חוק מקצועות הבריאות בישראל ומקצוע הפיזיותרפיה קיבל סמכויות לבדוק, לאבחן ולהעריך מטופל ללא הפניית רופא. בשנת 2015 הוציא מנהל רפואה נוהל המאפשר גישה ישירה לפיזיותרפיסט ללא הפניית רופא. גישה ישירה קיימת בחלק ממדינות העולם המערבי )ארה"ב, קנדה, אנגליה, אוסטרליה ועוד(, בישראל קיימת בצה"ל וכפיילוט במכבי שירותי בריאות. בהתאם לשינוי החוקתי ולהנחיות הרגולטור, בחרנו במחוז דרום לפתח תכנית הכשרה חדשנית, ייעודית ומובנית לפיזיותרפיסטים בתחום הרפואה הפנימית ותת תחומיה. מטרות: בניית תכנית הכשרה ברפואה פנימית לפיזיותרפיסטים ומתן כלים לקבלת מטופל בגישה ישירה. שיטות: 26 פיזיותרפיסטים ותיקים ומנוסים נבחרו להשתתף בתכנית שנתית ל בכל מפגש מתקיים דיון על מקרים קליניים והרצאה פרונטלית. המשתתפים נדרשים לחשיבה קלינית רחבה, לצורך קבלת החלטות על אופן ניהול המקרים. המקרים מקנים מודעות לדגלים אדומים והרחבת הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית למטופל. בתום כל מפגש המשתתפים ממלאים שאלון משוב שמהווה בסיס לטיוב המשך ההכשרה. כל שאלון מורכב מ- 6 שאלות וסולם ציונים 1-5. התכנית מתעדכנת בהתאם לתוצאות המשובים. בתום שנת ההכשרה נבחנו המשתתפים במבחן גמר. בתום חצי שנה מסיום ההכשרה יינתן סקר עמדות שיבדוק את השפעת ההכשרה על איכות התשאול, הטיפול והתקשורת בין הפיזיותרפיסטים לרופאים. ממצאים: 1. בניתוח משובים של 6 מפגשים שהתקיימו, מידת הבנת גורמי הסיכון, קבלת כלים להמשך העבודה בפיזיותרפיה והתרומה לטיפול בעתיד דורגו בציון גבוה. 2. נמצאה מגמת שיפור של 10% בשביעות הרצון הכללית. 3. הקורס העלה מודעות לדגלים אדומים, במהלכו אחד ממשתתפי הקורס אבחן לעצמו אירוע לבבי שקט וחייו ניצלו ואחת ממשתתפות הקורס אבחנה מטופל, חולה סכרתי לא מאוזן עם joint"."charcot מסקנות והמלצות: 1. תכנית ההכשרה הייתה ממוקדת מטרה וענתה על הצרכים המקצועיים כפי שניתן ללמוד מהמשובים. 2. ההכשרה החדשנית המתבצעת במחוז דרום מהווה הכנה להחלת גישה ישירה לפיזיותרפיה במחוז דרום במאוחדת. 3. הוחלט להחיל את התכנית הייחודית של מחוז דרום בכל מחוזות מאוחדת. 112

108 תקצירי פוסטרים ארגונומיה ופעילות גופנית - מפתח לאורח חיים בריא ברנס חגית, מרדכי סוזנה, גליקמן חיה, רוזן דינה מאוחדת רקע: מחקרים מראים, כי פעילות גופנית סדירה מועילה במניעה ובטיפול במחלות כרוניות מסוכנות. במקביל נמצא, כי חוסר בפעילות גופנית הינו הסיבה הרביעית בעולם למוות. אורח החיים המודרני, היושבני משפיע לרעה על מערכת שריר-שלד. סביבת עבודה לא מותאמת עלולה להשליך על איכות החיים של האדם. לרופא חשיבות רבה בהשפעה על אורח חיי המטופל. בחרנו להציג סקר עמדות לאורח חיים בריא בקרב אורתופדים במחוז דרום ולבדוק אם העלאת המודעות לאורח חיים בריא מחוללת שינוי באופי התשאול של האורתופד. מטרות: הצגת השפעת השימוש בשאלוני עמדות ככלי מחולל שינוי באוכלוסיית היעד. שאלת המחקר: 1. האם אורתופדים שואלים מטופלים על ארגונומיה ופעילות גופנית? 2. האם אורתופדים מקשרים בין ארגונומיה ופעילות גופנית לבין סימפטומים של מטופל? 3. האם שימוש בשאלוני עמדות יכול לחולל שינוי בעמדת האורתופדים? שיטות: 4. צוות המחקר בנה שאלוני אסוף מידע למטופלים שנועדו לבדוק את התייחסות האורתופד לאופי העבודה, פעילות גופנית ואורח חיי המטופל. השאלונים הועברו ע"י מזכירות מכוני הפיזיותרפיה וצוות רפוי בעיסוק למטופלים. 5. צוות המחקר בנה שאלוני עמדות לאורתופדים בנושא ארגונומיה ופעילות גופנית והקשר שלהם לבעיה הרפואית של המטופל, מאחר ולא נמצאו שאלונים מתאימים לשאלת המחקר בספרות. 6. בחרנו להעביר את השאלונים ל 14 אורתופדים באזור בת ים, חולון, ראשון לציון. 7. לאחר איסוף שאלוני העמדות של האורתופדים, יתבצע תשאול נוסף של המטופלים בדומה למצוין בסעיף 1 ותערך השוואת נתונים לתשאול הראשוני שבוצע. ממצאים: בניתוח 570 שאלונים שנאספו עולה: בשאלה "האם הרופא שאל אותך על הרגלי פעילות גופנית" - 51% לא נשאלו, 44% נשאלו, 5% לא זוכרים. בשאלה "האם הרופא שאל אותך על הפעילות האופיינית ביום יום" - 57% לא נשאלו, 41% נשאלו, 2% לא זוכרים. בשאלה "האם הרופא שאל על פעילות אופיינית בעבודה" - 51% לא נשאלו, 40% נשאלו, 9% לא זוכרים. מסקנות והמלצות: כמחצית האורתופדים לא מתייחסים לנושאים של פעילות גופנית ועיסוק יומיומי של המטופל בעת התשאול. קיימת חשיבות להמשך הסקר כדי לבדוק האם בעזרת סקר עמדות ניתן לחולל שינוי בגישה ולעורר מודעות לחשיבות הנושא אצל האורתופדים. 113

109 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הערכת תפיסת המודעת התרבותית בקרב הצוות הרפואי בבית חולים ככלי לצמצום אי-שוויון בבריאות 1 ברנע רועי, 1 וייס יוסי, 1 גולן מאיה, 2 עבדי-קורק יפעת 1. אסותא מרכזים רפואיים 2. משרד הבריאות רקע: כשירות תרבותית היא גורם מהותי בקידום איכות רפואית וצמצום אי-השוויון בבריאות, אשר מהווים חלק ממטרות חוק בריאות ממלכתי התשנ"ד. ההגדרה הרווחת לכשירות תרבותית היא 'מערכת של התנהגויות, תכונות ונהלים המאפשרים לארגון )או ליחיד( לפעול באופן יעיל במצבים של מפגש בין-תרבותי'. מחקר זה בא להעריך את תפיסת המודעות התרבותית של עובדים בבי"ח אסותא הפוגשים במגוון התרבותי הרחב של מטופלים המאפיין את מדינת ישראל, ובא לסייע בזיהוי פרמטרים בעלי השפעה על שיפור המודעות התרבותית ובכך לסייע בצמצום אי-השוויון בבריאות. מטרות: הערכת תפיסת המודעות התרבותית בקרב עובדי בי"ח אסותא וזיהוי משתנים לשיפור המודעות התרבותית. שיטות: מחקר תיאורי הכולל מדגם מייצג לפי תפקיד של כ- 300 עובדי אסותא. כלי המחקר הוא שאלון סגור מתוקף בתפיסת "מודעות תרבותית", הכולל היגדים שעבורם יש לציין בסולם מ- 1 עד 7 את מידת ההסכמה. סטטיסטיקה תיאורית לניתוח ולהצגת הנתונים. ממצאים: במחקר זה נכללו 333 עובדים, 74% נשים, כמחציתם הם ילידי ישראל וכ- 40% ילידי ברה"מ לשעבר. 87% הם יהודים וכ- 6% הם ערבים מוסלמים. מעל 85% עובדים באינטראקציה עם המטופל, כרבע הן אחיות וכחמישית מזכירות. כשליש מהעובדים ציינו כי אינם מגלים סובלנות ואינם מרגישים בנח לעבוד עם מטופלים בעלי רקע תרבותי שונה. כ- 60% מסכימים במידה רבה שהגישה וההתנהגות שלהם מושפעת מהתרבות שלהם. כ- 70% יסתייעו בקולגות כדי לקבל מידע נוסף לגבי תרבות המטופל בעת הצורך. מסקנות והמלצות: תוצאות מחקר זה מלמדות על פערים בתפיסת המודעות התרבותית בקרב עובדי בי"ח אסותא. כשליש מהעובדים אינם מגלים סובלנות ואינם מרגישים בנוח כלפי מטופלים מרקע תרבותי שונה. ממצא זה וקול קורא להתאמה והנגשה לשונית ותרבותית של משרד הבריאות משנת 2011 מחייבים את המנהלים ומקבלי ההחלטות לפעול לשיפור המודעות התרבותית באמצעות כלים קיימים ופיתוח כלים חדשים. שימוש בכלים אלה מהווה כלי יעיל לצמצום פערים ואי-השוויון בבריאות, שמקורם במשתנים סוציו-דמוגרפיים ותרבותיים. היעדר מדדים ומחקרים בכשירות תרבותית לא מאפשר באופן מדוייק להעריך ולטפל בפערים בתפיסה אשר תורמים לאי-השוויון. ולכן קיימת חשיבות רבה בהעמקת הידע ובביצוע מחקרים בנושא. 114

110 תקצירי פוסטרים פיתוח תכנית קבוצתית לקליטה מקצועית של מרפאים בעיסוק בשנה הראשונה לעבודתם בבית חולים 1 גוטליב הדס, 1 אברך בר מיכל, 2 קרפין חנה 1. מרכז רפואי "רעות" 2. אוניברסיטת תל-אביב רקע: המעבר מסטודנט לאיש מקצוע, הוא תהליך מאתגר ומורכב. משרד הבריאות קבע כי סטודנטים שסיימו לימודיהם במקצועות הבריאות חייבים בהדרכה פרטנית או קבוצתית מאיש מקצוע ותיק שהוסמך לכך. מטפלים ממקצועות הבריאות שעברו הדרכה במקום עבודתם, מדווחים כי ההדרכה סיפקה להם הזדמנות לפתח ביטחון עצמי, ליצור דרכי תקשורת עם צוות ומטופלים וסייעה בגיבוש הזהות המקצועית. מטרות: בניית תכנית הדרכה קבוצתית שמיועדת למרפאים בעיסוק חדשים שנקלטו לעבודה במרכז רפואי "רעות" בתל- אביב לשיקום ומחלות ממושכות. שיטות: הערכת הצרכים לצורך אפיון הפרויקט כללה: ראיונות עם מנהלת הריפוי בעיסוק וסגן מנהל בית החולים ב"רעות", מנהלות ריפוי בעיסוק ממרכזי שיקום מובילים ועם סגנית מנהלת השירות לריפוי בעיסוק במשרד הבריאות. בנוסף נערכו ראיונות לבדיקת חוויות ההדרכה בקרב מרפאים בעיסוק חדשים, ובקרב החונכים במרכז רפואי "רעות". ממצאים: הערכת הצרכים העלתה את הצורך בבניית חוברת המיועדת לחונכים הקולטים עובדים חדשים בריפוי בעיסוק. החוברת כוללת תכנים הנוגעים לנושאי ליבה שמעסיקים אנשי מקצוע חדשים כגון ידע מקצועי, מיומנויות בפיתוח קשר טיפולי, זהות מקצועית וארגונית, ותקשורת עם עמיתים. תכנים אלו אוגדו ל- 12 מפגשים המועברים ע"י יוזמת הפרויקט, אחת לחודש לחמישה עובדים שנקלטו בשנה האחרונה לעבודה. מסקנות והמלצות: הפרויקט המתואר מציג פיתוח של תכנית הדרכה קבוצתית למרפאים בעיסוק בשנה הראשונה לעבודתם. אנו סבורים שנושאי הליבה הכלולים בו משותפים לאנשי מקצועות הבריאות ככלל וכי בשינויים מעטים הוא יוכל להתאים כתכנית הדרכה למקצועות בריאות נוספים. בנוסף, הפרויקט מאפשר תמיכה ושיתוף בין קבוצת השווים מחד ודורש הקצאת שעות פחותה מהדרכה פרטנית מאידך. מכאן שמדובר בפרויקט המאפשר תהליך קליטה אפקטיבי בעל החזר השקעה מובהק. 115

111 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תמותה עודפת בקרב מאושפזים ומשתקמים בבריאות הנפש גולדברגר נחמה, יופה רינת, פוגצ'וב אינה, חקלאי ציונה משרד הבריאות רקע: לפני כעשור נכנסה רפורמה בטיפול בבריאות הנפש המאפשרת סל שיקום כהמשך או תחליף לאשפוז הפסיכיאטרי. מטרות: לבחון את מגמות שיעורי התמותה וסיבות המוות של אנשים עם היסטוריה של אשפוז פסיכיאטרי, שיקום פסיכיאטרי או שניהם בהשוואה לאנשים ללא אשפוז או שיקום פסיכיאטרי )שאר האוכלוסייה(. שיטות: נבדק שיעור הפטירה המתוקנן לגיל לפי סיבות מוות בשנים בגיל 15 ומעלה שהיו אי פעם באשפוז פסיכיאטרי או בשיקום פסיכיאטרי בהשוואה לשאר האוכלוסייה. ממצאים: 164,536 אנשים היו רשומים כמטופלים פעם באשפוז או בשיקום בבריאות הנפש בשנים , מתוכם 72% היו רק באשפוז, 22% באשפוז וגם בשיקום ו- 6% רק בשיקום. 23,006 מתוכם נפטרו בשנים אלו. שיעור התמותה המתוקנן לגיל של אנשים שהיו רק באשפוז פסיכיאטרי היה גבוה פי 2.1 בהשוואה לשאר האוכלוסייה בשנים השיעור בשנים , שבהם השיקום היה מבוסס, היה גבוה פי 1.8 בקרב אנשים שהיו באשפוז ובשיקום ופי 1.2 לאנשים שהיו רק בשיקום. כמו כן נמצא שיעור גבוה במרבית סיבות המוות, אבל יחס השיעורים גבוה יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה עבור מאושפזים לעומת אלו שהיו רק בשיקום. בשנים היחס הגבוה ביותר בסיבות טבעיות היה עבור מחלות בדרכי הנשימה, פי 2.2 במאופשזים, ופי 2.6 באלו שהיו באשפוז ושיקום, ועבור סוכרת ומחלות זיהומיות, פי 2.1 ו- 2.0 במאושפזים, בהתאמה. יחס השיעורים הנמוך ביותר נמצא מתמותה מסרטן, פי 1.3 במאושפזים. גם שיעור הפטירות ממוות פתאומי או סיבה לא ידועה היה גבוה יותר בקרב מאושפזים ומאושפזים עם שיקום, פי 3.8 ו- 4.1 בהתאמה. יחס שיעורים גבוהים יותר נמצאו עבור סיבות חיצוניות ובמיוחד התאבדות, פי 21.0 בקרב מאושפזים, פי 17.7 בקרב אנשים שהיו באשפוז ושיקום ופי 4.9 באלו שהיו רק בשיקום. היחסים עבור תאונות היו , ו- 1.2 בהתאמה. מסקנות והמלצות: אנשים עם עבר של אשפוז או שיקום בבריאות הנפש הם בסיכון לתמותה גבוהה ממרבית המחלות ובמיוחד מאובדנות ותאונות. יש לקוות שסל השיקום יעזור לאוכלוסייה זו הזקוקה להשגחה רפואית גבוהה גם לאחר השחרור מהאשפוז, ולתוכניות התערבות של קידום בריאות. 116

112 תקצירי פוסטרים ניהול בעת מחסור - תהליך אופטימיזציה של עבודת האחיות במאוחדת גולדמן דורית, גביש אילת, רותם ענת, הרטמן רחל, גלפר אלכס מאוחדת רקע: אחיות הן משאב נדיר ויקר במערכת הבריאות. תפקיד האחות בקהילה הלך והתרחב, ואחיות הפכו לאחד הצירים המרכזיים בניהול הטיפול בקהילה, תפקיד הדורש עשייה פרואקטיבית וניהול אוכלוסיות. חיוני למקסם את הפוטנציאל המקצועי של פעילות האחיות בקהילה. לניהול התחום נדרש שיתוף פעולה הדוק בין הנהלת הסיעוד לבין משאבי אנוש לגיוס, שימור והכשרת אחיות. בשנת 2016 במסגרת העבודה המשותפת ביצענו תהליך מורכב של מיפוי תהליכי העבודה במרפאות האחיות. במאוחדת ארבעה במחוזות, ובכל מחוז 4-3 מרחבים ובהם מנהל מרחב, רופא מרחבי ואחות מרחבית. מטרות: מיפוי תהליכי העבודה במערך הסיעוד במאוחדת וויסות משאבים שיביא להרחבת פעילות פרואקטיבית ויצירת רמת שירות טובה יותר תוך התמודדות עם המחסור באחיות. שיטות: 1. :Bottom-up בחינת שיטות הניהול במרחב ובמחוז, כולל פיזור אחיות במרחב ודיווח ותפוקות האחות. 2. :Top-down מיפוי פעילות האחיות במרפאות - עומסים, תהליכי עבודה, התפלגות הביקושים ואיכות השירות. 3. העבודה בוצעה ב- 14 מרפאות, בארבעת המחוזות וכללה ניתוח נתונים ותפוקות מתוך מערכות המידע, 120 שעות תצפית איכותניות וראיונות עומק עם אחיות בשטח. בתום שלב איסוף המידע הופקו דו"חות פרטניים לכל מרחב. 4. הנתונים הוצגו להנהלות המחוזות והמרחבים, והתקיים דיון מובנה על השינויים הנדרשים לאופטימיזציה של עבודת האחיות. ממצאים: 1. קיימת שונות בין מרפאות בהיקף הביקורים והתפוקות בתוך אותו מרחב. 2. רמת השירות במרפאות האחיות העמוסות נמוכה, לצד תפוקות נמוכות במרפאות קרובות. 3. רק 53% מזמן האחיות מושקע בפעילות ישירה מול מטופלים 4. התפלגות העומסים משתנה משמעותית במהלך היום, עם שעתיים עמוסות בממוצע, ועומסים נמוכים בשאר היום. 5. ניהול מרפאת האחיות פועל בצורה מגיבה ולא יוזמת. 6. נדרשת הטמעת תפיסת תפקיד האחות האחראית בהתאם לממצאי העבודה והשינויים הנדרשים מכך לרבות שיטות עבודה ושגרות דיווח. 7. בעקבות הדו"חות בוצעו שינויים בניהול כוח אדם ושעות פעילות מרפאות עם עליה בתפוקות תוך שמירה על רמת השירות, ללא הוספת משאבים. מסקנות והמלצות: מהלך לאופטימיזציה של עבודת האחיות דורש שיתוף פעולה, אומץ ניהולי ושקיפות, ומאפשר ניהול מבוסס ראיות ומיקסום הפוטנציאל של עבודת האחות בקהילה. 117

113 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות התנהגות תוקפנית של מטופלים כמתווכת בקשר שבין אמון המטופלים ואיכות השירות גור אמית המכללה האקדמית עמק יזרעאל רקע: ארגוני בריאות מתמודדים באופן תדיר עם גילויי תוקפנות מצד מטופלים כנגד עובדיהם. להתנהגות מסוג זה השלכות רבות הפוגעות הן בעובד והן בארגון. איכות השירות מהווה את אחד ההיבטים הארגוניים הראויים להתייחסות בעניין זה, היות והיא עלולה להיפגע מכך. מטרות: הנחת המחקר היא כי ליחסי אמון בין העובדים לבין המטופלים ביחידה בה ניתן השירות/הטיפול הרפואי יכולת להפחית אירועי תוקפנות, מחד, ומאידך יאפשרו לעובדים לתת שירות באיכות גבוהה יותר. לפיכך, מטרות המחקר לבחון האם לאמון המטופלים בצוות המרפאה השפעה שלילית על איכות השירות במרפאה, והאם התנהגות תוקפנית של מטופלים הינה גורם מתווך בקשר זה. שיטות: 579 מטופלים ו- 398 עובדים ב- 45 מרפאות כלליות בקהילה השתתפו במחקר. העובדים נשאלו אודות החשיפה שלהם לתוקפנות מטופלים; המטופלים נשאלו אודות רמת האמון שלהם בעובדי המרפאה; נתונים על איכות השירות בכל מרפאה התקבלו מהנהלת קופת החולים. הנתונים קובצו לרמת המרפאה ונותחו באמצעות ניתוחי רגרסיה. ממצאים: ממצאי ניתוחי הרגרסיה מצביעים על קשר חיובי בין אמון המטופלים לבין איכות השירות )05.>p,29.=B(. התנהגות תוקפנית של מטופלים נמצאה קשורה באופן שלילי לאמון המטופלים בעובדים )01.>p,182.-=B(, כמו גם לאיכות השירות הכוללת במרפאה )01.>p,10.11-=B(. מודל התיווך אושש אף הוא: הקשר בין אמון לבין איכות השירות הופך ללא מובהק בהינתן המשתנה המתווך. לבסוף, מבחן סובל )1.99, 05.>p( תרם אף הוא לאישוש השערת התיווך. מסקנות והמלצות: רמת אמון גבוהה של מטופלים בעובדי המרפאה עשויה להוות כלי בידי הארגון להפחתת גילויי תוקפנות ואלימות כנגד צוותים בארגוני בריאות מחד, ולהעלאת רמת השירות הניתנת במרפאה, מאידך. ממצאי המחקר מאירים את הצורך לפעולה פרואקטיבית של ארגוני בריאות במאמציהם להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת התוקפנות של מטופלים כנגד צוותים במרפאות, באמצעות יצירת תרבות המעודדת טיפוח יחסי אמון בין עובדים למטופלים. 118

114 תקצירי פוסטרים סינון ראייה בילדי טרום בית ספר על פי פרוטוקול מבוסס ראיות - תכנית הרצה 2 גורדון-שאג אריאלה, 1 גנץ ליאת, 1 שטריגלר אורית, 1 טולדנו מוניק 1. מכללה אקדמית הדסה ירושלים 2. משרד הבריאות רקע: האירגון המניעתי האמריקני Force( )US Preventative Services Task ממליץ לערוך בדיקת סקר ראייה ראשונה בין גילאי 5-3, מתוך כוונה לאתר עין עצלה )amblyopia( ממקור תשבורתי ופזילתי )5-3%( ורוחק ראיה )hyperopia( משמעותי )10-5%(. מחקר ה- )VIP( Vision in Preschoolers )ראייה בילדי טרום בית ספר( הינו מחקר רב-מרכזי שפיתח תשתית ראייתית לנוהלי בדיקות סינון ראייה בילדים. מחקר הVIP הראה שבדיקה אובייקטיבית לכימות סטייה תשבורתית הינה בעלת רגישות ודיוק מירבית לאיתור ליקויי ראייה. בישראל, קבוצת גיל זו עוברת בדיקות סינון ראיה כחלק ממנגנון רפואה מונעת שניתן במסגרת טיפות חלב. אך עקב מחסור באחיות, רק מיעוט מילדי ישראל בפועל עוברים סינון ראייה והסינון כולל רק בדיקת חדות ראיה לרחוק. מטרות: תכנית הרצה )פיילוט( לקביעת היתכנות של בדיקות סינון ראיה בטיפות חלב על ידי סטודנטים לאופטומטריה תחת פיקוח של אופטומטריסט מורשה )מנחה( לפי פרוטוקול ה- VIP. שיטות: אופטומטריסטים מנחים וסטודנטים מהחוג לאופטומטריה במכללה האקדמית הדסה ערכו בדיקות סינון ראייה בילדים בין הגילאים 5-3 בשלוש תחנות טיפות חלב באיזור ירושלים. הבדיקות נערכו ע"פי פרוטוקול ה- VIP וכללו: רטינוסקופיה לקביעת המצב התשבורתי של העיניים, ראיית עומק )סטראופסיס( עם בדיקת,Stereo Smile מבחן כיסוי לאיתור פזילה וחדות ראיה לרחוק ולקרוב באמצעות לוח.Crowded Lea אופטלמוסקופיה לבדיקת הרשתית נערכה רק במקרים של שיתוף פעולה על מנת לאתר מחלות רשתית. ילדים אשר נכשלו בבדיקות סינון ראיה הופנו לרופאי עיניים ילדים להמשך מעקב. ממצאים: נבדקו 44 ילדים ששיתפו פעולה באופן שאיפשר את נוהל הבדיקות המלא. חמישה )11%( נכשלו בבדיקות הסינון ראייה בגלל סטייה תשבורתית או חדות ראיה נמוכה. לא אותרו בעיות ראיה דו עיניות או מחלות רשתית. זוהתה ילדה אחת עם ניסטגמוס )ריצוד עיני( אשר עברה בדיקת trans-illumination )שאיננה חלק מסוללת בדיקות סינון ראייה סטנדרטית(. מסקנות והמלצות: הפיילוט מדגים את היתכנות ביצוע בדיקות סינון ראיה בילדים בין הגילאים 5-3 בטיפות חלב באמצעות סטודנטים לאופטומטריה בפיקוח מנחים אופטומטריסטים. שימוש במשאב אנושי זה יכול להגדיל את כמות הילדים שעוברים בדיקות סינון ראייה בשלב התפתחותי זה. 119

115 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מניעת הפצת נשאות חיידקים עמידים בנשים הרות ויחידות אם-עובר 3 גורי אלכס, 1 פלאקס-מנוב נטלי, 2 גילאי עדי, 2 חושן משה, 2 צמחוני אורן 1. מרכז רפואי קפלן 2. שירותי בריאות כללית 3. מרכז רפואי קפלן רקע: מתגים גראם-שליליים עמידים בעלי Extended-Spectrum-β-Lactamase )מג"ש )ESBL נמצאו בעבר בעיקר במוסדות רפואיים, אך בעשורים האחרונים התפשטו בקהילה. ככל ששכיחות הנשאות של מג"ש ESBL באוכלוסייה עולה, גובר הסיכוי לנשאות ולתחלואה על ידי החיידקים העמידים בנשים הרות, אולם נתונים אפידמיולוגיים חסרים מקשים על קביעת קווים מנחים למניעת זליגת החיידקים העמידים ליחידות אם ועובר, ובחירת הטיפול האנטיביוטי האמפירי לנשים ויילודיהן. מטרות: לבחון את שיעור ההמצאות של מג"ש ESBL בתרביות שתן של נשים הרות ולבדוק את גורמי הסיכון לנשאות למג"ש ESBL בהיריון, בכדי לכוון תכנית התערבות מניעתית. שיטות: מחקר קוהורט רטרוספקטיבי המבוסס על מאגר מידע של שירותי בריאות כללית. אוכלוסיית המחקר כללה נשים הרות מבוטחות ב"כללית" שילדו באחד משבעה בתי החולים של "כללית" בשנים וביצעו לפחות תרבית שתן אחת במהלך ההיריון. ממצאים: אוכלוסיית המחקר כללה 134,152 נשים )95% מסך הלידות(. ב- 15,282 )11.4%( מהתרביות הייתה צמיחה של מג"ש,)Enterobacteriaceae( כולל )3.9%( 603 מג"ש.ESBL שיעור ההמצאות של מג"ש ESBL בתרביות השתן עלה מ- 2.8% בשנת 2009 ל- 6.4% ב במודל רב משתני, נמצאה שורה של גורמי סיכון משמעותיים לנשאות מג"ש,)OR=1.48 CI95% ) טיפולי פריון,)OR=1.33 CI95% ) בנשים הרות: המוצא האתני - מוצא ערבי ESBL שימוש באנטיביוטיקה, במיוחד מקבוצת הפניצילינים ) )OR=1.36 CI95% והקינולונים )-1.28 OR=1.71 CI95% 2.27(. פותח מודל ניבוי סיכון המתבסס על משתנים אלה וקובע המלצה לסקירה ובידוד אמפירי של מטופלות מוגדרות. מסקנות והמלצות: שיעור ההימצאות של מג"ש ESBL בתרביות שתן של נשים הרות באוכלוסיית המחקר נמוך אך עולה בהתמדה. זוהו גורמי סיכון לנשאות מג"ש,ESBL שלא מוכרים בספרות הקשורים לצריכת שירותי בריאות, כגון טיפולי פריון ולטיפולים אנטיביוטיים ופותח מודל ניבוי ייעודי. על מנת למנוע זליגת החיידקים העמידים ליחידות אם ועובר יש לסקור ולבודד את הנשים בקבוצות הסיכון שזוהו במחקר, וליידע באופן אקטיבי את הצוותים של היחידות למניעת זיהומים בקבלת הנשים הנשאיות ויילודיהן לאשפוז. 120

116 תקצירי פוסטרים השפעת מועד האשפוז הראשון במחלקה הייחודית לתחלואה כפולה על הישרדות ארוכת טווח בקרב המטופלים עם תחלואה כפולה: נדרש שינוי מהותי במדיניות כלפי מסגרות ייחודיות לתחלואה כפולה 1 גימלפרב יורי, 1 וולף אביבה, 2 בן צרפתי משית 1. המרכז לבריאות הנפש ע"ש י. אברבנאל 2. המרכז לבריאות הנפש נס ציונה רקע: תחלואה כפולה הינה הפרעה נפשית בצד התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, בעיקר סמים ו/או אלכוהול. היא קשורה להגברת תמותה מכלל הסיבות )בהשוואה למטופלים עם תחלואה נפשית וללא התמכרות(. ישנה עליה משמעותית בשיעור המטופלים עם תחלואה כפולה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. במקרים כאלה מתאשפזים המטופלים במחלקות פסיכיאטריות. משפט הראשון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי )התשנ"ד ( קבע, כי הוא "יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית". כשני מיליון אנשים בארץ זקוקים לשירות אינטגרטיבי לתחלואה כפולה. לעומת זאת, "במסגרת ההזנחה הכללית של תחום בריאות הנפש בולטת הזנחה ייחודית בתחום ההתמכרויות: התקציב זעום ביותר והטיפול ממוקד בעיקר בגמילה" )בן נון, ברלוביץ' ושני, 2010(. כביטוי ישיר לכך, המסגרות המוכרות בארץ לטיפול בתחלואה כפולה הינן מצומצמות ביותר: 2 מחלקות אשפוז ו- 20 מיטות בקהילה טיפולית בלבד. לפיכך, לעיתים מטופלי תחלואה כפולה נאלצים להתאשפז במלחקות פסיכיאטריות רגילות. מטרות: לבדוק השפעת מועד האשפוז הראשון במחלקה הייחודית לתחלאוה כפולה על הישרדות ארוכת טווח בקרב המטופלים עם תחלואה כפולה. שיטות: מדגם: כלל כל הנבדקים העוקבים, שענו על הקריטריונים להכללה: בשני מגדרים; בגילאי שנה; מבוטחים באחת מקופות החולים; אושפזו פעם אחת לפחות במחלקה לתחלואה כפולה במרכזנו, בתקופת ; עם/ללא אשפוזים במחלקות פסיכיאטריות אחרות בארץ; כלל סוגי האשפוזים; אם/ללא טיפול בתחליפי סם. מדד התוצאה: תמותה מכלל הסיבות החל מתאריך 1 בינואר שיטות ניתוח סטטיסטי: ניתוח הישרדות ייבוצע בשיטת קפלן-מאייר. להערכת יחס הסיכונים נעשה שימוש ב- Cox.Proportional-hazards regression model ממצאים: אשפוז ראשון במהלך החיים במחלקה לתחלואה כפולה )לעומת אשפוז במחלקה פסיכיאטרית רגילה( לא נמצא כמנבא תמותה מוגברת.)NS( למטופלי תחלואה כפולה, שלא אושפזו באפיזודות ראשונות במחלקה לתחלואה כפולה, סיכון למות גבוה פי 2.45 לעומת מהטופלים, שאושפזו במחלקות פסיכיאטריות רגילות בתקופה מקבילה )0001.>p.)HR=2.43; 95%CI ; מסקנות והמלצות: על מנת לאפשר טיפול נגיש וזמין למטופלי תחלואה כפולה ולהגביר הישרדות ארוכת טווח מומלצים פיתוח והרחבת שירותים ייחודיים לאוכלוסייה הזו עם צרכים ייחודיים. 121

117 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות עוסקים ברפואת המשפחה בישראל, פערים בין מרכז לפריפריה ובין קופות החולים השונות גינת אמציה, קידר ניר, שריר עמית, נקמולי לוי דיאנה משרד הבריאות רקע: רפואת המשפחה היא הרפואה המהווה את קו הטיפול הראשון הרחב ביותר בקהילה. הרופא העוסק ברפואת משפחה הוא הדמות שאמורה להיות הרופא האישי, דמות מוכרת למטופל, ומי שרואה את מכלול התמונה של בריאות המטופל ושל סביבתו המשפחתית והחברתית, תוך שהוא מקיים רצף טיפול ארוך טווח. במקרים רבים קו הטיפול הראשוני של רופא זה, הוא הטיפול היחיד, ובמקרים אחרים - הוא מהווה גורם ממיין. מחקר זה בוחן לעומק את המאפיינים של הרופאים העוסקים ברפואת משפחה בקהילה כיום. רופאים אלו עובדים, רובם ככולם, במסגרת ארבע קופות החולים, ומספקים שירותי רפואה ראשונית בקהילה. לאור ההכרה הגוברת במרכזיות הטיפול הראשוני בקהילה, יש חשיבות רבה לבחינת המצב הקיים. מטרות: לזהות את הרופאים העוסקים ברפואת משפחה בקהילה, לאפיין את הכשרתם המקצועית, להשוות את טיב השירותים בין מרכז לפריפריה מבחינת איכות המטפלים, זמינות ונגישות השירות; בקופות החולים השונות. שיטות: איסוף נתוני רופאי המשפחה ממערכות זימון התורים של ארבע קופות החולים. מיזוג וזיווג הנתונים עם נתוני אגף הרישוי במשרד הבריאות, כדי לאפשר ניתוח לפי פרמטרים דמוגרפיים ומומחיות. ניתוח נתוני הרופאים עם נתוני האוכלוסיה, לפי הלמ"ס, כדי לאפשר ניתוח והשוואה של השירות לכלל האוכלוסיה, תוך פילוח - בהתאם לנתוני הביטוח הלאומי, עם השירות השונה לחברי קופות החולים השונות. ממצאים: כ- 4,600 רופאים עוסקים ברפואת משפחה בקהילה בישראל, כ- 45% מהם נשים. כשליש מהרופאים הללו מומחים ברפואת משפחה, ומעל 40% מהם רופאים כלליים, ללא התמחות כלשהי. שאר הרופאים מומחים בתחומים שונים - כמחציתם מומחים ברפואה פנימית. שיעור המומחים והיקף השירות משתנים בין המרכז לפריפריה, וקיימים פערים בין קופות החולים השונות. מסקנות והמלצות: בישראל כ- 4,600 רופאים העוסקים ברפואת משפחה - מעל 1,800 אנשים לרופא, בממוצע. שיעור זה, גם אם אינו מתוקנן לגיל, גבוה. שיעור המומחים ברפואת משפחה מתוך כלל הרופאים העוסקים בתחום - כשליש. יש צורך בהוספת מומחים ברפואת משפחה, ובהעמקת הידע בתחום אצל הרופאים שאינם מומחים ברפואת משפחה. קיים מחסור ארצי ברופאי משפחה, ובאיזורים מסויימים המצב חמור מאשר באחרים. 122

118 תקצירי פוסטרים אריזת תרופה כמקדמת יעילות מערכת הבריאות דוידסקו מיכל, מכנס יפה אוניברסיטת בר-אילן רקע: הממשק בין החולה לאריזת התרופה הוא קריטי לשמירה על הרצף הטיפולי והוא היווה את הבסיס לקביעת המינוח Patient Centric Pharmaceutical Drug Design אשר מתאר התאמה של אריזת התרופה למאפייני אוכלוסיית המטופלים. בהתאם לגישה הזו אריזת התרופה לא רק תגן עליה מפני נזק אפשרי אלא תכיל פונקציות שישפרו את היענות החולה לטיפול. כאשר ממשק זה נפגע נאלץ החולה לבצע מניפולציות בתרופה או לוותר על הטיפול, ולכן יש לאריזה משמעויות רחבות: 1. מניעת סיבוכים קליניים 2. יעילות כלכלית: מאחר וקופות החולים משלמות עבור כמויות שלא נצרכו. התאמת אריזת התרופה לצרכי החולים יכולה לתת פתרון לבעיה. במסגרת המחקר יבחנו תכונות אורגנולפטיות ואחרות של אריזות תרופות אשר עשויות לחזק את ההיענות לטיפול התרופתי. מטרות: 1. לנתח את השפעת אריזות התרופות על הביקוש של קופות החולים להן. 2. ללמוד על תפקידו של הרוקח במערכת באיסוף ובתיעוד תלונות על אריזות של תרופות ובהעברתן אל מקבלי ההחלטות ובכך ליעל את מערכת הבריאות. שיטות: 1. אותרו תלונות הנוגעות לאריזות תרופות שונות בין השנים חושבה גמישות הביקוש לתרופות במטרה לאמוד השפעות כלכליות על הביקוש לתרופות. 3. הוצג מודל לחישוב הנזק למערכת הבריאות עקב צריכת תרופות נמוכה מהתחזית בשל בעיה באריזתן. 4. הופץ שאלון לרוקחים בקהילה ובבתי החולים אשר בחן את שכיחות הופעת תלונות על אריזות תרופות ואת הטיפול בהן. ממצאים: 1. ההפסד למערכת הבריאות כתוצאה מאי ההיענות לטיפול בתרופות אשר התעוררו בעיות באריזתן מוערך בכ- 1% מהתוספת השנתית לסל הבריאות. 2. אין מספיק קשב ארגוני לבעיות אריזה של תרופות. 3. לרוקח במערכת הבריאות פוטנציאל רב באיסוף ובתיעוד תלונות על אריזות של תרופות. מסקנות והמלצות: 1. להקים מאגר מידע אשר יתעד תלונות הנוגעות לאריזות תרופות ולעשות בו שימוש לצורכי קביעת מדיניות. 2. לקדם קשב ארגוני לרוקחים במערכת הבריאות כדי לאסוף מידע אודות בעיות באריזות של תרופות. 3. לחייב את יצרני התרופות לייצר קו רחב של אריזות כדי לענות לצרכי המטופלים. 4. לשלב רוקחים בתהליכי עיצוב תרופה ואריזתה. 123

119 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הערכה פרמקו-כלכלית של מינון מותאם אישי, מבוסס משקל, בטיפול קו ראשון בפמברוליזומאב בחולים עם סרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים, חיובי ל- PD-L1 בישראל 3 דוידסקו מיכל, 1 גורדון נועה, 2 גולדשטיין דניאל, 3 זר אלונה 1. שירותי בריאות כללית 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרכז רפואי רבין 3. מרכז רפואי רבין רקע: בינואר 2017 אושרה ההכללה של פמברוליזומאב בסל הבריאות כטיפול קו ראשון לחולים בסרטן ריאה מסוג NSCLC המבטאים את החלבון PD-L1 ברמה שמעל 50%. ההערכה התקציבית לצורך ההכללה בסל היתה של 39,514 מיליון ש"ח בשנה ועבור 215 חולים. הכללת התרופה בסל הבריאות באה בעקבות אישור רישומה להתוויה ע"י ה- FDA באוקטובר רישום התרופה נעשה לפי מינון קבוע של 200 מ"ג לכל החולים, כל שלושה שבועות. מחקרים קליניים ופרמקודינמיים הראו שישנה שקילות מבחינת יעילות ובטיחות בין מינונים מבוססי משקל של 2 מ"ג לק"ג עד 10 מ"ג לק"ג. מטרות: מטרת המחקר היתה לבצע הערכה פרמקו-כלכלית ולהשוות בין מינון אישי מבוסס משקל של 2 מ"ג לק"ג לבין מינון קבוע של 200 מ"ג. שיטות: ביצענו הערכה פרמקו-כלכלית analysis( )budget impact מנקודת המבט של סל ביטוח הבריאות הממלכתי בישראל. הערכנו את גודל אוכלוסיית היעד שתטופל בכל שנה בהתוויה בהתבסס על נתוני תמותה מסרטן ריאה לפי מרשם הסרטן הלאומי. השתמשנו בעקומות ההישרדות ממחקר הרישום של התרופה KEYNOTE 024 וביצענו חיוץ )אקסטרפולציה( לפי התפלגות מסוג Weibull כדי להעריך את מספר מחזורי הטיפול שכל חולה יקבל. השתמשנו בנתוני משקל שנאספו עבור אוכלוסיית חולים זו במרכז דוידוף לסרטן בשנת לאחר מכן השתמשנו במחיר התרופה לפי מחירון תרופות מרשם של משרד הבריאות מתאריך כדי לחשב את ההפרש בעלויות בין שימוש במינון אישי, מבוסס משקל ומינון קבוע. ממצאים: המודל שיצרנו מציע כי שימוש במינון אישי, מבוסס משקל יוכל לחסוך 4,855,405 ש"ח בשנה. סימולציה של 100,000 מחזורים של המודל הראתה שבממוצע יחסכו 3,947,500 ש"ח בשנה. מסקנות והמלצות: מינון מותאם אישית של בפמברוליזומאב יכול לחסוך למערכת הבריאות הישראלית כ- 4 מיליון ש"ח בשנה, שהם כ- 10% מהתקציב שהוקצה, ללא השפעה על התוצאים הקליניים. יש לשקול שימוש במינון מבוסס משקל כטיפול קו ראשון לחולים בסרטן ריאה חיוביים ל- PD-L1. 124

120 תקצירי פוסטרים גורמים המנבאים אשפוז בקרב המופנים למיון המבורגר רפאל, הרשקוביץ סיקרון פביאן, ולינסקי ליאורה מאוחדת רקע: על רקע העומסים ההולכים וגוברים במחלקות לרפואה דחופה )מלר"ד( ואי יכולת הצוותים לטפל בפונים באופן מיטבי, ולאור העובדה כי רק רבע מהפונים מתאשפזים, עולה השאלה האם כל הפונים למלר"ד אכן היו צריכים להגיע. הפניה למלר"ד אמורה להינתן לחולים הזקוקים לברור או טיפול אשר אינם יכולים להתקבל בקהילה בצורה סבירה. הפניה שאינה כלולה בהגדרה זו מביאה לכשל תפקודי בחדר המיון, עומס במחלקות, הוצאה כספית מוגברת בכל הרמות, וסבל לחולה. בסקרים שנעשו בעבר נמצא כי 60% מהפונים למיון הגיעו עם הפניית רופא הקופה, ומתוכם רק שליש התאשפזו. מאחר ומחובתם של קופות החולים לספק שירותים אמבולטוריים מיטביים, חשוב לאפיין את המקרים שלא יכלו לקבל מענה בקהילה והופנו ע"י רופא הקופה למלר"ד. מטרות: מטרת המחקר לתאר את ההפניות מהקהילה למלר"ד בקופת חולים מאוחדת ואת הגורמים המשפיעים על האשפוז. שיטות: לצורך העבודה הפקנו מתוך מאגרי המידע של מאוחדת את כלל ההפניות למיון שהופקו ע"י רופאים במהלך שנת לאחר מכן בחנו את תוצאי ההפניה בפועל )הגעה למיון ואשפוזים( ואת המשתנים הקשורים לחולה )כגון גיל, מגזר, תחלואה( ולרופא המפנה )כגון מגדר, גיל, התמחות, ותק( ובדקנו באם יש קשר ביניהם. ממצאים: מתוך כלל המופנים למלר"ד היגיעו 58%, ומתוכם 17% אושפזו. שיעור זה היה מעט גבוה יותר בקרב חרדים וערבים. נמצאה שונות גבוהה בין הרופאים בשיעור האשפוז של המופנים למלר"ד. פרופיל הרופא שרוב ההפניות שלו אינן מסתיימות באשפוז הוא: צעיר, עם פחות ותק, רופא ילדים ומועסק כעצמאי. אחוז ההפניות שלא הסתיימו באשפוז היה כ- 40% בקרב רופאים מומחים ברפואת המשפחה ורפואה פנימית, 45% בקרב רופאים כללים, ו- 69% בקרב רופאי ילדים. גם בניתוח רב-משתני נמצא כי הסיכוי להתאשפז גבוה ב- 19% אם המפנה הוא עצמאי לעומת שכיר ונמוך ב- 8% אם הלקוח חרדי לעומת מהמגזר הכללי. מסקנות והמלצות: הגורמים הקשורים להפניות למיון אשר אינן מסתיימות באשפוז ניתנים, בחלקם, להשפעה. חקירה מעמיקה של נושא זה ואפיון החולים, הרופאים המפנים והמרפאות אמור לתת לנו כלי הערכה כיצד ניתן להוריד את שיעור ההפניות המיותרות למיון. 125

121 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות סימולציה לבחינת השפעת לוח מחוונים מקוון על הפחתת משך שהיית מטופלים במחלקה לרפואה דחופה 2 הרט ציפי, 1 מזור יגאל, 2 אבן אדיר 1. הקריה האקדמית אונו 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: בשנים האחרונות נרשמת צפיפות הולכת וגדלה במחלקות לרפואה דחופה )מלר"ד( בבתי חולים בארץ ובעולם. מחקרים מצאו קשר בין צפיפות גבוהה במלר"ד פגיעה באיכות הטיפול הרפואי. כמו כן גורמת צפיפות יתר למניעת קבלת מטופלים חדשים ולפגיעה בשרות הרפואי לציבור. הפחתת צפיפות יתר כרוכה בהגדלת משאבים, אך גם בייעול תהליכי הטיפול הרפואי במלר"ד. מחקרים הראו כי ישנן המתנות מיותרות של מטופלים במלר"ד במהלך שלבי הטיפול. השערת המחקר היא כי ניתן להפחית זמני המתנה מיותרים ע"י שימוש בלוח מחוונים מקוון שיציג לצוות המלר"ד נתונים בזמן אמת ויסייע לתיכנון תהליכי עבודה יעילים יותר כולל בהקשר של זמני המתנת מטופלים. למיטב ידיעתנו, מערכות דומות נמצאות בשימוש בתעשיות שונות, אך לא במלר"ד. פיתוח מערכת זו והטמעתה אינו תהליך יקר או מסובך, שכן נעשה שימוש בנתונים קיימים. מטרות: 1. לבדוק היתכנות יישום של לוח מחוונים מקוון במלר"ד שיציג בעיקר חיוויים שעשויים לסייע בהפחתת זמני המתנה. 2. לבחון באמצעות סימולציה את מידת השפעת שימוש מיטבי במערכת על זמן השהייה הממוצע Stay( - Length of )LOS של מטופלים במלר"ד. שיטות: 1. תצפיות לצורך מידול תהליכי העבודה במלר"ד ואיתור המתנות מיותרות 2. מידול תהליכי עבודה במלר"ד באמצעות UML 3. פיתוח אב-טיפוס למערכת מחוונים מקוונים בהתבסס על נתוני אמת ממערכת קמיליון 4. בחינת השפעת השימוש במערכת על LOS במלר"ד בי"ח בילינסון באמצעות סימולציה מבוססת נתוני אמת מבית החולים ממצאים: נמצא כי המתנות מיותרות קיימות בעת: המתנה לבדיקת רופא בכניסת מטופל חדש, המתנה לאחר הגעת תוצאות בדיקות מעבדה ו/או דימות, המתנה לייעוץ ולאחר הגעת תשובת היועץ, והמתנה להחלטת רופא. נבחנו שישה תרחישים באמצעות סימולציה, המניחים דפוסי שימוש שונים במערכת. התוצאות מראות פוטנציאל הפחתת זמן שהייה ממוצע של 44%-34% בהתאם לדפוס השימוש. מסקנות והמלצות: 1. להמשיך לבחון את הצורך במערכת מחוונים מקוונים במלר"דים ואף במחלקות נוספות בבתי חולים. 2. לפתח אב-טיפוס אמיתי במלר"ד שישמש כפיילוט. 3. לבחון את השפעת השימוש במערכת על ייעול תהליכי הטיפול הרפואי בכלל, ובפרט על קיצור המתנות מיותרות במלר"ד. 126

122 תקצירי פוסטרים ביצוע בדיקות המוגלובין והימצאות אנמיה בתינוקות: נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל 1 וולף-שגיא יעל, 1 קאופמן-שריקי ורד, 2 מנור אורלי, 1 פלטיאל אורה 1. האוניברסיטה העברית, מרכז רפואי הדסה 2. אוניברסיטת אריאל רקע: לאנמיה בילדות עלולה להיות השפעה מזיקה על ההתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית של הילד, בנוסף לביטויים סיסטמיים רבים. בישראל קיימות הנחיות של משרד הבריאות בדבר מתן תוספי ברזל לתינוקות וסיקור שגרתי לאנמיה, אך במדינות מפותחות שונות ובארה"ב בפרט, נחשב סיקור באוכלוסייה הכללית למיותר, עקב צמצום תופעת האנמיה לכ- 3% בלבד. מאז 2005 נבחן במסגרת התוכנית הלאומית שיעור הביצוע של בדיקת המוגלובין בתינוקות, אשר עלה בהתמדה עד להתייצבות בשנים האחרונות. עם זאת, שיעור האנמיה הארצי לא היה ידוע עד כה. מטרות: בחינה ראשונה של שיעור ההימצאות של אנמיה בקרב תינוקות בישראל, תוך בחינת הבדלים על פי מגדר ומצב חברתי-כלכלי. שיטות: מידע התקבל מהתכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, על סמך מאגרי הנתונים הממוחשבים של קופות החולים. נבחנו שיעורי הביצוע של בדיקת המוגלובין בקרב תינוקות בני 18-9 חודשים, ומדד חדש, הבוחן הימצאות אנמיה בקרב תינוקות בני 18-9 חודשים )רמת ההמוגלובין בבדיקת הדם האחרונה >10.5 מ"ג/ד"ל(. מעמד חברתי-כלכלי נמוך הוגדר על סמך קבלת פטור מהשתתפות עצמית בקבלת שירותי בריאות )להלן "בעלי פטור"(. ממצאים: שיעור הביצוע של בדיקת המוגלובין בתינוקות עלה בהתמדה לאורך השנים מ- 59%, כשנמדד לראשונה במסגרת התוכנית בשנת 2005, ועד 86.3% בשנת בשנת 2015, השיעור היה מעט גבוה יותר בקרב בעלי פטור )87.8%( לעומת יתר האוכלוסייה )86.2%(. שיעור ההימצאות של אנמיה בקרב תינוקות בני 18-9 חודשים עמד על 8.1% בשנת 2015, והיה נמוך מעט יותר בקרב בנות )7.9%( מאשר בקרב בנים )8.3%(, ובקרב בעלי פטור )7.3%( מאשר ביתר האוכלוסייה )8.1%(. מסקנות והמלצות: שיעורי האנמיה בקרב תינוקות בישראל הינם גבוהים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שיעורים אלה מהווים קריאה לפעולה בקרב קובעי מדיניות וקלינאים כאחד, הן למניעת אנמיה, והן לטיפול בה. לשם כך, מומלץ לאפיין את האוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר, ולמקד את ההתערבויות בהתאם. זאת, לצד מדידה ברמה הלאומית של הטיפול באנמיה ושל איזון רמות ההמוגלובין בתינוקות שזוהו כאנמים. 127

123 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות כולנו חוקרים - קידום מחקר בקרב עובדים בארגון בריאות באמצעות הכשרה ייעודית 1 ולינסקי ליאורה, 1 הופמן הדס, 1 הרשקוביץ פביאן, 1 קפלן גיורא, 2 היימן טוני 1. מאוחדת 2. מכון גרטנר רקע: במסגרת המטרות האסטרטגיות של מאוחדת הוחלט לקדם את איכות הטיפול ופיתוח ההון האנושי למצוינות ע"י קידום נושא המחקר בקופה. ב הוקמה יחידת מחקר בחטיבת הרפואה, הכוללת ועדת מחקר וועדת הלסינקי. תוך כדי בניית תשתית המחקר עובדים שהתעניינו במחקר לוו באופן אישי בצורה לא מובנית. ככל שהמודעות בשטח עלתה, עלה הצורך לפתח תהליכי הדרכה וליווי ליצירת עתודת חוקרים לארגון. מטרות: 1. הרחבת הפעילות המחקרית בקופה וחיזוק מעמדה כארגון לומד 2. פיתוח יכולות המחקר המקצועי של עובדי מאוחדת 3. חיזוק המחויבות של העובדים 4. הנגשת אפיקי פיתוח אישיים שיטות: במהלך שנת 2016 בנינו והפעלנו קורס מחקר שנתי. המשתתפים נבחרו לאחר פרסום קול קורא לכלל העובדים, בעיקר על בסיס מידת המחויבות שלהם לתהליך. במסגרת הקורס המשתתפים רכשו ידע ומיומנויות בתחומים- שיטות מחקר במסגרת שירותי בריאות, מתודולוגיה וכללי המחקר המדעי, הגשת מחקר לאישור ועדות מחקר ואתיקה, כתיבת תקצירים ומיומנויות להצגת עבודות. המשתתפים נדרשו לערוך מחקר במהלך ההכשרה בליווי מנחה אישי מתוך הקופה או מתוך קבוצת יועצים חיצוניים. ממצאים: השתתפו בתכנית 19 רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, רוקחים ומנהלי מרפאות. 15 עובדים השלימו את חובות הקורס. בשאלון משוב נמצאה שביעות רצון גבוהה מתכני הקורס, חיזוק החיבור לאסטרטגיית מאוחדת, ועליה במיומנויות מחקר מדווחות. המשתתפים גם דיווחו על תחושת העצמה ושייכות ארגונית. הם ביקשו הרחבה בנושא ניתוח נתונים, והבניית תהליך הנחיה מסודר יותר. משתתפי התכנית ערכו מחקרים בתחומים מגוונים כגון שימוש בניידת לבדיקת עיניים בחולי סוכרת, הכשרת מטפלים בנושא מיניות, שיטה חדישה לבדיקת חדות הראיה, שיטה למדידת זוית הטית הראש בתינוקות עם טורטיקוליס, פרופיל של לקוחות שעוזבים את הקופה, בחינת הקשר בין כולסטרול נמוך לדיכאון ופיתוח כלים להשמת ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך. בנובמבר 2016 נערך כנס איכות ומחקר ראשון במאוחדת בו משתתפי התכנית קיבלו במה משמעותית להצגת עבודתם. רוב המחקרים הוצגו גם בכנסים מקצועיים חיצוניים. מסקנות והמלצות: התכנית הצליחה להשיג את כל מטרותיה. בימים אלה אנו נערכים לפתיחת מחזור נוסף, בו חלק ממסיימי המחזור הראשון יהוו מנחים. 128

124 תקצירי פוסטרים מקומו של מענק כספי חד-פעמי בבחירת תוכנית התמחות בפריפריה ובבחירת מקצוע ההתמחות 4 וסרשטרום ישי, 1 מגנזי רחלי, 2 תמיר עופר, 3 לוטן דור, 1 אפק ארנון 1. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר 2. אוניברסיטת בר-אילן 3. המרכז הרפואי על שם ברוך פדה, פוריה 4. אוניברסיטת תל-אביב רקע: בשנת 2011 מדינת ישראל הקצתה תקציב רב שנתי על סך 625 מיליון שקלים שנועד לתשלום מענקים בגובה עד אלף שקלים לרופאים מתמחים שיבחרו להתמחות בפריפריה ו/או במקצועות הנמצאים במחסור כוח אדם )מקצועות במצוקה(. מטרות: מטרת העבודה היא לבחון את הקשר בין בחירת התמחות בפריפריה או במקצוע מצוקה לבין המענקים שהוצעו למי שיבחרו בנ"ל, ולנסות ולאפיין את הגורמים הקשורים להיענות להצעת המענק. שיטות: 262 רופאים מתמחים גויסו למלא שאלון פרטים אישיים ודמוגרפיים ושאלון עמדות. 114 מהמתמחים הגיעו מבתי חולים פריפריים ו- 108 הגיעו מבתי חולים במרכז, וכל אלו החלו את התמחותם לאחר תחילת חלוקת המענקים. בנוסף גויסו 40 מתמחים מהפריפריה שהחלו את התמחותם לפני חלוקת המענקים. ממצאים: רופאים מתמחים בבתי חולים פריפריים ציינו שהמענק עבור מעבר לפריפריה היה משמעותי יותר בבחירת מקום ביצוע ההתמחות שלהם מאשר רופאים מתמחים בבתי חולים במרכז )0.001>p,4068.5=U(. ממצא זה היה מובהק סטטיסטית גם במודל רב-משתני )0.002=p.)OR, % CI, שכלל גיל, מין, מוצא מקהילה פריפרית )כולל בן/בת הזוג(, מצב כלכלי, לימודים בישראל, סטאז' בפריפריה, השלב בו הוחלט על ההתמחות, וייחוס חשיבות להתנסויות קליניות או לרצון להתמחות במחלקה ספציפית. בנוסף, רק גיל מתקדם היה קשור באופן מובהק לייחוס חשיבות למענק. המתמחים הותיקים מהפריפריה היו מבוגרים יותר בתחילת ההתמחות, ושיעור הנשים בקרבם היה גבוה יותר מאשר אצל המתמחים הצעירים בפריפריה. פרט לכך לא נצפו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. מתמחים ממקצועות במצוקה ייחסו למענק חשיבות גדולה יותר מאשר מתמחים ממקצועות אחרים )0.001>p,3704.5=U(. גם במקרה הזה הקשר נשאר מובהק )0.001>p )OR, % CI, ברגרסיה מרובת- משתנים שכללה גיל, מין, לימודים בישראל, השלב בו הוחלט על ההתמחות וייחוס חשיבות להתמחות במחלקה ספציפית. בנוסף, גיל מתקדם וייחוס חשיבות לתנאי עבודה במקצוע היו קשורים לייחוס חשיבות למענק. מסקנות והמלצות: בחירת התמחות בפריפריה או במקצוע במצוקה היו קשורים באופן עצמאי לייחוס חשיבות למענקים. ממצאים אלה תואמים נתונים שפורסמו מאז תחילת תוכנית המענקים שהראו עלייה במספרי הרופאים במוסדות בפריפריה, ובחלק ממקצועות המצוקה. 129

125 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מה נחוץ לדעת כדי לעודד ביצוע תכנון מוקדם? ממצאים מראיונות עם מומחים ורנר פרלה, קרמל שיפמן אילא אוניברסיטת חיפה רקע: תכנון מוקדם ACP( )Advance Care Planning - הינו תהליך שבו אדם ובני משפחתו מגיעים להבנה משותפת בנוגע למטרות ולהעדפות לטיפול רפואי עתידי, כחלק מהטיפול התומך לקראת סוף החיים )2011.)WHO, תכנון מוקדם מתבצע באופן פורמלי באמצעות כתיבת הנחיות מקדימות )מסמך הקרוי גם צוואה בחיים(, או באמצעות ייפויי כוח רפואי. למרות שבספרות מתוארות יתרונות רבים לתכנון מוקדם, שיעור האנשים המבצעים אותו קטן בעולם ובישראל. חוסר ידע מוזכר באופן עקבי כאחד המחסומים העיקריים לביצוע תכנון מוקדם. יחד עם זאת, טרם הוגדרו תחומי הידע הנדרשים על מנת להעלות את שיעור הביצוע. מטרות: מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות את תחומי הידע הנדרשים על פי דעתם של מומחים בתחום על מנת לעודד ביצוע תכנון מוקדם. שיטות: בוצעו ראיונות חצי מובנים interviews( )expert עם 8 מומחים ממקצועות שונים )רפואה, עריכת דין, אתיקה, עבודה סוציאלית, ומומחים במשרד הבריאות(. תמלול הראיונות נותחו באמצעות ניתוח תמטי ע"י שני חוקרים. ממצאים: זוהו שש תמות הקשורות אחת בשנייה: 1. תכנון מוקדם כהחלטה ערכית או החלטה רפואית 2. ידע הצהרתי 3. ידע פרוצדוראלי 4. ידע של אנשי מקצוע 5. ידע של הציבור 6. העדר מדיניות מוצהרת מסקנות והמלצות: המומחים במחקר הנוכחי הדגישו בעיקר את מרכזיותו של תהליך קבלת החלטות ערכי ותפיסתי כמניע לביצוע תכנון מוקדם. חשיבותם של אנשי המקצוע ושל מדיניות ארגונית ברורה הוזכרו כהכרחיים בתהליך. המחקר מומן ע"י מענק מחקר מהמכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. 130

126 תקצירי פוסטרים רופאים ישראלים ראשוניים מטופלים בצורה תת מיטבית ע"י מערכת הבריאות זכאי גליה, הרשקוביץ-סיקרון פביאן, היימן אנטוני מאוחדת רקע: תהיות מועלות בנוגע לאיכות השירות הרפואי שרופאים חולים מסוגלים לספק למטופליהם. עם זאת ידוע שרופאים רבים נוהגים לטפל בעצמם וזאת בניגוד להנחיות כנגד התנהגות זו. מטרות: מטרת המחקר היא כפולה. 1. לבדוק האם רופאים ראשוניים מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי שהם זוכים לו. 2. לבחון דרכים להנגשת הטיפול הפורמלי לרופאים. שיטות: שאלון נשלח ל- 985 רופאים ראשוניים העובדים בקופ"ח מאוחדת. בשאלון נבדקו שביעות רצון ומידת תסכול מהאופן שבו הרופאים מטופלים ורמת הרישום העצמי שמבוצעת ע"י הרופאים, וכן נבחנו אלטרנטיבות שונות לשיפור הטיפול הפורמאלי הזמין היום. ממצאים: 21.3% מהנשאלים ענו על השאלון. 60.6% דיווחו על העדר רופא משפחה קבוע, ככל הנשאל היה מבוגר יותר כך ירד הסיכוי שיהיה לו רופא קבוע. 37.4% מהמשיבים הביעו תסכול לגבי האופן שבו הם מטופלים בעת חולי. נמצאה קורלציה הפוכה משמעותית בין רמת התסכול ושביעות הרצון המדווחת. רופאים מבוגרים נמצאו מתוסכלים יותר מצעירים. רמת התסכול הגבוהה ביותר הייתה בקרב המשיבים שדיווחו על רישום עצמי של תרופות נוגדות דיכאון, אופיאטים ובנזודיאזפינים. רגרסיה לוגיסטית analysis( )logistic regression המבוקרת לגיל, מגדר, מומחיות וותק מקצועי הראתה שהמשיבים שדיווחו על העדר רופא משפחה קבוע היו בסיכון גבוה פי 3.34 להיות מתוסכלים מאוד) p<.021 (. מסקנות והמלצות: המחקר מוסיף מידע בנוגע לתסכול אותו מרגישים רופאים בנוגע לטיפול עצמי ומראה קורולציה מובהקת בין תסכול וגיל ובין תסכול וטיפול עצמי. הודגם כי רופאים המדווחים על העדר רופא משפחה קבוע, רושמים יותר מרשמים עצמים והינם יותר מתוסכלים. לא הושג קונצנזוס בנוגע לשינויים הדרושים על מנת להנגיש את שירותי הבריאות הפורמליים לרופאים. בהמשך נדרשת בחינת החסמים בפני שימוש בשירותי רפואה פורמליים והמשך חיפוש המאפיינים שינגישו את הרפואה הפורמלית לרופאים. הפחתת הטיפול העצמי עשויה להוביל לירידה בתסכול של הרופאים, לרפואה טובה יותר לרופאים ולבסוף גם לשירות טוב יותר שהרופאים יעניקו למטופליהם הם. 131

127 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הסיכון לסרטן ראשוני נוסף ולתמותה במחלימים מסרטן בילדות - תוצאות מעוקבה לאומית חאיכ סמאח, דיכטיאר ריטה, שוחט תמי, סילברמן ברברה, קינן בוקר ליטל משרד הבריאות רקע: שיעור ההחלמה מסרטן עולה בילדים בני 14-0 בעולם, מ- 60% ב ל- 80% ב תוחלת החיים הארוכה של ילדים מחלימי סרטן מציבה אותם בסיכון גבוה לתחלואה נוספת הקשורה למחלה היסודית או לטיפול בה. מטרות: לאמוד את ההיארעות של סרטן ראשוני נוסף בקרב ילדים/מתבגרים מחלימי סרטן בישראל, בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לאמוד את התמותה בילדים/מתבגרים מחלימי סרטן בישראל בהשוואה לכלל האוכלוסייה. שיטות: מחקר עוקבה רטרוספקטיבי. עקבנו אחר עוקבת בני 19-0 שחלו בסרטן בין השנים בישראל והחלימו להיארעות סרטן נוסף או תמותה, באמצעות הצלבה עם מסד הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן בישראל. המעקב התחיל במועד אבחנת הגידול הראשון והסתיים במועד המוקדם מהבאים: 1. אבחנת גידול נוסף 3 שנים ומעלה לאחר הסרטן הראשוני; 2. תמותה מכל הסיבות 3 שנים ויותר לאחר אבחנת הסרטן הראשוני; 3. תום המעקב ) (. חושב יחס היארעות מתוקנן )SIR( ויחס תמותה מתוקנן,)SMR( לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה. ממצאים: העוקבה כללה 11,772 בני 19-0, 54% בנים, 30% בני 5-0, שאובחנו עם סרטן ראשוני בשנים בישראל ושרדו 3 שנים. סוגי הסרטן השכיחים ביותר בכניסה למעקב היו ליקמיה )21%(, לימפומה )20%(, וגידולי המח ומערכת העצבים המרכזית )מע"מ( )15%(. במהלך המעקב נצפו 275 מקרי סרטן ראשוני נוסף, השכיחים ביותר היו סרטן בלוטת התריס )22%(, סרטן השד )16%( וסרטן המוח ומע"מ )14%(. יחס ההיארעות המתוקנן )SIR( לסרטן ראשוני נוסף היה הנמוך ביותר בבנות יהודיות 95%CI= ( ;)SIR=4.6, ולאחר מכן בבנים יהודים 95%CI= (.)SIR=4.9, בבנים ובבנות ערביים היה האומדן גבוה יותר 95%CI= ( SIR=6.2, ו- 95%CI= ,SIR=10.8, בהתאמה(. כ- 18% נפטרו אחרי שנה ו- 8% נפטרו אחרי 3 שנים מהתחלת המעקב. יחס התמותה המתוקנן )SMR( היה גבוה יותר ביהודים בהשוואה לערבים ובבנות בהשוואה לבנים. האומדנים עבור בנות יהודיות, בנים יהודים, בנים ערבים ובנות ערביות היו 95%CI= (,)SMR=17.7, 95%CI= ), (SMR=10.4, 95%CI= ( )SMR=8.5, ו-) 95%CI= ,SMR=16.7, בהתאמה(. מסקנות והמלצות: ילדים/בני הנוער בישראל שהחלימו מסרטן ראשוני נמצאים בסיכון גבוה להיארעות גידול נוסף בהשוואה לבני גילם מה שמצריך מעקב ייעודי ותכניות מניעה ייחודיות. 132

128 תקצירי פוסטרים סקר ארצי להבדלים אתניים במידת שביעות רצון מרפואת המשפחה ומערכת הבריאות בישראל 2 חאיכ סמאח, 1 דרעי שני, 2 זילבר שגיא שירה 1. משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה 2. אוניברסיטת חיפה רקע: מרכיב מרכזי באיכות הטיפול הרפואי הוא מידת שביעות הרצון של המטופל מנותני השירות, ובפרט מרופא המשפחה, המשמש לרוב כמגע הראשוני של המטופל עם מערכת הבריאות. מטרות: לבדוק האם קיים הבדל אתני במידת שביעות רצון המטופלים מאיכות רפואת המשפחה וממערכת הרפואה בישראל. שיטות: מחקר חתך ארצי. סקר טלפוני שכלל מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל בגילאי 25 ומעלה. מידת שביעות רצון חושבה כממוצע התשובות ל- 30 שאלות )אלפא קרונבך= 0.86 (, ומידת שביעות הרצון ממערכת הבריאות חושבה כממוצע התשובות ל- 7 שאלות )אלפא קרונבך= 0.56 (. ממצאים: המחקר כלל 1,432 משתתפים, מתוכם 56% נשים, 60% יהודים, גיל ממוצע של )±14.8( % מצפון הארץ, 36% מהמרכז, 9.6% מדרום הארץ ו- 7.5% מאזור ירושלים. 96.3% מהמשתתפים דיווחו על רופא משפחה קבוע. 60% ביקרו אצל רופא המשפחה בחודש האחרון, ו- 32% ביקרו אצל רופא המשפחה ב- 6-2 החודשים האחרונים. כ- 60% דיווחו על מידת שביעות רצון גבוהה מאיכות שירותי רפואת המשפחה, ו- 34% דיווחו על מידת שביעות רצון בינונית. 48% דיווחו על מידת שביעות רצון בינונית ממערכת הבריאות, לעומת 33.3% שדיווחו על שביעות רצון גבוהה. לאחר תקנון להבדלים במאפיינים הדמוגרפים )כמו: גיל, מין, מקום מגורים, עישון, מחלות כרוניות, תעסוקה והשכלה( בין אוכלוסיית היהודים והערבים, מידת שביעות הרצון מאיכות רפואת המשפחה הייתה נמוכה יותר אצל קבוצת הערבים 95%CI= (.)OR=0.73; לעומת זאת, מידת שביעות הרצון ממערכת הרפואה הייתה גבוהה יותר אצל האוכלוסייה הערבית לעומת היהודית 95%CI= (.)OR=1.6; מסקנות והמלצות: קיים הבדל אתני במידת שביעות הרצון מאיכות שירותי רפואת המשפחה ומערכת הבריאות. מידת שביעות הרצון מרופא המשפחה, אינה משקפת בהכרח את מידת שביעות הרצון מכלל מערכת הרפואה. לכן, על קובעי מדיניות בריאות צריכים לשים דגש על שיפור איכות רפואת המשפחה בקרב האוכלוסייה הערבית. 133

129 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות האנשים, הגורמים והתפיסות המשפיעים על החלטות הטיפול של חולות סרטן השד - ממצאים מראיונות עומק עם נשים ישראליות שהחלימו מסרטן השד 4 חובב בועז, 1 זיידיס יצחק, 1 אלוייס תניר, 2 אלדור לירון, 3 ברמלי גרינברג שולי 1. אוניברסיטת חיפה 2. מרכז רפואי קפלן 3. הקריה הרפואית רמב"ם 4. אוניברסיטת חיפה, מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל רקע: סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בנשים בארץ ובעולם. עם אבחנת סרטן השד, ניצבת החולה בפני סדרת החלטות הכוללות בחירת בית חולים, מנתח, ניתוח וטיפול אונקולוגי וכן את ההחלטה האם להשתתף באופן פעיל בהחלטות הטיפול. מטרות: זיהוי האנשים, הגורמים והתפיסות המשפיעים על החלטות הטיפול של חולות סרטן שד בישראל. שיטות: ראיונות עומק נערכו עם 19 נשים יהודיות, דוברות עברית, בגילאי שחלו בסרטן השד עד חמש שנים לפני תחילת המחקר והחלימו ממחלתן. הנשים גויסו במרפאות השד של בתי החולים קפלן ורמב"ם ורואיינו בביתן במשך 30 עד 90 דקות. הראיונות שוקלטו ונותחו בעזרת תוכנת.ATLAS.ti ממצאים: הנשים שרואיינו במחקר השתתפו באופן פעיל בבחירת הליך הניתוח, כשהן מושפעות בעיקר מהתוצאות האסתטיות הצפויות בניתוח ומהסיכון לחזרת מחלת הסרטן. השתתפות פעילה ניכרה גם בקרב נשים שחשו כי האונקולוג המטפל מתלבט לגבי הצורך בטיפול אונקולוגי. יחס הצוות המטפל היה חשוב מאד לנשים במחקר, ולרוב הוגדר כ'מצוין' או כ'נורא'. יחס 'נורא' התבטא בעיקר כחוסר רגישות במסירת הבשורה המרה אודות המחלה או בהודעה על טיפול כימותרפי לנשים שלא ציפו לקבל טיפול כזה. יחס 'נורא' הוביל מספר נשים במחקר לעזוב את המרכז הרפואי בו הן אובחנו, ולקבל טיפול בבית חולים אחר, בו הוגדר היחס כ'מצויין'. למספר נשים במחקר היה 'יועץ עיקרי', אדם קרוב לאישה, בעל רמת אמינות גבוהה וקשר כלשהו לעולם הרפואה. 'יועצים עיקריים' עזרו לנשים לבחור את המרכז הרפואי ואת הרופא המנתח. בני משפחה, בעיקר בנות בוגרות, סיפקו תמיכה רבה במהלך המחלה וקבלת ההחלטות. מסקנות: נשים בישראל לוקחות חלק פעיל בהחלטות הטיפול וקיימים עדיין פערי תקשורת בינן לבין הצוות המטפל. המלצות: על מנת להעמיד את החולה במרכז הטיפול, על הצוות המטפל להתמקד בצרכים הנפשיים של החולות במקביל לטיפול בגידול. לשם כך, על הצוותים להקדיש זמן רב יותר ולהתנהג בצורה סבלנית יותר בעת מסירת הבשורה המרה, להתעניין בפחדים והחששות של החולות, ולהציע לחולות לצרף אנשים האמינים עליהן, גם אם אינם בני משפחה, לדיון אודות הטיפול. 134

130 תקצירי פוסטרים - SMART MEDICINE שימוש מושכל במשאבי בית החולים חטיב-עטאללה יסמין, ברגר גדעון, זלץ רונן, דולניקוב קטיה, יחיא עלי הקריה הרפואית רמב"ם רקע: בדיקות העזר חיוניות לתהליך הברור הרפואי אולם מהוות משאב מוגבל ויקר. מיזם Measurable,( Specific, )Agreed, Required, and Timely SMART MEDICINE עוסק בפיתוח והטמעה של קווים מנחים מוגדרים לשימוש מושכל בבדיקות עזר במטרה לשפר את איכות )בירור אפקטיבי, נקי ממצאים אקראיים ובדיקות חיוביות כוזבות(, יעילות )חיסכון בעלויות, זמן ועבודה( ובטיחות )מניעה של חשיפה לקרינה, חומרי ניגוד ופעולות מיותרות(. לאחר מכן, מתחיל תהליך חינוכי להטמעתם תוך ניטור ודיווח שוטף של פרמטרים מדידים כמשוב. מטרות: יצירת תרבות עבודה וחינוך לרפואה חכמה ומושכלת ע"י הגדרת קווים מנחים מדוייקים, ממוקדים ומבוססי ממצאים קלינים וספרות רפואית במטרה לשפר את היעילות והאיכות של תהליך האבחון הרפואי וניצול מיטבי ומדויק של משאבי בית החולים. שיטות: מדי חודש מתכנס פורום של רופאים בכירים מהאגף הפנימי לצורך דיון בנושא מסויים ברפואה פנימית, ניסוח קווים מנחים לשימוש בבדיקות עזר בנושא והפצם לסגל באמצעים שונים. בעבודה זו בדקנו את השפעת המלצות הפורום בחמישה נושאים, ע"י איסוף נתונים רטרוספקטיבי שבוצע תוך שימוש במאגרי המידע בקריה הרפואית רמב"ם. אבחון פקקת ורידים תסחיפית: בדיקת CTA חזה לאבחון תסחיף ריאתי ובדיקת USD לאבחון פקקת ורידים עמוקה בירור עלייה באנזימי כבד ע"י US כבד בדיקת דם ל- CRP בדיקת המוגלובין מסוכרר לקביעת איזון סוכרת בדיקת תפקודי תריס )TSH( בירור מעבדתי של אנמיה ממצאים: השימוש בבדיקות העזר מעלה פחת: השימוש ב- CTA חזה ובדיקת USD פחת מ- 34 ל- 26 ו- 63 ל- 54 בדיקות לחודש, בהתאמה; ירידה ב- 15% בבדיקת US כבד; ירידה בבדיקת המוגלובין מסוכרר ו- TSH, בדיקת CRP ללא הבדל סטטיסטי. נצפה בירור מעבדתי ממוקד לאנמיה עם ירידה של 20% בבדיקות דם לחומצה פולית, ויטמין B12 ופרופיל ברזל. מבחינה כלכלית, הירידה במספר בדיקות העזר באגף הפנימי התבטאה בחיסכון של 32,500 לחודש )390,000 לשנה(. מסקנות והמלצות: שימוש מושכל בבדיקות עזר ומשאבי בית חולים משפיע באופן ישיר על איכות ברפואה ויעילות בניהול תקציבים ומשאבים באופן חכם. 135

131 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות האם מאפייני הצוות ותמהיל המטופלים קשורים לתוצאי אשפוז? טונקיך אורלי, שדמי אפרת, זיסברג אנה אוניברסיטת חיפה רקע: ירידה תפקודית בקרב זקנים מאושפזים קשורה לעליה במשך אשפוז, בשיעור נפילות, אשפוזים חוזרים ותמותה. מגמת הזדקנות האוכלוסייה תורמת לכך שמרבית המאושפזים במחלקות הפנימיות הם זקנים ומציבות את הירידה התפקודית כאתגר להשגת תוצאי אשפוז טובים יותר. מאפייני התשתית הארגונית נמצאים בשימוש לצרכי תקנון וניטור תוצאים קליניים, בעיקר תחלואה ותמותה. טרם נבחן הקשר בין מאפיינים ארגוניים לבין ירידה תפקודית. מטרות: לבחון קשר בין תמהיל הצוות הסיעודי ומורכבות המטופלים לבין ירידה תפקודית בקרב זקנים המאושפזים במחלקות פנימיות. שיטות: מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מבוסס מידע משאלונים ורשומות בקרב 463 בני 70 ומעלה שאושפזו במחלקות הפנימיות. מאפייני תמהיל הצוות הסיעודי ששובצו בתקופת האשפוז של כל נבדק )שיעור האחיות המוסמכות, האקדמאיות, המועסקות במשרה מלאה וותק ממוצע( ומורכבות המטופלים שאושפזו בתקופת האשפוז של כל נבדק )אחוז ממוצע של מטופלים בעלי רמת תפקוד נמוכה במחלקה ואחוז ממוצע של מטופלים בעלי עומס תחלואה גבוה( נאספו מתוך רשומה רפואית ואדמיניסטרטיבית. נתוני תפקוד, גורמי סיכון אישיים בכניסה לאשפוז, תהליכי אשפוז ומשך אשפוז הוערכו באמצעות דיווח עצמי ומתוך רשומות רפואיות. נבדק מודל רגרסיה לוגיסטית לניבוי ירידה תפקודית באשפוז. ממצאים: בקרב 48.3% מהנבדקים נצפתה ירידה תפקודית באשפוז. נמצא קשר חיובי בין שיעור מטופלים בעלי רמת תפקוד נמוכה לבין מספר אנשי הצוות הסיעודי )0.001>p,)rp=0.203, וקשר חיובי בין שיעור מטופלים בעלי רמת תפקוד נמוכה לבין שיעור כוחות התגבור במחלקה )0.001>p.)rp=0.23, מבין מאפייני תמהיל הצוות ומורכבות המטופלים שנבדקו, רק אחוז ממוצע של מטופלים בעלי רמת תפקוד נמוכה נמצא כמנבא מובהק לירידה תפקודית של הנבדק באשפוז OR=1.60( )לעלייה של 10%(;,)CI= מעבר לגורמי הסיכון האישיים ומעבר לתהליכי האשפוז ומשכו. מסקנות והמלצות: רמת תפקוד של כלל המטופלים במחלקה נמצאה קשורה לירידה תפקודית של הנבדקים מעבר לגורמי סיכון ידועים. ההתאמה בין שיעור כוחות העזר והתגבור במחלקה לבין שיעור המטופלים בעלי רמת תפקוד נמוכה ככל הנראה משקפת את התאמת התמהיל לצרכי הטיפול במחלקה. מחקר נוסף דרוש לפיתוח גישות להתאמת תמהיל כוח-אדם סיעודי המבוססות על מאפייניהם התפקודיים של המאושפזים. 136

132 תקצירי פוסטרים ביטחון תזונתי, מצבי בריאות ותחלואה בקרב בני הגיל המבוגר בישראל: השלכות למדיניות קידום בריאות 2 טור-סיני אביעד, 1 כרדאי להב 1. המכללה האקדמית עמק יזרעאל 2. האוניברסיטה העברית רקע: הזכות לביטחון תזונתי היא חלק מהזכות לקיום מינימאלי בכבוד. ההשלכות הבריאותיות של אי-ביטחון תזונתי עשויות להיות קשורות לתחלואת האנשים, יכולתם הקוגניטיבית ומידת השתתפותם בפעילות החברתית. קיים חסך מדעי בשאלת אי-הביטחון התזונתי בקרב אנשים מבוגרים. מטרות: ללמוד על מידת אי-הביטחון התזונתי בקרב אנשים מבוגרים בישראל, וללמוד את מארג הגורמים המנבאים אי- ביטחון תזונתי בקרבם, לפי מגוון מאפיינים בריאותיים, כלכליים וחברתיים. שיטות: ניתוח משני של נתונים מסקר - SHARE ישראל, אשר נערך במרוצת שנת 2013 בקרב 1407 מרואיינים. נערכו ניתוחים סטטיסטיים באמצעות רגרסיות מולטינומיאליות ולוגיסטיות לניבוי הגורמים המנבאים אי-ביטחון תזונתי, תוך אפיון סוג החסך התזונתי ומידת חומרתו. ממצאים: 30% מהגברים ו- 36% מהנשים דיווחו שנוהגים לצרוך בשר או עוף לכל היותר שלוש פעמים בשבוע; 21% מהגברים ו- 11% מהנשים דיווחו שנוהגים לצרוך ירקות או פירות לכל היותר שלוש פעמים בשבוע. הסבירות שמשק הבית לא יוכל להרשות לעצמו מסיבות כלכליות לצרוך בשר/ירקות או פירות לפחות שלוש פעמים בשבוע עולה בקרב משקי בית בהן נשים חיות לבדן, בקרב משקי בית מבוגרים יותר ופחות בריאים, בהיעדר גישה לשירותים שכונתיים וכאשר יש יותר ילדים במשק הבית. עלייה בשיעור ההוצאה על שירותי בריאות מתוך סך ההכנסה, כמו גם הרעה בתפיסה הסובייקטיבית של יכולת המסוגלות הכלכלית מגבירים את הסבירות שמשק הבית לא יוכל להרשות לעצמו לצרוך בשר ו/או פירות וירקות יותר מ- 3 פעמים בשבוע. מסקנות והמלצות: הגורמים המנבאים מצביעים על פערים חברתיים-כלכליים באי-הביטחון התזונתי אשר אינם מוסברים לחלוטין ע"י גורמים דמוגרפיים. נגישות לשירותים שכונתיים, מסוגלות כלכלית, מצב בריאות והיקף ההוצאה על שירותי בריאות הינם גורמים חשובים להפחתת אי-ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסיית המבוגרים בישראל. השלכות הממצאים למדיניות הפחתת אי-ביטחון תזונתי מצביעות על חשיבות צמצום ההדרה החברתית, חשיבות הבטחת טיפול וביטחון סוציאלי, הבטחת ביטחון הכלכלי, וחשיבות תכניות קידום בריאות בקרב מבוגרים במערכת הבריאות. יש להתמקד בתכניות להרחבת סל השירותים השכונתיים העומדים לרשות מבוגרים, תכניות להגדלת ההכנסה הפנויה העומדת לרשותם, כמו גם תכניות להפחתת נטל ההוצאה על שירותי בריאות אותו נדרשים לשלם המבוגרים - על מנת לשמר ולקדם את ביטחונם התזונתי. 137

133 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מימון מהכיס על טיפולים רפואיים בקרב בני הגיל המבוגר בישראל טור-סיני אביעד המכללה האקדמית עמק יזרעאל רקע: כנס ים-המלח למדיניות הבריאות בישראל )2011( קבע כי תמהיל המימון הפרטי הנוכחי אינו עומד בקנה אחד עם עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכי יש לצמצם את המגמה של העלייה במימון הפרטי של ההוצאות לבריאות וסיעוד של הקשישים ולצמצם את המימון הפרטי. מטרות: המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו בישראל שבא לזהות את הגורמים המנבאים מימון מהכיס של טיפולים רפואיים בקרב האוכלוסייה המבוגרת וללמוד מהם הגורמים המנבאים מימון מהכיס לשירותי בריאות אצל קבוצה זו. מטרות המחקר הן לאפיין את שירותי הבריאות הממומנים מהכיס ע"י האוכלוסייה המבוגרת; לאפיין את המבוגרים שמימנו מהכיס עבור טיפולים רפואיים ולזהות שינויים לאורך השנים, ולזהות גורמים המנבאים מימון מהכיס לשירותי בריאות בקרב אנשים מבוגרים. שיטות: המחקר מתבסס על שימוש במאגר הנתונים של סקר SHARE -ישראל, ומתייחס למידע הקיים בשני גלי החקירה הראשונים בישראל. מתוכו ניתן ללמוד על מאפייני המדווחים כי מימנו מכיסם עבור טיפולים רפואיים. ממצאים: רוב מכריע מקרב המבוגרים המקבלים שירותי בריאות נדרשו להוציא מכיסם לצורך קבלת השירות, וגילם הממוצע עמד על 67 שנים. בעלות על ביטוח בריאות משלים, מצב בריאות ושינויים בו, וכמוהם מקורות כלכליים נמצאו כבעלי העוצמה הרבה ביותר על ההסתברות למימון מהכיס. מוטיב התמיכה הפיננסית והתמיכה החברתית אותה מקבל ומעניק האדם המבוגר לסביבתו הקרובה, מגדילים את ההסתברות להוצאה מהכיס של שירותי בריאות בקרב מבוגרים. ההחלטה האם להוציא מהכיס על שירותי בריאות בגיל המבוגר נמצאה תלויה חיובית בגיל, אולם תלויה שלילית ברמת ההשכלה. ההסתברות להוציא מהכיס אינה אחידה בקרב יהודים וערבים כמו גם בקרב יהודים ותיקים כמול עולים חדשים מבריה"מ לשעבר. מסקנות והמלצות: שיעור ההוצאה מהכיס לשירותי בריאות מכלל ההכנסה השנתית של משקי הבית המבוגרים נמצא במגמת עליה. מימון שירותי בריאות מבוגרים בישראל מתאפיין באי-שוויון, כמו גם שהמוטיבים הכלכליים מתבררים כבעלי תפקיד מרכזי בשאלת יציבות ההוצאה מהכיס על שירותי בריאות לאורך זמן. יש לדאוג להגברת מודעות מערכת הבריאות לפרופיל המבוגרים הנדרשים להוציא מכיסם, כמו גם לבחון חלופות להגנה מימונית בקרב האוכלוסייה המבוגרת, לצורך צמצום אי השוויון בבריאות בישראל. 138

134 תקצירי פוסטרים שחיקה בקרב ציוותי בריאות - סקר עמדות בקרב מובילים להתנעת תכנית התערבות לאומית 2 טל ארנה, 1 ארבל שגית, 2 מדמון-קיוויתי ורד, 2 גרינבאום איילת, 2 בן יוסף נדב 1. מרכז רפואי אסף הרופא 2. משרד הבריאות רקע: שחיקה בקרב ציוותי בריאות היא תהליך המתעצם עם העליה בעומס הפיסי והקוגניטיבי בקרב כלל העובדים. היא גוברת בקרב המתמודדים עם חולי ומוות בעיקר לאור העדר תמיכה מתאימה, ובקרב אלו החשופים לגורמים המגבירים שחיקה: עבודה במשמרות, עייפות, תפיסת לחץ, שגרת שעמום, קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות וחשש מטעות. במערכות בריאות בכל העולם מחפשים פתרון לשחיקת עובדים כדי לשמר את איכות העבודה ולהגדיל את יעילות המערכת. משרד הבריאות הקים כח-משימה המורכב ממנהלים, אנשי משאבי-אנוש, נציגי בתי-חולים וקופות חולים )רופאים, אחיות, מקצועות הבריאות ומינהל( כועדת היגוי לנושא. מטרות: לשקף תמונת מצב לאומית, לזהות ולמפות גורמים משפיעים, מרכיבים בולטים, אוכלוסיות יעד ודרכי התערבות לקידום תכנית ברמה הלאומית והארגונית לצמצום שחיקה במערכת הבריאות. שיטות: סקר אינטרנטי שכלל 20 מימדי-שחיקה ותוספת מלל חופשי הופץ לחברי ועדת ההיגוי. ממצאים: 22 משיבי הסקר דרגו כגורם-שחיקה עיקרי "עומס מטופלים /משימות". )22% לגבי רופאים, 37% לאחיות, 20% לעובדי מקצועות-הבריאות, 20% למינהל-ומשק(. גורמי שחיקה נוספים לגבי רופאים היו: התמודדות בחולי ומוות )13%( העדר תמיכה )11%(, ושעות עבודה ארוכות לאורך שנים )11%(. גורמי שחיקה נוספים לגבי אחיות היו התמודדות בחולי ומוות )11%( וקושי בעבודה בצוות )11%(. כגורם השחיקה העיקרי במקצועות-הבריאות דורג העדר תמיכה )24%(. שכר דורג כגורם שחיקה משמעותי לגבי מקצועות-הבריאות )18%( ועובדי מינהל-ומשק )20%(. המלל החופשי עובד גם הוא להשלמת הממצאים. מסקנות: בחירת ועדת היגוי רב-מימדית שתשקף מיגוון מקצועות, רמות ותק, תחומי-עיסוק ומקומות עבודה )בתי-חולים, קהילה(, והצפת סוגיות בצוות רב-תחומי, יכולים להניב הסתכלות רחבה ומעמיקה על קבוצות עניין ונקודות תורפה קריטיות במערכת, ולכוון בחירת מהלכי התערבות בתעדוף מושכל. המלצות: בחינה וניתוח מדויק של מרכיבי השחיקה מהווה בסיס לגיבוש תכנית לאומית למניעת שחיקה בקרב עובדי בריאות מכל הרבדים. מיקוד בהיבטים עתירי עומס יכול לקדם התערבות יעילה לפתרון מעמיק ויסודי לאורך זמן. 139

135 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות אימוץ טכנולוגיות חדשות במיתאר בית חולים - סקר עמדות בקרב מנהלים רפואיים 2 טל ארנה, 1 טל ענבל 1. מרכז רפואי אסף הרופא 2. אוניברסיטת תל-אביב רקע: במיתאר בית חולים מתודולוגית הערכת טכנולוגיות רפואיות כוללת הערכת הבטיחות, התועלת והעלות לצד היבטים נוספים: מיומנויות אנשי המקצוע, עומס התחלואה ותמהיל המטופלים, התחשבות בתשתיות, סביבה תחרותית, וקידום חדשנות כחלק ממיתוג מקצועי. השאיפה לטיפול איכותי ושירות מיטבי מחד-גיסא, ואילוצי תקציב מאידך גיסא, מנתבים את החלטות המנהלים הרפואיים לתעדף פיתוח, מחקר והטמעה של טכנולוגיות נבחרות בתחומים המובילים בבית החולים תוך טיפוח מוקדי מצויינות קלינית. מטרות: לבחון עמדות מנהלים כלפי מרכיבים בקבלת החלטות על אימוץ טכנולוגיה חדשה בבית-חולים, ולהבין מהם המדדים שמשפיעים על תהליך התעדוף. שיטות: סקר בקרב 35 מנהלים מ- 8 מרכזים רפואיים: מנהלי מחלקה/ סגנים ואחיות אחראיות. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה שכלל 5 תחומים: הערכת יעילות קלינית, סיכון, תועלת, תרומת 'שחקנים' ודרוג השיקולים לאימוץ. ממצאים: המדדים שדורגו ע"י המנהלים בחשיבות הגבוהה ביותר היו קליניים: תרומה להצלת חיים )דורגה כ'חיונית' ע"י 89% מהנשאלים( ולשיפור איכות-חיים )77%(. מדדי שיפור תפעולי דורגו כ'חשובים' כדלקמן: הגדלת התועלת לבית- החולים )71%(, עלות התחזוקה )54%(, השקעה בתשתית )49%(, שיפור בעבודת צוות )43%(. תרומת הטכנולוגיה לשיפור שירות דורגה 'חשוב' ע"י 66% מהמשיבים, וחשיבותה למוניטין ע"י 40%. בדרוג ה'שחקנים' המשפיעים על אימוץ הטכנולוגיה היתה עדיפות לצוות הקליני: 83% דרגו את הרופאים כחיוניים, ו- 63% את הצוות הסיעודי. רק כשליש מהנסקרים העריכו את תרומת מהנדסים, כלכלנים, חוקרים ומידענים כחיונית לקבלת החלטה. כשליש מהמשיבים סברו שחשוב מאד שחולים יהיו מעורבים בהחלטה על אימוץ הטכנולוגיה, וכרבע סברו שחשובה מאד מעורבות הציבור הרחב. נמצאו הבדלים מובהקים בין המשיבים בתלות בעיסוק, בוותק, במיגדר ובמקום העבודה. מסקנות והמלצות: בהעדר "סל שירותים" מחייב לבתי חולים, אימוץ טכנולוגיות חדשות מהווה אתגר מיוחד. אילוצי התקציב והתכנון המתעצמים מחייבים מציאת מנגנון יעיל. ניתוח עמדות מנהלים ב'דרג השטח' יכול להגדיל תובנות לגבי שיקולים לאימוץ טכנולוגיות. מעבר לחשיבות התועלת הקלינית, הודגמה חשיבות מדדים חברתיים, איכות השירות, ופתיחות למעורבות חולים והציבור באימוץ טכנולוגיות רפואיות בבית-חולים. הגדלת המדגם והרחבת הסקר לבעלי-עניין נוספים )כלכלנים, מהנדסים, מנהלים לוגיסטיים( יכולה להשלים את התמונה. 140

136 תקצירי פוסטרים תמונת מצב: הרגלי בריאות, עמדות ביחס לאורח חיים בריא וחשיפה לפעולות קידום בריאות - שנתיים להפעלת תוכנית "نحمي - לשמור" בעיר נצרת 3 טמיר אורלי, 1 כהן-יוגב תמר, 2 פורמן-אסף שרון, 2 עאסי נאסים, 2 שחאדה נעים 1. מכון גרטנר 2. קרן די-קיור 3. הקריה הרפואית רמב"ם רקע: מספר החולים בסוכרת נמצא בעלייה מתמדת. שיעור חולי הסוכרת בקרב האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל כפול משיעורם בקרב יהודים: 12% לעומת 6.2%. נוסף על כך, גם שיעור התמותה ממחלת הסוכרת כפול בקרב האוכלוסייה הערבית. בשנת 2014 החלה לפעול בעיר נצרת תוכנית "نحمي - לשמור" )אורח חיים בריא למניעת מחלת הסוכרת(, שמטרתה להעלות את המודעות למחלת הסוכרת ולדרכים למניעתה בקרב אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח את המחלה. התוכנית מיושמת בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית, משרד הבריאות, משרד החינוך, קופות החולים, אנשי דת, מועדוני נשים, בתי חולים, מאפיות, מסעדות ובתי קפה. מטרות: לאחר כשנתיים בהן פעלה התוכנית בעיר נערך סקר בקרב מדגם של האוכלוסייה בעיר על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית וממוקדת לגבי הרגלי אורח החיים של האוכלוסייה בעיר והחשיפה לתוכנית. שיטות: סקר טלפוני בשפה הערבית בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בנצרת. הדגימה התבצעה מתוך מאגר של משרד הפנים. ממצאים: שיעור ההיענות לסקר עמד על 34%, ובסך הכול בוצעו 303 ראיונות. רוב המשתתפים תופסים עצמם כמקפידים על תזונה בריאה או מעוניינים לעבור לתזונה כזו. מעל מחצית ציינו כי הם מבצעים פעילות גופנית )33% באופן קבוע ו 24% באופן מזדמן(. הסיבות העיקריות לחוסר פעילות גופנית היו חוסר זמן, עייפות, מוגבלות פיזית, עצלנות וגיל מבוגר. כרבע מהמשתתפים בסקר ענו כי הם מעשנים, מתוכם, 40% מעוניינים להפסיק לעשן. רוב המשתתפים בסקר העידו כי נחשפו לפרסומים בנושא אורח חיים בריא ולתוכניות בריאות בנצרת, במיוחד במדיה הדיגיטלית. כ- 70% ציינו שהם מעוניינים בפעילויות בריאות נוספות. מסקנות והמלצות: לתכנית הייתה חשיפה רבה בקרב האוכלוסייה בנצרת, במיוחד במדיה הדיגיטלית ובטלוויזיה, ועל כן אמצעי תקשורת אלה יכולים לשמש ככלים משמעותיים לקידום בריאות. יש ביקוש לפעילויות נוספות הקשורות לבריאות בעיר. בשל האחוז הגבוה של המעוניינים להפסיק לעשן, יש לבחון את המסגרות לתמיכה בהפסקת עישון בעיר ולשקול מאמצים נוספים בנושא. אחד החסמים שעלה לפעילות גופנית הוא גיל מבוגר. כיוון שזהו קהל יעד חשוב לפעילות גופנית, יש לבדוק ובמידת הצורך להעשיר את המסגרות לפעילות בעיר לאוכלוסייה זו. 141

137 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות שיפור משמעותי באיכות וזמינות תוצאות לזיהוי זיהום פטרייתי ביישום שיטה מולקולרית השוואת שיטות זיהוי פטריות מסוג דרמטופיטים בין תרבית ל- PCR Multiplex Real-Time טרייגרמן אורית, אזולאי רויטל, פלשר קטיה, פרחגרוד ג'ורג' מאוחדת רקע: זיהומים פטרייתים נפוצים בכל העולם ובכל שכבות הגיל. ידועים כ- 150 גורמים למחלות באדם. דרמטופיטים גורמים לפטרת העור ע"י כך שהם ניזונים משכבת העור העליונה הנקראת קרטין והורסים אותה. שיטת הזיהוי הקלסית לפטריות מסוג דרמטופיטים מבוססות על מיקרוסקופיה ותרבית מקשקשים מעור וציפורניים, הדורשות עבודה רבה שנמשכת זמן רב, עד חודש ימים. מטרות: בעבודה הזו מוצגת השוואת שיטות לזיהוי פטריות מסוג דרמטופיטים בין תרבית לבין השיטה המולקולרית המקצרת את התהליך ליום אחד בלבד. שיטות: במהלך חודש מרץ 2016 נערכה השוואה בין שיטת תרבית המסורתית לבין שיטה המולקולרית במעבדה המרכזית לוד. הושוו 200 דגימות קשקשים וציפורניים לבדיקת הימצאות פטריות מסוג דרמטופיטים ב- 200 דגימות קשקשים וציפורניים בין תרבית לבין השיטה המולקולרית במעבדת לוד של מאוחדת. PCR Multiplex Real-Time שיטה מולקולרית אשר מאפשרת גילוי בו זמנית של 7 דרמטופיטים שונים: T. rubrum,t. tonsurans,t. violaceum,m. gypseum, E. floccosum, M. canis,t. mentagrophytes ממצאים: בשיטה מולקולרית אחוז הימצאות דרמטופיטים עומד על 59%, גבוה יותר לעומת תרבית וזמן מתן תשובה מתקצר עד יום עבודה בלבד, לעומת 20 ימי עבודה בתרבית. מסקנות והמלצות: 1. תוצאות שהתקבלו בשיטה מולקולרית היו מדויקות ורגישות יותר בהשוואה לשיטה הקלאסית של תרבית. 14 % מהדגימות לא זוהה דרמטופיט במעבדה בעוד שה- PCR הראה תשובה חיובית. 2. זמן זיהוי ומתן תוצאות לנבדק עבור פטריות התקצר משמעותית, יום עבודה, לעומת 20 ימי עבודה בשיטה הקלאסית של תרבית. 3. השיטה החדשה חסכה עבודה ידנית )מספור, זריעה(. 4. השיטה החדשה בטיחותית לעובד - פחות חשיפה אישית לפתוגנים. 142

138 תקצירי פוסטרים אלימות בבתי חולים - מבט בין-תרבותי 4 טרייסטר דורית, 1 שפירא חן, 2 רפאלי ענת, 3 אייזנמן ארי 1. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2. מרכז רפואי כרמל 3. הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 4. המרכז הרפואי לגליל רקע: עובדים רבים בבתי חולים נאלצים להתמודד עם אלימות ברמה יומיומית. לאלימות השלכות אישיות וארגוניות. היא גורמת לפגיעות פיזיות ומנטאליות, פוגעת ביעילות העבודה וגורמת להחסרת ימי עבודה, ותחלופת עובדים. הנזק הכלכלי הישיר של תקיפת רופא הוערך בארה"ב בכ- 100,000$ למקרה. הנזק המצטבר גבוה אף יותר )רכס, 2006(. נתונים אלו מציגים בעיה כלכלית, רפואית ואנושית חמורה הדורשת טיפול. בעקבות השונות הבין-תרבותית בארץ, חשוב לבחון כיצד מאפיינים תרבותיים משפיעים על תחושת האפליה של מטופלים ועל התנהגותם האלימה. אנשים מרקעים שונים תופסים נסיבות שונות כמפלות אותם לרעה וכמעליבות. העלבון מעלה את הסיכוי לאלימות כלפי הצוות, אשר לה השלכות על צוות בית החולים ועל המטופלים עצמם. המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין רקע תרבותי ותחושת אפליה, ואת ההיבטים התרבותיים הגורמים לאלימות של מטופלים כלפי צוות בבתי חולים בכלל ובמחלקות לרפואה דחופה בפרט. מטרות: הבנת השורשים התרבותיים של תחושת האפליה והעלבון הגורמים לאלימות של מטופלים. מציאת דרכים להורדת תדירות וחומרת מקרי האלימות. שיטות: המחקר נערך במחלקות לרפואה דחופה של שני בית חולים גדולים בישראל כמחקר בין-תרבותי המשווה מטופלים בישראל מתרבויות שונות. ההשוואה מסייעת בהבנת השורשים התרבותיים של הבעיה ובכך מציעה שיטות לפתרונה. איסוף הנתונים נערך ע"י תצפיות, ראיונות, שאלונים למטופלים,למלווים, ולאנשי צוות. כל כלי המחקר תורגמו מאנגלית לעברית, ערבית ורוסית. ניתוח נתונים באמצעות רגרסיה מרובה ומודלי.PROCESS ממצאים: אנשים מקבוצות תרבות שונות בארץ נעלבים ומרגישים מופלים בעקבות אירועים שונים, ומגיבים באלימות בהתאם לנסיבות שהעליבו אותם. אין קבוצת תרבות אחת אלימה יותר באופן מובהק מקבוצות אחרות בארץ, כל קבוצה נעלבת מאירועים שונים ומגיבה בהתאם, מתוך עלבון. מסקנות והמלצות: על מנת להוריד את האלימות שנובעת מעלבון הקשור לתחושת אפליה ופגיעה בערכי תרבות חשוב להבין אילו ערכים חשובים לכל קבוצת תרבות ולנטרל את האירועים המעליבים קבוצות מסוימות. ניתן לנטרל את האירועים על ידי הימנעות מהם, במידת האפשר, או הסבר ההיגיון והאחידות בחוקי המלר"ד לגבי כל המטופלים והמלווים. כך נעלמת תחושת האפליה והמטופלים מרגישים שהטיפול בהם הוגן ואחיד. בהתאם, יורדת רמת האלימות. 143

139 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תוכנית התערבות לשיפור שביעות רצון מתהליך טרום הניתוח בכירורגית ילדים יהודאי מרים המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר רקע: מרפאה טרום ניתוחית מאגדת בתוכה מטופלים רבים המיועדים לניתוח, ומספקת את הרושם הראשוני למטופל ומשפחתו. המרפאה מאפשרת היכרות של המטופל עם צוות רב מקצועי שיהיה שותף בניתוחו ומספקת מידע אודות התהליך אותו הולך לעבור בשלב הפרה והפוסט ניתוחי. בשיבא קבלת מטופלים בילדים לטרום ניתוח מתבצע במחלקה כיכרוגית ילדים. ילדים המיועדים לניתוח מוזמנים למחלקה ובה מתבצע תהליך המפורט לעיל. יום זה הינו ארוך, קשה ומתיש. לעיתים המשפחה נאלצת לבלות כחצי יום במחלקה עד השלמת התהליך. למרות כך חשיבות רבה לשביעות רצון מירבית מהליך זה. חוויה חיובית של המטופל מההליך הינה קריטית ומשפיעה על המשך תפיסת המטופל את שהייתו בבית החולים. מטרות: העלאת שביעות רצון הילדים ומשפחותיהם מתהליך הטרום ניתוח בכירורגית ילדים בשיבא. שיטות: המחקר בדק את רמת שביעות הרצון מתהליך הטרום ניתוח לפני ואחרי התערבות. אוכלוסיית המחקר - ילדים ובני משפחותיהם לפני ניתוח. כלי המחקר הינו שאלון אנונימי הבודק את שביעות רצון המטופלים מתהליך טרום ניתוח )שאלות סולם 1-5 ושאלות פתוחות(: השאלונים חולקו להורים ביום בו התקבלו לאשפוז במחלקה לצורך ניתוח )מספר ימים לאחר הטרום ניתוח(. השאלונים חולקו להורים ולאחר מילוי הוחזרו באופן אנונימי למעטפה לבנה. ממצאים: מתוך השאלונים שמולאו לפני תהליך ההתערבות ניתן לראות כי הקושי הגדול של ההורים נבע מזמני המתנה, שהייה ארוכה ואי בהירות של דפי המידע. לאור התוצאות נבנתה תוכנית התערבות, שכללה כתיבת דפי מידע חדשים, עבודה על תנאי שהייה נוחים יותר ותעסוקה לילדים בעת שהותם בטרום ניתוח. בחודש זה מסתיים שלב איסוף השאלונים לאחר תוכנית ההתערבות. מסקנות והמלצות: שיפור שביעות הרצון מתהליך הטרום ניתוח הינו דבר חשוב ביותר המשליך על המשך האשפוז. שביעות רצון המטופל משמעותית ומשפיעה על הילד ומשפחתו אך גם על הצוות הרפואי והסיעודי. הפרויקט יצר שינוי במחלקה, אך עדיין ישנו מקום לשיפור.כעת נבנית מחלקה כירורגית חדשה ובה הושקעה מחשבה רבה על הטרום ניתוח במחלקה ושיפור תנאיי השהייה. המלצות: ביצוע מחקר במרפאות מבוגרים לבדיקת שביעות הרצון מתהליך הטרום ניתוח ולאחר התערבות בדיקת השפעה על המשך האשפוז. 144

140 תקצירי פוסטרים ניהול רצף הטיפול התזונתי לאורך שרשרת המזון בבית החולים יונה אורית, אנדוולט רונית משרד הבריאות רקע: רצף הטיפול בין מערך מזון למחלקות האשפוז לוקה בחסר ונתקל בקשיים רבים. בחלק גדול של המקרים החולים לא מקבלים את המזון האופטימאלי עבורם בהתאם למצבם הרפואי ולהנחיות הרפואיות והתזונתיות הניתנות במחלקה. מטרות: 1. להבטיח הגשה של מזון מותאם באופן אישי לכל חולה, על פי מצבו הרפואי והתזונתי. 2. להקפיד על בטיחות המזון לאורך כל השרשרת שהמזון עובר: החל מפיקוח ובקרה על חומרי הגלם טרם רכישתם, תנאי אחסון, ייצור, מתכונים סטנדרטיים, וכלה בהגשה וצריכה. שיטות: 1. נבנה תיאור עיסוק חדש בשם: מרכז/ת בכיר/ה פיקוח, תזונה ומזון בבתי חולים, שאושר ע"י נציבות שרות המדינה ביוזמת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות. 2. התקיימה הכשרה מקצועית ייעודית לתפקיד זה, המהווה תנאי הכרחי למילוי ואיוש התפקיד. 3. נעשה אפיון של ממשק ממוחשב בין מחלקות אשפוז לבין מערך מזון לניהול המזון בהתאם לאבחון תזונת החולה, כולל סוגים וגודל מנות, המוביל לצמצום בזריקת מזון. ממצאים: 1. החולים מקבלים את המזון שהם זקוקים לו בהתאם למצבם הרפואי והתזונתי. 2. ביצוע בקרה על תהליך הכנת המזון, בדיקת רכיבים וערכים תזונתיים של כל סוגי התפריטים והמתכונים, כולל תיעוד ואישור ביצועם בכתב. 3. הערכת צריכת המזון ע"י מבחנים מדידים. 4. צמצום בזבוז וזריקת מזון. 5/ זיהוי והתרעה על תנאים הקובעים את בטיחותו של המזון, כולל זיהוי נקודות קריטיות להתהוות של זיהום והעברתו דרך המזון Foodborne(.)illness מסקנות והמלצות: ניהול הבקרה על שרשרת המזון ע"י תזונאי מחבר ומקשר בין הצרכים הרפואיים והתזונתיים של המאושפזים לבין המזון הדרוש להם ויוצרת את רצף הטיפול ההכרחי. תפקיד זה מאפשר תרגום של ההנחיות הרפואיות והתזונתיות להכנת מזון במטבח, עד להגשתו לחולה. בכל אחד משלבי התהליך, הדיאטן יכול להוות גורם מזהה, מתריע וקורא לגורמים הרלבנטיים בכל הקשור למניעת זיהומים ולבטיחות מזון. לפיכך, חשוב והכרחי שלכל מוסד רפואי יהיה דיאטן בתפקיד מפקח תזונה ומזון. 145

141 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מנבאים של תחושת רווחה בקרב חולי סרטן סופניים ומטפליהם העיקריים יוסף סלע נילי, כרמל שרה, בכנר יעקב אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: איכות חיים הפכה למטרה חשובה בטיפול רפואי במדינות מפותחות. על כן נראה כי דווקא במחלה סופנית, שבה גם החולה וגם מטפלו העיקרי חווים אובדן, סבל, פרידה והתמודדויות עם שינויים חשוב לחוקרים להכיר לעומק את תחושותיהם ואת תפיסותיהם בנוגע לרווחתם. זאת כדי להבין כיצד הם מתמודדים עם מחלה סופנית, ולהתוות מדיניות מתאימה שתסייע להם לחיות חיים איכותיים יותר. מטרות: מטרת המחקר לבחון מודל ייחודי להסבר השפעתן של ארבע קבוצות משתנים - משתנים סוציו-דמוגרפים, משתנים הקשורים ביחסים שבין החולה למטפל העיקרי, משתנים פסיכו-חברתיים ומשתנים הקשורים בסיטואציה הטיפולית ובמחלה על תחושת הרווחה של החולה הסופני ומטפלו העיקרי. שיטות: המדגם מנה 120 צמדי חולה סרטן סופני ומטפלו העיקרי המטופלים ביחידות לטיפול בית של שירותי בריאות כללית. ככלי המחקר שימש שאלון רב ברירתי שהורכב ממספר כלים מתוקפים ומהימנים המוכרים בספרות. הראיונות נערכו בבתי המטופלים. ממצאים: גילם הממוצע של החולים 73.8 שנים )ס"ת 10.1(, רובם 68 נשים )57%(. לשלשה משתנים תרומה ייחודית מובהקת להסבר תחושת הרווחה של החולה לפי סדר תרומתם- מסוגלות עצמית )0.50 =β(, תמיכה חברתית )0.22 =β(, ורמת תפקוד )0.18=β(. מודל המחקר הסביר אחוז גבוה )80% ) מהשונות המוסברת של תחושת הרווחה של החולה. גילם הממוצע של המטפלים 58 שנים )ס"ת 12.97(, רובם 70 נשים )59%(. לארבעה משתנים תרומה מובהקת להסבר תחושת הרווחה של המטפל לפי סדר תרומתם - תמיכה חברתית )0.42=β(, מסוגלות עצמית )0.37 =β(, מצב תעסוקתי )עובד, 0.15=β(, רוחניות )0.13=β(. מודל המחקר הסביר אחוז גבוה )81%( מהשונות המוסברת של תחושת הרווחה של המטפל. מסקנות והמלצות: יכולתם של חלק ממשתני החולה ומשתני המחלה להסביר את תחושת הרווחה של חולי הסרטן הסופניים ושל חלק ממשתני המטפל והמשתנים הסוציו-דמוגרפים להסביר את תחושת הרווחה של המטפלים העיקריים, תורמים להבנה טובה ומקיפה יותר של הגורמים הקשורים לתחושה זו. יש לאמוד את תחושת הרווחה של החולה הסופני ושל מטפלו העיקרי ולפתח אסטרטגיות ותוכניות התערבות בכדי להגבירה על מנת לאפשר לחולה ולמטפל את איכות החיים המקסימלית האפשרית במצבם. 146

142 תקצירי פוסטרים יש דברים כאלה? קבוצת גמילה מעישון לנשים מוסלמיות בבאקה אל גרביה יחיא אמירה, גנאיים זכי, אבו מוך סייף, אשקר ג'לאל, עתאמנה אריג מאוחדת רקע: אין היום ויכוח על כך שעישון טבק מזיק באופן משמעותי לבריאות. מדו"ח שר הבריאות 2016 שיעור העישון כפול בקרב גברים ערבים )43.9%( לעומת יהודים )22.1%(. לעומת זאת, רק 6.7% מנשים ערביות מדווחות על עישון לעומת 15% מנשים יהודיות. הפער בקרב נשים נובע מהבדלים תרבותיים, מאחר ובחברה הערבית עישון בקרב נשים אינו מקובל חברתית. נשים באוכלוסייה הערבית נוטות להסתיר את היותן מעשנות ונמנעות מלחשוף עצמן גם מול הצוות הרפואי. ההסתרה מקשה על גיוס נשים להתערבויות לגמילה מעישון. לא נמצאו בספרות פרסומים על גמילה מעישון בקרב נשים מוסלמיות. במרפאה בבאקה אל גרביה כ- 4,000 מבוטחים, מתוכם כ- 700 נשים בנות במרפאה שלושה רופאים ראשוניים: שניים עצמאים ואחד שכיר. הרופאים וצוות המרפאה מאד מודעים לחשיבות גיוס מטופליהם לגמילה מעישון ופועלים באופן פרואקטיבי למטרה זו. מטרות: גיוס והפעלת קבוצת גמילה מעישון בקרב נשים מוסלמיות מעשנות בישוב באקה אל גרביה. שיטות: במהלך בוצע גיוס פרואקטיבי של נשים במרפאה לקבוצת גמילה מעישון ע"י כל אנשי הצוות; רופאים, אחיות, עו"ס ומזכירות. הגיוס התבצע בצורה עקבית ורגישה, תוך שמירה קפדנית על חסיון בכדי לא לפגוע במעמדן המשפחתי והחברתי של הנשים. בתחילת 2016, לאחר מאמצים רבים, נפתחה קבוצה בת 8 מפגשים ל- 9 נשים. מנחת הקבוצה הייתה עו"ס בעלת ניסיון רב בהנחית קבוצות גמילה. ממצאים: רוב הנשים בקבוצה דיווחו על תחילת עישון לאחר נישואיהן, בעידוד הבעל. מחצית הנשים דיווחו על עישון במהלך ההיריון. ההתמכרות הרגשית הייתה משמעותית ביותר בהשוואה לקבוצות גברים. מתוך 9 המשתתפות, סיימו 7 את הקבוצה. 5 משתתפות נגמלו מעישון בתום הקבוצה. שתי נשים המשיכו לקחת תרופות למשך 6 חודשים כמומלץ למצבים בהם קיים קושי להישאר גמולים. יש לציין שבאופן כללי רוב המשתתפים בקבוצות במאוחדת אינם מרגישים צורך להמשיך בטיפול מעבר ל- 3 חודשים. מסקנות והמלצות: עבודה זו מוכיחה כי צריך וניתן לקיים קבוצות גמילה מעישון לנשים מוסלמיות למרות הקושי בגיוס המשתתפות. חשוב ביותר לקיים שיחות מקדימות במהלך הגיוס בכדי למנוע מצבים מביכים חברתית בתוך הקבוצה לאור החסם התרבותי. 147

143 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות השפעת שחרור מוקדם למלונית על מיומנויות הטיפול העצמי וידע של היולדת יעקב גלה, גכט אילונה בה"ח "ליס" ליולדות רקע: הדרכת מטופלים מספקת למטופל מידע אשר עוזר לו לקדם את בריאותו.. בשנים האחרונות גוברת הנטייה לשחרור מוקדם של היולדת מאשפוז. מגמה זו נובעת מרצון לחסוך במשאבים המוגבלים של מערכת הבריאות, אך גם מרצון של המשפחה לקצר את משך האשפוז לאחר לידה על מנת לחזור ולהתאחד עם הסביבה הטבעית מהר כל האפשר. בגלל קיצור שהיה במחלקת יולדות, נשים לא מקבלות מספיק מידע וניסיון הדרוש כדי לטפל בעצמן ובתינוקן. מטרות: לחקור האם שחרור מוקדם למלונית כ שעות לאחר לידה משפיע על מיומנויות הטיפול העצמי וידע של היולדת. שיטות: במחקר השתתפו 61 יולדות אשר היו מאושפזות במחלקה לאחר לידה רגילה ראשונה וחולקו לשתי קבוצות. בקבוצת ביקורת נכללו 32 יולדות שנשארו באשפוז כמקובל במוסדנו למשך כ- 48 שעות. בקבוצת ניסוי נכללו 26 יולדות שעברו למלונית לאחר 12 שעות. היולדות קיבלו הדרכה פרטנית למשכב לידה במהלך שהותם במחלקה, בתום ההדרכה מילאו שאלון. כל היולדות ענו כחודש לאחר לידה על אותו שאלון דרך הטלפון. עיבוד נתונים נעשה ע"י.SPSS ממצאים: בניגוד להשערות של המחקר נמצא שיולדות שהיו מאושפזות במחלקה זמן קצר יותר 12-8 שעות התמודדו יותר טוב בטיפול בתינוק ובטיפול בעצמן מאוחר יותר. בנוסף, בהתאם לממצאים ובניגוד להשערה לא נמצאו קשרים בין יעילות ההדרכה לטיפול עצמי לאחר לידה, סיוע בהתמודדות עם הטיפול ביולדת ובתינוק, סיוע בטיפול מאוחר יותר. מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מצביעים על העדר קשר מובהק בין משך האשפוז במחלקה לבין ידע של היולדת לגבי הטיפול בעצמה ובתינוק, ובטיפול מאוחר יותר. לעומת זאת, נמצא קשר מובהק בין אשפוז במלונית לבין ידע של היולדת לגבי הטיפול בעצמה ובתינוק וטיפול מאוחר יותר הסיבה העיקרית להעדר קשר היא שונות לא מספקת במדגם כדי לראות קורלציה בין משך האשפוז לידע של היולדת. בנוסף ישנם גורמים רבים אחרים אשר משפיעים על קליטת מידע בזמן ההדרכה, כמו תמיכת בין הזוג, צפיפות במחלקה, עומס בעבודת אחיות. ישנו צורך בביצוע מחקר נוסף עם אוכלוסיית המחקר גדולה ומגוונת יותר. 148

144 תקצירי פוסטרים אפיון הדינמיקה של התפשטות מגיפת הפוליו השקטה של בישראל באמצעות התאמת מודל מתמטי לנתוני סקרי צואה וניטור סביבתי של הביוב 5 יערי רמי, 1 קלינר אהוד, 2 כתריאל חגי, 3 מילר אליזבט, 4 הופרט עמית 1. אוניברסיטת חיפה 2. משרד הבריאות 3. מכללת אורט בראודה, כרמיאל 4. בריאות הציבור אנגליה, ארגון הבריאות העולמי 5. מכון גרטנר רקע: מיגור מחלת הפוליו הינו מאמץ כלל עולמי יחודי בהיקפו. בשנת 2005 הוצא מתוכנית החיסונים בישראל החיסון בנגיף הפוליו המוחלש )OPV( והושאר רק החיסון בנגיף המומת.)IPV( ב זוהתה בישראל התפרצות של מגיפת פוליו שקטה באמצעות ניטור סביבתי של מי ביוב. סקרי צואה שנערכו הראו כי מוקד המגיפה הוא בילדים מתחת לגיל עשר מאוכלוסיית הבדואים שבדרום הארץ. בעקבות הממצאים הוחלט על קמפיין חיסון ארצי ב- OPV של ילדים מתחת לגיל עשר והחזרת ה- OPV לתוכנית החיסונים. מטרות: אפיון וכימות הדינאמיקה של התפשטות מגיפת הפוליו בישראל. בחינת ההשפעה של קמפיין החיסון ב- OPV על הדינאמיקה והערכת השפעתם של מאפיינים שונים )תזמון, כיסוי, מספר מנות( על יעילות הקמפיין. שיטות: פיתוח מודל מתמטי לתיאור התפשטות מגיפת הפוליו והשפעת החיסון ב- OPV. שימוש במודל עבור אוכלוסיית הילדים הבדואים מתחת לגיל עשר תוך הזנת נתוני הכיסוי החיסוני היומיים לשתי מנות של.OPV התאמת המודל לנתוני סקרי הצואה והניטור הסביבתי באמצעות מתודולוגיה בייסיאנית. בחינת השפעת מאפייני הקמפיין החיסוני על הדינאמיקה בעזרת המודל. ממצאים: מספר ההתרבות האפקטיבי הממוצע של המגיפה באוכלוסיית הילדים הבדואית היה 1.8~R ] ] (95%,)credible intervals עם שונות עונתית שנעה בתחום שבין אפס ושש. זמן ההדבקה הממוצע המוערך הוא ] [ 16.8 יום. שיעור ההדבקה המוערך בקרב אוכלוסיית הילדים הבדואים הוא ]65%-22%[. 42% ללא קמפיין ה- OPV שיעור ההדבקה המוערך היה ]74%-35%[. 57% הזמן המוערך לסיום המגיפה הוא אפריל ללא הקמפיין, זמן הסיום המוערך היה פברואר עיקר ההשפעה של הקמפיין הושג הודות למנת החיסון הראשונה, בעוד שלמנת החיסון השניה היתה השפעה זניחה בלבד. התחלה מוקדמת יותר של הקמפיין יכולה היתה להוריד את שיעור ההדבקה גם אם שיעור הכיסוי החיסוני היה נמוך יותר, תוך סיכון של הארכת משך המגיפה. מסקנות והמלצות: קמפיין חיסון ב- OPV הינו אמצעי הכרחי לעצירת התפשטות מגיפת פוליו גם באוכלוסייה עם כיסוי חיסוני גבוה של.IPV באוכלוסייה כזו, ניטור סביבתי של הביוב הינו חיוני בכדי להשיג זיהוי מוקדם של הנגיף ולפעול לעצירתו בזמן. 149

145 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הנגשה שפתית ותרבותית לילדי עובדים זרים במאוחדת יפתח יעל, הוסמן אלישע, טל אלונית, ושדי סנדרה, ששונוב איציק מאוחדת רקע: מאוחדת הינה הקופה היחידה המבטחת את ילדי העובדים הזרים בישראל. במאוחדת מחוז מרכז מבוטחים 4,472 ילדים. הילדים מגיעים מארצות מוצא שונות: אריתריאה, פיליפינים וסודן. המשפחות דוברות בעיקר את השפה הטיגרינית המדוברת באריתריאה ואינם דוברי אנגלית. בשל הפער השפתי, צוות המטפלים נתקל בקושי תקשורתי וחוסר שיתוף פעולה עם המשפחות הבא לידי ביטוי בקושי במימוש זכויות רפואיות, הבנה מוטעית של הזכאות הרפואית, אי הבנה של הנחיות רפואיות, אשפוזים חוזרים וקושי בחינוך לבריאות בנוסף חוסר שביעות רצון מהטיפול, נדידה בין מטפלים, תסכול, תחושת קיפוח, כעס ואף אלימות מילולית ופיסית. תכנית ההתערבות כללה 4,472 מבוטחי מאוחדת. מטרות: שיפור הנגשת השירותים למשפחות ילדי העובדים הזרים הרחבת מספר המבוטחים בביטוח רפואי עליה בשביעות רצון והיענות לטיפול שיטות: העסקת מגשר שפתי ותרבותי דובר טיגרינית ועברית לכל שעות המרפאה. תרגום מידע לטיגרינית על: הצטרפות לביטוח במאוחדת, מידע על זכויות בהתפתחות הילד, מידע על הטיפול באנמיה בתינוקות. שיתוף פעולה עם גורמי קהילה במשרד הבריאות וארגון מסילה. הפעלת תכנית ייחודית להעשרה שפתית לילדי העובדים הזרים שמטרתה שיפור והעשרת כישורי השפה התפקודים והאורייניים בקרב ילדי העובדים הזרים. ממצאים: ירידה באלימות מילולית, כעס ותסכול של האוכלוסייה בעת שהותם במרפאה - המתבטא בירידה בדיווחים על אירועים חריגים. הרחבת מספר הפונים להצטרפות לביטוח 1633 ילדים בשנת עליה בהיענות לטיפול ולהנחיות הרפואיות שהתבטא בשיפור מדדי איכות. לדוגמה, מדד איתור אנמיה בתינוקות עלה מ- 66.6% ביצוע ספירת דם ב ל % בשנת 2016, כלל הציון המשוקלל של המרפאה במדדי איכות עלה מ % בשנת 2015 ל בשנת בחיסוני שפעת תינוקות - חוסנו עד היום 48.4% לעומת 40% יעד קופתי. מסקנות והמלצות: הרחבת התכנית למרפאות עם שיעור גבוה של מבוטחים - ילדי העובדים הזרים. 150

146 תקצירי פוסטרים הערכת ההשפעה של הטמעת תהליך רישום נכון לשליחת דגימות ל- difficile Clostridium כהן נורית, אסקירה סעדה, נתיב רונית, כהן לאה, בורר אברהם מרכז רפואי סורוקה רקע: קלוסטרידיום דיפיצילה difficile(,clostridium להלן )C.diff מהווה את הסיבה השכיחה לשלשול נרכש בבתי חולים. בארה"ב ארעו יותר מ- 250,000 מקרים חדשים בשנה עם תמותה של כ- 2%. מטרות: להעריך את השפעת תהליך רישום נכון לשליחת דגימת צואה ל- C.diff על שיעורי הרכישה של C.diff בבית חולים. שיטות: החל מאוגוסט 2015 נבנה במרכז הרפואי סורוקה טופס ייעודי לשליחת צואה ל- C.diff ובו דרישה לתיעוד תאריך ושעה. מתבצע ניטור של טפסי הדגימות שנשלחו למעבדה. תוצאות הניטור נשלחות מדי חודש לאחיות האחראיות וההנהלה הרפואית בשקיפות מלאה. לצורך הערכת ההשפעה של תהליך הניטור נבחנו כל הדגימות החיוביות ל- C.diff שנשלחו בין ינואר 2015 למאי עבור כל דגימה נבדק האם נלקחה תוך 72 שעות מהקבלה )זיהום נרכש בקהילה( או מאוחר יותר )זיהום נרכש בביה"ח( ע"פ השעה שתועדה בטופס הבדיקה. כאשר לא תועדה שעה, נבדק מה היה חלון הזמן מהקבלה בהנחה שהדגימה נלקחה מוקדם ככל האפשר בתאריך בו נלקחה. ממצאים: נכללו 275 דגימות חיוביות ל- C.diff של מאושפזים, )%56 נשים, גיל חציוני 78 שנים, טווח: 19-96(. 81% היו במחלקות הפנימיות. במהלך המעקב שיעור הרכישה של C.diff בביה"ח עמד על 48% מהדגימות )132 דגימות(. מספר הדגימות הנשלחות בחודש לאורך תקופת הניטור הוכפל, מ- 72 בחודש אוגוסט 2015 ל- 141 בחודש מאי תיעוד תאריך ושעה עלה מ- 53% ל- 84% )0.001>p(. שיעור השימוש בטופס הישן ירד מ- 61% באוגוסט 2015 ל- 9% במאי כתוצאה מהשיפור בתיעוד השעה, ירד שיעור הדגימות שייתכן כי הן,false positive משום שסווגו כזיהום נרכש בבית החולים, אך נלקחו בין 72 ל- 96 שעות לאחר הקבלה. שיעור הדגימות הללו מכלל הדגימות שיוחסו לזיהום בביה"ח היה 14% בתקופה שלפני ההטמעה )ינואר-יולי 2015( וירד ל- 2% בתקופה שלאחר ההטמעה )אוגוסט מאי 2016(.)p=0.009( מסקנות והמלצות: תהליך מובנה לרישום נכון בטפסי מעבדה הביא לשיפור בתיעוד וירידה מובהקת בשיעור הבדיקות שייתכן כי סווגו בטעות כנרכשות בביה"ח. 151

147 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מלווי סוכרת במסגרות קהילתיות - האם יש מקום לשילובם במערכת הבריאות? כהן-יוגב תמר, הרשקופ קרן, פורמן-אסף שרון, רז איתמר, טמיר אורלי קרן די-קיור רקע: ניהול עצמי של המחלה מהווה את אחד מעקרונות הטיפול במחלות כרוניות ויש לו חשיבות מכרעת בהגעה לאיזון במחלת הסוכרת. במדינות רבות קיים תפקיד של מלווה סוכרת, אדם אשר אינו איש מקצועות הבריאות אך הוכשר באופן ייעודי לתפקיד שמטרתו הנעת המטופל לפעולה וליווי המטופל בהתמודדות עם אתגרי הטיפול במחלה הכרונית. מלווה הסוכרת הוא משאב זול יותר למערכת וזמין יותר ומסייע למטופל מתוך עמדה של שווה-בי-שווים, דבר אשר מאפשר לו להגיע למטופל ולסייע במקום שבו אנשי מקצוע לא תמיד מצליחים. מטרות: לסקור ולבחון מודלים קיימים לתפקיד מלווה סוכרת ומחלות כרוניות או דומה לו בישראל ובמדינות נבחרות בעולם, על מנת למפות את התשתית העובדתית להגדרת התפקיד ושילובו במערכות שונות בישראל. שיטות: סקירה שיטתית של הספרות המקצועית, המדעית והלא-מדעית, אתרי אינטרנט, פרסומי אגודות חולים, אירגוני בריאות ואירגונים חברתיים-קהילתיים-מוניציפליים העוסקים בבריאות. ממצאים: במהלך השנים האחרונות התפתחו מודלים שונים של מלווי סוכרת שאינם אנשי מקצוע לתמיכה בחולי סוכרת במסגרות קהילתיות. לרוב מלווה הסוכרת הוא חולה סוכרת מאוזן או בן משפחה של חולה סוכרת אך ישנם מודלים בהם למלווה הסוכרת אין כלל קשר למחלה. מלווה הסוכרת מגיע בדרך כלל מרקע תרבותי דומה ודובר אותה שפה. בכל המודלים עוברים מלווי הסוכרת הכשרה ייעודית, אשר ברובה מתמקדת בקביעת מטרות ויעדים לניהול עצמי של המחלה והגברת מוטיבציה לשינוי ובחלק מהמודלים אף קיים ליווי לאחר ההכשרה הראשונית או הדרכה יחד עם איש מקצוע. הקשר עם חולה הסוכרת יכול להיות בטיפול קבוצתי, בשיחות טלפון, פגישות אישיות או ליווי החולה בביקור במרפאה. רוב התכניות לא מלוות במחקר הערכה, אך התוכניות שלוו במחקרים הראו שיפור בערכי בדיקות הדם, בהתנהגות בריאותית טובה יותר ובמסוגלות עצמית בעקבות ההתערבות של מלווה הסוכרת הקהילתי. מסקנות והמלצות: העובדה שרוב המודלים פועלים לאורך זמן, מעידה על הצורך בתפקיד כזה ובתועלת שהוא מביא לחולים במחלות כרוניות. ממצאי סקירת הספרות יופצו בקרב אנשי מפתח ובעלי עניין בתחום הסוכרת והמחלות הכרוניות וישמש כבסיס לנייר עמדה בנושא, הגדרת התפקיד, יישומו בפועל ושילובו במערכת הבריאות ובקהילה. 152

148 תקצירי פוסטרים חדשנות מושכלת? אפיונם, הפצתם ואפקטיביות של שינויים בסיעוד בבתי חולים בישראל 2 לוז שירלי, 1 דרך זהבי ענת, 2 שדמי אפרת 1. משרד הבריאות 2. אוניברסיטת חיפה רקע: מערכת הבריאות בישראל ובעולם מתמודדת עם מחסור במשאבים המחייב קבלת החלטות מושכלת בנוגע לחדשנות והטמעתה. מחקרים מעטים מתייחסים למהות החדשנות ולקשר בין מאפייניה לבין האפקטיביות שלה, במיוחד בכל הנוגע לחדשנות שהסיעוד מוביל. מטרות: 1. לאפיין תהליכי חדשנות בסיעוד שהוטמעו בבתי חולים בישראל; 2. לבחון את אפקטיביות תהליכי החדשנות הללו: תרומתם, הפצתם ומידת הרדיקליות והחדשנות. שיטות: מחקר חתך תיאורי מרובה שיטות )ראיונות, שאלונים( ומרובה מקורות )מומחיות, אחיות אחראיות, מובילי שינוי, ואחיות מן השורה(, כלל 93 פרויקטים בשלושה בתי חולים. מומחים דירגו כל פרויקט על מספר ממדים: רדיקליות, חדשנות תרומה אדמיניסטרטיבית, תרומה לרווחת הצוות. בנוסף, הצוות העריך את מידת ההפצה. ניתוח הנתונים כלל ביצוע t-test למדגמים בלתי תלויים וניתוח חד משתני. ממצאים: ניתוח תוכן הראה חלוקה לארבע קבוצות: שיפור איכות 40%; שירות 25%; אדמיניסטרטיבי 21%; והמשאב האנושי 14%. שינויים בתחום שיפור איכות הוערכו כפחות חדשניים לעומת שינויים בקידום שירות ובמשאב האנושי. שינויים בתחום השירות )כדוגמת קבוצות תמיכה למטופלים( דורגו כמועילים יותר לרווחת המטופל מאשר שינויים בתחום האיכות )כדוגמת שינויים במסגרת אקרדיטציה(. מחצית מהשינויים היו יוזמה מלמטה )Bottom-up( ומחציתם מלמעלה ) Top-down (.שינוים מלמטה נחשבו כחדשניים יותר ופחות מועילים אדמיניסטרטיבית )0.029>p( אך מידת הפצתם נמוכה יותר )0.035>p(. כ- 60% מהפרויקטים כללו שלב בקרה ונמצא קשר בין ביצוע הבקרה לבין מידת הרדיקליות, כך שפרויקטים שבמסגרתם בוצעה בקרה דורגו גבוה יותר במידת הרדיקליות שלהם, תרמו יותר לרווחת הצוות )0.030>p( ומידת הפצתם הייתה גבוהה יותר )0.008 < p( אך נחשבו לפחות חדשניים )37%.(0.004>p מהפרויקטים כללו סקירת ספרות, שינויים אילו נחשבו כחדשניים יותר אך הפצתם דורגה נמוך יותר. מסקנות והמלצות: ניכרת השפעתם של תהליכי שיפור איכות ואקרדיטציה בשינויים המוטמעים בבתי החולים בישראל ומרבית השינויים עוסקים באיכות הטיפול. ניכרים יחסי התמורה בין חדשנות השינוי לבין מידת הפצתו. לצד תהליכי שיפור איכות ואקרדיטציה, ליצירת חדשנות מושכלת חשוב לעודד: 1. שינויים שמקורם מהצוות עצמו; 2. סקירת ספרות; 3. ביצוע בקרה ומשוב. ידונו המלצות לייזום שינויים שהינם חדשניים ומופצים כאחד. 153

149 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות חשיבות השיקום המתמחה באשפוז מיד אחר חבלת ראש קשה - ברורה. הנגישות היא בעייתית והתוצאה בקבוצות מסוימות היא גרועה במיוחד לוי לי-און, מחאמיד ג'ני, סוירי גיל, דוולצקי צבי, זערור מנשה הקריה הרפואית רמב"ם רקע: הטיפול הראשוני בשטח ואח"כ בטיפול-הנמרץ של חבול-הראש הקשה, השתפר מאוד לאחרונה. מאידך, הגישות המסורתיות של ניבוי התוצאה והקדמת טיפול לקבוצות הסיכון - לא התקדם דיו. דאגה במהלך האישפוז לטיפול מקצועי מוכוון שיקום בתיזמון ראוי, תלוייה בגורמים חיצוניים כנגישות, זמינות וביטוח. מטרות: הנקודה האופטימלית למעבר לטיפול המשקם, פחות מסתמכת על ההינתקות מהאחריות של הנירוכירורג ויותר על הזמינות של אותם מוסדות שהתמקצעו בטיפול-הנמרץ השיקומי לפצועים. המעבר למסגרת טיפולית חדשה הוא בעייתי גם למטופלים מחוסרי-ההכרה. שיטות: במוסדנו נהוג מעקב על חבלות הראש הקשות )המוגדרות כתיעוד לחוסר-הכרה בעת ההערכה בחדר המיון(, לרבות כל המדדים המשפיעים על הערכת הסיכון, התהליך וניבוי התוצא בנקודות מוגדרות. במהלך 14 השנים , אושפזו אצלנו 2,548 פצועים עם חבלת ראש קשה. 409 נפטרו באשפוז ו- 2,139 יצאו לביתם, למסגרות טיפול המשכי ורק 785 הגיעו ישירות למסגרת מתמחה בשיקום נפגעי-ראש )37%(. מדדי החומרה כמצב נירולוגי, מצב האישונים, קיומו של שוק, CT ונתוני הפצוע והמנגנון הוכנסו לחישוב סיכוי לתמותה בחצי שנה של הקבוצה הבינלאומית.IMPACT שלוש קבוצות מהלך הטיפול מבחינה נירוכירורגית- להסרת דימום מוחי, לניתוחים אחרים וללא צורך בניתוח נירוכירורגי. סטטיסטיקה תיאורית ליחס הסיכון בכל קבוצה בין המופנים לשיקום אשפוזי או לא ביחס לסיכוי התמותה שקרתה בתוך שנתיים מהפציעה וכן עקומות קפלן-מאיר. ממצאים: ב- 165 המשתחררים בחוסר הכרה הושגה הגנה מובהקת לתמותה בתוך שנתיים למי שהופנה לשיקום. כך גם במצב נירולוגי של מגבלה קשה )426( עם הדגשה של ההגנה למי שעבר ניתוח נירוכירורגי )0.001=P.)LIKELIHOOD RATIO=4, בקבוצה של 792 המשוחררים עם מגבלה בינונית לאחר ניתוח נירוכירורגיה יחס הסיכון היה עדיין משמעותי ברמה של ההגנה הזו במעבר לשיקום היתה מודגשת ומובהקת גם בגיל המבוגר, שם דוקא היתה פחות זמינות. מסקנות והמלצות: הערך המוסף של שיקום מקצועי אינו מגיע לכל הנדרשים אותו. הסיבוכים הדורשים מעורבות נירוכירורגית מיידית, קטנים עם הזמן אך דוקא לגבי מחוסרי ההכרה והמוגבלים בצורה קשה, הסביבה המשקמת עדיפה ומוקדם. חובה להעריך את אותם אלו עם סיכון גבוה לתחלואה אשר המעבר המהיר לסביבה משקמת הוא הסיכוי היחיד לשנות את התחלואה. 154

150 תקצירי פוסטרים הערכת יכולת הניבוי של מדדים ביוכימיים ואנתרופומטריים למצבי סיכון תזונתי ואשפוזים בבני 65 ומעלה המרותקים לביתם בקהילה 1 לוין ורד, 1 אנדוולט רונית, 2 גולדזק-קוניק גלית, 1 ויינשטיין גלית, 3 מילמן עוזי 1. שירותי בריאות כללית 2. אוניברסיטת חיפה, משרד הבריאות 3. אוניברסיטת חיפה רקע: מצבי תת תזונה ידועים כשכיחים בגיל המבוגר בחולים סיעודיים וקשורים בירידה באיכות החיים ועליה בתחלואה, אשפוז ותמותה. איתור וטיפול דיאטני במצבי סיכון תזונתי )מס"ת( נמצאו כמפחיתי אשפוזים, אך נבדקו ומיושמים לרוב בישראל ובעולם בבתי חולים ובבתים סיעודיים. חשיבות המחקר בהצגת כלים לאיתור מיטבי למס"ת וסיכון לריבוי ימי אשפוז בקשישים המרותקים לביתם בקהילה. מטרות: בדיקת הקשר בין מדדים ביוכימיים ואנתרופומטריים הקשורים למס"ת לבין אשפוזים בקרב מרותקים לביתם בגילאי 65 ומעלה ובניית מודל מנבא. שיטות: מחקר קוהורט רטרוספקטיבי ב בני 65 ומעלה המרותקים לביתם בשנים , בשרותי בריאות כללית מנהלת קריות. נסקרו רמות כולסטרול, טרנספרין ואלבומין בדם, גיל, מין ו- BMI, בהקשר למספר ימי אשפוז ומקרי תמותה ונבדקו הקשרים למדדי תחלואה כרונית. נבדק הקשר בין תוצאים ביוכימיים בטווח של 3 חודשים טרם אשפוז למספר ימי אשפוז. העיבודים הסטטיסטיים א-פרמטרים ברובם בתוכנת.SPSS ממצאים: )68%( 686 מהמשתתפים אושפזו בתקופת המחקר. ל- 9% מהמשתתפים לא נמצא מדד BMI זמין. להם ולבעליBMI<22(Kg/M² ( נמצאו מספר ימי אשפוז גבוהים בכ- 10% ביחס לאחרים. בבדיקת הקשר בין תוצאי מדדים ביוכימיים בטווח 3 חודשים טרם אשפוז ליותר מ- 20 ימי אשפוז ב- 982 מהמשתתפים, נמצאו הקשרים מובהקים לתוצאי אלבומין נמוכים מהנורמה pvalue<0.001=7.190( β( תוצאי כולסטרול נמוכים מהנורמה )β=3.088,p-value=0.021( לקבוצת הגיל שנים )β=2.695,p-value=0.054( ולגברים.)β=2.788,p-value=0.008( חושב Ratio=3.76 Odds לניבוי הסיכון לאשפוזים במס"ת בקרב אוכלוסיית המחקר. מסקנות והמלצות: הממצאים מדגישים חשיבות סיקור מדדי אלבומין וכולסטרול בדם בקרב אוכלוסיית המחקר וטיפול תזונתי בהתאם. רמות אלבומין ידועות כמדד חשוב למס"ת. רמות כולסטרול נמוכות מהנורמה יתכנו כקשורות לנטילת סטטינים בקרב אוכלוסיית המחקר וראוי לשקול בדיקה עתידית בנושא. קיימת חשיבות לכלים לבדיקת מדדים אנתרופומטריים המותאמים לקשישים מרותקים לביתם ומיטתם בקהילה. יש לשקול הגדרת מדדי כולסטרול ואלבומין בדם כמדדי איכות שיגרתים לאוכלוסיית המחקר. מדדים אנתרופומטריים הידועים כקשורים למס"ת BMI ו- MNA נדרשים בנהלי העבודה הקיימים בישראל לקשישים באשפוז סיעודי ויש מקום להתייחס לחשיבותם עבור מרותקי ומאושפזי בית בקהילה. המודל המנבא לאשפוזים יאפשר איתור חולים בקהילה בסיכון לאשפוז במס"ת וטיפול מיטבי עבורם. 155

151 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות יעילותו של שירות הייעוץ הטלפוני לגמילה מעישון לוין-זמיר דיאן, יום טוב ענת, גן נוי שוש, וורבר גיורא, קיי כלנית שירותי בריאות כללית רקע: עישון הוא גורם המוות בטרם עת מספר אחת הניתן למניעה. סדנאות קבוצתיות לגמילה מעישון נכנסו לסל השירותים בשנת 2010 ויעילותן הוכחה בארץ ובעולם. בנוסף לסדנאות, ב הוקם בשירותי בריאות כללית, קו ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון, שיעילותו הוכחה בעולם כמסייע לגמילה מעישון והתמדה בגמילה. השירות ניתן ע"י יועצי גמילה ב- 5 שפות, וכולל 6 שיחות ייעוץ אישיות למעשנים, שהופנו ע"י צוות המרפאה בקהילה. יתרונות השיטה: הנגשת השירות והתאמה תרבותית לאוכלוסייה שאינה יכולה להשתתף בסדנה קבוצתית מסיבות שונות - פיזיות, גאוגרפיות, חסם שפתי, זמינות שעות ועוד. מטרות: 1. הערכת יעילותו של קו הייעוץ לגמילה, במונחים של גמילה והתמדה; 2. הבנת הגורמים המשפיעים על מידת ההצלחה לשם תכנון הרחבתו והתאמתו לצרכים נוספים. שיטות: בשנת , אנשים, שקיבלו ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון במהלך , רואיינו טלפונית באמצעות שאלון מובנה כשנה-שנה וחצי מתום הייעוץ. ממצאים: מכלל שיחות הייעוץ, 75% התבצעו בעברית, 20% ברוסית ו- 5% בערבית. מתוך המשתתפים שהתחילו וסיימו את הייעוץ, 77.7% הפסיקו לעשן בסיום או מיד בתום התהליך ו- 39.2% התמידו בהפסקת העישון לאחר שנה. נמצא הבדל מובהק )0.001<p( בין מידת ההשתתפות בייעוץ הטלפוני לבין שיעור העישון בתום שנה. שיעור הנגמלים נמצא גבוה יותר ככל שההשכלה וההכנסה גבוהות יותר )0.02=p, ו- p=0.03 בהתאמה(. בקרב אלה שנגמלו במהלך הייעוץ וחזרו לעשן, 50% חזרו לעשן תוך 3 חודשים. הסיבות העיקריות לחזרה לעישון היו: מצבי לחץ ומתח, משבר בחיים ובעיות במשפחה )55% מהמשיבים(. הייעוץ הטלפוני הוזכר יותר מכל סיבה אחרת כגורם שהכי עזר להם להפסיק לעשן. מתוך המתמידים בגמילה, 74% ציינו שהייעוץ עזר להם גם להתמיד בגמילה לאורך זמן. כ- 90% ממשתתפי הסקר היו מרוצים-מרוצים מאד מתוכנית הייעוץ. מסקנות והמלצות: שירות הגמילה מעישון באמצעות הטלפון נותן מענה נרחב ומשלים לסדנאות. קיים צורך לבחון דרכים לצמצום נשירה במהלך תקופת הייעוץ ולמנוע מעידות וחזרה לעשן. לשם מניעת החזרה, חשוב לשקול הוספת שיחות יזומות לנגמלים לאחר חודש, 3 חודשים וחצי שנה. בנוסף, לשם צמצום פערים, חשוב למקד מאמצים מיוחדים בקרב אוכלוסיות בהן שיעורי הגמילה וההתמדה נמוכים במיוחד. 156

152 תקצירי פוסטרים סוכרת היא גורם סיכון משמעותי לתמותה מוקדמת: מנתוני הרישום הלאומי לסוכרת בישראל 1 לוצקי מירי, 1 צוקר ענבר, 1 מרי ניסים, 1 רז איתמר, 2 שוחט תמי 1. משרד הבריאות 2. מרכז רפואי הדסה עין כרם רקע: סוכרת מהווה נטל כבד על מערכת הבריאות. כ- 30% מהנפטרים בישראל הינם חולי סוכרת. כיום אין נתונים על עודף התמותה בקרב חולי סוכרת ברמה הלאומית וכיצד הוא מתפלג בין אוכלוסיות. מטרות: להשוות את שיעורי התמותה מתחת לגיל 75 באוכלוסיית חולי הסוכרת לאוכלוסיית ישראל באופן כללי ולפי מחוז. שיטות: הרישום הלאומי לסוכרת, מבוסס על דיווח מכל קופות החולים עפ"י קריטריונים מוגדרים. במחקר נכללו מטופלים בגילאים אשר דווחו לרישום הלאומי לסוכרת בשנת קובץ הרשם הוצלב עם קובץ פטירות ממרשם האוכלוסין. חושבו יחסי תמותה מתוקננים לגיל ומין SMR( )Standardized mortality ratio, בין אוכלוסיית הרשם לבין אוכלוסיית ישראל ללא חולי הסוכרת. הושוו שיעורי תמותה מתוקננים לגיל של חולי הסוכרת בכל מחוז בנפרד. רווח בר סמך )רב"ס( של 95% חושב על סמך ההתפלגות הפואסונית. ממצאים: מתוך 338,984 מדווחים לרישום הסוכרת בגילאים בשנת )1.2%( 4, , נפטרו במהלך נמצא SMR גבוה יותר בחולי סוכרת לעומת האוכלוסייה ללא סוכרת )1.93, רב"ס (. בקרב חולי סוכרת שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים )5.36 לאלף רב"ס לעומת 3.55 לאלף רב"ס ( אבל ה- SMR היה גבוה יותר בנשים )2.26, רב"ס ( לעומת גברים )1.65, רב"ס (. ה- SMR יורד עם הגיל: הערך המקסימלי נצפה בקבוצת הגיל )3.93, רב"ס ( ואילו בגילאי ה- SMR היה נמוך מ- 2. בהשוואה בין המחוזות שיעור התמותה המתוקנן לגיל בקרב חולי הסוכרת היה גבוה יותר ומובהק במחוז הצפון )6.02 לאלף, רב"ס ( בהשוואה למחוז תל-אביב )4.31 לאלף, (. בשאר המחוזות שיעורי התמותה המתוקננים היו דומים יחסית, למרות ההבדלים המובהקים בשיעורי התמותה הכללית בין המחוזות. מסקנות והמלצות: למרות ההתקדמות בטיפול בסוכרת היא עדיין מהווה גורם סיכון לתמותה מוקדמת. בנוכחות סוכרת היתרון ההישרדותי של נשים קטן יותר. יש צורך באפיון גורמי הסיכון לתמותה בקרב חולי סוכרת ואפיון הסיבות לפערים בין המחוזות כדי לשפר את הישרדות כלל החולים במחלה שכיחה זו. 157

153 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות בריונות ושחיקה בקרב עובדי מקצועות הבריאות: תפקידם הממתן של משאבי שליטה 2 ליבנה יעל, 1 גוסינסקי רוחמה, 1 קוסטיצקי חוה, 2 גרינשפון אלכסנדר 1. המכללה הקדמית עמק יזרעאל 2. המרכז הרפואי שער מנשה רקע: בריונות בעבודה היא אחד מגורמי הלחץ המרכזיים אליהם נחשפים עובדי מקצועות הבריאות ובעיקר אחיות. בריונות מוגדרת כהתנהגות בלתי נאותה ועוינת מצד עובדים בארגון, המתמשכת לאורך זמן ומכוונת להזיק, לפגוע, לאיים או להשפיל עובדים אחרים. התנהגות זו משפיעה לרעה על רווחתם הנפשית של העובדים כלפיהם היא מופנית ופוגעת בתפקודם המקצועי. בקרב עובדי מקצועות הבריאות בריונות נמצאה כקשורה לחרדה, דיכאון, שחיקה ולירידה ברמת הביצוע. עם זאת, על-פי תאורית שימור המשאבים )COR( ניתן להפחית את נזקיהם של גורמי לחץ כגון בריונות באמצעות משאבים, המסייעים להתמודדות אפקטיבית. לפיכך, אוטונומיה תפקידית, היינו יכולתו של העובד להחליט כיצד למלא את משימותיו, מאפשרת לו חופש תמרון כאשר הוא נתקל בביטויי בריונות. בדומה, תחושת מסוגלות מקצועית )ביטחון העובד ביכולתו להתמודד בהצלחה עם דרישות התפקיד( קשורה להערכת גורמי לחץ כאתגר ולהתמודדות פעילה ומוצלחת. מטרות: 1. לבחון את הקשר בין חשיפה לבריונות לבין סימפטומים של שחיקה בקרב עובדי מקצועות הבריאות. 2. לחקור את השפעתן הממתנת של אוטונומיה תפקידית ושל מסוגלות-עצמית מקצועית על הקשר בין בריונות לשחיקה. שיטות: המחקר כלל שני מדגמים של עובדי מקצועות הבריאות: 215 עובדי מרכז לבריאות הנפש )אחיות, רופאים ומקצועות פרא-רפואיים( ו- 105 אחיות ממגוון ארגוני בריאות. המשתנים נמדדו באמצעות שאלונים אנונימיים. ממצאים: בשני המדגמים נמצא כי תדירות החשיפה לבריונות ניבאה את שלושת מרכיבי השחיקה )תשישות רגשית, דה-פרסונליזציה וירידה בהישג האישי(. בנוסף, נמצאו אינטראקציות מובהקות בין בריונות למסוגלות עצמית מקצועית ובין בריונות לאוטונומיה בתפקיד, בהשפעתן על שחיקה. כלומר, עובדים שנחשפו לבריונות הגיבו ברמות נמוכות יותר של שחיקה כאשר הם תפסו שיש להם שליטה באופן ביצוע התפקיד וכאשר הם האמינו ביכולתם לבצע בהצלחה את תפקידיהם. מסקנות והמלצות: תוצאות המחקר ממחישות את חשיבותה של תחושת שליטה לצורך התמודדות עם גילויי בריונות בעבודתם של אנשי מקצועות הבריאות. לאור שכיחות תופעת הבריונות בענף הבריאות יש לספק לעובדים משאבים במטרה לצמצם את הפגיעה בהם ובתפקודם. על סמך תוצאות המחקר מומלץ למנהלים להרחיב את שיקול הדעת הניתן לעובדים בביצוע תפקידיהם ובמקביל לחזק את תחושת המסוגלות המקצועית שלהם. 158

154 תקצירי פוסטרים אגרסיביות מטופלים ושחיקת נותני הטיפול: תפקידם הממתן של עבודה רגשית ותמיכת הממונה ליבנה יעל, גוסינסקי רוחמה המכללה הקדמית עמק יזרעאל רקע: מחקרים שנערכו בארגוני בריאות הצביעו על כך שרבים מנותני הטיפול, ובמיוחד אחים ואחיות, מדווחים על חשיפה יומיומית להתנהגות בלתי נאותה מצד הציבור. התנהגות אגרסיבית של מטופלים מהווה את אחד הגורמים התורמים משמעותית לשחיקת נותני טיפול. המאמץ הכרוך בעבודה רגשית - הצורך להביע אמפטיה ולהימנע מהבעת רגשות שליליים - מעצים את רמת המתח הנובע מעצם החשיפה להתנהגות שלילית ופוגעת מצד מטופלים. מחקרים רבים הראו עוד כי עבודה רגשית הכרוכה בזיוף רגשות )הצגה שטחית( פוגעת ברווחת העובד/ת, בעוד עבודה רגשית הכרוכה בניסיון לחוות רגשות חיוביים אמתיים )הצגה עמוקה( אינה כרוכה בתוצאות שליליות. רק מעט ידוע, עם זאת, על התפקיד הממתן של שתי האסטרטגיות בניבוי שחיקת נותני טיפול. מטרות: 1. לבחון את האפקט הממתן של אסטרטגיות עבודה רגשית )הצגה עמוקה והצגה שטחית( בקשר שבין אגרסיביות מטופלים ושני הממדים המרכזיים של שחיקה )תשישות רגשית ודה-פרסונליזציה(. 2. לבחון את האפקט הממתן של תמיכת הממונה בקשר שבין אגרסיביות מטופלים ובין שתי האסטרטגיות של עבודה רגשית. שיטות: המחקר נערך בקרב 105 אחים ואחיות שמרביתם מועסקים בבתי חולים שונים בצפון הארץ. שאלוני דיווח עצמי אנונימיים חולקו ונאספו ע"י הכותבות במהלך 2014 ו הנתונים נותחו באמצעות רגרסיות היררכיות תוך פיקוח על משתני בקרה דמוגרפים. ממצאים: אגרסיביות מטופלים והצגה שטחית תרמו במובהק לרמת השחיקה של נבדקי המחקר. הצגה עמוקה, מנגד, מיתנה את הקשר בין אגרסיביות המטופלים לבין דה-פרסונליזציה כך שנבדקים שנחשפו לאגרסיביות מטופלים בשכיחות גבוהה חוו פחות דה-פרסונליזציה ככל שעשו שימוש רב יותר בהצגה עמוקה. כן נמצא שתמיכת הממונה הפחיתה את השימוש בהצגה שטחית והגבירה את השימוש בהצגה עמוקה בתגובה להתנהגות בלתי נאותה מצד מטופלים. מסקנות והמלצות: השימוש באסטרטגיות יעילות של עבודה רגשית ותמיכה מצד הממונה עשויים להגן על העובדים מפני תהליך אובדן המשאבים הכרוך בחשיפה לאגרסיביות מטופלים. בצד מדיניות של אפס סובלנות כלפי התנהגות בלתי הולמת מצד הציבור, מומלץ לארגוני בריאות להגביר את מודעות המנהלים לחשיבות התמיכה המוצעת לעובד ולסייע בהתמודדות עם אגרסיביות מטופלים באמצעות הכשרת העובדים לשימוש באסטרטגיות יעילות של עבודה רגשית. 159

155 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות תפישת איום בגיל המבוגר 2 ליפשיץ רינת, 1 נמרוד גלית, 2 בכנר יעקב 1. אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: תפישת איום מוגדרת כהערכה סובייקטיבית של האדם את הסיכוי להיפגע מאיום מסוים ועד כמה הוא חושש מהשלכותיו. מחקרים מראים כי לתפישת איום גבוהה השלכות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות שליליות עבור האדם. מטרות: מטרת העבודה היא בניית שאלון תפישת איום ממקורות איום שונים הרלבנטיים לאנשים בגיל המבוגר, תוך התייחסות לאיום הביטחוני בישראל. שיטות: סקר מקוון עם 306 משתמשי אינטרנט ישראלים בני 50 ומעלה, מחציתם תושבי אזור בסיכון גבוה ומחציתם תושבים באזור סיכון נמוך )על פי פיקוד העורף(. השאלון נבנה על בסיס מחקרים קודמים. הנבדקים התבקשו להעריך את הסיכוי לחשיפתם לאיום בשנה הקרובה על סקאלה של 0-100%. לשאלון נבחרו 10 פריטים: שלושה פריטים המתייחסים לאיום בטחוני )פגיעה רגשית, בגוף וברכוש(, שלושה לאיום בריאותי )מחלה כרונית, נפילה ומוגבלות( וארבעה לאיומים אחרים )תאונת דרכים, אבדן של מישהו יקר, חשיפה לאלימות ופגיעה ביכולת הכלכלית(. בעקבות מחקר מקדים הוסרה השאלה המתייחסת לאבדן של מישהו יקר, והשאלון כלל תשע שאלות. ממצאים: ניתוח גורמים גישושי מצא כי פריטי המדדים מתכנסים לשני פקטורים הכוללים שמונה שאלות. תפישת איומי חיים בזקנה כוללת חמש שאלות )איום ממוגבלות, מחלה כרונית, נפילה, פגיעה ביכולת הכלכלית ותאונת דרכים(, מהימנות פנימית גבוהה )0.88=α( ומסבירה כ- 64% מהשונות המוסברת. תפישת איומי טרור כוללת שלוש שאלות )איום לפגיעה בגוף, פגיעה ברכוש ופגיעה רגשית(, מהימנות פנימית גבוהה )0.91=α( ומסבירה כ- 11% מהשונות המוסברת. הסולם כולו בעל מהימנות פנימית גבוהה )0.92=α( ומסביר בסה"כ כ- 75% מהשונות המוסברת של המשתנה תפישת איום. הפריט הבודק איום מחשיפה לאלימות הורד משיקולים סטטיסטיים. עוד נמצא כי תפישת האיום הכללית ותפישת איומי טרור היו גבוהות במובהק באזור בסיכון גבוה בהשוואה לאזור בסיכון נמוך. מסקנות והמלצות: שאלון תפישת איום הראה שונות מוסברת גבוהה ותוקף פנימי גבוה. תוקף השאלון נתמך בממצאים השונים בין אזורי הסיכון. נראה כי שאלון זה מתאים להערכת תפישת האיום בקרב אנשים בגיל המבוגר. חשוב כי קובעי מדיניות ידעו כי היכולת לאתר תת קבוצות באוכלוסיית הגיל המבוגר בעלות תפישת איום גבוהה תוכל לעזור בתכנון אסטרטגיות התערבויות לשיפור השלומות והבריאות שלהם. 160

156 תקצירי פוסטרים שימושי רשת ושלומות בגיל המבוגר: הגישה הפונקציונלית 2 ליפשיץ רינת, 1 נמרוד גלית, 2 בכנר יעקב 1. אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע: מחקרים רבים מדגימים קשרים חיוביים בין שימוש באינטרנט לשלומות פסיכולוגית ונראה כי לאינטרנט תפקיד חשוב בקידום שלומות בגיל המבוגר. עם זאת, ישנן חולשות רבות בגוף הידע ובעיקר חסרה ההבחנה בין ארבעת הפונקציות המרכזיות שזוהו בשימוש באינטרנט בגיל המבוגר: תקשורת בין אישיות )כגון, דואר אלקטרוני(, איסוף מידע )למשל, בריאות(, ביצוע משימות )לדוגמה, קניות(,בידור ופנאי )למשל, משחקים מקוונים(, ותרומתן לשלומות. רוב המחקרים בתחום האינטרנט יישמו את 'גישת המאקרו', כלומר התייחסו לשימוש באינטרנט כפעולה אחת, בעוד מחקרים אחרים יישמו את 'גישת המיקרו' והתמקדו בפעילויות ספציפיות בשימוש באינטרנט. לשימוש בגישות אלו בחקר האינטרנט מגבלות רבות: גישת המאקרו לא מאפשרת בחינה של שימושים שונים, בעוד שגישת המיקרו לא מאפשרת הכללה של הפעילויות המקוונות השונות לאנשים ולאינטרנט בכלל. כתוצאה מכך, ההבנה של תפקיד האינטרנט בקידום בריאות והזדקנות מוצלחת אינו מספק. מטרות: המחקר הנוכחי מיישם גישת ביניים לחקר השימוש באינטרנט - הגישה הפונקציונלית - המתמקדת בבחינת הפונקציות של השימוש באינטרנט ותרומתן לתחושת שלומות בקרב המשתמשים. גישה זו מתמקדת בבדיקת תדירות השימוש בפונקציות האינטרנט השונות, כפי שמדווחות על ידי אנשים. שיטות: איסוף הנתונים התבצע בעזרת סקר אונליין שכלל 306 משתמשי אינטרנט בני 50 ומעלה. הנבדקים נתבקשו לדווח על מידת השימוש בארבעת הפונקציות המרכזיות שזוהו במחקרים קודמים, וכן להעריך את רמת השלומות שלהם בעזרת שני מדדים: סימפטומים של דיכאון ושביעות הרצון מהחיים. ממצאים: השימוש באינטרנט לצרכי בידור ופנאי נמצא כשימוש היחיד התורם לשלומות גבוהה יותר, קרי: שביעות רצון מהחיים גבוהה יותר ורמת דיכאון נמוכה יותר. עם זאת, המרואיינים דיווחו כי הם משתמשים באינטרנט בעיקר לצרכי תקשורת בין אישית ומידע, וכי השימוש באינטרנט למטרות פנאי הוא הכי פחות שכיח עבורם. מסקנות והמלצות: מצב זו הוא פרדוקסלי: דווקא השימוש באינטרנט לצרכי פנאי, שנמצא כבעל השכיחות הנמוכה ביותר בקרב הנבדקים, הוא זה שתורם לשלומות גבוהה יותר. חשוב שקובעי מדיניות ישימו דגש על הגברת המודעות בקרב אנשי מקצועות הבריאות לשם בניית תכניות התערבות בתחום זה. 161

157 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הרפורמה בטיפולי שיניים לילדים - הסרת אבנית או טיפול שורש? לרנר אנה, פלוטניק רני, קידר ניר משרד הבריאות רקע: לבריאות השן חשיבות גבוהה בבריאות הכללית ובאיכות החיים. ברם, כשנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שירותים אלה לא נכללו בסל האוניברסאלי. טיפולי שיניים שעלותם הגבוהה מהווה מעמסה כלכלית כבדה, נצרכו בחסר ע"י שכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. בכדי לשפר את נגישותן, יצאה לדרך רפורמה בכיסוי הביטוח הציבורי לילדים. בשנת 2010 הוכנסו לסל הבריאות טיפולים מונעים ומשמרים לילדים עד גיל 8, ובמרוצת השנים הורחב הכיסוי עד לגילאי 15 בשנת מטרות: בחינת המדיניות אותה התוותה הרפורמה בבריאות השן. הרפורמה פועלת ומתרחבת כבר מעל ל- 6 שנים, מה השתנה בעקבות החלת הרפורמה והרחבתה לאורך השנים? מטרה משנית היא לבחון האם רפורמה זאת הצליחה, בדגש על מהם התנאים שאפשרו ועודם מאפשרים זאת. שיטות: הנתונים יתבססו על ניתוח של קבצי דיווחי 4 קופות החולים בשנים בפילוחים שונים: מספר הטיפולים וסיווגם, מספר המבוטחים מקבלי השירות, התפלגות ושונות לפי גיל, מגדר, אזור גיאוגרפי, קבוצות אוכלוסייה חברתיות- תרבותיות לפי יישובים, שייכות לקופת חולים ומגמות לאורך השנים. ממצאים: מספר הילדים שקיבלו טיפול בשנת 2015 הוא 702,669. בשנים נרשם גידול של 75% במספר הטיפולים מ מיליון ל מיליון. אחוז מקבלי הטיפול עולה עם הגיל עד גיל 8 ונותר על שיעור דומה בגילאים 12-8 שהוא כ- 55% מכלל פוטנציאל הילדים בקטגוריית הגיל. התפלגות הטיפולים לפי סוג - טיפולי מניעה 30%, טיפולים משמרים 58%, שונות 12%. )פילוחים נוספים יימסרו בכנס(. מסקנות והמלצות: הרפורמה שינתה מציאות של ילדים רבים מבחינת בריאות הפה שלהם, הן במובן הנגישות של אלה שלא היו משתמשים לולא הכיסוי האוניברסאלי והן במובן החיסכון בעלויות עבור אלה שהשתמשו. שיעור ההיענות לשירותים אלה הוא גבוה. בקבוצות הגיל 14-4 הגיעו מעל למחצית מהילדים לקבל טיפול במסגרת הסל הציבורי. עוד מוקדם מכדי לקבוע האם הרפורמה הצליחה, אך התנאים שמאפשרים את פעילותה והרחבתה הם מחויבות וקידום הנושא ע"י הדרג הפוליטי, פקידות מקצועית מגויסת ותקצוב הולם של השירותים. השלב הבא בהרחבת הרפורמה צריך להיות הרחבת הכיסוי האוניברסאלי גם לקשישים, כחלק מהיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה. 162

158 תקצירי פוסטרים שימוש בשירותי טיפת חלב ופערים בממצאי הבדיקות בין ילודים אריתראים לישראלים בתל-אביב 4 מור זהר, 1 עמית-אהרון ענת, 2 שפר רבקה, 3 נחמה חיים 1. משרד הבריאות 2. אוניברסיטת תל-אביב 3. לשכת הבריאות תל-אביב 4. עיריית תל-אביב רקע: מ הגיעו לישראל 40,000> מהגרים מאריתריאה, מרביתם מתגוררים בדרום תל-אביב. מסתמנת עליה במספר הילודים ממוצא אריתראי, וב נולדו בתל-אביב 660 תינוקות לקהילה זו, הזכאים לשירותים בטיפות חלב בהיקף זהה לילודים לאימהות ישראליות. מטרות: המחקר נועד לבחון הבדלים בהיענות לבדיקות שגרה, מדדי גדילה והתפתחות ושיעור כיסוי החיסונים בין ילודים לאימהות אריתראיות לבין ילודים לאימהות ישראליות. שיטות: מחקר מעקב שנמשך שנתיים אחר כל הילודים לאימהות אריתראיות בשנים שטופלו בטיפות החלב בדרום תל-אביב, שהשוו למדגם של ילודים לאימהות ישראליות. מדדי גדילה והתפתחות כוללים משקל, גובה והיקף ראש בגילאי 6 שבועות, חצי שנה, שנה ושנתיים. החיסונים המורכבים בגיל שנה כוללים חזרת-אדמת-חצבת-אבעבועות-רוח )MMRV-1( וקרמת-צפדת-שעלת-שיתוק-ילדים-המופילוס.)DTaP-IPV-Hib4( ממצאים: בשנים טופלו בטיפות חלב בדרום תל-אביב 271 ילודים לאימהות אריתראיות. אימהות אלו היו צעירות יותר ומשכילות פחות מהישראליות. לא היו הבדלים במשך ההריון, במשקל הלידה ובמין בין ילודים לאימהות אריתראיות לבין אלו שנולדו לישראליות. הביקור הראשון של ילודים לאימהות ארתיראיות התקיים מאוחר מזה של ילודים לאימהות ישראליות )חציון 40 מול 22 ימים, בהתאמה, 0.01>p(, ומספר הביקורים שלהם עד גיל שנתיים היה נמוך יותר )ממוצע ביקורים של 8.2 מול 8.6, בהתאמה, p=0.06 (. מועד החיסון לתרכיבים MMRV-1 ו- DTaP-IPV-Hib4 היה מאוחר יותר בקרב הילודים לאימהות אריתראיות )385 מול , מול 402 ימים, בהתאמה, 0.1<p( ושיעורי כיסוי החיסונים בגיל שנתיים ל- MMRV-1 היה 91.0% מול,95.9% ול- 91.5% DTaP-IPV-Hib4 מול,91.8% בהתאמה,.p>0.08 משקל, גובה והיקף ראש לא היו שונים בין ילודים לאמהות ארתראיות לישראליות עד גיל חצי שנה, כשלאחריה כל המדדים היו גבוהים באופן עקבי בילודים אריתראים, ללא קשר למין. לא נצפו הבדלים בהתפתחות מוטורית גסה בין הילודים, אך החל מגיל שנה ואילך, מספר הילודים האריתראים שנכשלו בבדיקות מוטוריקה עדינה, כישורי שפה ויכולת חיברות היה גדול בהשוואה לנכשלים הישראלים, 0.01>p. מסקנות והמלצות: המדדים האנטרופומטרים של ילודים אריתראים גדולים מאלה של הישראלים, ונמצאו הבדלים במדדי התפתחות הדורשים הדרכה הורית, ושתלויים בקשר הורה-ילד. השימוש בשירותי טיפות-חלב היה זהה בין שתי הקבוצות ולא נמצאו הבדלים בשיעור כיסוי החיסונים. 163

159 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות טיפול בדיאליזה פריטונאלית לחולי אי ספיקת לב למען שיפור איכות חייהם מורגנשטרן רחל, לבנה אסתר, שוורץ לינה, כהן נורית מרכז רפואי סורוקה רקע: עם העלייה בתוחלת החיים של מטופלי אי ספיקת לב )אס"ל( ישנה עלייה במספר מטופלי אס"ל במעקב קרדיולוגי. רובם נזקקים לאשפוזים מרובים בשל קשיי נשימה על רקע צבירת נוזלים ואיכות חייהם ירודה מאד עם התקדמות המחלה. חלקם גם מפתחים עם הזמן אי ספיקת כליות כרונית )CKD( בדרגה כלשהי. מטרות: מטרת העבודה הייתה שיפור איכות חיי המטופל עם אי ספיקת לב והפחתת אשפוזים בבית חולים ע"י אולטרה- פילטרציה באמצעות דיאליזה פריטונאלית ביתית.)PD( שיטות: חולי אס"ל הופנו ע"י קרדיולוג להערכה נפרולוגית. מטופלים מתאימים הוכנסו לתכנית PD בבית לצורך הוצאת נוזלים באולטרה-פילטרציה. בוצע מעקב במשך שנה עבור כל מטופל במהלך ביצוע השיטה :PD מספר אשפוזים הקשורים ב- CHF שנה לפני ושנה אחרי טיפול. בוצעה הערכת תפקוד לפי שאלונים של WHO וסימפטומים לפי אדמונטון )מצב תפקודי לפי WHO על סקלה בין 0 ל- 4, כאשר - 0 מצב תפקודי תקין, - 4 מוגבל לחלוטין(. ממצאים: נבדקו 8 מטופלים שהוכנסו לטיפול PD בשנה האחרונה )גיל ממוצע 71.3 שנים, טווח שנים(. ותק ממוצע בטיפול היה 8.6 חודשים, 2 חולים נשרו מהטיפול: 1 נפטר לאחר שנה של טיפול, 1 עבר להמודיאליזה. בשנה שלפני תחילת הטיפול היו סה"כ 136 אשפוזים על רקע אס"ל בלבד, מהם 43 אשפוז מלא )5.3 ממוצע, טווח 1-9 אשפוזים( ו- 93 אשפוזי יום למתן משתנים וטיפול בקשיי נשימה )11.6 ממוצע, טווח 30-0 אשפוזים(. מאז תחילת טיפול ב- PD לא היו אשפוזים הקשורים לאי ספיקת לב עם בעיות נשימה ועודף נוזלים. חל שיפור של 54% בסטטוס תפקודי )לפני אחרי בסקלה 0-4(. מסקנות והמלצות: נצפה שיפור ניכר בתפקוד המטופלים הללו בנוסף לירידה בימי אשפוז על רקע אס"ל. החולים מדווחים על שביעות רצון גבוהה ושיפור באיכות החיים. התוצאות מעודדות את הצוות הנפרולוגי ואת הקרדיולוגים להפנות חולים נוספים לשיטת אולטרה-פילטרציה ב- PD, במידה וניתן לבצעה טכנית. 164

160 תקצירי פוסטרים בית חולים פסיכיאטרי מוכוון החלמה - האמנם? מקרה בוחן של המרכז לבריאות הנפש באר שבע 3 מורן גליה, 1 חזקנר ליאור, 1 שליו ענת, 2 הורניק ציפי 1. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2. המרכז לבריאות הנפש באר שבע 3. אוניברסיטת בר-אילן רקע: גישת ההחלמה רואה בהגדרה עצמית וקידום האוטונומיה של המאושפז דגש מרכזי. לרוב גישה זו עומדת בקונפליקט עם מאפיינים של בתי חולים פסיכיאטריים המדגישים טיפול בסימפטומים, מבנים היררכיים ממסדיים, ופרקטיקה של התנהלות סמכותית וצייתנית. המרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע שם לו כחזון ומטרה להפוך להיות מכוון החלמה ע"י הכנסה של התערבויות מכוונות החלמה )ניהול מחלה והחלמה, הוראות פסיכיאטריות מקדימות ועמיתים נותני שירות(. מטרות: לבחון האם וכיצד השפיעו הכנסתן של התערבויות מכוונות החלמה על תפיסות ופרקטיקות של אנשי מקצוע בבית-החולים. שיטות: מתודולוגיה משולבת כמותנית ואיכותנית :)mixed-methods( כמותני: השוואת מדדי דיווח-עצמי בשאלונים הבוחנים: ידע,)RKI( עמדות )RAQ-7( ופרקטיקה )RSA-R( מוכוונת החלמה בקרב 37 אנשי מקצוע )אחיות, רופאים, עובדות-סוציאליות, מרפאות-בעיסוק( שעברו הכשרה/חשיפה בהתערבוות ניהול מחלה והחלמה )IMR( לעומת 35 שלא עברו.IMR איכותני: ראיונות עומק חצי-מובנים עם 15 אנשי מקצוע שעברו או השתמשו בהתערבויות מכוונות החלמה, בחינת פרוטוקולים רלוונטיים מישיבות, ועדות וכנסים. ניתוח בגישת תיאוריה המעוגנת בשדה. ממצאים: כמותני - לעומת קבוצת הביקורת, קבוצת המחקר נטתה יותר להעביר תפקידים ואחריות אל המאושפזים ולספק ידע אודות החלמה ]001.>p,3.67-=(70.0)t[ לבטא עמדות יותר מכוונות החלמה ]001.>p,4.53=(70.0)t[ לערב יותר את המאושפזים בתהליך הטיפול ]05.>p,2.41-=(68.0)t[ ולהציע יותר אפשרויות טיפול ]05.>p,2.09-=(68.0)t[. איכותני - התערבות ניהול מחלה והחלמה נחוותה כמשמעותית ותורמת בהעלאת תשומת הלב למאושפז כאדם, מתן מבנה ופיתוח מיומנויות מוכוונות לאדם, ועידוד אקטיבי של מאושפזים להיות יותר מעורבים בזיהוי סימנים וניהול המחלה. התערבות הוראות מקדימות עוררה דיון מהותי אודות גבולות האוטונומיה של מאושפזים ונהלי ביה"ח. הקשר החוויתי-אישי עם עמיתים מומחים השפיע על עמדות ויחס אנשי המקצוע גם כלפי מאושפזים. אתגר מיוחד עלה בקרב הצוות הסיעודי שחווה מתח בין קידום ערכי גישת ההחלמה לעמידה בנהלי בית החולים. מסקנות והמלצות: קיום התערבויות מכוונות-החלמה מייצרת שינוי עמדות ופרקטיקות במידה משמעותית. השילוב והטמעת התערבויות שונות, והפצתן בקרב מגוון אנשי מקצוע נראית כאסטרטגיה יעילה. עם זאת, צפויים קשיים מבניים הקשורים בהתנגשות ערכית בין גישת ההחלמה אל מול נהלי בית-החולים. 165

161 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מקצוע המעבדנות לאן? 4 מזרחי דגרי טליה, 1 אדמון אסתר, 2 עקאד פואד, 3 כץ בנצי 1. מרכז רפואי מאיר 2. מרכז רפואי סורוקה 3. משרד הבריאות 4. המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי רקע: מקצוע המעבדנות כולל בתוכו מעבדנות רפואית, ציבורית ואקדמאית. בשנים האחרונות חלו שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת בתחום זה. הוכנסו שיטות חדשניות ומיכשור משוכלל שהצריך לעיתים הכשרה ייעודית של העובדים המועסקים או לחילופין קליטת עובדים בעלי רקע מתאים. כיום רוב העובדים במערכת הינם ותיקים וגילם קרוב לגיל פרישה. למעשה כבר בשנת 2008 נכתבה התראה למשרד הבריאות בנוגע לצורך בתכנון עתידי של המעבדות בישראל. היום אין מנוס מלהניע את תהליך שיקום המעבדות תוך התאמה לצרכים המיידיים והעתידיים. אנו בעיצומו של גל פרישות לגמלאות וניסיונות לקליטת עובדים חדשים. בעקבות קפאון של כ- 20 שנה בתנאי ההעסקה ישנם קשיים רבים בקליטת עובדים חדשים מתאימים. מצב קשה זה מעורר שאלות לגבי תהליך קבלת החלטות ותכנון עתידי של מקצוע המעבדנות בישראל. מטרות: מיפוי הצרכים והשינויים הנדרשים במעבדות מתוך חזון עתידי של מקצוע המעבדנות בתחומיו השונים. בניית תכנית כוללנית לשיפור מצב המעבדות ותנאי ההעסקה של העובדים תוך שיתוף פעולה בקבלת ההחלטות של הגורמים הרלוונטיים )בין נציגי משרד הבריאות והאוצר לבין נציגי הארגון(. תכנון חזון עתידי למקצוע המעבדנות. שיטות: סקר בצורת שאלון לעובדים במערכת )הופץ ע"י נציגי משרד הבריאות( בנוגע לוותק העובדים, תנאי העסקה. סקר בקרב מנהלי גג של מעבדות ותפקידים חדשים נדרשים. ממצאים: בסקר שהופץ לעובדים כמו גם במסמך מנהלי הגג עולה כי המצב כיום קשה מאוד בעיקר בתחום כוח האדם ורמת הציוד במעבדות. רוב העובדים הוותיקים עומדים לפרוש במהלך 3-2 השנים הקרובות. עובדים אלה מחזיקים בידע בעל ערך רב ומיומנות מקצועית גבוהה. תנאי ההעסקה אינם אטרקטיביים לדור הצעיר ומנהלים רבים מתקשים לאייש משרות עם עובדים ברמה הנדרשת ולעיתים קרובות נאלצים להתפשר. מצב זה עלול להוביל לפגיעה במקצועיות. מסקנות והמלצות: מקצוע המעבדנות עבר שינוי מהותי ויש לתת את הדעת בתהליך התכנון העתידי. אנו ממליצים לפעול בהקדם על סמך המיפוי שנעשה לשיפור תנאי ההעסקה ורמת הציוד במעבדות. המעבדה הרפואית מסייעת רבות לצוות הרפואי בקבלת החלטות טיפוליות ומהווה בסיס איתן לרפואה המודרנית. אנו ממליצים לפעול לקידום שיטות וציוד חדשני ובמקביל תנאי העסקה אטרקטיביים. 166

162 תקצירי פוסטרים מדיניות החיסון לנגיף הפיפלומה )HPV( באוכלוסייה הישראלית הרב-תרבותית מעוז ענת, ולן ברוך, הופרט עמית מכון גרטנר רקע: זנים רבים של וירוס הפיפלומה )HPV( עוברים במגע מיני ומדביקים כ- 70% מכלל האוכלוסייה במהלך חייהם. חלק מהזנים הללו עלולים לגרום לסוגי סרטן שונים כמו: סרטן צוואר הרחם והווגינה )בנשים(, סרטן הפין )בגברים( וסרטן אנאלי וחלל הפה )בגברים ובנשים( וכן ליבלות על אברי המין בגברים ובנשים. האמצעי העיקרי למניעת תחלואה הנו מניעת הדבקה ע"י חיסון. חיסונים ל- HPV ניתנים כחיסוני שיגרה לנערות במדינות המערב. בשנים האחרונות מצטברות ראיות המצביעות כי חיסון נערים ונערות עשוי להיות יעיל יותר לצמצום התפשטות הווירוס. ישראל הינה אחת מהמדינות הראשונות שבה החיסון מוצע לבנים ולבנות. מטרות: מטרת המחקר הייתה לאפיין ולבחון את הגורמים המשפיעים על ההחלטה איזה מגדר כדאי לחסן תוך שימת דגש על תתי אוכלוסיות בחברה הישראלית )חילוניים, חרדים, ערבים והומוסקסואלים( המתאפיינות ע"י התנהגות מינית תלוית תרבות. התנהלות של אוכלוסיות שונות משפיעה על ההדבקה והפצת הווירוס ויכולה להשפיע על קביעת מדיניות חיסון. שיטות: השתמשנו במודלים מתמטיים של הדבקה במחלות העוברות במגע-מיני הטרוסקסואלי המאפשרים לנו לחקור כיצד התנהגות מינית ורמות חיסון שונות עשויות להשפיע על התפשטות המחלה בחברה רב תרבותית. ממצאים: על מנת להכחיד את המחלה בתתי אוכלוסייה אשר מקיימות מיניות סגורה בתוך הקהילה, יעיל יותר לחסן רק מין אחד ללא העדפה. בתתי אוכלוסייה אשר בהן הנגיף עלול להגיע מבחוץ, יש לשקול לחסן את המין שמייבא את הנגיף. מנגד, בשל הקושי להגיע לשיעור חיסוני אשר יכחיד את המחלה, על מנת להקטין את שיעור ההיארעות הכללי, מצאנו שיש משמעות למגדר אותו מחסנים והגדרנו את הכללים לבחירת המגדר המועדף לחיסון. מסקנות והמלצות: ההמלצה איזה מין לחסן תלויה בהתנהגות המינית של תתי האוכלוסייה הקובעת את התפשטות ההדבקות, ההיארעות והגירת הנגיף לתוך תתי האוכלוסייה. מתכנני מדיניות החיסונים בישראל צריכים לקחת בחשבון את ההרכב הרב תרבותי של החברה הישראלית בקביעת מדיניות חיסון אופטימאלית. 167

163 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות איתור מוקדם של מבוטחי מאוחדת עם סיכון לנפילה - מחוז דרום-מכון רחובות מרדכי סוזנה, לוי עידית, קסנטיני ליאת מאוחדת רקע: שיעורה היחסי של האוכלוסייה המזדקנת בקהילה גדל בעולם המערבי. אוכלוסייה זו צורכת שירותי בריאות רבים, תוך הגדלת הנטל הכלכלי על מערכת הבריאות. מעל גיל 65 קיים סיכון גבוה לנפילות. 16% מהאשפוזים החוזרים נעשים עקב נפילות. מחקרים מראים, שהתערבויות רב תחומיות למניעת נפילות, יכולות להקטין את שכיחות הנפילות בקרב קשישים. שיעילותן גדלה משמעותית כאשר מתבצע איתור מוקדם שלהם. לאור מיעוט מחקרים בנושא האיתור המוקדם, פיתחנו תכנית לאיתור מבוטחים בעלי סיכון לנפילה מתוך האוכלוסייה הבריאה המגיעה למכוני הפיזיותרפיה. מטרות: איתור מוקדם של מבוטחי מאוחדת בעלי סיכון לנפילה מתוך אוכלוסיית המבוטחים המגיעים למכוני הפיזיותרפיה. שיטות: מבוטחים מעל גיל 65 שמגיעים למכון בשל בעיה רפואית כלשהי נשאלים שתי שאלות סקר: האם נפלו בחצי שנה אחרונה? האם חשו סחרחורת במהלך חצי שנה אחרונה? מטופל שענה תשובה חיובית לאחת משתי השאלות מופנה לתכנית התערבות שכוללת 2 מפגשים פרטניים, 6 מפגשים קבוצתיים ומעקב טלפוני. כל קבוצה מונה 6-4 משתתפים; מדדים תפקודיים נלקחים בקבלת המבוטח ובסיום התכנית; המפגשים הקבוצתיים כוללים תרגול שווי משקל, הסבר על גורמי סיכון לנפילות, חשיבות ארגון הסביבה והבית והדרכה לתרגול עצמי; המעקב הטלפוני מתבצע במשך שנה, אחת לשלושה חודשים, לבירור אם המשתתפים נפלו במהלך הרבעון והאם מתמידים בתרגול; שאלת סקר על תפיסת מצב בריאות )מתוך שאלון איכות חיים ;)SF12 בדיקת.)TUG) TIME UP AND GO ממצאים: 24 מבוטחים התחילו את התכנית, סיימו 18. התקיימו 4 קבוצות עם 5 משתתפים בקבוצה בממוצע. בשאלת סקר על תפיסת הבריאות חל שיפור של 20% בתפיסת הבריאות בסוף התכנית. במעקב הטלפוני נמצא שלא היו אירועי נפילות מסיום התכנית ועד שנה אחרי. ממוצע השיפור בזמני TUG הינו 20%. מסקנות והמלצות: השיטה מאפשרת אתור מבוטחים בעלי סיכון לנפילה מקרב האוכלוסייה הבריאה. הנתונים שמוצגים תומכים ביעילות תכנית ההתערבות למניעת נפילות. קבוצת ההתערבות קטנה - גודלה מושפע מאופייה, מהות הבעיה ובטיחות המטופלים. מומלץ לבחון את השפעת ההתערבות בקבוצה גדולה יותר עם 2 מדריכים. 168

164 תקצירי פוסטרים מיון בהתאמה אישית במכון הפיזיותרפיה מרדכי סוזנה, גליקמן חיה מאוחדת רקע: הביקוש לטיפולי פיזיותרפיה בארץ ובעולם עולה על ההיצע. שיעור הפיזיותרפיסטים במאוחדת עומד על 0.25:1000 איש בהשוואה ל- 1:1000 איש בעולם. ממוצע המתנה לקבלה לטיפול פיזיותרפיה במאוחדת מחוז דרום 6 שבועות. במחוז דרום מקובל לבצע מיון ראשוני במכון הפיזיותרפיה על סמך המידע בהפניית הרופא. המיון מקטלג את המטופלים. מקרים דחופים יתקבלו תוך 48 שעות. מקרים שאינם דחופים ימתינו ויתקבלו ע"פ הזמינות הקיימת במכון. בקליניקה ראינו מטופלים שפרוטוקול המיון הקיים אינו מסוגל לדייק את רמת הדחיפות עבורם ועל כן עלול לפגוע בתוצאות הטיפול. לפיכך, בחרנו לפתח פרוטוקול מיון אחר על מנת לקבוע דחיפות קלינית מדויקת ולבצע התערבות טיפולית מוקדמת בהתאם. מטרות: בחינת מודל למתן תור בהתאמה אישית, בהתאם לדחיפות הקלינית והתאמתו לשירותי הפיזיותרפיה במאוחדת מחוז דרום. שיטות: שמונים )80( מטופלים, שהוגדרו לא דחופים עפ"י שיטת המיון המסתמכת על הפניית רופא, השתתפו בפיילוט. המטופלים נבחרו באופן אקראי והופנו למיון ראשוני פרונטלי תוך 48 שעות. נבנה פרוטוקול לבדיקה ממיינת שבה נקבעה דרגת הדחיפות על פי רמת הגריות וניתנו הנחיות לטיפול ותרגול עצמי. נבחר מכון פיזיותרפיה במחוז, 3 מתוך 8 הפיזיותרפיסטים שעובדים במכון הוכשרו לביצוע מיון ראשוני פרונטלי. מערכת זימון התורים הותאמה עם חלונות זמן לבדיקות הממיינות, בנוסף לשיבוץ בדיקות על בסיס ביטולים/אי-הגעות. ממצאים: מתוך 80 המשתתפים; )36%( 29 הוגדרו דחופים ו- 16 )20%( הוגדרו דחופים במידה בינונית. עבור המטופלים שהוגדרו דחופים זמן ההמתנה ירד מ- 42 יום ליומיים ועבור המטופלים שהוגדרו בדרגת דחיפות בינונית ל 21 יום. ממוצע הטיפולים ירד ל- 3.5 בהשוואה ל- 6 בשיטה הקיימת. אחוזי אי-ההגעה השתפרו ב- 60% בהשוואה לממוצע הלאומי. מסקנות והמלצות: שיטת המיון הקיימת,המסתמכת על הפניית רופא לקביעת דרגת דחיפות, לא מסוגלת לדייק את דרגת הדחיפות הקלינית עבור כ- 50% מהמטופלים. שיטת המיון המוצעת מפחיתה ב- 45% את כמות הטיפולים ומאפשרת ניהול טיפול וניהול משאב זמן מטפל טוב יותר. יש צורך במחקר שיבדוק את השפעת השיטה על ההתייעלות הכלכלית של מכוני הפיזיותרפיה. 169

165 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מאפיינים של רופאי שיניים בישראל נקמולי לוי דיאנה, שריר עמית, גינת אמציה משרד הבריאות רקע: תכנון כוח האדם במקצועות הבריאות הוא נדבך מרכזי בתכנון מערכת הבריאות. הכרת המצב הקיים וזיהוי המגמות ברפואת שיניים הכרחיים לתכנון כוח האדם בתחום. בישראל אין חובה לרישוי חוזר או לרישום חוזר של רופאי שיניים. מסיבה זו, לא ניתן לקבל מידע שוטף ועדכני על העיסוק בפועל של בעלי רשיון בתחום זה. מחקר זה מאפשר לקבל את תמונת המצב התעסוקתית בפועל. מטרות: לתאר את המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים, התעסוקתיים ופיזורם הגיאוגרפי של בעלי רשיון ברפואת שיניים העובדים בישראל בענף הבריאות. שיטות: קובץ בעלי רשיון לעסוק ברפואת שיניים הועבר ממשרד הבריאות אל הלמ"ס. על הקובץ שהועבר בוצעו פעולות טיוב, בדיקה וסינון כדי לנפות נתונים חסרים ו/או שגויים. לאחר מכן, בוצע זיוו ג מלא של קובץ זה עם קובץ ההכנסות של רשות המיסים. הקובץ המאוחד החדש כלל את כל הנתונים משני הקבצים לגבי כל רופאי השיניים בישראל. המחקר בוצע באמצעות ניתוח נתונים אלו. ממצאים: 9,041 רופאי שיניים חיים בישראל, מתוכם 71% פעילים בשוק העבודה ו- 62.2% עובדים בענף הבריאות. עובדים בענף הבריאות: 35% נשים. 22% ערבים. בין רופאי השיניים הערבים, 84% גברים. הרכב הגילאים צעיר יחסית - מעל מחצית רופאי השיניים מתחת גיל 50. כמחצית מרופאי השיניים גרים במחוזות תל אביב והמרכז, שיעור רופאי השיניים לאלף נפש, במחוז ת"א 0.9 ובמחוזות דרום ויהודה ושמרון השיעור הכללי בישראל עומד על 0.7, נתון גבוה מעט מממוצע ארצות ה- OECD. מתוך רופאי השיניים, שליש בלבד למדו בישראל. כמעט מחצית מרופאי השיניים למדו במדינות מזרח אירופה. נמצא שונות בשכר בין רופאי השיניים לפי מומחיות ואזור מגורים. בהשוואה בין שכירם ועצמאיים נמצא שונות במאפיינים התעסוקתיים. מסקנות והמלצות: רוב רופאי השיניים בישראל לא למדו בארץ, ויש לשקול שינוי היקף לימודי רפואת השיניים בישראל. שיעור רופאי השיניים המתגוררים בפריפריה נמוך מאשר במרכז, יש לבדוק האם העובדה משפיעה על זמינות שירותי רפואת השיניים - ובהתאם לתוצאות, לבחון צורך בתוכנית התערבות. שיעור רופאי השיניים לאלף נפש בישראל דומה לשיעור הממוצע בארצות ה- OECD. 170

166 תקצירי פוסטרים "טלה "CARE - מוקד טלפוני למטפלים עיקריים בקשיש נתיב אורלי, שגב טלילה מכבי שירותי בריאות רקע: הזדקנות האוכלוסייה, מחסור צפוי במטפלים עיקריים, מעמסת מטפל עיקרי כסיכון לבריאותו ותפיסת מערכת הבריאות להסטה של הטיפול בקשיש לקהילה. עומדים בבסיס תוכנית חדשנית וייחודית של מכבי שירותי בריאות להקמת מוקד טלפוני )מקוון( מותאם לצרכי אוכלוסייה ייחודית זו. מטרות: קידום בריאותו של המטפל העיקרי והגברת היענות המטפל העיקרי לטיפול בעצמו ועידודו להיות שותף לתכנית הטיפול בקשיש. שיטות: איתור אוכלוסיית המטפלים העיקריים באופן יזום ע"י צוות המוקד )מהמוקד( וקבלת הפניות של רופאים ומקצועות בריאות מהמחוזות. תוכנית התערבות המוקד כוללת 1-4 שיחות טלפונית של עו"ס. הערכת מעמסת נטל הטיפול באמצעות שאלון זריט, והתערבות ע"פ צורך באחד או יותר מהנושאים הבאים: מתן מידע על זכויות ושירותים, תמיכה רגשית והדרכה לקידום בריאות. בסיום ההתערבות במידת הצורך, הפניה לעו"ס במרכז הרפואי או לקבוצת תמיכה במכבי או לשירותים אחרים בקהילה. ממצאים: 831 מטפלים עיקריים קיבלו מענה במוקד הטלפוני מתחילת הפעילות )09/2015(, 71% מהמטופלים קיבלו הדרכה בנושא קידום בריאות. המחלקה להערכה ולמחקר של מכבי ביצעה הערכה על השירות במוקד ב- 09/2016 ונמצא: שביעות רצון גבוהה מהשירות ומהטיפול המקוון של העו"ס, תרומה כללית נתפסת של השירות גבוהה במיוחד בקבלת תמיכה רגשית, השינוי הגדול שחל בעקבות ההתערבות הטלפונית הוא בדברים שהמטפלים העיקריים עושים למען בריאותם וכן חלה עליה במודעות לצורך בשמירה על אורח חיים בריא ולצורך בפעילויות פנאי, חל שיפור מובהק בהגשת הביטחון לגבי אופן הטיפול בקשיש ושיפור מסוים בעומס הטיפולי. מסקנות והמלצות: התכנית החדשנית שפותחה ע"י מכבי איפשרה להגיע לאוכלוסית מטפלים עיקריים המתמודדת עם ריבוי משימות וקושי בהגעה למרכזים הרפואיים, לאוכלוסייה בפריפריה ולהעניק שירות זמין, מותאם לצרכיהם וברגישות תרבותית. תכנית זו מתאימה להיכלל בסל השירותים של מערכת הבריאות עבור אוכלוסיית המטפלים העיקריים. 171

167 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות קיצור זמני אבחון וטיפול בחולים עם STEMI במלר"ד 2 סבאן מור, 1 דראוושה עבד אלעזיז, 2 דגן אפרת, 3 רביע סלאמה 1. הקריה הרפואית רמב"ם, אוניברסיטת חיפה 2. הקריה הרפואית רמב"ם 3. אוניברסיטת חיפה רקע: כאבים בחזה היא התלונה השלישית בשכיחותה בסיווג הפניות למלר"ד ועומדת על ממוצע של כ- 5%. זיהוי נכון ומהיר של מטופלים עם (ST-STEMI( Elevation-Myocardial-Infraction נמצא קשור באופן מובהק עם ירידה בשיעור התחלואה והתמותה. בנוסף, ניהול הטיפול במלר"ד, במטרה לזהות התקף לב באופן מהיר ומיידי, הפך לאחד ממדדי האיכות הבולטים והקריטיים ביותר. בתוכנית המדדים הלאומית בבתי החולים הכלליים נמצא שזיהוי ראשוני של STEMI עומד על ממוצע של 86%, ונמוך ממדינות אירופה וארה"ב. מטרות: לבדוק את יעילותה של תכנית התערבות לקיצור זמני המתנה במלר"ד לטריאז', א.ק.ג, הערכה רפואית והמתנה לצינתור בחולים עם כאבים בחזה. שיטות: בשנת 2016 הוטמעה במלר"ד רמב"ם תכנית התערבות לקיצור זמני המתנה בקרב מטופלים עם כאבים בחזה. התכנית כללה: 1.יצירת מסלול מהיר עבור מטופלים אלו והעברה מיידית לאגף שוכבים. 2. סימון הגיליון במדבקה בולטת. 3. קביעת יעדים לזמני הערכה: 15 דקות לטריאז', 10 דקות לא.ק.ג, 40 דקות להערכה רפואית, 60 דקות להמתנה במיון. 4. חתימה של רופא לאחר פענוח א.ק.ג על מדבקה ייעודית. נבדקו והושוו זמני המתנה של חולים שפנו למלר"ד ואובחנו עם - STEMI לאחר תכנית ההתערבות ב )80=n( ולפניה ב )60=n(. ממצאים: התוצאות מצביעות על שיפור ביעדים שנקבעו: 1. אחוז העמידה ביעד הטריאז' השתפר ב- 9.5% )71.7% ב- 2015, 80.6% ב ( )23.=P(. 2. אחוז העמידה ביעד הא.ק.ג השתפר ב- 15.8% )56.7% ב- 2015, 72.5% ב ( )05.=P(. 3. אחוז העמידה ביעד להערכה רפואית השתפר ב- 14.2% )78.3% ב- 2015, 92.5% ב ( )01.=P(. 4. אחוז העמידה ביעד של 60 דק' המתנה במלר"ד השתפר ב- 15.5% )63.3% ב- 2015, 78.8% ב ( )04.=P(. 5. אחוז העמידה ביעד של 90 דקות לצנתור השתפר ב- 13.3% )61.7% ב- 2015, 75% ב ( )09.=P(. מסקנות והמלצות: הצבת יעדים ברורים ומוגדרים לביצוע אבחון וטיפול בחולים הפונים למלר"ד עם תלונה של כאבים בחזה מובילה לזיהוי מוקדם של מטופלים עם STEMI ומביאה לקיצור זמני ההמתנה לצנתור, ממצא שהוא בעל השלכות משמעותיות על חיי אדם. ממצאי המחקר מעודדים המשך ביצוע התערבות מסוג זה במלר"ד, ואף מהווים בסיס לפיתוח כלים לזיהוי, אבחון וטיפול בחולים עם כאבים בחזה. 172

168 תקצירי פוסטרים מודל לניבוי של משפחות בסיכון גבוה לפגיעות חוזרות בילדים 1 סבר אביב, 1 עיסה חדד ג'ומאנה, 1 אנתוני לודר, 1 וייס אושרי, 2 רודולף מרי 1. אוניברסיטת בר-אילן בגליל 2. ארגון בטרם לבטיחות בילדים רקע: פגיעות בלתי מכוונות הינן הסיבה המובילה למוות ומוגבלות בילדים. אולם, עיקר המחקר בעולם בנושא זה מתמקד בזיהוי גורמי סיכון ברמת הילד ולא ברמת המשפחה. מטרות: מטרת מחקר זה הינה לזהות גורמי סיכון משפחתיים אשר יאפשרו בעתיד יישום של התערבות יעילה למניעת פגיעות חוזרות. שיטות: ביצענו מחקר עוקבת ילדים רטרוספקטיבית שכלל מידע על הביקורים במיון במשך עשר שנים עוקבות )ינואר יולי 2015( של ילדים בני 10-0 שנים שנולדו בבית חולים זיו. תוך שימוש במאגר נתוני הלידות של בית החולים, ביצענו התאמה בין אמא לילדיה ובכך יצרנו את היחידה המשפחתית. המידע חולק לשני תקופות: ינואר דצמבר 2012, דצמבר יולי עשינו שימוש במודל רגרסיה בינומיאלית על מנת לזהות גורמים מנבאים בתקופת הזמן הראשונה לפגיעות חוזרות בילדים בתקופת הזמן השנייה. מבחני רגישות בוצעו לבדוק את חוזק המודל. ממצאים: נמצאו שמונה גורמים מנבאים )0.05>p(: מין זכר, מספר ביקורים קודמים במיון עקב פגיעה בלתי מכוונת, מספר ביקורים קודמים במיון עקב מחלה, גיל חודשים, משקל קטן מ גרם, מספר ביקורים קודמים של האם במיון, ברמת הילד, מספר ביקורים קודמים של האחים במיון עקב פגיעה בלתי מכוונת, מספר אחים קטנים. חלק מהגורמים דווחו בעבר במחקרים שונים, וחלקם ייחודים למחקר זה. חמישה מתוכם, נמצאו משמעותיים מבחינה סטטיסטית לאורך כל מבחני הרגישות שבוצעו. מסקנות והמלצות: מודל עם כלל הגורמים המנבאים שזוהו במחקר זה, יאפשר ניבוי הסיכון של כל ילד במשפחה לפגיעה בלתי מכוונת חוזרת, ומכאן גם ניבוי של הפגיעות הבלתי מכוונות במשפחה. אנו סבורים, כי מודל זה הינו בעל ערך בהתערבות מניעתית במשפחות עם סיכון גבוה. 173

169 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות שימוש מושכל בבדיקות מעבדה סופינו ליאה, בית אור ענת, שרייבר ליסיטה, נדלר ורדה, וולף תמר מכבי שירותי בריאות רקע: ההתקדמות המדעית והטכנולוגית הביאה לעליה במגוון ובאיכות בדיקות המעבדה העומדות לרשות הרופא לצורך אבחון, קביעת טיפול ומעקב. בדיקות המעבדה עבור נבדקי מכבי שרותי בריאות מבוצעות במעבדה הארצית )המגלאב(, ביום מבוצעות כ- 115,000 בדיקות ל- 15,000 נבדקים. שימוש מושכל בבדיקות מעבדה נמצא במוקד העשייה במכבי מספר שנים. הפעילות מבוססת על התוויות בינלאומיות ומבוצעת תוך שיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי, מאפשרת רפואה נכונה ללא עלייה משמעותית בכמות בבדיקות המעבדה )לנפש מתוקננת( וניצול נכון של המשאבים הקיימים. בדוח מבקר המדינה )2015( צוינה מכבי לטובה על המנגנונים שפיתחה במערכות מידע לשימוש מושכל בבדיקות מעבדה. במקביל מכבי מקדמת שימוש בבדיקות לרפואה מונעת וקידום בריאות. מטרות: יישום מדיניות של שימוש מושכל בבדיקות מעבדה. שיטות: מיפוי הבדיקות הדורשות התערבות בהתאם להתוויות הקליניות והנחיות בינלאומיות תוך סקירת ספרות והתייעצות עם מומחים בתחום. יישום ההמלצות במספר דרכים: שימוש במערכת ממוחשבת ואוטומטית )ה"חוכמה"( להגדרת התוויות, להזמנת בדיקות ולאישורים חריגים. חינוך והטמעה במחוזות בהובלת צוות הכולל רופא ייעודי לכל תחום. התאמת השגרות של כל רופא למדיניות הקופה. ביטול ביצוע בדיקות שתועלתן הקלינית מועטה. ממצאים: 77 סוגי בדיקות מנוהלות במערכת הממוחשבת. ב % מהבקשות נדחו, מהן כ- 5% הוגשו לאישור חריג ומתוך הבדיקות שהוגשו 70% אושרו. השיעור הנמוך של הבדיקות שהוגשו לאישור חריג מחד והאחוז הגבוה של הבדיקות שאושרו לביצוע מאידך מעיד על יכולת המערכת לשמש כפילטר יעיל בהפניה לבדיקות מעבדה. השימוש במערכת צמצם את ההוצאה על בדיקות מעבדה בהיקף שנתי של 15.2 מיליון ש"ח נטו. בהלימה עם הנחיות בינלאומיות בוטלו מספר בדיקות )תרבית זרע,,)kappa/lambda בוטלו מספר "סוללות" של בדיקות, והבדיקות מוזמנות ע"י הרופא באופן פרטני )בדיקות אלרגיה, בדיקות לדלקות מעיים( ועודכן הרכב הבדיקות לאבחון מחלות המועברות בדרכי המין. שינויים אלו מוערכים בחיסכון שנתי של כ- 2 מיליון ש"ח. מסקנות והמלצות: לביצוע בדיקות שלא עפ"י התוויות יש אפקט מצטבר הגורם להוצאות גדולות ולפגיעה בנבדקים. יש להמשיך ולבחון דרכים בהן ניתן לצמצם שימוש יתר תוך התייחסות מתמדת לעדכונים בהתוויות במטרה לתת שירות הולם לרופאים ולמבוטחים. 174

170 תקצירי פוסטרים פיתוח טכנולוגיה )אפליקציה( חדשה לשיפור תהליכי עבודה בקרב בקרי בתי חולים סמוחה קטי, וילה דני, מנחם גלית מאוחדת רקע: מערך בקרת בתי חולים במאוחדת אחראי על ההתחשבנות הכוללת של מאוחדת עם בתי החולים, בהתאם להסכמים קיימים והוראות הרגולטור, תוך מתן שירות איכותי ושמירה על הרצף הטיפולי של מבוטחי הקופה במעבר בין אשפוז לקהילה. עובדי הבקרה נמצאים בבתי החולים, ומהווים חוליה מקשרת בין המטופל, צוות בית החולים והקהילה, כולל העברת מידע חיוני על המטופל ומצבו הבריאותי לטובית איכות הטיפול בכל המסגרות. עד שנת 2016 הבקרים ביצעו תיעוד ידני בבתי החולים, ודיווחו תוך העברת המידע למחשב נייח במרפאות הקופה או במוקדים בבית החולים. שיטת דיווח זו גרמה לעיתים להשמטת מידע חיוני, טעויות דיווח ועיכוב בקליטת המידע. כמו כן, לבקרים לא היתה גישה למידע רפואי של המטופל הרלוונטי לטיפול באשפוז. בשנת 2016 פיתחנו אפליקציה ייחודית וחדישה באייפד, שנועדה לספק תשתית להעברת מידע רפואי וניהולי בזמן אמת מבית החולים לקהילה וחזרה. מטרות: לבחון את מידת הטמעת השימוש באייפד בקרב הבקרים לבחון השפעת השימוש באייפד על תהליכי בקרה ושחרור מטופלים מאשפוז שיטות: 1. כנס השקת האפליקציה- בכנס הוצג רציונל ושיטת העבודה, והציוד חולק לבקרים 2. סבב ביקורים במחוזות של צוות משולב של אנשי טכנולוגיות מידע ובקרה במטה 3. ביצוע מעקב חודשי על שיעור השימוש ואיכות התיעוד ממצאים: כל 35 הבקרים משתמשים באפליקציה לדיווח. שיעור הדיווח ע"ג האפליקציה הגיע ל- 70% תוך פחות מחצי שנה. נמצא הבדל הין צוותי המחוזות השונים, כאשר במחוז דרום 95% מהדיווחים מתבצעים באמצעות האפליקציה. מדיווחי הבקרים, הסיבות העיקריות לאי-שימוש היו: גודל אותיות קטן מידי באייפד, תלונות על כאבי צוואר וגב תוך שימוש בכלי, ותקלות בתקשורת הסלולרית. בנוסף, אותרו מספר תקלות תוכנה שתוקנו בתקופה זו, ובוצעו שינויים גראפיים לשיפור חווית המשתמש תוך התיחסות לכל הצעות השיפור של הבקרים. מסקנות והמלצות: אייפד הינו כלי המתאים לאופי עבודתו של הבקר המאפשר תיעוד הדיווחים בזמן אמת ושיתוף צוותים בבתי חולים במידע מתיק החולה במאוחדת. בשלב הבא של העבודה תיבדק השפעת הכלי על איכות הדיווח ומספר הממשקים בבתי החולים בהשוואה לשנים קודמות, ושביעות רצון הבקרים ושותפי התפקיד שלהם. 175

171 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות פערים במסת הגוף לפי מאפיינים סוציודמוגרפים: נתונים ארציים עבור האוכלוסייה הבוגרת בישראל 1 עבדל רחמן נורה, 1 קאופמן-שריקי ורד, 2 קלדרון רונית, 1 אבו-אחמד ויסאם, 1 מנור אורלי 1. האוניברסיטה העברית, מרכז רפואי הדסה 2. אוניברסיטת אריאל רקע: השמנת יתר קשורה לעלייה בסיכון לתחלואה במחלות קרדיווסקולריות, סוכרת, סרטן ותמותה. שיעור הימצאות השמנת היתר נמצא במגמת עליה בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. מטרות: לאמוד את שיעורי ההימצאות של תת משקל, עודף משקל והשמנת יתר באוכלוסייה הבוגרת בישראל. שיטות: התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה כוללת את שיעור התיעוד של מרכיבי Mass( BMI - Body )Index מסת הגוף )גובה ומשקל( עבור כל בני ה במדינת ישראל, על סמך נתונים שהתקבלו מארבע קופות החולים לשנים מדד ה- BMI )ביחידות של ק"ג למ"ר( נחלק לקטגוריות כמקובל: תת משקל )>18.5(, משקל תקין ) (, עודף משקל ) ( והשמנת יתר) 30 (. נבחנו פערים בקטגוריות ה- BMI לפי גיל, מין ומצב חברתי-כלכלי )זכאות לפטור מהשתתפות עצמית בקבלת שירותי בריאות(. ממצאים: שיעור תיעוד מרכיבי ה- BMI בקרב בני 64-20, עלה עם השנים ועמד על 89.6% בשנת שיעורי ההימצאות של השמנת יתר )22.8%(, עודף משקל )34.2%( ותת משקל )2.5%( נותרו יציבים בשנים ההימצאות של השמנת יתר בקרב נשים )25.3%( גבוהה לעומת גברים )22.7%(, אך שיעור עודף המשקל גבוה יותר בקרב גברים )40.4%( לעומת נשים )28.9%(. השיעור של תת משקל גבוה בנשים )3.5%( לעומת גברים )1.4%(. עם העלייה בגיל חלה עליה בהימצאות של השמנת יתר, מ- 11.8% בקרב בני עד- 31.5% בקרב בני ועליה בשיעור עודף משקל עד 40.1% בקרב בני לעומת זאת שיעור תת משקל יורד עם הגיל עד 0.8% בקרב בני בקרב בעלי מעמד חברתי-כלכלי נמוך שיעורי ההימצאות של השמנת יתר )37.0%( ושל תת משקל )2.7%( גבוהים בהשוואה ליתר האוכלוסייה. שיעור השמנת היתר גבוה במיוחד בקרב נשים מבוגרות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך )45.6%(. ושיעור תת המשקל גבוה במיוחד בקרב נשים צעירות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך )11.5%(. מסקנות והמלצות: נמצאו פערים לפי גיל, מין ומצב חברתי-כלכלי בהימצאות של השמנת יתר, עודף משקל ותת משקל. הנתונים מאפשרים איתור אוכלוסיות בסיכון ומהווים בסיס לגיבוש תכניות התערבות והמשך מעקב. 176

172 תקצירי פוסטרים הכנה רגשית של ילדים ומתבגרים לקראת ניתוח המותאמת לשלב ההתפתחותי עוזון מירב המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר רקע: חרדה טרום ניתוחית בקרב ילדים ומתבגרים צפויה ונורמטיבית. החרדה מעצימה את תחושת הכאב, גורמת לבעיות שינה ולהפרעות אכילה. עוצמת החרדה תלויה בשלב הקוגניטיבי, הרגשי וההתפתחותי של הילדים. הפחתת רמת חרדה לפני ואחרי הניתוח תביא לשיפור ההיענות לטיפול, שימוש מופחת במשככי כאבים וקיצור משך האשפוז. התמודדות עם החרדה בעלת השפעה מכרעת על תהליך ההחלמה. מטרות: בניית תכנית להתמודדות עם חרדה טרום ניתוחית בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד במטרה לשפר את הליך ההחלמה. )טרם ההתערבות קבלו ההורים והילדים התייחסות כללית(. שיטות: בכירורגית ילדים בשיבא מאושפזים ילדים בגילאי 18-0 שנים. בבניית התכנית נעשתה חלוקה על פי קבוצות גיל הבאות: עד גיל שנה, 3-1 שנים, 6-3 שנים, 12-6 שנים, שנים. לכל קבוצת גיל נבנתה תכנית ייחודית הרלוונטית בהתאם לשלב ההתפתחותי. ממצאים: ניתן לראות שיתוף פעולה גדול יותר מצדו. ניתן לראות כי ילדים אשר השתתפו בתוכנית הדרכה מובנית חוו רמות חרדה נמוכות יותר, צרכו פחות תרופות לשיכוך כאבים וסבלו פחות מהפרעות שינה ואכילה. מסקנות והמלצות: הילדים והוריהם מקבלים הדרכה טרום ניתוחית, הדגש בהדרכה עבר אל הילד ומאז הוא במרכז. הילד מרגיש כי הוא מבין את המתרחש סביבו וכי ישנה שליטה בידיו. כך התמודדותו עם ההליך הניתוחי קלה יותר. ההמלצה היא ביצוע מחקר במדגם גדול ומייצג הבודק את התמודדות הילדים עם חרדה לאחר הדרכה מותאמת גיל. 177

173 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות שימור הפסקת עישון באוכלוסייה ערבית בהשוואה לאוכלוסייה יהודית בצפון עמרם חנה, אמין זידאן, ולינסקי ליאורה, קרני שוש, שואבי אורי מאוחדת רקע: עישון טבק הוגדר ע"י WHO כסיבת המוות המובילה הניתנת למניעה. עישון כבד שכיח יותר באוכלוסייה הערבית כפול משיעורו באוכלוסייה כללית ותורם לשיעור תמותה גבוה. במאוחדת בצפון סדנאות לגמילה מעישון לאוכלוסייה כללית והערבית מותאמות שפה ותרבות. היקף המשתתפים בסדנאות דומה בין שתי האוכלוסיות. הפסקת עישון בספרות מתייחסת לתקופה של לפחות שנה. מטרות: בחינת ההבדל בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בשימור הפסקת עישון לאחר סיום סדנת גמילה להתאמת מהלכי תמיכה ממושכת לצרכי האוכלוסייה. שיטות: במדגם יהודים )גברים ונשים( וערבים )גברים בלבד( מבוטחי מאוחדת בצפון שעברו סדנאות לגמילה מעישון במהלך השנים : מעל גיל 18, השתתף בסדנה עד לתאריך 31/05/2015, נכח לפחות ב- 3 מפגשים מתוך שאלונים מולאו ע"י המשתתפים בתחילת הסדנה. לאותם משתתפים בוצע תשאול טלפוני באמצעות שאלון מובנה אשר מתייחס לנושאים: הפסקת עישון בסוף סדנה, סטטוס וכמות עישון כיום, סיבה וזמן חזרה לעישון. למתמידים - מה עזר להתמיד, האם נעזרו בתרופות ובתחליפים, האם בן משפחה מעשן, ביצוע פעילות גופנית, צורך בתמיכה נוספת ואיזה. ממצאים: 39.6% ממשתתפי המדגם התמידו בהפסקה % באוכלוסייה היהודית, ו- 52.2% בערבית )0.01>p(. בקרב גברים 49.4% התמידו לעומת 21.6% בקרב נשים )0.01>p(. מאחר ומגזר הערבי היו רק גברים, בדקנו את ההבדל רק בגברים ונמצא כי 42.9% מהיהודים התמידו לעומת 52.2% בערבים )לא מובהק(. בבחינת משתנים נוספים נמצא שהנעזרים בתרופות מתמידים כמעט פי )0.05>p(, 2 והמבצעים פעילות גופנית מתמידים פי )0.001>p(. 6 ערבים התמידו בלקיחת תרופות לגמילה מעישון )94.7% לעומת >p(. 76.2%, לא נמצא הבדל בין ערבים ליהודים בביצוע פעילות גופנית. הימצאות בן משפחה מעשן הגדיל פי 4 את הסיכון לחזרה לעשן )0.001>p(. ל- 16% מהערבים בן משפחה מעשן לעומת 55% ביהודים, 0.001>p(. במודל רב-משתנים הגורמים המשמעותיים ביותר להתמדה בגמילה הם לקיחת תרופות, פעילות גופנית וקרוב משפחה מעשן. מסקנות והמלצות: חשוב להבין הגורמים המסייעים לשמר הפסקת עישון. בעבודה זו נמצא שערבים וגברים מתמידים יותר. חיוני להתייחס ספציפית לנשים, התמדה בטיפול התרופתי, פעילות גופנית ובני משפחה מעשנים בפעילות למניעת חזרה לעישון בקרב בוגרי סדנאות. 178

174 תקצירי פוסטרים בחינת השפעת מדיניות משרד הבריאות על התנהלות בתי החולים - ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך כמקרה בוחן 2 פאליק ישי, 1 חקלאי ציונה, 1 צימליכמן איל 1. משרד הבריאות 2. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר רקע: לשם שיפור התוצאים הטיפוליים מתווה משרד הבריאות )מב"ר( מדיניות המשפיעה על אופן הטיפול בבתיה"ח. מדיניות זו מספקת לבתיה"ח תמריצים מסוגים שונים, כדוגמת תמריצים כלכליים ותמריצים תחרותיים המושגים באמצעות פרסום השוואתי לציבור של מדדי איכות. כ- 86% מהמטופלים עם שבר בצוואר הירך )שבצ"י( הם מעל גיל 65. קיצור פרק הזמן עד ניתוח לתיקון שבצ"י נמצא כמקטין את היקף הסיבוכים. ב נקבע ע"י קופ"ח כללית תשלום דיפרנציאלי עבור ניתוח לתיקון שבצ"י בבתיה"ח שלה. ב הנהיג מב"ר בכל בתיה"ח תשלום דיפרנציאלי עבור הניתוח במידה ובוצע תוך 48 ש'. ב הושקה התכנית הלאומית למדדי איכות בתיה"ח הכוללת מדד לניתוח שבצ"י תוך 48 ש' וב פורסמו ממצאי התוכנית לציבור. מטרות: בחינת השפעת שינויים במדיניות מב"ר שנועדו לקיצור משך ההמתנה לניתוח שבצ"י על התנהלות בתיה"ח. שיטות: המחקר התבצע על בסיס הנתונים של מב"ר לגבי ניתוחי שבצ"י בשנים הנתונים נותחו בהתאם לכללי הדיווח הנדרשים ל- OECD : תאריך הניתוח נבדק בהשוואה לתאריך הקבלה לאשפוז וחושב אחוז הניתוחים שבוצעו בתוך יומיים קלנדריים )d3( מתאריך האשפוז. נדגיש כי אחוז הניתוחים שבוצעו במהלך- d3 דומה לאחוז הניתוחים שבוצעו תוך 48 ש'. הממצאים מוצגים ב- 3 קבוצות: בהתאם להגדרת הדיווח ל- OECD, בהתאם להגדרות ה- ICD9 של הקוד הדפרנציאלי ובהתאם להגדרת מדד האיכות של מב"ר. ממצאים: אחוז הניתוחים המבוצעים במהלך d3 בשלושת הקבוצות דומה מאד. למעט עליה שנצפתה ב ניתן לראות במפורש שתי תקופות של שיפור ניכר בביצוע: בשנים ושוב בשנים שתי תקופות אלו מתאימות לשני התמריצים שנקבעו באמצעות מדיניות המשרד. הנהגת תשלום דיפרנציאלי בבתיה"ח של הכללית עשויה להסביר את העליה ב מסקנות והמלצות: ניתן להביא לשיפור בהתנהלות בתיה"ח באמצעות תמריצים הנקבעים גם ע"י מדיניות משרד הבריאות. כפי שראינו בשבצ"י לתמרוץ כלכלי השפעה טובה אך מוגבלת על התנהלות בתיה"ח. ניתן להמשיך ולשפר את השגי ביה"ח באמצעות תמריץ תחרותי המפורסם לציבור. מומלץ להמשיך במדיניות שתספק תמרוץ כלכלי ותחרותי לבתי החולים. 179

175 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות פיתוח וקידום מדידת איכות בתחום התזונה והדיאטה בכללית פורז אירית, קומנשטר דורון, ליבשיץ אירנה, קורמן תמרה, כהן ארנון שירותי בריאות כללית רקע: בשנת 2014, הוחלט על קידום נושא הדיאטה באמצעות פיתוח מדידת איכות של השירותים הניתנים למבוטחי כללית בתחום. המדדים שדורגו גבוה בקרב הדיאטניות הבכירות בכללית כללו שלושה נושאים מרכזיים: התמדה בטיפול, שנמצאה בספרות המקצועית מנבאת הצלחה יותר מכל גורם אחר )לדוגמא, שיעור החולים עם אבחנה של השמנת יתר שביקרו פעמיים ומעלה אצל דיאטנית(, ייעוץ תזונתי בקרב חולים כרוניים )לדוגמא, שיעור המבקרים אצל דיאטנית מתוך כלל המופנים עם אבחנת סוכרת(,והערכה של מצב גופני בביקור אצל דיאטנית )תיעוד סטאטוס פעילות גופנית, גובה ומשקל(. מטרות: לתאר את תהליך פיתוח המדדים החדשים בתחום הדיאטה ולהציג ממצאים ראשוניים של המדידה. שיטות: הטמעת המדדים בכללית חייבה בניית תשתית ייעודית לתחום הדיאטה. התהליך כלל ישיבות תיאום להגדרת צרכים ו"סיעור מוחות" בשטח לקביעת סדרי עדיפויות במדידה. בשלב השני, הוקמו עולמות תוכן ייעודיים )מדדי תזונה ודיאטה( ובמקביל נבנו מודולים ייעודיים בכדי לספק מבט על למנהלים. בנוסף, נבנו גם רשימות לזימון יזום של מטופלים לביקור אצל דיאטנית )רשימות לטיפול(. ממצאים: תהליך פיתוח המדדים והטמעתם במרפאות הציף סוגיות לא פשוטות וחייב מענה לשטח, לרבות הצלבה של רשימות לטיפול. התברר כי יש צורך להתמקד בשיפור התקשורת בין רופאים לדיאטניות והרחבת השימוש במתן הפניות ייעודיות. לצד זאת, תהליך הלמידה ההדדי הוביל לשיפור עקבי בשיעורי עמידה ביעד של המדדים. לדוגמא, בין ספטמבר 2015 לספטמבר 2016, חל גידול בשיעורי המבקרים לראשונה אצל דיאטנית מכלל המופנים אליה בקרב מבוטחים עם השמנת יתר )מ- 78.5% ל- 80.0% ( ומבוטחים עם סוכרת )מ- 71.2% ל- 73.7% (. שיפור גבוה יותר נרשם בהיענות לטיפול והגעה לביקורים חוזרים אצל הדיאטנית: עלייה של 7.0% אצל מאובחנים עם השמנת יתר )מ- 86.2% ל- 92.2% ( ו- 6.4% אצל סוכרתיים )85.6% ל- 91.0% (. העלייה הכי גבוהה בשיעורי העמידה ביעד נרשמה בתיעוד של פעילות גופנית בעת הביקור אצל דיאטנית % )מ- 74.5% ל- 82.2% (. מסקנות והמלצות: פיתוח מדידת איכות בתחום התזונה והדיאטה לצד פעילות מקצועית וליווי של הדיאטניות המחוזיות מול השטח הובילו לשיפור בשיעורי עמידה ביעד של המדדים ולשיקוף מיטבי של הפעילות המתבצעת בידי הדיאטניות במרפאות. 180

176 תקצירי פוסטרים משק האורתופדים בישראל 1 פיינסטון אהרן, 1 אשל דנה, 2 שטרקר חיים, 3 אגר גבריאל 1. מרכז רפואי אסף הרופא, האיגוד הישראלי לאורתופדיה 2. ההסתדרות הרפואית בישראל 3. המרכז הרפואי לגליל, נהריה, האיגוד הישראלי לאורתופדיה רקע: אורתופדים בישראל אחראים על הטיפול בכלל התלונות של מערכת שריר שלד, הן באמצעות ניתוחים והן באמצעות טיפולים לא ניתוחיים. ברבות השנים התפתחו תתי מומחויות שונים ומקצת האורתופדים מוגדרים כמומחים בתחום ייחודי. מקצת האורתופדים אינם מומחים. אין מידע מרוכז אודות מספר האורתופדים בישראל. מטרות: לאמוד, בצורה פרטנית את מספר הרופאים העוסקים בהיבטים השונים של האורתופדיה בישראל. לאפיין אוכלוסיה זו מבחינה דמוגראפית ומבחינת תחומי העיסוק ומקום העבודה )בי"ח/קהילה(. זאת כדי לאפשר תכנון הכשרת אורתופדים מול צרכי העתיד. שיטות: איסוף מידע פרטני מהמקורות הבאים: מהאיגוד הישראלי לאורתופדיה. מאתרי האינטרנט של קופות החולים. מנתוני המועצה המדעית אודות התחלות וסיומי התמחות באורתופדיה, וכן מעזיבת התמחות ללא מעבר לתחום התמחות אחרת. הצלבת הנתונים מול נתוני משרד הפנים כדי לצרף נתוני גיל, באמצעות תוכנת.SAS הערכת כניסת אורתופדים למערכת לפי מספר מתחילי התמחות. תכנון סיום עבודה לפי גיל 67. סיום דגימה ב- 31/12/2014. ממצאים: נמצאו 1,204 אורתופדים פעילים )863 מומחים, 255 מתמחים, 86 לא מומחים(, 48 נשים )4%(. 27% רשומים כאורתופדים כלליים, ו- 34% במגוון תחומים, במקומות השכיחים: כף יד 6%, כף רגל 5%, וברך 4%. במהלך שני העשורים האחרונים, 34 רופאים התחילו התמחות באורתופדיה מדי שנה, בממוצע. נמצאה מגמת עלייה ליניארית במספר מתחילי ההתמחות )שיפוע 0.85, תוספת של מתמחה 1 חדש נוסף מדי 14 חודשים(. מבין מתחילי ההתמחות בשנים הרלוונטיות לסיום התמחות כעשור האחרון, 81% סיימו וקיבלו תעודת מומחה )27 בשנה(. אם מספר המתמחים ישאר קבוע נראה שמספר האורתופדים ישאר קבוע. אם מספר המתמחים ימשיך לעלות, צפוי התרבות ניכרת במספר האורתופדים. מסקנות והמלצות: למספר האורתופדים ולהתמיינות לתתי מקצועות השלכות מרחיקות לכת על הטיפול הניתן בהיבטים רבים, החל מזמינות השירות, יכולת קבלת מענה לבעייה ייחודית, דרך עלות המערכת עקב כפילות בהפניות, משמעויות הקשורות לאבחון וטיפול יתר, וכלה ביכולת האורתופדים בעתיד למצוא מקומות עבודה. זהו הנסיון הראשון לכמת את מספר האורתופדים הפעילים בישראל, והמספרים גבוהים בהרבה מהערכות קודמות. נראה כי יש לעקוב אחר מספר המתמחים ואולי אף להגביל אותו. 181

177 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות השוואת מודלים להכרה לצורך התמחות רופאים במדינות נבחרות בעולם ובישראל 3 פישביין דנה, 1 ניסנהולץ-גנות רחל, 2 דנון יהודה 1. ההסתדרות הרפואית בישראל 2. אוניברסיטת אריאל בשומרון, מכון ברוקדייל 3. אוניברסיטת אריאל בשומרון רקע: הכרה לצורך התמחות )Accreditation( הינה מתן רשות למוסד להעניק התמחות לרופאים. מדינות שונות פיתחו עם השנים מודלים שונים לצורך מתן הכרה. בתחילת שנות ה- 2000, ניכר שינוי מגמה בעולם התמחות הרופאים, אשר עיקרו במעבר ממודלים מבוססי תהליך,)Process-based( המתמקדים בתהליך הכשרת המתמחה לפי מסגרת זמן ותשתית המתאימות ללמידה, אל מודלים מבוססי תוצאות,)Outcome-based( המתמקדים בבחינת הישגיו והתקדמותו של המתמחה בכל שלב עד לרמת המומחה. למגמה זו השפעה גם על המודלים להכרה. מטרות: השוואת מודלים של הכרה במוסדות להתמחות בשש מדינות: ארצות הברית, קנדה, בריטניה, גרמניה, דנמרק וישראל, תוך התייחסות לשינויים במודלים הללו במהלך 20 השנים האחרונות. שיטות: התמקדנו בהתייחסות להבדלים התפיסתיים והמעשיים ולקווי הדמיון במודל ההכרה לצורך התמחות במדינות השונות. איתרנו את עקרונות היסוד בכל מודל והשוונו ביניהם. ביססנו זאת על סקירת הספרות בתחום, על ניתוח נהלים ופרוטוקולים של הגופים העוסקים בהתמחות במדינות השונות ועל פניה ישירה אל המוסדות לצורך השלמת המידע. ממצאים: בכל המודלים התייחסות למספר עקרונות יסוד, כגון: סוג המודל, הכלים המשמשים לצורך ההכרה והסטנדרטים על פיהם מוערכים המוסדות. מספר מדינות מתוך השש עברו למודל ההתמחות מבוסס תוצאות: קנדה, ארצות הברית, בריטניה ודנמרק. מתוכן, ארה"ב מובילה יישום מלא של מודל מבוסס תוצאות גם בתחום ההכרה. קנדה, בריטניה ודנמרק מקדמות כל אחת מהן רפורמה בתחום ההכרה, הכוללת גם מעבר למודלים מבוססי תוצאות, כל אחת באופן שונה ובקצב אחר. גרמניה וישראל נמצאות בשלבי חשיבה ובחינה של חידוש, אך עדיין מקיימות מודלים מבוססי תהליך הן בהתמחות כולה והן להכרה עצמה. הבדלים נמצאו בין המדינות גם בכלים המשמשים בהליך ההכרה ובאופן פעולתם, בהם: ביקורים, הערכה עצמית ואיסוף מידע שיטתי. יחד עם זאת, מצאנו מכנה משותף באתגרים המעסיקים את גופי ההכרה, בהם: חיפוש אחר חדשנות ושיפור איכות, שיפור יחס עלות-תועלת והקשר עם ה"שטח". מסקנות והמלצות: היתרון הנובע מן המכנה המשותף הוא היכולת להפיק תועלת מן הלמידה ההדדית ומהניסיון שהצטבר בכל אחת מן המדינות. מומלץ למקבלי ההחלטות להתבונן בהתפתחויות בתחום ההכרה במדינות רלוונטיות אחרות ככלי לקידומו. 182

178 תקצירי פוסטרים איתור מטופלים המצויים בסיכון לאשפוז חוזר המתאימים להיכלל בתוכנית התערבות: הערכת צוותים מטפלים בבתי החולים ובקהילה פלאקס-מנוב נטלי, סרולוביץ עינב, יהלום רינה, ראם לריסה, שדמי אפרת שירותי בריאות כללית רקע: איתור מטופלים בסיכון להכללה בהתערבויות למניעת אשפוזים חוזרים באמצעות מערכות מחשוב ו- data big נמצא במיקוד מאמציהן של מערכות בריאות בארץ ובעולם. אולם, יעילות כלי הניבוי לאתר מטופלים המתאימים להתערבויות מניעתיות )כגון מניעת אשפוזים חוזרים( מבחינת מאפייניהם הקליניים והאישיים של המטופלים, טרם נבחנה. מטרות: לבחון את כושרה של מערכת ממוחשבת לניבוי סיכון, לאתר את המטופלים המתאימים להכללה בתוכנית ההתערבות לצמצום אשפוזים חוזרים, לפי הערכת צוותים מטפלים בבתי-החולים ובקהילה. שיטות: מחקר שאלונים של הצוות המטפל בשני בתי-חולים של הכללית בתשע מחלקות פנימיות ובמרפאות הראשוניות בקהילה לגבי מבוטחי כללית בני +65. אחיות ורופאים בבית החולים, אחיות קשר ואחיות ורופאים במרפאות הראשוניות התבקשו להעריך את מידת התאמת ציון הסיכון לאשפוז חוזר למצבו של המטופל ואת התאמת המטופל להכללה בתוכנית ההתערבות לצמצום אשפוזים חוזרים מבחינת מאפייניו הקליניים והאישיים. ניתוח קורלציות בוצע להערכת מידת ההסכמה בין צוותי בתי-החולים לצוותי הקהילה, ומידת ההסכמה בין הרופאים והאחיות. הקשר בין מאפייני המטופל להתאמת ציון הסיכון למצבו הוערך באמצעות חי בריבוע. ממצאים: מולאו 605 שאלונים על 276 מטופלים ע"י רופאים )בבתי החולים( ואחיות )בבתי החולים, בקהילה ואחיות קשר(. אחיות הקהילה ורופאי בית החולים העריכו כי 17% מהמטופלים בעלי ציון הסיכון הנמוך )39-0( מתאימים להתערבות, בעוד אחיות בית החולים העריכו כי 28% מתאימים. מנגד, 17-16% מהמטופלים בעלי ציון הסיכון הגבוה )+50( הוערכו כי אינם מתאימים להתערבות ע"י אחיות הקשר ואחיות בתי החולים, בעוד רופאי בית החולים ואחיות הקהילה העריכו כי 28% ו- 42% )בהתאמה( אינם מתאימים. נמצאה הסכמה בין אחיות ורופאי בית החולים לגבי התאמת ציון הסיכון למטופל )0.018=P,0.159=r( והתאמת המטופל לתוכנית ההתערבות )0.001>P,0.289=r(. הסיבות השכיחות להתאמה לתוכנית ההתערבות כללו: צורך בניטור צמוד, היענות נמוכה לטיפול וריבוי תרופות. מסקנות והמלצות: השימוש בבסיסי נתונים גדולים data( )big לאיתור מטופלים בעלי סיכון לאשפוזים חוזרים מאפשר הכוונה יעילה של משאבי המערכת למטופלים הזקוקים לכך ביותר. השילוב בין מידע שמקורו בבסיסי הנתונים הממוחשבים ומידע קליני ואישי של הצוותים המטפלים יאפשר יכולת התאמה טובה יותר וסנכרון בין המערכות המטפלות השונות. 183

179 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מה קורה כשמתריעים למרפאות על ערכים מטבוליים נמוכים בקשישים? צבר ניר, פרס יאן, גרוסמן יונתן, וינשטיין מיה, צנעני-אילת צופיה שירותי בריאות כללית רקע: ערכים נמוכים מדי של משקל, המוגלובין מסוכרר או כולסטרול, מנבאים הישרדות נמוכה. מטרות: לקבוע אם הודעת דואר אלקטרוני לגבי ערכים נמוכים אלו תשפר בריאות של בני 75 ומעלה. שיטות: מחקר מבוקר אקראי המשווה טיפול רגיל להוספת דוא"ל המתריע על ערכים נמוכים וממליץ על שינוי תזונתי ותרופתי. משתתפים: מטופלי 'כללית' במחוזות צפון ודרום, בני +75 עם אחד מהתנאים מהבאים: 1. יחס מסת-גוף BMI( נמוך מ- 23 ק"ג\מ"ר, עם ירידה של 2 ק"ג\מ"ר( לפחות בשנתיים האחרונות ושלא קיבלו יעוץ דיאטן בשנה האחרונה. 2. המוגלובין מסוכרר 6.5% ומטה עם ניפוק תרופות לסוכרת בחודשיים האחרונים. 3. כולסטרול כללי נמוך מ- 160 מ"ג\ד"ל עם ניפוק תרופות להורדת כולסטרול בחודשיים האחרונים, להוציא מטופלים עם מחלת לב איסכמית או ארוע מוחי. כתוצאה העיקרית נבדקה התמותה הכללית בתוך שנה. ממצאים: מתוך 48,623 בני +75, נמצאו )17.7%( 8,584 בעלי ערכים נמוכים לפי אחד מהתנאים לפחות, ונחלקו באקראי לקבוצות ההתערבות והביקורת )1:1(. המכתבים האלקטרוניים נשלחו לרופאים ולאחיות בנובמבר לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית ברמת ההפניות ליעוץ דיאטני )לתנאי א.(, ובמדד ניפוק התרופות לסוכרת או להורדת-כולסטרול )לתנאים ב. וג. בהתאמה(. לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית גם בתמותה הכללית בחישוב כולל. לעומת זאת, נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בתמותה הכללית בקבוצת ההתערבות של תנאי א. בלבד. מסקנות והמלצות: התערבות באמצעות אימייל לרופא המשפחה המתריע על ירידה מהירה במשקל, יכולה להשפיע על בריאות המטופל ואף על הישרדותו בחיים. התערבות כזו יש לבצע בזהירות רבה וללוות במחקר, כיוון שההשפעה על פעולות הרופא ועל המטופל עשויה להיות שונה מאד מהמצופה. 184

180 תקצירי פוסטרים שיפור איכות רישום אבחנות בבתי חולים - משימה אפשרית. רשם השבץ הלאומי כמקרה בוחן 3 צוקר ענבר, 1 רם עמית, 1 ליברודר כרמית, 1 טנה דוד, 2 ברונשטיין נתן 1. משרד הבריאות 2. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר 3. מרכז רפואי שערי צדק רקע: הרשם הלאומי לשבץ מוחי הוקם ב הדיווח לרשם נעשה ע"י שליפת נתונים אלקטרונית מהתיק הרפואי בבית החולים. בתום שנת פעילות נעשה תיקוף של הנתונים שדווחו מרבעון אחד מול מכתבי השחרור. סה"כ נבדקו 4,400 מקרים, מתוכם ב- 11.6% נמצא כי באשפוז שדווח כלל לא היה אירוע שבץ או אירוע איסכמי חולף Ischemic( Transient,)Attack - TIA וב- 8.6% לא הייתה התאמה בין סוג האירוע שדווח )שבץ איסכמי, דימום, )TIA לסוג האירוע בפועל. נעשו מספר פעולות לטיוב הנתונים: ממצאי התיקוף דווחו להנהלה של כל מוסד, מנהל רפואה הוציא הנחיות לקידוד שבץ ולאופן ייצוג האבחנה במערכות המחשוב ונעשו הדרכות לרשמות הרפואיות מטעם צוות הרשם. במספר מוסדות בהם לא נערכה בקרה שוטפת של רשמות רפואיות על האשפוזים במחלקות הפנימיות הוקצו רשמות לביצוע בקרה ייעודית של מקרים החשודים כשבץ. בתום שנה נעשה תיקוף חוזר. מטרות: לבדוק את השפעת הפעולות שננקטו על תוקף הנתונים המדווחים לרשם. שיטות: צוות הרשם החל בתיקוף נתוני הרבעון הראשון של שנת 2016 מול מכתבי השחרור לבדיקת תוקף אבחנות השבץ ממצאים: עד למועד זה תוקפו הנתונים של 12 מכלל 24 בתי החולים )50%( המדווחים לרשם. למועד הכנס יושלם תיקוף הנתונים בשאר המוסדות. במוסדות שתוקפו פעמיים בשנת 2014 נבדקו 2,031 מקרים שדווחו לרשם לעומת 2,251 מקרים ב שיעור האבחנות השגויות והטעויות בסיווג אבחנה ירד בין השנים; מ- 11.4% )231 מקרים( אבחנות שגויות ב ל- 5.6% )126( ב )0.001>p(, ומ-) 166 ( 8.3% טעויות בסיווג האבחנה ב ל- 3.6% )80( ב )0.001>p(. מסקנות והמלצות: תוקף האבחנות ברשם השבץ הלאומי הוא מעל 90%. בקרה שוטפת על איכות הקידוד, הכשרת רשמות רפואיות ותיקון כשלים בייצוג האבחנות במערכות המחשוב חיונית להבטחת איכות המידע בתיק הרפואי. לנושא זה חשיבות מכרעת לאור המגמה של שימוש גובר במידע שמקורו בתיקים רפואיים ממוחשבים לצרכי מחקר. 185

181 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הקשר בין שימוש במולטי ויטמינים וחומצה פולית לפני ובמהלך ההיריון והסיכון לאוטיזם 4 קודש ערד, 1 לוין סטיבן, 2 סנדין סוון, 3 ויקטורין אלכסנדר, 3 רייכנברג אברהם 1. מאוחדת 2. אוניברסיטת חיפה 3. מכון קרולינסקה, סטוקהולם, שבדיה 4. בית ספר לרפואה ע"ש איקן, מאונט סיני, ניו יורק, ארה"ב רקע: הרצף האוטיסטי )ASD( הינה הפרעה נוירו-התפתחותית מורכבת עם מרכיבים סביבתיים, גנטיים ואפיגנטיים. המחקר למציאת גורמי סיכון והשפעה סביבתית, להתפתחות )ASD( או גורמים מגנים מפני התפתחות התופעה מעסיקה רבות את עולם הרפואה. הקשר בין צריכת מולטי-ויטמינים וחומצה פולית לפני ובמהלך ההיריון והסיכון לאוטיזם בילוד אינו ברור. מטרות: לבדוק את הקשר בין צריכת מולטי-ויטמינים )מקבוצת )A,B,C,D וחומצה פולית לפני ובמהלך ההיריון והסיכון להופעת הפרעה על הספקטרום האוטיסטי,)ASD( אצל הילוד. שיטות: נעשתה השוואה בין מבוטחי קופת חולים מאוחדת ילידי 1998 עד 2007 המאובחנים כ- ASD, )מתוך רשם האוטיזם( לבין מדגם שכלל 20% מכלל המבוטחים, ילידי אותה תקופה. לכל ילד נבנה התא המשפחתי )אם, אב ואחים(. נבדקה חשיפת האם למולטי-ויטמינים )מקבוצת )ATC A11 וחומצה פולית טרם ההיריון ובמהלכו. הקשר נבחן בחישוב )adjusted relative risks) arr וחישוב של רווח בר סמך בהתבסס על מודל.multivariate Cox regression בוצעו 16 מבחני רגישות לכל קבוצות הוויטמינים )על פי קודי.)ATC ממצאים: מתוך 31,417 ילדים שאימהותיהם צרכו חומצה פולית ו/או מולטי-ויטמינים לפני ההיריון ובמהלכו, )0.52%( 163 אובחנו כ- ASD. מתוך 50,658 ילדים לאימהות שלא נטלו תוספים אלה לפני ההיריון ובמהלכו, )1.55%( 787 אובחנו על הרצף 0.28( = 0.19, CI.)aRR: 0.23; 95% המגמה נמצאה תקפה לחומצה פולית )לפני ההיריון = 0.46, 0.84 CI ;arr = 0.62; 95% ובמהלך ההיריון = 0.32, 95% R RR = 0.31, 95% CI = ובמהלך ההיריון ;RR = 0.47, 95% CI ולמולטי-ויטמינים )לפני ההיריון = 0.29, 0.74 )CI = 0.26, 0.39.)0.25, 0.38 מסקנות והמלצות: תוספת של מולטי-ויטמינים וחומצה פולית לפני ובמהלך ההיריון נמצא, במובהקות סטטיסטית, כגורם המפחית את הסיכון ל- ASD. למעשה מדובר בעבודה הראשונה שפורסמה, המדגימה את השפעת חשיפת האם בשלבים הקריטיים של ההיריון לתוספים אלה כגורם מגן מפני התפתחות אוטיזם. לממצא יש השלכה על ההמלצות לשימוש בחומצה פולית ומולטי-ויטמינים כחלק מתכנון ההיריון והמעקב ההריוני. הדבר יכול לתמוך במדיניות של העשרת המזון בתוספים אלה, כפי שנעשה במדינות שונות כולל ארה"ב וקנדה במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת. 186

182 תקצירי פוסטרים אתגרים בתהליך פיתוח מדידת איכות בתחום טיפת חלב בכללית קיי כלנית, רפאלוביץ אתי, מן נורית, קומנשטר דורון, כהן ארנון שירותי בריאות כללית רקע: בשנת 2015, הוצגה לראשונה תכנית לאומית חדשה לדיווח חצי שנתי של חמישה מדדים בתחום טיפת חלב - חיסון מחומשת, חיסון,MMR איתור דיכאון לאחר לידה, מדידות היקף ראש ובדיקת שפה ותקשורת. נותני השירותים נדרשו לדווח למשרד הבריאות על תינוקות שטופלו אצלם, לצורך למידה על תהליכי העבודה בתחנות, לרבות תוצאים המתקבלים בהן. עד כה, הוגדרו עשרה מדדים בארבעה נושאים )חיסונים, גדילה והתפתחות, סטאטוס אם לאחר לידה, רצף טיפולי( ומתקיימים דיונים על הרחבת המדידה. מטרות: לתאר את היערכות כללית להטמעת מדידה בטיפת חלב, לרבות שינויים משמעותיים במערכות המידע ואתגרים ביישום התוכנית הלאומית ולהציג ממצאים ראשוניים. שיטות: הטמעת המדדים בכללית חייבה בניית תשתית ייעודית לתחום טיפת חלב. התהליך כלל ישיבות תיאום רב צוותיות להגדרת צרכים, לרבות עדכון גרסת קליקס טיפת חלב. בשלב השני, הוקמו עולמות תוכן ייעודיים )ביקורים בטיפת חלב, מדדים לאומיים טיפת חלב, ועוד( ובמקביל נבנו מודולים המספקים מבט על למנהלים )מדדי טיפת חלב ואוכלוסיות לטיפול(. התהליך לווה בתהליך פיתוח כלל ארגוני שכלל מיצוב מחודש של אחות טיפת החלב כחלק מרכזי בצוות המרפאה הראשונית, פיתוח מסלול הכשרה מקצועי בהתאמה אישית, הכשרה ניהולית והטמעת תהליכי מדידה לכלל אחיות טיפת חלב. ממצאים: תהליך הפיתוח וההטמעה הציפו סוגיות לא פשוטות וחייבו מענה לשטח, לרבות הצלבה של רשימות לטיפול. התברר כי יש צורך להתמקד בשיפור המעקב אחר מעבר תינוקות, כולל עזיבה לנותן שירות אחר. בנוסף, נדרש רישום פרטני יותר בשדות ייעודיים של התוויות נגד ואזהרות לגבי חיסונים וספירת המנות. לצד זאת, תהליך הלמידה ההדדי מול התחנות הוביל לשיפור עקבי בשיעורי עמידה ביעד. לדוגמא, בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2016, חל גידול של 7.2% בחיסון MMR/V )מ- 68.4% ל- 72.0% ( ו- 5.2% באיתור דיכאון לאחר לידה )מ- 91.1% ל- 96.8% (. מסקנות והמלצות: כללית נערכה בכל הרמות )הנהלה ראשית, מנהלות סיעוד, רכזות השירות המונע, נציגי מחשוב ואחיות בתחנות( להתמודדות מוצלחת עם אתגרי התכנית הלאומית בטיפת חלב. ההיערכות הובילה לשיפור תהליכי העבודה בשטח ועלייה בהתאמה בשיעורי עמידה ביעד של המדדים ולשיקוף מיטבי של הפעילות המתבצעת בתחנות. 187

183 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות בואו נדבר על זה - התערבות לשיפור ההתייחסות לבעיות בתפקוד המיני בקרב מטפלים בחולי סוכרת קליין אסיה, ולינסקי ליאורה, יפתח יעל, טולדנו יואל מאוחדת רקע: הפרעה בתפקוד המיני שכיחה בקרב חולי סוכרת בקרב גברים ונשים. במחקרים נמצא כי רוב המטופלים לא מודעים לקשר בין סוכרת לתפקוד מיני, ושקיים צורך להעניק להם תמיכה מקצועית בנושא. בנוסף, חולי סוכרת, שפנו למטפלים לקבלת עזרה, לא קיבלו מענה מספק. קיים צורך לשפר את רמת הידע, המודעות ומיומנויות הצוותים המטפלים בחולי סוכרת בתחום התפקוד המיני כדי לשפר את איכות המענה המקצועי בתחום ובעקבות כך את איכות החיי המטופלים. מטרות: העלאת המודעות ושיפור רמת הידע של הצוותים המטפלים במכוני הסוכרת לסוגיות מיניוּת ותיפקוד מיני בקרב המטופלים. שיפור מיומנויות התקשורת של הצוות המטפל בנושא מול המטופלים במכוני הסוכרת. שיפור איכות הטיפול הנתפסת ע"י המטופלים בנוגע לתיפקוד מיני. שיפור שביעות הרצון של המטופלים מהתייחסות הצוות לנושא. שיטות: עבודה זו בוצעה במסגרת תכנית "עוצמה" לשיפור הטיפול בסוכרת. מטרת התכנית לבחון את הצרכים של חולי סוכרת בתחום התיפקוד המיני, לבנות הכשרה לצוותים, ולייצר חומרים מלווים לצוות ולמטופלים בהתאם לצרכים שאותרו. בעבודה זו נציג את מיפוי הצרכים בקרב מטופלים ב- 5 מכוני הסוכרת במחוז מרכז במאוחדת, וממצאים מההכשרה הראשונה שבוצעה לצוותים. בהיעדר שאלון מתאים בספרות פיתחנו ותיקפנו שאלון ידע, עמדות וציפיות שהועבר ל- 200 מטופלים בעברית וברוסית. הערכת ההכשרה בוצעה באמצעות שאלון SABS) )Beliefs and Attitudes Sexual שתוקף בעברית והועבר לפני ואחרי ההכשרה. ממצאים: )80%( מהמשיבים דיווחו שצוות מכון הסוכרת מהווה כתובת לשאלות בנושא התפקוד המיני ו- 80% מרגישים בנוח לפנות לצוות. לא היו הבדלים בגיל, מגדר או השכלה. 44% ענו "מסכים/מסכים מאד" כי המטפל יזם שיחה בנושא ו- 41% מסכימים/מאד שקיבלו מענה מתאים. כ- 80% ציינו כי היו מעדיפים שהמטפל יעלה את הנושא. יותר גברים סברו כי סוכרת עלולה להשפיע לרעה על התפקוד המיני )56.1% לעומת 32.7%, בהתאמה(. מסקנות והמלצות: חשוב לשפר את השיח מול חולי סוכרת בנושא תפקוד מיני, ולהעצים מטפלים להעלות את הנושא, בפרט בקרב אוכלוסייה דתית. יש צורך לייצר פתרון לשיפור ההיענות להכשרה בקרב רופאים. נעשית בחינת עמדות והתנהגות הצוות כעבור 6 חודשים מתחילת ההכשרה כדי לאפשר הטמעה של התכנים בהכשרה. 188

184 תקצירי פוסטרים בדיקת יעילות האבחון המוקדם להפרעה על הספקטרום האוטיסטי )ASD( בפעוטות מהאוכלוסייה יהודית ובדואית בדרום הארץ 2 קרוב אורלי, 1 דוידוביץ' נדב, 2 האס אריק, 3 מאירי גל, 4 מנשה עידן 1. משרד הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 3. משרד הבריאות 4. מרכז רפואי סורוקה רקע: לפי הערכות ה- CDC )2014( כ- 1 מכל 68 ילדים סובל מ- ASD. בישראל באזורים גאוגרפים שונים קיימים פערים בשכיחות ה- ASD ASD. שכיח פחות באוכלוסיות בסיכון לאי-שוויון בבריאות וקשור אף למאפיינים חברתיים וכלכליים. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה סיקור שיגרתי ל- ASD לכלל הפעוטות בגילאי 18 עד 24 חודשים באמצעות מבחן סטנדרטי. אבחון יעיל, מוקדם ובזמן חשוב וקריטי להתפתחות הילד. בביקור שיגרתי בטיפות חלב, הפעוטות נבדקים בבדיקת התפתחות כללית ע"פ אבני דרך המותאמים לגיל. בעוד שבדיקת סקר ההתפתחותית הכללית מזהה בעיות התפתחותיות כלליות ההחלטה האם להפנות פעוטות לאבחון אינה עולה בקנה אחד. מטרות: בדיקת יעילות אבחון מוקדם ל- ASD באמצעות השוואת בדיקות התפתחות כללית מול שאלון סקר לאוטיזם.M-CHAT שיטות: 1,600 פעוטות מהאוכלוסייה היהודית והבדואית, שבביקור שיגרתי בטיפות חלב עברו בדיקות סקר התפתחותיות כלליות (GDS( ו- M-CHAT ע"י אחיות. ל- 50 פעוטות נמצאו תוצאות חיוביות ב- M-CHAT. לקבוצת הביקורת נבחרו באופן אקראי 150 פעוטות עם תוצאות שליליות ב- M-CHAT. תוצאות של בדיקת ההתפתחות הכללית של 200 הפעוטות הועברו תוך הסתרת פרטים פרט לגיל, להערכה חוזרת של 11 אחיות, שהתבקשו להחליט להפנות את הפעוט לאבחון או להמשיך מעקב בטיפות חלב. תוצאה חיובית נקבעה כאשר 6 אחיות החליטו להפנות לאבחון. תוצאות: מידת ההסכמה בין הערכת אחיות בבדיקות ההתפתחות )GDS( הייתה )0.001>p 52%.)Kappa; מבין 200 פעוטות, שבעה נמצאו חיובים ב- M-CHAT ואובחנו עם.ASD ל- M-CHAT נמצא בצוע טוב יותר באיתור פעוטות עם ASD מאשר בהערכת האחיות ע"י בדיקות ההתפתחות, עם 70.00% רגישות, 98.22% סגוליות, לעומת 50.00% רגישות, ו-% סגוליות, בהתאמה. מסקנות והמלצות: לשאלון ה- M-CHAT הערכה טובה יותר )יותר רגיש יותר ספציפי( באיתור פעוטות עם אוטיזם מאשר בדיקות ההתפתחות במרפאות הקהילה. קיים צורך בכלי סטנדרטי עם סולם ציונים מספרי המספק המלצות והחלטות לתוצאות שהתקבלו. שירותי בריאות לאיתור ואבחון ילדים על הרצף האוטיסטי, המותאמים לצרכים ולמאפיינים של האוכלוסייה, הכרחית להבטחת הזכות לבריאות מיטבית. 189

185 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות איכות הקשר עם הצוות המטפל - חווית המטופל במערכת הבריאות בישראל קרולינסקי דולב, ענב תאנה, יפרח אניקה, מרי ניסים, שוחט תמי משרד הבריאות רקע: חווית המטופל תופסת מקום מרכזי בשיח במערכות בריאות ברחבי העולם, ונמנית עם נושאי הליבה )"עמודי האש"( שהוגדרו ע"י משרד הבריאות בישראל. חוויית המטופל מהווה מרכיב משמעותי בהערכת איכות שירותי הבריאות, ומושקעים בה משאבים רבים במטרה לפתח תרבות שירות מסבירה פנים למטופלים. סקרי שביעות רצון משירותי בריאות מספקים משוב ותורמים מידע לגיבוש פעולות לשיפור איכות הטיפול. מטרות: לבחון את חווית איכות הקשר עם הצוות הטיפולי בקהילה לפי המדדים הבאים: שביעות רצון של המטופל מהקשר עם הרופא המטפל, קבלת יחס מכבד מהצוות המטפל, הבנת מהלך הטיפול והנחיות הרופא, מתן מענה לשאלות המטופל. שיטות: ערכנו סקר חתך באמצעות ראיונות טלפונים במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המרואיינים נשאלו על איכות הקשר עם הצוות הטיפולי. מדדי שביעות הרצון נבחנו בכלל אוכלוסיית הסקר, לפי קבוצת אוכלוסייה )יהודים/ ערבים(, לפי מגדר, ולפי קופת חולים. בוצעו מבחני 2x לבחינת קשרים דו-משתניים. ממצאים: השתתפו 2,618 מרואיינים )1,629 יהודים ו- 989 ערבים(. 91.1% מהמרואיינים דיווחו כי הם מרוצים מאוד או מרוצים מהקשר עם הרופא המטפל ומקבלים יחס מכבד מהצוות המטפל )89.7%(. רוב המרואיינים דיווחו כי הם מבינים את מהלך הטיפול והנחיות הרופא )91.4%(. 74.0% ציינו שניתן להם מענה לשאלותיהם. שיעורי דיווח דומים נצפו בהשוואות בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים. לא נצפה הבדל מובהק בשיעורים המדווחים בין מבוטחי קופות חולים שונות. מסקנות והמלצות: שיעורי הדיווח על שביעות הרצון גבוהים, ולא נמצאו פערים בין האוכלוסיות השונות ובין הקופות. עם זאת, יש מקום לשיפור חווית המטופל בתחום מתן מענה לשאלותיו במהלך המפגש הטיפולי; ניתן לעשות זאת באמצעות פיתוח כלים להנגשת מידע למטופלים והנחיית מטפלים במיומנויות תקשורת בינאישית - הקשבה ומתן הסברים למטופלים, כדי לאפשר להם בחירה מושכלת של נותני השירות ושותפות נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לבריאותם. 190

186 תקצירי פוסטרים במאוחדת מדברים בשפת המטופל קרני אסנת, קסל צביה, קום ישי, ולינסקי ליאורה, סיקרון הרשקוביץ פביאן מאוחדת רקע: משרד הבריאות הגדיר את צמצום אי השוויון בבריאות בישראל כיעד אסטרטגי. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות )7/11( התווה נורמות בכל הקשור להנגשה של שירותי בריאות באופן שיאפשר להתגבר על חסמים תרבותיים ולשוניים, דבר שישפר, בין היתר, את ההיענות לטיפול ויוביל לשיפור באיכות השירות למטופלים ולחסכון במשאבים. לאור זאת, הקים משרד הבריאות מוקד טלפוני המספק שירותי תרגום בארבע שפות. מאוחדת הצטרפה לשירות עם תחילתו, כשמחוז דרום מוביל את מספר הפניות. מטרות: בדיקת תרומת השימוש במוקד דרך חווית המטפל. יעדים מרכזיים: 1. בדיקת תרומת התרגום הטלפוני לאיכות הטיפול 2. בדיקת יעילות דרכי החשיפה למוקד 3. בדיקת שביעות הרצון מהתקשורת עם המטופל שיטות: העברת שאלון הערכה באמצעות מערכת למידה לעובדי מחוז דרום. ממצאים: 359 עובדים ענו על השאלון: 29% צוות סיעודי, 22% מנהלי ומזכירות רפואיות, 19% אנשי מקצועות הבריאות, 16% רופאים, 14% אחר. 90% ציינו שחל שיפור בתקשורת בינם למטופל ללא תלות בשפת התרגום. 85% דווחו כי המוקד שיפר את איכות הטיפול במידה בינונית ורבה. 56% דווחו שהתרגום סייע בהקטנת טעויות בנטילת תרופות והגברת הדבקות בטיפול. 40% דיווחו שסייע במניעת אשפוזים במידה בינונית או רבה. 70% ציינו כי המוקד סייע בהנגשת זכויות ומידע. מסקנות והמלצות: תרגום באמצעות מוקד טלפוני מעלה את שביעות רצון המטפל לגבי התקשורת עם המטופל ובני משפחתו ואת איכות הטיפול. מנהל המרפאה נמצא בעמדת מפתח להובלת שינויים מערכתיים. לכן, מומלץ להתמקד בו בהטמעת שירות זה המשפר את איכות הטפול, בדגש על מרפאות המטפלות באוכלוסיית עולים ודוברי שפות. ביצוע סקר משלים לבדיקת חווית המטופל. 191

187 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות האם קיים קשר בין ההתמדה במפגשי סדנאות הרזיה וניהול הסוכרת לבין אג"ס המשתתף? קרני שוש, הרשקוביץ פביאן, קסל צביה, ולינסקי ליאורה, בן-משה רועי מאוחדת רקע: מגפות ההשמנה והסוכרת מהווים איום על בריאות הציבור ומערכת הבריאות. סדנאות הוכחו כטיפול יעיל בהשמנה וסוכרת. קיים קשר בין השמנה לעוני ולתחלואה בסוכרת, אנשים ברמה כלכלית-חברתית נמוכה שמנים יותר וחולים יותר בסוכרת. בשנת 2012 התפרסמו מבחנים לחלוקת כספי תמיכה של משרד הבריאות בקידום בריאות, במטרה לקדם קבוצות הרזיה וקבוצות סוכרת, בפריסה ארצית ובדגש לאזורי פריפריה. התמיכה מתבצעת בדגש על התמדת המשתתפים ועל פריפריה כלכלית וחברתית. אחוז הנוכחות במפגשים במדרג: מעל 80%, בין 80%-60% ומתחת ל 60%, אזור המגורים במדרג: אג"ס , ו מטרות: בדיקה הקשר בין מצב חברתי-כלכלי של המשתתפים לבין התמדתם בהשתתפות במפגשי הסדנאות. שיטות: איסוף וניתוח נתוני המשתתפים בסדנאות הרזיה וסוכרת בשנת ממצאים: התקיימו 419 סדנאות הרזיה וסוכרת. השתתפו 4,614 מטופלים. סדנאות הרזיה: כשליש מהמשתתפים התמידו מאוד - 80% מהמפגשים ומעלה, 25% השתתפו ב %, ו- 45% השתתפו בפחות מ- 60% מהמפגשים. ממוצע ההשתתפות לאג"סים 13-9, 10-8, ו היה 64%, 66% ו- 62.5% בהתאמה 05%.>p. ממוצע ההשתתפות היה גבוה ככל שהרמה הכלכלית-חברתית ירדה. סוכרת: 48% מהמשתתפים התמידו מאוד- מעל 80% מהמפגשים, 16% השתתפו ב %, 39% השתתפו בפחות מ- 60% מהמפגשים. ממוצע ההשתתפות לאג"סים , ו היה 69.7%, 65.3% ו- 62.3% בהתאמה 01%.>p. מסקנות: בסדנאות סוכרת רוב המשתתפים מאג"סים הנמוך והבינוני, בקבוצות הרזיה רוב המשתתפים מהאגס הבינוני, הפער כנראה בגלל המחיר הגבוה בסדנאות הרזיה. המלצות: להגדיל את מספר הסדנאות המתקיימות באג"סים הנמוכים. הנוכחות הגבוהה משקפת את הצימאון של האוכלוסייה לידע, הכוונה וקבלת תמיכה. מומלץ להוזיל את סדנאות ההרזיה כדי לאפשר יותר משתתפים מאג"סים נמוכים. 192

188 תקצירי פוסטרים דווח התקדמות תכנית הארצית לסיקור שמיעה ליילודים בישראל 3 רובין ליזה, 1 וסר ג'ניס, 1 ארי-אבן רוט דפנה, 2 הרצברג אורלי, 1 לרנר-גבע ליאת 1. משרד הבריאות 2. אוניברסיטת תל-אביב 3. מכון גרטנר רקע: תכנית סיקור שמיעה ליילודים )התכנית( החלה לפעול ברמה ארצית בינואר הסיקור כולל בדיקת פלט אקוסטי לכלל הילודים ובמידת הצורך רישום אוטומטי של פוטנציאלים מעוררים מגזע המוח. יעדי התכנית אבחון לקות בשמיעה עד גיל 3 חודשים והתחלת שיקום עד גיל 6 חודשים. מטרות: 1. לבחון את הכיסוי הארצי של התכנית 2. לאמוד השפעת התכנית על גיל האבחון והשיקום של לקות שמיעה מולדת 3. לזהות גורמים מסייעים וחסמים להצלחת התכנית שיטות: 1. ניתוח דוחות כיסוי התכנית בבתי חולים לשנים ; 2. ניתוח נתונים דמוגרפיים, תוצאות הסיקור, גיל בעת האבחון ובתחילת השיקום לתינוקות לקויי שמיעה טרם החלת התכנית ) ( לעומת לאחר החלת התכנית ) ( שטופלו ב- 10 מרכזי שיקום; 3. ראיון טלפוני להורי תינוקות שנכשלו בבדיקות הסיקור והופנו לבדיקת אבחון. ממצאים: שיעור הכיסוי הארצי של התכנית היה 99.0% )טווח %( עבור 174,360 לידות חי. בשלושת השנים הראשונות להפעלת התכנית נמצא חציון גיל בעת האבחון של 5.1 חודשים בהשוואה ל חודשים טרם החלת התכנית. חציון הגיל בעת תחילת השיקום ב- 3 השנים הראשונות לתכנית הארצית היה 9.1 חודשים בהשוואה ל טרם החלת התכנית. הסכימו להשתתף בסקר הטלפוני )84%( 405 הורים לתינוקות בני 6-4 חודשים. שליש מההורים דווח שהיו מאוד מודאגים מתוצאות בדיקת הסיקור שנמסרו להם. בעוד ש- 84% מההורים דיווח כי קבלו הסבר בעל-פה לאחר הבדיקה, מעל למחצית מההורים דווח שלא קבלו חומר הסבר בכתב. רק כמחצית מההורים שהיו זקוקים לבדיקת מעקב דיווח שקבלו תור לבדיקה חוזרת תוך חודש מהשחרור מבית חולים. מסקנות והמלצות: ממצאי המחקר מצביעים על שיעור כיסוי גבוה לתכנית. התכנית הביאה להקדמת גיל האבחון ותחילת השיקום לתינוקות לקויי שמיעה. על מנת ליעל את התכנית והמעקב יש: 1. לשפר את התקשורת בין המטפלים למטופלים על מנת להפחית את הדאגה; 2. ליעל את דרכי העברת המידע בין הגורמים המטפלים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ולהבטיח בזאת את רצף הטיפול בהם; 3. לאפשר צמצום זמן ההמתנה לבדיקות המעקב כדי לעמוד ביעדי תכנית הסיקור. 193

189 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות איכות השרות של צוותי הסיעוד: תפקיד התקשורת והלמידה הפרואקטיבית רשקוביץ שרית, ליבנה יעל המכללה האקדמית עמק יזרעאל רקע: עבודת הצוות הסיעודי מהווה גורם מרכזי בקידום איכות השרות. המחקר הנוכחי עוסק בקשר שבין מידת ה"נעימות" )agreeableness( של התקשורת ומידת הלמידה הפרואקטיבית בצוות הסיעוד לבין היבט חשוב של איכות השרות - המידה בה המטופלים מקבלים את היחס לו הם מצפים. תקשורת המאופיינת באמפתיה ובהתחשבות מסייעת לחברי הצוות לקיים דיונים פתוחים בהן נבחנות דרכי פעולתו ומידת הצלחתו של הצוות ומועלים רעיונות לשיפור. דיונים כאלו תורמים ליכולת הצוות להגיב באופן מיטבי לצרכי המטופלים ולהעניק להם את היחס הטוב לו הם מצפים. מטרות: 1. לבחון מודל תיווך של השפעת נעימות התקשורת בצוות על איכות השרות באמצעות הלמידה הפרואקטיבית. 2. לבחון האם קיימים הבדלים בין ארבעה סוגים של ארגוני בריאות )בתי-חולים, מרפאות קהילה, בתי-אבות ומעונות( ברמה של נעימות התקשורת בצוות. שיטות: המדגם כלל 109 צוותי סיעוד )850 אחיות ו- 109 אחיות אחראיות( מארבעה סוגי ארגונים: 40 מבתי חולים )504 אחיות(, 24 ממרפאות קהילה )95 אחיות(, 39 מבתי אבות )213 אחיות( ו- 6 ממעונות )38 אחיות(. משתני המחקר נמדדו באמצעות שאלונים מתוקפים. למניעת הטית מקור יחיד הוערכו נעימות התקשורת ואיכות השרות ע"י האחיות, ואילו הלמידה הפרואקטיבית - ע"י האחיות האחראיות. ממצאים: 1. הבדלים בין סוגי ארגונים: נמצא שסגנון התקשורת של צוותי הסיעוד במרפאות הקהילה מאופיין ברמה גבוהה יותר במובהק של נעימות בהשוואה לבתי חולים ובתי אבות. 2. בחינת המודל ברמת הצוות: בבחינת מודל התיווך )באמצעות )SPSS PROCESS נמצא כי נעימות התקשורת בצוות משפיעה באופן מובהק על הלמידה הפרואקטיבית, ושזו משפיעה באופן מובהק על איכות השרות. לבסוף, נמצאה השפעה בלתי ישירה של נעימות התקשורת בצוות על איכות השירות בתיווך הלמידה הפרואקטיבית.(coefficient=0.03, CI 95% [0.001, 0.07) מסקנות והמלצות: המחקר מצביע על חשיבות הלמידה הפרואקטיבית בצוות לשיפור איכות השרות למטופל, ומראה כי ניתן להגבירה באמצעות טיפוח סגנון תקשורת מתחשב ואמפתי. עידוד תהליכים אלה עשוי לתרום להצלחת הצוות להעניק למטופלים את היחס לו הם מצפים. בנוסף, נראה כי בצוותי הסיעוד בבתי החולים ובבתי-אבות הצורך לטפח הבט זה של התקשורת בולט יותר יחסית למרפאות הקהילה. 194

190 תקצירי פוסטרים אמור לי עד כמה טוב לך במקום עבודתך ואדע אם הנך שוטף את ידייך 2 שולומוביץ ליאנה, 1 מגנזי רחלי 1. המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר 2. אוניברסיטת בר-אילן רקע: זיהומים נרכשים בבתי חולים מהווים הסיבוך השכיח ביותר בטיפול, וגם הסכנה העיקרית לבטיחותם של המטופלים. היגיינת ידיים מוגדרת ככלי החשוב ביותר למניעת זיהומים אלו. לשם העלאת ההיענות להיגיינת ידיים, הושקעו מאמצים רבים כלל-עולמיים. ולמרות כך, המטרה טרם הושגה: ההקפדה אינה רחבה ועומדת בין 81%-5% עם ממוצע של כ- 40%. הספרות מציגה הבנה חלקית לגבי הסיבות הגורמות לאסטרטגיות לשיפור היגיינת ידיים להיכשל. מטרות: להרחיב את הידע הקיים בנוגע לדרכים להעלאת ההיענות להיגיינת ידיים ולבדוק את הקשר בין הביטחון הפסיכולוגי הארגוני של הצוות הסיעודי לבין תחושת האחריות האישית על העברת זיהומים, כמנבא את שיעור ההיענות להיגיינת ידיים. שיטות: שאלון המונה 33 פריטים שהורכב ממספר שאלונים מתוקפים: נתונים דמוגרפיים, שאלות הבוחנות את מידת האחריות האישית בנושא הדבקות מטופלים ושאלות הבודקות את הביטחון הפסיכולוגי של העובד. חולקו כ- 400 שאלונים לאחיות מ- 13 מחלקות של ביה"ח לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא, שיבא. היענות הייתה של כ- 56%. רוב הנבדקים היו נשים )כ- 95% ( כולן בעלות תואר אקדמי ראשון או שני, כמחציתן ילידות הארץ ורובן מועסקות כאחיות מהשורה. ממצאים: ככל שהביטחון הפסיכולוגי של העובד עולה, כך עולה תחושת אחריותו על העברת הזיהומים )0.001>p 0.425=r(. בנוסף, התברר כי 95.7% מאוכלוסיית המחקר מאמינים כי ניתן למנוע העברת חיידקים עמידים בין חולים. 74% מהנשאלים מסכימים כי העברת הזיהומים הינה באחריות הצוות המטפל, אולם כ- 40% מהנחקרים בלבד מוכנים לקחת אחריות אישית על העברת הזיהומים במחלקה בה מועסקים. נמצא קשר בין הוותק המקצועי לסיבה לאי הקפדה להיגיינת ידיים )המשתנה התלוי(. מסקנות והמלצות: קיים קשר בין הביטחון הפסיכולוגי של האחות, לבין תחושת אחריותה על העברת הזיהומים. לצורך העלאת תחושת האחריות האישית להעברת הזיהומים כדרך להעלות ההיענות להיגיינת ידיים יש צורך להעלות את הביטחון הפסיכולוגי של העובדים. כל שיפור באקלים הארגוני ישפר את היכולת ורצון הלמידה בארגון שישפר את היכולת לקבל משוב ואת היכולת להטמיע את השינוי הנדרש. 195

191 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מדיניות משרד הבריאות וירידה בשיעור הריונות מרובי עוברים בישראל שליצ'קוב גלי, גורדון עטל-שולמית, חקלאי ציונה משרד הבריאות רקע: הריונות מרובי עוברים מתאפיינים בשיעור גבוה של סיבוכים מיילדותיים, לידות מוקדמות וסיבוכי פגות. בעשורים האחרונים שכיחות הריונות מרובי עוברים עלתה כתוצאה מטיפולי פריון. עקב כך, משרד הבריאות קיבל את ההמלצות של המועצה הלאומית לרפואת נשים, מיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה ופרסם נהלים שמטרתם לצמצם את השכיחות של הריונות מרובי עוברים: הגבלת מספר העוברים המוחזרים לרחם בתהליך הפריה חוץ גופית )בשנת 2004(, והנחיה לשקול הפחתת עוברים בכל הריון של שלושה עוברים או יותר )בשנת 2006(. מטרות: לאמוד את מספר הילודים שנולדו בלידות חי מרובות עוברים והאחוז שלהם מכלל לידות החי בישראל לפני ואחרי פרסום הנהלים. לאמוד את המספר והאחוז של לידות חי מרובות עוברים לפי קבוצת אוכלוסיה, גיל היולדת וסדר הלידה. שיטות: המידע כולל לידות שאירעו בישראל, כאשר לפחות לאחד ההורים תעודת זהות ישראלית, ומבוסס על הודעת לידת חי והספח להודעת לידת חי. הודעת לידת חי הינה טופס רשמי של משרד הפנים, קבצי לידות חי מועברים אחת לחודש ממשרד הפנים למשרד הבריאות. הספח להודעת לידת חי הינו טופס רשמי של משרד הבריאות, המדווח באופן שוטף למחלקה לאם לילד ולמתבגר במשרד הבריאות. ממצאים: בשנים חלה ירידה של 47% במספר הילודים שנולדו בלידות חי של שלישיות ומעלה, מ- 489 בשנת 2000, 0.36% מכלל לידות החי בישראל, ל- 261 בשנת 2015, 0.15%. הירידה גדולה יותר בקרב יולדות יהודיות )55%( בהשוואה לערביות )16%(. בשנת 2015, אחוז הילודים שנולדו בלידות שלישיות ומעלה גבוה פי 2 ליולדות ערביות )0.23%( בהשוואה ליהודיות )0.12%(. אחוז הילודים שנולדו בלידות שלישיות ומעלה גבוה יותר בלידה ראשונה, 0.14% ביהודיות ו- 0.38% בערביות. בקרב יהודיות האחוז גבוה יותר בגיל 30-34, ואילו בקרב ערביות האחוז גבוה יותר בגילאי 35 ומעלה ועד גיל 20. מסקנות והמלצות: בשנים חלה ירידה ניכרת במספר ואחוז הילודים שנולדו בלידות של שלישיות ומעלה, במיוחד בקרב היולדות היהודיות. הממצאים מצביעים על יישום מוצלח של הנחיות משרד הבריאות לצמצום השכיחות של הריונות מרובי עוברים במערכת הבריאות בישראל. יש להמשיך ולקדם את יישום ההנחיות במטרה לשפר את בריאות האם והילוד. 196

192 תקצירי פוסטרים פיתוח והטמעת מערך אבטחת איכות במטופלי הזנה פראנטרלית המשתחררים לקהילה שמש אביבה, ברק ניר, כהן בילי, בוניטה קטי מכבי שירותי בריאות רקע: באמצע יולי 2014 בעקבות חשד לזיהום בתמיסות ההזנה התוך ורידיות, הבינה מכבי שירותי בריאות כי קיים קושי בניהול חולים המקבלים הזנה תוך ורידית בקהילה ולפיכך גם לא ניתן ברגע המשבר לתת לחולים אלה פתרון מהיר, יעיל ומקצועי. עיקר הבעיה התמקדה בעובדה כי מטופלים אלו טופלו מקצועית ע"י רופאים בבתי חולים, אולם קיבלו את השירותים ממערך הקהילה. מטרות: הקמת מערכת אבטחת איכות שתאפשר לבצע רצף טיפולי בית חולים- קהילה בפן המקצועי והמנהלי. שיטות: הוקם צוות TPN רב מקצועי אשר בשלב ראשון מיפה את ההתנהלות הקיימת, בשלב השני איתר את נקודת הממשק הקריטית בין בית החולים לקופת החולים, ולבסוף תכנן ויישם נוהל בו מרוכזים כל נתוני המטופל ונותני השירותים אצל גוף מקצועי בקופה. בנוסף, נותן הצוות תמיכה מקצועית לרופאי הקהילה. ממצאים: היום, כשנתיים וחצי לאחר תחילת הפרוייקט, ניתן לציין כי נוצרה זרוע ביצועית העוקבת אחר המהלך הקליני של חולים הנזקקים להזנה פראנטרלית. זרוע זו נמצאת בקשר עם בתי החולים עוד לפני שחרור החולה ומוודא כי אין חריגות במרשמי ההזנה, כי מערך הרפואה בקהילה מוכן לקליטת החולה, וכי מתנהל אחריו מעקב מטבולי מסודר. יתר על כן, המערך יצר את האפשרות למעורבות יעילה יותר של הקהילה המתבטאת בהערכה עקבית אחר יכולתם של מטופלים אלה לצרוך באופן פומי ובכך לזרז את גמילתם מההזנה התוך וורידית. מסקנות והמלצות: איתור ותיעוד של מטופלי ההזנה הפראנטרלית הנמצאים בקהילה המתחיל טרם שחרורם, המעקב אחר צרכיהם המטבוליים וקיום הקשר השוטף עם המרפאות המייעצות בבתי החולים מאפשרים רצף טיפולי יעיל ורפואה מותאמת אישית לאוכלוסיית חולים זו תוך הקלה על הצוות המטפל בקהילה. 197

193 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות מדידת איכות בפיזיותרפיה - מחזון למציאות שעשוע ענת, קורמן תמרה, קומנשטר דורון, כהן ארנון, לב-רן יגאל שירותי בריאות כללית רקע: שאלונים תפקודיים מהווים כלי עזר עבור הפיזיותרפיסט בהערכת מצבו של המטופל והתאמת הטיפול המיטבי. השימוש במדדים מדווחי מטופל outcomes( )patient reported מאפשר שיתוף המטופל בבניית תכנית הטיפול, שיקוף מצבו ומדידת השינוי בעקבותיו. הנתונים נאספים במאגר המידע ומסייעים להבנה ושיפור התהליך הקליני, לצמצום פערים בין תתי אוכלוסיות שונות ולשיפור תוצאות הטיפול. למכוני הפיזיותרפיה של כללית מגיעים מידי שנה כ- 300,000 מטופלים, 40% מהם מעל גיל 65. חלקם הגדול סובל ממחלות כרוניות )כגון סוכרת, יל"ד, מחלות לב וריאה(, המשפיעות ומושפעות כאחד ממצבו התפקודי של המטופל. השיקום התפקודי הספציפי לאזור המטופל תורם, בין היתר, לאיכות החיים הכללית של המטופל. מטרות: 1. קביעת סטנדרט להערכה תפקודית יעילה ומבוססת ראיות. 2. פיתוח מודול ייעודי למדדי איכות והצגת ממצאים ראשוניים. שיטות: נבחרו שאלונים בעלי תקפות ומהימנות גבוהה המתמקדים בתפקוד גב תחתון Index( )Oswestry Disability וגף עליון Hand(.)Disabilities of Arm, Shoulder and במהלך 2012, הוכנסו השאלונים לשימוש בתהליך הסברה והטמעה מול הצוותים, תוך הדגשת תרומתם המקצועית. במקביל, הוצבו יעדים ונערכה בקרה רציפה בכדי לכסות את מרבית האבחנות ואזורי הטיפול השונים. בהמשך, נבחרו שאלונים נוספים שנמצאו אף הם תקפים ומהימנים: שאלון תפקוד צווארי Index( )Neck Disability ושאלון תפקוד גף תחתון Scale(.)Lower Extremity Functional השאלונים הנוספים תורגמו לעברית ותוקפו מחקרית לפי ההנחיות בספרות, וייכנסו לשימוש בתחילת במהלך 2016, הושלמה בניית עולם מדדי פיזיותרפיה, הכולל מדדים העוסקים בהדרכה ותרגול של מטופלים ובשיעור מילוי השאלונים הנבחרים. ממצאים: במהלך השנים, חלה עליה הדרגתית בשיעורי הביצוע של המדדים. לדוגמא, בין השנים חלה עליה של 26% במילוי שאלון גב תחתון ו- 41% במילוי שאלון גף עליון. במהלך שנת 2016 חלה עליה של 4-2% בביצוע מדדי תרגול והדרכה. נצפה גם שיפור משמעותי קליני בקרב 50% מהמטופלים, לפי שאלון תפקוד גב תחתון, ו- 61% לפי שאלון תפקוד גף עליון. מסקנות והמלצות: בניית מדדים מדווחי מטופל כיעד לביצוע ויצירת תהליך הטמעה ובקרה מובנים, מגבירים את השימוש בכלי הערכה מבוססי ראיות. המדידה מנטרת ותורמת לאיכות התהליך הקליני, ולשיפור בתוצאי הטיפול. 198

194 תקצירי פוסטרים השפעת קורס משולב לניהול החולה הסוכרתי על עמדות הצוות במרפאה הראשונית 2 שפיגלמן מרים, 1 גולן כהן אביבית, 1 מרזון יבגני, 1 פורמן-אסף שרון, 2 טמיר אורלי 1. לאומית שירותי בריאות 2. די-קיור רקע: מרבית המודלים אשר הוכחו מחקרית כיעילים לטיפול בחולה הסוכרתי מבוססים על ניהול ע"י צוות ראשוני רב- מקצועי ויוזם ומייחסים חשיבות להעצמת המטופל ולהנעתו לשינוי בריאותי. יחד עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שבפועל, צוותים רבים אינם נצמדים לקווים המנחים לטיפול, וחולים רבים עדיין אינם מגיעים ליעדי האיזון. מטרות: המשתנים העיקריים שנמצאו כמשפיעים על הצלחת הטמעת המודלים בפועל, כללו את מאפייני עבודת הצוות והתקשורת בין הסקטורים השונים, מוכנות הצוות לבצע שינוי, אמונתם של אנשי הצוות ביכולתם לשנות וכן מאפייני המנהיגות ומידת תמיכת המנהלים. בלאומית שירותי בריאות מוטמעת זה 4 שנים תוכנית לשיפור הטיפול בסוכרת. התוכנית כוללת מסלול הכשרה בן 8 מפגשים בו משתתפים יחד רופאים, אחיות והמנהלים במרפאות הקהילה. במפגשים מועברים תכנים הכוללים עדכון ידע, הקניית מיומנויות ההנעה המוטיבציונית וכלים לניהול פרקטי של החולה הסוכרתי בהתאמה לסביבת העבודה של הצוות. שיטות: 30 מטפלים )רופאים ראשוניים ואחיות העובדים יחד במרפאות בקהילה( אשר עברו תכנית הכשרה לעבודה במודל החדש לטיפול בחולי סוכרת ענו על שאלון להערכת מוכנות ארגונית לשינוי for( Organizational Readiness,)Change Assessment המיועד להעריך מוכנות במוסדות בריאות. השאלונים מולאו באופן אנונימי בתחילת הקורס, בסיומו וכשישה חודשים לאחר סיום הקורס. ממצאים: הודגם שיפור משמעותי בעמדות הצוותים בנוגע לתפקידם וחשיבותם של התרבות הארגונית, המנהיגות, האקלים והזהות הארגוניים, תהליכי העבודה והבקרה, הדיאלוג בארגון וכן תפיסת העובדים בנוגע ליכולות האישיות שלהם ומסוגלותם להצליח ולשנות. יחד-עם-זאת, לאחר חצי שנה נצפתה ירידה בתחושת המוכנות הארגונית. המשתתפים הביעו שביעות רצון מתוכנית ההכשרה ולרובם המוחלט רצון להשתתף בהכשרות נוספות. מסקנות והמלצות: למסלול הכשרה אינטגרטיבי יש יכולת לשנות את עמדות הצוות בנוגע למוכנות הארגונית ובכך לשפר את הסיכוי להטמעה מוצלחת של מודל חדש לניהול החולה הסוכרתי בקהילה. עם זאת, עולה צורך בתחזוקה שוטפת על-מנת לשמר את ההישגים. 199

195 הכנס השנתי ה- 12 למדיניות הבריאות הטיפול הנכון למטופל הנכון - שימוש מושכל באנטיביוטיקה לזיהום בדרכי השתן בקהילה ששה דוד, מושל שי, טרייגרמן אורית, ולינסקי ליאורה, טולדנו ענת מאוחדת רקע: עמידות לאנטיביוטיקה וחיידקים עם עמידות נרחבת הם מבין האתגרים המטרידים ביותר את עולם הרפואה כיום. שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה הוא אחת הסיבות העיקריות לתופעות אלה. זיהום בדרכי השתן )UTI( נמנה בין הזיהומים השכיחים בקהילה, ולאחרונה קיימת עליה במקרי UTI הנגרמים ע"י חיידקים עמידים. לאור זאת יש צורך באפיון הרגלי רישום אנטיביוטיקה בקהילה בכלל וב- UTI בפרט. מטרות: זיהוי דפוסי רישום אנטיביוטיקה בקרב רופאי מאוחדת לזיהום פשוט בדרכי השתן UTI(.)uncomplicated שיטות: העבודה בוצעה במסגרת הועדה לשימוש מושכל באנטיביוטיקה במאוחדת. הוחלט להתמקד באוכלוסיות הרלוונטיות לזיהומים פשוטים: ילדים עד גיל 18 ונשים מעל גיל 18. נכללו ביקורים משנת 2016 בהם נרשם טיפול אנטיביוטי סיסטמי ובנוסף נרשמה אבחנה הקשורה ל- UTI ו/או נשלחה דגימת שתן לתרבית. בכל אחת מאוכלוסיות היעד בדקנו את שיעור השימוש באנטיביוטיקה המוגדרת כטיפול הבחירה ל- UTI פשוט )בילדים - Cephalexin, ו- Fosfomycin (. Cefuroxime נשים הוגדרו בנוסף עבור ו- Nitrofurantoin. Thrimethoprim/Sulphamethoxazole ממצאים: באוכלוסיית הילדים מצאנו 7,500 ביקורים המתאימים ל- UTI. ב- 81% מהביקורים נשלחה דגימת שתן לתרבית. אנטיביוטיקת הבחירה נרשמה ב- 37% מהביקורים. נמצאו הבדלים בשיעור המרשמים לאנטיביוטיקת הבחירה בין רופאים מהתמחויות שונות: רופאי ילדים 39%, רופאי משפחה 42% ורופאים שאינם מומחים 29%. באוכלוסיית הנשים היו 25,250 ביקורים מתוכם ב- 56% נשלחה תרבית שתן. טיפול הבחירה נרשם ב- 57% מהביקורים, עם הבדלים בין התמחויות: בקרב רופאי משפחה 65%, פנימאים 54%, רופאי נשים 58% ורופאים שאינם מומחים 55%. כמו כן, נמצאו הבדלים משמעותיים בין המחוזות השונים גם בתוך התמחות ספציפית. מסקנות והמלצות: שיעור ההצמדות להנחיות לטיפול אנטיביוטי אמפירי במקרים שנחשדו כזיהום לא מורכב בדרכי השתן נמוך במיוחד בילדים, ומגיע ל- 60% במבוגרים. השיעור במבוגרים גבוה בהשוואה לסדרות מחו"ל שתוארו בספרות. תרבית שתן נשלחת במקרים רבים של זיהום לא מורכב בדרכי השתן בנשים, בניגוד להנחיות. בחירת אנטיביוטיקה בהתאם להנחיות שכיחה יותר בקרב מומחים ברפואת משפחה בהשוואה לרופאים מהתמחויות אחרות או לרופאים ללא התמחות. התוצאות מדגישות את החשיבות של ניטור השימוש באנטיביוטיקה בקהילה במצבים קליניים שכיחים, ככלי להפחתת שימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח או שלא לצורך. 200

196 המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות הינו עמותה עצמאית שמטרותיה הן: ללוות ולהעריך את השפעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על שירותי הבריאות בישראל, איכותם, יעילותם ועלותם. ליזום ולממן מחקרים בנושאי ארגון, כלכלה ואיכות השירותים ותהליכי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות. להוות במה ומקום מפגש לקיום דיון מקצועי וציבורי בתחומי הארגון, הניהול וקביעת מדיניות הבריאות בישראל. לעודד שיתוף פעולה מדעי בין תחומי ורב מקצועי ברמה הלאומית בין כל הגורמים, ניהוליים ואקדמיים, שעניינם קידומה של מערכת הבריאות הישראלית. סעיף )2( 52 של חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ ד )1994( קובע, בין תפקידי מועצת הבריאות: לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות באמצעות מכון שיקבע השר. המכון הלאומי לחקר שרותי בריאות ומדיניות הבריאות נקבע למטרה זו על פי החלטת שר הבריאות ובאישור המועצה מיום.24/6/1995 המכון מאגד חוקרים, מנהלים וקובעי מדיניות מכל מגזרי המשק: משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים, האוניברסיטאות ומכוני המחקר. לפעילויות המכון םימרות דרך קבע בעלי מקצועות הבריאות, מנהלים, חוקרים ומדענים מן האקדמיה, משרותי הבריאות, מהכנסת וממשרדי הממשלה. המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות )ע"ר( The Israel National Institute for Health Policy Research