שכר מינימום ומס הכנסה שלילי

שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית מיקי מלול וישראל לוסקי ירושלים, אב תשס"ו, אוגוסט 006

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ערכה והביאה לדפוס: דלית נחשון-שרון כתובת המרכז: רחוב רב אשי 4, ירושלים, 93593 טלפון: 0 6790471 פקס: 0 679676 Emal: nfo@taubcenter.org.l אתר באינטרנט: www.taubcenter.org.l נדפס בדפוס מאור-ולך, ירושלים

3 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית פתח דבר מאמרם של מלול ולוסקי מעלה לדיון סוגיה מרכזית אשר קיים בה מפגש בין הממדים הכלכלי והחברתי בחירת המדיניות אותה ראוי להנהיג כדי להבטיח רמת שכר מינימלית נאותה לעובדים המצויים בתחתית סולם ההכנסות. המאמר מבוסס על בדיקה שערכו החוקרים על השפעת שתי החלופות שכר מינימום ומס הכנסה שלילי על התועלת למשק ולחברה. ההחלטה של קובעי מדיניות (הממשלה) להנהיג שכר מינימום נובעת בדרך-כלל משיקולים חברתיים. היא נובעת בעיקר מהרצון להבטיח לעובדים הנמצאים בתחתית סולם השכר רמת הכנסה מינימלית, שתאפשר להם קיום בכבוד ותתרום לצמצום הפערים בחלוקת ההכנסות במשק. מדיניות כזו נעוצה בגישה בסיסית התומכת ברווחה חברתית ובמאבק באי-השוויון הכלכלי המאפיין את שוק העבודה, אך היא עלולה לשאת תוצאות שליליות, של צמצום בהיקף התעסוקה בשל התייקרות הפעילות העסקית. החלופה של "מס הכנסה שלילי" פירושה, שכל עובד, ששכרו איננו מגיע לרמה מינימלית מסוימת יקבל השלמה מהמדינה (מעין סובסידיה לשכרו) עד אותה רמה, כך שהסכום שהוא מקבל יגיע לרמת שכר המינימום. מבחינת הפרט התוצאה זהה וייתכן שיש בכך כדי להסיר את הנטל מהמעסיקים, צעד שעשוי להבטיח שלא יהיו פיטורי עובדים. הנהגת כל אחד מצעדי המדיניות נושאת עמה השפעות כלכליות שונות, והמחברים בוחנים ומציגים אותם בפנינו. המאמר מציג את החשיבות של הלימוד וההכשרה המקצועית והקשר לשתי החלופות האמורות. דרך הפנייה ללימודים ולהכשרה מקצועית הדיון מקושר להחלטות של הפרט לטווח ארוך וכך גם למדיניות הממשלה לטווח הארוך. המאמר מציג גישה ייחודית, המציגה חלופה משולבת ונבדלת לגבי צעירים ומבוגרים. ההבחנה בין שתי הקבוצות מיוחסת בעיקר ליכולת ולכדאיות הלמידה. לפי הבדיקה שנערכה, ההצעה מובילה למדיניות אופטימלית, שתשיג יעדים בתחומי התעסוקה, הצמיחה, ההכשרה המקצועית ואי-השוויון בחברה. המדיניות האופטימלית תהיה מורכבת ממס הכנסה שלילי למבוגרים בלבד ושכר מינימום לצעירים בלבד.

4 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בהקשר זה, המחברים תומכים בהמלצות בנק ישראל להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית תוך מתן הטבות כספיות למשתתפים בהכשרה "מערך לימודים והכשרות יעיל ומסובסד הכרחי להצלחת התכנית המוצעת על-ידנו, מפני שהוא יאפשר לצעירים שיפוטרו בעקבות העלאת שכר המינימום פתרון מהיר להעלאת הפריון, מה שיאפשר את חזרתם לשוק העבודה בצורה מהירה ויעילה". טיוטה קודמת של המאמר הוצגה ונדונה בצוות הכלכלי של המרכז ובצוות הגרעיני. המחברים מודים למשתתפים בדיונים אלה על הערותיהם ועל תרומתם לעבודה, ובמיוחד ליעקב ליפשיץ, שבלעדיו העבודה לא הייתה יוצאת לדרך. אני מצטרף לתודותיהם ומוסיף עליהן תודה למחברים מיקי מלול וישראל לוסקי על מחקרם וכן לדלית נחשון- שרון על עריכת הגירסה המוגשת בזה. ירושלים, אב תשס"ו, אוגוסט 006 יעקב קופ

5 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית מיקי מלול וישראל לוסקי* 7 1 17 19 1 9 3 3 45 49 תוכן העניינים 1. מבוא וסיכום. שכר מינימום ומס הכנסה שלילי סקירת ספרות 3. מאפיינים של השכלה, תעסוקה ושכר 4. עקרונות המודל 5. הרצת המודל והצגת התוצאות מקורות נספחים: נספח 1. השלמות למודל התיאורטי נספח. הערכת כדאיות לימודים והכשרה מקצועית נספח. 3 תוצאות נוספות של הסימולציה * ד "ר מיקי מלול, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, בית-הספר לניהול, אוניברסיטת בן-גוריון. * פרופ' ישראל לוסקי, המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון.

6 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

7 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית מיקי מלול וישראל לוסקי 1. מבוא וסיכום שכר מינימום נדון בצורה מקיפה בספרות האקדמית ויש לו השפעה על משתנים כלכליים רבים. יחד עם זאת, אין הסכמה בספרות ביחס לכיוון ולעוצמת השפעתו על משתנים כלכליים שונים, והאם הוא אכן פועל לטובת הפרטים שהוא נועד לשפר את מצבם או שהוא פועל לרעתם. מטרתו של שכר המינימום מנקודת מבטם של מתווי המדיניות הינה בדרך-כלל חברתית להבטיח לעובדים הנמצאים בתחתית סולם השכר רמה מינימלית של שכר, שתאפשר להם קיום בכבוד ותתרום לצמצום הפערים בחלוקת ההכנסות במשק. אולם הניתוח הכלכלי מלמד, כי ההשפעה של שכר המינימום מרחיקה מעבר להיבט זה ונוגעת למשתנים כלכליים נוספים. היקף התעסוקה הוא אחד המשתנים החשובים המושפע משכר המינימום, ולמעשה אחת הטענות המרכזיות כנגד קביעת שכר מינימום היא לגבי הקשר השלילי האפשרי בינו לבין שיעור התעסוקה במשק העלאתו עלולה להוביל לירידה בתעסוקה. טענה זו מבוססת על ההנחה, שחלק מהמעסיקים לא יוכלו לשאת בהוצאות השכר הגבוהות ולפיכך הם יצמצמו את מספר המועסקים על-ידם או לחלופין יעבירו את עסקיהם למדינות בהן שכר העבודה נמוך יותר. כך ייתכן, שבסופו של דבר העלאת שכר מינימום תיטיב רק עם העובדים שיישארו מועסקים ושכרם יעלה, אך בו בזמן ייפגעו העובדים שיפוטרו. מכשיר מדיניות חלופי, העשוי להבטיח שכר מינימלי לעובדים מבלי לפגוע בהיקף התעסוקה, הנו "מס הכנסה שלילי". הכוונה היא, שכל 1 עובד, ששכרו איננו מגיע לרמה מינימלית מסוימת יקבל השלמה מהמדינה עד אותה רמה, כך שהסכום שהוא מקבל יגיע לרמת שכר 1 בכל מקום שכתבנו "עובד" הכוונה היא הן לעובד והן לעובדת.

8 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל המינימום. מבחינת העובד התוצאה זהה, ברוב המקרים, למצב בו מונהג שכר מינימום אך מבחינת המעסיקים יש לכך עדיפות, היות שהם לא יישאו בנטל המימון של התוספת שמקבל העובד. בדרך זו גם לא ייגרמו פיטורי עובדים, אולם אין להתעלם מכך, שנטל המימון הנוסף על הממשלה עלול להכביד על הפעילות הכלכלית. אחד הגורמים החשובים הפועלים בתחום הוא הרמה המקצועית של כל עובד, הנרכשת במהלך לימודיו והכשרתו המקצועית. הטענה היא, כי הנהגת שכר מינימום או הנהגת מס הכנסה שלילי גורמים לשינויים בהחלטתו של הפרט לגבי לימודים והכשרה מקצועית. המאמר מאיר את החשיבות של גורם זה ועומד על השפעות מדיניות הממשלה, בחלופות המוצגות, על התמריצים של הפרט ללמוד ולהכשיר את עצמו בהתאם לדרישות שוק העבודה. המסר המרכזי של העבודה נובע מההשפעות של שכר המינימום ומס הכנסה שלילי על לימוד והכשרה מקצועית, שההחלטה לגביהם נקבעת אצל הפרט משיקולים של טווח ארוך. לפיכך אנו עומדים על ההשפעות ארוכות הטווח של מדיניות הממשלה בנושאים אלו. ההנחה היא, כי למשק יש מספר יעדים בתחומים הבאים: תעסוקה, יעילות כלכלית ושיפור חלוקת ההכנסות במשק. כל הצעה לגבי מדיניות זו או אחרת תישקל לאור הצלחתה בהשגת יעדים אלו. 3 ממצאים עיקריים בחנו במודל את ההשפעות של הנהגת (או שינוי) שכר מינימום ומס הכנסה שלילי על שתי הקבוצות באוכלוסייה, המבוגרים והצעירים, מבחינת תעסוקה, תפוקה ואי-שוויון. התוצאות שהתקבלו מצביעות על כך, שקביעת שכר מינימום פוגעת בצורה משמעותית בתעסוקת המבוגרים ולפיכך גם מקטינה משמעותית את תפוקתם. לעומת זאת, קביעת שכר מינימום לצעירים בתחום מסוים עשויה להגדיל את היקף 3 תעסוקתם ואף את סך תפוקתם. תוצאות אלו נובעות מהעובדה שלאדם הצעיר יש מכשיר "התגוננות" בפני שכר מינימום. מכשיר זה הנו לימודים או הכשרה המקצועית, מכיוון שבהנהגת שכר מינימום נקבע רף של רמה במאמר זה אנו משתמשים במונח "מס הכנסה שלילי" אף כי הכוונה היא למתן סובסידיה לעובד בעל שכר נמוך. המונח באנגלית הוא.Earned Income Tax Credt המודל מבוסס על (1997) Agell and Lommerud ה, מציגים מודל הדן בהשפעת שכר מינימום על הכשרה מקצועית. הרחבנו את המודל הנ"ל במספר נקודות משמעויות: בחינה של מדיניות של מס הכנסה שלילי, ואפשרות של שילוב בין מדיניות של שכר מינימום ובין מס הכנסה שלילי, תוך הפרדה בהתאם לגיל. בנוסף לכך, קיים שוני בגישה בעבודה זאת לעומת המודל האמור ביחס להשפעת מדיניות של שכר מינימום על המיקוח הקיים בין עובדים למעסיקים (ראה הרחבה בהמשך).

9 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית מקצועית מינימלית שרק ממנה והלאה ניתן למצוא עבודה. שכר המינימום מהוה אפוא מעין תמריץ לצעירים הוא דוחף אותם ללמוד ולהכשיר את עצמם, על-מנת שרמתם המקצועית תעמוד ברמה הנדרשת לכניסה לשוק העבודה. העלאה של רמת שכר המינימום במשק גורמת לשני שינויים, המאיצים את התמריץ להכשרה: מצד אחד, התשואה להכשרה עולה בתחום מסוים, ומצד שני, העלות החלופית של ההכשרה יורדת, מפני שהפרט אשר יפוטר ממקום עבודה ממילא לא ימצא עבודה ללא הכשרה נוספת. כך, למעשה, החיסרון העיקרי של הנהגת שכר המינימום, המתבטא בפיטורי עובדים במשק הופך ליתרון עבור הצעירים, המקבלים עידוד "לשפר" את השכלתם והכשרתם ולהיכנס לעבודה ברמת תפוקה גבוהה יותר. מזווית זו קביעת שכר מינימום או העלאתו תורמת להעלאה של הרמה המקצועית של עובדים, וכתוצאה מכך מושג שיפור בפריון העבודה ובצמיחה. המאמר מציג, אם כן, גישה ייחודית למדיניות שכר מינימום ומס הכנסה שלילי. הייחודיות מתבטאת בהפרדה אותה מוצע להנהיג במדיניות דיפרנציאלית שתינקט לגבי צעירים ומבוגרים. כאמור, ההבחנה ביניהם מיוחסת בעיקר ליכולת ולכדאיות הלמידה הצעירים נמצאים בשלב מוקדם (יחסית) בחייהם, בו הם יכולים ללמוד ולהעלות את הכשרתם המקצועית ורמת השכלתם ואילו לגבי המבוגרים, ההנחה היא, שלימודים ושינוי הרמה המקצועית הם בלתי אפשריים או בלתי כדאיים. יתרה מכך, לגבי מבוגרים העלאת שכר מינימום עלולה להיות הרסנית, משום שאינם יכולים "להתגונן" בפני שכר המינימום בהעלאה של רמת הכשרתם בדומה לצעירים. לפיכך רבים מהמבוגרים ימצאו את עצמם מחוץ לשוק העבודה (יש לזכור עוד, כי הסיכוי של עובד מבוגר לא מיומן לחזור למעגל העבודה קטן יחסית), היקף תעסוקתם במשק יקטן והמשק יפסיד את תפוקתם. לגבי מס הכנסה שלילי מצאנו, כי זהו המכשיר היעיל ביותר להגדלת תעסוקה הן בקרב הצעירים והן בקרב המבוגרים, אך הוא נושא השפעות שליליות על הצמיחה וההכשרה במשק. עבור עובדים צעירים מס הכנסה שלילי מקטין את התמריץ לפנייה ללימודים ולהכשרה נוספת: פרטים רבים עלולים להסתפק ברמת הכשרה מינימלית, שתאפשר להם להיכנס לשוק העבודה וליהנות מתשלומי המס שיועברו אליהם על-ידי הממשלה (כאשר ניתן להרוויח שכר גבוה יחסית גם ללא הכשרה הדבר מקטין מצד אחד את התשואה להכשרה בתחום מסוים ומצד שני מייקר את עלות

10 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ההכשרה כך שהעלות האלטרנטיבית גבוהה יותר). לפיכך, מס הכנסה שלילי אינו יעיל אפוא מבחינה כלכלית-משקית כאשר הוא חל על צעירים. לגבי המבוגרים ההשפעה שונה הנהגת מס הכנסה שלילי מגדילה את התעסוקה, מכיוון שהמימון הממשלתי חוסך את הנטל מן המעביד ומבטיח את המשך תרומתם של העובדים המבוגרים לתפוקת המשק. עוד מצאנו, כי עלות המימון של מס הכנסה שלילי לכולם גבוהה יחסית ועלולה להגיע לכדי 35 אחוז מהתוצר של השכירים. שיעור זה כה גבוה שהוא עלול לפעול כבומרנג, אשר יקזז את ההשפעה החיובית שתיווצר בצד התעסוקה. לעומת זאת, כאשר מס הכנסה שלילי מונהג עבור עובדים מבוגרים בלבד, נטל המימון קטן משמעותית ובמקרים מסוימים ייתכן אף שהוא יתרום לצמצום הוצאות רווחה אחרות של המדינה. הכוונה לכך, שבסך-הכל יצומצם מספרם של האנשים אשר ייתמכו בתשלומים אחרים מן המדינה, הן משום הגדלת שיעור המועסקים והן בשל שמירת רמת השתכרותם. מס הכנסה שלילי עשוי להיות תחליף עדיף לעומת קצבאות או תשלומים אחרים שהמדינה תצטרך לשלם כאשר העובדים המבוגרים ייפלטו משוק העבודה. מדיניות אופטימלית המיועדת להשגת יעדים בתחומי התעסוקה, הצמיחה, ההכשרה המקצועית ואי-השוויון בחברה, תהיה מורכבת ממס הכנסה שלילי למבוגרים בלבד ושכר מינימום לצעירים בלבד. בסימולציה שערכנו נמצא, כי מדיניות זו אכן משיגה את שלושת היעדים שהוזכרו בצורה מיטבית ובעלות מימון סבירה. כתוצאה ממדיניות דיפרנציאלית לפי גיל תיווצר תחלופה בין צעירים למבוגרים בעבודות המתבססות על עובדים לא מיומנים, וייתכן אף צמצום במעבר של מפעלים למדינות בהן שכר העבודה נמוך יותר, מכיוון שלמפעל נוצר פתח לרווחיות גם בארץ, דרך הגדלת המינון של עובדים מבוגרים. עלינו להיות ערים לכך, שהעסקת מבוגרים יעילה מבחינת המשק, וייתכן שהנהגת מדיניות כזאת אף תעלה את היתרון היחסי של המשק בתעשיות פשוטות, לפחות לתקופת מעבר (עד סוף מחזור העבודה הנוכחי של המבוגרים). הכדאיות למשק של העסקת עובד מבוגר לא מיומן הינה גבוהה, משום שהעלות האלטרנטיבית שלו נמוכה יחסית. בנוסף, הסבירות שמבוגר מפוטר ימצא תעסוקה היא נמוכה מאד ויש סיכוי רב שהוא יישאר מובטל עד גיל הפנסיה. לפיכך, סבסוד העסקתו של עובד כזה גם אם תפוקתו נמוכה (אך חיובית) עשויה להיות יעילה מנקודת המבט של המשק, הן מבחינת הצמיחה והן מבחינה חברתית.

11 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית על מנת להאיץ את ההשפעות החיוביות שעשויות להיווצר מהנהגת המדיניות המוצעת כאן, על הממשלה להתערב בתחום הלימודים וההכשרות המקצועיות. הכשרה מקצועית הינה אחד הכלים החשובים לשילוב כוח אדם בשוק העבודה בכלל, ובקרב אוכלוסיות חלשות במיוחד. בנק ישראל המליץ לממשלה להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית ואף 4 הציע לתת הטבות כספיות למשתתפים בה. אנו מצטרפים להמלצה זו מערך לימודים והכשרות יעיל ומסובסד הכרחי להצלחת התכנית המוצעת על-ידנו, מפני שהוא יאפשר לצעירים שיפוטרו בעקבות העלאת שכר המינימום פתרון מהיר להעלאת הפריון, מה שיאפשר את חזרתם לשוק העבודה בצורה מהירה ויעילה. המלצות למדיניות 1. העלאת שכר המינימום לצעירים בלבד.. הענקת מס הכנסה שלילי למבוגרים בלבד יחד עם הפחתת שכר המינימום לאוכלוסייה זו. 3. הבטחה שלא תיווצר אפליה בשכר בין מבוגר לצעיר. למשל, אם נקבע כי שכר המינימום לצעיר יהיה 4,600 ולמבוגר הרמה תרד ל- 3,000, אזי הממשלה תקבע מס הכנסה שלילי כך שהכנסתו של המבוגר תגדל ב- 1,600 ותשתווה להכנסתו של צעיר. 4. שיפור של מערך ההכשרות במימון הממשלה, תוך הענקת הטבות כספיות לפרטים שנכנסים להכשרה. 5. הנהגת שינויים בחוק ביטוח אבטלה לעידוד מובטלים ללמוד ולהעלות את רמתם המקצועית, במיוחד לגבי אלו שיפוטרו עקב העלאת שכר המינימום. 6. הנהגת בדיקת התאמה בתהליך הכוונת אנשים למערך ההכשרה המקצועית, כדי להבטיח ניצול של הכישורים היחסיים של כל פרט באופן אופטימלי וכדי למקסם את ערך ההכשרה במשק (על פי דו"ח בנק ישראל 006 שני-שליש מבוגרי ההכשרות המקצועיות מצאו תעסוקה אך שיעורי ההשמה שלהם במקצוע שהוכשרו לו היו נמוכים יחסית). 7. התווית דרך לחלוקת כוח העבודה לשתי קבוצות: צעירים הם כל הפרטים בגילים 0 עד 50, ומבוגרים הם מעל גיל 50. ההבחנה בין שתי הקבוצות מתבססת על אפשרויות הלימודים וההכשרה וכדאיותם. 4 בנק ישראל, 006.

1 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. שכר מינימום ומס הכנסה שלילי סקירת ספרות א. השפעת שכר מינימום על משתנים שונים מחקרים רבים עסקו בשכר מינימום. ניתן לציין מתוכם את השפעתו על כמה גורמים: תעסוקה, אי-שוויון בחלוקת ההכנסות, לימודים והכשרה מקצועית, והון אנושי. מספר מחקרים עסקו בכל אחד מהנושאים הללו והסקירה מצביעה על העדר הסכמה ביניהם בעניין השפעתו של שכר המינימום על המשתנים השונים. 1) תעסוקה אחד המשתנים הכלכליים החשובים המושפע משכר המינימום הוא היקף התעסוקה. הטענה המרכזית כנגד קביעת שכר מינימום היא שקיים קשר שלילי בין רמתו לבין רמת התעסוקה במשק, כך שהעלאתו תוביל לירידה בתעסוקה. טענה זו מבוססת על ההשערה שחלק מן המעסיקים לא יוכלו לשאת בהוצאות השכר הגבוהות ולפיכך יצמצמו את מספר המועסקים אצלם, ירידת התעסוקה תהיה גדולה במיוחד בענפים בהן ניתן להעביר את הייצור למדינות בהן שכר העבודה נמוך יותר. ירידה בתעסוקה בעקבות העלאת שכר מינימום נמצאה במחקרים הבאים: Neumark and Deer, שחקרו תעסוקת נוער בארה"ב; וכך גם אצל (199), Wascher.(1999) Benjamn and Stranger,(1999) Murphy and Welch לעומת זאת, יש מחקרים שמצאו קשר חיובי בין רמת שכר המינימום ובין רמת התעסוקה. הבולט שבהם הוא מחקרם של Card and Krueger (1994), אשר בדקו את השפעת שכר המינימום על תעסוקת נוער בענף המזון המהיר. כמובן קיימים מחקרים אחרים אשר לא מצאו קשר מובהק בין שכר המינימום לבין התעסוקה, כמו מחקר ה- OECD משנת 1998, שהשתמש בנתוני שבע מדינות ולא מצא קשר מובהק. בעבודות הללו מתקבלות תוצאות שונות לגבי ההשפעה על התעסוקה, אך דומה, שרוב המחקרים מצאו קשר שלילי בין רמת שכר המינימום לבין התעסוקה, לפחות עבור קבוצות האוכלוסייה הרלבנטיות. חשוב לציין, שכל המחקרים עוסקים בהשפעת העלאת שכר המינימום על התעסוקה בזמן הקצר. במחקר זה אנו דנים בשינוים של זמן ארוך, כאשר כוח העבודה יכול לשנות את רמתו המקצועית דרך לימודים והכשרה מקצועית.

13 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית ) אי-השוויון בחלוקת ההכנסות העלאת שכר המינימום עשויה להשפיע על אי-השוויון ועל עוני בשני ומצד שני, עולה, שכרם של המועסקים מצד אחד, כיוונים מנוגדים: אין זה מפתיע במידה ניכרת. נפגעת של אלה שפוטרו הכנסתם בדו"ח של למשל, שמתקבלים ממצאים הפוכים במחקרים שונים. נמצא קשר שלילי בין גובה שכר המינימום לפיזור ההכנסות, כך 5 OECD שבמדינות בהן היחס בין שכר המינימום לחציון גבוה יותר פיזור השכר (היחס בין השכר החציוני לשכר של העשירון התחתון של העובדים במשרה מלאה) נמוך יותר. (1996) Freeman מצא, כי שכר מינימום עשוי במיוחד לעובדים במקרים מסוימים לשפר את חלוקת ההכנסות לעומת זאת Newmark and Wascher שנמצאים בתחתית הדירוג. (1997) מצאו, כי שכר מינימום עשוי להגדיל את היקפי העוני וכן כי שכר לא ישפר את אי-השוויון בחלוקת ההכנסות בין הכנסות המינימום הפרטים לגבי החלטות רלבנטית גם גבוהות לנמוכות. 3) לימודים והכשרה מקצועית השפעתו של שכר המינימום והמעסיקים באשר להיקף ההכשרה. לימודים והכשרה יכולים להיעשות כאשר אך גם במסגרת מקום עבודתם, באופן עצמאי על-ידי הפרט, המעסיק הוא זה שמממן ומספק את ההכשרה לעובדיו ) on-the-job.(tranng הכשרה על-ידי המעסיק: (004) Pschke מציג מודל, הקושר בין רמת שכר המינימום לבין החלטות המעסיק להשקיע בהכשרת עובדיו. ניתן להדגים קשר זה באמצעות הדוגמא הבאה: נניח כי תפוקת העובד הינה 10 בהעדר הכשרה ו- 0 לאחר הכשרה ועלות ההכשרה שווה ל- 6 בהנחה ששוק העבודה אינו תחרותי וכולה ממומנת על-ידי הפירמה, ולפיכך העובד מקבל שכר הנמוך מתפוקתו (נניח מחצית ממנה). ללא הכשרה רווח הפירמה בגין העובד שווה ל- 5 ועם הכשרה רווח הפירמה שווה ל- 4 לפיכך ההכשרה אינה הכדאית. אך אם נניח כי קיים שכר מינימום ברמה 7 במצב זה רווח הפירמה ללא הכשרה נמוך מהרווח לאחר הכשרה, 3 ו- 4, בהתאמה. לפיכך, במקרה זה שכר המינימום אכן יוצר תמריץ להכשרה. לעומת זאת, קיימת גישה אחרת, הגורסת כי בשוק עבודה תחרותי שכר מינימום יקטין את היקפי ההכשרות על-ידי מעסיקים מכיוון 5.1998,Employment Outlook

14 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שהעלאת שכר המינימום פוגעת ברווחי המעסיקים. על-מנת לצמצם את הירידה ברווחים המעסיקים מקטינים הוצאות, ובמיוחד הוצאות להכשרת עובדים. הכשרה על-ידי מעסיק נידונה גם במחקר של Acemoglu and (1999a) Pschke אשר בדקו את השפעת רמת שכר המינימום על הכשרות של מעסיקים בארה"ב, אך מחקרם לא הצליח לזהות השפעות חד-משמעיות. נושא זה נבדק גם על-ידי Arulampalam ואחרים (004), אשר השתמשו בנתונים בריטיים. חוקרים אלו זיהו השפעה חיובית של העלאת שכר מינימום על הכשרה על-ידי מעסיק עבור קבוצות עובדים מסוימות. לימודים והכשרה עצמית: מחקרם של Agell and Lommerud (1997) מציג בסיס תיאורטי להחלטות הפרט על לימודים ועבודה, כאשר שכר המינימום הוא אחד הגורמים המשפיעים על החלטת הפרט. מודל זה מלמד שהשפעת שכר המינימום על ההשקעה בלימודים על-ידי הפרט איננה חד-משמעית, ועבור פרמטרים מסוימים אמנם מקבלים השפעה חיובית. מחקרם של (1995) Neumark and Wascher בדק אמפירית את השפעת שכר המינימום על החלטות של נוער לגבי המשך הלימודים. ניתוח אמפירי של נתונים אמריקאים מביא את החוקרים למסקנה, שהעלאת רמת שכר המינימום מגדילה את ההסתברות של צעירים לעזוב את לימודיהם. לעומתם, (1978) Mattla מצא קשר חיובי בין לימודים לבין רמת שכר המינימום. (1996) Cahuc and Mchel הראו, כי שכר מינימום עשוי להאיץ את תהליך צבירת ההון האנושי במשק, על-ידי כך שהוא גורם לקיטון בביקוש לעובדים לא מיומנים ולפיכך עשוי ליצור תמריץ לעובדים לצבור הון אנושי. ב. מס הכנסה שלילי מדיניות חלופה/משלימה לשכר מינימום הנה הנהגת מס הכנסה שלילי. גם כאן ההשפעה על התעסוקה אינה חד-משמעית ותלויה באופן גביית המס. מרבית המחקרים האמפיריים מלמדים על השפעה חיובית של מס הכנסה שלילי על התעסוקה. ראה למשל: (001). Blundel and Hoynes אך (004) Essa and Hoynes מצאו כי כאשר בסיס המס הוא המשפחה והתנאי למתן ההטבה הוא כי לפחות אחד מבני הזוג יעבוד עלול להיווצר תמריץ שלילי לעבודה.

15 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית ג. המחקר בישראל המחקר בארץ בתחום זה מתחלק לשניים: דו"חות של ועדות וארגונים שעסקו בנושא של שכר מינימום ומס הכנסה שלילי, ומחקרים העוסקים בתחומים אלו. נציין כמה מבין הדו"חות של הוועדות: הראשון הוא דו"ח הוועדה הציבורית לחוק שכר מינימום (000), אשר מונתה על-ידי משרד האוצר, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. דו"ח זה מציג סקירה רחבה של מדיניות שכר מינימום בכלל ושל הנעשה בתחום זה בישראל בפרט. ראוי לציין שלא הייתה הסכמה בין חברי הוועדה ביחס לרמה הרצויה של שכר המינימום: חלקם מצדד בהעלאת שכר המינימום על מנת לצמצם פערים כלכליים וחברתיים, בעוד החלק האחר מתנגד להעלאת שכר המינימום עקב ההשלכות השליליות המשמעותיות על התעסוקה. נושא חשוב המוצג על-ידי הוועדה, הרלבנטי לניתוח במחקר שלנו, הוא הטיעון של הוועדה שהשכר נקבע במיקוח בין המעסיקים לבין העובדים, כאשר קביעת שכר מינימום מגדילה את כוח המיקוח של העובדים הבלתי מיומנים. דו"ח זה לא עסק בהשפעת שינויים בשכר מינימום על החלטות הפרט לגבי לימודים והכשרה. הדו"ח השני הוא הצעה של בנק ישראל לשינוי המדיניות בנושא שכר 6 מינימום. דו"ח זה מדגיש את חשיבות ההכשרה המקצועית להעלאת השכר, אולם הוא איננו קושר בין שכר המינימום לבין ההכשרה המקצועית אלא סבור שהכשרה מקצועית היא תחליף לשכר מינימום המלצת הדו"ח היא לכפות על המעסיקים חובת הכשרה מקצועית. הדו"ח איננו ממליץ על שינוי ברמת שכר המינימום והוא מסתפק בעדכון רמת שכר המינימום בהתאם לרמת המחירים או השכר החציוני. הדו"ח השלישי הוא של התאחדות התעשיינים בישראל, דו"ח לגבי מדיניות כלכלית להשגת חוסן חברתי וצמצום העוני בחברה הישראלית (005). דו"ח זה ממליץ על הנהגת מס הכנסה שלילי בישראל מצד אחד ועל שמירת הרמה הנוכחית של שכר המינימום מצד שני. דו"ח זה איננו דן בהשפעות של מדיניות מס הכנסה שלילי על התמריץ ללימודים ולרכישת השכלה. 7 גם משרד האוצר פרסם דו"חות על שכר המינימום. הטיעון העיקרי בדו"חות הוא, שהעלאת שכר המינימום איננה מדיניות רצויה לעידוד התעסוקה, לצמצום העוני ולשיפור מצבן של השכבות החלשות. טיעונים 6 7 גוטליב ואחרים, 000. השפעות שכר המינימום ונזקיו, 004, ומבט נוסף על שכר המינימום ונזקיו, 005.

16 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל אלו מתבססים על בדיקה אמפירית, הצופה ירידה ניכרת בתעסוקה בעקבות העלאה של רמתו של שכר המינימום. מחקרם של פלוג, קסיר ורובינשטיין (000) מראה כי בישראל הייתה להעלאת שכר המינימום השפעה שלילית על התעסוקה, כך שעלייה ריאלית של 6 אחוזים ברמתו גרמה לירידה של כאחוז אחד בשיעור התעסוקה. כמובן שאם נצטמצם לקבוצת הפרטים ששכרם קרוב לרמת שכר המינימום, הרי שהשפעת עליית שכר המינימום על התעסוקה היא גדולה לעין שיעור. כמו-כן, נציין את המחקר של וינבלט ולוסקי (1989), אשר מצא קשר סטטיסטי מובהק בין חוק שכר מינימום לבין מצוקתן של פירמות תעשייתיות. הנושא של מס הכנסה שלילי מוצג על-ידי ברנדר וסטרבצ'ינסקי, (005). מאמר זה מנסה למצוא תכנית של מס הכנסה שלילי, המאזנת בין ההשפעה החיובית של המס על התעסוקה ועל התחלקות ההכנסות לבין ההשפעה השלילית על הוצאות המימון הנדרשות עקב כך. שוב נציין, שאין התייחסות במחקר זה להשפעות השליליות של מס הכנסה שלילי על התמריץ ללמוד ולהשתלם.

17 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית 3. מאפיינים של השכלה, תעסוקה ושכר בסעיף זה נציג מספר מאפיינים בתחום ההשכלה של כוח העבודה 8 בישראל, שהם רלבנטיים לעבודה ולמודל שבחנו. ראשית, קיים קשר ברור בין רמת ההשכלה לשיעור התעסוקה: אחוז המועסקים גדל ככל שעולה ההשכלה. הקשר נמצא לגבי צעירים ולגבי מבוגרים, כאשר שיעור התעסוקה אצל מבוגרים בהשוואה לצעירים נמוך 9 עבור כל רמת השכלה (לוח 1). שנית, נמצא כי השכר עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר לוח מציג את הקשר בין רמת השכר לבין ההשכלה אצל צעירים ולוח 3 מציג את הקשר לגבי מבוגרים. לוח 1. שנות לימוד ושיעורי תעסוקה (אחוזים) סה "כ + 16 15-13 1-10 עד 10 שנות לימוד צעירים* 5.4 78. 64.9 45.5 9.4 עובדים 47.6 1.8 35.1 54.4 70.6 לא עובדים 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 סך-הכל מבוגרים* 33.6 55.4 4.4 39.3 15. עובדים 66.4 44.6 57.6 60.7 84.8 לא עובדים 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 סך-הכל 8 מקור: למ"ס, עיבודים מתוך סקר הכנסות 004. * צעירים הם בני 1 עד 49. מבוגרים הם בני 50 עד 65. בדרך-כלל מתקבלת תמונה דומה אצל צעירים ומבוגרים. מבין ההבדלים כדאי לציין, שככל שרמת ההשכלה עולה כך גדל השוני בתעסוקה בין צעירים לבין מבוגרים. למשל, אצל הצעירים בעלי השכלה של מעל 16 שנות לימוד שיעור המועסקים הוא 78. אחוז, ואילו אצל המבוגרים רק 55.4 אחוז. השוואה של השכר החודשי בין צעירים למבוגרים איננה מגלה שוני מובהק בין שתי הקבוצות. השפעתה החיובית של ההשכלה על ההכנסה קיימת בצורה דומה אצל שתי הקבוצות. הנתונים שיוצגו בסעיף זה מבוססים על עיבודים סטטיסטיים מתוך למ"ס, "סקר ההכנסות 004". 9 נערך מבחן של ניתוח שונות לבדיקת השוני בשיעור התעסוקה בין צעירים לבין מבוגרים ובין רמת ההשכלה. ההשערות שלא קיים שוני נדחות ברמת מובהקות של 3 אחוזים.

18 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל לוח. שנות לימוד והכנסה משכר צעירים בלבד* (אחוזים) רמת השכר** שנות לימוד +16 15-13 סך-הכל 1-10 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 5.7 0.8 53.6 100.0 8.0 14.5 16.9 35.1 6.0 14.3 13.5 7. 100.0 16.0 7.1 4.3 7.7 6.9 5.9 18.8 55.3 100.0 48.3 43.8 4.8 30.8 36.6 30.7 4. 45.1 100.0 7.7 14.6 16.0 6.3 10.5 35.8 31.7 3.5 100.0 לא עובדים עד 3,300 מ 3,300 עד 4,700 מעל 4,700 סה"כ עובדים עד 3,300 מ 3,300 עד 4,700 מעל 4,700 סה"כ עובדים מקור: עיבודים של סקר הכנסות 004 של הלמ"ס. * צעירים הם בני 1 עד 49. מבוגרים בני 50 עד 65. ** השכר לחודש בשקלים. לוח 3. שנות לימוד והכנסה משכר מבוגרים בלבד* (אחוזים) רמת השכר** שנות לימוד +16 15-13 סך-הכל 1-10 10-10- 100 100 100 100 100 1.9 16.4 61.6 100 13.0 0.1 17.8 39.9 31.9 13.8 9.1 77.1 100 17.1 6.8 3. 4.5 4.8 3.7 15.4 61.0 100 0.1 6.4 9.9 4.3 5.7.5 19. 58.3 100 49.8 6.8 9.1 11.3 17.6 33.3 7. 39.5 100 לא עובדים עד 3,300 מ- 3,300 עד 4,700 מעל 4,700 סה"כ עובדים עד 3,300 מ 3,300 עד 4,700 מעל 4,700 סה"כ עובדים מקור: עיבודים של סקר הכנסות 004 של הלמ"ס. * צעירים הם בני 1 עד 49. מבוגרים הם בני 50 עד 65. ** השכר לחודש בשקלים.

19 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית 10 4. עקרונות המודל המודל מתייחס לקיומן של שתי קבוצות של עובדים: צעירים ומבוגרים, שההבחנה ביניהם מתבססת על יכולת הלמידה. ההנחה המרכזית היא, שצעירים יכולים ללמוד ולהעלות את רמתם המקצועית, ולגבי מבוגרים לימודים ושינוי הרמה המקצועית הם בלתי אפשריים או בלתי כדאיים. להלן הנחות נוספות בתחומים המרכזיים הרלבנטיים למודל: א. הנחות לגבי שוק העבודה 1) המפתח לביקוש לעובדים בטווח הארוך הינו רכישת הכשרה או השכלה, המסייעות להגדלת הפריון ולפיכך מקדמות גם מציאת 11 תעסוקה. ) על מנת להיכנס לשוק העבודה נדרשת רמת הכשרה מינימלית. 3) תפוקת העובד תלויה ברמת הכשרתו והשכלתו תפוקתו עולה עם עליית ההשכלה. 4) הקשר בין השכר לבין התפוקה של העובד נקבע בהתאם להנחה לגבי מידת התחרותיות בשוק העבודה אנו מניחים ששוק העבודה אינו תחרותי וכי קיים מיקוח לגבי גובה השכר בין המעסיק לעובד. מיקוח זה מביא לכך ששכר העבודה שווה לפרופורציה מתפוקת העובד. 5) צעירים יכולים לשנות את רמת הכשרתם באמצעות השקעה של זמן וכסף בלימודים. עלות הלימודים וההכשרה תלויה בכישורי הפרט וברמת ההכשרה הנדרשת. ב. החלטות העובדים לגבי עבודה והכשרה ההנחה הבסיסית היא שכל עובד מעוניין למקסם את תועלתו. העובדים המבוגרים נמצאים ברמת הכשרה נתונה וקבועה, הקובעת את שכרם במידה שיחליטו לעבוד. אם יחליטו לא לעבוד, הם ייהנו מערך הפנאי השווה לתועלת מהפנאי בתוספת תשלומי העברה מהממשלה. העובדים הצעירים צריכים לבחור את רמת ההכשרה שתביא למקסימום את הכנסתם הנקייה מעבודה (ההפרש בין השכר לבין עלות ההכשרה). במידה שההכנסה הנקייה, המקסימלית, שעובד צעיר יוכל להשיג מעבודה, עולה על ערך הפנאי הוא יחליט ללמוד ולהכשיר את עצמו על-מנת לעבוד. מכיוון שלכל פרט יכולת לימוד שונה והיא משפיעה על 10 11 המודל המתמטי המלא בנספח 1. ראה בן-דוד ואחרים, 004.

0 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל עלות ההכשרה, אזי כל פרט יבחר ברמת הכשרה שונה ופרטים בעלי יכולות נמוכות יבחרו שלא לעבוד. ג. החלטות הפרטים כאשר נקבע שכר מינימום קביעת שכר מינימום מגדילה את כוח המיקוח של עובדים ברמות שכר שבסביבות שכר המינימום. הנחה זאת מתבססת על תוצאות בדיקה של 1 השפעת שכר מינימום על שכר של שיווי משקל. לפיכך עובד שתפוקתו שווה לשכר המינימום יועסק ויקבל שכר ששווה לתפוקתו (ראה הממצא בסעיף הבא). ד. החלטת הפרטים כאשר נקבע מס הכנסה שלילי המונח "מס הכנסה שלילי" בעבודה זו פירושו מתן סובסידיה לעובד. נניח ששיטת מס ההכנסה השלילי נקבעת כך: כאשר השכר שהמעסיק משלם נמוך משכר מינימום, הממשלה משלימה את הכנסתו כך שזו תשתווה לשכר מינימום. מסתבר כי ההשפעה על צעירים תהיה שונה במהותה מהשפעתו על מבוגרים, בשל השפעתו של מס ההכנסה השלילי על בחירת ההכשרה של הפרט הצעיר. עבור הפרטים המבוגרים כל פרט שרמת הכשרתו גבוהה מרמת ההכשרה המינימלית הנדרשת לכניסה לשוק העבודה יחליט לעבוד (בהנחה ששכר המינימום גבוה מהשכר הנמוך ביותר ששרר לפני החלת שכר מינימום). לעומת זאת, אצל הצעירים, כל עובד צריך לבחור האם להמשיך לעבוד ברמת הכשרתו הקודמת או בהכשרה נמוכה יותר יחסית בשילוב מס הכנסה שלילי. יש לשים לב, כי אם עובד בוחר לעבוד בשכר נמוך ולקבל השלמת הכנסה כתוצאה מקיומו של מס הכנסה שלילי, אזי כדאי לו להגיע לרמת הכשרה בסיסית מינימלית בלבד. כל הכשרה נוספת תקטין את התועלת שלו, היות שעלותה חיובית והוא לא מקבל פיצוי על 13 כך. הצעירים שבחרו לא לעבוד בהעדר התערבות (בצורת שכר מינימום או מס הכנסה שלילי) וכעת הם בוחרים לעבוד יגדילו את רמתם המקצועית אך חלק מהעובדים שקודם החליטו לעבוד ברמה מקצועית מסוימת ייבחרו כעת להקטין את רמת הכשרתם לרמה מינימלית נדרשת, ולפיכך ייתכן כי סך ההכשרות במשק יקטן. 1 13 ראה למשל: דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת חוק שכר מינימום בישראל (000) ו- 000,Flnn. גם אם נשתמש בפונקצית מיסוי שלילי מורכבת יותר כיווני התוצאות יהיו זהים.

1 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית 5. הרצת המודל והצגת התוצאות הממצא של העבודה הוא, שהשפעתו של שכר המינימום על עובדים מבוגרים שונה מהותית מהשפעתו על צעירים עבור עובדים מבוגרים רמת הכשרתם נתונה וקבועה ואיננה ניתנת לשינוי. קביעת שכר מינימום מעלה את דרישות המעסיקים מהעובדים ולפיכך כל עובד שרמת הכשרתו נמוכה מזו המאפשרת תפוקת מינימום ששווה לשכר המינימום יפוטר. מצאנו כי בתחום מסוים של העלאת שכר מינימום (שכר מינימום נמוך יחסית) יחול גידול בתעסוקת המבוגרים כתוצאה מגידול בכוח המיקוח של העובדים, אך החל מרמה מסוימת של שכר מינימום (רמה נמוכה יחסית) תיגרם פגיעה משמעותית לתעסוקת המבוגרים. לגבי הצעירים, מצאנו שהשפעתו של שכר המינימום שונה משמעותית, וזאת מפני שיש להם יכולת התגוננות בפני פיטורין דרך העלאת רמת ההכשרה. כלומר עובד שרמת ההכשרה ההתחלתית שלו נמוכה יחסית יכול להעלות את רמת הכשרתו לרמה שתאפשר העסקה. המודל מלמד כי בתחום מסוים של קביעת שכר מינימום תעסוקת הצעירים תגדל ועובדים שקודם החליטו לא לעבוד יחליטו כעת להגדיל את רמת הכשרתם עד לשכר המינימום, כדי שיהיה כדאי להעסיקם. השפעתו השלילית של שכר המינימום על תעסוקת הצעירים מתחילה משכר מינימום גבוה יחסית וזאת משום יכולת ההתגוננות של הצעירים דרך העלאת רמת ההכשרה. ביחס להשפעתו של שכר המינימום על היקפי ההכשרות במשק מצאנו כי הדבר תלוי ברמת היכולת של הפרט: 1. חלק מהפרטים שלא עבדו בתנאים של העדר שכר מינימום ובחרו ברמת הכשרה אפסית יבחרו ברמת הכשרה בגובה שכר המינימום לאחר הטלתו. פרטים אלו מעלים את הכשרתם במידה ניכרת.. חלק מהפרטים, שעבדו קודם ברמת הכשרה נמוכה משכר המינימום יבחרו להגדיל את הכשרתם עד לרמת שכר המינימום כך שיהיה כדאי להעסיקם. 3. חלק מהפרטים, שהחליטו קודם לעבוד אך ברמת הכשרה גבוהה משכר המינימום, יעדיפו כעת להקטין הכשרתם עד לרמת שכר המינימום. הראנו כי עבור תחום מסוים של העלאת שכר מינימום ההשפעה החיובית גוברת על השלילית ולפיכך סך ההכשרות במשק גדל כתוצאה מקביעת שכר מינימום (דוגמה מספרית כלולה בסימולציה).

א( מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל א. שתי הקבוצות במודל, הצעירים והמבוגרים, כללו מספר פרטים בכל קבוצה בהתאמה למספרם בסקר הכנסות 004 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). לכל מבוגר רמה מקצועית נתונה, שאיננו יכול לשנותה, אך רמתו המקצועית של כל צעיר היא אנדוגנית עם מידה מסוימת של השפעה על יכולת הלמידה שלו. ערך הפנאי נקבע כערך התועלת של אדם שאיננו עובד ושכר העבודה נקבע כפרופורציה מתפוקת העובד. המשוואות של הפרק התיאורטי יושמו למציאת נקודות שיווי המשקל עבור סוגי המדיניות הרלבנטיים שכר מינימום במספר רמות, מס הכנסה שלילי, ומדיניות דיפרנציאלית של שכר מינימום לצעירים ומס הכנסה שלילי למבוגרים. כל התוצאות מוצגות תוך השוואה למצב התחלתי בו אין התערבות ממשלה בשוק העבודה. יש עוד לציין, שהשינויים בתפוקה של הצעירים הם למעשה גם השינויים בסך הרמה המקצועית במשק. להלן עיקרי הממצאים (ראה לוח 4) הנהגת שכר מינימום: ( הנהגת שכר מינימום עד רמה מסוימת מגדילה לגבי הצעירים: 1) את התעסוקה של צעירים, אך העלאתו מעבר לרמה זאת מצמצמת את תעסוקתם. (ב) הנהגת שכר מינימום עד רמה מסוימת מעלה את הרמה פוגעת מעבר לרמה מסוימת, אך העלאה נוספת, המקצועית שלהם, ברמתם המקצועית. בתעסוקה והן הנהגת שכר מינימום פוגעת הן לגבי המבוגרים: ) בתפוקה. הנהגת שכר מינימום מצמצמת את תעסוקתם בשיעורים חדים, לחזור לשוק העבודה מתקשים שפוטרו שעובדים מבוגרים מפני משמעות הדבר, 14 וסיכוייהם למצוא מקום עבודה תחליפי נמוכים. עדיף לאפשר את המשך ולכן שלמשק צפוי הפסד תפוקה משמעותי, העסקתם גם בתפוקה נמוכה. הנהגת מס הכנסה שלילי: המדיניות מעלה את התעסוקה במידה ניכרת, אולם פוגעת בצורה 3) הצעירים. עקב כך צפויה ירידה הן משמעותית ברמה המקצועית של בתפוקה של הצעירים והן בסך התפוקה במשק. כמו-כן, נטל מימון המס השלילי כאחוז מהתוצר של השכירים הוא גבוה מאד ועלול לסכן את יציבות המשק. 14 טולדנו, 1989.

3 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית שילוב שכר מינימום לצעירים בלבד עם מס הכנסה שלילי למבוגרים: 4) שילוב זה עשוי להביא למספר תוצאות חיוביות: העלאת שיעור התעסוקה והרמה המקצועית של הצעירים (עבור תחום מסוים של שכר המינימום), הגדלת שיעור התעסוקה של המבוגרים, והורדת נטל מימון המס השלילי לרמה נמוכה. ייתכן כי בפועל סך הוצאות הממשלה על תשלומי העברה לפרטים (כולל מס הכנסה שלילי) יקטנו, וזאת משום שעבור מבוגרים רוב התשלומים שייגרמו כתוצאה ממס הכנסה שלילי הינם בגין עובדים נוספים, שקודם לא עבדו וייתכן שחלקם קיבל תמיכה כל שהיא מהמדינה גם קודם. 5) קיימת פגיעה במשק כאשר שכר המינימום נקבע ברמה גבוהה מאד: קביעת רמה גבוהה מאד עלולה להתבטא בירידה ברמה המקצועית של הצעירים ואף בירידת סך התפוקה במשק. 6) העלאת שכר מינימום משפיעה על אי-השוויון כפי שמתבטא במדד ג'יני: מדד ג'יני חושב עבור כל הפרטים, המועסקים והבלתי מועסקים. ההנחה הייתה, שהכנסתו של פרט שפוטר היא אפס. שכר מינימום גורם לשני שינויים בהכנסות השכירים: האחד, במקרים מסוימים העלאת שכר מינימום מובילה להקטנת התעסוקה ולפיכך לירידה בהכנסה של הפרטים המפוטרים, והשני, העלאת שכר המינימום מעלה את ההכנסה לחלק מהשכירים שימשיכו לעבוד, כך שהפער בין הכנסתם לבין ההכנסות הגבוהות יותר יצטמצם. מסתבר שעבור שכר מינימום נמוך יחסית, אי- השוויון כפי שמשתקף במדד ג'יני מצטמצם עם העלאת שכר המינימום, ואילו ברמות גבוהות יותר של שכר מינימום אי-השוויון גדל. ניתן לראות כי המדיניות הסלקטיבית (שילוב של שכר מינימום גבוה לצעירים ומס הכנסה שלילי למבוגרים בלבד) הינה היעילה ביותר בהקטנת אי-השוויון, בעלות תקציבית נמוכה יחסית.

4 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל כאן נכנס לוח 4 שוכב

5 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית ב. ההשפעה של מכשירי המדיניות השונים על התעסוקה והתפוקה הציורים הבאים מציגים את השפעת מכשירי המדיניות השונים. בציור 1 ניתן לראות את השפעת מכשירי המדיניות השונים (שכר מינימום,(Wmn) מס הכנסה שלילי (NIT) ומדיניות משולבת (Mx) (מס הכנסה שלילי למבוגרים ושכר מינימום לצעירים) על סך התפוקה במשק עבור רמות שונות של שכר מינימום. נראה כי מס הכנסה שלילי פוגע משמעותית בתפוקה וזאת בעיקר עקב הפגיעה בתמריץ להכשרה אצל צעירים. לעומתו שכר מינימום עשוי להגדיל תפוקה אך רק בתנאי שהעלאתו תהיה מתונה. יחד עם זאת, ניתן לראות, כי מדיניות משולבת עשויה להגדיל תפוקה במשק גם אם שכר המינימום יועלה ביותר מ- 50 אחוז. ציור 1. השפעת מכשירי מדיניות שונים על סך התפוקה 0% 10% 0% -10% -0% -30% -40% -50% -60% שינוי בתעסוקה 0% 0% 40% 60% 80% שינוי בשכר מינימום מדיניות מעורבת מס הכנסה שלילי לכולם שכר מינימום לכולם -70% -80% בציור : 1 על הציר האנכי צריך להיות שינוי בתפוקה! בציור ניתן לראות את השפעת מכשירי המדיניות השונים על סך התעסוקה במשק עבור רמות שונות של שכר מינימום (יש להסתייג מהשפעתו החיובית המוחלטת של מס הכנסה שלילי על היקפי התעסוקה, משום שבניתוח זה לא הובא בחשבון הנטל העודף הנגזר ממימונו).

6 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ציור. השפעת מכשירי מדיניות שונים על תעסוקה 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 0% 10% 0% 0% 0% 40% 60% 80% שינוי בשכר מינימום מדיניות מעורבת מס הכנסה שלילי לכולם שכר מינימום לכולם שינוי בתעסוקה 6% ציור 3. השפעת השינוים בשכר מינימום על היקפי ההכשרות בקבוצת הצעירים 4% % 0% -% -4% -6% -8% -10% -1% 0% 11% % 33% 44% 56% 67% שינוי בשכר מינימום שינוי בתעסוקה למדה= 0.9 למדה= 0.8 בציור 3 הציר האנכי צריך להיות "השינוי בסך ההכשרות"

7 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית הציורים מצביעים יחדיו על כך, שמדיניות משולבת מצליחה לאזן בין השפעתו השלילית של שכר המינימום על סך התעסוקה במשק לבין השפעתו השלילית של מס הכנסה שלילי על סך התפוקה במשק. ציור 3 מראה איך שינויים בשכר מינימום משפיעים על סך-כל היקף ההכשרה במשק. הציור מצביע על כך, שניתן להשיג גידול בהיקף ההכשרה באמצעות העלאת שכר מינימום וזאת בתנאי שההעלאה לא תעלה על כ- 40 אחוז. לסיכום, מדיניות אופטימלית המכוונת להשגת מקסימום תפוקה, מקסימום תעסוקה וצמצום פערים בחלוקת ההכנסות תהיה מורכבת מקביעת שכר מינימום לצעירים ברמה שאינה חורגת מגבול הסביר, כפי שנקבע במודל, והחלת מדיניות של מס הכנסה שלילי על מבוגרים. שכר מינימום לצעירים בגבולות מסוימים יוביל לגידול בהיקף התעסוקה, ההכשרה והצמיחה הכלכלית, ויצמצם את היקף אי-השוויון. מס הכנסה שלילי למבוגרים יגדיל תעסוקה בקרבם ויתרום בכך לצמיחה הכלכלית ולצמצום היקפי העוני בקרב אוכלוסייה זו. שכר מינימום אוניברסלי אינו יעיל, בהיותו פוגע באופן משמעותי בתעסוקת המבוגרים, ללא יכולת תגובה מצדם, בהעלאת רמתם המקצועית על-ידי הכשרה. דרך פעולה זו עלולה לגרום לפגיעה הן בצמיחה והן בתעסוקה. מס הכנסה שלילי לצעירים עלול לפגוע בתמריץ ללימודים והכשרה ולפיכך עלול לפגוע בצמיחה.

8 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מקורות בן דוד, ד., א. אחיטוב, נ. לוין-אפשטיין וח. שטייר (004), תכנית מתאר לשיפור התעסוקה בישראל, אוניברסיטת תל-אביב. בנק ישראל, (006), התפתחויות כלכליות בחודשים האחרונים 113, ירושלים. ברנדר, ע. ומ. סטרבצ'ינסקי, (005), "תכונות מערכת מס הכנסה שלילי הרצויה בישראל לאור מאפייני היצע העבודה ותחולת העוני של בעלי פוטנציאל הכנסה נמוך", סדרת מאמרים לדיון, 005.07, בנק ישראל, ירושלים. גוטליב, ד. ק,. פלוג ונ. קסיר, (000), הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום, בנק ישראל, ירושלים. דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת שכר מינימום בישראל, (000), ירושלים. התאחדות התעשיינים בישראל, (005), מדיניות כלכלית להשגת חוסן חברתי וצמצום העוני בחברה הישראלית, תל-אביב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, (004), סקר הכנסות 004, ירושלים. טולדנו, א., (1989), מקבלי דמי אבטלה 1988, המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון, ירושלים. פלוג, ק., נ. קסיר וי. רובינשטיין, (000), "השפעת שכר המינימום על התעסוקה בענפים עתירי עבודה פשוטה במשק הישראלי", בנק ישראל, ירושלים. משרד האוצר, אגף כלכלה ומחקר, (004), השפעות שכר המינימום ונזקיו, ירושלים. Acemoglu, D. and Pschke, J., (1998), "The Structure of Wages and Investment n General Tranng"'. NBER Workng Paper No. 6357. ---., (1999a)., "Mnmum Wages and On-Job-Tranng". NBER Workng Paper No. 7184. ---., (1999b), "Beyond Becker: Tranng n Imperfect Labour Markets", The Economc Journal 109:11-14. Agell, J. and Lommerud, K.E., (1997), "Mnmum wages and the ncentves for skll formaton", Journal of Publc Economcs, 64, 5-40.

9 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית Arulampalam, W., Booth, A.L. and Bryan, M.L., (004), "Tranng and The New Mnmum Wage", The Economc Journal, 114: c87-c94. Blundel, R. and H. Hoynes, (001), "Has "n-work" beneft reform helped the labor market?", NBER Workng Paper No. 8546. Cahuc, P. and Mchel, P. (1996), "Mnmum Wage Unemployment and Growth", European Economc Revew 40, 1463-148. Card, D. and Krugger,A.B.,(1994), "Mnmum Wages and Employment: A Case Study of the Fast-Food Industry n New Jersey and Pennsylvana", Amercan Economc Revew, Vol. 84, No. 4 (Sep): 77-793. Deere, D., Murphy, K.M. and Welch, F., (1995), "Reexamnng Methods of Estmatng Mnmum-Wage Effects Employment and the 1990-1991 Mnmum-Wage Hke", The Amercan Economc Revew, Vol. 85, No., Papers and Proceedngs of the Hundredth and Seventh Annual Meetng of the Amercan Economc Assocaton Washngton, DC, January 6-8: 3-37. Dckens, D. Machn, S. and Mannng, A., (1999), "The Effects of Mnmum Wages on Employment: Theory and Evdence from Brtan." Journal of Labor Economcs, Vol. 17, No. 1. (Jan.): 1-. Flnn, C.J., (00), Interpretng Mnmum Wage Effects on Wage Dstrbutons: A Cautonary Tale, Annales d Économe et de Statstque 67-68 (July/December): 309-355. Flug, K. and Galor, O., (1986), "Mnmum Wage n A General Equlbrum Model of Internatonal Trade and Human Captal",. Internatonal Economc Revew 7, 149-164. Freeman, R.B., (1996) "The Mnmum Wage as a Redstrbutve Tool", The Economc Journal Polcy Forum: Economc Aspects of Mnmum Wages (The Royal Economc Socety) 106 (436), 639-49.

30 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל Essa, N. and Hoynes, H.W., (1999), "The Earned Income Tax Credt and The Labor Supply of Marred Couples, Insttute of Research on Poverty", Dscusson Paper no. 1194-99. Hashmoto, M. (198),. "Mnmum Wage Effects on Tranng on The Job". Amercan Economc Revew, 7(5), 1070-1087. Leghton, L. and Mncer, J., (1980), "The Effects of Mnmum Wages on Human Captal Formaton". NBER Workng Paper No. 441. Mattla, J.P., (1978), "Youth Labor Markets, Enrolments, and Mnmum Wages." Proceedngs of the Thrty-Frst Annual Meetng, Industral Relatons Research Assocaton Seres, 134-40. Metcalf, D., (004), "The Impact of the Natonal Mnmum Wage on the Pay Dstrbuton, Employment and Tranng". The Economc Journal 004 114:494 C84. Neumark, D. and Wascher, W., (199), "Employment Effects of Mnmum and Submnmum Wages: Panel Data on State Mnmum Wage Laws", Industral and Labor Relatons Revew, Vol. 46, No. 1: 55-81. ---, (1997), "Do Mnmum Wages Fght Poverty?", NBER Workng Paper No. W617. ---., (003), "Mnmum Wages and Skll Acquston: Another Look At Schoolng Effects". Economc of Educaton Revew : 1-10. OECD Employment Outlook (1998), Towards an employmentcentred socal polcy, Chapter. Pschke, J.S., (004), "Labor Market Insttutons, Wages and Investment". CEsfo, Workng Paper No. 178. Rosen, S. (197), "Learnng and Experence n The Labor Market", Journal of Human Resources, 1(3): 36-4.

31 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית נספחים נספח 1. השלמות למודל התיאורטי התשתית לחלק החישובי בנספח זה נציג את המודל התיאורטי בגישה אנליטית. המודל מניח שהחלטות הפרטים לגבי לימודים והכשרה הן אנדוגניות. כלומר, כל פרט מחליט על רמת ההשכלה הרצויה לו לאור תכונותיו האישיות ולאור התנאים הקיימים במשק לגבי רמות השכר, המדיניות החברתית של הממשלה ופרמטרים נוספים. החידוש העיקרי במודל זה הוא בהרחבתו על מנת שיכלול מדיניות של שכר מינימום ומדיניות של מס הכנסה שלילי כחלק אינטגרלי ממנו. א. שוק העבודה: הנחות וסימונים הרמה המקצועית נקבעת לפי משך הלימודים וההכשרה של כל פרט ומסומנת ב-. e צעירים יכולים לשנות את e על-ידי השקעה של כסף וזמן בלימודים ובהכשרה. y תלויה בהכשרתו, ולשם פשטות נניח: y = e כאשר תפוקת כל עובד e שווה לרמת ההכשרה של הפרט. l סף כניסה לשוק העבודה הוא e כך שרק עובד שהכשרתו גבוהה מתנאי l w הוא השכר של העובד. הסף יוכל לעבוד. כלומר,. e > e הקשר בין השכר לבין התפוקה של העובד נקבע בהתאם להנחה לגבי מידת התחרותיות בשוק העבודה. אנו מניחים ששוק עבודה איננו תחרותי, וקיים מיקוח לגבי גובה השכר בין המעסיק לבין העובד. מיקוח זה מביא לכך ששכר העבודה שווה לפרופורציה מהתפוקה ומתקיים:. w = e לשם פשטות, נניח ש- שווה אצל כל הפרטים ומקיים: 1.. µ אצל צעירים רמת היכולת משפיעה יכולת הלימודים של הפרט היא 1 על אפשרות ההכשרה המקצועית על-ידי הפונקציה: 0.5 e (הפונקציה µ לא נראית במלואה חסרה האות במכנה יש לתקן!) המציגה את ההוצאה הדרושה להשגת רמה מקצועית e. ערך התועלת של פרט שאיננו עובד מסומנת ב- B. ערך זה מורכב מערך הפנאי של הפרט ומסכום הכנסותיו כאשר איננו עובד.

3 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הכנסותיו של פרט שאיננו עובד יכולות לכלול תשלומי העברה, הכנסה מהון ומרכוש ופנסיה מוקדמת. Bs מציין את התועלת של פרט מבוגר אשר איננו עובד, העשוי להיות שונה מזה של צעיר (המסומן ב- B ). w הם למעשה הערך הנוכחי של התפוקה, הפנאי המשתנים y,, B, והשכר במשך שנות העבודה העתידיות. אנו מניחים כי המפתח לביקוש לעובדים בטווח הארוך הינו רכישת הכשרה והשכלה, אשר תסייע להגדלת פריון העבודה ולפיכך תסייע 15 במציאת תעסוקה. למעשה בעידן הגלובליזציה הביקוש הפוטנציאלי לעובדים הינו אינסופי לגבי משק קטן כמו ישראל (תוצר כלכלת העולם כ- 40 טריליון דולר בשנה לעומת תוצר כלכלת ישראל 10 מיליארד דולר בשנה). ההכשרה המקצועית עשויה להעלות את כושר התחרות של חברות המתמקמות בארץ ואת הכדאיות שלהן להתמקם בארץ, וכך להגדיל את הביקוש לעובדים מיומנים. ב. החלטות עובדים לגבי עבודה והכשרה (1) עובדים מבוגרים עובדים מבוגרים נמצאים ברמת הכשרה מקצועית נתונה שמתפלגת. e 0 פרט מבוגר איננו יכול לשנות את רמתו בתחום הערכים ] e, [ 1 המקצועית והוא מביא למקסימום את תועלתו וצריך לבחור האם לעבוד או לא לעבוד. בצורה מתמטית: maxu = Lw + (1 L B L ) S כאשר L מקבל ערך 1 אם הפרט מחליט לעבוד וערך 0 אם הוא מחליט שלא לעבוד. B S הוא ערך התועלת של הפרט שאיננו עובד וכולל את ערך הפנאי ואת תשלומי העברה שהוא מקבל. l e מסמן את הרמה המקצועית הנמוכה ביותר הנדרשת על-ידי המעסיקים. w הוא השכר שיקבל הפרט. 15 ראה בן דוד ואחרים, 004.

33 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית. כאשר 1 w = e מההנחה ששוק העבודה איננו תחרותי נובע ש פרט מבוגר יחליט לעבוד אם: e B S כלומר כל המבוגרים שרמת הכשרתם (כפוף לתנאי BS e ( l e e יעבדו והשאר לא יעבדו. () העובדים הצעירים עובד צעיר מביא למקסימום את תועלתו ויעשה זאת תוך החלטה האם לעבוד או לא וכמו כן קבלת החלטה לגבי רמת ההכשרה האופטימלית שירצה לרכוש. µ רמת היכולת (הכישורים) של הפרט. לכל פרט יכולת שונה, כאשר יהי כישורי הפרטים מתפלגים בתחום ] 1.[µ 0,µ כל פרט קובע את רמתו המקצועית e על-ידי השקעה בלימודים. עלות ההכשרה תלויה בכישורי הפרט ונקבעת לפי הפונקציה: (גם כאן 1 ). 0.5 התכונה הבולטת של פונקציית הפונקציה לא נראית במלואה e µ עלות ההכשרה היא שעלות ההכשרה לרמה מקצועית מסוימת קטנה כאשר יכולתו של הפרט עולה. פונקציית התועלת של הפרט היא: 1 maxu = L( w 0.5* e ) + (1 L) B µ e, L, w נקבע לפי הרמה המקצועית של העובד. L יכול לקבל כאשר השכר, את הערך 1, אם ההחלטה היא לעבוד, או לקבל את הערך 0 כאשר ההחלטה היא שלא לעבוד. תחת ההנחה שבשוק העבודה מתקיים מיקוח לגבי השכר ואשר מביא, w = e מתקבל שסך התועלת במצב של עבודה לשיווי משקל כאשר: 0.5* µ שווה ל: (L=1). 0.5 µ כלומר, פרט יחליט לעבוד אם הפרט יחליט לעבוד אם: B. µ B יכולתו מקיימת:

34 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. e = µ עבור פרט עובד מתקיים: B µ יחליט לא לעבוד, ובמקרה 0 < µ פרט שיכולתו נמצאת בתחום <. e זה = 0 (3) סיכום ביניים B מבוגר מחליט לעבוד כאשר רמתו המקצועית מקיימת: שכר של מבוגר מקיים: B. e. w אצל הצעירים מועסקים כל בעלי יכולת שכר של צעיר מקיים: µ המקיימת:. µ B >. w B עבור פרט צעיר האדיש בין לעבוד או לא לעבוד מתקיים שיכולתו:. e 1 = B, w1 = B ורמתו המקצועית היא: B, µ שכרו: 1 = ג. m m החלטות הפרטים כאשר קיים שכר מינימום ראשית נתייחס לשאלת השפעת שכר מינימום על הפער בין תפוקת העובד לשכרו (). כזכור, נקבע במיקוח בין המעסיק לעובד כאשר אין שכר מינימום, תוצאת מיקוח זו תלויה בחלופות של העובד (אפשרויות תעסוקה אחרות ופנאי) מחד גיסא ובחלופות המעסיק מאידך גיסא. ככל שהחלופות העומדות בפני העובד מצומצמות יותר כך המעסיק יזכה בחלק גדול יותר מתפוקת העובד ( קטנה יותר). לפי מודל המיקוח של נאש קיים מספר רב של נקודות שיווי משקל, כשבכל אחת מהן מתקבלת חלוקה שונה של התפוקה בין העובד למעסיק. w נניח ש נותר =e נניח שנקבע שכר מינימום. w m עבור > wm ללא שינוי מכיוון ששכר המינימום איננו רלבנטי לעובדים אלו. עבור w < w = e נניח שהמעסיק יעדיף להעסיק את העובד < w

35 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית ולשלם לו את שכר המינימום. הנחה זאת מתבססת על תוצאות של 16 השפעת שכר מינימום על שכר של שיווי משקל. (1) שכר מינימום למבוגרים אם שכר המינימום מקיים: שרק עובדים שהכשרתם הכשרתם בתחום שבין B S w mn w התעסוקה בהכרח תקטן, כך mn > e יועסקו. כלומר כל העובדים שרמת > BS < e יפוטרו. < w mn BS B תעסוקת המבוגרים תגדל, כלומר כל העובדים S < w mn עבור < שהכשרתם המינימום. BS > e יועסקו לעומת המצב שלפני הנהגת שכר > w mn זה נובע מהעובדה ששכר המינימום פוגע בכוח המיקוח של המעסיקים ולפיכך עבור כל רמת הכשרה בתחום הנ"ל כל עובד משיג שכר גבוה יותר דבר שמגדיל את כדאיות היציאה לעבודה. למעשה כל עובד בתחום הנ"ל יקבל שכר שווה לשכר המינימום. () שכר מינימום לצעירים לגבי עובדים צעירים הנהגת שכר מינימום משנה את החלטתם לגבי היקף הכשרתם. למשל, פרטים הצעירים יכולים ל"התגונן" בפני פיטורין שייגרמו משכר מינימום דרך העלאת הכשרה. מבחינה מתמטית, הפרט ממקסם את פונקציית התועלת שלו בצורה הבאה: 1 1 U = L(max( e 0.5 e ),( wmn wmn )) + (1 L) B µ µ e, L 16 ראה למשל: דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת חוק שכר מינימום בישראל (000) ו- Flnn, 000 שהראה כי שכר המינימום מגדיל את כוח המיקוח של העובדים באזור שכר המינימום וזאת לפי מודל המיקוח של נאש, דבר שמאפשר לעובד להגדיל את חלקו בתפוקה על חשבון המעביד.

36 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הביטוי הראשון 1 ( e 0.5 e µ ) מושפע משכר המינימום משתלם לו לשנות את בחירתו הקודמת. הביטוי השני µ מייצג את התועלת למי שאיננו מכיוון ששכרו ההתחלתי גבוה יחסית ולא 1 ( w mn מציג את התועלת למי שבוחר לעבוד w mn ) בשכר המינימום (מותנה ברמה מקצועית דרושה). mn הביטוי השלישי (B) מציג את התועלת כאשר הפרט איננו עובד. הפרט בוחר באפשרות אשר ממקסמת את תועלתו. עבור פרט שעובד ואיננו מושפע משכר המינימום הביטוי הראשון חייב להיות גדול מהביטוי השני. כך שעלינו למצוא את µ המקיים את השוויון הבא: 1 1 max( e 0.5 e ) = ( wmn wmn ) µ µ, e = µ עבור פרט עובד שאינו מושפע משכר המינימום מתקיים: ולפיכך תועלתו היא: *0.5 µ. לאחר הצבת ביטוי זה במשוואה הנ"ל, ופתרון המשוואה נקבל: µ = w (1+ 1 ) ) כלומר, אין שינוי בהתנהגותם של פרטים אשר יכולתם גבוהה מ. µ פרטים אשר יכולתם נמוכה מ µ משווים את תועלתם המתקבלת מעבודה בשכר המינימום (והשקעה בהכשרה הנחוצה לשם כך) עם החלופה של הימנעות מעבודה. כלומר, עלינו למצוא את µאשר מקיים: 1 ( wmn wmn ) = B µ פתרון משוואה זאת הוא: µ = mn w ( wmn B)

37 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית mn כלומר, כל פרט אשר יכולתו נמוכה מ µ יעדיף שלא לעבוד. פרט אשר יכולתו מקיימת mn w ( wmn w µ B) (1+ 1 ) ) µ יעבוד בשכר המינימום, וישקיע בהכשרה את המינימום הנדרש להשגת משרה זאת: 1. w mn כל אלו שבקבוצה הנ"ל שיכולתם בתחום: µ < µ < µ יהיו בעלי רמה מקצועית:. e mn = w mn עבור פרט שיכולתו היא משכר מינימום. wmn µ = m אין שינוי ברמת ההכשרה כתוצאה ללא שכר מינימום, הפרט פועל לפי התנאי. e = µ עבור הפרט הנ"ל, נקבל: e mn = w mn. w mn לאחר קביעת שכר מינימום, שכרו ושכרו הוא * עולה לשכר המינימום, אך רמתו המקצועית איננה משתנית. ד. השינויים בתעסוקה וברמה המקצועית כתוצאה מהנהגת שכר מינימום: (1) עבור שכר מינימום המקיים: במקרה זה: (1+ 1 wmn > B ) B w < ( w mn mn B) וקיימת ירידה בהיקף התעסוקה עבור כל פרט אשר רמת יכולתו בתחום:

38 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל B w < µ mn < ( wmn B) השינוי בהיקף ההכשרות מושפע ממספר גורמים: מצד אחד העובדים שנמצאים בתחום שבין wmn w µ mn ( wmn B) < < יגדילו הכשרתם כך שזו תשתווה לשכר המינימום וזאת על מנת שיהיה כדאי להעסיקם, מצד שני העובדים שנמצאים בתחום שבין להקטין הכשרתם ל ולפיכך אינה כדאית. wmn wmn (1+ 1 ) < µ < w mn כדאי להם משום שכל תוספת הכשרה לא תגדיל הכנסתם (1+ 1 wmn < B ) () עבור שכר מינימום המקיים: B w > ( w mn mn B) מתקיים: תתקבל תוספת תעסוקה בתחום שבין: B w > µ mn > ( wmn B) עבור כל העובדים בתחום זה מתקבלת תוספת להכשרה (קודם לא הוכשרו כלל). תוספת הכשרה מתקבלת גם עבור כל העובדים שבתחום שבין. B w < µ < mn אלה קודם עבדו וכעת יבחרו להגדיל את היקף ההכשרה בכדי שיהיה כדאי להעסיקם גם בשכר המינימום. לעומת זאת כל העובדים שבתחום wmn wmn (1+ 1 ) < µ < ) יבחרו להקטין הכשרתם משום שאלה לא מקבלים פיצוי על הכשרה נוספת. בסה"כ נראה כי היקף התעסוקה של עובדים צעירים יגדל ומספר העובדים המוכשרים יגדל אך לא ברור אם סך ההכשרה תגדל.

39 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית ניתן להראות כי גם כאן שילוב שכר מינימום עם סבסוד הכשרות עשוי להגדיל תעסוקה בקרב צעירים גם אם יקבע שכר מינימום לקבוצה זו. ה. שינויים בתעסוקה וברמה המקצועית כתוצאה מהעלאת שכר מינימום מבחינה מעשית, בישראל קיים שכר מינימום ברמה של כ 3,500 שקל (מסומן באינדקס m) 1 וקיימות תכניות להעלאתו לרמה של כ 4,500 שקל לחודש (מסומן באינדקס m). נציג עתה את השפעת העלאת שכר מינימום על המשתנים השונים. אלו השינויים במספר משתנים: µ m > µ m1 e > e m m1 אולם, השינוי במשתנים: עבור שכר מינימום הגבוה מ B, מתקיים: מינימום הנמוך מ B מתקיים: µ, µ תלויים ברמתו של שכר המינימום. m m1. µ > µ אך עבור שכר m m1 µ < µ m m1 לאור אי השוויונות הנ"ל ניתן לראות כי ההשפעה על מספר המועסקים תלויה בשכר המינימום ההתחלתי. במידה ומתקיים עליה קטנה בשכר מינימום תוביל לירידה. יכולת המקיימת: w > m 1 אזי כל B בתעסוקה µ µ µ m m1 יפסיקו את השתתפותם בכוח העבודה. כל הפרטים עם השינויים ברמה המקצועית מורכבים מהחלקים הבאים (בהנחה שהשינוי בשכר המינימום הוא קטן יחסית):.1 כל אלו עם יכולת בתחום: עקב היציאה מכוח העבודה. µ µ מפסיקים את הכשרתם µ m1 m

40 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בעלי יכולת בתחום: מ µ µ מעלים את רמתם המקצועית µ m m1 w m1 לרמה של. w m. µמורידים את רמתם המקצועית m 1 µ µ m 3. בעלי יכולת בתחום:. w m מהרמה של e = µ לרמה של.4 µ m בעלי יכולת הגבוהה מ ולא חל שינוי ברמתם המקצועית. במידה ומתקיים כי w < m B להגדלת. כל הפרטים שרמת הכשרתם (לפני השינוי לא עבדו). אינם מושפעים מהעלייה בשכר המינימום אזי עלייה קטנה בשכר המינימום תוביל תעסוקה µ µ יתווספו למעגל העבודה µ m1 m השינויים ברמה המקצועית מורכבים מהחלקים הבאים (בהנחה שהשינוי בשכר המינימום הוא קטן יחסית):.1 כל אלו עם יכולת בתחום: עקב הכניסה לכוח העבודה מ 0 ל µ µ מגדילים את הכשרתם µ m m1. w m בעלי יכולת בתחום: מ µ µ מעלים את רמתם המקצועית µ m1 m1 w m1 לרמה של. w m. µמורידים את רמתם המקצועית m 1 µ µ m 3. בעלי יכולת בתחום:. w m מהרמה של e = µ לרמה של µ m 4. בעלי יכולת הגבוהה מ ולא חל שינוי ברמתם המקצועית. אינם מושפעים מהעלייה בשכר המינימום

41 שכר מינימום ומס הכנסה שלילי מדיניות אופטימלית מתוך 4 התחומים לעיל ניתן על-ידי הצבות מתאימות לקבל את שכר המינימום שעבורו חל גידול ברמת ההכשרה המקצועית במשק. תנאי זה הוא: w (1 1 ) * mn + wmn wmn ( wmn b) wmn (1+ 1 ) b w (1 1 ) * mn + + b > 0 שני המקרים הנ"ל מראים שההשפעה על התעסוקה הנגרמת כתוצאה מהעלאת שכר מינימום תלויה ברמתו של שכר המינימום. כמו כן, מסתבר שהעלאת שכר מינימום גורמת לשינויים מנוגדים בהכשרה המקצועית אצל פרטים שונים בהתאם לרמת היכולת שלהם. לפיכך, השינוי הכולל ברמה המקצועית של העובדים במשק נקבעת בהתאם לפרמטרים השונים של המודל. ו. מס הכנסה שלילי בישראל כאשר משתמשים במונח "מס הכנסה שלילי" הכוונה היא לסובסידיה לעובד. נניח ששיטת מס ההכנסה השלילי היא כך: כאשר השכר שמשלם המעסיק נמוך מ- w mn הממשלה משלימה לעובד סכום בסך τ כך שסך הכנסתו היא. w mn w w = mn (1) למבוגרים כעת הפרט המבוגר יחליט לעבוד אם: l µ > e זאת כמובן לאור ההנחה שרמתו של שכר המינימום גבוהה מהשכר הנמוך ביותר ששרר לפני ההתערבות בשוק העבודה. לפיכך, מספר המועסקים המבוגרים יגדל כתוצאה מהנהגת מס הכנסה שלילי.