כנס האגודה הישראלית לתקשורת ה- 16 חוברת תקצירים
1 תוכן עניינים - תקצירי מאמרים מושב 1: הציבור כיוצר תכנים במדיה החדשים: שיתוף והעצמה או ניצול? מייצרים תקשורת: הכלכלה הפוליטית של רשתות חברתיות ועבודת הקהל ד"ר ערן פישר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אמינותה הנתפשת של ויקיפדיה מר ולד וסיליו וד"ר ירון אריאל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל תוכן מופק משתמשים: הערכה מושגית ד"ר עידית מנוסביץ, המכללה האקדמית נתניה וד"ר ירון אריאל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל שיתוף 2.0: הופעתה של מילת מפתח חדשה ד"ר ניקולס ג'ון, האוניברסיטה העברית בירושלים עמ' 8 עמ' 9 עמ' 13 עמ' 16 מושב 2: סיקור ומיסגור החדשות בין המקומי לגלובלי מסגור פילנתרופיה בעיתות חירום: ישראל כמקרה בוחן פרופ' איתן גלבוע וגב' שני הורוביץ-רוזן, אוניברסיטת בר-אילן הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב האומנם? סיקור חדשות חוץ בישראל פרופ' עקיבא כהן ומר ארז מרנץ, אוניברסיטת תל-אביב רשתות החדשות הגלובאליות: האומנם אוניברסאליות וקוסמופוליטיות או לוקאליות ב"תחפושת"? גב' ערגה אטד, אוניברסיטת תל-אביב הסיקור התקשורתי של מינוי שופטים בישראל פרופ' רינה בוגוש, אוניברסיטת בר-אילן ופרופ' יפעת הולצמן גזית, המסלול האקדמי המכללה למנהל עמ' 18 עמ' 20 עמ' 23 עמ' 26 28 אירועי מדיה: 'לא להיות שם' בכל מקום גב' שרונה אביטאי, אוניברסיטת חיפה וד"ר ירון אריאל, עמ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל מושב 3: הסכסוך הישראלי-פלסטיני ו'אביב העמים הערבי': מבפנים ומבחוץ מי הוא האחר: דמות השמאל בשיח המתנחלים ד"ר אינס גבל, האוניברסיטה הפתוחה והמכללה האקדמית ספיר "עופרת יצוקה" בראי הבלוגים והעיתונות המודפסת בחברה הערבית בישראל: בחינה השוואתית גב' האמה אבו-קשק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מדברים שלום עושים מלחמה: מוטיב השלום בנאומי יציאה למלחמה 1982-2008 ד"ר דליה גבריאלי נורי, המכללה האקדמית הדסה שני סיפורים לשני עמים: המאבק בין הישראלים והפלסטינים על העברת המסר שלהם בעיתונות הזרה גב' מורן ירחי, האוניברסיטה העברית בירושלים עמ' 31 עמ' 34 עמ' 37 עמ' 40
2 מושב 4: ייצוגים ומיתוסים במדיה הישראליים בעבר ובהווה: עולים, מזדקנים, ו"כוכבים נולדים" אוקסימורונים תרבותיים: "כוכב נולד" במשא ומתן על ד"ר מוטי נייגר, המכללה האקדמית נתניה משמעויות וקריאות עמ' 43 מהמיתוס האמריקאי למיתוס הירוק בפרסום הישראלי: לקראת מודל חדש לבחינת השתנות מיתוסים בפרסום ד"ר אלי אברהם, אוניברסיטת חיפה ופרופ' ענת פירסט, המכללה האקדמית נתניה זה לא המקום והזמן להזדקן: גילנות בפרסומות למסגרות מגורים לגיל המבוגר ד"ר שרון רמר ביאל ופרופ' ענת פירסט, המכללה האקדמית נתניה עמ' 45 עמ' 48 "כציפורים החוזרות אל קינן" ייצוג עולים ועלייה בעיתוני הילדים של שנות ה- 50 גב' איה ידלין, אוניברסיטת חיפה מושב : 5 אסטרטגיות וטקטיקות של שכנוע: צבא, תיירות, פוליטיקה וסביבה עמ' 51 54 טקטיקות יחסי ציבור בתיירות והשפעתן על דפוסי הסיקור של יעדים תיירותיים בישראל, בדגש על מרכז ופריפריה ד"ר תמר להב, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון עמ' הרטוריקה של המורכבות: אסטרטגיות תרגום והעברת מידע מדעי בנושאי בריאות וסביבה גב' דניאלה קורבס-מגל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב מדיה חדשים ואסטרטגיה תקשורתית של צבא כיצד מתמודדים עם שינוי? גב' חני קומנשטר שוורץ, אוניברסיטת חיפה :Following the Storyline המנבאים למידת ההצלחה של שחקנים פוליטיים בהעברת המסרים שלהם בנוגע לטרור בעיתונות הזרה גב' מורן ירחי, האוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' גדי וולפספלד, המרכז הבינתחומי הרצליה מושב 6: יחסי ציבור: ארבע זוויות מחקר חדשות "חורים ברשת", או: יחסי ציבור בעידן הדיגיטלי סיכונים וחסרונות ד"ר ברוך לשם, המכללה האקדמית ספיר "הציבור, הלקוח והמצפון", או: דגם "עץ הדילמות האתיות" של אנשי יחסי ציבור פרופ' יחיאל לימור, אוניברסיטת תל-אביב, וד"ר צוריאל ראשי, מכללת ליפשיץ ואוניברסיטת בר-אילן "תודה על פנייתך": מענה ארגוני לפניות מקוונות כאמצעי דיאלוגי ליחסי ציבור ד"ר רות אבידר, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ואוניברסיטת חיפה "הכל יח"צי" - ספורט, עסקים ופוליטיקה, או: על ספורט ויחסי ציבור ד"ר אילן תמיר, המרכז האוניברסיטאי אריאל ואוניברסיטת בר-אילן ופרופ' יחיאל לימור, אוניברסיטת תל-אביב מושב 7: רגולציה וריכוזיות בתקשורת בישראל עמ' 57 עמ' 62 עמ' 65 עמ' 68 עמ' 70 עמ' 73 עמ' 74
3 ריכוזיות ענף התקשורת בישראל 1984-2008 פרופ' עמית שכטר, אוניברסיטת פן סטייט ומר מורן ימיני, אוניברסיטת חיפה שיטות רגולציה חדשות בשוק התקשורת הישראלי גב' שרון ידין, אוניברסיטת תל-אביב רגולציה משותפת בפרסום בטלוויזיה: האם החתול שומר על השמנת? ד"ר אבשלום גינוסר, המכללה האקדמית עמק יזרעאל הסדרה ורשתות חברתיות היתכנות, יתרונות וחסרונות ד"ר גילה זלכה, אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית לחינוך אחוה מושב 8: "ילדי איננו ילד עוד?": תקשורת, ילדות, נעורים עמ' 76 עמ' 77 עמ' 79 עמ' 81 85 מ"סמי וסוסו" ועד "קרוסלה". דימוי הילדות בתוכניות הילדים והנוער של הערוץ הראשון בין השנים 1968-1978 גב' רנית גרוסאוג, האוניברסיטה העברית בירושלים עמ' "ילדים זה שמחה": ייצוגי ילדות (childhood) וילדים בפרסומות טלוויזיה ד"ר אורלי צרפתי, המכללה האקדמית עמק יזרעאל "תנו לצפות בשקט"- ילדים ישראליים בעד צפייה בחדשות גב' מיכל אלון- תירוש, המכללה האקדמית עמק יזרעאל "תכתבי שאת אוהבת אותי": ביטויי חבר ות בין נערות ברשת הפייסבוק ד"ר סיגל ברק ברנדס, המסלול האקדמי, המכללה למנהל, וד"ר דוד לוין, המסלול האקדמי המכללה למנהל והאוניברסיטה הפתוחה מושב 11: מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בישראל בחינה מחודשת של הגמוניה במפת התקשורת: המקרה של העיתונות המקוונת בישראל פרופ' דן כספי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב התדיינות ושיתוף מקוון בישראל ד"ר עידית מנוסביץ, המכללה האקדמית נתניה עמ' 88 עמ' 90 עמ' 94 עמ' 97 עמ' 97 דיון בין יהודים וערבים ברשת פרופ' דונלד אליס, אוניברסיטת הרטפורד, מרצה אורח במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון עמ' 97 מושב 11: מגדר, פמיניזם, הורות וגילנות: תפקידים, ייצוגים ושימושים בתקשורת מקצועיות, נשיות ופמיניזם בסיפור חייה של חנה זמר (1924-2003) ד"ר עינת לחובר, המכללה האקדמית ספיר "ילדות רעות" הסיקור בעיתונות הכתובה בישראל של נשים ישראליות המואשמות בעבירות נגד ביטחון המדינה ד"ר עמית לביא-דינור, ד"ר יובל קרניאל, ד"ר טל עזרן, המרכז הבינתחומי הרצליה משמעות הריאליטי המשפחתי סופר נני עבור הורים גב' שלי גפן-קושילביץ, המסלול האקדמי המכללה למנהל עמ' 97 עמ' 101 עמ' 104 וירקדו הנערות לפניהם? גברים זקנים באתרי ההיכרויות המקוונים עמ' 107 גב' חן שור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מושב 12: כוחם ומיומנותם של העיתונאים בעבר ובהווה: מומחים? מתווכים? מפיקים?
4 האם עיתונאים יכולים להפוך למומחים בתחום סיקורם ד"ר צבי רייך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חוקי המשחק: כיצד הטכנולוגיה והכלכלה מעצבים מחדש את תפיסת החדשותיות בעיתונות הספורט מר חיים חגי, אוניברסיטת חיפה מי הזיז את העיתון שלי? התפיסות ההפוכות של מאפייני עיתונות הרשת בקרב מפיקי החדשות וצרכני החדשות הצעירים מר נתן סטולרו וד"ר אלעד שגב, אוניברסיטת תל-אביב לעקוף את המתווכים: אסטרטגיות התקשורת הישירה של ראש הממשלה דוד בן-גוריון ד"ר רפי מן, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון עמ' 111 עמ' 113 עמ' 117 עמ' 120 העובדה בעיתונות החדשות: ההיבטים האפיסטמולוגיים של מסיבות עיתונאים עמ' 123 מר יגאל גודלר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מושב 13: דמוקרטיה, אקטיביזם ומחאה ברשתות חברתיות ובסיקור התקשורתי המדיה החברתית ואביב העמים הערבי: פוליטיקה תמיד קודמת פרופ' גדי וולפספלד, המרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר אלעד שגב ופרופ' תמיר שפר, האוניברסיטה העברית בירושלים תקשורת עצמאית באינטרנט ויחסיה עם התקשורת הממסדית. אתנוגרפיה של הבלוג הקהילתי "העוקץ" גב' בטי בנבנישתי, אוניברסיטת תל-אביב צדק חברתי או צדק תקשורתי? סיקור המחאה הגלובלית בעיתונות הכתובה ד"ר אלונית ברנזון, אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית צפת עמ' 126 עמ' 129 עמ' 132 חרם הקוטג': המפגש בין "הגיון המדיה" ו"הגיון הרשת" עמ' 135 ד"ר דוד לוין, המסלול האקדמי המכללה למנהל והאוניברסיטה הפתוחה מושב 14: מתודולוגיה ופרקטיקה בחקר הפצה, השפעה, מיומנויות והוראת התקשורת השיח בין מדע לתקשורת: כיצד לומדים סטודנטים למדעים מיומנויות תקשורת? גב' מיה קאליר-מירב, הטכניון מסע הפצה של שאלון מחקר מקוון בנושא אינטראקטיביות באינטרנט: קשיים, יתרונות ותוצאות של מודל הפצה מעורב גב' אורלי מלמד, אוניברסיטת בר אילן האם מידע מחקרי יכול להפחית תפיסות מוטות של התקשורת? המקרה של תופעת התקשורת העוינת ותפיסות האדם השלישי פרופ' יריב צפתי וגב' חנה הוינו, אוניברסיטת חיפה פורום דיונים כזירת דליברציה וכסוכן העצמה: מקרה הבוחן של סטודנטים בחוג לתקשורת ד"ר ורד מלכה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל מושב 15: תקשורת בין תרבויות ויישוב סכסוכים במדיה חדשים תקשורת בלתי מילולית חוצה תרבויות בעולמות וירטואליים מבוססי אוטארים ד"ר ביאטריס האסלר, המרכז הבינתחומי הרצליה עמ' 139 עמ' 141 עמ' 145 עמ' 147 עמ' 150
5 סימולציה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ככלי לרכישת ידע ושינוי עמדות ד"ר רונית קמפף, אוניברסיטת תל אביב, ד"ר עסרה קוהאדאר, אוניברסיטת בילקנט פרויקט אקס טריטוריה: אקס-טריטוריה גב' מעין אמיר וגב' רותי סלע עמ' 153 עמ' 155 תרגום בזמן אמת של תקשורת בלתי מילולית במפגשים מקוונים חוצי תרבויות ד"ר ביאטריס האסלר, מר אורן סלומון, מר פלג טוכמן, גב' עדי נאה אומיילי, עמ' 155 ד"ר דורון פרידמן, המרכז הבינתחומי הרצליה מושב 17: התפתחות, דימוי גוף ותזונה של ילדים ונוער השפעות חשיפה לטלוויזיה ו"מנגנון" הגנה תפקידן של דמויות טלוויזיוניות אהובות בהסברת הקשר שבין חשיפה לאמצעי התקשורת לבין דימוי הגוף של בני נוער ד"ר קרן איל, המרכז הבינתחומי הרצליה וד"ר טלי תאני-הררי, אוניברסיטת בר-אילן פעוטות מול המסך: מהו הקשר בין דפוסי חקירה של מדיה אינטראקטיבית דיגיטלית ובין התפתחות הילד ד"ר שולי גילוץ, המרכז הבינתחומי הרצליה הקשר בין צפיית ההורים בטלוויזיה, תיווך הצפייה של ילדיהם, והרגלי התזונה בבית גב' יעל חי, גב' ליסה ריץ' וד"ר קרן איל, המרכז הבינתחומי הרצליה מי שמאמין לא מפחד? הקשר בין דתיות והדחקה ל"אפקט הטיפוח" פרופ' אמיר חצרוני, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון וגב' הילה לוינשטיין, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ואוניברסיטת בר-אילן מושב 18: תקשורת ואמצעי תקשורת במוזיאונים חלוצי האינטרנט: ההתיישבות הציונית במוזיאון הווירטואלי ד"ר עמוס רון, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן והמכללה האקדמית אשקלון, וד"ר עפרה קינן, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן תקשורת אלקטרונית אינטראקטיבית במוזיאונים להנצחה ד"ר ג'קי פלדמן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצגת מורשת צבאית בישראל מר יוחאי אברהמי, אקדמיה לאומנות בצלאל ומכללת אורנים מושב 19: ספרים חדשים בתקשורת פרופ' דן כספי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' מוסטפה קבהא, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב: The Palestinian Arab In/Outsiders: Media and Conflict in Israel ד"ר טלי תאני הררי, אוניברסיטת בר-אילן: הקופה שמאחורי מגרת הגרביים מר יוני לביא, המסלול האקדמי הכללה למנהל וסמינר הקיבוצים: רדיו אחר ד"ר יובל דרור, המסלול האקדמי המכללה למנהל: עיתונות מקוונת עמ' 156 עמ' 160 עמ' 163 עמ' 167 עמ' 169 עמ' 171 עמ' 172 עמ' 174 עמ' 175 עמ' 176 עמ' 177
6 ד"ר צבי רייך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב : Developing a Crisis Communication Scorecard ד"ר ענת פלג, המכללה האקדמית נתניה והאקדמית תל אביב-יפו: דלתיים פתוחות: השפעת התקשורת על המשפט בישראל ד"ר יעלי בלוך-אלקון, אוניברסיטת בר-אילן: Selling Fear: Counterterrorism, The Media, And Public Opinion עמ' 178 עמ' 178 עמ' 180 מושב 21: מדד כנרת לתקשורת חברה וסביבה: היבטים של המדד לפני פרוץ המחאה החברתית )2111( ולאחריה תקציר למסגרת הדיון של מושב 20 שיח התקשורת: האצלת לגיטימציה לכלכלה הפוליטית הניאו-ליברלית ד"ר מירי גל-עזר, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן הסיקור התקשורתי של שינויי האקלים בעולם ובישראל ולקחיו פרופ' הלל נוסק, המסלול האקדמי המכללה למינהל והמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן עמ' 182 עמ' 184 עמ' 185 מדד כנרת לסיקור התקשורתי ודעת הקהל בנושאי חברה וסביבה והמחאה החברתית עמ' 185 פרופ' חוה תדהר, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן מושב 21: פער דיגיטאלי ושימושי מדיה חדשים בקרב מיעוטים, מהגרים ואנשים עם צרכים מיוחדים הטלפון הנייד החכם בישראל: שימושים ופער דיגיטלי גב' אילת חן לוי, אוניברסיטת חיפה והמסלול האקדמי המכללה למנהל, ד"ר ירון אריאל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ופרופ' שיזף רפאלי, אוניברסיטת חיפה "נוח לי לשוחח אתכם חרישית": דפוסי שימוש והימנעות של מגמגמים במדיה חדשים מר חננאל רוזנברג, האוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר איילת כהן, המכללה האקדמית הדסה השימוש בניו מדיה על ידי הפלשתינים בתפוצות גב' אמירה הלפרין, המכללה האקדמית נתניה עמ' 185 עמ' 189 עמ' 193 הפער הדיגיטאלי כפער חברתי, האומנם? אי-שוויון בנגישות ובשימוש במחשב ובאינטרנט בקרב המהגרים בחברה הישראלית ד"ר סבינה ליסיצה, המרכז האוניברסיטאי אריאל וד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, עמ' 198 המרכז האקדמי רופין מושב 22: שיח וזכויות בנושאי בריאות הנחשבים לרגישים: אתגרים בשיח על מיניות בחברה הערבית, בתרגום רפואי למיעוטים לשוניים ובהסתרת מידע שנרכש מהאינטרנט "רופאים לא אוהבים כשאת אומרת שקראת דברים באינטרנט": אתגרים בתקשורת בין רופאים ומטופלות בעידן הגוגל ד"ר אימי לב, אוניברסיטת תל-אביב עמ' 201
7 "לדבר על מיניות זה כמו לעמוד מול הראי עירומים ולגלות נקודות חוזק וחולשה בגוף ובנפש שלך": פיתוח שיח גלוי בנושא המיניות בחברה הערבית גב' ספא טמיש, מונתדא, הפורום הערבי למיניות הפרט והמשפחה פיתוח רגישות לגבי נושאים רגישים בגישור תרבותי ולשוני בין מטופלים ורופאים במסגרת תרגום טלפוני ד"ר מיכל שוסטר, אוניברסיטת בר-אילן ופרופ' מרים שלזינגר, אוניברסיטת בר-אילן כיצד ניתן לעודד יוצאי אתיופיה ליישם זכויות בריאות גם כש"לא נעים להם לספר" פרופ' נורית גוטמן, אוניברסיטת תל-אביב עמ' 204 עמ' 206 עמ' 207
מייצרים תקשורת: הכלכלה הפוליטית של רשתות חברתיות ועבודת הקהל 8 ד"ר ערן פישר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב מאמר זה מציע מתווה לכלכלה פוליטית של אתרי רשתות חברתיות, ושל ווב 2.0 באופן כללי. הערך הכלכלי של פייסבוק מוערך בלא פחות מ- 50 מיליארד דולר, והמאמר מבקש לפענח מה המקור של ערך זה, כיצד הוא מיוצר, על ידי מי, ומהם יחסי הייצור שעומדים בבסיסו. כדי לענות על שאלות אלו של כלכלה פוליטית אני משתמש בתובנות מ"לימודי טכנולוגיה וחברה" studies) (science and technology וממסגר את פייסבוק גם כמדיה וגם כטכנולוגיה, גם אמצעי תקשורת וגם אמצעי ייצור. אני טוען כי לא רק ששני המימדים הללו מתגלמים בפייסבוק, אלא שמתקיימים ביניהם יחסים דיאלקטיים: פייסבוק הוא אמצעי לייצור של עבודה תקשורתית labor),(communicative אשר הולכת ונעשית כוח ייצור מרכזי בכלכלה. ההגדרה המחודשת של התקשורת שמשתמשי פייסבוק מייצרים ככוח הייצור המרכזי של רשתות חברתיות ומקור הערך העיקרי שלהן דורש כי נתייחס למה שמשתמשים עושים ברשתות חברתיות כעבודה, וכי נפענח אותה גם בהקשר של תיאוריית הערך של העבודה. זאת ועוד, ניתוח כזה מאיץ בנו להעריך את תפקידו של "הקהל" בייצור של ערך במדיה, באמצעות עדכון התיאוריה של סמיית' ) Smythe (1981 ושל אחרים 1986) (Jhally and Livant בדבר ה- audience commodity (דיון שזכה לכינוי The.(blindspot debate המאמר מציע כי: ערך ברשתות חברתיות מיוצר במידה ניכרת על ידי משתמשי השירות; ה"מוצר" המרכזי שמשתמשים מייצרים הוא מידע: דמוגרפי, אישי, תקשורתי, פרפורמטיבי, וקישורי; מידע זה עובר הסחרה (commodification) ברשתות חברתיות; מידע זה לא פשוט מלוקט באמצעות רשתות חברתיות, אלא הוא מיוצר באמצעות התקשורת והחברתיות של משתמשים; רשתות חברתיות מהוות טכנולוגיה המותאמת במיוחד לרתימה של "עבודה תקשורתית", הנעשית בהקשרים של פנאי, ושל חוויות היומיום experience),(lived ושל ערך שניזון מהחלקים "הלא יצרניים" של היום. התרומה המרכזית של המאמר היא בחשיפה של הזיקה בין מדיה חדשה ובין יחסי ייצור חדשים. המאמר מצביע על התפקיד של תקשורת ככוח ייצור מרכזי בכלכלה הנוכחית (ומכאן גם כחלק מהשעתוק של הקפיטליזם ושל יחסים מעמדיים) ומתמקד באתר מרכזי בו מתרחש כיום ניצול כלומר היצירה של ערך-עודף על ידי עבודה והעברתו להון ובטכנולוגיה שבה יחסי ייצור כאלו נשזרים. בכך מצטרף המאמר לגוף עבודות הולך ומתרחב המפענח את הכלכלה הפוליטית העומדת בבסיסם של המדיה החדשים (לדוגמה: Andrejevic 2011, Fuchs 2011, Cohen 2008, Caraway.(2011, Lee 2011 באופן רחב יותר, המאמר מציע כי רשתות חברתיות מבוססות על אידיאולוגיה חדשה של חליפין בין קהל ('עבודה') ובין אמצעי התקשורת ('הון'). במובן זה, המאמר מציע גם ביקורת של על מה שמכונה בלימודי אינטרנט "תרבות שיתופית" culture).(participatory ביקורת זו מצביעה על "תקשורת" בכלל ועל אתרי רשתות חברתיות בפרט, כאתרים של מאבק בין שתי מגמות סותרות לכאורה, אשר הלכה למעשה משולבות זו בזו. כאמצעי תקשורת, פייסבוק מעניק למשתמשים כלי רב-עוצמה, הנגיש
9 באופן כמעט אוניברסלי (חינמי, רב-לשוני, וכו') לבטא את עצמם, לייצר קשרים, ולקדם פעולה חברתית, ובכך מייצג פוטנציאל להרחבת החופש האנושי. מצד שני, הבטחה זו קשורה בזיקה דיאלקטית לנטייה הטבועה בפייסבוק להסחיר תקשורת וחבר ת י ות אנושיים, ולרתום פוטנציאלים אנושיים קוגנטיביים, רגשיים, ותקשורתיים לתהליך של הצבר הון. שתי הנטיות הללו אינן פשוט מתקיימות במקביל באינטרנט, אלא יש זיקה דיאלקטית ביניהן. פייסבוק מבטא באופן צרוף את הזיקה הדיאליקטית הזאת בכך שהוא מאפשר את יצירתה של תקשורת רשתית עשירה וגם מסחיר אותה; בכך שהוא מתפקד גם כאמצעי תקשורת וגם כאמצעי ייצור. ביבליוגרפיה Andrejevic, Mark. 2011. Social network exploitation. In Zizi Papacharissi (Ed.), A Networked Self: Identity, Community, and Culture on Social Network Sites, New York: Routledge. Pp. 82-101. Caraway, Brett. 2011. Audience labor in the new media environment: A Marxian revisiting of the audience commodity, Media, Culture, and Society, 33(5): 693-708. Cohen, Nicole. 2008. The valorization of surveillance: towards a political economy of Facebook. Democratic Communiqué, 22(1): 5-22. Fuchs, Christian. 2011. An alternative view of privacy on Facebook. Information, 2: 140-165. Jhally, Sut, and Bill Livant. 1986. Watching as Working: The Valorization of Audience Consciousness, Journal of communication, 36(3): 124-143. Lee, Micky. 2011. Google ads and the blindspot debate. Media, Culture, and Society, 33(3): 433-447. Smythe, Dallas. 1981. Dependency Road: Communication, Capitalism, Consciousness and Canada. Norwood: Ablex. אמינותה הנתפשת של ויקיפדיה מר ולד וסיליו וד"ר ירון אריאל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל הצלחתה של ויקיפדיה היא מהתופעות המרתקות במחקר אודות מדיה חדשים ותוכן מופק משתמשים.(UGC) מידת אמינותה כמקור מידע נתונה לדיון מתמשך בשיח האקדמי והפופולארי. מחקר זה בוחן את הפער בין מידת האמינות האישית הנתפשת של ויקיפדיה trustworthiness) (perceived לבין התפישה המשוערת של אמינותה trustworthiness) (presumed בעיני הסביבה הקרובה והתקשורת. המחקר מתמקד בסטודנטים בישראל, כאשר הנחת המוצא היא שהשימוש בויקיפדיה בקרב אוכלוסייה זו הינו רב, אולם השיח אודותיה עשוי לערער את אמינותה בעינהם. רקע תיאורטי ויקיפדיה היא אנציקלופדיה מקוונת המאפשרת העלאת תכנים על ידי משתמשים באופן התנדבותי. אתר ויקיפדיה הוקם בשנת 2001, במטרה להוות מקור מידע חינמי הממומן מתרומות ומלגות. התכנים באתר נכתבים על ידי משתמשים ואינם נערכים או מקבלים אישור על ידי עורך כלשהו ) Cunningham, Leuf & Rahman, 2008 ;2001). כיום, ויקיפדיה מכילה כ- 20 מיליון ערכים ב- 282 שפות, מתוכם כ- 4 מיליון
00 באנגלית. מבחינת תעבורה, ויקיפדיה האנגלית ממוקמת במקום חמישי בעולם מבחינת שיעורי הגולשים, ויקיפדיה העברית ממוקמת במקום השביעי (נתוני.(www.alexa.com כאמור, ובניגוד לאנציקלופדיה מסורתית, אין בויקיפדיה עורך בר סמכא. ההגעה להסכמה ביחס לתכנים נעשית תוך דיון מתמשך בין הכותבים. אולם, בניגוד לתפישה האוטופית ביחס לכתיבה השיתופית, מועלים גם טיעונים ביחס לאי שיוויון הנוצר בפועל בין תורמי התכנים (2008 Ariel,,(Rafaeli & כך למשל, חלק מהמשתמשים רשומים לעדכונים אודות שינויים בערכים מסויימים ובאופן זה משיגים שליטה יחסית. אמינותה של ויקיפדיה היא תוצר של מנגנון יצירת התכנים השיתופי הקיים בה. מחקרים רבים מנסים למדוד את אמינות ערכיה 2011) Schraagen,.(McGuinness et al., 2006; Lucassen & יש המייחסים לה את סגולותיה של "חכמת ההמונים" ואתר שבו מופק הקונצנזוס. במקביל לויכוח אודות אמינותה של ויקיפדיה, ניתן לזהות הישענות גוברת בקרב תלמידים על תכניה כמקור ידע לגיטימי וכתחליף מוצלח לאנציקלופדיות המסורתיות (2009 Smoot,.(Crovitz & מחקרים בתחום החינוך דנים בהשפעותיה של ויקיפדיה על מורים ותלמידים כאחד. חלק מהמחקרים מצביעים מחד על מאבק סיזיפי של גורמים פדגוגיים המנסים למנוע את השימוש בויקיפדיה, ומאידך על הצלחה בקרב אלו אשר אימצו, אפילו חלקית, את השימוש בה ככלי לימודי מקביל לאנציקלופדיה ) & Chandler Crovitz & Smoot, ;2009.(Gregory, 2010; Maehre, 2009 עם זאת, תחום שלא נחקר רבות הינו מידת האמינות המיוחסת לויקיפדיה על ידי הפרט. צ'סני (2006 (Chesney, בחן באמצעות מספר מומחים את אמינותם של תכנים בויקיפדיה ומצא כי הם ייחסו מידת אמינות גבוהה לערכיה. מחקר נוסף מצא כי גולשים העושים שימוש נרחב באינטרנט ובויקיפדיה, דירגו את אמינותה כנמוכה יותר מאשר אלו שאינם עושים שימוש נרחב בה. נמצא כי כאשר מספקים למשתמשים הכבדים נתונים אודות השינויים שנעשו בערך ועל ידי מי נעשו השינויים, מידת האמינות עולה 2008) Suh,.(Pirolli, Wollny & Suh, 2009; Kittur, Chi & תחום זה, של ייחוס מידת אמינות, יכול להוות גורם בעייתי בעקבות חסמים בדיווח עצמי. חסמים אלו מתבטאים בחוסר יכולת, מודעת או לא, לתת דיווח אמיתי לגבי מחשבותיו ותחושותיו של המשיב בנושא. לכן, בדיקה אפקטיבית של האמינות הנתפסת מחייבת התאמה למסגרת המושגית של 'אפקט האדם השלישי' (1993 Perloff,.(Davison, ;1983 כך שייבחן לא רק את האופן בו תופס המשיב את אמינותה של ויקיפדיה, אלא כיצד להערכתו תופסת הסביבה והתקשורת את אמינותה. שאלות המחקר שאלת המחקר הראשונה מתמקדת במידה שבה קיים הבדל בין מידת החשיפה לויקיפדיה של המשיב לעומת מידת החשיפה שהוא מייחס לסביבתו. שאלת המחקר השנייה עוסקת במידה שבה קיים הבדל בין מידת האמינות שמייחס המשיב לויקיפדיה למידת האמינות שהוא מניח כי סביבתו והתקשורת מייחסים לויקיפדיה. השערות המחקר שתי השערות מחקר נגזרו משאלת המחקר השנייה: H1: קיים הבדל בין מידת האמינות שאדם מיחס לויקיפדיה לבין מידת האמינות שהוא סבור כי סביבתו מיחסת לויקיפדיה
11 H2: קיים הבדל בין מידת האמינות שאדם מיחס לויקיפדיה לבין מידת האמינות המיוחסת התקשורת לויקיפדיה. של השיטה מערך המחקר הינו סקר שהועבר באמצעות שאלון מודפס בקרב מדגם בלתי הסתברותי של סטודנטים לתואר ראשון. השאלון הכיל שאלות בנושא דפוסי שימוש באינטרנט מבחינת תדירות ביצוע פעילויות שונות, בדגש על אינטראקציה עם אנשים ותרומה של תכנים לאתרי ווב; חשיפה ושימוש קודם באתר ויקיפדיה; הערכה ביחס לויקיפדיה בשלושה מעגלים: אישי, סביבה קרובה ואמצעי תקשורת; הערכת תכני ויקיפדיה לפי קטגוריות של נושאים; פרטי רקע אודות המשיב. ממצאים ראשוניים 251 סטודנטים לתואר ראשון השיבו על השאלון. גיל המשיבים נע בטווח של 20-33, כאשר הגיל הממוצע הוא.(SD=2.1) 24.6 57% מהמשיבים הן נשים. שפת האם המרכזית הינה עברית (89%) ושפות נוספות שדווחו הם רוסית וערבית. רמת השימוש באינטרנט של הסטודנטים המשיבים הינה גבוהה. 96% גולשים באינטרנט לפחות פעם ביום, כ 76% גולשים למשך שעה ויותר בכל יום ולמעלה מרבע מהמשיבים גולשים שלוש שעות ויותר. 59% מהמשיבים מגדירים עצמם כמשתמש ממוצע/רגיל ו- 39% כמשתמש מתקדם, מיעוט מחשיב עצמו כמשתמש מתחיל. 96.8% מהמשיבים נכנסו בעבר לאתר ויקיפדיה. מרביתם (80%) דרך קישור ממנוע חיפוש, אך חלק לא מבוטל (18%) באמצעות גישה ישירה לאתר הבית של ויקיפדיה. לעומת זאת, פחות מ- 5% מהמשיבים תרמו אי פעם תוכן כלשהו לויקיפדיה ומקרבם כמחצית עשו זאת פעם יחידה בלבד. גרף 1 מתייחס לממצאים ביחס לשאלת המחקר הראשונה, ומתאר את תדירות החשיפה האישית לויקיפדיה ואת תדירות החשיפה אותה מייחס המשיב לאחרים. 41.6 34.3 10.4 16.7 19.2 13.1 מדי יום לפחות פעם בשבוע פחות מפעם בחודש חשיפה של אחרים חשיפה אישית גרף 1: התפלגות מידת החשיפה לויקיפדיה על מנת לבחון את ההשערה הראשונה שהתפלגות משתניה מתואר בגרף 1, בוצע מבחן חי בריבוע ומתאם קנדל (לבחינת העוצמה במשתנה דירוגי). הממצאים מעידים כי קיים הבדל מובהק בעוצמה בינונית בין מידת החשיפה האישית לייחוס מידת חשיפה לסביבה הקרובה (01.>p X). 2,108.4=(16),429.=r לפיכך
12 ההשערה הראשונה אוששה. גרף 2 מתאר את ממוצעי מידת האמינות שמייחס המשיב לויקיפדיה באופן אישי, מידת האמינות המשוערת שסביבתו הקרובה מייחסת לויקיפדיה ומידת האמון שלדעתו התקשורת מייחסת לויקיפדיה. גרף 2: השוואת מידת האמון בתכני ויקיפדיה על מנת לבחון את ההשערה השניה לפיה קיים הבדל באמינות שאדם מיחס לויקיפדיה לבין האמינות שלדעתו התקשורת מייחסת לויקיפדיה, בוצע מבחן חי בריבוע ומתאם קנדל. הממצאים מעידים כי קיים הבדל מובהק בעוצמה בינונית בין המשתנים (01.>p X). 2,130.63=(16),368.=r לפיכך ההשערה השנייה אוששה. דיון המחקר הנוכחי בוחן את הפער הקיים בין הערכה אישית ביחס לאמינותה של ויקיפדיה לבין התפישה המשוערת של אמינותה בעיני הסביבה הקרובה ובעיני התקשורת. הממצאים מאששים את קיומו של הפער. סטודנטים מעריכים את חשיפתם האישית לויקיפדיה כנמוכה מזו של סביבתם, הנחשפת לתכני האתר יותר מהם ברמה יומיומית ושבועית. הערכתם האישית ביחס לאמינותה של ויקיפדיה קרובה להערכת סביבתם את אמינותה, אך מצויה בפער גדול מהערכתה הנמוכה של התקשורת. תרומת המחקר היא בזיהוי הקשרים וההבדלים בין טיפוסים שונים בהקשר לדפוסי השימוש והחשיפה שלהם לאינטרנט בכלל וויקיפדיה בפרט, והבנת המנגנון להתמודדות האישית של סטודנטים עם הפער בין התפישות השונות והשימוש בויקיפדיה בפועל. ביבליוגרפיה Chandler, C. J., & Gregory, A. S. (2010). Sleeping With the Enemy: Wikipedia in the College Classroom. The History Teacher, 43(2), 247-257 Chesney, T. (2006). An Empirical Examination of Wikipedia's Credibility. First Monday, 11(11). Retrieved from http://firstmonday.org Crovitz, D., & Smoot, W. S. (2009). Wikipedia: Friend, Not Foe. English Journal, 98(3), 91-97 Davison, W. P. (1983). The third-person effect in communication. Public Opinion Quarterly, 47(1), 1-15
13 Kittur, A., Chi, E., & Suh, B. (2008). Can You Ever Trust a Wiki? Impacting Perceived Trustworthiness in Wikipedia. CSCW 2008: Proceedings of the ACM Conference on Computer-Supported Cooperative Work. New York: ACM Press Leuf, B., & Cunningham, W. (2001). The Wiki Way: Quick collaboration on the web. Boston: Addison Wesley Lucassen, T., & Schraagen, J. (17 April 2011). "Evaluating WikiTrust: A trust support tool for Wikipedia" First Monday 16(5) Retrieved from http://firstmonday.org Maehre, J. (2009). What it means to ban Wikipedia: An exploration of pedagogical principles at stake. College Teaching, 57(4), 229-236 Perloff, R. M. (1993). Third-person effect research 1983-1992: A review and synthesis. International Journal of Public Opinion Research, 5(2), 167-184 Pirolli, P., Wollny, E., & Suh, B. (2009). So you now you're getting the best possible information: A tool that increase Wikipedia credibility. ACM, 2009, 1505-1508 Rahman, M. M. (2008). An Analysis of Wikipedia. Journal of Information Technology Theory and Application, 9(3), 81-98 Rafaeli, S, & Ariel, Y. (2008). Online motivational factors: Incentives for Participation and Contribution in Wikipedia". In: A. Barak (Ed.), Psychological Aspects of Cyberspace: Theory, Research, Applications. Cambridge University Press McGuinness, D.L., Zeng, H., Pinheiro da Silva, P., Ding, L., Narayanan, D., & Bhaowal, M. Investigations into Trust for Collaborative Information Repositories: A Wikipedia Case Study. The Workshop on the Models of Trust for the Web (MTW'06), Edinburgh, Scotland, May 22, 2006 תוכן מופק משתמשים: הערכה מושגית ד"ר עידית מנוסביץ, המכללה האקדמית נתניה וד"ר ירון אריאל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל נושא המאמר וחשיבותו: מאמר זה מציע ניתוח תיאורטי והגדרה מושגית למושג המתפתח תוכן מופק משתמשים Content) (User Generated בהקשר של עיתונות מקוונת השתתפותית. טענת המוצא היא כי ההגדרות המשמשות בספרות המחקר כיום לוקות בגישה מכלילה המתעלמת מהבדלים מהותיים בין סוגים שונים של תוכן מופק משתמשים. בקונטקסט של עיתונות השתתפותית יש חשיבות רבה להבדלים הללו בגלל ההשלכות על איכות התוכן, ומידת התרומה הלכה למעשה לשיח העיתונות. אנו טוענים כי כאשר עיתונות מקצועית מציעה למשתמשים דרכים לתרום תוכן, חשוב להבדיל בין דרכים שונות לשיתוף תכנים, ולמקד את השלכותיהם על העיתונות והדמוקרטיה. המאמר מציע הגדרה מושגית מורחבת למושג "תוכן מופק משתמשים". אנו טוענים כי המידה שבה תוכן זה משרת את העיתונות ומקדם דמוקרטיה השתתפותית תלויה הן במאפייני מרכיב התוכן ) feature (attributes, והן באוריינטציות המשתמש. ההגדרה המושגית מורכבת אפוא משלושה ממדים. שני ממדים נוגעים ליוצר התוכן ומהותו: ( 1( יוצר התוכן: הלכה למעשה מי יצר את התוכן-משתמשים, עורכים, או שילוב של השניים. ( 2( תוכן משתמשים פתוח או סגור: מה מידת מרחב הביטוי שניתנת
14 feature למשתמשים בפועל ביצירת התוכן. הממד השלישי עוסק ב-) 3( שימושיות מרכיב התוכן ( (usability : תוצר משולב של נראות המרכיב באתר העיתון, יכולתו הטכנית ואוריינטציית ההשתתפות של המשתמש. רקע תיאורטי: חוקרי תקשורת פוליטית מדגישים את תפקידם החיוני של המדיה ביצירת מודעות ציבורית והבאת מידע ודיון בסוגיות הבוערות, היות שלרוב האזרחים אין גישה ישירה לנושאים הניצבים במוקד הדיון הציבורי )למשל,.(1996 Page, Lippmann, ;1922 מרכיבים אינטראקטיביים ואפשרויות חדשות למשוב בעיתון המקוון יצרו דרכים חדשות שבהן העיתונות עשויה לממש את תפקידה כמקדמת דיון ציבורי מושכל (2001 (Tumber,. לשילוב של תוכן מופק משתמשים בעיתונות מקצועית חשיבות כפולה: ראשית, מדובר בשינוי טבע העיתון ותכניו. העיתון הופך למסגרת המאחדת תוכן עיתונאי מקצועי עם תוכן שמספקים משתמשים ועובר עריכה מינימלית (2004 (Gillmor,, ובכך מרחיב את פוטנציאל הדעות והמידע הנכללים בו לעירוב זה פוטנציאל להרחבת היריעה של הכיסוי העיתונאי באמצעות אינטגרציה של פרספקטיבה וחוויה אישית של המשתמשים ( (2011 al.,. Singer et שנית, לשילוב תוכן משתמשים בעיתון הפוטנציאל להוות ערוץ להשתתפות אזרחית והשפעה על סדר היום, מסגור הנושאים, שיח ציבורי וגיוון הדעות שבו, כמו גם מידת המעורבות והאוריינטציה הפוליטית של אזרחים (2004 (Gillmor,. תוכן מופק משתמשים והעיתונות תוכן מופק משתמשים הוא מושג מתפתח המיושם במגוון רחב של הקשרים ופלטפורמות אינטרנט, כולל אתרים המציעים מודלים של שיתוף מידע המבוססים על תוכן מופק משתמשים: בלוגים, פורומים, רשתות חברתיות, עיתונות אזרחית, שיתוף תמונות ווידאו (2009 Dijck, (Leung, ;2009 van. בשנים האחרונות החלו חוקרים לבחון את השימוש בתוכן משתמשים במסגרת העיתונות המקצועית המקוונת )למשל, ; 2008; Ugille, Hermida & Thurman, 2008; Ornebring, 2008; Paulussen & al., 2011 (Domingo, ;2008 Singer et. מרבית המחקר נוקט גישה מכלילה לפיה תוכן משתמשים הינו "תהליך שבו אנשים מן השורה מקבלים הזדמנות להשתתף או לתרום לפרסומי עיתונות ערוכים באופן מקצועי" Thurman, 2008 (Hermida & (. גישה זו כורכת יחד תכני משתמשים השונים זה מזה במהות התוכן, במאמץ הנדרש מן המשתמש, ובתרומה למידע ולשיח הציבורי. למשל, היררכיות ידיעות, תגובות משתמשים, סקרים, פורומים, צ'טים עם עיתונאים, הזמנות לשיתוף תכנים, ערוצי עיתונות אזרחים ועוד. אולם, האם לחיצה על "מומלץ" לצד תגובית עומדת בקנה אחד עם כתיבת פוסט דעתני בסוגיית מפתח? גישה מכלילה שכזו מתאימה למחקר המצוי בשלבי התהוות ראשוניים. אך כיום, עם התמסדות השימוש בתוכן מופק משתמשים, יש מקום להרחיב את הגדרתו. ואמנם מחקר עדכני מלמד כי סוגי תוכן שונים משרתים שלבים שונים בתהליך ההפקה העיתונאית. למשל, עורכים מדווחים כי מסרוני משתמשים משמשים מקור לנושאי סיקור, ודיונים בפורומים ובלוגים משמשים לאיתור עדויות ומומחים לאירועי השעה 2011). (Heinonen, הגדרה מושגית שלושה ממדים: אנו טוענים כי המידה שבה תוכן מופק משתמשים משרת את העיתונות המשתתפת תלויה במאפייני מרכיב התוכן ובאוריינטציות המשתמש. בהתאם לכך, אנו מציעים שלוש הבחנות. הבחנה ראשונה: מי ייצר את התוכן--משתמשים או העיתון?
15 הבחנה זו נוגעת לסוכן המידע ולכוונה המנחה. השאלה כאן היא מיהו יוצר התוכן, לא רק ברמת הפעולה אלא מבחינת הכוונה לתרום תוכן לעיתון. תוכן שיוצר משתמש, במטרה לתרום לתכני העיתון המקוון, דורש פעולה אקטיבית ומאמץ קוגניטיבי מצד המשתמש, לדוגמא, כתיבת תגובה לידיעה בעיתון, פוסט לבלוג, ומשלוח ידיעות ותמונות. לעומתו, תוכן מופק משתמשים שיוצר עורך, הוא זה המבוסס על פעילות המשתמש אך אינו מצריך כוונה או פעילות יזומה מצידו. לדוגמא, היררכיית כתבות לפי מספר צופים או "מטקבקים". הבחנה זו אינה סמנטית גרידא. שכן, תוכן שמשתמש יוצר משקף רצון וכוונה להשתתפות ביצירת תכני העיתון. ואילו תוכן שעורך יוצר אינו דורש ממשתמשים כוונה, רצון או מודעות. במידה מסוימת האחרון מהווה השתתפות למראית עין. למשתמשים אין שליטה על התוכן המופק בשמם. העיתון ממצה אפשרויות טכנולוגיות להפקת תוכן המבוסס על אגרגציות של התנהגות משתמשים. תוכן שכזה אינו עומד בהגדרה הבסיסית להשתתפות אזרחית ) 1995 Brady,.) Verba, Scholzman & הבחנה שנייה : תוכן פתוח לעומת סגור הבחנה זו מתבססת על קורפוס המחקר בשיטות מחקר אודות ההבדל בין שאלות פתוחות לסגורות )לדוגמא, Presser, 1979 (. Vinten, ;1995 Schuman & תוכן מופק משתמשים סגור אינו משקף ביטוי אישי מלא של המשתמש אלא בחירתו באחת ממספר אלטרנטיבות. למשל, הצבעה בסקר, ולחיצה על לחצני "אהבתי" "שימוש לרעה". לעומתו, תוכן משתמשים פתוח הוא תוצר של בחירה וביטוי אישי. כאן נכללים תגובות לידיעות ולבלוגים, הודעות בפורום דיונים, משלוח תמונות וקטעי וידאו וכדומה. שני סוגי התוכן הללו שונים בפוטנציאל ההשתתפותי שהם מאפשרים, ולפיכך שונים גם בהשלכות על העיתונות והדמוקרטיה. בעוד תוכן סגור עשוי להניב נפח השתתפות גבוה עקב המאמץ המועט הכרוך ביצירתו, יש לשער כי לתוכן פתוח יהיה פוטנציאל גבוה יותר להרחיב את הסיקור העיתונאי במידע ודעות הציבור. הבחנה שלישית: שימושיות הפוטנציאל ליצירת תוכן מופק משתמשים ומימושו אפשרות לתרום תוכן היא תנאי הכרחי לשיתוף משתמשים. אך פוטנצאיל לבדו אינו מבטיח השתתפות. נתונים על שימוש באינטרנט מדגימים זאת. למשל, למרות הגידול הדרמטי באחוז משתמשי האינטרנט בעשור האחרון (2011 (ITU, ושגשוג אתרי שיתוף כמו יוטיוב וויקיפדיה, הרי שתרומת תכני משתמשים מוגבלת. רק 22% מהאמריקאים כתבו אי פעם הודעה בקבוצת דיון מקוונת, אתר או בלוג ) ;2009 Pew, 2010). בהקבלה, למרות שאתרי העיתונות עמוסים ברכיבים אינטראקטיביים, שיעור ההשתתפות בפועל מוגבלת )טאוסינג, (. 2212 כאן חשיבותו של ממד השימושית הנוגע במשתנים המשמשים זרזים או מעכבים של יצירת התוכן, כולל: משתנים טכנולוגיים ניראות ובולטות באתר, ידידותיות למשתמש ורמת האינטראקטיביות; ומשתנים קוגניטיביים אוריינות טכנולוגית ורצון להשתתפות. לסיכום: כיום, תוכן משתמשים מהווה מרכיב בלתי נפרד מן העיתונות המקצועית. חוקרים, עיתונאים ומעצבי מדיניות בוחנים דרכים לחזק את יעילותו לעיתונות ולדמוקרטיה. יש מקום למחקר שיעמיק בהמשגה של תוכן מופק משתמשים, ויספק כלים להבנת הבדלים בין סוגי תוכן שונים והשלכותיהם על תפקידם בעיתונות ובדמוקרטיה. ביבליוגרפיה Domingo, D. (2008). Interactivity in the daily routines of online newsrooms: dealing with an uncomfortable myth. Journal of computer-mediated communication 13, 680-704. Gillmor, D. (2004). We the media: grassroots journalism by the people, for the people. Sebastopol, CA: O'Reilly Media, Inc.
16 Heinonen, A. (2011). The journalist s relationship with users: new dimensions to conventional roles. In Singer et. al., Participatory journalism. UK:Wiley, 34-55. Hermida, A., & Thurman, N. (2008). A clash of cultures: the integration of user-generated content within professional journalistic frameworks at British newspaper websites, Journalism practice 2:3, 343-356. ITU - International Telecommunication Union. (2011). Information and communication technology (ICT) statistics. Retrieved from http://www.itu.int/itu-d/ict Leung, L. (2009). User-generated content on the Internet: an examination of gratifications, civic engagement and psychological empowerment. New Media & Society11:8,1327-47. Page, B. (1996). Who deliberates? mass media in modern democracy. Chicago: UC. Paulussen, S., & Ugile, P. (2008) User generated content in the newsroom, Westminster papers in communication and culture 5:2, 24-41. Pew Internet & American Life Project (2009). Online activities 2000-2009 [Report]. Retrieved from http://pewinternet.org Pew Internet & American Life Project (2010). American adult Internet users [Report]. Retrieved from http://pewinternet.org Rafaeli, S., & Ariel, Y. (2007). Assessing interactivity in computer-mediated research, in A.N. Joinson, K.Y.A McKenna., T. Postmes & U-D. Reips (Eds). The Oxford handbook of Internet psychology. Oxford. Schuman, H., Presser, S. (1979). The open closed question, American sociological review, 44(5), 692-712. Singer, J., Hermida, A., Domingo, D., Heinonen, A., Paulussen, S., Quandt, T., Riech, Z., Vujnovic, M. (2011). Participatory journalism. UK: Wiley Blackwell. Tumber, H. (2001). Democracy in the information age: the role of the fourth estate in cyberspace, Information, communication & society 4:1, 95-112. Van Dijck, J. (2009). Users like you? theorizing agency in user-generated content. Media, culture and society, 31(1). 41-58. Vinten, G. (1995). Open versus closed questions an open issue, Management decisions. 33(4), 27 31. שיתוף 2.1: הופעתה של מילת מפתח חדשה ד"ר ניקולס ג'ון, האוניברסיטה העברית בירושלים רקע שיתוף (sharing) הוא הפעולה המכוננת והיסודית של ווב 2.0. זוהי המילה הנפוצה ביותר לתאור פעולות מקוונות כגון עדכון סטטוס בפייסבוק, כתיבת ביקורת על ספר באמזון, או שליחת ציוץ בטוויטר. במילים אחרות, שיתוף הוא אופן השתתפות של גולשים במה שמכונה האינטרנט האינטראקטיבי, או ווב 2.0. תובנה זו, אשר מוצעת באופן מפורש כאן לראשונה, מעלה מספר שאלות, ביניהן: מתי הפך "שיתוף" למושג שמתאר את כלל הפעולות שמהוות השתתפות בווב 2.0, וברשתות חברתיות בפרט? מהן המשמעויות של שיתוף בהקשר זה? ומהו כוחו הרטורי?
17 שיטת המחקר המחקר מתבסס על ניתוח של 44 הרשתות החברתיות הגדולות והמשמעותיות ביותר בשפה האנגלית מאז 1999 ועד סוף 2010. האתרים נסקרו בעזרת ה- Machine Wayback של ה- Archive.Internet קורפוס הניתוח הוא דפי הבית של כל אחת מן הרשתות החברתיות, אשר תועדו במרווחים של חודש: החל מהמועד המוקדם ביותר של דף הבית של האתר שנמצא במאגר ועד סוף 2010 (או עד סגירת האתר). הפקתי צילומי מסך והעתקתי את החלקים של האתרים בהם הופיעו המילים "שיתוף", "שתף", וכו'. אלו הוכנסו לתוכנת Atlas.ti לשם קידוד וניתוח איכותני. איסוף הנתונים התמקד בהופעות של המילים sharing, share ונגזרות אחרות. תיאורים עצמיים של האתרים שבהם לא הופיעו המילים "שיתוף" ונגזרותיה נותחו גם כן. 344 הופעות של המילים sharing, share ונגזרות אחרות נאספו וקודדו. ממצאים נמצא כי משמעות חדשה של המילה שיתוף הופיעה בהקשר של ווב 2.0, ובמיוחד בין השנים 2005-2007. משמעות זו משקפת שלושה שינויים בהשוואה לשימושים "המסורתיים" של המילה. השינוי הראשון הינו מעבר ממושאים קונקרטיים של שיתוף למושאים מטושטשים sharing).(fuzzy objects of הכוונה במושאים קונקרטיים של שיתוף הוא לביטויים כמו photos share your או links. share your favorite לעומת זאת, מושאים מטושטשים של שיתוף מובעים לידי ביטוי בניסוחים כגון world share your או you, share the real בהם מושא השיתוף מעורפל יותר ויכול, למעשה, להתייחס לכמעט כל דבר. שימוש זה במושג שיתוף אינו מופיע לפני 2007. השינוי השני קשור למעבר לשימוש במילה שיתוף/שתף ללא מושא בכלל. החל משנת 2005, אך לא לפני, אנו מוצאים הופעות של המילה שיתוף ללא מושא כלשהו. למשל, פייסבוק מכריז כי הוא " עוזר לך להיות בקשר עם האנשים בחייך ולשתף אותם". לטענתי, שימוש זה של המילה "לשתף" מתאפשר רק כאשר הגולשים כבר מבינים למה המילה "שיתוף" מתייחסת. כמו בממצא הראשון, כשמשתמשים במילה שיתוף ללא מושא, אין מגבלות על מה שאפשר או צריך לשתף. השינוי השלישי מתייחס למעבר להכלה של המונח שיתוף על פרקטיקות ברשתות חברתיות מקוונות שקודם לכן תוארו במונחים אחרים. לדוגמה, ב- 2002, בדף השער שלה הרשת החברתית,,Fotolog הציעה לחבריה: Make Share your ואילו ב- 2007 אנו מוצאים מלל חדש:.it easy for friends/family to see what s up with you.world with the world הפונקציונאליות של האתר לא השתנתה, אבל הדרך שבה הפונקציונאליות מוצגת כן שונה וכעת כוללת את המילה "שתף". בנוסף לשלושת השינויים האלה בשימוש במילה שיתוף, הניתוח גם מעלה כי במקרים מסוימים הבעלים של רשתות חברתיות משתמשים במילה שיתוף על מנת להסתיר או להסוות יחסים מסחריים גרידא. כלומר, העברת נתונים מפייסבוק למפרסמים באתר זה נקראת אף היא "שיתוף", למרות שיותר מדויק לומר כי פייסבוק מוכרת נתונים ולא משתפת בהם. תרומת המחקר מחקר זה אשר מהווה חלק של פרויקט מחקר גדול יותר העוסק בהיבטים רבים של שיתוף בחברה עכשווית תורם שתי תרומות עיקריות. הראשונה היא להעלות על פני השטח את הפעולה המכוננת של ווב 2.0, קרי, שיתוף. דרך הפריזמה של המושג שיתוף ניתן להבחין הן בהיבטים הקולבורטיביים של ווב 2.0, והן בהיבטים המסחריים שלו. בנוסף, התמקדות במילה "שיתוף" בהקשר של ווב 2.0 מאפשרת לנו לקשור תופעה זו לפרקטיקות נוספות שבהן שיתוף הוא הפעולה המכוננת ולזהות זיקות בין המושג של שיתוף בווב 2.0 ושיתוף בזירות חברתיות אחרות. מסגור פילנתרופיה בעיתות חירום: ישראל כמקרה בוחן פרופ' איתן גלבוע וגב' שני הורוביץ רוזן, אוניברסיטת בר אילן התקשורת תורמת משמעותית לעיצוב השיח אודות עשייה פילנתרופית ותרומתה לחברה וביכולתה להעניק לה ולעוסקים בה לגיטימציה ציבורית. היא מסייעת לארגונים ללא כוונות רווח להעמיק את השפעתם על החברה. בשעת חירום, הפילנתרופיה מבטאת את התגייסותה של החברה האזרחית, מביעה חוסן חברתי מחד, ומדגישה מצוקה ופגיעות מאידך. היא מתקיימת בתפר שבין תפקודה של הממשלה לבין מצבם של החברה האזרחית והעורף.
18 למרות השפעתה הבולטת של התקשורת וחשיבותה הגוברת של פילנתרופיה בחברה, מחקרים בודדים הוקדשו עד כה לבחינת הסיקור התקשורתי של פילנתרופיה בכלל ובשעת חירום בפרט. זאת, על אף ההנחה כי בכוחה של התקשורת להטמיע ערכי ליבה חברתיים בשיח הציבורי, לקשר בין גורמי החברה האזרחית ולהשפיע על הגדלת היקף התרומות. רבות נכתב על תפקודה של התקשורת הישראלית ועל פעילותם של ארגוני המגזר השלישי בעתות חירום. יחד עם זאת, הסיקור התקשורתי אודות פעילותם הפילנתרופית של עמותות, חברות ונדבנים פרטיים בעתות אלו לא נחקר עד כה. המחקר הנוכחי בוחן לראשונה את מסגור הפילנתרופיה בשעת חירום בעיתונות הכתובה והמקוונת בישראל, בין השנים 2005-2009. המחקר משלב לראשונה בין תיאוריות וגישות מחקר בתקשורת ובפילנתרופיה. מטרות המחקר הן לבנות מודל לניתוח המאפיינים האוניברסאליים של סיקור תקשורתי של פילנתרופיה ומגזר שלישי בשעת חירום וליישם אותו לתקשורת הישראלית. מסקנותיו של המחקר מהוות שלב נוסף בניתוח מסגור תקשורתי של סוגיות חברתיות ופרקטיקות נתינה. מבחינה מתודולוגית, המחקר מפתח קריטריונים להשוואת מסגרות סיקור פילנתרופיה ברחבי העולם. המחקר בודק מסגור סוגיות כגון: לגיטימיות התרומה; פרקטיקות נתינה; ארגונים ללא כוונת רווח; פילנתרופים אינדיבידואלים בולטים; מקומו של המגזר השלישי ועוד. כמו כן, המחקר בוחן האם קיים הבדל בסיקור לאורך זמן; ובין אמצעי התקשורת השונים. המחקר מתבסס על תיאורית המסגור.(Framing) זו בוחנת את האופן בו התקשורת משקפת התרחשויות במציאות לקהל (2011 (Bora, וכיצד היא מספקת סכמות פרשנות לאירועים, מאבחנת אותם, מקיימת שיפוט מוסרי ומציעה פתרונות (2003 Tankard,.(Entman,,1993 התיאוריה מסבירה כיצד נושא אחד יכול להיות מוצג במגוון נקודות מבט ולקבל פירושים בעלי השלכות על ערכים שונים (2007 Druckman,.(Chong & כך, לא רק שהתקשורת בוחרת אילו נושאים היא רוצה להדגיש, אלא שהיא גם מגדירה את הסוגיה החדשותית ומייחסת מאפיינים אפיזודיים או תימאטיים לסיטואציה 1991) Iyengar,.(Nelson, 2011, בעת חירום או מלחמה, התקשורת נוטה להתגייס למען הקונצנזוס הלאומי ולפעול במסגרת מודל האחריות החברתית (וימן, 2007, כספי ולימור, 1993). במסגרתו, היא מפגינה סולידאריות חברתית באמצעות הדגשת הפעולות החיוביות והמטרות המשותפות של הקבוצה (לב און, 2010, ליבס וקמפף, 2007, נייגר, זנדברג ומאיירס, 2008). ואולם בעת התמשכות המשבר, במקביל להתפתחויות ותהליכים פוליטיים, העיתונאים מאמצים טון ביקורתי יותר כלפי השלטון (נייגר ואחרים, 2008; כספי ולימור, 1996). פילנתרופיה (ביוונית: אהבת אדם) מוגדרת כמעשה של נתינת כסף, הון פרטי או משאבים אחרים, כמו זמן, המיועד לעזור ליחידים, למטרות ציבוריות או לארגונים ללא מטרת רווח (רודיך, 2007) כדי לספק פתרונות לבעיות חברתיות (1989.(Payton. פילנתרופיה נתפסת כמרכיב חיוני לחברה אזרחית משגשגת ((2001.Silber, הגבולות שהיטשטשו במדינה המודרנית בין השוק החופשי, לבין המדינה והסקטור הפילנתרופי, מחזקים את מקומה של הפילנתרופיה כמשלימה צרכים חברתיים (2004 Walters,.(Greenberg & בסביבה זו, גובר העיסוק במתן מתנות פילנתרופיות מצד יחידים ובעלי הון, והופך להיות מקור חיוני בהתמודדות עם בעיות חברתיות שהטיפול של הממשלה בהן חסר. בשעת מלחמה, מתחזק מעמדה של הפילנתרופיה, אשר לבד מתרומות כסף, מזון או ציוד, מסייעת במגוון דרכים לעורף להתמודד עם מצוקותיו. המחקר הקיים אודות אופן הצגתה של פילנתרופיה בתקשורת מועט, עוסק בעיקר במדידה כמותנית של הסיקור ומיעוטו גם בבחינה איכותנית של תכניו ),2007 Hale,.(Hollis, Fan & Spruill, 2006, Greenberg & Walters, 2004 מחקר זה בוחן סיקור פילנתרופיה בשעת חירום באמצעות מתודולוגיה איכותנית משולבת של ניתוח תוכן וראיונות חצי מובנים עם פילנתרופים ועיתונאים המסקרים את פעילותם. ניתוח התוכן כולל את בחינת כל הכתבות ומאמרי הפרשנות אודות פילנתרופיה והמגזר השלישי בשעת חירום או מלחמה, בין השנים 2005-2009, של שישה עיתונים ישראליים כלליים וכלכליים ואתרי אינטרנט, איכותיים ופופולאריים: ידיעות אחרונות, כלכליסט, הארץ, דהמרקר ומקור ראשון וכן את הסיקור של אתר החדשות.ynet בחירת אמצעי התקשורת מדגימה את מגוון הדעות בחברה הישראלית. אתר ynet מהווה תוספת תיאורטית ומתודולוגית חשובה למחקר המסגור באינטרנט. הסיקור בYnet נבחן לפי חיפוש מילות מפתח, כדוגמת: פילנתרופיה, תרומה, צדקה ושמות פילנתרופים בולטים.
19 ראיונות עומק חצי מובנים התקיימו עם פילנתרופים אינדיבידואלים בולטים, יחצ"נים וכן עם עיתונאים המסקרים את התחום. שילוב הראיונות מסייע בבחינת הפער בין הסיקור התקשורתי לבין מציאות עולמם ותפיסותיהם של הפילנתרופים והעיתונאים עצמם. כך, מבטא המחקר שלושה פנים למסגור הנושא: הסיקור, עמדות הפילנתרופים והעיבוד העיתונאי. המחקר הניב מסקנות תיאורטיות, מתודולוגיות ותכניות חדשניות הנוגעות לישראל. מהמחקר עולה, כי מסגרות סיקור הפילנתרופיה, המופיעה בהיקף נרחב בעיתונות הישראלית, משמעותיות לגבי המגזר השלישי בישראל. מסגרות הסיקור משקפות מערכות יחסים בין התורם לנתרם ומקבעות מבנים קונספטואליים של יחסי נתינה קבלה בחברה האזרחית בישראל. בשעת חירום, פעילותה של הפילנתרופיה הישראלית אינה מוצגת רק בהתבסס על מודל הנתינה המסורתית לצדקה, אלא גם כנדבך חברתי וכלכלי פעיל ומשגשג. הסיקור משקף את הטובה שצומחת ליחיד ולחברה מהפילנתרופיה, שנתפסת כתופעה לגיטימית ורצויה. סיקור הפילנתרופיה נעשה תוך שימוש במסגרות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות בעלות קונטקסט משתנה. מסגרות המציגות את הפילנתרופיה כנושא העיקרי הופיעו פעמים בודדות בלבד. הממצאים מדגימים כיצד בשעת חירום, אמצעי התקשורת רואים עצמם שותפים פעילים בתהליך הפילנתרופי ומעודדים אותו. התקשורת משקפת שיח פעיל אודות פילנתרופיה והמגזר השלישי, נוקטת עמדה, ומבטאת תפיסת עולם פובליציסטית אודות העולם הפילנתרופי. אמצעי התקשורת אף מעודדים באופן אקטיבי את הקהל לתרום לנזקקים בתיווכם. בחינת סיקור פילנתרופיה בשעת חירום מזמנת זווית חדשה לביטוי תפיסת האחריות החברתית של התקשורת. בהקשר זה, האחריות החברתית מבטאת חיבור עמוק בין התקשורת לקבוצות בחברה במסגרתה היא פועלת, במסגרתו ממלאים אמצעי התקשורת את תפקיד המתווך החברתי. מסגרות סיקור סולידאריות ופטריוטיות ביטאו ערכים חברתיים של נתינה ואחריות חברתית, תוך יצירת מסגרת של "פילנתרופיה בטוחה", בה ביטאו ערבות הדדית על בסיס שאיפה פטריוטית פופולארית. נמצאו הבדלים מהותיים בין אופני הסיקור של פילנתרופיה בעיתונות איכותית ופופולארית. העיתונות האיכותית משתמשת במסגרת סיקור תמאטית הקושרת בין פילנתרופיה לבין תפקודה של המדינה, ועוסקת במעמדה של הפילנתרופיה כחלק מהמגזר השלישי במדינה. הפילנתרופיה מוצגת כגורם הממלא את החלל שמותירה המדינה, תוך אימוץ גישה דיכוטומית של עידוד הפילנתרופיה מחד וקריאה להתערבות המדינה מאידך. הסיקור התמאטי מדגיש את היקפה של מצוקת העורף ואת ההתגייסות לפתרונה, אך נמנע מלהתייחס ליעילותה של העשייה הפילנתרופית. העיתונות הפופולארית מציגה מסגרות סיקור אפיזודיות המתארות סיפורי נתינה אינדיבידואליים. הסיקור משבח את מעשה הנתינה ומקדש את התהליך הבין-אישי של נתינה, באמצעות מסגרת הסיפור האנושי, שבה מופיעה טרגדיה קשה בצד מזור וחמלה. בנוסף, היא מקנה לפילנתרופיה מסגרת סיקור ייחודית, השמה דגש על ההיבטים הכלכליים והפטריוטיים של נתינה פילנתרופית. תרומתו התיאורטית של המחקר מתבטאת בבניית מודל לניתוח המאפיינים האוניברסאליים של סיקור תקשורתי של פילנתרופיה בשעת חירום. יישום מסקנותיו יאפשר לבחון מסגור של סוגיות חברתיות העוסקות בהבניית תפקודה ותפקידיה של החברה האזרחית במשטרים דמוקרטיים ליברליים בזמן משברים לאומיים ובינלאומיים. ביבליוגרפיה וימן, ג. (2007). הביקורת הציבורית על התקשורת במלחמת לבנון 2006. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית ספר רוטשילד - קיסריה לתקשורת. כספי, ד. ולימור, י. (1993). המתווכים: אמצעי התקשורת בישראל 1990-1948. תל אביב: עם עובד. כספי, ד. ולימור, י. (1996). דגמי פיקוח על מוסד התקשורת. תקשורת המונים. כרך ג'. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. לב און, א. (2010). תפקודי מדיה חדשים בשעת חירום: המקרה של מלחמת לבנון השנייה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה.
20 ליבס, ת. וקמפף, ז. (2007). מ"קורי עכביש" ל"חומה בצורה" ובחזרה: המיצוב המשתנה של העורף במלחמת לבנון השניה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית ספר רוטשילד קיסריה לתקשורת. נייגר, מ., זנדברג, א. ומאיירס, א. (2008). רטוריקה של ביקורת: ביקורת מאתגרת, ביקורת מאשרת והעיתונות הישראלית במלחמת לבנון השניה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית ספר רוטשילד קיסריה לתקשורת. Bora, P. (2011). Conceptual issues in framing theory: A systematic examination of a decade's literature. Journal of communication. 61, 246-263. Chong, D. & Druckman, J. N. (2007). Framing theory. Annual review of political science, 10, 103-126. Entman, R. (1993). Framing: Toward clarification of a fractured paradigm. Journal of communication, 43, 51-58. Greenberg, J., & Walters, D. (2004). Promoting philanthropy? News publicity and voluntary organizations in Canada. Voluntas, 15, 4, 383-404. Hale, M. (2007). Superficial friends: A content analysis of nonprofit and philanthropy coverage in nine major newspapers. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 36, 3, 465-486. Hollis, A.H., Fan, D.P., & Spruill, V.N. (2006). Philanthropy in the news: An analysis of media coverage 1990-2004. FoundationWorks, Philanthropy Awareness Initiative. Iyengar, S. (1991). Is anyone responsible? How television frames political issues. Chicago: University of Chicago press. Nelson, T.E. (2011). Issue framing. In: R.Y. Shapiro & L.R. Jacobs (Eds.). The Oxford handbook of American public opinion and the media. (pp.189-203). NY: Oxford University Press Inc. Payton, R.L. (1989). Philanthropic values. In: K.W. Thompson (Ed.). Philanthropy Private means, public ends. (Vol. 4). (pp: 21-47). Lanham, MD: University Press of America (The White Burkett Miller Center of Public Affairs, University of Virginia..( Silber, I. (2001).The gift-relationship in the era of loose solidarities. In E. Ben-Rafael, & Y. Sternberg (Eds.), Identity, culture and globalization (pp. 385-400). Leiden: Brill. Tankard, J. (2003). The empirical approach to the study of media framing. In S. Reese,. O. Gandy,. & A. Grant (Eds.), Framing public life (pp. 95-107). New Jersey: Lawrence Erlbaum. הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב האמנם? סיקור חדשות חוץ בישראל פרופ' עקיבא כהן ומר ארז מרנץ, אוניברסיטת תל אביב מפת התקשורת העברית בישראל היא מגוונת מאד. במהלך העשורים האחרונים חלו שינויים משמעותיים עם ירידה במספר הכולל של העיתונים, בעיקר בעקבות סגירתם של העיתונים המפלגתיים ההיסטוריים, צמיחת העיתונות המקומית, ושינויים מפליגים בשעורי החשיפה לעיתונים השונים. כמו כן, שידורי הטלוויזיה המובאים באמצעות כבלים ולוויינים מספקים לצופים מספר רב של ערוצים מקומיים וכן ערוצים מרחבי תבל, כולל ערוצים של שידורי חדשות גלובליים. בתחום שידורי רדיו קיימים תחנות ארציות ואזורות. לבסוף, מאז חדירת האינטרנט באופן מסיבי בישראל קיימים אתרים רבים המספקים
21 מידע חדשותי, אם כצמודים לגורמי תקשורת מודפסים ומשודרים ואם כפורטלים ייעודיים לחדשות. הציבור הישראלי זוכה אפוא למגוון גדול של מקורות מידע. מרבית תכני החדשות והאקטואליה עוסקים באופן טבעי באירועים ובאישים מקומיים-ישראלים ולפיכך מדגישים רוב המחקרים חדשות אלה. מספר המחקרים שעסקו בחדשות חוץ בישראל ניתן לספור על יד אחת. במחקר שפורסם מספר שנים לאחר קום המדינה קבע (1954) Stock שהעיתונות הישראלית ככלל מודעת ומעודכנת לגבי אירועים בארה"ב ואירועים בינלאומיים. במחקר נוסף, (1974 Gordon, (Hicks & נמצא כי עיתונים ישראליים נתנו יותר תשומת לב לחדשות חוץ מאשר עיתונים אמריקנים. סוג אחר של מחקרים על חדשות חוץ עוסק בסיקור חדשותי של מדינה ספציפית, כמו למשל מחקר של Wolfsfeld, (2002) Khouri & Peri שבחן את הסיקור של העיתונות בישראל את ירדן. בנוסף, מחקרים אחדים מצאו כי הציבור בישראל אכן מתעניין בחדשות חוץ (1993 ;Cohen, כהן, 2000). בעידן הגלובליזציה, בה יחסי-גומלין ותלות בין מדינות הולכת וגוברת, יש חשיבות רבה מאי-פעם לחדשות חוץ. הדבר בא לידי ביטוי הן עקב המורכבות הגוברת של היחסים הבינלאומיים וההיצע החדשותי הבלתי מוגבל, והן בסתירות המתגלות לעתים בין מקורות בכל יום וסביב השעון. כמו כן, בעקבות (-17 Beck : 200219) עולה לדיון חשיבותה של ההתייחסות לתופעת הקוסמופוליטיות, שהוגדרה על ידו כ: internal globalization, globalization from within the national societies borders are no longer predetermined, they can be chosen (and interpreted), but simultaneously also have to be redrawn and legitimated anew. יתר על כן, דומה שמעמדה המיוחד והרגיש של ישראל בשנים האחרות בזירה הבינלאומית מדגיש את החשיבות של דיווח על חדשות חוץ לתושבי המדינה, שהרי עם לבדד לא ישכון. הגדרת המושג "חדשות חוץ" מורכבת ובספרות המחקרית קיימות מספר גישות לעניין זה. המחקר הנוכחי מאמץ את הסיווג שהוצע על ידי (1974) Golding (1974) Elliot and ואשר גובש מאוחר יותר ע"י (1985) Sreberny-Mohammadi ואף עודכן ע"י (2011). Wouters גישה זו מבחינה בין 4 קטגוריות של חדשות: חדשות פנים-ישראליות; חדשות ישראליות עם מעורבות חו"ל; חדשות חו"ל עם מעורבות ישראלית; וחדשות חוץ. שאלות המחקר המחקר הנוכחי ביקש להשיב על מספר שאלות מחקר: האם מתייחסת התקשורת העברית בישראל לאירועים ואישים שאינם קשורים או עוסקים בישראל? מהו היקף סיקור זה, הן מבחינת המדינות בהן מתרחשים האירועים או המדינות המעורבות בהם, כלומר, מהי מידת הקוסמופוליטיות של סיקור העולם במדיה הישראלים? באילו תחומים ונושאים שבחדשות מתמקד הסיקור של חדשות חוץ במדיה הישראלים? האם יש הבדלים בין אמצעי התקשורת השונים בישראל בסוגיות הנ"ל? שיטת המחקר המחקר מתבסס על ניתוח תוכן של 3,279 פריטי חדשות חוץ "נטו", קרי, פריטים שאינם קשורים כלל לישראל בארבע פלטפורמות: טלוויזיה, רדיו עיתונות כתובה ואינטרנט. המדגם כלל 24 ימי חול במהלך ארבע שבועות בחודשים ינואר-מרץ 2008. התאריכים הספציפיים היו: 25-20 בינואר, 15-10 בפברואר, 7-2
22 במרץ וכן 28-23 במרץ (לא נכללו שבתות עקב העדר עיתונים ומשום ששידורי חדשות בטלוויזיה וברדיו שונים באופיים מימי חול). ארגוני המדיה שנבדקו הם: טלוויזיה: מהדורות החדשות המרכזיות "מבט" של הערוץ הראשון ו"החדשות 2" של ערוץ 2 בימי חו"ל וחלק החדשות בלבד (ללא כתבות עומק) במהדורות ליל שבת. הרציונל לבחירת הערוצים היה להשוות בין הערוץ הציבורי לבין הערוץ המסחרי הפופולרי ביותר (עפ"י נתוני הרייטינג). רדיו: יומני הבוקר (08:00-07:00) והערב (17:45-17:00) של רשת ב' וגלי צה"ל (כולל מהדורות החדשות הצמודות להן) בימים ראשון עד חמישי בשבוע ויומני הבוקר בימי ששי. יומנים אלה נבחרו עקב שעורי ההאזנה הגבוהים שלהם. עיתונות כתובה: העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "המודיע" ו"יתר נאמן" בימי חול. בחירת עיתונים "חילונים" ובעלי אוריינטציה דתית נעשתה מתוך הנחה שעשויים להיות הבדלים בין סוגים אלה. אתרי אינטרנט: עמודי החדשות (כולל ספציפיקציה של "חדשות חוץ") באתרי האינטרנט YNET ו"נענע" שנקלטו ואוכסנו בשעה 07:00 ובשעה 17:00 בימי חו"ל. בחירת אתרים אלה נעשתה על בסיס שעורי הגלישה הגבוהים שלהם בתקופת בראשית שנת 2008. ניתוח התוכן בוצע באמצעות ספר קידוד שחובר במיוחד למחקר זה. העובדה כי מדובר בניתוח של חדשות בארבע פלטפורמות שונות טלוויזיה, רדיו, עיתונות כתובה ואינטרנט הגדיל מאד את היקף המשתנים. בנוסף למשתנים שמשותפים לכל הפלטפורמות, בכל אחת נבדקו גם משתנים ייחודיים, בהתאם לאופיין בפרזנטציה של חדשות. ממצאים המשתנים שידווחו במאמר זה עוסקים במשתנים המשותפים לכל הפלטפורמות, כולל: המדינות בהן התרחשו האירועים המסוקרים; המדינות המעורבות באירועים מעבר למדינות בהן הם התרחשו; נושאי הדיווח; הצגת האירועים כקונפליקטים; והתייחסות לעבר ולעתיד בסיקור. מידת הקוסמופוליטיות של המדיה השונים נבדקה ע"י בחינת מגוון המדינות בהן התרחשו האירועים או שהיו מעורבות בהן. בעיתונות הכתובה, כצפוי, היה מגוון הארצות הגדול ביותר. עיתון "הארץ" בלט בסיקור ארצות חו"ל עם אזכור (פעם אחת לפחות) של אירועים ב- 88 מדינות במהלך תקופת המדגם. שני העיתונים בטלי האוריינטציה הדתית הופיעו במקום שני עם 77 מדינות ב"המודיע" ו- 73 מדינות ב"יתד נאמן". ב"ידיעות אחרונות" היה אזכור רק של 58 מדינות באותה תקופה. שני אתרי האינטרנט דיווחו במידה דומה (58 מדינות ב- YNET ו- 55 מדינות ב-"נענע". בשידורי הטלוויזיה אוזכרו 37 מדינות בערוץ 1 ואילו בערוץ 2 אוזכרו 31 מדינות בלבד. ברשת ב' אוזכרו 44 מדינות ובגלי צה"ל רק 36 מדינות. בדיקה שנייה הביאה בחשבון לא רק את מדינות ההתרחשות של האירועים אלא גם מדינות נוספות שאוזכרו כרלבנטיות לאירועים. כאן גדל, כמובן, המספר הכולל אך היחס בין אמצעי התקשורת נשאר דומה בעיתונות הכתובה, באתרי האינטרנט וברדיו. לעומת זאת, בטלוויזיה היה גידול קטן ביותר, דבר המצביע על כך ששידורים אלה מתייחסים בדרך כלל לאירועים נקודתיים במדינות השונות אך לא לאירועים מורכבים יותר בהן מעורבים יותר ממדינה אחת. הנושאים הבולטים בסיקור חדשות חוץ היו פוליטיקה בינלאומית (19%), חוק וסדר במדינות הזרות (16%), פוליטיקה פנימית במדינות הזרות (13%), צבא וביטחון (9%) ו- 6% "פרפראות" ) human.(interest