ספר תקצירים הכינוס השנתי ה- 21 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה איכות בראיית המטופל במרכז מהלכה למעשה יום רביעי, 5 בנובמבר 2014 מלון דיויד אינטרקונטיננטל, תל אביב http://quality.doctorsonly.co.il הצטרפו לחברה הישראלית לאיכות ברפואה ב -

חברים נכבדים, אנו מתכבדים להגיש לכם ספר תקצירים של הכינוס ה- 21 של החברה הישראלית לאיכות ברפואה. בעשרים השנים האחרונות הכנס הוא הבמה המרכזית בישראל להצגת העשייה בתחום איכות הטיפול ובטיחות המטופל ולמפגש ודיאלוג בין המובילים בתחום. בכנס משתתפים, כמדי שנה, מנהלים וצוותים רב מקצועיים מארגוני הבריאות בישראל המייצגים את מערכת האשפוז והקהילה, כמו-גם נציגי הרגולטור וארגוני חולים. החשיבות הגוברת של תחום האיכות ברפואה בישראל ניכרת, בין השאר, במספר הרב של התקצירים שנשלחו לכינוס. השנה שוב נשבר השיא עם מעל ל- 430 עבודות! מצגות ההרצאות והפוסטרים נבחרו בקפידה ע י ועדת שופטים רחבה, בקריטריונים של חדשנות, עבודת צוות, הצגת תוצאות ברורות ומשמעותיות ועניין רב תחומי. שיא במספר המצגות והפוסטרים! תפיסת המטופל במרכז במערכת הבריאות נבחרה להיות הנושא המרכזי השנה. ולראשונה הוספנו אמנות בכנס העוסקת בתחום המטופל במרכז. בכנס ניתנה במה מיוחדת לנושא חווית המטופל, לרבות הרצאת מליאה בה הוצגו לראשונה תוצאות הסקר הלאומי של חווית המטופל בבתי חולים בישראל. המושבים השנה כוללים מיקוד במדידה ושיפור של חווית המטופל ואיכות השירות, ובדגש על מדידה, מערכי טיפול ותהליכי שיפור רב מקצועיים ששמים את המטופל במרכז. שפע עבודות איכותיות ומעניינות הוצגו בתערוכת הפוסטרים הרחבה ובסיום הכינוס הוענקו פרסים למציגי הפוסטרים המצטיינים. בכנס נחשפו לראשונה הנתונים ההשוואתיים בין מוסדות האשפוז בישראל במדדי האיכות במסגרת התוכנית הלאומית למדידת איכות בבתי החולים. בנוסף, נדון השנה בכנס באתגר ייחודי בו עמדה שוב מערכת הבריאות - איכות תחת אש - המשך ניהול השגרה הרפואית תוך שמירה על סטנדרטים של איכות, במקביל למענה לפצועים הזורמים לבתי החולים בדרום ולאיום מתמיד בירי על מוסדות הרפואה עצמם. ברצוני להודות בשם כולנו לכל שולחי התקצירים, למציגי העבודות, למשתתפי הרב שיח וליושבי ראש המושבים, לחברות שנתנו חסות, לחברה המפיקה ולכל חברי הוועד המורחב על השקעתם הרבה ותרומתם להצלחת הכינוס. ולכם המשתתפים שלקחתם חלק בחוויית הכינוס לכל אורכו. בברכה, פרופ רן בליצר יו ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה מנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות ומכון כללית למחקר, שירותי בריאות כללית II

החברה הישראלית לאיכות ברפואה מודה לחברות אשר תרמו וסייעו לקיומו והצלחתו של הכינוס מזכירות הכינוס: ת.ד 144 נתב"ג 70100 טל: 03-9727436 פקס: 072-2447267 במייל: qmed@kenes-events.com III

תוכנית הכינוס השנתי ה- 21 08:00-08:45 התכנסות והרשמה, קפה ועוגה, סיור בתערוכה ותצוגת פוסטרים 08:45-09:20 פתיחה וברכות: פרופ רן בליצר, יו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות 09:20-10:40 מושב מליאה 1 יו"ר: ד ר חנה גבע, לשעבר יו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה IV 09:20-09:40 מערכת הבריאות בישראל מנקודת מבטם של המטופלים תוצאות סקר לאומי לבחינת חווית המטופל גב' איילת גרינבאום אריזון, מנהלת אגף השירות, מינהל איכות ושירות במשרד הבריאות 09:40-10:10 איכות תחת אש ד"ר אהוד דודסון, מנהל המרכז האוניברסיטאי, מרכז רפואי סורוקה 10:10-10:15 איכות תחת אש בקהילה ד ר יואב יחזקאלי, מנהל מחוז דרום, מאוחדת 10:15-10:45 איכות תחת אש בצה"ל אל"מ ד"ר סלמן זרקא, ראש מחלקת שירותי הבריאות בצה"ל 10:45-11:15 הפסקת קפה, סיור בתערוכה ותצוגת הפוסטרים מושבים מקבילים א' 11:15-13:00 הפסקת צהרים, סיור בתערוכה ותצוגת הפוסטרים 13:00-14:00 מושבים מקבילים ב' 14:00-15:30 מושב מליאה 2 15:30-17:00 יו"ר: פרופ' אורלי מנור, יו"ר הועד המנהל של המכון הלאומי וראש התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה 15:30-16:30 פאנל בנושא: קבלת החלטות משותפת - Shared Decision Making מהתיאוריה אל הפרקטיקה מנחה: ד"ר אייל צימליכמן, סגן מנהל המרכז הרפואי המשולב, אחראי תחום איכות הטיפול והשירות הרפואי, מרכז רפואי שיבא משתתפים: פרופ' הווארד עמיטל, מנהל מחלקת פנימית ב', המרכז הרפואי שיבא, וראש החוג לרפואה פנימית באוניברסיטת ת"א מר אילן וולקוב, מייסד ומנהל חברת Smalltalk" תקשורת בין אישית". גב' הילי וואלך, מייסדת עמותת מפרקים צעירים 16:30-17:00 התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ממצאים ד"ר ענת עקה זהר, ראש מינהל איכות, שרות ובטיחות, משרד הבריאות 17:00-17:30 מושב סיום 17:00-17:20 פרסים לפוסטרים המצטיינים גב' מלי קושא, מתאמת פעילות החברה הישראלית לאיכות ברפואה ויו"ר ועדת פרסים, מנהלת פיתוח עסקי-מוקד אחיות, שירותי בריאות כללית 17:20-17:30 דברי סיכום פרופ' רן בליצר, יו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה

11:15-13:00 מושבים מקבילים א' מושב א' 1 המטופל במרכז יו"ר: פרופ' נחמן אש, ראש חטיבת הבריאות, מכבי שירותי בריאות מושב א' 2 איכות ברצף הטיפול יו"ר: ד"ר דורית וייס, אחות ראשית, שירותי בריאות כללית מושב א' 3 איכות בבתי חולים יו"ר: פרופ' רפאל ביאר, מנהל מרכז רפואי רמב"ם מושב א' 4 מנהיגות לאיכות יו"ר: ד"ר ארז און, מנהל מרכז רפואי פוריה מושב א' 5 תהליכי איכות יו"ר: ד"ר ורד עזרא, מנהלת האגף לרפואה כללית ומ"מ ראש מינהל רפואה, משרד הבריאות מושב א' 6 מדידת איכות בבתי חולים יו"ר: ד"ר בעז לב, משנה למנכ"ל משרד הבריאות 03032264 גישה מוטיבציונית מותאמת תרבות כמקדמת טיפול בחולה הסוכרתי ד"ר יבגני מרזון, לאומית 01012090 רצף טיפולי לאחר שחרור: הטמעת מדד איכות לשיפור מגע עם מרפאה ראשונית ד"ר אפרת שדמי, אוניברסיטת חיפה 01031014 שפה אחידה בדלפק אחיות גב' ענת אבואב, מרכז רפואי וולפסון 01082060 הטמעת רפואה מבוססת-ראיות (EBM) בקרב רופאים ואחיות: האם מינוי נאמן EBM והכשרתו משפרים את ההתנהגות הקלינית של רופאים ואחיות? ד"ר דורון נצר, מרכז רפואי מאיר 03012198 תהליך פיתוח ועדכון מדדים ברמה הלאומית: אמון הדדי ומטרות משותפות איזון גליקמי כדוגמא פרופ אורלי מנור, האוניברסיטה העברית - הדסה 01011702 תכנית התערבות לקיצור הזמן מכניסת חולה עם אוטם שריר הלב STEMI לביה"ח ועד לביצוע צנתור כלילי דחוף והתערבות כלילית מלעורית ראשונית לטיפול בו ד"ר בשיר כרכבי, מרכז רפואי כרמל 01092056 דרך חדשנית להבנת הקשר בין אוריינות בריאותית Literacy),(Health העצמת המטופל, מחלות כרוניות ושימוש במערכת הבריאות, באמצעות תוצאות הסקר הלאומי הראשון בישראל בנושא אוריינות בריאותית ד"ר דיאן לוין, שירותי בריאות כללית 01032188 שיפור רצף הטיפול בקרב חולות סרטן השד באמצעות תוכנית כלל ארגונית, הטמעה ומדידה גב' כלנית קיי, שירותי בריאות כללית 03011627 הערכת ביצועים כירורגיים בניתוח ספציפי באמצעות התפלגויות המקובלות במחקר מדעי ככלי הערכה שוטף ד"ר אורי גבאי, מרכז רפואי רבין 03081116 השפעותיה של תנומה מתוכננת במשמרת הלילה על מדדי בריאות ותפקוד אחיות גב' נסרה אדלבי, המרכז הרפואי לגליל 01012151 הערכת מדדי איכות באמצעות רשומה רפואית ממוחשבת התקדמות ממדידה לשיפור איכות ד"ר שלומי קודש, מרכז רפואי סורוקה 01012136 שיתוף פעולה בין צוותי המפתח להצלת חיים במטופלים עם אירוע מוחי חריף הבניית תהליכי עבודה לזיהוי מהיר, אבחון וטיפול ב- TPA במטופלים עם שבץ מוחי חריף ד"ר מירה מרם-אדרי, מרכז רפואי מאיר 01032211 איפיון דפוסים של חווית האשפוז לשיפור איכות הטיפול וחווית המטופל ד"ר גלית שפר, שירותי בריאות כללית 03091405 השפעת אוריינות רפואית בקרב אוכלוסייה רב תרבותית, על הרצף הטיפולי ומוכנות המטופל למעבר מבית חולים לקהילה גב' ליאלי מסאלחה, מכללת עמק יזרעאל ושירותי בריאות כללית 03051039 עלייה בתמותת מטופלים ומשך אשפוזים כתוצאה מהשהייה ממושכת במלר"ד: פני קריסת מערכת האשפוז בישראל - נתוני שנה אחת ממרכז שלישוני ד"ר בנידור רביב, מרכז רפואי רמב"ם 01082058 תשישות חמלה בקרב רופאים ואחיות באונקולוגיה גב' אולגה לאוננקו, מרכז רפואי תל אביב בשיתוף מרכז רפואי מאיר 03021555 זיהוי חסמים והסרתם כמנוף לשיפור איכות בתהליך איתור כיב בכף רגל באוכלוסיית סיכון בחולי סכרת ד"ר מיכל רסין, מרכז רפואי אסף הרופא 01031390 ניהול חסמים וצמצום כשלים בתהליך שיפור ארגוני בהסמכת בית חולים לתקן (אקרדיטציה) ד"ר אורנה טל, מרכז רפואי אסף הרופא 01032226 פגישה טלפונית אישית עם יועצת הנקה גב' רחל ורנר, שירותי בריאות כללית 01021635 השפעת מודל משולב לניטור טלפוני וניהול מחלה בחולי אי ספיקת הלב בקהילה על הנטל של המטפל העיקרי ואיכות חייו ד"ר גלית קאופמן, מכבי שירותי בריאות 01012241 נופל וקם - ניהול צמוד ושת"פ צוותים בניתוחי שבר צוואר ירך מציל חיים ומשפר איכות ד"ר עומר סלוין, מרכז רפואי מאיר 01011426 מאגר מידע מחלקתי המסונף למאגר המידע של החברה האמריקאית לניתוחי לב-חזה: אמצעי חיוני להבטחת שקיפות ובקרת איכות פרופ' עוז מ. שפירא, מרכז רפואי הדסה עין כרם 01052166 מצוינות בחדרי ניתוח ד"ר חזי לוי, מרכז רפואי ברזילי 01011168 שיפור הליך הטיפול במלר ד למטופלים עם Acute CVA גב' שרית אייזנברג, המרכז הרפואי לגליל 01031053 יעילות ובטיחות של טיפול בכאב לאחר ניתוח קיסרי במתן בפרוטוקול לפי דרישה לעומת על פי פרוטוקול קבוע ד"ר ענב יפת, מרכז רפואי העמק 01082149 פיתוח מודל להערכה ולקידום השימוש בשיטת ISBAR בעת העברת משמרת בסקטור הסיעוד גב' מרינה לאוננקו, מרכז רפואי מאיר 01082892 נפילות - האם ניתן למנוע? גב' נועה כספי-אבישר, מרכז רפואי פוריה 01021461 דבקות לטיפול בסוכרת - ניהול המעקב בצוות הרב מקצועי גב' רוחמה כהן, מאוחדת 01011365 מי צריך בית חולים? עדיף בבית! ד"ר אילת מנדלסון, שירותי בריאות כללית 01021215 העברת מידע בין צוותים סביב העברת מטופלים ממחלקות אישפוז לצנתור כלילי - תהליך איכות מתמשך גב' אילנה ורד, מרכז רפואי קפלן V 01031169 בחינת השפעת נוכחות קרוב משפחה בביקור רופאים על איכות הביקור גב' דיאנה קלישר, המרכז הרפואי לגליל 01011345 מבדק איכות ביחידות להפריה חוץ גופית - IVF גב' אסתי דידי, משרד הבריאות 01082319 רשימות תיוג ככלי לאומדן ושיפור תהליכי מניעת זיהומים בצנתר מרכזי לטווח קצר גב' מלי עובד, מרכז רפואי קפלן 01021427 11 צעדים להצלחה - מתכון להובלת שינוי בבתי חולים גב' ליז גזי, חברת אינטל 01091253 למען קידום הבריאות במגזר הערבי במחוז שרון שומרון גב' ענת רון, שירותי בריאות כללית 01011713 חסמים במדדי איכות-ניתוחי שברי צוואר ירך פרופ' אירי ליברגל, מרכז רפואי הדסה עין כרם

14:00-15:30 מושבים מקבילים ב' מושב ב' 1 המטופל במרכז יו"ר: גב' ציפי שדה, מנהלת מחוז שרון שומרון, שירותי בריאות כללית מושב ב' 2 איכות ברצף הטיפול יו"ר : פרופ' אבי פורת, מנהל מכון מכבי לחקר שירותי בריאות, מכבי שירותי בריאות מושב ב' 3 איכות ברפואת ילדים יו"ר: ד"ר רינת כהן, ראש אגף רפואה ראשונית, מאוחדת מושב ב' 4 איכות בטיפול תרופתי יו"ר: פרופ' חיים ביטרמן, רופא ראשי, שירותי בריאות כללית מושב ב' 5 שימוש מושכל במשאבים יו"ר: גב' סיגל רגב, סמנכ"ל כספים, מאוחדת מושב ב' 6 איכות בקהילה יו"ר: פרופ' יוסף פרוסט, מנהל מחוז ירושלים, שירותי בריאות כללית 01031232 שימוש במבדקי עמיתים במסגרת המוכנות לאקרדיטציה לשיפור חווית המטופל ד"ר יעקב דרייהר, שירותי בריאות כללית 03021462 שיתוף פעולה בין קהילה לבין בית חולים מביא לירידה בזמן ההמתנה ובמספר הממתינים לניתוח ד"ר אורלי וויינשטיין, מרכז רפואי סורוקה 01012160 ביסוס שיטה לאיסוף נתונים והערכת תוצאים קליניים בניתוחי לב ילדים ד"ר איל צימליכמן, מרכז רפואי שיבא 01041213 השימוש בכלי סקר STOPP/ START בקשישים במוסד גריאטרי - מחקר התערבות אקראי מבוקר גב' דבורה פרנקנטל, משרד הבריאות 0309997 חוות דעת רפואית שנייה: הבדלים במאפייני מטופלים במערכת הציבורית מול המערכת הפרטית גב' ליאורה שמואלי, אוניברסיטת בן גוריון 03022064 מודל לעבודת אחות נאמנת סוכרת במרפאה ראשונית לניהול מעקב יזום אחר מטופלי סוכרת עם המוגלובין מסוכרר מעל 9 גב' אילונה רוזנר, שירותי בריאות כללית 01021434 קידום שביעות רצון המטופל באמצעות התערבות ד"ר טלי שורר, מרכז רפואי סורוקה 01082031 תקשורת מעברים: מהלך כלל ארגוני לשיפור איכות ובטיחות הטיפול במחלקות אשפוז גב' לילי פרלמן, שירותי בריאות כללית 01022185 מדידת איכות בתחום של בריאות השן לילדים המבוטחים בכללית ממצאים ראשוניים פרופ' ארנון כהן, שירותי בריאות כללית 01101308 שמוש בסדציה פליאטיבית בסוף החיים: דלמות ונתונים - ההוספיס בהר הצופים, ירושלים ד"ר דניאל אזולאי, מרכז רפואי הדסה הר הצופים 03052216 מטופלים משוטטים - הקשר בין נאמנות לרופא לבין צריכת שירותים ואיכות הרפואה מר אייל אריאלי, מאוחדת 1091693 מרפאת סוכרת ניידת - הנגשת שירות וצמצום פערים גב' מיטל צ'בוטרו, מאוחדת 01061359 שיח ברשת עם הציבור הרחב - כלי להכוונת התנהגות בריאות רצויה וקבלת החלטות משתפת ד"ר ברוך ולן, מרכז רפואי אסף הרופא בשיתוף מכון גרטנר 01051585 סקירת תוכנית להגברת הטיפול אצל אוכלוסיות בסיכון גב' נורית עין גדי, מכבי שירותי בריאות 01031406 הפחתת שיעור אלח דם מצנתר מרכזי לטווח קצר בפגים כדוגמא לתהליכי שיפור איכות בתחום מניעת זיהומים גב' דינה לוי, מרכז רפואי קפלן 01021246 פרויקט איכות לצמצום אי מתן תרופות מסיבה לא קלינית במאושפזים בבית חולים השרון ד"ר הילה לרמן-שיבק, מרכז רפואי רבין 01011389 משך שהייה באשפוז: האם מטופלים נשארים יותר בבית חולים בגלל שהם חולים יותר? מר מרסלו לאו, שירותי בריאות כללית 01031290 איתור דיכאון במכון סוכרת ובחינת השפעתו על איכות הטיפול בחולה הסוכרתי גב' הדס שפר, מכבי שירותי בריאות 01031521 איזון סכרת תוך כדי טיפול כימותרפי גב' לבנה לוי, שירותי בריאות כללית 01032297 הערכת מספר רופאים מטפלים בחולה במחלקה פנימית כגורם סיכון לפגיעה ברצף הטיפול, בחולה המאושפז מר נדב פוריה, מרכז רפואי שיבא 01031055 שילוב שימוש ברשם האוטיזם ותוכנת ה- GIS לצורך מיפוי האבחון והטיפול במאובחנים על הרצף אוטיסטי במאוחדת ד"ר ערד קודש, מאוחדת 01021584 לקראת מדד פוליפארמסי והערכה תרופתית תקופתית מג'ר טלי קניג, מכבי שירותי בריאות 01051103 ייעוץ מקדים לצנתורי לב אלקטיביים ד"ר יצחק אבנד, מכבי שירותי בריאות 03021558 שחקן חדש במגרש - רוקחת קלינית במכונים האונקולוגים לין וזבולון מג'ר ערין חטיב אלעבאסי, שירותי בריאות כללית 01031410 האם ביקור הוא אכן ביקור - הערכת משך מגע עין בין רופא למטופל במהלך שהייה אצל הרופא ד"ר סודי נמיר, שירותי בריאות כללית 01022080 בהנעה למניעה (STROKE) גב' מלי קורן, שירותי בריאות כללית 01082311 מניעת טעויות תרופתיות בבי"ח לילדים באמצעות רוקחות קלינית גב' אסתי לוביץ, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל 01091315 איזון LDL בשיתוף עם רוקחת קלינית במסגרת פרויקט השוויון ד"ר ענבל יפרח-דמארי, מכבי שירותי בריאות 03072305 הטיפול בחולי סרטן ריאות בסוף חייהם - עשייה רפואית חסרת תוחלת? תמונת מצב בישראל ד"ר אריאל המרמן, שירותי בריאות כללית 01092292 מאפייני הטיפול ב- ADHD בקרב ילדים בכללית: מגמות וכוונים להתערבות פרופ' אבנר כהן, שירותי בריאות כללית VI

תקצירי הרצאות 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 מושב מליאה 2 התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ד ר ענת עקה זוקה משרד הבריאות מושב א - 1 המטופל במרכז גישה מוטיבציונית מותאמת תרבות כמקדמת טיפול בחולה הסוכרתי יבגני מרזון, מרים שפיגלמן, אליעזר קיטאי,משה גרוס, אביבית גולן כהן לאומית שירותי בריאות כשהמטופל במרכז: דרך חדשנית להבנת הקשר בין אוריינות בריאותית Literacy(,)Health העצמת המטופל, מחלות כרוניות ושימוש במערכת הבריאות, באמצעות תוצאות הסקר הלאומי הראשון בישראל בנושא אוריינות בריאותית ד ר דיאן לוין, פרופ אורנה בראון-אפאל, פרופ אשר אלחיאני, ויקי כהן, כלנית קיי, פרופ רן בליצר, פרופ יורגן פליקן, ד ר קריסטין סורנסון שירותי בריאות כללית, אונ חיפה, אוניברסיטת אריאל, European Consortium on Health Literacy איפיון דפוסים של חווית האשפוז לשיפור איכות הטיפול וחווית המטופל גלית שפר, אפרת שדמי, סיגל דרדיקמן, דקלה הרצוג-טוויג, פולינה מיקשבסקי, משה חושן, אירית גלוזמן, יעקב דרייהר, רותי אופטובסקי, רן בליצר שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פגישה טלפונית אישית עם יועצת הנקה מלי קושא, רחל ורנר, מיכל ברי, אילנה ברוך, דורית וייס, חיה גוטמן, שרון זלמנוביץ שירותי בריאות כללית יעילות ובטיחות של טיפול בכאב לאחר ניתוח קיסרי במתן בפרוטוקול לפי דרישה לעומת על פי פרוטוקול קבוע ד ר ענב יפת, ד ר חיאת טהא, פרופ מ.ק ראיד סלים, ד ר ג אמל חסנין, ד ר יוליה כרמלי, נעמה שוורץ, פרופ מ.ק זהר נחום מרכז רפואי העמק, הטכניון בחינת השפעת נוכחות קרוב משפחה בביקור רופאים על איכות הביקור שרית אייזנברג, ג וליה עראף, ורקל יעקב, הלן מלכה זאבי, מסעד ברהום, לילך שמע-דידי המרכז הרפואי לגליל מושב א - 2 איכות ברצף הטיפול רצף טיפולי לאחר שחרור: הטמעת מדד איכות לשיפור מגע עם מרפאה ראשונית ד ר אפרת שדמי, כלנית קיי, נטלי פלאקס, לריסה ראם, אירנה ליבשיץ, ד ר ניקי ליברמן, לילי פרלמן, לריסה באזוב, ד ר רינה יהלום, ד ר ירון מושקט, אירנה דיס, גלית בנבנישתי, פרופ רן בליצר שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שיפור רצף הטיפול בקרב חולות סרטן השד באמצעות תוכנית כלל ארגונית, הטמעה ומדידה כלנית קיי, ד ר דורון קומנשטר, ד ר ערן שרון, לריסה ראם, פנינה ריכטר, ליאת אלנקוה, תמרה קורמן, פרופ שלמה וינקר, פרופ חיים ביטרמן, פרופ ארנון ד. כהן שירותי בריאות כללית השפעת אוריינות רפואית בקרב אוכלוסייה רב תרבותית, על הרצף הטיפולי ומוכנות המטופל למעבר מבי ח לקהילה מסאלחה ליאלי, רוטמן יוהנה, ד ר שדמי אפרת מכללת עמק יזרעאל, שירותי בריאות כללית השפעת מודל משולב לניטור טלפוני וניהול מחלה בחולי אי ספיקת הלב בקהילה על הנטל של המטפל העיקרי ואיכות חייו ד ר גלית קאופמן מכבי שירותי בריאות פיתוח מודל להערכה ולקידום השימוש בשיטת ISBAR בעת העברת משמרת בסקטור הסיעוד מרינה לאוננקו, ריקי זטלנד, שולי חג בי, דבי שקדי, מרגלית קנטור, מלכה בן בסט, ענת שפסה, סופי שחר, ד ר מירה מרם מרכז רפואי מאיר מבדק איכות ביחידות להפריה חוץ גופית - IVF ד ר ענת עקה זוהר, אסתי דידי, איילת צדיק משרד הבריאות VII

17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 מושב א - 3 איכות בבתי החולים שיח ברשת עם הציבור הרחב - כלי להכוונת התנהגות בריאות רצויה וקבלת החלטות משתפת ארנה טל, ברוך ולן, אורי גורן, ירון קונלי, ארנונה זיו, גיורא קפלן מכון גרטנר, המרכז הרפואי אסף הרופא, E-pochonder הערכת ביצועים כירורגיים בניתוח ספציפי באמצעות התפלגויות המקובלות במחקר מדעי ככלי הערכה שוטף אורי גבאי, חנוך קשתן, יבגני ברקוב, ירון ניב המרכז הרפואי רבין, אוניברסיטת תל אביב, המרכז הרפואי רבין עלייה בתמותת מטופלים ומשך אשפוזים כתוצאה מהשהייה ממושכת במלרד: פני קריסת מערכת האשפוז בישראל - נתוני שנה אחת ממרכז שלישוני ד ר בנידור רביב מרכז רפואי רמב ם נופל וקם - ניהול צמוד ושת פ צוותים בניתוחי שבר צוואר ירך מציל חיים ומשפר איכות ד ר מירה מרם, פרופ מאיר ניסקה, ד ר דורון נצר מרכז רפואי מאיר נפילות - האם ניתן למנוע? תוכנית התערבות למניעת נפילות ומעקב אחרי נפילות כמדד איכות מחלקתי בין השנים 2011-2013 במחלקה הקרדיולוגית בפוריה נועה כספי אבישר, דינה גרנות בית החולים על שם ברוך פדה פוריה שימוש ברשימות תיוג כחלק ממרכיבי האשכול למניעת זיהומים בצנתר מרכזי לטווח קצר מלי עובד, ליהי דור, ד ר פנינה ציובוטרו מושב א - 4 מנהיגות לאיכות הטמעת רפואה מבוססת-ראיות )EBM( בקרב רופאים ואחיות: האם מינוי נאמן EBM והכשרתו משפרים את ההתנהגות הקלינית של רופאים ואחיות? פרופ ענת דרך-זהבי, ד ר דורון נצר, פרופ דיוויד רועה, ד ר אפרת שדמי, יערה זיסמן-אילני, ד ר יעקב דרייהר אוניברסיטת חיפה שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת חיפה השפעותיה של תנומה מתוכננת במשמרת הלילה על מדדי בריאות ותפקוד אחיות נסרה אדלבי המרכז הרפואי לגליל תשישות חמלה בקרב רופאים ואחיות באונקולוגיה אולגה לאוננקו, מרינה לאוננקו, אילנה קדמון מרכז רפואי תל אביב, סוראסקי, איכילוב, בית הספר לסיעוד ע ש הנריאטה סולד של הדסה והאוניברסיטה העברית, מרכז רפואי מאיר מאגר מידע מחלקתי המסונף למאגר המידע של החברה האמריקאית לניתוחי לב-חזה: אמצעי חיוני להבטחת שקיפות ובקרת איכות פרופ עוז מ. שפירא, ד ר עמית קורח, ד ר אלי לוי, ד ר אהוד רודיס, פרופ אמיר אלעמי, ד ר אלדד ארז, ד ר אורי ולד, ד ר מוראר איימן, לאה בכר וד ר עוזי יזהר בית החולים הדסה, עין כרם, ירושלים דבקות לטיפול בסוכרת - ניהול המעקב בצוות הרב מקצועי רוחמה כהן, ד ר יואב יחזקאלי, ענת רותם, ד ר הילי גלעדי, צביה קסל, אסנת קרני, חלי שניר, שירה אוסטרובסקי מאוחדת 11 צעדים להצלחה - מתכון להובלת שינוי בבתי חולים ליז גזי חברת אינטל VIII

31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 מושב א - 5 תהליכי איכות תהליך פיתוח ועדכון מדדים ברמה הלאומית: אמון הדדי ומטרות משותפות -איזון גליקמי כדוגמא דינה יפה, אריה בן-יהודה, אורלי מנור האוניברסיטה העברית, מרכז רפואי הדסה הערכת מדדי איכות באמצעות רשומה רפואית ממוחשבת - התקדמות ממדידה לשיפור איכות ד ר שלומי קודש, איילה מרדכי, חן מולד, יעל רגב, פרופ שלמה וינקר שירותי בריאות כללית זיהוי חסמים והסרתם כמנוף לשיפור איכות בתהליך איתור כיב בכף רגל באוכלוסיית סיכון בחולי סכרת ד ר מיכל רסין, גילה לביא, ד ר מתי נוף, ענבל גזית, ד ר ארנה טל המרכז הרפואי אסף הרופא מצוינות בחדרי ניתוח ד ר אשי שלמון, ד ר בוקסנבאום פבלו, רונית הרשקוביץ, ליז גזי, מגר אורנית כהן, מגר צחי כהן, ד ר חזי לוי המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי מי צריך בית חולים? עדיף בבית! ד ר אילת מנדלסון, נג את אבו סלאח, ליה שקד, מורן ווייס שירותי בריאות כללית למען קידום הבריאות במגזר הערבי במחוז שרון שומרון ציפי שדה, פטריסיה צימרמן, ענת רון, ד ר דוד שגב, ד ר יפעת גדעוני, קובי נמני שרותי בריאות כללית מושב א - 6 מדידת איכות בבתי חולים תכנית התערבות לקיצור הזמן מכניסת חולה עם אוטם שריר הלב STEMI לביה ח ועד לביצוע צנתור כלילי דחוף והתערבות כלילית מלעורית ראשונית לטיפול בו ד ר בשיר כרכבי מרכז רפואי כרמל שיתוף פעולה בין צוותי - המפתח להצלת חיים במטופלים עם אירוע מוחי חריף. הבניית תהליכי עבודה לזיהוי מהיר,אבחון וטיפול ב- TPA - במטופלים עם שבץ מוחי חריף ד ר מירה מרם, גלית ברק, ד ר רועי זלצמן, ד ר מריו שטרן, ירדנה בורנקראוט, ד ר גבי ברטל, ד ר אבישי נחשוני, ד ר קולין קליין מרכז רפואי מאיר ניהול חסמים וצמצום כשלים בתהליך שיפור ארגוני - הסמכת בית חולים לתקן )אקרדיטציה( ד ר טל אורנה, מיכאל קוניאבסקי, ענבל גזית, תמי קנטי, ד ר רחלי מגנזי מרכז רפואי אסף הרופא, אוניברסיטת בר אילן שיפור הליך הטיפול במלר ד למטופלים עם Acute CVA דיאנה קלישר, אייזנמן אריה, גרוס בלה, הלן מלכה זאבי, ברהום מסעד, שמע-דידי לילך המרכז הרפואי לגליל העברת מידע בין צוותים סביב העברת מטופלים ממחלקות אשפוזלצנתור כלילי - תהליך איכות מתמשך אילנה ורד מרכז רפואי קפלן חסמים במדדי איכות - ניתוחי שברי צוואר ירך פרופ אירי ליברגל מרכז רפואי הדסה עין כרם IX

45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 מושב ב - 1 המטופל במרכז שימוש במבדקי עמיתים במסגרת המוכנות לאקרדיטציה לשיפור חווית המטופל ד ר יעקב דרייהר, דקלה הרצוג-טוויג, לילי פרלמן, כפיר שוטוב, רותי אופטובסקי, ד ר ירון מושקט, ד ר מיכאל שרף שירותי בריאות כללית קידום שביעות רצון המטופל באמצעות התערבות מובנת לשיפור מיומנות התקשורת בחטיבה הפנימית של בית החולים טלי שורר, בותינה חליחל, מלי ממן, יגאל פלכט המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה שפה אחידה בדלפק אחיות העצמת מטופלים בקבלתם לאשפוז ענת כהן אבואב בי ח וולפסון איזון סכרת תוך כדי טיפול כימותרפי לבנה לוי, אורית ויזינגר, ד ר מריאנה שטיינר, ד ר לדיסלב סלזק, מירה גרוס, אלכסנדרה ארז מרכז רפואי לין, שירותי בריאות כללית האם ביקור הוא אכן ביקור - הערכת משך מגע עין בין רופא למטופל במהלך שהיה אצל הרופא נמיר סודי מרכז בריאות אלון מורה, אוניברסיטת בן גוריון של הנגב מושב ב - 2 איכות ברצף הטיפול שיתוף פעולה בין קהילה לבין בית חולים מביא לירידה בזמן ההמתנה ובמספר הממתינים לניתוח ד ר אורלי וויינשטיין, ד ר אלכס ברזובסקי, ד ר דני גולדפרב, פרופ ארנון כהן, מיכאל מישורי דרעי, ד ר אהוד דודסון המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, שירותי בריאות כללית תקשורת מעברים: מהלך כלל ארגוני לשיפור איכות ובטיחות הטיפול במחלקות אשפוז לילי פרלמן, שרה שלו, ד ר יעקב דרייהר שירותי בריאות כללית סקירת תוכנית להגברת הטיפול אצל אוכלוסיות בסיכון נורית עין גדי מורמי, ד ר ברי רוזן, ד ר אריה ללקין, ד ר דוד דביר, ד ר דניאל לנדסברגר, פרופ נחמן אש מכבי שירותי בריאות הערכת מספר רופאים מטפלים בחולה במחלקה פנימית כגורם סיכוןלפגיעה ברצף הטיפולי בחולה המאושפז נדב פוריה, ד ר אריאל ישראל, ברונו לביא, ד ר איל צימליכמן המרכז הרפואי שיבא, תל השומר DO U MIND בהנעה למניעה ד ר סיוון בלוך, ד ר איליה שוורץ, מלי קורן, דליה לאור, יעל ריסמן, יעל הראל, עירית בוקעי, נגה נירנברג, לאה מרום, גלילה ביטון, רינה שגב, ד ר חן שפירא, פרופ סילביה הוניגמן, ד ר רוני אמר, דנה גילדין, מירה גרוס מרכז רפואי לין, בי ח כרמל מושב ב - 3 איכות ברפואת ילדים ביסוס שיטה לאיסוף נתונים והערכת תוצאים קליניים בניתוחי לב ילדים לאוניד פלושנסקי, ד ר דוד משאלי, ברניס אוברמן, פרופ לורנס פרידמן פרופ זאב רוטשטיין, ד ר איל צימליכמן המרכז הרפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה ע ש סאקלר, אוניברסיטת ת א, היחידה לביוסטטיסטיקה, מכון גרטנר מדידת איכות בתחום של בריאות השן לילדים המבוטחים בכללית - ממצאים ראשוניים ד ר חגי סלוצקי, ד ר אווה סהר-לאור, ליאת אלנקוה, תמרה קורמן, ד ר דורון ש. קומנשטר, פרופ ארנון ד. כהן שירותי בריאות כללית מחלקת ילודים ופגים - הפחתת שיעור אלח דם מצנתר מרכזי לטווח קצר בפגים כדוגמא לתהליכי שיפור איכות בתחום מניעת זיהומים לוי ד, ד ר פלידל א, כץ מ., ד ר צ יבוטרו פ, עובד מ, ד ר גורי א. וד ר צמחוני א, ברדנשטיין ר. מרכז רפואי קפלן שילוב שימוש ברשם האוטיזם ותוכנת ה- GIS לצורך מיפוי האבחון והטיפול במאובחנים על הרצף אוטיסטי במאוחדת ד ר ערד קודש מאוחדת מניעת טעויות תרופתיות בבי ח לילדים באמצעות רוקחות קלינית אסתי לוביץ, אורית פלד, ענבל וינוגרד, פרופ יצחק לוי, ד ר ירון מושקט, ד ר שמואל קלנג שירותי בריאות כללית, מרכז שניידר לרפואת ילדים X

63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 מושב ב - 4 איכות בטיפול תרופתי השימוש בכלי סקר STOPP/START בקשישים במוסד גריאטרי - מחקר התערבות אקראי מבוקר דבורה פרנקנטל, אדוארד קלנדריוב, יפה לרמן, יהודה לרמן אוניברסיטת תל אביב, המוסד הגריאטרי גבעת השלושה, המרכז הרפואי תל אביב ע ש סוראסקי שימוש בסדציה פליאטיבית בסוף החיים: דלמות ונתונים - ההוספיס בהר הצופים, ירושלים דניאל אזולאי, אליענה עין מור, ג רמי ג ייקובס, אסתר אליהו, מלכה יחזקאל, רותי גסנר הוספיס בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים, בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים - To Give or Not To Give פרויקט איכות לצמצום אי מתן תרופות מסיבה לא קלינית במאושפזים בבית חולים השרון ד ר הילה לרמן-שיבק, שרה גלעד, ד ר ערן רוטמן, ד ר פזית קנטר, שושי ישי, לרה קסלמן, ד ר קרלוס גרוזמן בית חולים השרון, מרכז רפואי רבין, שירותי בריאות כללית לקראת מדד פוליפארמסי והערכה תרופתית תקופתית מגר טלי קניג, עינת אלרן, ד ר נויה מכטיגר-אזולאי, מגר חנוך זיזמסקי, ד ר יוסי לומניצקי, נעמה פז ד ר אורנה שמאי, ד ר עופר חן מכבי שירותי בריאות שיפור איזון כולסטרול - שיתוף רוקחת קלינית בפרויקט השוויון איזון LDL בשיתוף עם רוקחת קלינית במסגרת פרויקט השוויון ד ר יצחק בן שושן, ד ר יוסף בן שושן, נטלי ויינר, ד ר שמואל קוגלר, ד ר ענבל יפרח דמארי, רוזליה קוגן מכבי שירותי בריאות מושב ב - 5 שימוש מושכל במשאבים חוות דעת רפואית שנייה: הבדלים במאפייני מטופלים במערכת הציבורית מול המערכת הפרטית ליאורה שמואלי, ד ר גבע גרינפילד, פרופ נדב דוידוביץ, פרופ רן בליצר, פרופ יוסף פליסקין אוניברסיטת בן גוריון בנגב, אימפריאל קולג, לונדון, בריטניה, שרותי בריאות כללית מטופלים משוטטים - הקשר בין נאמנות לרופא לבין צריכת שירותים ואיכות הרפואה אייל אריאלי, ניר עוז, ליאורה ולינסקי, רועי בן משה, סיגל רגב-רוזנברג, רינת כהן מאוחדת משך שהייה באשפוז: האם מטופלים נשארים יותר בביה ח בגלל שהם חולים יותר? מרסלו לאו, ד ר רינה יהלום, ד ר אפרת שדמי, ד ר ירון מושקט, ד ר יעקב דרייהר, עמית נחמן, פרופ חיים ביטרמן, פרופ רן בליצר שירותי בריאות כללית ייעוץ מקדים לצנתורי לב אלקטיביים פרופ אברהם כספי, לימור בוקר פארן, ד ר יצחק אבנד מכבי שירותי בריאות הטיפול בחולי סרטן ריאות בסוף חייהם - עשייה רפואית חסרת תוחלת? תמונת מצב בישראל ד ר אריאל המרמן, ד ר שרי גרינברג-דותן, ארז בטט, פרופ חיים ביטרמן, פרופ שמואל אריעד שירותי בריאות כללית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מושב ב - 6 איכות בקהילה מודל לעבודת אחות נאמנת סוכרת במרפאה ראשונית לניהול מעקב יזום אחר מטופלי סוכרת עם 9%< HbA1C אילונה רוזנר שירותי בריאות כללית מרפאת סוכרת ניידת - הנגשת שירות וצמצום פערים מיטל צ בוטרו, נעמה אוזנה, ד ר יואב יחזקאלי, רויטל תורג מן, ענת רותם, יצחק שושני, רוחמה כהן, ד ר אנה כץ מאוחדת איתור דיכאון במכון סוכרת ובחינת השפעתו על איכות הטיפול בחולה הסוכרתי הדס שפר מכבי שירותי בריאות שחקן חדש במגרש מג ר ערין חטיב-אלעבאסי, ד ר מריאנה שטיינר, לבנה לוי, יהודית טפירו, אירינה פולאיקוב, מג ר קלרה סינקו, מג ר רוני זיגלבוים, מרק לוין, צוות סיעודי ורפואי, רוני אמר דנה גולדין מירה גרוס מרכזים רפואיים לין וזבולון, שירותי בריאות כללית מאפייני הטיפול ב- ADHD בקרב ילדים בכללית: מגמות וכוונים להתערבות פרופ אבנר כהן, ד ר בלה סביצקי, ד ר בקה פלדמן, ד ר משה חשן, פרופ חיים ביטרמן, פרופ רן בליצר שירותי בריאות כללית XI

81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 תקצירי פוסטרים המטופל במרכז כלי להערכת מימוש הפוטנציאל התפקודי בנפגעי חוט שדרה כמודל להערכת הישגי טיפול ד ר ילנה איידינוב, לירז ימיני, יעל מנחם, אורה פילו, תמר פולאק, פרופ עמירם כ ץ חווית המטופל - התוצר: רפואה פרטית במעטפת של רפואה הציבורית חנה אילוז, בינה ברזלי איתן ראט ד ר,זיוה מלול, מירה גרוס, דנה גילדין, ד ר רוני אמר מרכז רפואי לין, שירותי בריאות כללית פרויקט לקידום נגישות תקשורתית לאוכלוסיית החרשים בבית החולים קציעה אלדר היעדרות מעבודה עקב מחלה - מה משפיע? נחמה גולדברגר, ציונה חקלאי משרד הבריאות כאב לאחר ניתוחי לפרוסקופיה ולפרוטומיה במחלקת נשים -לא מה שחשבתם שיתוף החולה לצורך שיפור תופעות לוואי מכמותרפיה ד ר פרידה ברק, מזל אמויאל, ד ר ליאוניד קליכמן כל קול קובע - תפיסת תפקיד ומיומנויות שירות בקרב הסניטרים כמשפיעים על חווית המטופל ענת גפני, ריקי זטלנד, שולי חג בי, חבצלת אדיב, אהוד פקלר מרכז רפואי מאיר היענות, התמדה והעדפות לגבי טיפול באוסטיאופורוזיס בקרב נשים ישראליות, פוסט-מנופאוזליות, הנוטלות טיפול תרופתי או בהפסקת טיפול אלונה אליאסף, פנינה רוטמן-פיקלני, ד ר מירה מרם-אדרי, שמעונה יוסלסון-סופרסטיין, אלינה אמיתי מרכז רפואי מאיר, האוניברסיטה העברית בירושלים אומדן כאב בחולים לא מתקשרים אילנה פטרפרוינד, רבקה פוקס, ג אנה שפס המרכז הרפואי בני ציון תפיסת האחיות את סבב המטופלים היזום- בין המצוי לרצוי תמי קנטי, ד ר מיכל רסין מרכז רפואי אסף הרופא שיפור חווית האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ע י מגע עם הטבע וורקנש זהבה יעקב, יעל פולישוק, גליה חי יוסף בית חולים קפלן, רחובות ONE OF US CANNOT BE WRONG - Leonard Cohen ניתוח תלונות יחס כבסיס לבניית כלי לזיהוי מוקדם ומודל התערבות במצבים טעונים יוסי לוי, ברברה רבין מרכז רפואי מאיר הקשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת ל תפיסת חוויית הלידה של היולדת ולתוצאות הלידה ליאורה סבח, ד ר חנה זידנברג, פרופ עפרה אנסון המרכז הרפואי בני ציון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב הילד במרכז השפעת התערבויות לא פרמקולוגיות על כאב הילודים ההשפעות הפיסיולוגיות וההתנהגותיות של טיפול בדרמה תרפיה עם בובת פיתום בילדים שחוו טראומה ואושפזו במחלקת כירורגית ילדים דניאלה הדסי, סמדר אוקמפו, אינה בביונישב, יהודה סויסה, דבורה יצחק,אלון יולביץ, יחיאל שויד המרכז הרפואי לגליל הטמעת ביקור בינתחומי בשיתוף ההורים ביחידה לטיפול נמרץ בילוד:תרבות של שיתוף צ. באואר-רוסק, ד.זילברשטיין, ח.שביטה, א.קורן, ש.ארנון, ג.סירוטה, א.ליטמנוביץ מרכז רפואי מאיר אף אדום, וחיוך גדול - גישה אחרת לילד המאושפז ולמשפחתו שרה כהן, גלית אמוזיג, פרופ חיים ביבי, הגר חופש, אורנית כהן המרכז הרפואי ברזילי אשקלון אקמו בילדים - להציל חיים ללא פצעים? אולגה גוכשטיין, אולגה רוזנשטיין, גולן שוקרון, ניר סינואני, רים עבד אל-חי, עובדי דגן, אורית מנור-שולמן, מרים קלר, רחל גודינגר, עירית שוורץ אטיאס XII

101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 העצמת המטופל השפעתה של הדרכה באמצעות מולטימדיה על רמת החרדה של מטופלים המועמדים לניתוח לב להיות מוכן לרדת בגדול... סדנא טרום ניתוחית למטופלים המועמדים לניתוח בריאטרי טובה משעלי, סופי שחר, טל בר נוי, שירלי אלון, דוד ברוכים, שרית שלו, ד ר רועי ענבר, ד ר רוזנה אברמוף-נס, פרופ שלום אבשלום, ד ר אמיר ויזר, ד ר איוון שוורץ מרכז רפואי מאיר תרומת ההדרכה לקראת ניתוח אלקטיבי להפחתת החרדה דרורה כורם, יגאל פלכט המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה שיתוף והעצמת המטופל בעת הדרכה, באמצעות מפת בריאות ומיומנויות אימון לבריאות העצמת המטופל - הדרכה קבוצתית לפני ניתוחי כריתת ערמונית רדיקלית בגישה רובוטית - RALP רגב שרי, לואי גלית, זרצר סופי, ד ר אהרוני שחר, ד ר רענן טל, פרופ ג ק בניאל קומפוס בלינסון ניהול איכות שינוי כמנוף להעצמה מקצועית תפישת אחות המלר ד את תפקידה כמרכזת טיפול שרי היבשר, בת שבע בללי, עירית שוורץ אטיאס, רחל גודינגר, מרים קלר, נורית ברוך מלר ד שניידר פעם תורך ופעם תורי: היבטים מגדריים בסיעוד ד ר דורית וייס, אתי רוזנברג, ד ר ענת פלס בורץ שירותי בריאות כללית אם תרצו אין זו אגדה: קידום השימוש בנתוני איכות באמצעות ריכוזם ככלי שיפור תהליכי איכות ולמידה ארגונית מרינה לאוננקו, גלית ברק, אנה בר אל, ריקי זטלנד, מיכל שורר, ד ר מירה מרם מרכז רפואי מאיר תכנית איכות ובטיחות מוסדית אסטרטגיה להטמעת תרבות ארגונית של איכות ובטיחות המטופל טיפול רפואי בחוג סגור, טיפול קפוא ו הפשרתו המשפחה לא לבד: גורמים המשפיעים על דפוסי תקשורת של צוות אונקולוגי עם בני משפחה של חולים שנפטרו - מחקר פרוספקטיבי בין תחומי מאסטרטגיה לישום: מינוף מחקר בסיעוד לשיפור תוצאים קליניים בארגון ד ר דורית וייס, ד ר לימור יריב, ד ר ענת פלס בורץ, ד ר רבקה חזן-הצורף נאמן איכות ובטיחות כמנוף לקידום בטיחות הטיפול עבודת צוות מסייע לרופא - הולדתו של תפקיד במערכת הבריאות גילה לביא, ד ר ענת אנגל מרכז רפואי אסף הרופא הקמת מערך טיפול של צוות רב מקצועי לחולה בסוף החיים מחלקת טיפול נמרץ פגים ויילודים - אחות מרכזת טיפול אחיות ורופאים: חשיבה קלינית ותכנון הטיפול במשותף מונא סלימאן מרכז רפואי העמק אחות נלוות מחלקת רפואה יועצת סכרת רוית טמים, איריס כרמון, בלה שולמן מרכז רפואי זבולון פרויקט קיצור תורים לניתוחים במרכז הרפואי אסף הרופא לשיפור האיכות והשירות להיות אפוטרופוס - מנקודת מבטה של אחות מיכאל קוניאבסקי, פרופ דוד חיניץ, ד ר אילנה קדמון מרכז רפואי אסף הרופא, אוניברסיטה עברית, ירושלים, בית ספר לסיעוד ע ש הנרייטה סאלד, הדסה ואוניברסיטה עברית XIII

123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 מדידת איכות כמה זמן שוהים חולים עם התקף לב במיון? מרים אבורבה, ג ל מרון, ציונה חקלאי משרד הבריאות מדדי איכות לאומיים ממאגר מידע אדמיניסטרטיבי שדרוג מהמצוי לרצוי פיתוח כלי מדידה השוואתי אינטגרטיבי לצורך בקרה ניהולית ושיפור תוצאים בבית חולים אורלי ווינשטיין, משה שדה, נורית ווינשטיין, גבי גרימברג, איתי מזור, שירן בן ישעיהו, רינת מגרלשוילי, אהוד דודסון המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה חשיבות אופן ההגעה וטיפול על ידי הצוות הסיעודי בהפחתת זמן דלת לבלון בחולים הלוקים בהתקף לב חריף המצריך צנתור כלילי ראשוני גסאן סלאמה, מוחמד אטרש מרכז רפואי ע ש ברוך פדה, פוריה ניהול איכות באמצעות שיטה לפיקוח מדד ו ספריית מדדים ארנה טל, מיכאל קוניאבסקי, ענבל גזית, רחלי מגנזי המרכז הרפואי אסף הרופא, אוניברסיטת בר אילן שימוש בציון סיכון לזיהוי אוכלוסיות פגיעות: המקרה של עמידה ביעדי LDL רונית קלדרון-מרגלית, דינה יפה\ אורלי מנור בית הספר לבריאות הציבור ע ש בראון, הדסה-האוניברסיטה העברית, ירושלים הניסיון המתקדם של בית החולים הלל יפשה ושילובו עם מדדי האיכות של משרד הבריאות בטיפול הטרומבוליטי בחולים הסובלים משבץ מוחי חד מדד איכות של ביצוע אנגיופלסטיקה כלילית דחופה PCI( )Primary בחולי אוטם שריר הלב עם עליית מקטע ST )STEMI( תוך 90 דקות האם ניתן לשפר? פרופ אברהם שוטן, ד ר אוהד הוכמן, פרופ אהרן פרימרמן, ד ר דוד שוחט, ד ר איה אסיף, ד ר יניב לוי, דורי דורית, מלכה רינתי, ד ר לובוב וסילנקו, פרופ שמחה מייזל המרכז הרפואי הילל יפה המשתנים המשפיעים על הגעתם של מטופלים לאחר שבץ מוחי לחדר המיון במרכז רפואי בדרום הארץ טליה שורר, אסתר אילוז, רונן טולדנו, ויקטור נובק, גל איפרגן פניה חוזרת של משוחררים ממלר ד - בדיקה ראשונית ד ר קובי מצגר, ד ר מריו שטרן מרכז רפואי מאיר כפר סבא זהו עצם העניין: שיפור איכות הטיפול באוסטאופורוזיס בחולים לאחר שבר בצוואר הירך על ידי צוות מוסדי רב תחומי ד ר מאיר פרנקל, ד ר אסנת תל-לבנון, ד ר מיכאל תמר, ד ר איל יעקובי, ד ר דן נבריסקי, ד ר איתי אופיר, ד ר דורון נצר, ד ר ירון ברין, פרופ מאיר ניסקה, ד ר פנינה רוטמן-פיקלני מרכז רפואי מאיר, שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת תל-אביב הזמן כמשאב - שיפור איכות הטיפול באגף הפנימי ברמב ם בחירה בחוכמה wisely( )Choosing בגרסה הפנימית של רמב ם ד ר רונן זלץ, ד ר גדעון ברגר, ד ר יקיר משה, ד ר עלי יחיא, ד ר בלה סמולין, ד ר עפיף יעקוב, נירית גרושקו, ורה בלסקי, ד ר מתיתיהו וטרמן הקריה הרפואית לבריאות האדם - רמב ם מערכות מידע שיפור איכות הטיפול במטופלים בעלי סטומה באמצעות הקמת רשם יהודה בר-אילן, יעל גוטמן פרלמן, צביקה בירנבוים, דורית גולדמן מערכת מיפוי גיאוגרפי )GIS) ככלי מקדם איכות רפואית - ניסיון שירותי בריאות כללית שרי דותן-גרינברג, עמית בן משה, עמיר טל, אילן פלדהמר, חיים ביטרמן שירותי בריאות כללית מבדק איכות רשומה רפואית ד ר ענת עקה זוהר, אסתי דידי, איילת צדיק משרד הבריאות כל המידע שאני צריך במקום אחד - ש.י.ח קהילה - שיפור תהליך העברת נהלים והנחיות רפואיות לצוותים בקהילה נועה דנאי, ד ר, מיכל רוטברד, נועה חזני, ארז לוי שירותי בריאות כללית ניהול ביצועים ארגוני - מפה אסטרטגית פרופ חיים ביטרמן, ליאת אהרון, אבירם הראובני, חגית סריקוב, מיכל גרוס,מיכאל אורן, ויק ישראל, אירנה ליבשיץ, ד ר מיכאל שרף, ויקי לוי, משה גרליץ, עמית נחמן, לריסה באזוב, הילה ויצמן, יחיאל גפנר, סימה לנדסמן, גלית בנבנישתי, נורית מן, ענת אחימס, נחום יוסף, רונית סופר התערבות רוקחית להעלאת בטיחות הטיפול באמצעות תוכנה ייעודית ניצן אגוזי, רוני ליבוביץ, אורנית כהן, סיגל קרקש, אהובה לוסטיג המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון XIV

144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 טכנולוגית המידע בשירות האיכות: התאמת התיק הרפואי הממוחשב ברשת בתי חולים לדרישות איכות ובטיחות בינלאומיות מיכל פנצ ק, ד ר יעקב דרייהר, איילה מרדכי, אלה ריטבס, לילי פרלמן, ד ר ירון דנקמפ, ד ר ירון מושקט, ד ר שלומי קודש שירותי בריאות כללית, מרכז רפואי סורוקה הטמעה של מערכת התראה ממוחשבת למניעת פקקת ורידים במאושפזים - ניסיון ממרכז שלישוני ד ר אהרן לובצקי, אורטל שרלין, פרופ הווארד עמיטל, ד ר איל צימליכמן המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, אוניברסיטת תל-אביב אקרדיטציה סקר עמדות בנושא האקרדיטציה של מנהיגי ה- JCI בבית חולים ד ר אורנה טל, ד ר מיכל רסין המרכז הרפואי אסף הרופא פיתוח כלי ייעודי להערכת רמת מסוכנות לנפילה במסגרת פעילות מערכתית מושכלת במערך אמבולטורי מרינה לאוננקו, אנה בר אל, גלית ברק, סופי שחר, מיכל שורר, ריקי זטלנד, ד ר מירה מרם מרכז רפואי מאיר Correct-Site, Correct-Procedure Correct-Patient Surgery איכות ביצוע תהליך פסק זמן בחדר ניתוח עליזה פילהבר, מירב סיאני, ד ר ירדנה קול המרכז הרפואי קפלן שביעות רצון עובדים מתהליך האקרדיטציה שיפור ביצוע הליך Read Back ביחידות טיפול נמרץ - שיתוף פעולה בדרך לשיפור איכות ובטיחות הטיפול מיכאל קוניאבסקי, ענבל גזית, ד ר ענת מור, ד ר רחלי מגנזי, ד ר ארנה טל מרכז רפואי אסף הרופא בטיחות הטיפול פרוטוקול הזנה אנטרלית המנוהל על ידי אחיות ככלי לשיפור איכות הטיפול במטופלים במצב קריטי מדד פשוט ותקף לאומדן יחס שיעורים מתוקנן להערכת עודף סיכון תוך נטרול השפעת תמהיל החולים בהיארעות אירועים בלתי רצויים איתי גבאי, אורי גבאי המרכז הרפואי רבין, אוניברסיטת תל אביב - AMI מי מאושפז בטיפול נמרץ? גורדון עטל-שולמית, חקלאי ציונה משרד הבריאות מבדק איכות המחלקות לרפואה דחופה ד ר ענת עקה זוהר, אסתי דידי, איילת צדיק משרד הבריאות עקוב אחרי - צמצום בשיעור התקלות בשליחת דגימה לסקר יילודים, למעבדה מרכזית במרכז רפואי מרוחק סיגל כהן, ברכה גל, אירית וייסבורג, רן ניב, אילנה גולן, ורד זילברמן, פרופ נחמה לינדר ביה ח בילינסון, מרכז רפואי רבין שיפור איכות והישרדות - הפעלת צוות החייאה במרכז הרפואי ברזילי ד ר דניאל יעקובסון, יוסי בלייר, ד ר אשי שלמון, פרופ חיים ביבי, ד ר פבלו בוקסנבאום, ד ר בוריס גולצמן, אורנית כהן, פרופ עמוס כץ המרכז הרפואי ברזילי זיהוי ומעקב אחר צהבת הילוד על מנת למנוע סיבוכים ופגיעה בילוד פתולוגיה של האוזן התיכונה בקרב מטופלים בהנשמה ממושכת חשיבות בדיקת סקר והשלכות קליניות וטיפוליות ד ר אופיר אילן, ד ר אסתר-לי מרקוס, ד ר עדי ששון, ד ר יונתן כהן, טליה פרקש, ריקי לוי, ד ר כהתיה אדלמן המרכז הרפואי הדסה, ירושלים מניעת התפתחות פצעי לחץ במהלך האשפוז בבי ח - אפשר וגם חובה רוחמה פרידמן, נטלי פרסל, ד ר שושי גולדברג המרכז הרפואי ע ש חיים שיבא האם עשינו כל מה שיכולנו למנוע את הנפילה הבאה? תוכנית התערבות רב מערכתית ורב שנתית למניעת נפילות 2010-2014 ד ר מיכל רסין, ענבל גזית וסמדר ורד מרכז רפואי אסף הרופא שיפור הליך הטיפול במטופלים עם פרפור פרוזדורים שאול עטר, הלן מלכה זאבי, מסעד ברהום, לילך שמע-דידי XV

164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 איכות בטיפול תרופתי פתרון להגברת בטיחות המטופל ב- Medications - High Alert הטמעת מושג חדש: תרופות נת ל - נדרשת תשומת לב יונס סמירה, מירון דן, טיאוסנו טוביה, מרום רונן, קורילרו ברוריה, בר יצחק, עקל היבה, גולדשטיין לי כיצד אינטראקציה תיאורטית הופכת לבעלת משמעות קלינית?רמת סרום אלבומין כאמצעי לניבוי בטיחות הטיפול ב- warfarin בשילוב עם אנטיביוטיקה ממשפחת ה- cephalosporins ד ר אלינה אמיתי, ד ר גלעד בוריסובסקי, ד ר מירה מרם, פרופ מיכאל לישנר התאמת מינון של תרופות ציטוטוקסיות לתפקוד הכלייתי של המטופל מנסור היתם, עבד אלחי מוחמד, כשרמן כרמית, דורי אליסיה מרכז רפואי מאיר הכנת תרופות אנטיביוטיות למתן תוך-ורידי למטופלים במחלקה האורטופדית בשיטת Unit-Dose מרגריטה גנס, יוליה קיזייב, ברכה שחורי, דרורה כורם, מירב צמח, עוז בכשי, יגאל פלכט, ליזה סאידל אודס, שלומי קודש, רמונה רותם המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה שיפור איכות הטיפול התרופתי בחולי סוכרת בעזרת רוקח מגר טלי קניג, מרטין ביאליק, ד ר צחי קציר, ד ר יוסי לומניצקי, אתי שטיינפרד, פרופ טוני היימן, ד ר גיל תומר מכביפארם, ארגון הרוקחות בישראל איכות הטיפול התרופתי במטופלי המוקד הרב-תחומי תרומת הרוקחת הקלינית נטלי ויינר, אנג לה עירוני מכבי שירותי בריאות - Polypharmacy שיתוף פעולה בין רוקח קליני ורופא משפחה לשיפור איכות הרשומה הרפואית ד ר ענבל יפרח דמארי, ד ר עדי רון גילוי מוקדם וקידום בריאות השפעת ניהול מחלה על מדדי פעילות גופנית ועישון בקרב חולי אי ספיקת לב בקרת איכות תהליכים מערכתיים בתוכנית הארצית לבדיקות סקר ביילודים ירידה ברמת העישון ועליה בשיעור נגמלים בישראל היענות לקווים מנחים בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: מחקר לאומי דינה יפה, בלקיס עומרי, רונית קלדרון, אורלי מנור, ארנון כהן, עינת אלרן,ליאורה ולינסקי, ערן מץ ואורה פלטיאל האוניברסיטה העברית הדסה, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, מאוחדת, לאומית שירותי בריאות סדנאות גמילה מעישון במכבי האם המוצר המוצע תואם את הצורך? סוזן לימון, קלרה וייל, איריס דגן, איילת שור, דיתי שחם, סמדר אלינסון,נורית זילברבוש, רונית אנדוולט, איילת שור, דיתי שחם, סמדר אלינסון, נורית זילברבוש מכבי שירותי בריאות האם להכנסת מדד האיכות יש תפקיד ברפואה מונעת? השפעת מאפייני מטופלים ומטפלים על שינוי בשיעור אנמיה בגילאי 18-9 חודשים פרופ יוסי מאירוביץ, ד ר דורון קומנשטר, ד ר עקיבא פרדקין, ד ר יוסי לקס, פרופ ארנון כהן מועילות סדנאות לגמילה מעישון בטווח הארוך של מעל שנה מסיום הסדנא עישון כגורם סיכון להתפתחות סוכרת בקבוצות שונות באוכלוסייה בישראל שרון שטיינברג, ד ר בקה פלדמן, פרופ מורטון ליבוביץ, ד ר משה חושן, פרופ רן בליצר שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חיסונים לחבר את הקצוות... באוכלוסייה ובטכנולוגיה - התמקדות בלקוח והתייעלות בביצוע חיסוני ה- RSV ליאת ארד, גאולה קרישמן, מורן שניידר, אירמה רוזן, אירה ספיבק, דבורה אפרימוב, חגית גבירץ אסטרטגיות חיסון פנוימוקוקאלי בקרב קשישים מבוטחי כללית: מודל סיכון מותאם אישית פרופ רן בליצר, שנדרה כהן, פרופ מורטון לייבוביץ, ד ר בקה פלדמן, אילן ברופמן, קרייג רוברטס, ד ר משה חשן שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת בן גוריון, פייזר בע מ, פנסילבניה, ארה ב חשיבה ממוקדת לקוח בתכנית חיסוני שפעת ליאורה ולינסקי, אייל אריאלי, דורית גולדמן, רועי בן משה, ניר עוז, ד ר דוד מוסינזון מינוף חיסוני שפעת וחיסוני פנוימווקס עד הישג מצוינות בושרה יונס, סוהיל יחיא, יהודה בר אילן XVI

186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 בריאות הנפש פורמולציה קלינית להתערבות פסיכולוגית בסוף החיים שירלי אלון הכללת טיפול שיקומי כחלק ממענה ברה נ כוללני לחולים קשים במאוחדת אילה פרידלנדר כץ, ד ר ערד קודש, גיל רביב, ד ר גיל הלפרין, מירה הורוביץ, ד ר שרגא בוניאק אוניברסיטת חיפה, מאוחדת שילוב שימוש ברשם בריאות הנפש ותוכנת ה- GIS לצורך מיפוי האבחון והטיפול בתחלואה פסיכיאטרית קשה במאוחדת זיהומים ומניעתם ניטור זיהום בפצע הניתוח לאחר ניתוח אורטופדי: הקמת מערכת לניטור מתמשך והשוואה של שיטות ניטור אפשריות שמואל בננסון, אלון מוזס, מאיר ברזיס, נעמי מינסטר, כרמלה שורץ, אילנה גרוס, לאוניד קנדל, יואב מתן, מאיר ליברגל מרכז רפואי הדסה, ירושלים איכות הטיפול באלח דם חמור ביחידה לטיפול נמרץ: מעקב של 10 שנים ד ר יעקב דרייהר, פרופ מיכאל פריגר, פרופ ויקטור נובק שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרכז רפואי סורוקה השימוש בגיליון הממוחשב ככלי עזר למניעה ובקרה של זיהומים נרכשים סטאס זוסמן, אלכס אקסל, ליאת טודריס, ד ר ורדית שוורץ, הלן בינדר, פנינה שלפר, דרור אדמון, ד ר ברוך מרגנית, ד ר ערן סגל אסותא מרכזים רפואיים ניטור היגיינת ידיים בקרב הצוות המטפל תוך באמצעות שימוש בטכנולוגיית HYGIENIX- ואפליקציית ה- I-Scrub סטאס זוסמן, אלכסנדר אקסל אסותא מרכזים רפואיים התערבות מבוססת נתונים להקטנת שימוש מיותר בתכשירי אנטיביוטיקה רחבת-טווח בקהילה מרסלו לאו, ראול רז, חיים ביטרמן, ניקי ליברמן, אפרת שדמי, נורית מן, רן בליצר שירותי בריאות כללית מעקב לאחר שיעור הזיהומים לאחר ניתוח שחזור הגולגולת לרמן יוליה, ד ר רוזנטל גיא, ד ר שושן יגאל, ד ר רובין שרף, תאמר חיאדרה, קרא איציק בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם יישום גישה חדשנית לשימוש מושכל באנטביוטיקה במרכז רפואי תל אביב, ניתוח השוואתי של ההשפעה באגפים השונים שימוש ב- Assay Adenosine Triphosphate (ATP) Bioluminescence להשוואת תוצאי תהליך ניקוי משטחים בסביבת אשפוז, על ידי צוות ייעודי מיומן לעומת ניקוי מחלקתי שגרתי רונית נתיב, אילנה ליבשיץ-ריבן, אברהם בורר המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב גורמי סיכון לנשאות של אנטרובקטריאצאה עמידה לקרבפנמים בקבלה לאשפוז חוזר ומודל מתוקף לניבוי הנשאות מניעת זיהומים - עולים כיתה בקהילה מינה רותם, מרים חסין, מיכל אלגום, גבי סלומון, ניקי ליברמן, כלנית קיי שירותי בריאות כללית הפחתת שיעור הזיהומים הנרכשים ביחידת טיפול נמרץ כללי נשמתי לבנה יעקובסון, אלכס סמוקבלוב, אמיל אגא, פיראס דאוד, לילך-שמע דידי,הלן מלכה זאבי, מסעד ברהום, מחול ניקולא הופה CRKP סטייל: להפוך קושי לאתגר XVII

203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 סוכרת הרגליים שלהם בידיים שלנו - קשר בין רמת הסיכון לפתח כיב בכף רגל סוכרתית לבין מאפיינים דמוגרפים וקליניים בקרב חולי סוכרת המאושפזים במרכז הרפואי רוחמה פרידמן, לימור איזנברג, ד ר חנה קרצמן, ד ר שושי גולדברג המרכז הרפואי ע ש שיבא, תל השומר מוד לניהול סוכרת בקהילה: עשור של עשיה ושיפור משתנים המנבאים טיפול תרופתי בנשים עם סכרת הריון שלי משל, ד ר אדוארדו שכטר, ד ר שרון מסלוביץ, תמר הראל, בילי כהן, נורית גרמייז, בתיה אלימלך, ד ר יוסף עזורי שיפור איכות הטיפול בחולים סוכרתיים ברמדאן בושרה יונס, ד ר ביידוסי מסלמה, שדא אבו רקייה, יהודה בר אילן, נטלי בן שמואל איתור מטופלים הנמצאים בקבוצת סיכון להופעת סוכרת בקרב האוכלוסייה בני 20 ומעלה ד ר אפרים שמבה, ילנה גולדין, ד ר מריאנה שירותי בריאות כללית טרום סכרת - התערבות צוות רב מערכתי, רגע לפני... נג את אבו סאלח, ד ר אילת מנדלסון, ליה שקד שירותי בריאות כללית מ.ס.ר - מרפאות סוכרת ראשוניות - מסגרת טיפולית מיומנת ומנוהלת במרפאה הראשונית ד ר יבגני מרזון, מרים שפיגלמן, ד ר אביבית גולן כהן לאומית שירותי בריאות מטופלי צורכי אינסולין שאינם מאוזנים פטריסיה צימרמן, ד ר דוד שגב, עינת וייזר, אתי אבו, סילביה פליישמן, ד ר רוני ורד, ד ר שני אפק, ד ר שמואל ריגלר, פנינה שמעוני, ד ר שמואל גבעון האם מחלת הסוכרת בישראל נמצאת במגמת דעיכה? ראיות ממחקר תצפיתי נרחב ד ר תומס קרפטי, שנדרה כהן, פרופ מורטון ליבוביץ, ד ר משה חושן, ד ר בקה פלדמן, פרופ רן בליצר שירותי בריאות כללית, אונ ניו יורק, אונ בן גוריון מודל רב שנתי להכשרת צוותים במרפאות ראשוניות לטיפול בחולי סוכרת מרגלית גולדפרכט, דיאן לוין, אירית פורז, שוש גן נוי, אורית ויזינגר,כלנית קיי, ניקי ליברמן, מינה רותם שירותי בריאות כללית איתור בוגרים בסיכון מירבי לסוכרת להכללה בתוכנית מניעה אינטנסיבית שרון שטיינברג, פרופ מורטון ליבוביץ, ד ר בקה פלדמן, שנדרה כהן, ד ר משה חושן, פרופ מרגלית גולדפרכט, פרופ רן בליצר שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון הסוכרת יוצא לקהילה אילת שור, שלומית נווה, ד ר אריאלה פרמדר, ד ר דניאל לנדסברגר מכבי שירותי בריאות צמצום פערים צמצום פערים בבדיקות סקר גנטיות תכנית התערבות מותאמת תרבות ליאת ארד, דבורה אפרימוב, מורן שניידר, פרופ צבי בורוכוביץ מאוחדת פיתוח מודל עבודה בין תחומי להובלת תחום צמצום פערים מחוז דרום במאוחדת אסנת קרני, ענת רותם, צביה קסל, ד ר יואב יחזקאלי מאוחדת הפחתת היארעות אוטם בשריר הלב בקרב אוכלוסיות במדרג חברתי-כלכלי נמוך בעידן של אסטרטגיה כלל ארגונית לצמצום פערים אורנה רגס, מורטון ליבוביץ, משה חשן, ירדנה רבי, אירית גלוזמן, שנדרה כהן, רן בליצר שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אסטרטגיות אפקטיביות לצמצום פערים ושיפור איכות: מה עובד? סיון שוחט, אפרת שדמי, מרגלית גולדפרכט, כלנית קיי, משה חושן, רן בליצר אוניברסיטת חיפה, שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת בן גוריון מאפיינים הקשורים להיענות לשיקום השמיעתי בקרב מושתלי שתל השבלול בנגב: בדואים לעומת יהודים מיכל ליבוביץ, גילה באלאז, רויטל גורלי, אירית יגב, ד ר דני קפלן, ד ר ריקי טייטלבאום סוויד המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, אוניברסיטת אריאל, מאוחדת מעבר מבית החולים לקהילה בקרב בני מיעוט: מודל רב מימדי להערכת השפעת מאפיינים מערכתיים ותרבותיים על אשפוזים חוזרים נוסייבה ריאן, פרופ עדה שפיצר, ד ר אפרת שדמי, ד ר בועז תדמור, פרופ רן בליצר אוניברסיטת חיפה, מרכז רפואי רבין, שירותי בריאות כללית XVIII

223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 שירותי בריאות מרחוק שאל אותי - מה שלומי: תמיכה טלפונית, מותאמת אישית, לאחר ניתוח במערך חדרי ניתוח אמבולטורי גליה גולד לבנוני, כרמלה בן ציון, ליז גרמן, עדית לוינסקי, נוהא סאלח, יעל סולומון, אינה קפלינסקי, אידה רוזנברג, ד ר איליה שניידר, עדלה ספייה, מירה גרוס, ד ר רוני אמר, דנה גילדין מרכז רפואי לין העצמת המטופל הסכרתי באמצעות הדרכה לניהול טיפול עצמי במוקד הרב תחומי שרה דסבזרוב, אנג לה עירוני, גלית קאופמן מכבי שירותי בריאות ייעוצי כאב בתוך בית החולים ע י אחיות בעזרת מערכת ט ל ה רפואה מוחשבת אורה שמאי-רוסלר, ד ר אייל צימליכמן, ד ר איתי גור-אריה, ד ר עמיר גרינברג, שרלין אורטל, שולמית אלבוים, ד ר שושי גולדברג, ברונו לביא המרכז הרפואי ע ש שיבא, בית חולים תל-השומר רצף טיפול כללית אחת - מרחב טיפול בפצע בי ח קהילה איטה רייטר, מיכל פנצ ק, לילי פרלמן, כלנית קיי שירותי בריאות כללית רצף טיפולי הזכות שלהם האחריות של כולנו פרויקט הקמת מוקד לקביעת תורים ברפואה ראשונית במחוז תל אביב-יפו עיקרון הרצף בתוכנית מעגל המאושפז חאלד אבו חוסין, ליאת גרוס אי ספיקת לב - האם נמצא שינוי באשפוזים עשור האחרון? חקלאי ציונה, גורדון עטל-שולמית משרד הבריאות חזרה לאשפוז בקרב זקנים: האם שינויים בתפקוד במהלך האשפוז משפיעים על הסיכון לאשפוז חוזר? אורלי טונקיך, ד ר אנה זיסברג, נטלי פלאקס, ד ר משה חושן, ירדנה רבי, פרופ רן בליצר, ד ר אפרת שדמי אוניברסיטת חיפה, שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוזר?- חלילה! שיפור רצף טיפול בית חולים - קהילה, כאמצעי לצמצום אשפוזים חוזרים ענת שפסה, אביטל שקד, ריקי זטלנד, ענת שפסה, פטריסיה צימרמן, ד ר אבישי נחשוני שימוש בשיעורי האשפוז ל- Conditions )ACSC( Ambulatory Care Sensitive כמדד איכות בינלאומי בקופת חולים כללית מאיה לוונטר-רוברטס, ירדנה רבי, משה חושן, פרופ רן בליצר שירותי בריאות כללית שמירה על רצף הטיפול דרך הסטת טיפולים הניתנים דרך הוריד מבי ח לקהילה אביטל משעלי, רות כהן, חנה רובל חזרה לאשפוז לבית חולים אחר גורמי סיכון והשפעה על משך האשפוז החוזר נטלי פלאקס-מנוב, אפרת שדמי, חיים ביטרמן, פרופ רן בליצר שירותי בריאות כללית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב כללית אחת - מינוף הטיפול והמעקב הכוללני בחולה הכרוני ד ר שלומית בלומנטל, כלנית קיי, ד ר אירנה ליבשיץ, רחל ברקוביץ, ד ר גבריאל פלוטקין, גלית בנבנישתי, תמרה קורמן, נורית מן, יפעת מירון, ורד אמדה שירותי בריאות כללית יעול תהליכי האשפוז, תכנון ותזמון שחרור ממחלקות ילדים צמצום אשפוזים חוזרים במחוז שרון שומרון אביטל שקד XIX

תקצירי הרצאות

1 מושב מליאה 2

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ד ר ענת עקה זוהר מדידת איכות בבתי חולים הינה הכרחית במטרה לשפר את איכות הטיפול ולהביא לתוצאי בריאות טובים יותר. בעולם המערבי בתי החולים נמדדים מזה שני עשורים. באוקטובר 2012, פרסם ה OECD דו ח מסכם על מערכת הבריאות בישראל בו קבע כי יש לפתח תכנית מדידה לאומית. מטרות: להוביל תכנית לאומית לניטור מדדי איכות בבתי החולים במטרה לשפר את איכות הרפואה בישראל. שיטות: במאי 2012 הוקמה התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל. התכנית פועלת באמצעות ועדה מייעצת, הבוחנת מידי שנה מדדי איכות בתחומים שונים. המדדים נבחנים על פי חשיבות הנושא לרפואה, בסיס הראיות הקיים בתחום, תוצא לעומת תהליך-נבחרים מדדים שיש להם יחס ישיר למול התוצא הקליני, היתכנות המדידה, והיעדר פוטנציאל לנזק. מדובר בתכנית צומחת, שבה מדי שנה מתווספים מדדים חדשים. כל בתי החולים מדווחים לתכנית אחת לרבעון. הנתונים מתוקפים - 20% מהמקרים המדווחים מאומתים למול הגיליון הרפואי של המטופל. ממצאים: בעקבות התכנית הוקמו יחידות איכות בבתי החולים המובילות תרבות ארגונית של מדידה, מיפוי חסמים ושיפור מתמיד תוך שיח רציף ומשוב עיתי עם הקלינאים. אנטיביוטיקה מניעתית לפני ניתוח קולון- בשנת 2013 נמצא שיפור משמעותי במתן הטיפול המניעתי בהשוואה לממצאי סקר עומק משנת 2009. במקביל נבדק בסקר חוזר בשנת 2012-13, אחוז הזיהומים הנרכשים לאחר ניתוח קולון והשפעת מדד האיכות על שיעור הזיהומים. בכנס יוצגו מגמות בזמן של זיהומים נרכשים לפני ואחרי התכנית הלאומית. ניתוח תוך 48 שעות בשברים בצוואר הירך יוצגו בכנס ממצאי המדד למול ממצאי סקר עומק הבוחן את החסמים לניתוח תוך 48 שעות. בסקר עומק שבוצע על כ 3000 מנותחי שבר בצוואר הירך נמצא כי ניתוח בסופי שבוע מהווה חסם משמעותי לביצוע הניתוח במועד. משתנים כמו עומס תחלואה והצורך ביועצים מהווים גם הם חסם. עם זאת, אין הנחיות קליניות ברורות באיזה מצבים יש לעכב ניתוח בשל ייעוץ קליני כלשהו. ועדה במסגרת המועצה הלאומית לכירורגיה שבחנה את הסוגיה קבעה כי אין לעכב את הניתוח בגין המתנה לייעוצים. מנגד, נמצא כי עיכוב בניתוח מביא לעליה משמעותית בתמותה ובתחלואה של חולים אלו. בכנס נוכל להציג מגמות בזמן של % העמידה במדדים של שנת 2013 למול 3 רבעונים משנת 2014. סיכום: התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים יצאה לדרך ובאמצעות שיתוף פעולה מתמיד עם הקלינאים ובתי החולים, מצליחה להביא לשיפור משמעותי באיכות הטיפול בבתי חולים בישראל. 2

מושב א 1 המטופל במרכז 3

03032264 גישה מוטיבציונית מותאמת תרבות כמקדמת טיפול בחולה הסוכרתי יבגני מרזון, מרים שפיגלמן, אליעזר קיטאי,משה גרוס, אביבית גולן כהן לאומית שירותי בריאות היכולת להשיג איזון גליקמי מיטבי קשורה קשר הדוק עם היענות המטופל להנחיות הטיפוליות. הגישה המוטיבציונית מנוצלת לעיתים קרובות כדי לשפר היענות לטיפול כיוון שבה משתמשים בייעוץ המתמקד במטופל, ביכולותיו ובתפישותיו כדי להביאו להיות שותף בשינוי הרגלי הבריאות שלו. גישה זאת צריכה להיות מותאמת תרבותית כאשר משתמשים בה לטיפול באוכלוסיות עולים או מיעוטים. מטרה: השוואת תוצאי הטיפול בסוכרת באוכלוסיית עולים אשר טופלו בגישה מוטיבציונית מותאמת תרבות לתוצאי הטיפול באוכלוסייה דומה אשר טופלה בגישה המסורתית. שיטה: הושוו שתי מרפאות ראשוניות ממחוז מרכז של לאומית שירותי בריאות שאוכלוסייתן כוללת בעקר יוצאי ברה מ. התוצאים שנמדדו כללו את שיעור המטופלים שתוצאי הבריאות שלהם אוזנו )השיגו ערכי HbA1C>9, ערכי < 100 LDL מ ג% או ערכי ל ד < 130/80 מ מכ( ואת שיעור המטופלים שטופלו תרופתית בהתאם לקווים המנחים )היינו מטופלים לא מאוזנים אשר טופלו באינסולין, ומטופלים הסובלים מהופעה של חלבון בשתן וטופלו ע י תרופות מעכבות האנזים המהפך(. שיעור המטופלים הלא מאוזנים )9 > )HbA1c היה נמוך משמעותית בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת: 6.8% לעומת )0.01>p( 18% בהתאמה. שיעור המטופלים שהגיעו ליעד ערכי לחץ הדם ושיעור המטופלים שהגיעו ליעדי ערכי LDL בדם היה גבוה משמעותית בקבוצת ההתערבות: 92.6% לעומת )0.01>p( 70% ו- 66.9% לעומת 58.3% )0.01>p( בהתאמה. הצמדות לטיפול באינסולין אצל מטופלים לא מאוזנים והיצמדות לטיפול במעכבי האנזים המהפך אצל מטופלים אשר סובלים מהופעה של חלבון בשתן היו גם הן גבוהות יותר בקבוצת ההתערבות: 58.3% לעומת 46.2% )p<0.01( ו- 91.6% לעומת )p<0.05( 80.9% בהתאמה. מסקנה: טיפול בגישה מוטיבציונית מותאמת תרבות משפרת הצמדות חולי סוכרת לטיפול ומשפרת את תוצאי הטיפול שלהם. 4

01092056 כשהמטופל במרכז: דרך חדשנית להבנת הקשר בין אוריינות בריאותית Literacy(,)Health העצמת המטופל, מחלות כרוניות ושימוש במערכת הבריאות, באמצעות תוצאות הסקר הלאומי הראשון בישראל בנושא אוריינות בריאותית 1 ד ר דיאן לוין, 1,2 פרופ אורנה בראון-אפאל, 2 פרופ אשר אלחיאני, 3 ויקי כהן 4 כלנית קיי 1, פרופ רן בליצר, 1 פרופ יורגן פליקן, 4 ד ר קריסטין סורנסון - 1 שירותי בריאות כללית, - 2 אונ חיפה, בה ס לבריאות הציבור, - 3 אוניברסיטת אריאל, European Consortium on Health Literacy - 4 רקע ומטרות המחקר: אוריינות בריאותית literacy) )health מוגדרת כיכולת של אדם להשיג, להבין ולהשתמש במידע בריאותי לקידום בריאותו ובריאות משפחתו, כולל השימוש בשרותי בריאות.)USDHHS( מחקרים רבים מצביעים על הקשר בינה לבין העצמת המטופל, מדדי בריאות, מקורות מידע ומשאבים אחרים לשימוש אישי של המטופל, לרבות שימוש במערכת הבריאות. אוריינות בריאותית נמוכה נמצאה קשורה לבעיות בהצמדות לטיפול, שימוש מוגבל בשירותי מניעה, שיעור גבוה של מחלות כרוניות ושימוש בשרותי בריאות כולל אשפוז. מטרות: 1. למדוד את רמת האוריינות הבריאותית בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל; 2. לאפיונה ביחס למשתנים סוציו-אקונומי/דמוגרפיים; 3. לבדוק את הקשר בין אוריינות בריאותית לבין השימוש בשירותי בריאות, התנהגויות בריאותיות, ומדדי בריאות; 4. ליצור בסיס נתונים כדי להשוואת בין אוכלוסייה הבוגרת בישראל לאוכלוסיות באזורים שונים בעולם. שיטות המחקר: שלב א -תיקוף כלי מחקר אירופי בנושא אוריינות בריאותית תוך שיתוף הקהל המקצועי וגם הקהל הרחב. שלב ב -נערכו 600 ראיונות אישיים פנים-אל-פנים בבית, בשלוש שפות, בקרב מדגם מייצג ארצי: יהודים ותיקים, עולים חדשים, וערבים. מסגרת הדגימה היתה מאגר המבוטחים של הכללית. ציון האוריינות הבריאותית מורכב מ- 16 שאלות, וניתן ציון שנע בין.16 0 ממצאים עיקריים: הממוצע הארצי של אוריינות בריאותית: 13.1 )ס.ת. 3.26(. ההתפלגות לפי רמות: 69% בעלי אוריינות בריאותית מספקת, 20.6% בעלי אוריינות בריאותית לא מספקת, ו 10% בעלי אוריינות בריאותית בעיתית. ניתוח-רב-משתני )רגרסיה לינירית( הראה שהכנסה beta=2.153( ;03.>p( והשכלה beta=2.013( ;01.>p( היו הגורמים שתרמו באופן משמעותי ביותר למדד אוריינות בריאותית )0001.>p(. נמצא גם שלאוריינות בריאותית קשר מובהק להיקף השימוש בשירותי בריאות, ;0001.>p(. beta=.147( ולהערכה עצמית של הבריאות )beta=.088; )012.>p למוגבלויות מדווחות ;049.>p( beta=-.073( בניתוח חד-משתני נמצא קשר בין אוריינות בריאותית לבין מגזרים )0.05>p(, כשלאוכלוסיה הערבית ציון ממוצע נמוך משאר המגזרים; נמצא קשר מובהק עם דתיות, אבטלה והרגלים נבחרים. מדד האוריינות הבריאותית בישראל נמצא גבוה מהממוצע האירופי, אם כי בישראל נמצא פערים בקצוות של המדד. מסקנות והמלצות למקבלי החלטות: מדידת האוריינות הבריאותית בישראל, מסייעת להבין טוב יותר את המשמעות של העצמת המטופל, לזהות אוכלוסיות בסיכון, ומאפשרת תכנון שרותים ותוכניות תוך גישה של קידום איכות, וכן הערכות לקביעת מדיניות הקשורה לשירותי בריאות רגישים במיוחד לצורכי האוכלוסיות organization).)health literate 5

01032211 איפיון דפוסים של חווית האשפוז לשיפור איכות הטיפול וחווית המטופל גלית שפר, 1 אפרת שדמי, 1,2 סיגל דרדיקמן, 3 דקלה הרצוג-טוויג, 3 פולינה מיקשבסקי, 3 1,5 משה חושן, 1 אירית גלוזמן, 1 יעקב דרייהר, 4 רותי אופטובסקי, 3 רן בליצר - 1 מכון כללית למחקר ומשרד הרופא הראשי, שירותי בריאות כללית, - 2 הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, - 3 חטיבת שירות וקשרי לקוחות, שירותי בריאות כללית, - 4 חטיבת בתי חולים, שירותי בריאות כללית, - 5 המחלקה לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שיפור חווית המטופל בבתי החולים, בקהילה ובממשקים ביניהם הפך ליעד מרכזי בעולם ובישראל. מטרה: להעריך היבטים שונים של חווית המטופל במהלך האשפוז ולאפיין דפוסים של מטופלים עפ י האופן בו הם חווים את אשפוזם. שיטות: חווית המטופל מתהליך האשפוז נמדדה באמצעות שאלון טלפוני מתוקף, שנערך בקרב מטופלים אשר אושפזו בעשרה בתי חולים של הכללית בחודשים אוקטובר 2013 אפריל 2014. נתונים על מצב סוציו-דמוגרפי נלקחו ממחסן הנתונים המרכזי של הכללית. נערך פילוח של המטופלים לתת-קבוצות הומוגניות באמצעות ניתוח אשכולות הירארכי analysis( )hierarchical cluster בשיטת Ward s, עפ י גיל ומשתני חווית המטופל הבאים: חווית שרות כללית, יחס הצוות, הקניית מידע, העצמת המטופל, רצף הטיפול, מקצוענות, בטיחות, הליך השחרור והתנאים בבית החולים. בדיקת המובהקות של המשתנים לפיהם סווגו המטופלים לקבוצות נעשתה באמצעות ניתוח שונות, ואילו בדיקת הבדלים מובהקים בממוצעי המשתנים בין כל קבוצה לקבוצות האחרות נעשתה באמצעות מבחן.Tukey post-hoc המחקר כלל 2,543 מאושפזים בני 18+. כ- 80% חשו כי יחס הרופאים אליהם בביקור הרופאים היה אישי, וכי האחיות והרופאים התייחסו לשאלותיהם ולחששותיהם באופן משביע רצון. כ- 63% בלבד סברו כי היו שותפים במידה מספקת להחלטות הטיפוליות והעדפותיהם נלקחו בחשבון ו- 55% בלבד חשו כי צוות המחלקה עודד אותם לשאול שאלות. לגבי תהליך השחרור מבית החולים עבור כ- 80% ההסברים במכתב השחרור היו ברורים, כמו גם ההוראות להמשך הטיפול. כ- 82% חשו כי הם אכן מוכנים לשחרור. המטופלים פולחו לקבוצות עפ י משתני חווית המטופל וגיל המטופל )0.001>p( ואופיינו שלושה דפוסים עיקריים של מטופלים: קבוצה א - מבוגרים צעירים )7.1 age: 31.2 ± )Mean עבורם חווית האשפוז הייתה חיובית מבחינת הקניית המידע, הנסיון לעצימם והבטיחות, אך פחות טובה מבחינת הייחס ותנאי האשפוז. בקבוצה זו שיעור המטופלים ממעמד סוציואקונומי נמוך היה גבוה פי 1.2, שיעור הנשים היה גבוה פי 1.2 ורמת התחלואה הייתה נמוכה כמעט פי 2 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. קבוצה ב מבוגרים ברובם )6.9 age: 58.3 ± )Mean להם חווית שרות כללית גבוהה מהאשפוז וחשים כי הם בידיים טובות. קבוצה ג קשישים ברובם )6.7 age: 80.5 ± )Mean עבורם חווית האשפוז על כל היבטיה הייתה פחות מיטבית. קבוצה זו נטתה להיות ברמת תחלואה גבוהה בשיעור הגבוה פי 1.8 מהאוכלוסיה הכללית וחשה כי ההכנה שלהם לשחרור לא הייתה מספיק טובה. בקבוצה זו שיעור הגבוה פי 1.7 הגיעו לאשפוז חוזר בהשוואה לקבוצה ב. מסקנות: פילוח אוכלוסיית המאושפזים לדפוסים עפ י חוויות אשפוזם תאפשר להתאים את השרות והטיפול לאוכלוסיות בעלות צרכים שונים ולהעניק טיפול ממוקד מטופל. 6

01032226 פגישה טלפונית אישית עם יועצת הנקה מלי קושא - מנהלת פיתוח עסקי, 1 רחל ורנר - מנהלת המוקד, 1 מיכל בר - מנהלת פיתוח 3 מקצועי, 2 אילנה ברוך - מנהלת סיכונים, 2 דורית וייס - אחות ראשית, 3 חיה גוטמן - רכזת בריאות 4 האישה ותחום הנקה 4 IBCLC,שרון זלמנוביץ - יועצת בתחום הורות בריאה IBCLC - 1,2 מוקד אחיות, - 1,2,3 הנהלה ראשית, - 1,2,3 שירותי בריאות כללית מוקד האחיות שותף במשימה לקידום אורח חיים בריא בישראל בקרב לקוחות כללית. נוכח הניסיון הנצבר במוקד בזיהוי צורכי הלקוחות הפונים בנושאי הריון, לידה והנקה ומספר הפניות ההולך וגדל בתחום, נולד שירות הורות בריאה. השירות מכוון לספק את הידע, הכלים והתמיכה המקצועית המשלימה הדרושה ללקוחות בסביבתם הטבעית מבלי שידרשו לצאת מביתם וכל זאת בנוסף לשירותים הקיימים בכללית. ההדרכה המקצועית של אחיות המוקד הזמינות והמיומנות בתחום, מספקת את הידע, הכלים והתמיכה בהורות בריאה בכל השלבים: קדם הריון, הריון, לידה, הנקה והורות עד גיל שנה. הגדרת הבעיה: מניתוח הפניות עולה הצורך בשירות יועצת הנקה מומחית מותאם לזמני הלקוחה. ביוני 2013 התווסף שירות נוסף, ייעוץהנקה טלפוני, ללקוחות הכללית על פי תאום מראש. מטרת השירות: להעניק ייעוץ טלפוני מקצועי ואיכותי מותאם לזמן הלקוחה לאפשר לנשים לקבל תמיכה בבית בלי לצאת למרפאה יעדים על פי מדדים: שביעות רצון כללית מהשירות תהיה גבוהה שביעות רצון מהשירות של האחות בהיבטים של מקצועיות ויחס, תהיה גבוהה שביעות רצון צוות האחיות בשירות תהיה גבוהה שביעות רצון הלקוחה ממידת התאמת מועד השיחה לזמן שנוח לה תהיה גבוהה תוכנית ההתערבות: במוקד אחיות מופעל שירות הורות בריאה 24/7 ע י אחיות מוסמכות מיומנות בתחום הריון, לידה והנקה. האחיות נבחרות בקפידה לעבודה במוקד לאחר הכשרה ייעודית ומקבלות עידכונים בימי עיון מרוכזים במהלך העבודה השוטפת. בנוסף מופעל מיוני 2013 שירות ייעוץ הנקה אישי המאויש ע י אחיות יועצות הנקה מומחיות. האחיות פועלות על בסיס ידע מקצועי ופרוטוקולים מתוקפים ומאושרים המתעדכנים מעת לעת ומסייעים בתהליך קבלת החלטות. במוקד מתבצעת בשוטף, בקרת איכות השיחות ע י האזנה ומתן משוב לכל אחות. שירותי מוקד הורות בריאה וייעוץ הנקה אישי משווקים לעובדים ולקוחות הכללית בשוטף. שירות ייעוץ הנקה אישי מותאם לזמני הלקוחה. 6821 שיחות בממוצע לחודש בתחום הריון, לידה והנקה. 90 שיחות בממוצע לחודש עם אחות יועצת הנקה לאחר תאום מראש עם הלקוחה. 85% מהלקוחות שפנו למוקד הביעו שביעות רצון גבוהה מהשירות של יועצת הנקה. 88% מהלקוחות הביעו שביעות רצון גבוהה מהאדיבות והסובלנות של האחות. 100% מהלקוחות הביעו שביעות רצון גבוהה ממידת המקצועיות והיעילות של אחות יועצת הנקה. 88% מהלקוחות הביעו שביעות רצון גבוהה ממידת הפתרון בייעוץ אחד. 100% מהלקוחות הביעו שביעות רצון גבוהה מהתאמת מועד השיחה לנוחותה. בשביעות רצון לקוחות הנבדק בשוטף, אחיות המוקד ויועצות הנקה זוכות לציונים גבוהים ביותר במקצועיות, אכפתיות ויחס. הלקוחות שפנו לתאום שיחה עם יועצת הנקה סברו כי לצד המקצועיות המאוד גבוהה הן נאלצות להמתין לקביעת תור. מהאזנה למענה עולה כי איכות המענה ללקוחות גבוהה על פי סטנדרט שנקבע. שביעות רצון אחיות המועסקות במוקד גבוהה על פי סקרים עוקבים מדי שנה. סיכום ומסקנות: שירות ייעוץ הנקה אישי המותאם לזמן הלקוחה, מהווה כתובת מקצועית, אמפטית, מכוונת ותומכת.לאור הממצאים שעות פעילות מוקד הנקה הוכפלו. מוקד האחיות ב-* 2700 לשרות לקוחות הכללית תמיד! 7

01031053 יעילות ובטיחות של טיפול בכאב לאחר ניתוח קיסרי במתן בפרוטוקול לפי דרישה לעומת על פי פרוטוקול קבוע ד ר ענב יפת, 1 ד ר חיאת טהא, 1 פרופ מ.ק ראיד סלים, 2 ד ר ג אמל חסנין, 3 ד ר יוליה כרמלי, 4 2 גב נעמה שוורץ, 5 פרופ מ.ק זהר נחום מחלקת גניקולוגיה ומיילדות, מרכז רפואי העמק, עפולה; מחלקת גניקולוגיה ומיילדות, מרכז רפואי העמק, עפולה, הפקולטה לרפואה ע ש רפפורט, טכניון, חיפה; מחלקת יילודים, מרכז רפואי העמק, עפולה; היחידה להרדמה מיילדותית, מרכז רפואי העמק, עפולה; יחידת המחקרים, מרכז רפואי העמק, עפולה ניתוחים קיסריים מהווים כ- 20% מכלל הלידות ולמעשה הנם הניתוח הנפוץ ביותר כיום. בשונה מניתוחים אחרים, לאחר ניתוח זה נדרש מהאם להחלים במהירות על מנת שתוכל לטפל ברך הנולד. לאור זאת קיימת חשיבות מכרעת לתת מענה נאות לשיכוך הכאבים שלאחר הניתוח תוך שיתוף פעולה מולטידיסיפלינרי בין הגניקולוגים, הצוות הסעודי, רופאי הילדים והמרדימים. על אף שאין עוררין על חשיבותו של הנושא הרי שבספרות חסרים נתונים לגבי הטיפול המיטבי לרבות סוג התרופות, אופן המתן ותופעות לוואי אפשריות לאם וליילוד. מטרת המחקר: בעבודה זו בחנו יעילות, שביעות רצון ובטיחות של שני פרוטוקולים שונים של מתן משככי כאבים לאחר ניתוח קיסרי מתן לפי דרישת המטופלת לעומת מתן קבוע ב- 48 השעות הראשונות לאחר הניתוח. שיטות המחקר: נשים לאחר ניתוח קיסרי בהרדמה אזורית שהסכימו להשתתף במחקר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. באחת המטופלות קיבלו שילובים שונים על פי פרוטוקול מובנה של טרמדול, דיקלופנק )וולטרן( ופרצטמול לאחר שהביעו רצונן בכך, ואילו בקבוצה השנייה המטופלות קיבלו את אותם שילובים אולם באופן קבוע כל 6 שעות. במקרה הצורך שתי הקבוצות קיבלו מנות הצלה של פרקוסט )אוקסיקודון ופרצטמול(. תוצאי העבודה כללו עצמת כאב ומידת שביעות הרצון מהטיפול שהוערכו ע י שימוש בסולם,)visual analog scale( VAS כמו כן, הושוו תופעות הלוואי של האם והיילוד, ואיכות ההנקה בשני הפרוטוקולים. חושב גודל מדגם של 85 נשים 10%+ מקרי נשירה על מנת להראות הבדל של יחידת VAS אחת )±2( בין שתי הקבוצות )עצמה של 90%, אלפא דו צדדית 0.05(. 93 נשים בקבוצה לפי דרישה ו 94 נשים בקבוצת המתן הקבוע נכללו במחקר. תוצאות המחקר מראות שבקבוצה שקיבלה משככי כאבים בפרוטוקול קבוע היו ציוני כאב יותר נמוכים )2.7±0.9 VAS לעומת,)Pv<0.001 4.1±0.5, מידת שביעות רצון יותר גבוהה )9.1 VAS ±1.2 לעומת 8.3±1.5 )Pv<0.001, ואיכות הנקה יותר טובה שהתבטאה ביותר הנקות )24.1±6.9 לעומת )Pv<0.001 19.2±6.7, וכן בפחות צורך בתרכובות מזון לתינוקות )8.7±5.6 לעומת.)Pv<0.001 11.7±6.9, תופעות הלוואי לאימהות היו מעטות, קלות )בעיקר בחילות וסחרחורות( וזהות בין שתי הקבוצות. לא תועדו תופעות לוואי חריגות לתינוקות לרבות שינויים במצב הכרה. מסקנה: שימוש בפרוטוקול קבוע לאיזון כאב ע י תכשירים פומיים בעיקר, זולים ונוחים לשימוש נמצא יעיל ובטוח לשיכוך כאבים לאחר ניתוח קיסרי. זוהי אבן דרך משמעותית בשיפור איכות ובטיחות הטיפול בכאב לאחר ניתוח קיסרי בהתמקדות הן באם והן ביילוד. 8

01031169 בחינת השפעת נוכחות קרוב משפחה בביקור רופאים על איכות הביקור שרית אייזנברג, ג וליה עראף, ורקל יעקב, הלן מלכה זאבי, מסעד ברהום, לילך שמע-דידי מעורבותם של קרובי משפחה ומטפלים עיקריים עשויה להועיל לטיפול במאושפז וזאת ע י מסירת מידע חשוב לצוות המטפל, הבנה טובה יותר של מצב יקיריהם, והגברת היענות המטופל לטיפול. מחסומים כדוגמת צפיפות, חשש מהארכת הביקור, חשש מפגיעה בדיון מקצועי לשם הוראה והדרכת סטודנטים, הגישה הפטרנליסטית מצד הצוות הרפואי כמו גם החשש מפגיעה בפרטיות מקבעים את הגישה הרווחת היום של ביקור רופאים ללא בני משפחה. לשם שיפור איכות הביקור הרפואי יש חשיבות לבחון באופן אמפירי את השלכות נוכחות בן משפחה על איכות הביקור. שיטות: מחקר פרוספקטיבי מבוקר עי קבוצת ביקורת, במהלכו נבחנו עמדות הצוות המטפל, עמדות המטופל ובני משפחתו ושביעות רצון המטופל מהביקור בשתי קבוצות מחקר: מטופלים שחוו ביקור רופא ללא בן משפחה ומטופלים שחוו ביקור רופא עם בן משפחה. הרופא מבצע הביקור בשתי הקבוצות היה אותו רופא. ממצאים: מרבית הצוות המטפל גרס כי נוכחות בן משפחה בביקור רופא תגביר את התמיכה )52.6%(, תשפר את יחס הצוות בעת הביקור )51%(, תשפר את התקשורת עם המטופל )55.6%( ותשפר את איכות הטיפול )42.1%(, יחד עם זאת מרביתם גרסו כי נוכחות בין משפחה תאריך באופן משמעותי את הביקור )78.9%(. מרבית המטופלים היו מעוניינים כי בן משפחה יהיה נוכח בעת ביקור הרופאים )60%(. בהשוואה בין שתי קבוצות המחקר, נמצא כי שביעות הרצון של המטופלים וקרובי המשפחה הייתה גבוהה יותר כאשר בן משפחה היה נוכח בביקור בכל הפרמטרים שנבחנו. עיקר ההבדל נמצא בשביעות רצון גבוהה יותר מקבלת מידע על מצב המטופל )0.05>p( ומשיתוף המטופל בקבלת החלטות.)p<0.05( מסקנות: ניכר כי נוכחות בן משפחה משפרת את איכות ביקור הרופא, יש להתייחס להארכת משך הביקור כהשקעת זמן שעתידה לחסוך שאלות חוזרות ונשנות מצד המטופלים. לפיכך, יש מקום להגדיר מדיניות ברורה לתהליך ביקור רופא בנוכחות בן משפחה ולהטמיעה. ניתוח סטטיסטי: גב אורלי יקיר 9

מושב א 2 איכות ברצף הטיפול 10

01012090 רצף טיפולי לאחר שחרור: הטמעת מדד איכות לשיפור מגע עם מרפאה ראשונית ד ר אפרת שדמי, 1,2 כלנית קיי, 3 נטלי פלאקס, 1 לריסה ראם, 3 אירנה ליבשיץ, 3 ד ר ניקי ליברמן, 3 לילי פרלמן, 4 לריסה באזוב, 4 ד ר רינה יהלום, 4 ד ר ירון מושקט, 4 1,6 אירנה דיס, 5 גלית בנבנישתי, 5 פרופ רן בליצר - 1 מכון כללית למחקר, משרד רופא ראשי, שירותי בריאות כללית; - 2 הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה; - 3 חטיבת קהילה, שירותי בריאות כללית; - 4 חטיבת בתי-חולים, שירותי בריאות כללית; - 5 אגף מחשוב, שירותי בריאות כללית; - 6 המחלקה לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב השגת צמצום שיעורי אשפוזים חוזרים מחייבת בחינת התהליכים הקיימים ואיתור מוקדים אפשריים לתכנון התערבות מתאימה אשר תצמצם תופעה זו. בעוד שישנה תמיכה בספרות בכך ש מגע עם מרפאה ראשונית )קרי, ביקור רופא או אחות( לאחר שחרור תורמת להשגת רצף ומניעת כשלים, טרם נבחנה הטמעה של מדד איכות לשיפור שיעור המגע עם המרפאה הראשונית זמן קצר לאחר שחרור. מטרות: לבחון את מידת ההטמעה של מדד להערכת הרצף הטיפולי בין בית חולים לקהילה: ביצוע ביקורים במרפאה ראשונית לאחר שחרור מאשפוז במחלקות פנימיות. נבחנה גם הטמעה של מדד הערכת מטופלים את איכות המעבר מבית החולים לקהילה באמצעות שאלון המועבר ע י אחיות למשתחררים מאשפוז - ה- Measure - CTM Care Transition סרגל שחרור. בנוסף, נבחנה השפעת ה מגע עם מרפאה ראשונית על הסיכון לאשפוז חוזר דחוף תוך 30 יום משחרור. שיטות: מאושפזים בני +65 בפנימיות יומיים ומעלה בבתי חולים כלליים )של הכללית וחיצוניים( ב- 2010-2013. נבחנה מידת יישום מדדי מגע לאחר שחרור מאשפוז לפני ולאחר הטמעת מדד האיכות במערכות המחשוב של הכללית )מגע תוך 3 ימים והיעדר מגע תוך 7 ימים משחרור מאשפוז(. בשאלון סרגל השחרור הייתה התייחסות לזמן שעבר מהשחרור מבית החולים לשיחת לטלפון מאחות, עם מי התקיימה השיחה, המצאות התרופות הנדרשות בבית, מציאת פתרון לתרופות החסרות, תיאום הטיפול הנדרש מול הגורמים המטפלים וכד. ברגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים נבחן הקשר בין מדדי ה מגע לבין הסיכון לאשפוז חוזר. בשנים 2010-2011, לפני הטמעת המדד, שיעור היעדר מגע עם מרפאה ראשונית תוך 7 ימים משחרור מאשפוז עמד על 35-39%. בסוף 2013 מעל 70% מבני +65 זכו למגע תוך 3 ימים ברמה הארצית ובמחוזות דרום וצפון השיעורים מעל 80%. פחות מ 16% מבני 65+ לא זכו למגע עם המרפאה תוך 7 ימים ברבעון האחרון של 2013. בסה כ עד כה מולאו מעל 13,000 שאלוני,CTM לבני +65 ששוחררו ממחלקה פנימית, ונמצאים בסיכון לאשפוז חוזר. בקרב משתחררים מאשפוז שהיה להם מגע תוך 7 ימים משחרור, הסיכון לאשפוז חוזר היה קטן בכ- 13% (0.83-0.92 CI: )OR=0.87, 95% לעומת אילו שלא היה להם מגע. מסקנות: הטמעה של מדדי מגע עם מרפאה ראשונית תוך זמן קצר משחרור מאשפוז, מובילה לשיפור משמעותי ברצף הטיפולי בין בית החולים לקהילה. ממצאים אילו מעידים על החשיבות שבהטמעת מדדיי איכות אינטגרטיביים לשיפור תוצאים משמעותיים למטופלים ולמערכת. 11

01032188 שיפור רצף הטיפול בקרב חולות סרטן השד באמצעות תוכנית כלל ארגונית, הטמעה ומדידה גב כלנית קיי, ד ר דורון קומנשטר, ד ר ערן שרון, גב לריסה ראם, גב פנינה ריכטר, גב ליאת אלנקוה, גב תמרה קורמן, פרופ שלמה וינקר, פרופ חיים ביטרמן, פרופ ארנון ד. כהן חטיבת הקהילה, אגף מחשוב ומערכות מידע, משרד רופא ראשי, הנהלה ראשית, שירותי בריאות כללית, ת א מטרה: סרטן השד הוא השכיח ביותר בנשים ישראליות )30.6% ממקרי הסרטן ב- 2010 (. שיעור ההיארעות המתוקנן לגיל נכון ל- 2010 היה 102.9/100,000 בנשים יהודיות ו- 59.6/100,000 בנשים ערביות. ב- 2010 הכריזה הכללית, כחלק מהאסטרטגיה הארגונית שלה, על צורך בשיפור הרצף הטיפולי בחולות סרטן השד. במסגרת התהליך, נבנו מודלים למיקוד תהליכים ולקיצור פרק הזמן החולף מאבחון לטיפול. במקביל, פותחה מדידה להערכה של רצף הטיפול בתחום. המדידה שהוצעה התבססה על מדדי איכות בעולם המנטרים את משך הזמן שעבר בין ממצא חשוד בממוגרפיה לביופסיה, ובין אבחנת סרטן שד להתחלת טיפול ועל ספרות מקצועית המצביעה על הקשר בין קיצור משך המתנה לטיפול לבין שיפור במשך ההישרדות. שיטות: בכל המחוזות נבנו תהליכים המתמקדים בהטמעה ושיפור רצף הטיפול בחולות. המודלים התבססו על העקרונות הבאים: )1( הגורם המסייע ישירות למטופלות הינו אחות; )2( הצוותים עברו הכשרה ייעודית והיכרות נרחבת עם צורכי אוכלוסיית היעד; )3( נבנתה מעטפת טיפולית המורכבת משיתוף פעולה רב מקצועי; )4( פותחה ערכת הדרכה אישית המוענקת למטופלת במפגש עם אחות, סמוך לאבחון. במקביל, פותחה מדידה להערכת רצף הטיפול במאובחנות בסרטן השד, תוך היוועצות עם מומחים באונקולוגית שד. נבנו מספר מודלים להתערבות יעילה במאובחנות חדשות בסרטן השד: )1( שלוש תחנות מורכב משלושת השלבים של ניהול המחלה אבחון מוקדם, טיפול והמשך מעקב; )2( אחות מתאמת כתובת אחת, השומרת על קשר רציף עם המטופלת ומשפחתה, מדריכה ומייעצת בתהליך, ומקשרת בין תחנות הטיפול הרלבנטיות; )3( מרחב אונקולוגית שד שיתוף פעולה מקצועי, בהיבטים של העברת ידע וקישורים ארגוניים, בין מרכז רפואי בבעלות הכללית ובין מרפאות הקרובות אליו; )4( נקודת זמן אחת station( )One stop פועלת במכון הדמיה ומאפשרת לאישה לעבור את כלל הבדיקות הדרושות לגיבוש אבחנה, כולל ביופסיה. כאמור, במקביל ליצירת המודלים להתערבות בקהילה, פותחו שלושה מדדים שהוטמעו במערכות המחשוב של הקופה: שיעור החולות שביצעו ביופסיה בתוך 30 יום מהדמיה; שיעור החולות שטופלו בתוך 30 יום מביצוע ביופסיה; שיעור החולות שטופלו בתוך 60 יום מהדמיה. בחינת המגמות בשיעורי הביצוע מגלה שיפור לאורך המעקב )2009-13(. מסקנות: שמירה על רצף טיפול בחולות סרטן השד וקיצור משך ההמתנה מאבחון לקבלת הטיפול מהווה חלק חשוב מהאסטרטגיה הארגונית של הכללית. הממצאים הראשוניים מלמדים שהפעילות הנרחבת במחוזות הקופה הובילה לשיפור ולצמצום משמעותי של משך ההמתנה בין נקודות זמן שונות. אנו ממליצים על הרחבת הפעילות בתחום לרמה הלאומית. 12

03091405 השפעת אוריינות רפואית בקרב אוכלוסייה רב תרבותית, על הרצף הטיפולי ומוכנות המטופל למעבר מבי ח לקהילה גב מסאלחה ליאלי, גב רוטמן יוהנה, דר שדמי אפרת רקע מדעי: קבוצות אוכלוסיה רבות בישראל מתמודדות עם הקשיים הנובעים ממחסומים לשוניים-תרבותיים לקבלת שירות רפואי איכותי. על אף השיפור שחל בהנגשה לשונית, עדיין קיימים פערים משמעותיים המשפיעים על האוריינות הרפואית של המטופלים. צומת טיפול שבה ישנה חשיבות רבה לאוריינות רפואית ויכולת של מטופלים להבין הנחיות טיפול- הינה מעבר מבית חולים לקהילה. עם זאת, תחום זה טרם נחקר. מטרה: לבדוק את הקשר בין אוריינות רפואית וקבלת הסברים בשפת המטופל, לבין מוכנות המטופל למעבר מבית חולים להמשך טיפול בקהילה ולבין הסיכון לאשפוז חוזר. שיטות: מחקר חתך של 206 מטופלים ממרפאות של שירותי בריאות כללית בצפון הארץ, מעל גיל 18 שאושפזו לפחות ליום אחד במחלקת אשפוז כללית. המחקר כלל מטופלים דוברי עברית, ערבית ורוסית ללא בעיות קוגניטיביות. המחקר התבסס על חלוקת שאלון שבחן אוריינות רפואית) S-(TOFLHA, שאלון Measure( CTM) Care Transition שבודק מוכנות למעבר מבי ח לקהילה, שאלות על מטפל עיקרי, ההסברים שהתקבלו לקראת השחרור ובביקור הראשון בקהילה, ושאלות על מצבו הבריאותי הכללי של המטופל. השאלון הועבר בביקור הראשון במרפאה, כשבוע לאחר השחרור, והועבר בשפת האם של המטופל, מלבד החלק הראשון שבודק אוריינות רפואית, שהועבר בשפה העברית. המחקר כלל 41.7% דוברי עברית, 34.5% דוברי ערבית, ו- 23.8% דוברי רוסית. החזרה לאשפוז הייתה יותר שכיחה בקרב מטופלים עם אוריינות רפואית נמוכה 26%, לעומת 14% בקרב מטופלים עם אוריינות רפואית בינונית, ו- 9% בקרב מטופלים עם אוריינות רפואית גבוהה. 67% מהחולים דיווחו על שינוי לטובה ברמת הבנתם את מצבם הבריאותי, לאחר הביקור אצל רופא המשפחה. השיפור המשמעותי ברמת ההבנה היה בקרב מטופלים דוברי רוסית 72%, לעומת 67% בקרב דוברי עברית, ו- 47% אצל דוברי ערבית. 84% מהמטופלים שלא קיבלו הדרכה בשפת האם שלהם בקהילה לא הצליחו להבין הנחיות טיפול בגלל חוסר תרגום. נמצא כי אוריינות רפואית, איכות ההסברים ומדד בריאות נפשי תורמים באופן מובהק לניבוי איכות המעבר מבית החולים לקהילה )0.05>p(. בקרב כ 17% ממשתפי המחקר היה אשפוז חוזר תוך 30 יום משחרור מבי ח. תוצאות רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים הצביעו על כך שציון אוריינות רפואית גבוהה מקטין את הסיכון לחזרה לאשפוז ב- 10% )0.05>p(. מסקנות: המחקר אפשר לראשונה לזהות את המכשולים והחסמים העומדים בפני קבוצות מטופלים מבני מיעוט במעבר מבית חולים לקהילה, את היקף הבעיה של מטופלים עם אוריינות רפואית נמוכה והשפעתה על תוצאי אשפוז. 13

01021635 השפעת מודל משולב לניטור טלפוני וניהול מחלה בחולי אי ספיקת הלב בקהילה על הנטל של המטפל העיקרי ואיכות חייו ד ר גלית קאופמן מכבי שירותי בריאות רקע ומטרות: שילוב של עליה בצריכת שירותי בריאות לצד מחסור מחריף בכוח אדם מיומן,יוצר נטל כבד על מערכת הבריאות. מגמה זו מחייבת היערכות שונה למתן שירותים הכוללת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניהול אוכלוסיות ומעקב רפואי. בנוסף, נוכח העלייה בשיעור החולי הכרוני ומעבר של חלקים מהותיים של הטיפול מבית החולים לקהילה, עולה הצורך במודלים חדשים לטיפול תוך הסתייעות בבני משפחה כמטפלים עיקריים. מחקר זה בחן את הקשר בין התשתית הטיפולית הייחודית של מודל לניהול מחלה בחולי אי-ספיקת הלב לתהליכים הטיפוליים העיקריים העשויים להשפיע על המטפל העיקרי ובין תוצאי הטיפול: הנטל על המטפל העיקרי ובריאותו הפיזית והנפשית. שיטות המחקר: מחקר פרוספקטיבי המבוסס על ניסוי קליני מבוקר עם הקצאה אקראית ) מחקר אב (. בזרוע ההתערבות במחקר האב יושמה תוכנית לניהול מחלה ע י צוות רב-מקצועי. בזרוע הביקורת קיבלו מטופלים הדרכה כללית לטיפול במחלה. הגיוס למחקר כלל חולי אי-ספיקת הלב בדרגה תפקודית 4-3 ומטפליהם העיקריים. המדגם כלל 450 זוגות של מטופל- מטפל עיקרי. המטופלים השיבו לשאלון הערכת איכות הטיפול הכרוני והמטפלים העיקריים השיבו על שאלוני איכות חיים ונטל טיפולי. נתונים נאספו ב- 3 נקודות זמן: סמוך לגיוס לתוכנית, 6 ח, ו- 12 ח לאחר מכן. הממצאים: ככלל, ממצאי המחקר תומכים במרבית ההשערות. ראשית, הממצאים מראים כי השתתפות בקבוצת ההתערבות קשורה לנטל טיפולי מופחת בהשוואה לקבוצת הביקורת, בחלוף חצי שנה ושנה מתחילת התכנית. הממצאים גם מראים כי רכיבי איכות הטיפול הכרוני של ניהול המחלה קשורים לנטל טיפולי מופחת לאחר חצי שנה ושנה מתחילת התכנית. כך, בניתוח רב משתני נמצא קשר שלילי מובהק בין מדד הערכת איכות הטיפול הכרוני לבין נטל טיפולי לאחר שישה )0.119- =β( ושנים-עשר חודשים )0.181- =β(. כלומר, ככל שהטיפול בחולי הכרוני של המטופל היה איכותי יותר, כך תחושת הנטל של המטפל העיקרי הייתה נמוכה יותר. לבסוף, הממצאים מלמדים כי בריאות נפשית לאחר שנה מוסברת, בין השאר, באמצעות רכיבי הטיפול הכרוני וכן נטל טיפולי. בניתוח רב משתני נמצא קשר חיובי מובהק בין ציון הטיפול הכרוני ובין מדד הבריאות הנפשית של המטפל העיקרי לאחר שישה חודשים )0.081 =β( ולאחר שנים-עשר חודשים )0.093 =β(. השלכות למדיניות והמלצות למקבל ההחלטות: בעידן שבו מיקוד הטיפול בחולה הכרוני עובר לקהילה ובמציאות של משאבים מעטים וזמינות נמוכה של כוח אדם מטפל, קיימת חשיבות רבה בהבנת השפעת תהליכים אלו על המטפל העיקרי, על מעורבותו בטיפול ועל תרומתו האפשרית לניהול הטיפול בחולה הכרוני. כמו כן, נדרשת היערכות שונה למתן שירותי טיפול ומעקב באוכלוסיות חולים כרוניים. ניהול מחלקה מרחוק הוא המענה הנכון לעת הזו. 14

01082149 פיתוח מודל להערכה ולקידום השימוש בשיטת ISBAR בעת העברת משמרת בסקטור הסיעוד מרינה לאוננקו, 1 ריקי זטלנד, 2 שולי חג בי, 2 דבי שקדי, 2 מרגלית קנטור, 2 מלכה בן בסט, 2 3 ענת שפסה, 2 סופי שחר, 2 דר מירה מרם - 1 יחידת האיכות, - 2 הנהלת הסיעוד, - 3 הנהלה רפואית מרכז רפואי מאיר שיפור זרימת המידע במעברי הטיפול הינו מטרה מרכזית במסגרת המאמצים לקידום בטיחות המטופל. העברת המידע בין צוות הסיעוד התבצעה לעיתים בע פ וללא תיעוד ומתאפיינת בשונות בין המחלקות, בין אנשי הצוות ובהעדר קוים מנחים ברורים. על הרקע הנ ל, הוחלט בבית החולים מאיר בשנת 2008 להבנות תהליך לסטנדרטיזציה בזרימת המידע בין הצוותים בהעברת משמרות, תוך אימוץ שיטת ISBAR והתאמתו לצרכי מחלקות שונות. במהלך 5 שנים בוצעה פעילות ארגונית רחבה לקידום התהליך. במסגרת מאמצים אלו ב- 2013 בוצע פרויקט להערכת הטמעת השיטה במחלקות ולקידום השימוש המושכל בה. מטרת העבודה: הערכת טיב השימוש בשיטת ISBAR וקידום הטמעתה במחלקות אשפוז, באמצעות תצפיות איכותניות וכמותיות, משוב ולמידה משותפים של מנהלות הסיעוד והצוות תהליך העבודה: הגדרת מודל איכותני וכמותי להערכת השימוש בשיטה ISBAR הגדרת תהליך ליווי, למידה, חניכה ומשוב לקידום הטמעת השימוש המושכל בשיטה: לכל מחלקה 5 ימי ליווי, תצפיות על העברת 2 משמרות ביום, הצלבת המידע הנמסר בעל פה מול רשומות ושיחות משוב ודיון עם הצוות לאחר כל העברת משמרת פיתוח כלים ייחודיים איכותניים וכמותיים לתצפיתנים ולצוותים הסקת מסקנות הפרויקט בוצע ב- 6 מחלקות. במהלכו בוצעו כ- 1800 תצפיות. אותרו תחומי חוזק וחולשה בהעברת המשמרות. לדוגמא, בכל התצפיות מצב החולה )S( נמסר בשלמות. לעומת זאת, בתחילת הפרויקט בין 30% ל- 60% מהמידע על תוצאות האומדנים )A( שבוצעו לחולים נמסר באופן סובייקטיבי ) נתן מעט שתן, לחץ דם נמוך וכד (. בסיום התהליך תוצאות האומדנים הועברו עם שימוש בערכים אובייקטיביים. וכן בתחילת התהליך בכ- 35% מהתצפיות הרקע )B( שנמסר על ידי אחיות היה נרחב מדי וכלל מידע לא רלוונטי. בסיום הפרויקט, הרקע שנמסר היה ממוקד יותר וכלל הפרטים הרלוונטיים למצב החולה. בנוסף, במהלך הפרויקט הותאמה השיטה לצרכים ייחודיים של כל מחלקה. סיכום ומסקנות: העברת המידע בין המשמרות קריטית לבטיחות הטיפול. במהלך שנים בסיעוד היא התבצעה במגוון שיטות וכן אופן ואיכות ההעברה נקבעו לרוב על פי ראייה מקצועית של האחות המוסרת. שימוש בשיטת ISBAR עשוי לשפר את איכות העברת המידע בין משמרות ולייצר סטנדרט מקצועי לתהליך זה. עם זאת, יעילות השימוש בשיטה קשורה לרמת הידע הקליני של האחות, לרמת ההכרות שלה עם מצב החולה, להתאמת השיטה לצרכי המחלקה ולתרבות מחלקתית. לכן, נראה כי על מנת לשפר את איכות העברת המידע ולהצליח בהטמעת שימוש יעיל בשיטת,ISBAR יש להשקיע בתהליכי חניכת הצוות משלבי הלימודים וקליטה ועד מנהלות הסיעוד. 15

מבדק איכות ביחידות להפריה חוץ גופית IVF ד ר ענת עקה זוהר, אסתי דידי, איילת צדיק האגף להבטחת איכות, המחלקה למבדקי איכות, משרד הבריאות 01011345 הקפדה על רצף טיפול ביחידות להפריה חוץ גופית הינו חיוני למהלך התקין וקריטי למניעת טעויות, בעיקר לנוכח העובדה, כי הליך ההפריה החוץ גופית מתבצע באתרים שונים: ביחידה להפריה חוץ גופית, במעבדה ולעתים בשיתוף המעבדה לסקר גנטי,PGD כל זאת לכ- 30,000 מטופלות מדי שנה. מבדק איכות ביחידות להפריה חוץ גופית נערך בחודש נובמבר 2013, ב- 24 יחידות בבתי החולים הכלליים, הציבוריים והפרטיים כאחד. מטרות המבדק: להגדיר סטנדרט איכות אחיד לכל יחידות ההפריה החוץ-גופית ולשקף את הפעילות המתבצעת ביחידות. שיטות: ועדת היגוי של מומחים הגדירה סטנדרט עשייה איכותי עבור היחידות להפריה חוץ גופית, מעבדות ומעבדות האבחון הגנטי. הסטנדרט תוקף בקבוצות מיקוד של מומחים בתחום. המבדק נערך בשיטה של בקרת עמיתים. כל בית חולים הקצה עובדים בכירים לביצוע המבדק: רופאים, אחיות ואנשי מעבדה. ממצאים: הציון הממוצע הלאומי בשאלון מבדק היחידות להפריה חוץ גופית 85.87 )ס.ת. 9.44(. הציון הממוצע הנמוך ביותר נמצא בבתי החולים הקטנים: ציון 80.37% )ס.ת 8.06(. ציונים נמוכים התקבלו בנושאים הנלווים לטיפול: פרק ליווי פסיכוסוציאלי-התמודדות נפשית קיבל ציון ממוצע 66.48 ס.ת 40.53 ופרק בדיקות היריון ומעקב קיבל ציון 77.98 )ס.ת 28.4( הפריה בעזרת תרומת זרע חרגה מהסטנדרטים שנקבעו בשל ממשק לקוי בין בנק הזרע ליחידה להפריה חוץ גופית. טופס הבקשה למנת זרע שנשלח מיחידת הזרע נבדק הן בתיק בקשות מבנק זרע והן ברשומת המטופלת, בכל הפרטים הנדרשים לא נמצא רישום מלא. ציון הפרק 74.64 )ס.ת. 30.1 (. בבדיקת המעבדות, הממוצע הכללי היה 94.12 )ס.ת. 5.78(. נראה, כי עדיין יש מקום לשיפור בנושאי בטיחות ובכל הקשור לאימות וזיהוי וכן לגבי התנאים הפיזיים במעבדה. הנוהל הדורש זיהוי על ידי שני אנשים בשלבים השונים בתהליך דוגמת זיהוי זרע ושאיבת ביציות אינו מתקיים במלואו. מערכות גיבוי והתראה אינן קיימות בכל היחידות, כפי הנדרש וכן מערכות חילוף האוויר. הממוצע הכללי של שאלון המעבדה לאבחון גנטי PGD הוא 91.27 )ס.ת. 3.68 ( )השירות קיים ב 6 בי ח(. סיכום: יש לדרוש מהצוות המטפל לתעד באופן מלא את כל תהליך הטיפול על כל שלביו, בכל זמן ובכל אתר במטרה להבטיח רצף טיפול תקין והעברת מידע מלא בין כל שותפי הטיפול לשם הגברת בטיחות התהליך. כמו כן יש להקפיד על זיהוי באמצעות שני עובדי צוות במקומות בהם נדרש. נראה שבתי החולים לא ערוכים מספיק למתן טיפול תומך פסיכוסוציאלי ומעקב היריון. 16

מושב א 3 איכות בבתי חולים 17

01061359 שיח ברשת עם הציבור הרחב - כלי להכוונת התנהגות בריאות רצויה וקבלת החלטות משתפת 1 ארנה טל, 1,2 ברוך ולן, 1 אורי גורן, 3 ירון קונלי, 1 ארנונה זיו, 1 גיורא קפלן - 1 מכון גרטנר, - 2 המרכז הרפואי אסף הרופא, - 3 E-pochonder מערכות בריאות ציבוריות מתמודדות עם האתגר כיצד להעביר לציבור מידע בדבר סוגיות רפואיות חשובות ובאשר להחלטות של קובעי-המדיניות לקידום בריאות האוכלוסיה ולהתמודדות עם איומי תחלואה. מחד-גיסא, להנהגת משרד הבריאות ולמטפלים לא תמיד ברור מדוע הציבור נעתר רק בחלקו לתכניות בריאות, וכיצד לעודד מצטרפים בריאים למעורבות בריאותית נבונה. מאידך-גיסא, במקרים מסויימים לציבור אין הבנה מלאה של המדיניות המוצגת לפניו והאמון שלו במימשל מסוייג. בעידן בו הרשת פתוחה וחופש הביטוי נתפס כמובן מאליו, אנשים רבים בחברה הישראלית מעוניינים להשתתף בדיונים הקשורים לתחום הבריאות, בשל ההשלכה על הצרכים הבסיסיים של האדם, משפחתו והחברה כולה. ניצול האופי האינטראקטיבי של רשת האינטרנט מהווה פוטנציאל לתקשורת דו כיוונית בין קובעי המדיניות לאזרח. מטרה: לבחון שיח ברשת האינטרנט ככלי לקובעי מדיניות להבנת עמדות המשתתפים וכבסיס לגיבוש ולהכוונת התנהגות בריאות רצויה, ע י צוות רב- תחומי של חוקרים ומומחים. שיטה: כדי להעריך את העוצמה של מתודולוגית שיח ברשת להעברת מידע, שיפור איכות המסרים, העצמת המטופל וחינוך, בוצע בשלב הראשון ניתוח של שיח שהתקיים ברשת לגבי התחסנות בעת מבצע החיסון לפוליו שהכריז משרד הבריאות. מימצאים: ניתוח השיח העלה כי במהלך אוגוסט 2013 ממוצע השיחות ביום על החיסון היה 1048, לעומת ממוצע של 21 שיחות ביום על חיסונים בחודשים אפריל מאי 2013. מרבית המשתתפים בשיח היו אימהות. השיח המרכזי עסק בשאלה האם להתחסן )52% מהשיחות(, התייחסות למשרד הבריאות )17%( חיפוש מידע כללי )10%( ודיון בהתפשטות המגיפה )10%(. ניתוח הסיבות שהקהל מייחס לקיום מבצע ההתחסנות הדגים כי 33% האמינו שהחיסון נועד לצורך ההגנה עליהם ועל משפחתם, 7% שנועד להגן על אחרים, 26% סברו כי משרד הבריאות מקדם מבצע התחסנות על-מנת לחפות על כישלונו ו- 32% מסיבות אחרות. ניתוח הרגש בשיח בהקשר ליחס למשרד הבריאות מעלה כי 45% מהשיחות סווגו כיחס שלילי עד שלילי מאוד, 46% מהשיחות סווגו כמאוזנות )יחס ניטרלי או חיובי ושלילי במעורב( ורק 6% מהשיח סווג כיחס חיובי או חיובי ביותר. לסיכום: ניתוח שיח ברשת עשוי להוות שיטה להבנת עמדות הציבור בסוגיות ערכיות מורכבות, למיפוי התייחסות למדיניות ולזיהוי פערי ידע ובסיס התנגדויות. ניתוח המידע חשוב לצורך גיבוש מסרים תוך התגברות על כשלי הסברה, וניתוב המחליטים להדגשת מדיניות רצויה באופן מושכל. השיטה יכולה להיות יעילה גם מעבר לתחום הבריאות. 18

03011627 הערכת ביצועים כירורגיים בניתוח ספציפי באמצעות התפלגויות המקובלות במחקר מדעי ככלי הערכה שוטף 1,5,6 אורי גבאי, 1,2 חנוך קשתן, 3,4 יבגני ברקוב, 1,6 ירון ניב 1 המערך לניהול סיכונים, איכות ואקרדיטציה, המרכז הרפואי רבין, - 2 החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, - 3 המערך הכירורגי, המרכז הרפואי רבין, 4 החוג לכירורגיה, הפקולטה לרפואה ע ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, - 5 החוג לרפואה פנימית, הפקולטה לרפואה ע ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, - 6 המערך הגסטרואנטרולוגי, המרכז הרפואי רבין. הערכת ביצועים הנה מאבני היסוד בהבטחת איכות ברפואה בכלל וכירורגיה בפרט והיא גם נדרשת באקרדיטציה. תהליך המדידה וכל מדד שיבחר חייב להסתמך על כלים ואמות מידה המקובלים במחקר המדעי. בנוסף הדרישה היא כי כל מדד שהוא חייב לאפשר תחקור למנוע הטיות הנובעות מתמהיל חולים עתירי סיכון. שיטות: אנו מציעים מודל גרפי להצגת תוצאים בכירורגיה הכולל: הישרדות קצרת טווח )בה עיקר התמותה מיוחס להתערבות הכירורגית ולסיבוכיה הנלווים(, הישרדות ארוכת טווח )שהנה פחות ספציפית ישירות להתערבות הניתוחית אם כי יכולה להיות מושפעת ממנה מחד ולהעיד על שיקול לקוי בבחירת החולה(, פיזור מקרי התמותה בתוך האשפוז )היכולים לכוון אם כי לא להצביע חד ערכית על סיבת המוות(, הצגה גרפית של פיזור החולים ששוחררו על פי משך האשפוז )הנותן אינדיקציה לסיבוכים( וכן התפלגות מצטברת של החולים על פי משך הניתוח )לאור הקשר בין ארך הניתוח לסיבוכים(. אנו מציגים מדדים של ניתוח ספציפי )ללא חשיפה של סוג הניתוח( בתצוגה גרפית הכוללים עקומת ההישרדות קצרת טווח )כ- 99% הישרדות לאחר 30 יום(, ארוכת הטווח )כ- 89% הישרדות לאחר 4 שנים(, פיזור מקרי התמותה, התפלגות משך האשפוז )חציון 6 ימים( והתפלגות משך הניתוח )חציון 77 דקות(. מסקנות ודיון: להערכתנו המודל ישים ומאפשר התמודדות ראשונית עם מדידת ביצועים שוטפת מתוך הערכה כי תמהיל החולים לסוג ניתוח במחלקה מוגדרת הנו יחסית אחיד וקבוע ושינוי בתמהיל )כמו למשל הזדקנות של אוכלוסייה( הנו מודרג. יתר על כן בכל מקרה של ספק לגבי סיבות להשתנות ניתן יהיה לבצע תחקיר עומק. אנו חסרים עדיין פתרון להערכת התוצא הישיר של הניתוח לאורך זמן. 19

03051039 עלייה בתמותת מטופלים ומשך אשפוזים כתוצאה מהשהייה ממושכת במלרד: פני קריסת מערכת האשפוז בישראל - נתוני שנה אחת ממרכז שלישוני תקציר: בחורף, 2011 כתוצאה מתפוסת יתר קיצונית של מחלקות האשפוז במוסדנו, הוחלט על ידי הנהלת בית החולים על שימוש בכלי נוסף להקלת מצוקת האשפוז השהייה ממושכת של מטופלים במחלקה לרפואה דחופה. חשוב להדגיש כי אין מדובר ביחידת השהייה, בה שוהים ומטופלים חולים מסוגים מסוימים שנקבעו מראש, וקיימת תקינה מסודרת עבורה, אלא בצעד חירום אד הוק, עם הקצאת משאבים פנימית של המוסד. היחידה פעלה לאורך מרבית שנת 2011. ביצענו ניתוח רטרוספקטיבי של נתוני האשפוז ביחידה: במהלך שנת פעולתה של היחידה נרשמה עליה של קרוב ל- 15% בתמותת מטופלים שאושפזו דרך המחלקה לרפואה דחופה במחלקות הפנימיות בהשוואה לשנים לפניה ואחריה, ללא שינוי במאפיינים הדמוגרפיים של המטופלים. משך האשפוז של המטופלים שנפטרו היה ממושך יותר והם שהו באופן מובהק סטטיסטית יותר זמן במלרד ביחס למטופלים שלא נפטרו. כמות תלונות המטופלים על המלרד למחלקת תלונות הציבור של בית החולים עלתה פי 10 ביחס לשנים בהן לא פעלה. בסיומו של דבר היחידה נסגרה בשל סירובם של רופאי המלרד להמשיך לתפעל אותה, על אף שקיבלו על כך שכר נוסף. 20

01012241 נופל וקם - ניהול צמוד ושת פ צוותים בניתוחי שבר צוואר ירך מציל חיים ומשפר איכות דר מירה מרם, פרופ מאיר ניסקה, דר דורון נצר מרכז רפואי מאיר שבר במפרק הירך הוא אחת הפגיעות השכיחות ביותר בקרב אוכלוסיית הקשישים. שבר במפרק הירך הינו מצב המתרחש כתוצאה מנפילה או טראומה קלה עקב דלדול וחולשת העצם.מעל 6000 מקרים של שברים במפרק הירך מתרחשים מדי שנה בגיל המבוגר בישראל. מחקרים הראו שאחוז התמותה במהלך האשפוז של הלוקים בשבר צוואר ירך מוערך כ- 7%. בנוסף, נמצא חיובי קשר בין דחיית ביצוע הניתוח מסיבות לוגיסטיות לבין אחוזי התמותה: ניתוח תוך 48 שעות מוריד סיכון לתמותה ותחלואה. בשנת 2012 הוכנס מדד זה למדדי איכות של הכללית ובשנת 2013 הוא הפך גם למדד לאומי )משדר הבריאות(. במדידות המדד בשנת 2012 רק כ- 50% מהניתוחים בוצעו תוך 48 שעות מטרה: שיפור איכות הטיפול והבניית תהליכי עבודה לקיצור זמני המתנה לביצוע ניתוחי תיקון שבר צוואר הירך עד ל- 48 שעות מהגעתם למלר ד ובכך לשפר איכות החיים ולהקטין תחלואה ותמותה הקשורים לשבר צוואר הירך, בקרב מטופלים מעל גיל 65. תהליך עבודה: ביצוע מיפוי הנתונים ואיתור מוקדי הכשל השכיחים, כולל תהליכים אדמיניסטרטיביים וקליניים פעילות לעליית מודעות הצוות לחשיבות הנושא: רופאים אורטופדים,מרדימים צוות הסיעוד, צוותי חדר ניתוח, יועצי המחלקה האורטופדית קרדיולוג,ריאות וכד. פיתוח והפצת דו ח יומי להנהלה רפואית והנהלת המחלקה המציין את הסטאטוס הממתינים לניתוח מרגע קבלתם למלר ד )משך זמן מקבלה ועד לניתוח בזמן אמת(. הגדרת תהליכי עבודה להתמודדות עם מוקדי כשל. לדוגמא, הכנסת יועצת פנימאית מומחית למחלקה אורטופדית המטייבת את מוכנותם לניתוח במועד, קיצור משכי המתנה לבדיקות טרום ניתוח כגון: אקו לב, CT פרקי ירך. היערכות והוספת חדרי ניתוח וצוותים לביצוע ניתוחים בשעות אחרי צהריים מעורבות רוקחת קלינית באיזון תרופתי בקרב מטופלים העוברים ניתוח שבר צוואר הירך לטיוב הטיפול התרופתי ומניעת סיבות לנפילות חוזרות התהליך הוחל במאיר במאי 2012. עד לתחילת התהליך רק 50.5% מהמטופלים עברו את הניתוח תוך 48 שעות מקבלתם. עד לסוף 2012 נצפתה עליה באחוז המנותחים תוך 48 שעות מרגע הגעתם עד ל- 93.3% מהמטופלים ומתחילת 2013 100% מהמטופלים הללו עוברים את הניתוח תוך 48 שעות מהגעתם לבית החולים. כלל ניהול הטיפול במקרים אילו טוייב תוך התייחסות למוכנותם לניתוח ולמניעת נפילות נוספות לאחר שחרורם. סיכום: התהליך המתואר מוכיח, כי ניהול צמוד של מדד איכות נבחר בהתאם לאסטרטגיה ארגונית, בשיתוף פעולה עם כלל הצוותים המטפלים הרלוונטיים מקדם את איכות הטיפול הרפואי ומסייע בשמירה על איכות החיים, ומניעת סיבוכים בקרב אוכלוסיית מטופלים. 21

01082892 נפילות - האם ניתן למנוע? תוכנית התערבות למניעת נפילות ומעקב אחרי נפילות כמדד איכות מחלקתי בין השנים 2011-2013 במחלקה הקרדיולוגית בפוריה נועה כספי אבישר,RN, MPH דינה גרנות RN, MA בית החולים על שם ברוך פדה פוריה הרציונל לתוכנית ההתערבות היה תחושה של מספר גבוה של אירועי נפילה- שהתרחשו במחלקה בשנת 2011 37 במספר. במחשבה שניתן להתערב ולצמצם את מספר הנפילות נבנתה תוכנית התערבות על סמך נתונים שנאספו בשנת 2011 ובהתאם לצרכים שזוהו. תוכנית ההתערבות שלנו כללה את המרכיבים הבאים: 1. הוכנס אומדן סיכון לנפילות- סולם מורס על פי נוהל בית החולים 2. הצוות הודרך לאתר גורמי סיכון לנפילות 3. הצוות הונחה להדריך את המטופלים בסיכון לפעמון ולהיעזר בצוות בירידה מהמיטה 4. הוכנס בן משפחה )לא בשעות הביקור( למטופלים אחרי פרוצדורות. 5. ניתן אישור לבן משפחה לשהות ליד המטופל למטופלים בסיכון במשמרת לילה. 6. הסרת מכשולים בכל סיבוב של הצוות בחדרים ממצאי המעקב היו שתוכנית ההתערבות העלתה את מודעות הצוות לזיהוי מסוכנות לנפילה, צמצמה את מספר הנפילות באופן כללי וצמצמה את מספר הנפילות לאחר התערבות ובמשמרת לילה. מספר הנפילות המוחלט לשנה ירד מ- )2011( 37 ל- )2013(. 15 מספר נפילות לאחר התערבות ירד מ- 15 נפילות בשנת 2011 ל- 4 נפילות בשנת 2013. מספר הנפילות במשמרת לילה ירד מ- 16 נפילות ב- 2012 ל- 4 נפילות ב- 2013 לאחר שהתרנו הישארות בן משפחה למטופלים בסיכון במשמרת זו. בנוסף עלה שיעור הדיווחים של הצוות על אי הענות מטופלים להנחיות הצוות. התייחסות לנושא זה בדיווחים עלתה מ- 22% ל- 40%. בשנים הבאות נכניס מדד נוסף של BMI לנתוני האיסוף לבדוק את הקשר בין נפילות ולמשקל החולה )עודף או תת משקל(. אנו סבורים שתוכנית התערבות למניעת נפילות היא הכרחית. מצאנו שנוכחות בן משפחה ליד מטופל בסיכון היא משמעותית במניעת נפילות. בכל שנה היו בין 1-3 נפילות שגרמו נזק משמעותי למטופל בתחום זה לא נצפתה ירידה משמעותית. מניעת הסיכון לנפילות כרוכה בחינוך הצוות והאוכלוסייה. בנוסף ההתייחסות למטופל בסיכון היא שילוב של הקפדה על נהלים תוך שמירה על גמישות. 22

23 01082319 שימוש ברשימות תיוג כחלק ממרכיבי האשכול למניעת זיהומים בצנתר מרכזי לטווח קצר הגב מלי עובד, הגב ליהי דור תוכניתנית מחשוב, ד ר פנינה ציובוטרו צנתרים מרכזיים לטווח קצר משמשים ברפואה יותר ויותר. הכנסת צנתר מרכזי מסכנת את המטופל בסיבוכים זיהומיים ואחרים. המרכז לבקרת מחלות בארה ב )CDC( ומשרד הבריאות פרסמו הנחיות למניעת סיבוכים זיהומיים מצנתר מרכזי לטווח קצר בשנת 2011. אשכול )bundle( ההנחיות כולל- מיומנות וידע נדרש של הצוות המחדיר, הימנעות מהכנסה באתר הפמורלי, שימוש בתכשיר מתאים לחיטוי, חובת מילוי רשימת תיוג list( )check בעת החדרת הצנתר המרכזי ודיווח על שיעור מילוי רשימות התיוג למשה ב ועוד. המידע המופיע ברשימות התיוג מהווה כלי בלמידת תהליכי העבודה ובהתאם בנית התערבות לשיפורם. מטרות המחקר: להעריך את שיעור ההיענות למילוי רשימות התיוג בעת הכנסת צנתר ורידי מרכזי במרכז הרפואי ולהגביר ההיענות למילוי רשימות התיוג במבוגרים. שימוש ברשימת התיוג ככלי להטמעת מרכיבי האשכול להפחתת שיעור זיהומים בצנתרים מרכזיים לטווח קצר. להעריך את שיעור ההחדרה באתר הפמורלי ולהפחית את שיעור ההחדרה באתר זה. שיטות: תחילה התקיימו הדרכות צוותים והנחייתם למילוי רשימות תיוג בעת החדרת צנתר מרכזי לטווח קצר )לא כולל חדרי ניתוח ומכון אנגיוגרפיה(. בוצעה הערכת שיעור החדרת צנתרים מרכזיים לטווח קצר במרכז הרפואי ע פ רשימות התיוג ומהגיליון הרפואי הממוחשב. המידע התקבל מ דוח דינמי שהופק ע י יחידת המחשוב של המרכז הרפואי. בוצע פילוח ע פ מחלקות ואתרי החדרת הצנתר כולל האתר הפמורלי. לצורך הערכת שיעור מילוי רשימות התיוג בוצעה השוואה בין מס רשימות התיוג שהתקבלו מכלל המחלקות )מונה( והשוואה למס המטופלים שלגביהם התקבל מידע מהגיליון הרפואי הממוחשב על נוכחות צנתר מרכזי )מכנה(. בנית התערבות להגברת ההיענות למילוי רשימות תיוג וצמצום החדרה באתר הפמורלי. התוכנית כללה: דיווח הממצאים להנהלה רפואית וסיעודית של כל מחלקה דיווח להנהלה רפואית וסיעודית של המרכז הרפואי הדרכת צוותים במסגרת ישיבות צוות והדרכה פרטנית הכנסת טופס רשימת התיוג אל הערכה היעודית להכנסת צנתר בנית טופס מעקב יעודי לניטור מחלקתי של מטופלים עם צנתר מרכזי מספר הצנתרים המרכזיים לטווח קצר שהוחדרו בשנת 2013 הינו 692. נמצא כי שיעור ההיענות למילוי רשימות תיוג, הינו )323/692( 46.6% מהחדרות הצנתר המרכזי. ההיענות למילוי רשימות התיוג נעה בין 0% ל- 100% ביחידות השונות. שיעור ביצוע ההיגדים השונים של מרכיבי האשכול נע בין 83% ל- 100% )באותן רשימות שמולאו(. שיעור החדרת צנתר מרכזי לאתר פמורלי היה )170/692(. 24.5% הסבר רפואי לבחירת האתר הפמורלי לצורך החדרה ניתן ב- 5% מהמקרים בהם מולאה רשימת תיוג. בשנת 2014 )עד אפריל( הוחדרו 258 צנתרים מרכזיים לטווח קצר. מתוכם ב- 31% הוחדר הצנתר לאתר הפמורלי. חלה עליה משמעותית בהיענות דיווח למילוי רשימות תיוג במחלקות השונות עם ממוצע של )198/258(. 77% שיעור ביצוע ההיגדים השונים של מרכיבי האשכול, נע בין 89% ל- 100%. חלה עליה משמעותית בשיעור דיווח הסיבות הרפואיות להחדרה באתר הפמורלי מ- 5% ל- 58%. שיקול רפואי מוצדק להחדרה באתר הפמורלי נמצא ב- 82% של ההחדרות לאתר הפמורלי. מסקנות: אומדן מילוי רשימות תיוג בהכנסת צנתר מרכזי הובילה להערכה של היקף השימוש בצנתר מרכזי במרכז הרפואי. מידת ההיענות למילוי רשימות התיוג כפי שדורש משה ב עלתה מ- 46.6% בשנת 2013 ל- 77% ב 2014 ינואר-אפריל. שיעור ביצוע ההיגדים השונים של מרכיבי האשכול הינו גבוה. לא חלה ירידה בשיעור החדרה לאתר הפמורלי אך ברב המקרים היה שיקול רפואי בעטיו בוצעה החדרה לאתר זה כמו כן חלה עליה בשיעור ההיענות למילוי סיבת ההחדרה לאתר זה.

מושב א 4 מנהיגות לאיכות 24

01082060 הטמעת רפואה מבוססת-ראיות )EBM( בקרב רופאים ואחיות: האם מינוי נאמן EBM והכשרתו משפרים את ההתנהגות הקלינית של רופאים ואחיות? פרופ ענת דרך-זהבי, 1 ד ר דורון נצר, 2 פרופ דיוויד רועה, 3 ד ר אפרת שדמי, 1 2 יערה זיסמן-אילני, 3 ד ר יעקב דרייהר - 1 החוג לסיעוד, אוניברסיטת חיפה; - 2 שירותי בריאות כללית; - 3 החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה מטרה: על מנת לקדם את איכות הטיפול, יש להטמיע שגרת טיפול המבוססת על ראיות מחקריות.)EBM( התערבויות קודמות להטמעת EBM במחלקות רפואיות לא צלחו, היות ולא התחשבו בסביבת העבודה, המונעת לעיתים משיקולי יעילות, משאבים מוגבלים, תרבות ארגונית אינדיבידואליסטית, והיעדר תמיכה מספקת מההנהלה ומעמיתים. מטרות העבודה היו להעריך את רמת הידע סביב,EBM העמדות כלפי EBM וההתנהגות הקלינית של רופאים ואחיות, ולבחון האם התערבות מינוי נאמני EBM והשתתפותם בסדנה משפרת את הידע, העמדות וההתנהגות הקלינית הנוגעת ל- EBM, והאם אקלים המחלקה )פרקטיקות למידה, בטיחות פסיכולוגית ועבודת צוות( משפיע על הקשר שבין השתתפות בסדנה והתוצאים. שיטה: מחקר אורך התערבותי עם הקצאה אקראית לקבוצת המחקר )48.2%,210=N( וביקורת )51.8%,226=N(. כל הנתונים נאספו לפני ההתערבות )סדנא לנאמני EBM בת 16 שעות בנושא )EBM ו- 4 חודשים אחריה. טרם ההתערבות, מרבית המשתתפים היו בעלי עמדות חיוביות יחסית כלפי,EBM אך רמת הידע והתנהגותם הקלינית הנוגעת ל- EBM היו נמוכים. השתתפות הנאמנים בסדנא לא שיפרה את רמת הידע, העמדות או ההתנהגות הקלינית רופאים/ות במחלקות בהם אקלים הלמידה היה גבוה והשתתפו בסדנת,EBM דיווחו על שימוש רב יותר בפרקטיקות EBM ועל עמדות חיוביות יותר כלפי,EBM בהשוואה לעמיתיהם ממחלקות המאופיינות באקלים למידה נמוך. רופאים/ות ואחים/ות מקבוצת הניסוי ממחלקות המאופיינות באקלים בטחון פסיכולוגי גבוה דיווחו על ידע גבוה יותר בנושאי EBM לאחר ההתערבות בהשוואה לעמיתיהם ממחלקות המאופיינות באקלים בטחון פסיכולוגי נמוך. אחים/ות בקבוצת הניסוי במחלקות המאופיינות בעבודת צוות גבוהה, העידו על שימוש רב יותר במאגרי המידע לאחר ההתערבות, בהשוואה לאחים/ות שעובדים במחלקות המאופיינות בעבודת צוות נמוכה. מסקנות: יישום EBM אינו יכול להיסמך אך ורק על שיחזור מדויק של ראיות ממחקרים עדכניים ואיכותיים, אלא דורש למידה מתמשכת והבנייה תמידית של הפרקטיקות מבוססת הראיות בהקשר הספציפי של המחלקה והמטופל. על מנת לקדם פרקטיקה מבוססת ראיות, יש לנקוט באסטרטגיות המשלבות מינוי נאמן, סדנאות ידע ושיפור האקלים המחלקתי לכיוון של למידה ובטחון פסיכולוגי. 25

השפעותיה של תנומה מתוכננת במשמרת הלילה על מדדי בריאות ותפקוד אחיות 03081116 אנשי סיעוד עובדים סביב השעון כדי לספק טיפול 24 שעות ביממה. עבודה במשמרות כרוכה בשיבושים במחזור שינה ערות ובקושי להשלים שעות שינה במהלך היום, ולכך השלכות משמעותיות על הבטיחות והתפקוד. תנומה מתוכננת נמצאה כאסטרטגיה יעילה להפחתת ישנוניות ושיפור התפקוד אצל העוסקים בתחומי התעופה )לדוגמה - טייסים( והתחבורה והן בקרב אנשי סיעוד במשמרות של 12 שעות ויותר. מטרת המחקר: לבדוק את השפעתה של תנומה מתוכננת, בהיקף של 30 דקות בשעה 4:00 לפנות בוקר במשמרת הלילה, על רמת הישנוניות, המרץ והתפקוד הקוגניטיבי של אחים ואחיות העובדים במשמרות מתחלפות של 8 שעות. שיטה: מחקר פרוספקטיבי השוואתי תוך נבדקי. 30 משתתפים נבדקו במהלך שני לילות עם תנומה ושני לילות ללא תנומה מספטמבר 2011 עד מרץ 2012. נמצאו הבדלים מובהקים ברמות הישנוניות בין לילות עם תנומה לבין לילות נטולי תנומה בשעות,9.92=(1,104)F 05:00 F(1,101)= ( 05:00, וברמות המרץ בשעות: )07:00F(1,98)=32.82), ו- p<0.001 )p=0.002), 06:00 F(1,101)=16.56, p<0.001 0.002=p,9.87( ו- 07:00 )0.001>p,31.19=(1,105)F(. כמו כן נמצאו הבדלים כמעט מובהקים לטובת לילות עם תנומה בביצועים קוגניטיביים לפי מבחן החלפת מספר-סמל DSST( )digit symbol substitution task - )במספר תשובות נכונות )0.077=p,3.24=(1,96)F(, בהספק )0.074=p,3.26=(1,96)F(, ובדיוק,)p=0.061,F(1,56)=3.59( והבדל מובהק לטובת לילות עם תנומה במספר טעויות השמטה )0.04=p,4.29=(1,58)F( לפי מבחן LCT(.)letter cancellation task - בנוסף נמצאו הבדלים לטובת לילות עם תנומה בהערכת העברת המשמרת בכתב )0.004=p(. מסקנות: תנומה מתוכננת הינה דרך זולה ופשוטה לשיפור הבטיחות והבריאות התעסוקתית של הצוות הסיעודי ולשיפור בטיחות ואיכות הטיפול בחולים. 26

תשישות חמלה בקרב רופאים ואחיות באונקולוגיה אולגה לאוננקו MA, 2,1,RN, מרינה לאוננקו, 3 MA,RN, אילנה קדמון RN, PhD 2-1 מרכז רפואי תל אביב, סוראסקי, איכילוב - 2 בית הספר לסיעוד ע ש הנריאטה סולד של הדסה והאוניברסיטה העברית - 3 מרכז רפואי מאיר 01082058 רקע ורציונאל: הצוותים המטפלים במערכת הבריאות עובדים בתנאי עומס פיזי ונפשי שגורמים לדחק ושחיקה. בנוסף, כתוצאה מחשיפה לאירועים טראומטיים שעוברים מטופלים, הצוות עלול לפתח תשישות חמלה CF(.)Compassion Fatigue - תופעה זו שכיחה ועלולה להתפתח אצל רוב אנשי הצוות במהלך החיים המקצועיים. ל- CF מגוון רחב של ביטויים פיזיים, נפשיים ורוחניים: אדישות, פגיעה ביכולת לתקשר ולהביע אמפטיה ואף PTSD של המטפל. ל- CF חשופים מטפלים ממקצועיות בריאות שונים העובדים בתחומים רבים. עם זאת, הספרות מצביעה כי צוות הסיעוד העובד בתחום אונקולוגיה נפגע מתופעה זו יותר, מאשר שאר המטפלים. בארץ תופעת תשישות חמלה טרם נחקרה דיה. כמו כן, נראה כי צוותים מטפלים ומנהליהם אינם מודעים לסכנות הטמונות בתופעה זו ולכן אינם פועלים למניעתה. מטרה: לבדוק ולהשוות את רמת ה- CF בקרב אחיות ורופאים העובדים בבתי חולים כלליים ומטפלים בחולים אונקולוגיים. שיטות: מדגם המחקר כולל כ- 100 רופאים ואחיות העובדים במחלקות אונקולוגיות בשני בתי חולים כלליים. לאיסוף המידע שימש שאלון לדיווח עצמי שפותח לצרכי המחקר, כאשר אחד הפרקים בשאלון זה הינו שאלון מתוקף המבחין בין תשישות חמלה ושחיקה שפותח על ידי.Stamm 2006 Professional Quality of Life Questionnaire III רמת CF הממוצעת בקרב הנשאלים נמצאה בחלק העליון של הטווח ה- CF הממוצע המתואר בספרות. נמצא, כי רמת השחיקה של הרופאים שהשתתפו במחקר גבוהה יותר מאשר רמת השחיקה בקרב אחיות )23.6 05. >p.)vs,20.9 עם זאת, רמת תשישות החמלה בקרב אחיות שהשתתפו במחקר גבוהה יותר מאשר בקרב רופאים )21.4 05. >p.)vs,17.1 בנוסף, נמצא כי הרופאים שהשתתפו במחקר משתמשים בדרכים המומלצות בספרות למניעת תופעת CF יותר, מאשר האחיות.05( p<.)f=2.12, דיון, מסקנות והמלצות: תופעת CF עלולה לפגוע בתפקוד מקצועי וברווחה נפשית של אנשי המקצועות המטפלים. נראה, כי קיים צורך בהמשך מחקר התופעה בקרב צוותים מטפלים בארץ. הספרות ממליצה על דרכי התמודדות עם CF של צוותים. הרחבת הידע בנושא ופעילות המכוונת לצמצום CF בקרב הצוותים המטפלים עשויים מחד להוביל לשיפור איכות ובטיחות הטיפול במטופלים, ומאידך לשמר את הצוות המטפל ולהעלות את רמת רווחתו. 27

010114226 מאגר מידע מחלקתי המסונף למאגר המידע של החברה האמריקאית לניתוחי לב-חזה: אמצעי חיוני להבטחת שקיפות ובקרת איכות פרופ. עוז מ. שפירא, דר. עמית קורח, דר. אלי לוי, דר. אהוד רודיס, פרופ. אמיר אלעמי, דר. אלדד ארז, דר. אורי ולד, דר. מוראר איימן, גב. לאה בכר ודר. עוזי יזהר המחלקה לניתוחי לב-חזה, בית החולים הדסה, עין כרם,ירושלים מאגר מידע מחלקתי אליו מוכנסים באורח פרוספקטיבי ולאורך זמן נתונים על חולים העוברים ניתוחים הינו כלי המאפשר בחינה ביקורתית של איכות הטיפול במנותחים. לרוב, נפח המקרים המתבצע במחלקה בודדת הוא קטן ואינו מאפשר ניתוח סטטיסטי אמין של תוצאות הטיפול והשוואה לסטנדרטים בין-לאומיים מקובלים כקנה מידה. החל מ - 2012 איגוד מנתחי הלב-חזה האמריקאי Surgeons( )The American Society of Thoracic מאפשר הצטרפות של מחלקות לניתוחי לב-חזה מחוץ לארה ב למאגר המידע הלאומי. המחלקה לניתוחי לב-חזה בהדסה היתה מהראשונות שהצטרפו למאגר זה. שיטות: המידע על כל הניתוחים המתבצעים במחלקה לניתוחי לב-חזה בהדסה מוכנס באורח פרוספקטיבי למאגר מידע מחלקתי על ידי צוות ייעודי, תוך שימוש בשרת ותכנה נפרדים. מאגר המידע כולל ניתוחי לב במבוגרים, ניתוחי לב בילדים וניתוחי חזה. האיסוף מבוסס על הגדרות מדוייקות של האיגוד האמריקאי. המידע הנאסף על כל מנותח כולל נתונים דמוגרפים, גורמי סיכון, פרטי הניתוח והתוצאות הקליניות. המידע מוגש לעיבוד במרכז איסוף הנתונים בארה ב אשר מייצר דו חות תקופתיים המפרטים את נפח הפעילות, אפיון החולים והתוצאות באופן מוחלט, בהשוואה לבתי חולים דומים בארה ב וכלל המרכזים המשתתפים. באמצעות אלגוריתם המבוסס על ניתוח רב-משתני של מספר עצום של ניתוחים הקיים במאגר האמריקאי, חושב הצפי לתמותה ותחלואה לאחר הניתוחים השכיחים במחלקנו כגון ניתוחי מעקפים ומסתמים. היחס בין שיעורי הסיבוכים שקרו בפועל לבין הצפי מאפשר התאמת התוצאות לפרופיל הסיכון של המנותחים ומורכבות הניתוחים ratio(.)observed versus expected O/E היחס הרצוי קטן או שווה ל 1. מינואר 2008 עד דצמבר 2013 הוכנסו נתונים על 2945 מקרים )לב מבוגרים 1618, לב ילדים 693, חזה - 734(. שיעור התמותה המחלקתי הכולל היה 2.9% )לב מבוגרים 3.4%, לב ילדים 3.9% וחזה 0.7%(. שעורי התמותה בניתוחי מעקפים )687=n(: היה 2.0% )צפי,)O\E=0.8 2.6%, החלפת המסתם האאורטלי±מעקפים: (260=n) 2.3% )צפי )O\E=0.7 3.1%, והחלפת או תיקון המסתם המיטרלי±מעקפים : 5.0% (190=n) )צפי:.)O\E=0.9 5.8% שעורי הסיבוכים העיקריים לאחר ניתוחי לב במבוגרים, הכוללים ניתוח חוזר בשל דמם, הנשמה ממושכת, אירוע מוחי, וזיהום בחתך הניתוחי, היו נמוכים יותר או זהים לחזוי )1 < ratio.)o\e מסקנות: מאגר מידע מחלקתי המשויך למאגר בינלאומי גדול ומוכר הינו כלי ראשון במעלה המאפשר שקיפות, בקרת איכות, מחקר קליני והערכת עלות-תועלת. הטמעת כלי זה בכל מחלקות המבצעות ניתוחי לב וחזה בארץ והקמת מסד נתונים ארצי הינו לא רק צעד מתבקש מבחינה אתית, אלא אמצעי חשוב לשיפור איכות הטיפול וניצול נכון יותר של תקציב הבריאות ברמה הלאומית. 28

01021461 דבקות לטיפול בסוכרת - ניהול המעקב בצוות הרב מקצועי רוחמה כהן,R.N, M.P.A ד ר יואב יחזקאלי, M.D, M.H.A ענת רותם, R.N, M.H.A ד ר הילי גלעדי,M.D צביה קסל,M.P.H אסנת קרני,M.S.W חלי שניר,M.A שירה אוסטרובסקי,,R.N, M.P.H.A מאוחדת מחוז דרום. רקע ומטרות: מחלת הסוכרת מסוג 2 נפוצה ביותר ונמצאת בעליה מתמדת ושיעור הימצאותה בקרב אוכלוסיית ישראל הבוגרת הינו 8%-7%. סיבוכי המחלה מהווים נטל תחלואה משמעותי על מערכת הבריאות בארץ. התמותה כתוצאה מהמחלה וסיבוכיה נמצאת במקום השלישי בשכיחותו בישראל. למרות יעילות הטיפולים הקיימים, קיים שיעור גבוה של חוסר דבקות בטיפול. על פי הספרות המקצועית עד 50% מאוכלוסיית חולי הסוכרת אינם מקפידים על הוראות הצוות המטפל ואינם נוטלים את הטיפול המומלץ באופן מסודר. במאוחדת מחוז דרום מאותרים 11,000 חולי סוכרת. מתוכם, 8% עם המוגלובין מסוכרר מעל 9% )נכון למאי (, 2014 ממצא זה מחייב התערבות ממוקדת לשיפור הדבקות בטיפול. וועדת סוכרת מחוזית המורכבת מצוות רב מקצועי, שמה לה למטרה להתוות עקרונות ולהטמיע הנחיות לניהול המעקב במצבי חוסר דבקות. בשנים 2011-2012 התקיים פיילוט ביישום ההנחיות ובשנת 2013 הפעילות הורחבה, נעשה עיבוד שיטתי של הנתונים ובהתאם יוסקו מסקנות. שיטה: כתיבת הנחיות לצוות הרב מקצועי, ההנחיות מתייחסות לניהול המעקב בחולי סוכרת שאינם מתמידים בטיפול המומלץ. ההנחיות כוללות בין היתר : הפניית המטופל לגורם מטפל פסיכוסוציאלי, קבוצת תמיכה, מעורבות תחום בטיחות המטופל, הגדרת לו ז למעקב ותיעוד כל שלבי ההתערבות לרבות דיווח לממונים. שילחת מכתבים אישיים למטופלים שאותרו, תוך מיקוד צומת הלב ברצף הטיפול בהם. כל המידע נאסף במרפאות ראשוניות ובמכוני סוכרת בצורה המאפשרת רצף טיפולי ע י צוות רב מקצועי. ביצוע בקרה ייעודית לתחום ע י נציגי וועדת סוכרת מחוזית. ממצאים עיקריים: נצפה יישום ההנחיות בקרב הצוות הרב מקצועי. נמצא שיפור מתמיד ומשמעותי בהיקף החולים המאוזנים במחוז דרום. המוגלובין מסוכרר מעל 9%, בשנת 9.7%, 2012 לעומת 7.5% בשנת 2013. נמצאה עליה משמעותית בדיווחים על חוסר דבקות בטיפול בסוכרת, מוועדת סוכרת מחוזית למחלקת בטיחות הטיפול. בשנת -2010 הועברו דיווחים בודדים בלבד )5(, בשנת 2011 עליה של פי 5 בדיווחים )28( ובשנים -2012 2013 עליה של עד פי 2. ( בהתאמה 40( 50, מסקנות והמלצות למקבלי החלטות: הנחיות אלו מהוות כלי יעיל ביותר לשיפור דבקות בטיפול ושיפור במדדי איזון הסוכרת. מומלץ לשפר את התיעוד בחוסר דבקות כאירוע חריג לממונים ולמחלקת בטיחות הטיפול. מומלץ להרחיב יישום הנחיות אלו הן במסגרת מאוחדת והן במסגרת ארגוני בריאות נוספים. 29

11 צעדים להצלחה מתכון להובלת שינוי בבתי חולים 01021427 בעידן שבו הטכנולוגיה משתלטת על חיינו, ניתן לחשוב שהטכנולוגיה תפתור גם את בעיות מערכת הבריאות. זה נכון, אך מוגבל, ומחייב שינוי בדפוסי החשיבה. ב 2011 החלה שותפות מיוחדת בין מערכת הבריאות וחברת אינטל. באחד מבתי החולים הגדולים בארץ הראנו שאלמנטים מתרבות המצוינות של אינטל בשילוב עם המצוינות הקלינית של בית החולים הוא מתכון להצלחה. הפרויקט התרחב לשני בתי חולים נוספים והניב תוצאות מרשימות עם שיפורים בין -8% 80% באיכות הטיפול וזרימת מטופלים. שלוש מנהלות מאינטל עובדות במשרה מלאה* עם הצוותים בבתי החולים ויחד מובילים שינוי ביותר מ- 35 אזורי מיקוד. הרציונל: למידה מתוך הדומה בשני העולמות. מתוך ההקבלה יושמו שיטות עבודה ומערכות חדשות שהובילו לשינוי. שיטות: נוצרו שני מודלים למצוינות: VOICE מודל הפעולה. PROPEL מודל לשינוי מסגרות חשיבה VOICE - VISION כוכב צפון שכולם מאמינים בו, ומתחברים אליו רגשית. החזון עוזר לצוותים לזכור את ה למה בשלבי ההתנגדות לשינוי. OBSERVATIONS למידת כלים, שפה ותרבות, ביצוע תצפיות בסביבת העבודה ע י הצוות. מהתצפיות יוצרים מפות תהליך ותוכניות פעולה. IMPLEMENT יישום תכניות הפעולה, הסכמה על האיך, ניהול בעלי העניין, ממשקים ותקשורת עם מי שהשינוי נוגע בו. CHECK נקודת עצירה ובחינה. בדיקת בריאות התהליך והצוות. EXPAND הרחבת העשייה לנושאים חדשים PROPEL Possibility Thinking חשיבה מאפשרת. חושבים איך כן ולא איך לא - Results מיקוד בתוצאות ולא בתירוצים - Responsibility 100% One אחריות על התוצאות ועל הדיאלוג שמייצר אותן. - Perception is Projection מחשבות מייצרות מציאות. תאמין בעצמך ובצוות שלך, כדי שהשינוי יהיה אפשרי - Empower Your Circle בהובלת שינוי. טבעי לדבר על מה שאחרים צריכים לעשות. תתמקד במעגל השליטה שלך. - Learning Organization ארגון לומד, גישה של שיפור מתמיד תוצאות לדוגמא )מתוך עשרות שינויים ושיפורים(: ירידה של יממה במשך האשפוז )LOS( במחלקה פנימית 80% שיפור בבדיקות סיטי ואולטרסאונד מהזמנה עד לתוצאות מפוענחות שיפור של 62% בזמן עד לקבלה הרפואית. 53% שיפור CT Door to למטופלים עם חשד לשבץ מוחי, ועמידה ב 21 דק 30% ירידה בזיהומים בצנתר מרכזי ב- 11 יחידות טיפול נמרץ סיכום: שיתוף הפעולה עם אינטל מלמד, שאיכות ומצוינות יכולות להפוך לדרך חיים במערכת הבריאות כמו גם בתעשייה. המצוינות מתחילה בשינוי חשיבתי לא ניתן לפתור בעיה באמצעות צורת החשיבה שמלכתחילה יצרה אותן א.איינשטיין *פרויקט התנדבות כחלק מהאחראיות התאגידית של אינטל 30

מושב א 5 תהליכי איכות 31

03012198 תהליך פיתוח ועדכון מדדים ברמה הלאומית: אמון הדדי ומטרות משותפות איזון גליקמי כדוגמא 1 דינה יפה, 1 אריה בן-יהודה, 1,2 אורלי מנור בשם התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת המשפחה בישראל - 1 האוניברסיטה העברית והדסה, - 2 מרכז רפואי הדסה פיתוח מדדים הוא שלב חיוני בהערכת איכות. במערכת הבריאות בקהילה, יישום מדדים חדשים או עדכון מדדים קיימים כרוך בהשקעת מאמצים ניכרים ברמת קופות החולים בשדרוג מערכות המחשוב, ביצירת כלי הדרכה הולמים ובהטמעת המדדים החדשים בקרב הצוותים הרפואיים והניהוליים. מטרה: להדגים את התהליך והאתגרים הכרוכים בפיתוח ותחזוקה של מערכת מדדי איכות תוך שימוש בדוגמא של איזון גליקמי בחולי סוכרת. שיטות: מידע נאסף מהתכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה )תמ ל( עבור השנים 2002-2013. שלבים בעדכון המדד ובמדידה נבחנו במסגרת המדד לאיזון הגליקמי. המסגרת כחלק מעבודת התמ ל נערך תהליך שוטף של בחינת אוסף המדדים בתוכנית וזיהוי מדדים הדורשים עדכון. השלב הראשון בעדכון המדדים כולל הערכה של התאמת המדד לאוכלוסייה, בחינת השינויים בראיות הרפואיות והערכת רמת הביצוע של המדד ברמה הלאומית והבינלאומית. בשלב הבא, בעלי העניין רופאי הקהילה, צוותי קופות החולים והנהלותיהם וארגונים מקצועיים נקראים להגדיר את הנושאים החשובים, לפתח אסטרטגיות ולזהות את התשתיות הנחוצות. נקבעים יעדים לטווח הקצר )שיפור במדד( והארוך )הערכת תוצאים(. התהליך - בשנים 2006-2009 לא נצפה שיפור במדד האיכות של איזון גליקמי בקרב חולי סוכרת, המוגדר עפ י המוגלובין < 7%.A1c בנוסף, בהשוואה למדינות מפותחות אחרות שיעורי האיזון היו בטווח סביר )48%(, אך עם מקום לשיפור. להערכת הבעיה וניתוח הסיבות להיווצרותה נערך ב- 2011, כחלק מיום עיון בנושא איכות הבריאות בקהילה, דיון בנושא איזון גליקמי במסגרת פנל שכלל נציגים של כל קופות החולים, המועצה הלאומית לסוכרת והתמ ל. יום העיון, שיצר מסגרת הולמת להעלאת השגות לגבי הצבת יעד איזון אחיד לכלל אוכלוסיית החולים, הביא להבנה עמוקה יותר של הסוגיות והציף את החששות בהקשר ליישום המדד באוכלוסיות בסיכון. השינוי - נערך עדכון דו-שלבי במדד האיזון הגליקמי, בשלב ראשון )2012( רובדה אוכלוסיית המדד לפי גיל, כאשר לחולים בגיל +75 הוצב יעד איזון קפדני פחות )>8%(. בשלב השני )2013(, בעקבות יצירת תשתית מידע אחידה בכל הקופות, נערך ריבוד נוסף לפי משך המחלה והוצב יעד קפדני פחות )> 8%( לסובלים ממחלה ממושכת )+10 שנים(. לאחר יישום שני השלבים עמד השיעור המאוזנים על 63%. מסקנות: יום העיון והדיונים שנוצרו בעקבותיו הביאו להערכה מדויקת יותר ותואמת קווים מנחים של האיזון הגליקמי, בנוסף ייצרו הבנה משותפת של המטרות והאתגרים הכרוכים בהגדרת מדדים הולמים לאיזון סוכרת, בהצבת יעדים לטווח הקצר והארוך ותרמו להגברת האמון בין השחקנים השונים. 32

01012151 הערכת מדדי איכות באמצעות רשומה רפואית ממוחשבת התקדמות ממדידה לשיפור איכות 3 ד ר שלומי קודש, 1,4 איילה מרדכי, 1 חן מולד, 2 יעל רגב, 2 פרופ שלמה וינקר - 1 אגף רפואה, חטיבת בתי החולים, - 2 אגף המחשוב, - 3 משרד הרופא הראשי, - 4 המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה שירותי בריאות כללית מדידת איכות רפואית מחייבת איסוף נתונים מתוך הרשומות הרפואיות וממערכות נוספות. כחלק מהטמעת התיק הרפואי הממוחשב בבתי החולים נדרשים תכנון והטמעה של מדידת האיכות. התיק הרפואי הממוחשב מאפשר הפקת נתונים לחישוב שיעורי הביצוע, אך הפוטנציאל לשיפור איכות הטיפול טמון ביכולת להפעיל שינוי בתהליכי העבודה ופיתוח מערכות תומכות החלטה באמצעות התיק הממוחשב. בעבודה זו אנו מתארים את השפעת מדדי האיכות הלאומיים על אפיון והטמעת התיק הרפואי הממוחשב בבתי החולים בכללית, ובהמשך על ביצועי בתי החולים במדדים השונים. שיטות: בעבודה זו התמקדנו במדדי איכות שהנתונים הנדרשים להפקתם נמצאים בתיק הרפואי הממוחשב. עבור כל מדד פותח רכיב ייעודי, או בוצעו התאמות ברכיב קיים, כך שיכוון את הרופאים והאחיות לביצוע המשימה הספציפית על פי הקווים המנחים המקובלים ועל פי מאפייני המדד. כך למשל, פותח רכיב לתיעוד אומדן הסיכון לפקקת ורידים במחלקות הפנימיות על פי כלי מתוקף, ובסיום מילויו ניתנת המלצה לטיפול אנטי-תרומבוטי בחולים המתאימים. באופן דומה, פותח רכיב לתיעוד הטיפול בחולי שבץ מוחי הכולל את לוחות הזמנים לטיפול, סוג הטיפול התרומבוליטי שניתן או התוויות נגד לטיפול זה. פותחו דו חות בקרה למנהלי המחלקות הכוללים נתונים אודות שימוש ברכיבים, ודו חות מעקב אחר ביצועי המחלקה במדדי האיכות. הדו חות נשלחים באופן אוטומטי למנהלי מחלקות מדי חודש, וזמינים לתחקור בפורטל ממוחשב. בעת ההצגה נדגים את הכלים והדו חות הממוחשבים שפותחו. התוצאות במרכז הרפואי סורוקה שהיה הראשון להטמעה של התיק הממוחשב מראות שיעור שימוש גבוה ברכיבים היעודיים. שיעור תיעוד מלא בחולי שבץ במחלקה לנוירולוגיה עומד על 80%, ושיעור העמידה ביעד המדד הלאומי לטיפול תרומבוליטי הינו 100%. ביצוע אמדן פקקת ורידית באמצעות הרכיב היעודי שפותח לנושא זה עלה ל- 89.7% בחודש מאי 2014, בהשוואה ל 55.1% בינואר 2014. השיפור הודגם גם במדדים בהם השינוי הנדרש מהקלינאים הוא תיעוד טוב יותר וגם במדדים עבורם הוכנסו תהליכי עבודה חדשים. מדדים שפותחו לבתי חולים ומחלקות מיוחדות כגון ביצוע אומדן כאב ואומדן תזונתי הורחבו לכלל מחלקות בית החולים והרחיבו את התועלת למטופלים מעבר למחלקות שהוגדרו בתוכנית המדדים הלאומית. מסקנות: לתיק הרפואי הממוחשב פוטנציאל משמעותי לשיפור האיכות הקלינית. התפקיד איננו מוגבל למדידה עצמה אלא יכול להביא לשינוי תהליכי עבודה ותמיכה בקבלות החלטות שיובילו לשיפור איכות. אפיון של תהליכי העבודה הנדרשים ופיתוחם בתיק הרפואי כחלק בלתי נפרד מפיתוח התיק הממוחשב הינם תנאי למימוש פוטנציאל זה. 33

03021555 זיהוי חסמים והסרתם כמנוף לשיפור איכות בתהליך איתור כיב בכף רגל באוכלוסיית סיכון בחולי סכרת ד ר מיכל רסין, גילה לביא, ד ר מתי נוף, ענבל גזית, ד ר ארנה טל המרכז הרפואי אסף הרופא כיב פריפרי בחולי סכרת הוא סיבוך הגורם אשפוזים חוזרים, פגיעה באיכות-חיים ועלול להתדרדר לקטיעת הרגל. באמצעות איתור מוקדם של הכיב ניתן להגביר את מודעות החולה לשמירת בריאותו ולמנוע סיבוכים. לנוכח עומס העבודה, קיימת שונות בין המטפלים עצמם במידת ההקפדה לבצע בדיקה מקיפה של הרגל בכל מפגש עם חולה סכרת. המטרה: 1. זיהוי חסמים בבדיקת אוכלוסיית-הסיכון בקרב חולי סכרת, לאיתור סיבוכי מחלה )כיב בכף הרגל( בשלבים מוקדמים. 2. תכנון וביצוע התערבות להסרת החסמים ומעקב אחרי תוצאות ההתערבות בשיפור ביצוע הבדיקה הרפואית ותעודה. שיטה: החסמים זוהו במסגרת קבוצת מיקוד רב-תחומית וסקר עמדות אנשי-מקצוע רלבנטים. החסמים אופיינו בהתאם למטריצת זיהוי הגדרה וסיווג: למדיניים, מנהליים, מקצועיים וחינוכיים. מיפוי החסמים העלה שהעיקרים היו העדר מדיניות אחידה וקריטריונים ברורים להערכת הכיב, העדר פרוטוקול מחייב להגדרת האחריות לניהול הטיפול, תת-ביצוע הערכה כתוצאה מעומס עבודה, פערי ידע וחוסר מודעות לחשיבות ואפקטיביות תהליך האומדן. ההתערבות כללה: )1( הקמת צוות רב-תחומי )רופאים, אחיות סכרת, חוקרים, ניהול-סיכונים( לקביעת סדר עדיפות להסרת החסמים וגיבוש מדיניות ברורה וברת ביצוע )נוהל( שתבטיח זיהוי של כף-רגל סוכרתית באוכלוסייה בסיכון. )2( קביעת קריטריונים ובניית כלי אומדן סטנדרטי מהימן ומתוקף להערכת הסיכון לפתח כיב בכף הרגל. )3( הקמת מערך הדרכה )לומדה יעודית ותרחישי סימולציה( להגברת המודעות וחינוך לחשיבות הנושא. )4( תגבור הצוות המקצועי ברכזת תחום בבית- החולים ומינוי אחראים מחלקתיים- נאמני פצע. )5( הכשרת כל צוות המחלקה על-ידי הנאמנים. )6( הגדרת האומדן לסיכון לפצע כ מדד איכות מחייב בכל מחלקות בית-החולים. )7( גיבוש כלי בקרה תקופתי וכימות שיטתי )מדידת שיעור ביצוע אומדן מלא מתוך סך המטופלים הסכרתיים המאושפזים(, ופרסום השוואתי ושקוף של מימצאי הבקרה. במעקב של שנתיים נמצא כי לאחר ההתערבות, ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית עלה מ 66% )במאי 2012( ל- 97%, ונשמר בערכים קבועים עד דצמבר 2013. סיכום: מדידה סמני איכות המקובלת כבר עשור בקהילה, היא אתגר שיש להטמיע בתרבות בתי-החולים. אף שהגדרת מדדי האיכות האשפוזיים נעשית בשיתוף אנשי-מקצוע, נצפים הבדלים בהתנהגות המטפלים בשטח המעידים על אי הסכמה או העדר תובנה לגבי משמעות עצם המדידה. זיהוי חסמים בתהליכי מדידה של פרמטרים רפואיים ופתרונם, עשוי להניב שיפור בהיקף וטיב המדידה ולהשליך גם על התוצאים הרפואיים. מוצע להעמיק את העיסוק בפתרון חסמים כחלק מתחייב מתהליכי שיפור איכות. 34

01052166 מצוינות בחדרי ניתוח ד ר אשי שלמון, ד ר בוקסנבאום פבלו, רונית הרשקוביץ, ליז גזי, מגר אורנית כהן, מגר צחי כהן, ד ר חזי לוי המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון חדרי ניתוח בביה ח הם ליבת הפעילות הרפואית, חלק נכבד ממתן שירות למטופלים ומקור הכנסות משמעותי. אי יעילות בחדרי ניתוח עלולה להוביל לעיכוב תורים, דחיית ניתוחים, זליגת מטופלים מהמערכת הציבורית לפרטית ואובדן הכנסות לבית החולים ולמדינה. אתגר מרכזי בייעול הפעילות הינו בהבטחת איכות ובטיחות תוך הנעת תהליכי עבודה חדשים. הנהלת המרכז החליטה לפעול לשיפור איכות פעילות חדרי הניתוח והגדלת האיתנות הפיננסית של בית החולים. בשיתוף ניסיונה הרב של חברת אינטל, ננקטו פעולות רחבות היקף לקידום הנושא. ההכרה כי ניתוח מורכב משרשרת תחנות, לא רק מתפקוד חדר ניתוח, החל מקביעת הצורך בניתוח, וכלה בהעברתו למחלקה מנתחת בסיום הניתוח, הובילה לשיתוף פעולה פורה בין מחלקות האשפוז והנהלת הסיעוד, ליחידות דימות, הרדמה, שינוע, אספקה סטרילית ועוד. מטרה: להיות חדר ניתוח המוביל בישראל תוך שימת דגש על איכות ומקצועיות ללא פשרות. שיטות: נבחן היקף פעילות התחלתי בחדרי הניתוח: נצילות חדרים, שעות ניתוח, דחיות וביטולים, תנועת חולים ועוד. הוחלט על הגשת דו חות תקופתיים להנהלה. בוצעו תצפיות באזורי מפתח ברחבי חדר ניתוח והוקמה ועדת היגוי כללית תפקיד הוועדה, מעבר לדיון בעכבות בתהליכים, היה להגדיר תכניות התערבות אופרטיביות על ידי חלוקה לקבוצות מצומצמות. קבוצות אלו כללו התייחסות לשיפור הממשקים בין חדר ניתוח למחלקות, הכנת החולים טרם הניתוח, קבלת חדר ניתוח, שינוי שיטות השינוע בבית החולים, ושינוי התמהיל הניתוחי. נצילות חדרי הניתוח בחציון ראשון ב- 2013 ל- 2014 עלתה משמעותית )0.05>p( מ- 64% ל- 75%, משמעות הגידול,שיפור השירות למטופלים ולצוותי העבודה, עמידה בתוכניות הניתוחים, עלייה בשביעות רצון המטופלים ובהכנסות בית החולים מניתוחים בכ- 6.5%. העלייה בנצילות ניכרה בכל המחלקות המנתחות ונובעת בין היתר גם מהקדמת התחלת שעת פעילות חדר ניתוח, מהפעלת כל חדרי הניתוח. בנוסף, חל גידול של כ- 10% בכמות הניתוחים בשעות הפעילות בלבד בהשוואת חציון ראשון לשני בשנת 2013. סיכום: גם במערכת רפואית סבוכה ודינאמית כחדר ניתוח ניתן לשפר ביצועים תוך שימת דגש על איכות, בטיחות והליכי עבודה יעילים. על אף שחדרי ניתוח אינם פס ייצור רגיל ניתן למקסם תפוקות ולמזער תשומות כמו כל יחידה עסקית עצמאית, באמצעות שימוש בכלים המקובלים בעולם התעשייה. העשייה תורמת לעלייה משמעותית בהיקף הפעילות לרווחת המטופלים תוך חתירה למצוינות ותורמת לחוסן הכלכלי של המוסד. 35

מי צריך בית חולים? עדיף בבית! ד ר אילת מנדלסון, נג את אבו סלאח, ליה שקד, מורן ווייס וצוות המרפאה מרפאת רש, מנהלת חיפה, מחוז חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית 01011365 מבוא: בעולם המערבי גוברת הנטייה להעביר יותר טיפולים לקהילה. הסיבות לכם הן: נוחיות המטופלים, מניעת זיהומים נרכשים, שימוש מושכל במשאבים. רפואת הקהילה צריכה ויכולה להפחית אשפוזים מיותרים בבית החולים. בשנת 2006 הצגנו לראשונה ממצאי עבודה שהוכיחה כי מעקבים יזומים של אחיות ורופאים בקרב חולי אי ספיקת לב הפחיתו פניות למיון אשפוזים ותחלואה. בעבודה שהצגנו בשנת הוכחנו כי התערבות מולטידיספלינארית מכוונת הפחית משמעותית אשפוזים באופן כולל. בעבודה זו נראה כיצד עבודה רב סקטוריאלית המשלבת מעקבים יזומים של חולים קשישים בסיכון להתדרדרות, מעקבי אי ספיקת לב, הכוונת צוות ומתן פתרונות הולמים לחולים בעלי נטייה לאשפוז חוזר, כמו גם שיפור התקשורת בין צוות בית החולים לצוות בקהילה, הפחיתו אף יותר את מידת האשפוזים. מטרות: 1. הפחתת הפניות לאשפוז יום ואמבולטורי כללי. 2. הפחתת אשפוז בפנימיות, אשפוז ממושך בבתי חולים. 3. העלאת שיעור מעקבים יזומים אי ספיקת לב וגריאטריה. שיטות עבודה ומתודולוגיה: 1. הוטמעו באופן שיטתי מעקבים יזומים בקרב חולי אי ספיקת לב וגריאטריה. מטרת המעקבים איתור סימנים ראשוניים של התדרדרות למחלה, חינוך החולה ובני משפחתו לניטור יומיומי של משקל, ל ד וזיהוי מוקדם של קוצר נשימה. המעקבים הנם על בסיסי שבועי אחיות, ובסיס חודשי- רופאים. 3. החולים עוברים הדרכות עי צוות המרפאה. 4. מבוצעים ביקורי בית יזומים למניעת אשפוזים מיותרים בקרב אוכלוסיית המרותקים של המרפאה. 5. עובדת סוציאלית מטפלת בחולים בהם זוהו אשפוזים על רקע פסיכו סוציאלי. 6. חולים בעלי אשפוזים חוזרים מופנים, בהתאם לצורך, ליחידה להמשך טיפול ואשפוז בית, חולים אונקולוגים להוספיס בית,לטיפול פליאטיבי. 7. אחיות מתקשרות טלפונית לחולים ששוחררו מבית חולים ומוודאות המשכיות טיפולית בקהילה. 1. סה כ אשפוז אמבולטורי כללי אשפוז יום, אשפוז כללי ופנימיות ואשפוז ממושך ירדו מ- 20,269,389 בשנת 2012 ל- 17,239,809 בשנת 2013 ירידה של 3,029580 או 14.95%. גם אם נביא בחשבון עלייה בעלות התרופות )שחלק גדול מהן הנן אונקולוגיות (,עדיין חיסכון של 2.227.725 לשנת.2013 מסקנות: עבודה מתמשכת יזומה רב צוותית בקרב קשישים, חולי אי ספיקת לב וחולים בעלי אשפוזים חוזרים מפחיתים משמעותית אשפוזים מיותרים, מועילים למטופלים ומסייעים בשימוש מושכל במשאבי המערכת. 36

01091253 למען קידום הבריאות במגזר הערבי במחוז שרון שומרון גב ציפי שדה, גב פטריסיה צימרמן, גב ענת רון, דר דוד שגב, דר יפעת גדעוני, קובי נמני מרכז מידע וביזור, שרותי בריאות כללית, מחוז שרון שומרון המגזר הערבי מהווה 31% מקהל המחוז. מחקר מקדים שבוצע במחוז מצא מתאם ליניארי שלילי מובהק בין האיכות הרפואית לעלות לנפש. כלומר, ככל שהאיכות הרפואית עולה, כך העלות לנפש יורדת. בהתאם לכך, נבחרו מדדי התהליך. המיזם כולל 25 מרפאות, הנותנות שירות לכ 200,000 מבוטחים במגזר. מטרה: העלאת האיכות הרפואית במגזר הערבי עד השגת יעדי מנכ ל. עיקרי התכנית: מיקוד על חיזוק עבודה רב צוותית ורצף טיפולי. מינוי רכזים מחוזיים בתחום הרפואה והסיעוד. תפקידם לבנות מערך ניהולי וביצוע שיטתי, לרתום את כל שדרות המחוז, להתוות כיווני פעולה לטווח ארוך, לבנות תקשורת יעילה ולתמוך בתהליכי העבודה של הצוותים הקליניים. הגדרת יעדים לטווח קצר, בינוני וארוך, כולל התאמתם לרמת המרפאה. זיהוי נקודות חולשה ונקודות חוזק ומיפויים על ידי מרכז מידע וביזור. צוות המנהלות ורכזי המיזם מלווה את צוותי המרפאות במיקוד שימור ועשייה. יוזם ביקורים במרפאה מכוון את הצוות בתהליכי שיפור פוטנציאלים. חיזוק הרפואה היועצת במגזר על ידי קליטת רופאים מומחים במקצועות הנדרשים. ליווי צוותי המרפאות על ידי יועצת ארגונית. ביצוע סיורים עירוניים משותפים של פורום מטה וצוותים מובילים של המרפאות המשויכות לאותם ערים. הקמת פורומים משותפים לצורך למידת עמיתים בליבון תהליכים, שיתוף ידע וסיעור מוחות. ליבת העשייה: קידום האיכות הרפואית: דגש על מעבר משירות רפואי מגיב לשירות יוזם. תיאום ואינטגרציה בצוות המרפאה, מתוך אמונה כי אנשי צוות ארגוני המדברים בשפה אחת מקדמים יחד את בריאות המטופל ויוצרים רצף טיפולי. פעילויות תומכות נוספות: בניית תכנית התערבות לטיפול בהשמנת יתר בילדים, בשיתוף היחידה לקידום בריאות. ריאיון מוטיבציוני - סדנה בשיתוף רכזת הסוכרת. מטרתה הכשרת צוות הסיעוד במגזר והענקת כלים לשיפור היענות המטופלים. בניית תכנית פעילות יזומה לסקטור הרופאים העצמאיים. בניית תכנית התערבות אורח החיים בקרב נשים ערביות. לראשונה מזה שנים, ציון מדדי האיכות של המגזר גבוה מהממוצע הארצי. עליה של 2.42 נקודות מול תקפ מקבילה 3.13( מול.)3.14 שיפור ניכר באיכות הרפואה המונעת. כדוגמה חיסוני שפעת: 52.20%. מרפאות המגזר עקפו את מדדי היעד ואת אחוז המתחסנים בארץ. גידול של 78% באחוז עמידה ביעד מול שנה קודמת. היענות לטיפול תרופתי: לדוג עלייה מבוקרת בצריכת תרופה ויקטוזה תרמה לשיפור משמעותי באיזון סוכרת. שיפור במדדי עלות- תחילת צמצום עלויות אשפוזים ומיונים בהשוואה לרבעון מקביל. 37

מושב א 6 מדידת איכות בבתי חולים 38

01011702 תכנית התערבות לקיצור הזמן מכניסת חולה עם אוטם שריר הלב STEMI לביה ח ועד לביצוע צנתור כלילי דחוף והתערבות כלילית מלעורית ראשונית לטיפול בו הטיפול המודרני באוטם חריף בשריר הלב המלווה הרמת קטעי ST באק ג )להלן,)STEMI הוא חידוש הזרימה בעורק הכלילי החסום ע י התערבות מלעורית כלילית ראשונית בצנתור. על פי ההנחיות הקיימות יש לבצע התערבות זו במהירות האפשרית כשההמלצה המקובלת היא תוך 90 דקות מכניסת החולה לבית החולים. אחוז החולים עם STEMI המגיעים לצנתור תוך 90 דקות מכניסתם לביה ח מתוך סך החולים המטופלים ע י התערבות מלעורית ראשונית משמש כאחד ממדדי האיכות החשובים ברפואה. מטרות: 1. קיצור הזמן מכניסתם של חולי STEMI לביה ח ועד תחילת הצנתור הכלילי לקראת ההתערבות המלעורית. 2. העלאת האחוז של חולי STEMI המגיעים לצנתור כלילי תוך 90 דקות מכניסתם לביה ח מסך חולי STEMI העוברים התערבות מלעורית ראשונית. שיטות: ביצענו סריקה של המערכות המעורבות בטיפול בחולה עם STEMI מרגע כניסתו לביה ח ועד תחילת הצנתור. בהתאם לכך, החל מתחילת חודש מרץ 2013, החלנו תכנית התערבות שכללה את המרכיבים הבאים: 1. מלר ד: שיפור תהליך המיון והאבחון, ע י הרצאות ותכנית להגברת הידע. 2. הקריאה לקרדיולוג: חיוג למספר טלפון קבוע על בסיס 7/24. 3. קבלת ההחלטה לביצוע צנתור דחוף: הדגשת הדחיפות המנהלית והרפואית בקרב מקבלי ההחלטה, התורן והכונן של קרדיולוגיה. 4. הקריאה לכונני חדר הצנתור: העברת הקריאה לכוננים )אח/ות, רנטגנאי וטכנאי חדר צנתור( למשרד הקבלה וביצועה בקריאה אחידה. 5. הגעת כונני חדר הצנתור: ברכב פרטי במקום הגעה במוניות הנשלחות מביה ח, עם הסדרת התגמול על כך. 6. העברת החולה לחדר צנתור: עידוד העברה ישירה מהמלר ד ועידוד צוותי נט ן להבאת החולים מחוץ לביה ח ישירות למחלקות הקרדיולוגיות ולחדר הצנתור. 7. טיוב הרשומה הרפואית ואחידותה, ומתן משוב למרכיבים השונים בתהליך. מדדנו את אחוז החולים עם STEMI שהגיעו לצנתור כלילי תוך 90 דקות מכניסת לביה ח מתוך סך חולי STEMI שטופלו ע י התערבות מלעורית ראשונית וביצענו השוואה של מדד זה בין שתי תקופות: מ- 1.3.2013 עד 30.4.2014 לעומת 14 החדשים שלפני התחלת ההתערבות, מ- 1.1.2012 עד 28.2.2013. בתקופה שלפני החלת תכנית ההתערבות טופלו 144 חולים עם STEMI ע י התערבות מלעורית ראשונית מתוכם 87 )60.4%( הגיעו לצנתור תוך 90 דקות מכניסתם לביה ח. בתקופה שאחרי התחלת התכנית טופלו 156 חולים עם STEMI ע י התערבות מלעורית ראשונית מתוכם )85.2%( 133 הגיעו לצנתור תוך 90 דקות מכניסתם לביה ח. סיכום: על ידי הצבת הנושא כבעל חשיבות עליונה בסדר יום המחלקות המעורבות וכן על ידי התערבות נקודתית בשלבים בהם נצפו עיכובים בניהול החולים ניתן היה לקצר את מרווחי הזמן בטיפול בחולים עם,STEMI לשפר את הטיפול בהם ולעמוד בדרישות מדד האיכות. 39

01012136 שיתוף פעולה בין צוותי המפתח להצלת חיים במטופלים עם אירוע מוחי חריף הבניית תהליכי עבודה לזיהוי מהיר,אבחון וטיפול ב- TPA במטופלים עם שבץ מוחי חריף דר מירה מרם, 4 גלית ברק, 2 דר רועי זלצמן, 3 דר מריו שטרן, 1 ירדנה בורנקראוט, 1 3 דר גבי ברטל, 5 דר אבישי נחשוני, 4 ד ר קולין קליין - 1 מלר ד, - 2 יחידת האיכות, - 3 מחלקה נוירולוגית, - 4 הנהלה רפואית, - 5 מערך הדימות שבץ מוחי הינו גורם הנכות השכיח ביותר בעולם המערבי ואחד משלושת הגורמים השכיחים ביותר לתמותה. בכ- 85% מהחולים הסובלים משבץ מוחי חד )CVA( נגרם מאיסכמיה על רקע תרומבוטי. מתן טיפול IV TPA מסייע להמסת קרישים בינוניים וקטנים ובכך משפר תוצאי האירוע. הטיפול חייב להינתן תוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים וע פ הספרות, רק כ- 5% מהמטופלים עומדים בקריטריונים לקבלתו. להצלחת אבחון וטיפול בחולים אלו שיתוף פעולה בין צוותים מטפלים רבים הינו חיוני. בשנת 2012 בביה ח מאיר רק 12 מטופלים מתוך 590 שקיבלו )2%(. TPA מטרה: שיפור איכות הטיפול במטופלים הסובלים מ- CVA באמצעות הבניית תהליך עבודה רב שלבי: מקבלה למלר ד ועד תחילת הטיפול ב- IV,TPA תוך מתן דגש לעמידה בחלון זמנים צר. תהליך עבודה: מיפוי התהליך ואיתור כשלים אפשריים במהלכו: מהגעת המטופל למלר ד ועד למתן/ אי מתן הטיפול הבניית תהליכי עבודה ובניית רשימות תיוג לאחות ה- TRIAGE ונוירולוג, בהתבסס על הנחיות עבודה של AHA/ASA ישיבות עם הצוותים רב מקצועיים רלוונטיים, כולל התייחסות לצוותים רפואיים תורניים ממחלקות אשפוז שונות על מנת להעלות מודעות ולהטמיע תהליכי עבודה חדשים תהליך בקרה צמוד על ביצוע התהליך ושיקוף הנתונים באופן יומיומי למחלקות רלוונטיות מיפוי חוזר ופיתוח תהליכי עבודה נוספים, כגון הנחיות למכון דימות, להשגחה אחר המטופל המקבל,TPA החלטה על המשך הטיפול ועוד. כלל תהליכי העבודה שפותחו, אוחדו בפרוטוקול שעבר אישור הנהלת בית החולים. המשך ניטור ובקרה צמודים ומתן משוב למחלקות הרלוונטיות. במהלך הפרויקט נוצר והוטמע תהליך מובנה רב שלבי לטיפול בחולים הסובלים מ- CVA. כלל הצוותים הרלוונטיים עברו הכשרה לשימוש בפרוטוקול שפותח. מתבצע מעקב יומיומי אחר המטופלים שהגיעו עם אבחנת CVA הכולל: שעת התחלת הסימנים והגעה למיון, ביצוע CT ותחילת מתן TPA או סיבת אי המתן. )פירוט מיפוי מאפייני המטופלים המלא יוצג בכנס( מתחילת התהליך עד סוף שנת 2013 היו 42 מטופלים מתוך )7% 581 מכלל המטופלים(. מינואר 2014 הגיעו למלר ד 300 מטופלים, מתוכם 8 קיבלו )2.66%(. TPA סיבות לאי המתן: איחור בשעת ההגעה, שלילת האבחנה, דימום תוך מוחי. סיכום: אחוז המטופלים שקיבלו את הטיפול טרום התהליך היה קטן משמעותי מהמתואר בספרות. בעקבות ההתערבות עלה אחוזם משמעותית אולם עדיין הוא נמוך מהצפוי. ייתכן, כי ההבדל נובע מחוסר מודעות הקהל הרחב והצוותים מטפלים להתנהלות נכונה בעת.CVA וכן יש מקום להמשיך ולטייב את התהליך ברמת ביה ח בקרב התורנים המתחלפים במלר ד. 40

01031390 ניהול חסמים וצמצום כשלים בתהליך שיפור ארגוני - הסמכת בית חולים לתקן )אקרדיטציה( 2 ד ר טל אורנה ; 1 מיכאל קוניאבסקי ; 1 ענבל גזית ; 1 תמי קנטי ; 1 ד ר רחלי מגנזי - 1 מרכז רפואי אסף הרופא, - 2 אוניברסיטת בר אילן קידום תהליכי שיפור איכות בארגון מחייבים את ההנהלה להוביל מיתווה תכנון, מיפוי מצב, איתור כשלים וחסמים והתמודדות עימם. בתהליך האקרדיטציה במרכז הרפואי אסף הרופא בחרה ההנהגה במודל ה- PDCA לצורך הטמעת תהליכי השינוי על פי דרישות ה- JCI. במודל ארבעה שלבים: תכנון,)Plan( הערכת השינוי באמצעות פיילוט,)Do( בדיקת תוצאות השינוי והשלכותיו,)Check( הסקת מסקנות ועדכון, תוך התאמת תהליכי השינוי לממצאים והטמעת החידוש בארגון.)Act( מטרה: למפות את החסמים להנחלת שינוי מערכתי בבית החולים ולהציג את הפתרונות הנבחרים וההישגים. אותרו חסמים תפעוליים )בירוקרטיה(, חסמים התנהגותיים )הרגלים מקובעים(, חסמים קוגניטיביים )פערי ידע, הבנה ותובנה(, חסמים אישיותיים )חשש משינוי, חוסר אמון, ניסיון עבר כושל, חוסר מוטיבציה למעורבות( וחסמים סקטוריאלים )עבודת צוות רופפת והתנגדות של רופאים להשתתף בתהליך השינוי(. ערוצי ההתמודדות בהנהגת בית החולים: א. הובלת תהליך השינוי ע י דמות בכירה, סגנית מנהל המרכז, המזוהה עם איכות. ב. הצבת אנשי מקצוע מרכזיים בקידמת התהליך: חלוקת המשימה לפרקים והצבת מנהלים בכירים לקידום כל פרק. ג. גיוס אנשי מפתח מובילי דעה בארגון, רופאים מובילים בקליניקה ובאקדמיה, המקובלים על יתר הרופאים ומהווים מודל לחיקוי. ד. שיתוף של כל רמות השטח בסמכות ואחריות בכל שלבי השינוי, תוך התאמה מירבית לצורכי השטח, מעורבות בגיבוש מדיניות ונהלים, בביצוע בקרות, בהכשרות והדרכות של אנשי צוות עמיתים. הפקת לקחים ודיון מכישלי עבר. ה. שיתוף אנשי השטח לצד המנהלים בביצוע סקרים ותיעוד מוחשי של ממצאיהם בתמונות. ו. שיקוף של מצב האמת באופן שווה לכל הסקטורים, תוך הטלת אחריות ייעודית להטמעת השינוי הרצוי לאור המימצאים. ז. תגמול הוקרה פומבי לכלל העובדים השותפים. סיכום: מעבר להצלחה במבדק המסכם של האקרדיטציה, חשו העובדים במרכז תחושה של שותפות גורל, ערבות הדדית ו גאוות יחידה. התגייסות מלאה, מעבר לשעות העבודה המקובלות ודבקות בתהליכי השינוי תוך הבנת השיפור כמנוף לבטיחות בארגון. מודל ניהול ההתנגדויות וההתגברות על חסמים הוא כלי למידה חשוב לכל ארגון המעוניין בהטמעת שינוי משמעותי. 41

01011168 שיפור הליך הטיפול במלר ד למטופלים עם Acute CVA דיאנה קלישר, אייזנמן אריה, גרוס בלה, הלן מלכה זאבי, ברהום מסעד, שמע-דידי לילך שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בשכיחותו במדינות רבות בעולם לרבות ישראל. טיפול טרומבוליטי תוך- ורידי הניתן תוך 4.5 שעות מרגע הופעת התסמינים עשוי לשפר את זרימת הדם לאזור האיסכמי ולצמצם את הנזק שנגרם למוח ולפיכך לתפקוד. לכן, קיימת חשיבות רבה לאיתור מיידי, ביצוע אבחון מהיר ומתן טיפול הולם. מטרה: שיפור הליך הטיפול במטופלים המגיעים למלר ד עם Acute CVA לשם שיפור איכות הטיפול ועמידה בהמלצות ה- CT( American Stroke Association תוך 25 דקות(. שיטות: מעקב פרוספקטיבי אחר זמני הטיפול השונים עבור כל המטופלים המגיעים למלר ד עם או בחשד ל- CVA לשם זיהוי הגורמים המעכבים בתהליך הטיפול והטמעת התערבויות לשיפורם. התערבות: בהתאם לזיהוי הגורמים המעכבים את רצף הטיפול במטופל עם Acute CVA הוטמעו פעולות התערבות לרבות, ייעול תהליך השינוע, הפחתת העיכוב במכון הדמיה, העלאת קביעת פרוטוקולי טיפול והטמעתם, איתור מובנה של המטופלים המתאימים באמצעות שאלון המועבר ע י הצוות הסיעודי והזמנת CT מוח ע י אחות לחולים מתאימים. ממצאים: בעקבות ההתערבויות שבוצעו, נצפתה עלייה מובהקת סטטיסטית בשיעור המטופלים שביצעו CT מוח תוך 25 דקות מרגע הגעתם לבית החולים )31.3% 0.05>P,)vs.,72.7% משך הזמן הממוצע מרגע קבלת המטופל ועד ביצוע CT מוח התקצר משמעותית )53 0.05>P,)vs. 21 min, ושיעור המטופלים שקבלו בסיום הליך האבחון טיפול טרומבוליטי עלה.)vs. 8.8% 0%( מסקנות: לזיהוי, אבחון ומתן טיפול מוקדמים במצבים של Acute CVA יש השפעה משמעותית על הנזק הנגרם למטופל בעקבות האירוע. מדידת התהליך, זיהוי הגורמים המעכבים והטמעת פעולות לשיפורן, אפשרה איתור מיידי של נפגעי אירוע חד במוח ולפיכך הניבה שיפור משמעותי באיכות הטיפול. לשיפור זה חשיבות קלינית וטיפולית רבה. 42

01021215 העברת מידע בין צוותים סביב העברת מטופלים ממחלקות אשפוז לצנתור כלילי - תהליך איכות מתמשך גב אילנה ורד, מרכז רפואי קפלן המושג communication Hand-over מתייחס לתהליך של העברת מידע ספציפי אודות מטופל, ממטפל אחד למטפל שני, Who,2007 ((. תקשורת יעילה היא קריטית כאשר מדברים על כמות עצומה של אינטראקציות המתרחשות בין אנשי הצוות המטפל (2009,.)Nadzam כאשר התקשורת היעילה חסרה הטיפול בחולה נמצא במצב של פשרה. הפשרה מתייחסת לבטיחות המטופל ולאיכות הטיפול שניתן.)Deborab,2009) מטרות הפרויקט: מטרת על: העלאת רמת בטיחות המטופל ביחידת הצנתורים. מטרות ביניים: 1. יצירת שפה אחידה ומשותפת בין הצוותים השונים במחלקות אשפוז לבין צוות צנתורים 2. מניעת טעויות בטיפול התרופתי. 3. מניעת זיהומים- העברת מידע מוקדם אודות הסטאטוס הזיהומי של המטופל. יעדים: 1. ביצוע בקרה יומית על כל טופס סיעודי שנשלח עם המטופל ליחידת הצנתורים. 2. בניית טופס העברה סיעודי אחיד לכל מחלקות האשפוז בסגנון ה- checklist בשיתוף הנהלת הסיעוד 3. הדרכת הצוות הסיעודי למילוי נכון של הטופס וחשיבותו. מדדים: 1. 100% מהטפסים יעברו בקרת איכות 2. 100% מטופסי ההעברה יתייחסו נכון לטיפול התרופתי 3. 100% מטופסי ההעברה יתייחסו לסטאטוס הזיהומי של המטופל. 4. 90% מהצוות הסיעודי במחלקות אשפוז יקבל הדרכה למילוי נכון של הטופס השיטה: איסוף הנתונים כלל טפסי העברה של מטופלים העוברים צנתור ממחלקות אשפוז. מועד איסוף הנתונים כלל 2 תקופות: פברואר ספטמבר,)N-201( 2010 פברואר יולי )336-N(. 2011 הנתונים נאספו במשמרות. לאחר איסוף וניתוח הנתונים בתקופה ראשונה, בוצעה התערבות סיעודית שכללה בניית טופס סיעודי מובנה ואחיד לכל המחלקות, הדרכת הצוות למילוי נכון של הטופס. בתום ההתערבות נעשה איסוף וניתוח נתונים חדש. תקופה ראשונה: 1. אותרו ליקויים בעלי השפעה פוטנציאלית על בטיחות המטופל. 2. לא נמצא מתאם בין נפח החולים לבין שלמות הרשומה הסיעודית. 3. לעיתוי הצנתור ביממה אין השפעה על שלמות הרשומה הסיעודית. 4. הליקויים ברשומה חוצים את כל המחלקות. תקופה שנייה לאחר ההתערבות הסיעודית: נצפה שיפור ניכר בשלמות הרשומה הסיעודית בהיגדים הנוגעים לבטיחות המטופל. המלצות ומסקנות: 1. ראוי לבדוק האם השיפור באיכות נשמר לאורך זמן, באמצעות פעולות חיזוק. 2. פעילות מתקנת ומודעות לבקרת איכות מסיעים לשפר מדדי איכות בסיעוד. 3. ניתן לשפר את איכות שלמות המידע הנוגע לבטיחות מטופל באמצעות תהליך בקרת איכות חודשי. תרומת הפרויקט: בעקבות חשיבות הנושא והתהליך ולאור הממצאים,הוחלט להרחיב את היקף הפעילות באתרים נוספים בבית החולים בהם מתבצעת פעולה פולשנית. 43

חסמים במדדי איכות ניתוחי שברי צוואר ירך 01021713 אחד מממדי האיכות ברפואה המקובלים בישראל ובעולם הינו ביצוע של ניתוחי שברי צואר ירך של האכלוסיה המבוגרת )מעל גיל 65( מתחת ל- 48 שעות מקבלתם לבית החולים. ניתוח שברים אלו תוך מועד זה הוכח כמוריד תחלואה, סיבוכים ותמותה לאחר הניתוח. למרות זאת, גם אנו מתקשים לעמוד במדד איכות זה, במחקר זה מיפינו את החסמים המונעים להגיע לכדי מישוש מדד זה. במחקר אותו אנו מציגים השוונו בין 521 חולים מבוגרים )מעל 65( עם שברי צואר ירך שנותחו בין השנים 2008-2011 בבתי החולים של הדסה לבין 168 חולים שנותחו בהדסה עין כרם בשנת 2013. במחקר נלקחו בחשבון הגורמים הדמוגרפיים, סוג השבר והסיבות לעיכוב הניתוח. כאשר הסיבות לעיכוב התחלקו למספר קבוצות מרכזיות: חולים מורכבים הן מבחינה הרדמתית )בעיקר מחלות קרדיאליות( והן מבחינת מחלה אקוטית פעילה )כדוגמאת התקף לבבי פעיל(, חולים הנוטלים נוגדי קרישה הדורשים תיקון מנגנון לפני הרדמה אזורית או ניתוח, חולים הדורשים החלטה רפואית בנוגע לניתוחם וכן חולים שעוכבו עקב סיבה שאיננה ברורה, כולל סיבות מנהליות. מצאנו כי בשנים 2008-2011 רק כ%- 67 מהחולים נותחו תוך 48 שעות. ניתוח הנתונים הראה שאחוז ניכר מהחולים לא נותחו תוך 48 שעות עקב סיבה לא ברורה )51%(. כאשר במקום השני עומדים נוגדי הקרישה )32%(, ואילו מורכבות הרדמתית מנעה ניתוח מוקדם רק ב- 16%. צמצום המקרים האפשריים לניתוח תוך 48 שעות העלה את אחוז המנותחים לכדי 80%. לעומת זאת, מצאנו כי בשנת 2013 חלה ירידה בכמות המנותחים תוך 48 שעות לכדי 56% מהחולים. בעיבוד הנתונים נמצא כי בקבוצה זו נוגדי הקרישה הינם הסיבה המרכזית למניעת ניתוח במועדו )37%(, הסיבה השניה בשכיחותה הינה מורכבות הרדמתית )31%(, ואילו שיעור החולים שעוכבו מסיבה לא ברורה ירד לכדי 31% מכלל המעוכבים. צמצום המקרים האפשריים לניתוח תוך 48 שעות העלה את אחוז המנותחים לכדי 82%. נתונים אלו מראים שני סוגי חסמים: חסמים הניתנים לשינוי כדוגמאת אותם החולים שעוכבו מסיבה שאיננה ברורה ובהם ניתן לראות שיפור משמעותי במהלך השנים, לעומת חסמים אחרים שאינם ניתנים לשינוי כדוגמת אוכלוסיית החולים נוטלי תרופות מונעות קרישה, שחלקם אף גדל במהלך השנים. כדי להתמודד עם ממצאים אלה, הכנו תרשימי זרימה המתמקדים בשני נושאים הניתנים לשינוי: פרוטוקול מוסכם להתמודדות עם נוגדי הקרישה והעלאת המודעות המערכתית, תוך בניית לוח שליטה ודיווח בבית החולים. הבנה זו אמורה להעלות את שיעור המנותחים האפשריים תוך 48 שעות. מיפוי חסמים אלו הינו משמעותי לא רק לתחום האורטופדי, אלא למדדי האיכות ברפואה בכלל. ההבנה כי ישנם חסמים שאינם ניתנים לתיקון לעומת חסמים הניתנים לתיקון )לדוגמא, על ידי שיתוף פעולה מולטי-דיספלנרי(, מאפשרת עידון )fine-tuning( של המדדים והבאתנו לכדי עמידה ביעדים אלו. 44

מושב ב 1 המטופל במרכז 45

01031232 שימוש במבדקי עמיתים במסגרת המוכנות לאקרדיטציה לשיפור חווית המטופל ד ר יעקב דרייהר, 1 דקלה הרצוג-טוויג, 2 לילי פרלמן, 1 כפיר שוטוב, 2 רותי אופטובסקי, 2 1 ד ר ירון מושקט, 1 ד ר מיכאל שרף - 1 חטיבת בתי חולים, - 2 אגף שירות, חטיבת שירות ושיווק, ההנהלה הראשית, כללית מטרה: בתי החולים של הכללית משתתפים מאז 2005 בתוכנית האקרדיטציה של.)JCI( Joint Commission International לצורך שיפור המוכנות למבדקים נעשה שימוש במבדקי עמיתים, בהם מתבצע מבדק מדומה באמצעות כלי ייעודי. נוצר צורך להעמיק את הבדיקה של תחום חווית המטופל במסגרת ה טרייסר כדי לתת להנהלות בתי החולים מידע נוסף על חווית המטופל. שיטה: נסקרו הדרישות במהדורה 4 של הסטנדרטים לבתי חולים של ה- JCI. עבור כל סטנדרט נבדקה התייחסות לחווית המטופל, חשיבותו, והאם הוא קיים בכלי המבדק הנוכחי. נושאים בעלי חשיבות גבוהה המתייחסים לחווית המטופל שלא זכו להתייחסות עד כה הוצעו כנושאים שיש להוסיף לכלי המבדק. נוסחו שאלות מתאימות שמהן נבנה כלי בקרה המתבסס על ראיון מטופל, וכולל שאלות אודות הקבלה למחלקה, מהלך השהות במחלקה, הדרכה לקראת ניתוחים ופעולות, והדרכה לקראת השחרור. נעשה שימוש בכלי המבדק במבדקי העמיתים שנערכו ב- 2013. נסקרו 56 סטנדרטים בעלי פוטנציאל להתאים לכלי, הפזורים על 8 פרקים של דרישות ה- JCI, מהם זוהו 18 סטנדרטים שלא זכו למענה מספק בכלי המבדק הקיים. נבנה כלי המבוסס על ראיון מטופל, שכלל 26 נושאים. כלי המבדק הועבר במבדקי עמיתים שנערכו ב- 8 בתי חולים. ב- 5 בתי חולים לא היו כלל ממצאים בנושאים שנבדקו, ב- 2 בתי חולים נרשמו 2 הערות בתחום, ובבית חולים אחד נרשמו 3 הערות. מתוך 7 ההערות, 2 עסקו בנגישות לטיפול ורצף הטיפול )יידוע על מעבר מהמחלקה לרפואה דחופה לאשפוז, היעדר רצף טיפול(, 2 עסקו בזכויות המטופל ומשפחתו )מתן הסבר מספק לפני הסכמה לפעולות פולשניות(, 2 עסקו בהדרכת המטופל ומשפחתו )מתן הסבר על המחלקה ועל מניעת נפילות( ו- 1 התייחסה לאומדן המטופל )אומדן כאב(. בחלק מבתי החולים המטופלים שרואיינו ציינו לטובה במיוחד את הטיפול שקיבלו בהתייחס לסוגיות ספציפיות כגון התאמת הטיפול להעדפות המטופל הייחודיות, שיתוף המשפחה בהדרכה, בחירה מכוונת בבית החולים למרות ריחוק גיאוגרפי, ושיפור בחווית המטופל לעומת אשפוז קודם. מסקנות: כלי המבדק שנבנה מאפשר לקבל מידע על בסיס ראיון מטופל במסגרת הטרייסר ולזהות נושאים לשיפור. ברוב בתי החולים שנבדקו הממצאים בתחום חווית המטופל היו תקינים ובחלקם נרשם משוב חיובי במיוחד. 46

01021434 קידום שביעות רצון המטופל באמצעות התערבות מובנת לשיפור מיומנות התקשורת בחטיבה הפנימית של בית החולים טלי שורר, בותינה חליחל, מלי ממן, יגאל פלכט המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה גישת המטופל במרכז care( )patient centered כוללת בין היתר את מרכיבי נגישות הצוות, מתן מידע וידע. העצמת המטופל באמצעות הענקת תחושת השליטה והעברת המידע מהווה מרכיב קריטי ביצירת תקשורת עם המטפלים, ומהווה גורם חשוב ביותר לשיפור שביעות רצונם. לאחרונה יושם בחטיבה הפנימית של המרכז הרפואי סורוקה פרויקט התערבות מובנית המכוון להעצמת האחות בעיני המטופל ושפור מהלך התקשורת עם המטופלים. כחלק מהפרויקט נעשו הדרכות לצוות, הוטמעה הצגה עצמית של אחות, וציון שם האחות המטפלת בך במשמרת על שלט ייעודי בכניסה לחדר. מטרות: לבדוק את השפעת ההתערבות על שביעות רצונם של המטופלים. שיטות. איסוף הנתונים ב- 10 מחלקות החטיבה ב- 3 זמנים: לפני תחילת ההתערבות )I(, חצי שנה )II( ושנה )III( אחרי ההתערבות. במהלך האשפוז המטופלים מלאו שאלון אנונימי והעריכו את היכולת תקשורתית של הצוות )הצגה עצמית, הדרכה והסברים, מתן אפשרות לשאול שאלות( ושביעות רצונם מעבודת האחיות )מקצועיות, יחס, זמינות, מתן מידע ופתרון בעיות(. הנחקרים התבקשו לציין אם הם יודעים מי האחות המטפלת בהם ולמי יפנו בעת הצורך. נאספו משתנים דמוגרפים, הערכת מצב הבריאות ומאפייני האשפוז. 464 מטופלים ענו על השאלון: 109 130, ו- 125 בזמנים,I, II ו- III בהתאמה. גיל ממוצע 61±18 שנים, 51% גברים, 35.8% ילידי ישראל. במעבר בין זמן I ל-, III הערכת היכולת התקשורתית של הצוות עלתה בהדרגה מ- 4.1 ל- 4.4 ושביעות רצונם מ- 4.3 ל- 4.6 בממוצע )מתוך 5( )0.001>p(, אחוז גדול יותר ידעו את שם האחות המטפלת )78.2%-64.8%, 0.02=p(; ללא שינוי מובהק באחוז הנחקרים שיפנו ל אחות מטפלת בחדר בעת הצורך )60.9%-55.4%, 0.303=p(. ניתוח רב משתני הראה את הזמן, מצב הבריאות ומיומנות תקשורתית של הצוות כמנבאים שביעות רצון גבוהה. מסקנות: המטפל מהווה עבור המטופל מקור מידע, כתובת לשאלות ולפניות. שיפור מתן מידע למטופל אודות האחות המטפלת בו במסגרת תהליך ההתערבות התאימה כנראה לצרכיו ולצפיותיו; התאמה כזאת נתפסת כשרות איכותי ותורמת לעליה בשביעות רצונם. התהליך שהוטמע בחטיבה יכול להוות כמודל להתערבות דומה במחלקות וארגונים אחרים. 47

01031014 שפה אחידה בדלפק אחיות העצמת מטופלים בקבלתם לאשפוז ענת כהן אבואב א. אחראית פנימית א, בי ח וולפסון האינטראקציה בין מטופל לבין אנשי צוות רפואי וסיעודי בקבלתם למחלקה מהווה את אחד מאבני הדרך ביכולת שלנו לפרוץ את מחסומי התרבות שנבנו במהלך השנים,הפחתת חרדה ושיתופו של המטופל בתהליך האשפוז מקדמת תקשורת אפקטיבית על מנת לשפר תוצאות בריאותיות. רציונל: התוכנית הינה תוכנית התערבות שנעשתה בפנימית א שבה נמצא צורך בהעצמת המטופל בקבלתו למחלקה עלידי הצוות הסיעודי והרפואי. מטרות: לדבר בשפה אחידה בקרב צוות רפואי וסיעודי אוכלוסיית היעד רופאים ואחיות מחלקה פנימית א חולים המתקבלים לאשפוז במחלקה פנימית א תהליך: בשנת 2012 בחודשים מרץ, אפריל, ומאי נערכו תצפיות על דלפק האחיות במשמרת בוקר שהראה עומס עצום של חולים ומשפחות על דלפק האחיות. מופו מספר השאלות שחוזרות ונשנות שנשאלו האחיות במשך המשמרות הממצאים שנאספו הבהירו את הצורך של הצוות לדבר בשפה אחידה הכוונה: במתן מידע אחיד בכל הקשור לקבלת מטופל למחלקה והאינטראקציה התקשורתית בין הצוות והמטופל. המודל שנבחר 3 תשובות לרופאים, 5 תשובות לאחיות שעליהם לנדב בתהליך קבלת החולה עלידי האחות והרופא כאחד. לרופאים הושמו השאלות והתשובות על גיליון החולה, ולאחיות בפק ל קבלה לאשפוז, כך שכל הצוות שמקבל את המטופל ומשפחתו ידברו בשפה אחידה. במהלך חודש מרץ אפריל מאי 3-2013 חודשים של הפרויקט הפרויקט מתבצע בקבלת מאושפז למחלקה נצפו יותר מ 200 פניות בביום לדלפק אחיות בתחילת התהליך ההטמעה התוצאות הראו על מגמת ירידה בעומס על תחנת אחות בחודש מרץ ירדנו מ- 200 פניות ליום ל- 120 פניות ליום בחודש אפריל ירדנו מ- 120 ל- 35 פניות לדלפק בחודש מאי ירדנו ל 5-10 פניות ליום האחידות במסירת המידע חייבה את הצוות לעמוד מאחרי המידע הניתן למטופלים באשפוז והעצמת שני הצדדים כאחד. לסיכום: המטרה המשותפת של העצמת המטופל תוך שימוש בשפה אחידה בה אנו מנדבים את המידע ומעודדים את המטופלים להיות חלק אינטגראלי מתהליך הטיפול מהווה נדבך חשוב בחינוך הצוות והמטופלים כאחד למען מטרה אחת משותפת והעלות את איכות הטיפול והשירות במחלקה ויחל כפיילוט בכל הבית חולים בשנת. 2014 48

01031521 איזון סכרת תוך כדי טיפול כימותרפי לבנה לוי, אורית ויזינגר, ד ר מריאנה שטיינר, ד ר לדיסלב סלזק, מירה גרוס, אלכסנדרה ארז צוות סיעוד מכון אונקולוגי ומרפאת סכרת, צוותי רופאים, דיאטנית, עובדת סוציאלית, מכון אונקולוגי ומחלקת סכרת,מרכז רפואי לין,מחוז חיפה שירותי בריאות כללית מכון אונקולוגי בקהילה מטפל בכ- 1000 חולים חדשים מדי שנה. במכון כ- 4000 חולים מקבלים טיפולים כמוטרפים מדי שנה, אחוז חולי הסוכרת בקרב חולים אונקולוגיים עולה בד בבד עם העלייה בתחלואה של סוכרת, בארץ ובעולם. צוות המכון האונקולוגי, בהובלת הסיעוד, החליט להתמקד באבטחת איכות הטיפול בחולי סוכרת בזמן קבלת טיפול כמוטרפי ומתמקד ב- 2 אספקטים עיקריים: 1. חלק גדול מהחולים המקבלים טיפולים כימותרפיים מקבלים גם סטרואידים, שעלולים לגרום לעלייה בערכי הסוכר והפרה באיזון הסוכרת. 2. תופעות הלוואי של הטיפול הכימוטרפי עלולים לגרום לחוסר תאבון, בחילות והקאות, גורם שיכול להעלות את שיעור אירועי ההיפוגליקמיה. תנודתיות חדה ברמות הסוכר חושף חולים אלו לסיבוכים מידיים )היפוגליקמיה,( ומאוחרים )פגיעה באברי מטרה(. מטרה שמירה על איזון רמות הסוכר בחולי סוכרת בזמן קבלת טיפול כימי ומניעת סיבוכים. שיטת העבודה: בניית תוכנית להתערבות משותפת: צוות מכון אונקולוגי,צוות מרפאת סכרת כולל צוות רב תחומי,דיאטנית, עובדת סוציאלית וצוותי מרפאות הראשוניות. נקבעו מדדי הצלחה התואמים למדדי איכות לאומיים בתחום איזון הסוכרת. כל מטופל בטרם קבלתו לטיפול כימותרפי, מוזמן לשיחת הדרכה עם האחות האישית. ההדרכה המתייחסת לסוג המחלה ויכולת ניהול הטיפול העצמי, כוללת גם את האפשרות של הפרה באיזון הסוכרת וכיצד לנהוג. תוצאות ביניים: במעקב של 33 חולים המקבלים טיפולים כימותרפיים, 8 מתוכם גברים ו- 25 נשים, בגילאי 50-80. 40% חולות סרטן השד, 10% מהחולים כל אחד ממחלות הבאות: ריאה, שחלה, רחם, שלפוחית השתן וגידולי ראש צוואר, 10% הנותרים מחלות אחרות, כמו מעי וקיבה. 40% מהחולים מאוזנים 15%, HbA1C 7% היו באיזון מופר HbA1C 9%, 49% הנותרים מאוזנים ברמה בינונית. 84% מהחולים קיבלו טיפול פומי לסכרת ו- 16% טופלו באינסולין. 9% מהחולים שלא היו מאוזנים עברו מטיפול פומי לזריקות אינסולין. מסקנות והמלצות: שמירה על איזון סכרת בזמן קבלת טיפול כמוטרפי דורש היענות, נכונות והתמדה של המטופל ומלוויו בתקופה קשה זאת!. מודעות המטופל, המעורב ומועצם בניהול הטיפול העצמי והשפעת האיזון בכלל ובזמן הטיפולים בפרט, מטייב את הטיפול ואיכות חייו של המטופל. אנו כצוות המטפל, נכונים לתפור חליפה טיפולית אישית בהתאם לצרכי המטופל, ולהכוונתו לשימוש במשאבים העומדים לרשותו: הצוות הרב מקצועי במחלקה האונקולוגית, צוות מחלקת סוכרת, רופא משפחה, דיאטנית. בכנס נציג בתוצאות נוספות של הפרויקט. 49

01031410 האם ביקור הוא אכן ביקור - הערכת משך מגע עין בין רופא למטופל במהלך שהיה אצל הרופא נמיר סודי מרכז בריאות אלון מורה, שומרון, ישראל מחלקה לרפואת משפחה, פקולטה למדעי בריאות, אוניברסיטת בן גוריון של הנגב, ישראל במגבלות של ריבוי מטלות המועמסות על קרקפתו של הרופא הראשוני יעיד כל שותף למערכת המכירו מקרוב שהלחץ המתמיד עליו הולך וגובר. מכיון שהמשאב היקר ביותר, אך מאידך קשיח לחלוטין הוא זמן, במסגרת אילוצים של דחק, המרכיב שיספוג את תורף המהלומה של חסך יהיה זה שאין לו גדרים ברורים או מרכיב הביקור שאין לו תובעים. החלפת אינפורמציה, תיעוד, דיון וטיפול הנם חלקים בלתי נפרדים ממפגש רופא-חולה. אפילו הבדיקה הגופנית היא רשות ונתון לשיקולו של המטפל ולא נדרש בכל פניה של המטופל. אך מה לגבי הקירבה והמגע תוך כדי התקשורת עם המטופל? האם הוא מובנה ומתרחש מאליו או שמא יש צורך להשקיע תשומת לב ומאמץ מכוון לשמר את החיבור הזה בין משתתפי המפגש. הרושם הכללי הנו שהמרכיב הזה הולך ונשחק הדרגתית כאשר בעידן שהניכור והריחוק שולט, היה ראוי לחזקו ולהעצימו. כסמן למצב הנוכחי הוחלט לבצע סקירת pilot של עצם קיומו של מגע עין בין הרופא למטופל. שיטות: אחד מקבוצת סטודנטים המצויים בחדרו של רופא בסבב של רפואה ראשונית נתבקש לתעד באופן שרירותי את משך זמן של הביקור כולו ומתוך כך לרשום הזמן בו קיימת מפגש בין המבט של הרופא לבין המבט של המטופל הנוכח בחדר. הסטודנט נתבקש להשתמש בשעון עצר על מנת לבצע את הבדיקה באופן המדוייק ביותר. נבדקו 27 מפגשים בין רופא אחד לבין מטופלים שונים לסירוגין. הזמן ממוצע של ביקור נמשך 9.53 דקות, חציון 7.55. זמן מגע עין מתוך זמן זה היה בממוצע 2.56 וחציון 1.56. יש לציין שב 4 מפגשים מגע עין לא נמשך יותר מ 15 שניות בלבד. רק בשני מקרים יש לציין שהמגע עין בין הרופא למטופל נמשך מעל חצי מזמן סך משך הביקור כולו. במקרה אחד בודד בו היתה תקלה במחשב זמן מגע העין נמשך 9 דקות מ- 13 דקות משכו של כל הביקור כולו. דיון: תפיסת עולם של כל קלינאי ובודאי של אלו הפעילים ברפואה ראשונית אמורה להיות מחוייבות לדאוג לסביבה טיפולית נעימה ותומכת. מפגש המבט בין הרופא למטפלו ללא ספק מהווה גורם משמעותי ל rapport הנוצר. קשה לדמיין כיצד היה חש רופא אם רוב המפגש היה החולה מסתכל על עיתון, ספר, או מסך של טלפון נייד... בתוך חדר הרופא רבים הם המסיחים מלאפשר את המגע החיוני הויזואלי הנדרש. הפרעות כצוות וחולים אחרים החודרים לחדר, טלפון, מסך מחשב עם הודעות קופצות, כל ההזנה של הסביבה הדיגיטלית כולן פוגעות בקשר האינטימי בין שותפי הביקור. מעט מאוד מחקרים עסקו בשאלה של מגע עין בתור מרכיב בלעדי כשפת גוף בין מטפל ומטופל. מפתיע גם למצוא עבודה אחת בה הוסק שמגע עין ישיר בתוך עיניו של החולה היווה גורם מאיים. אף נבדק איך מבט ישיר אל המטופל מושפע מהבדלים אתניים בין הרופא לבין המטופל. על פניו, מתקבל הרושם שבישראל המטופלים חשים בחוסר תשומת לב והרגשה של אי התעניינות מקורית ומעמיקה במצבם. התנסיתי במקרה אחד שבו פנה אלי מטופל ושאל אותי ישירות: אולי תסתכל עלי ולא על המסך הזה?! נראה שיש צורך להאריך את כל המפגש כולו ומכך יגזר משך מגע העין יתארך. גם ניתן לדרוש השקעת מאמץ מיוחד לשמור על מודעות על חשיבות לכך כמו הרצאה זו להוביל למחשבה מקדימה מכוונת שהמטופל רוצה להרגיש התענינות בו מרגע הפניה. מסקנות: מרכיב של מגע קרוב ומבט דורש תשומת לב מקורית. שאלות למחור עתידי העשויים לשפוך אור על חשיבות המרכיב הנדון הנן: באיזה מקרים או אצל אלו מטפלים מגע עין יותר ממושך, וכיצד הארכה מכוונת של מגע עין ישפיע על שביעות רצון החולה. 50

מושב ב 2 איכות ברצף הטיפול 51

03021462 שיתוף פעולה בין קהילה לבין בית חולים מביא לירידה בזמן ההמתנה ובמספר הממתינים לניתוח ד ר אורלי וויינשטיין, 1 ד ר אלכס ברזובסקי, 1 ד ר דני גולדפרב, 2 פרופ ארנון כהן, 2 1 מר מיכאל מישורי דרעי, 2 ד ר אהוד דודסון - 1 המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, - 2 מחוז דרום, שירותי בריאות כללית ניתוחים להסרת נגעי עור מתבצעים מאינדיקציות שונות, שהשכיחה שבהן היא קיומו של נגע חשוד לממאירות. ניתוחי הסרת נגעים מתבצעים במסגרת הרפואה היועצת בקהילה או בבתי החולים, בתלות בגודל הנגע ובמיקומו ובמצבו של המטופל. היקף המטופלים המופנים מדי חודש לבית החולים לצורך הסרת נגעי עור הוא כ- 250 מדי חודש. היקפי הניתוחים נקבעו בעיקר על ידי שני גורמים: זמינות רופאים וזמינות חדרי ניתוח. עקב פער בהיקף המופנים לבין מספר המנותחים, חלה עליה גדולה במספר הממתינים לניתוח ומשך ההמתנה לניתוח בהרדמה מקומית בבית החולים הגיע עד 27 שבועות. שיטות: מתוך הבנה את חשיבות ביצועם של ניתוחים להסרת נגעי עור חשודים מוקדם ככל האפשר, מונה פורום מקצועי, משותף לבית החולים סורוקה ולמחוז דרום של שירותי בריאות כללית, במטרה על מנת לבחון את הגורמים לבעיה ולהציע דרכי פתרון על מנת לצמצם את זמני ההמתנה לניתוח ואת מספר הממתינים לניתוח. הצוות קיבל מנדט להציע דרכים חדשות ליצירת שיתוף פעולה בין הקהילה לבית החולים, בכל תחום שיידרש - בקהילה, בבית החולים ובממשק שביניהם - כולל בתחום כוח האדם, שיטת ויסות המטופלים, שיטת הסרת הנגעים וכללי התחשבנות. הפורום החל לפעול בספטמבר 2013. הפורום התכנס מספר פעמים וגיבש המלצות במספר תחומים: כתיבת נוהל עבודה בנושא אשר קבע את שיטת הפניית המטופלים לפלסטיקאי ולניתוח, סמכויות החלטה על הניתוח ומקום הניתוח המתאים לכל מטופל הגברת שיתוף כ א מקצועי באמצעות העסקת רופאים במשולב בבית החולים ובקהילה הגברת תפוקות הניתוחים בקהילה ובבית החולים באמצעות מעורבות מנהלים פתיחת ערוץ ניתוחים מהיר בבית החולים, תוך קביעת תנאי התחשבנות מותאמים ומוסכמים תשעה חודשים מתחילת עבודת הפורום ירד מספר הממתינים לניתוח בבית החולים ב- 52% וזמן ההמתנה לניתוח התקצר ב- 43% ל- 15.5 שבועות. הפורום המשותף לקהילה ולבית החולים ממשיך בפעילותו השוטפת על מנת להמשיך ולצמצם את מספר הממתינים ולקצר את משך ההמתנה. מסקנות: הקמת הפורום המשותף לקהילה ולבית החולים הביאה לצמצום משמעותי בהיקפי הממתינים לניתוח להסרת נגעי עור חשודים וצמצום משמעותי במשך ההמתנה לניתוח. העבודה מדגישה וממחישה את חשיבות שיתוף הפעולה בין הקהילה לבית החולים לצורך שיפור בטיחות הטיפול, איכות הטיפול, התייעלות ואיגום משאבים. 52

01082031 תקשורת מעברים: מהלך כלל ארגוני לשיפור איכות ובטיחות הטיפול במחלקות אשפוז לילי פרלמן, שרה שלו, ד ר יעקב דרייהר חטיבת בתי חולים, ההנהלה הראשית, כללית מטרה: נושא התקשורת מזוהה כסיבת שורש מובילה ב- 70% מהמקרים של אירועים חריגים המייצגים כשל בתהליכי עבודה. קיימים פערים בהבניית תהליך העברת משמרת באופן שיבטיח רצף טיפול, רמת בטיחות ושירות וביטוי מיטבי למקצועיות האחות. לפיכך, מיושמת תוכנית התערבות כלל-ארגונית בבתי החולים של הכללית תוך אימוץ מודל ה- ISBAR )המרא ה הצגה עצמית, מצב, רקע, אומדן, המלצות( לתקשורת מעברים. הרציונל מתבסס על כך שהעברת מידע בחילופי משמרות מביאה לביטוי סטנדרטים של איכות ובטיחות, שירות ומקצועיות של האחיות, וכי יישום מודל לתקשורת מעברים מאפשר העברת מידע רלוונטי ושלם במינימום זמן, תוך שיפור תחושת הביטחון של המטופל ותפיסתו לגבי מקצועיות הצוות. שיטה: התוכנית מיושמת ב- 14 בתי החולים של הכללית ב- 140 מחלקות המונות 5,000 מיטות אשפוז בהן מתבצעות 5.7 מיליון העברות משמרת בשנה. ב- 2013 נעשה תהליך הטמעה רחב-היקף ליישום מודל תקשורת בהעברת משמרת. ההתערבות כללה הפצת הנחייה, הפקת סרט הדרכה להעברת משמרת בדגש על התנהגויות מצופות וקריטריונים מחייבים להעברה אפקטיבית, מקצועית ושירותית, תוך שימוש בכלי המראה. התבצעו חונכות, הדרכה והבניית שגרות עבודה וניהול המאפשרות העברה מלאה ואפקטיבית של מידע אודות מטופלים. נבחן המצב קיים ע י איסוף נתונים )לפני ואחרי( באמצעות תצפיות מובנות. נערכו 1,001 תצפיות בבתי החולים לפני הטמעה מלאה של התהליך )ב- 2012-3 ( ו- 1,002 תצפיות לאחר ההטמעה )2013-14(. שיעור השימוש בשפת המראה עלה מ- 74% ל- 77% )0.12=p(. ארגון המידע בצורה תמציתית, עניינית ורלבנטית עלה מ- 87% ל- 90% )0.036=p(. שיעור האחיות שהציגו את עצמן בכניסה לחדר היה נמוך )42% ו- 45%, בהתאמה, 0.18=p(. נצפה שיפור בביצוע העברת המשמרת בזמן )76% ו- 82%, 0.001=p(, במהלך העברת המשמרת הבקרה על קיום ידון זיהוי נעשתה אצל 42% ו- 63%, בהתאמה )0.001>p(, הבקרה אודות שינוי תנוחה למטופלים בסיכון )898=N( נעשתה אצל 48% ו- 53%, בהתאמה )0.034=p( ומעקב אחרי תוכנית הנוזלים התוך-ורידית )714=N( נעשתה אצל 83% ו- 87%, בהתאמה )0.034=p(. שיעור ההתייחסות לרמת הכאב של המטופל )724=N( עלה מ- 69% ל- 78% )0.001>p(. מסקנות: הטיפול בתהליך הציף סוגיות ודילמות הקשורות לתהליכי עבודה, סגנון ושגרות ניהול כמו גם צורך בשיפור מיצוב ונראות האחות מול מטופלים ושותפי תפקיד. הנושא והתהליך נתפסים כבחירה נכונה ומשמעותית בקרב המנהלות והאחיות, וכך מתקיים שיתוף פעולה בהטמעה וקידום של ערכי איכות ובטיחות הטיפול בבתיה ח. 53

סקירת תוכנית להגברת הטיפול אצל אוכלוסיות בסיכון נורית עין גדי מורמי, ד ר ברי רוזן, ד ר אריה ללקין, ד ר דוד דביר, ד ר דניאל לנדסברגר, פרופ נחמן אש 01051585 הזדקנות האוכלוסייה, ההתמודדות עם מחלות כרוניות בגיל המבוגר, העומס הגובר על היחידות לטיפולי בית מחד והצורך להתמודד עם משאבים מצומצמים מאידך, מעלה את הצורך למקד את ההתערבות הטיפולית באוכלוסיית המטופלים המצויה בסיכון לאשפוזים חוזרים, התדרדרות בתפקוד ואף תמותה. בספרות מתוארות מספר דרכים שיטתיות לאיתור האוכלוסייה הנ ל. מטרת עבודה זו הייתה לבנות תכנית התערבות, תוך איתור האוכלוסייה הנמצאת בסיכון מוגבר לתחלואה ואשפוז באמצעות התערבות ממוקדת ומתן מעטפת טיפולית ביחידה לטיפולי בית. שיטה ותהליך: אותרה אוכלוסיית היעד באמצעות רשם ייעודי. מתוך כ- 1,700 פוטנציאליים במחוז השרון, נבחרו כ- 400 מטופלים מהיחידה לטיפולי בית. במהלך השנה נוספו עוד כ- 152 מטופלים. ניתן תגמול נוסף לביצוע ביקורי בית לרופאים ולצוות הפרא רפואי. צוות טיפולי בית וכן רופאי המשפחה, קיבלו הדרכה לגבי התוכנית: הסבר על מהות הביקור, ביצוע אומדנים רלוונטיים, הכנת תוכנית התערבות, תיעוד בתיק המטופל והמשך מעקב ובקרה. לאורך כל התקופה התבצע מעקב ובקרה מקצועית, ניהולית ותקציבית. יעדים: העלאת היקף המגעים הטיפוליים באוכלוסייה ב- 25%. צמצום ימי האשפוז של אוכלוסיית ההתערבות ב- 10%. היעדים ימדדו ביחס לתקופה מקבילה טרם תחילת ההתערבות. קריטריונים להגדרת אוכלוסייה בסיכון )מילוי 4 קריטריונים מתוך 7 שנבנו ע י מטה מכבי( מעל גיל 75. בעלי שתי מחלות כרוניות או יותר. ריבוי תרופות. אשפוזים שאינם דיפרנציאליים + ביקורים בחדרי מיון. הזמנת רופא הביתה - 2 או יותר בשנה האחרונה. מצב תזונתי ירוד. שימוש קבוע בתרופות מגבירות סיכון בריאותי. ממצאים: נעשתה התערבות אצל כל אוכלוסיית היעד שנבחרה וכן אצל 152 מטופלים שנוספו במהלך השנה. היקף המגעים הטיפוליים באוכלוסייה עלה על ב- 25%. אצל 50 מטופלים מעל גיל 90 שהופיעו ברשם, נעשתה התערבות ע י עובדים סוציאליים בתחום מיצוי זכויות. מספר הרופאים שביצעו ביקורי בית עלה ב 40% לעומת שנה קודמת. קיימת מגמה בהפחתת פניות וימי אשפוז של קבוצת ההתערבות. )נתונים יוצגו בהמשך( מסקנות: מטרות התוכנית הושגו באמצעות התערבות מוגברת, העלאת היקף המגעים ומתן מעטפת טיפולית לכלל אוכלוסיית היעד, ואף נצפתה מגמה בהפחתת אשפוזים. הטמעת התוכנית בקרב הרופאים והצוות הרב מקצועי הינה בעלת ערך רב לקידום בריאותם של המטופלים בסיכון. 54

01032297 הערכת מספר רופאים מטפלים בחולה במחלקה פנימית כגורם סיכון לפגיעה ברצף הטיפולי בחולה המאושפז מר נדב פוריה, ד ר אריאל ישראל, מר ברונו לביא, ד ר איל צימליכמן המרכז הרפואי שיבא, תל השומר בשנים האחרונות מצטברות עדויות רבות לכך ששמירה על רצף הטיפול בחולה המאושפז מקטינה את כמות הטעויות הנעשות ומשפרת את התוצאות הקליניות במהלך האשפוז. אחת מנקודות השבר העיקריות בעת הטיפול הינה העברת המידע ממשמרת למשמרת וממטפל אחד לאחר בתוך אותה המחלקה. ככול שכמות הרופאים השונים שטיפלו בחולה במהלך האשפוז עולה כך הסיכון להפרעה בקיום הרצף הטיפולי גבוהה. מטרת מחקר זה היא לבדוק את מספר הרופאים השונים המעורבים בטיפול החולה במחלקה פנימית. שיטות: המחקר הינו מחקר רטרוספקטיבי מסוג קוהורט. במהלכו משכנו נתונים עבור כל יום אשפוז משש מחלקות פנימיות בבית החולים ע ש שיבא בתל השומר בשנים 2012 ו- 2013. בכל יום אשפוז עבור כל חולה בדקנו את זהות הרופא החתום על ביקור החולה בתיק הרפואי הממוחשב. עבור כל אשפוז חישבנו את מספר הרופאים השונים שערכו ביקור לחולה במהלך אותו אשפוז. משכנו מידע מ- 143,838 ימי אשפוז במהלך השנים 2012 ו- 2013 המתחלקים על 34,856 אשפוזים. משך אשפוז ממוצע במחלקה פנימית הינו 4.21 יום במהלכו מטפלים בחולה בממוצע 2.21 רופאים. גם כאשר בחנו אשפוזים קצרים, כבר מאורך אשפוז של 3 יום מטפלים בחולה בממוצע 2.13 רופאים ואף באשפוזים בעלי אורך של יומיים ממוצע מספר הרופאים המטפלים הינו 1.65. עבור ששת הפנימיות, מסומנות באותיות A-F באופן אקראי, קיבלנו ממוצעים שונים הן במשך האשפוז)טווח: 3.44-4.39( והן במספר הרופאים המטפלים באשפוז)טווח: 1.88 2.39(. כאשר הסתכלנו על התפלגות הנתונים, מצאנו התפלגות שונה סטטיסטית )0.05>T( במספר הרופאים המטפלים בפנימיות A ו- F לעומת כל יתר הפנימיות. עבור התפלגות משכי האשפוז מצאנו כי פנימית A בעלת התפלגות שונה סטטיסטית במשך האשפוז מיתר הפנימיות, בעוד פנימית F אינה שונה סטטיסטית בהתפלגות משך האשפוז מאף אחת מהפנימיות האחרות. מסקנות: גם באשפוזים קצרים במחלקה פנימית אחריות הטיפול בחולה עוברת בין מספר רופאים. בנוסף, בין מחלקות שונות יש נורמות עבודה שונות המשפיעות על שמירת הרצף הטיפולי בחולה בעת אשפוזו. אלו מהווים גורם סיכון לאי קיום רצף טיפולי מיטבי ועלולים להוביל לפגיעה בתוצאי הטיפול. מחקר זה מחזק את הצורך בהטמעה של כלים שהוכחו כמשפרים העברת מידע בין מטפלים וקיום רצף טיפולי. 55

DO U MIND בהנעה למניעה 56 01022080 סיוון בלוך דר, איליה שוורץ דר, מלי קורן, דליה לאור, יעל ריסמן, יעל הראל, עירית בוקעי, נגה נירנברג, לאה מרום, גלילה ביטון, רינה שגב, דר חן שפירא, פרופ סילביה הוניגמן, דר רוני אמר, דנה גילדין, מירה גרוס מרכז רפואי לין מחוז חיפה וגליל מערבי, בי ח כרמל מבוא: אירוע מוחי )באנגלית: )Stroke )שנקרא גם שבץ מוחי( מתרחש כאשר ישנה הפרעה באספקת הדם לרקמת המוח, גורמת נזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות: בירידה משמעותית בכישורי התנועה, התקשורת, התחושה, החשיבה, הרגש וההתנהגות של הנפגע. שבץ מוחי, הוא גורם התמותה השלישי בעולם המערבי )אחרי מחלות לב וסרטן( והשני בעולם כולו. 60% מהנפגעים נשארים עם חסר נוירולוגי, שבץ מוחי הוא הגורם הראשון לנכות בעולם המערבי. מהספרות ידוע כי טיפול תרופתי בלבד מקטין הסיכוי להישנות התקף בכ- 20%, בעוד טיפול תרופתי המלווה באיזון גורמי הסיכון מקטין הישנות התקף בכ 80%. במטרה להקטין את הסיכון להישנות האירוע נדרש טיפול כוללני בחולה ומשפחתו. טיפול הכולל ביצוע בדיקות עזר בהקדם, קיום מעקב, איזון גורמי סיכון, הערכה סנסומוטורית, קוגניטיבית, תקשורתית, פסיכו סוציאלית ותפקודית. חלקן מייד לאחר האירוע במהלך האשפוז וחלקן במסגרת אמבולטורית. הצורך במסגרת טיפולית שתיתן אפשרות לביצוע מהיר של הבדיקות הנדרשות, הביא ליצירת שיתוף פעולה בין המסגרת האשפוזית של מחלקה נוירולוגית בית חולים כרמל )הנותנת צוות רפואי( לבין המסגרת האמבולטורית של מרכז רפואי לין. התארגנות שכזו מאגדת צוות רב תחומי המעניק שרות תחת קורת גג אחד תוך שימוש בטכנולוגיות טיפוליות מתקדמות. מטרות: 1. חזרה לתפקוד עצמאי, מניעה שניונית של שבץ מוחי. 2. קיצור ימי אשפוז. שיטת העבודה ומתודולוגיה: השיטה מבוססת על יצירת רצף טיפולי בי ח קהילה. 1. קיום מסלול ישיר ומהיר לקבלת הערכה וטיפול רב מקצועיים - רפואה, סיעוד, דיאטה, עבודה סוציאלית, פיזיוטרפיה, קלינאיות תקשורת וריפוי בעיסוק. 2. שיפור רמת השירות למטופל, יצירת כתובת אחת ברורה וזמינה לפניות החולים בכל תחומי הטיפול הרלוונטיים- מרפאת.One stop 3. ווידוא הענות לטיפול התרופתי והתאמתו עפ י הצורך וביצוע בדיקות עזר בהקדם. 4. טיפול ומעקב צמוד והדרכה לשינוי אורח חיים בהתאם למצב החדש. 5. איזון גורמי סיכון. 6. יוני 2013, מפגש צוותים של מקצועות הבריאות והמנהל מבית חולים כרמל ומרכז רפואי לין, לגיבוש החזון, תיאום ציפיות, קביעת תהליכי עבודה ודרכי תקשורת. נבנה תרשים זרימה לתהליך של קליטה ומעקב המטופלים. 7.נבחרה אחות המתאמת ומנהלת את תהליך הטיפול )CM( למטופל ולאנשי הצוות. פתיחת המרפאה ביולי 2013. 8. שחרור מוקדם ככל האפשר מבית החולים. 9. המשך טיפול רציף בקהילה תוך שימוש בצוות רב מקצועי הכול תחת קורת גג אחת. 10. קיום יום עיון לחולים לאחר אירוע מוחי ובני משפחה בשנת 2014. נתונים/תוצאות ביניים: נבדקו 60 מטופלים ב 67 ביקורים. תווך גילאים בין 24-90 ממוצע 62% 63.8 מהם גברים 38% נשים. מתוכם: 21 חולים הופנו לפיזיותרפיה -,27% 26 לדיאטנית - 3% 21, הופנו לריפוי בעיסוק -,27% 14 לעו ס בקהילה - 18%, 6 לטיפול בדיבור - 8% 12, הופנו גם לריפוי בדיבור וגם לפיזיותרפיה. 5 הופנו גם לריפוי בעיסוק וגם לדיאטנית. גורמי סיכון: 40 מטופלים: )67%( עם יתר לחץ דם, 2 מטופלים )3%( עם השמנת יתר, 42 מטופלים )70%( עם היפרליפידמיה, 8 מטופלים )13%( עם הפרעות קצב לב, 18 מטופלים )30%( עם סכרת, 2 מטופלים )3%( עם עודף משקל. נתוני חולה סכרת: 8 מטופלים - 13% מכלל המטופלים, 44% מחולי הסוכרת -אינם מאוזנים, 10 מטופלים סוכרתיים )56% מחולי הסכרת( קיבלו הדרכה ויעוץ מדיאטנית. במעקב של חצי שנה מ האירוע הפסקת עישון: 100% הפסיקו לעשן מתוך 32% שעישנו לפני האירוע. פעילות גופנית: 26% החלו בפעילות גופנית בנוסף ל 53% שעסקו בפעילות גופנית בטרם האירוע. מסקנות והמלצות: 1. המרפאה הייעודית שנבנתה,מאפשרת שחרור מוקדם מבית החולים, המשך טיפול ובקהילה ע צוות רב תחומי,קיום רצף טיפולי תחת קורת גג אחת. 2. בחירת אחות,כמנהלת טיפול קהילה - בית החולים - מרפאת האם, מאפשרת את קיום הרצף הטיפולי. 3. שימת דגש בקרב המטפלים על חשיבות מניעה וטיפול בגורמי סיכון במטרה למנוע הישנות אירוע מוחי.

מושב ב 3 איכות ברפואת ילדים 57

01012160 ביסוס שיטה לאיסוף נתונים והערכת תוצאים קליניים בניתוחי לב ילדים מר לאוניד פלושנסקי, 1 ד ר דוד משאלי, 1 גב ברניס אוברמן, 2 פרופ לורנס פרידמן, 2 1 פרופ זאב רוטשטיין, 1 ד ר איל צימליכמן 1 המרכז הרפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה ע ש סאקלר, אוניברסיטת ת א 2 היחידה לביוסטטיסטיקה, מכון גרטנר מבוא: הערכת תוצאים בתחום ניתוחי הלב בילדים הנה מורכבת עקב הקושי הרב להעריך את מורכבות הניתוח ומצבו הקליני של המנותח. לשם כך הוחל בשנת 2003 בפיתוח ותיקוף מדד בשם אריסטוטל )Aristotle( אשר מנבא את שיעור התמותה הצפוי על בסיס מורכבות הפרוצדורות ומצבו הקליני של הילד טרם הניתוח. תיקוף המדד נמשך גם כעת על בסיס מאגר מידע אותו מדווחים בתי חולים החברים ברשת האריסטוטל. מטרת מחקר זה היא לבחון ישימות הקמת תכנית להערכת ביצועים ותוצאים קלינים בניתוחי לב ילדים שתתבסס על מדד אריסטוטל, במטרה לבצע שינויים הנדרשים כדי לשפר את איכות הטיפול. שיטות: באמצעות סקירת תיקים ידנית נבנה מאגר מידע בהתאם למשתנים הנדרשים לחישוב מדד האריסטוטל עבור כלל המנותחים בשנת 2012. בהתאם לחישוב המדד חולקו המנותחים ל- 6 קבוצות של מדד האריסטוטל והתמותה חושבה עבור כל קבוצה בנפרד. התמותה הצפויה נבחנה לעומת התמותה בפועל בהשוואה לשתי סדרות שפורסמו מצרפת וגרמניה. באמצעות מבחן Mantel-Haenszel בוצעה השוואת יחס הסיכויים ratio( )odds בין המדדים של שיבא ומדדי הסימוכין שהם השילוב של כל 6 הקבוצות של מדד אריסטוטל הכוללני. בוצעה רגרסיה לוגיסטית עם אותם המדדים אשר יצרה יחסי סיכויים עבור המרכז רפואי )שיבא כנגד קבוצת ביקורת(. המחקר כלל 274 ניתוחים ב- 47 פרוצדורות ראשיות שונות. בסה כ נותחו 221 ילדים אשר חולקו ל- 6 קבוצות מורכבות עפ י האריסטוטל )מהנמוך לגבוה(: לקבוצה 1 השתייכו 9 ילדים ללא מקרי תמותה )0%(, בקבוצה 2 היו 19 ילדים עם 5.3% תמותה, בקבוצה 3 היו 18 ילדים עם 0% תמותה, בקבוצה 4 היו 106 ילדים עם 3.8% תמותה, בקבוצה 5 נכללו 53 ילדים עם 11.3% תמותה, ובקבוצה 6 נכללו 16 ילדים עם 25% תמותה. לא נמצא הבדל משמעותי במדדי התמותה עבור אותו מדד אריסטוטל בין נתוני שיבא לבין המדווח בספרות ע י מרכזים מובילים. יחס הסיכויים ברגרסיה לוגיסטית )שיבא מול מרכזים אחרים( הוא 1.04 עם 95% רווח בר סמך 0.57-1.89. מסקנות: הקמת מערכת להערכת ביצועים בניתוחי לב ילדים הנה אפשרית אם כי דורשת הקצאת משאבים בכוח אדם ובמערכות מחשוב. בהשוואת התמותה עבור קבוצות הסיכון של מדד האריסטוטל נמצא כי אין הבדל משמעותי בין מחלקת ניתוחי לב ילדים בשיבא למרכזים מובילים בעולם. המרכז הרפואי שיבא ימשיך לפתח המערכת בכדי לאפשר המשך הערכת ביצועים ושיפור איכות הטיפול במחלקה. 58

01022185 מדידת איכות בתחום של בריאות השן לילדים המבוטחים בכללית ממצאים ראשוניים ד ר חגי סלוצקי; ד ר אווה סהר-לאור, גב ליאת אלנקוה; גב תמרה קורמן, ד ר דורון ש. קומנשטר; פרופ ארנון ד. כהן חטיבת הקהילה, אגף מחשוב ומערכות מידע, משרד רופא ראשי, הנהלה ראשית, שירותי בריאות כללית, והנהלת כללית סמייל, תל אביב מטרה: מצב בריאות השיניים בילדים מדווח במדד )Decayed, Missing, Filled Teeth( dmft המתאר את הצטברות ההתנסות בעששת, חוסר שיניים וסתימות בשיניים. בריאות השן קשורה לתזונה, להיגיינה ולטיפול מנע. העששת היא מחלה חברתית של סגנון חיים, ולכן יש פערי בריאות לא קטנים באוכלוסייה, הקשורים לרמה חברתית-כלכלית של היישוב. חרף תלותה הרבה של בריאות הפה במניעה ראשונית, פעולה מועטה מדי מתבצעת בתחום הרפואה המונעת. הפעולה החשובה ביותר היא הפלרת מי השתייה, שהוטלה על ספקי המים מיוני 2002 ועתידה להיפסק ב- 2014. בנוסף, ניתן שירות לטיפול דנטאלי בילדים רק בשליש מהרשויות המקומיות. ביולי 2010 הוכללו הטיפולים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. כיום, זכאים ילדי ישראל, עד גיל 12, לטיפול שיניים מלא במחיר מסובסד כחלק מסל התרופות. סקרים שונים מצביעים על שיפור בבריאות השן בקרב ילדים, אך חסרים נתונים לאומיים בתחום זה. העבודה הנוכחית מציגה ממצאים ראשוניים על אופי המעקב השנתי אחר ילדים המבוטחים בכללית, כחלק ממודול למדידת איכות בתחום. שיטות: הליך הפיתוח כלל התייעצות עם רופאי ילדים ורופאי שיניים המטפלים בילדים. במקביל, התבצעה הערכה של מידת יישום ההצעות שהועלו במערכות המידע של הכללית. בנוסף, נסקרה הספרות לגבי הראיות הקיימות לכל מדידה בדבר התרומה הקלינית. לצורך הערכה של תאימות המדדים, נבחנו השינויים בשיעורי הביצוע במדד בעקבות השקתו הרשמית בינואר 2014 וזאת ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2013. הניתוח בוצע בחתכים מיוחדים בכדי להעריך האם היו הבדלים באוכלוסייה לגבי מידת השימוש בשירותים. אוכלוסיית היעד למדד כללה כחצי מיליון ילדים בגילאי 4-11. שיעור ביצוע המדד עלה ב- 33.6% בין חודשי מרץ של 2014 ו- 2013. במרפאות המשתייכות לציון סוציו-אקונומי נמוך נרשמה עלייה של 49.1% לעומת 24.2% ו- 14.3% במרפאות עם ציון בינוני וגבוה, בהתאמה. עלייה משמעותית של 76.7% נרשמה במגזר הערבי לעומת 26.4% ו- 19.4% בקרב ילדים הנמנים על המגזר החרדי, והחילוני-מסורתי, בהתאמה. בניתוח של קבוצות גיל, נמצא כי בקבוצת הגיל הצעירה )4-7( הייתה עלייה של 28.0% לעומת עלייה של 38.2% בקבוצה הבוגרת יותר )8-11(. מסקנות: לפי תפיסת הכללית, בריאות השן היא חלק מהבריאות הכוללת של הילד ורופאי הילדים מהווים גורם מפתח בהנעת ההורים והילדים לביצוע מעקב. הכללית השיקה מדד במערכות המידע שלה לבחינת אופי המעקב התקופתי בילדים. המודול שנבנה מבוסס ראיות ומספק רשימות מסודרות לטיפול לגורמים הרלבנטיים בקהילה. הממצאים הראשוניים מלמדים על שיפור בשיעורי הביצוע של המדד ועל עלייה משמעותית בצריכת השירותים בחתכים מסוימים. 59

01031406 מחלקת ילודים ופגים הפחתת שיעור אלח דם מצנתר מרכזי לטווח קצר בפגים כדוגמא לתהליכי שיפור איכות בתחום מניעת זיהומים לוי ד, ד ר פלידל א, כץ מ. )הנהלה רפואית וסיעודית של היחידה( ד ר צ יבוטרו פ, עובד מ, ד ר גורי א. וד ר צמחוני א, )צוות היחידה למניעת זיהומים(, ברדנשטיין ר. )מעבדה(, מחלקות פגים ומחלות זיהומיות, מרכז רפואי קפלן הקדמה: -זיהומים נרכשים שכיחים ומסוכנים, במיוחד בפגים קטנים עקב חוסר בשלות מערכת החיסון. בישראל, כ- 23% מהפגים בעלי משקל לידה נמוך מאד )>1500 גרם( סבלו מאלח דם נרכש. מאז שנת 1997, מתקיים בפגית המרכז הרפואי קפלן, פרויקט מתמשך של שיפור איכות רב-מקצועי ורב-תחומי, אשר הוריד את היארעות אלח דם בפגים הקטנים מ- 38% ב- 1997 ל- 11.4% ב- 2012. על אף המשך המאמצים חלה האטה בירידה בשנים 2010-2012. בשנת 2012 הוחל במעקב פרוספקטיבי אחר זיהומי אלח דם הקשורים בצנתרים מרכזיים לטווח קצר blood( CLABSI=Central line associated.)stream infection בשנת 2013 הוחל בתהליך התערבות מובנה וממוקד לטיפול בבעיה זו. שיטות: 1. המשך איסוף נתונים )קיים משנת 1995( יומי, פרוספקטיבי אודות זיהומים ו/או נשאות חיידקים ורגישותם לאנטיביוטיקה ובנוסף בניית מסד נתונים ספציפי לאירועי אלח דם מצנתר מרכזי לטווח קצר. 2. בניית מערך לשיתוף פעולה עקבי ורציף עם היחידה למחלות זיהומיות ובניית צוות מוביל שינוי.)top to bottom( תוך יצירת מחויבות של העובדים בדרגות השונות (Leadership rounding( 3. הערכה מחודשת ושינוי תהליכי עבודה bundles( )practice הקשורים בצנתר מרכזי 4. יישום והטמעה של תהליכי העבודה שעודכנו בקרב צוותי רפואה, סיעוד ושותפי הטיפול תוך בקרת התהליכים ברצף הטיפול. איסוף הנתונים העלה שבשנת 2012, שיעור אירועי אלח דם נמוכים, כפי שמשתקף מ- 2.66 אירועים של אלח דם לאלף ימי אשפוז )11% מהפגים במשקל לידה נמוך סבלו מאירוע של אלח דם( אך היארעות זיהומי צנתר מרכזי לטווח קצר הייתה גבוהה; נמצאו 18 מקרים לאלף ימי צנתר. בשנת 2013, בתגובה לממצאים הללו, נעשו התהליכים המצוינים בשיטות. לאחר תהליכי ההתערבות, חלה ירידה משמעותית בשיעור אלח דם בכלל - 1.03 אירועים לאלף ימי אשפוז,)ל 8% מהתינוקות במשקל לידה נמוך היה אירוע של אלח דם( וירידה באלח דם מצנתר מרכזי בפרט ל- 4.6 אירועים של אלח דם לאלף ימי צנתר. מסקנות: בעקבות השינויים בדפוסי העבודה חלה ירידה משמעותית של 80% במספר אירועי אלח דם הקשורים בצנתר מרכזי לטווח קצר. השינוי ממחיש את הצורך בניטור מתמשך ובשיתוף פעולה של צוות רב תחומי שנותן מבט רחב יותר ממה שהצוות הרפואי הקרוב יכול לראות. למרות הפעילות הרבה למען מניעת זיהומים בפגים בשנים האחרונות, אנו עדים לתחומים נוספים בהם ניתן ליזום תהליכי שיפור, תוך הצגת הפרט במרכז, זיהוי נקודות החוזק והחולשה בכול תהליכי העבודה בתחום מניעת זיהומים בכלל וזיהומי צנתרים בפרט. 60

01031055 שילוב שימוש ברשם האוטיזם ותוכנת ה- GIS לצורך מיפוי האבחון והטיפול במאובחנים על הרצף אוטיסטי במאוחדת הרצף האוטיסטי הינו רצף הפרעות המעסיק את עולם הבריאות בשל הגידול הדוהר במספר ילדים המאובחנים בו. כיום מדובר על מקרה של לידת ילד אוטיסט על כל 150 לידות. מדובר על אבחנה, המצריכה אבחון מוקדם והסטת משאבי טיפול בהתאם. בישראל מתוקף תיקון לחוק הבריאות משנת 2010 זכאים הילדים ל 3 טיפולים בשבוע בתחומים הפרא רפואיים עד גיל 18. קופות החולים מחויבות בהתאם לזאת לספק סל שירותים זה. אבחון של ילד על הרצף מחייב צוות רב מקצועי ולרוב נעשה במסגרת המכונים להתפתחות הילד. אבחון ודאי מצריך אבחנה של נוירולוג התפתחותי או פסיכיאטר ילדים ואבחון פסיכולוגי. מאוחדת הינה הקופה היחידה בישראל שפתחה רשם המאפשר לזהות כל מבוטח שאובחן כסובל מהפרעה על הרצף האוטיסטי או חשוד כסובל מהפרעה ונדרשת בדיקה נוספת. רשם זה מזהה מתוך מסד הנתונים של הקופה את כלל המאובחנים על הרצף האוטיסטי. הרשם נבנה במטרה לאתר ולתקף את כל האבחנות שאינן ודאיות, ולוודא כי המבוטחים יקבלו את הטיפול המתאים בהקדם האפשרי. הרשם יאפשר לזהות מוקדים שבהם יש תת אבחון, ולהפנות משאבים לאבחון מוגבר בקרב אוכלוסיות ייעד. בכך ניתן יהיה לקדם הקטנת פערים של אבחון וטיפול. על פי תוצאות הרשם, נמצאו 2,332 מבוטחים שהוכנסו לרשם, שיעור המאובחנים על הרצף מקבוצת הגילאים 0-18 עומד על 4.6 ילדים לכל 1000 מהילדים בקבוצת גיל זו, ושיעור האבחנות הוודאיות עומד על 2.8 ילדים לכל 1000 ילדים בקבוצת גיל זו. ברשם נמצאו: 224 אחאים, 16 זוגות תאומים מתוכם 11 זוגות תאומים בני אותו מין. כחלק מתוכנית המחקר החלטנו לשלב ברשם את תוכנת ה- GIS )Geographic Information system( שהיא מערכת מידע ממוחשבת המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב תכנים ממספר שכבות מידע, המבוססות ברובן על מערך מיפוי, אך גם על מאגרי מידע טבלאיים רגילים. מערכות אלו מבצעות בצד הקלט: קליטה, ארגון ובקרת איכות, ובצד הפלט: הפקה, מיון, שליפה ופילוח של מידע גאוגרפי. בהרצאה נציג את תוצאות המחקר לפי המוקדים הבאים: פיזור אבחנות לפי גאוגרפיה של המטופל שונות פיזור אבחנות לפי מגזרים שימוש ברשם לצורך סקירת שירותים קיימים וגם נצרכים היצע של שירותים מול צריכה של טיפולים. הטיפולים הנצרכים באופן פרטי, יבדקו מול מיקום גאוגרפי של המבוטח צריכת השירותים אצל ספקי הסכם מול מיקום ספק פילוח טיפולים בתוך מתקני הקופה האם יש קשר בין צריכת שירותים לנגישות גאוגרפית מציאת הקשר בין אחים מאותרים ומיקום גאוגרפי ושיוך מגזרי 61

01082311 מניעת טעויות תרופתיות בבי ח לילדים באמצעות רוקחות קלינית 1 אסתי לוביץ, 1 אורית פלד, 2 ענבל וינוגרד, 2 פרופ יצחק לוי, 2 ד ר ירון מושקט, 1 ד ר שמואל קלנג הנהלה ראשית שירותי בריאות כללית מרכז שניידר לרפואת ילדים טעויות בטיפול תרופתי בפדיאטריה מתרחשות ב- 5.7% מן ההוראות וב- 5-10% מכלל האשפוזים. שיעור זה דומה לשיעור הטעויות אצל המבוגרים, אולם לעומת המבוגרים, פוטנציאל הנזק בילדים גדול פי 3. מחקרים רבים מצביעים שביכולתו של רוקח קליני במחלקות ילדים למנוע כ- 80% מהטעויות שלהן פוטנציאל לנזק. לאחרונה הצטרפו רוקחות קלינית למחלקות בהן מאושפזים ילדים לאחר השתלות איברים או מח עצם במרכז שניידר. שיטות: עד כה נבדקו כ- 700 תיקי מטופלים. ב- 42% מהתיקים אותר צורך בהתערבויות. כ- 80% מן ההמלצות שניתנו במהלך ההתערבויות אומצו על ידי הרופאים. הטעויות סווגו ע פ נושא וחומרה באמצעות כלי לסיווג טעויות תרופתיות המסווג טעויות ל- 9 קטגוריות שמשקללות את חומרת הטעות ואת ההשלכות למטופל:) coordinating NCC MERP Index- Categorizing Medication Errors- National )Council for Medication Error Reporting and Prevention A נסיבות מסכנות, B טעות שלא הגיעה למטופל, C טעות ללא נזק, D נדרש ניטור או התערבות, E נזק זמני, F אשפוז )או הארכת אשפוז(, G נזק קבוע, H - החייאה, I - מוות מאחר ומהות הפעילות של הרוקחות הקלינית הינה זיהוי טעויות בטרם הגיעו למטופל, מרבית ההתערבויות יסווגו בקטגוריה A או B. בעבודה זו בחרנו לסווג גם את מידת החומרה של הטעויות שנמנעו וזהו החידוש שבה. לצורך כך ביצענו סיווג מחדש של קטגוריות A ו- B לתת קטגוריות חדשות שלוקחות בחשבון שאילו התקיימו הנסיבות שנמנעו או אילו הטעות הגיעה למטופל אזי הנזק היה יכול להיות מסוג C עד I. לאחר שהרוקחות סיווגו את מידת החומרה התיאורטית של הנזק שנמנע, בוצעה הערכת חומרה נוספת גם על ידי רופא בלתי תלוי שאינו נמנה על הצוות הרפואי של המחלקה. כ- 40% מן הטעויות סווגו לרמה A או.B 35% לרמה,C 15% לרמה,D 1.5% לרמה,E 1.5% לרמה F ו- 1.5% לרמה G. לרבע מהטעויות שסווגו לרמה A או B היה פוטנציאל לגרום לנזק שסווג לרמה D עד F ונמנע באמצעות פעילותן של הרוקחות הקליניות. הסיבה המרכזית להתערבות היתה טעות במינון )46%(. מסקנות: לרוקחות קלינית במחלקות הילדים תרומה משמעותית בהפחתת הסיכון לטעות בטיפול התרופתי ולמניעת נזק למטופלים. 62

מושב ב 4 איכות בטיפול תרופתי 63

01041213 השימוש בכלי סקר STOPP/START בקשישים במוסד גריאטרי - מחקר התערבות אקראי מבוקר דבורה פרנקנטל ¹, אדוארד קלנדריוב ², יפה לרמן ³, יהודה לרמן ¹ - 1 ביה ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. - 2 המוסד הגריאטרי גבעת השלושה, פתח תקווה. - 3 המערך הגריאטרי, המרכז הרפואי תל אביב ע ש סוראסקי רישום לא נאות של תרופות בקשישים נפוץ ומגיע בעולם לשיעור הימצאות של 70% במוסדות גריאטריים. הדבר מהווה גורם סיכון לתחלואה, תמותה ושימוש מוגבר בשירותי מערכת הבריאות. מכאן הצורך במציאת כלים שימושיים לבדיקת רישום לא נאות של תרופות. כלים אלו צריכים להיות בעלי רגישות, סגוליות ומהימנות גבוהים ושיכללו את התרופות שהכי קשורות בתופעות לוואי בקשישים. בשנת 2006 פותחו ותוקפו באירופה כלי סקר להתערבות תרופתית בקשישים בשם.STOPP/START STOPP- Screening Tool of Older Persons potentially inappropriate Prescriptions. START -Screening Tool to Alert.doctors to Right Treatment דו ח מבקר המדינה שהתפרסם ב- 2011 הדגיש את הצורך במציאת כלים להקטנת רישום לא נאות של תרופות, שיביא גם להורדת בעיית הפוליפרמסיה בקשישים בישראל. המידע הקיים בעולם על יעילות השימוש בכלים STOPP/START מועט. מטרת המחקר הייתה להעריך את השפעת השימוש בכלי הסקר STOPP/START על נפילות, אשפוזים, תפקוד, איכות חיים והוצאה כספית על תרופות בקשישים במוסד גריאטרי. שיטות וחומרים: מחקר התערבות אקראי מבוקר זה נערך במוסד גריאטרי במרכז הארץ. נכללו בו כל הקשישים במוסד בגילאי +65 שעברו הקצאה אקראית לשתי קבוצות: קבוצת התערבות- בה נעשתה התערבות תרופתית תוך שימוש בכלים STOPP/START וקבוצת ביקורת-בה לא נעשתה התערבות תרופתית. משתני התוצאה שנבדקו בתחילת המחקר ואחרי שנה של מעקב היו נפילות, אשפוזים, הערכה תפקודית שנבדקה על ידי מבחן,)Functional Independence Measure( FIM איכות חיים שנבדקה על ידי שאלון SF-12 Health Survey וההוצאה הכספית על תרופות. מבחנים פרמטרים ואפרמטרים שמשו לבדיקת הבדלים במשתני תוצאה בתוך הקבוצות ובין הקבוצות לאחר שנת מעקב. במחקר השתתפו 359 קשישים בגילאי 8.7±82.7. מספר התרופות הממוצע ירד בצורה מובהקת בקבוצת ההתערבות יחסית לקבוצת הביקורת אחרי שנה )0.001>P(. ההוצאה הכספית הממוצעת על תרופות ירדה ב- 103 לקשיש לחודש בקבוצת ההתערבות ))0.001>P. נמצא אף שממוצע מספר הנפילות ירד בקבוצת ההתערבות בצורה מובהקת )0.006=P(. לא נמצא הבדל בממוצע מספר אשפוזים, ציון FIM ואיכות חיים בין הקבוצות. מסקנות: שימוש בכלי סקר STOPP/START הביא להורדה משמעותית במספר התרופות, נפילות וההוצאה הכספית על תרופות למטופל. שימוש בכלי סקר STOPP/START על ידי רופאים ורוקחים יכול להביא לחיסכון כספי ממוצע של כ- 37 מיליון שקל בשנה. הכנסתם לשימוש של כלי הסקר STOPP/START מומלצת ונחוצה במוסדות הגריאטרים. 64

01101308 שימוש בסדציה פליאטיבית בסוף החיים: דלמות ונתונים - ההוספיס בהר הצופים, ירושלים 1 דניאל אזולאי, 1,2 אליענה עין מור, 1,2 ג רמי ג ייקובס, 2 אסתר אליהו, 1 מלכה יחזקאל, 1 רותי גסנר - 1 המרכז לטיפול תומך, הוספיס בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים, - 2 המערך לשיקום וגריאטריה בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים בקרב חולים הנוטים למות, שימוש בתרופות סדטיביות יכול לסייע בהקלת הסבל. על מנת לטפל באי שקט, בלבול, קוצר נשימה ובכאב, מקובל לבחור בתרופות ממשפחות שונות בהן: בנזודיאזפנים, אופייטים, נוירולפטיים ואנטיהיסטמיניים. במקרים קשים יותר של סבל קיצוני ועמיד לטיפולים המקובלים במינוניהם המקסימליים, קיימת אפשרות להשתמש ב סדציה פליאטיבית. במצב זה, יופחת מצב ההכרה של החולה, לעתים חלקית, ולפעמים עד שקיעה מוחלטת בהכרתו, לפעמים בצורה זמנית ולעתים עד סוף החיים. הסדציה הפליאטיבית מתבצעת בהסכמת החולה או המייצג אותו, כאשר המטרה המוצהרת של הטיפול היא הקלת הסבל הבלתי נסבל והבלתי נשלט, ולא קיצור החיים. זהו כלי אולטימטיבי שנבחר רק לאחר ניסיונות קודמים שלא צלחו. שכיחות השימוש בסדציה פליאטיבית משתנה מאוד ממדינה למדינה ומהוספיס להוספיס ויכול לנוע מ- 0%-44%. מעט עבודות או סקירות בוצעו בישראל על הנושאים הללו, על העמדות, ההיקף ודפוסי השימוש בתרופות סדטיביות ובסדציה פליאטיבית בתקופה האחרונה של החיים, והשפעתן על תוחלת החיים והקלת הסבל. מטרות המחקר: אפיון השמוש בסדציה פליאטיבית בשבוע האחרון של החיים מבחינת ההיקף, הסיבות למתן סדציה וסוגי הסדציה. הערכת ההשפעה של הסדציה הפליאטיבית על תוחלת החיים והקלת הסבל. השוואת היקף השימוש בסדציה פליאטיבית בהר הצופים, עם הנתונים המפורסמים של מרכזים פליאטיביים אחרים בעולם. שיטות: מחקר רטרוספקטיבי המתבסס על כל החולים שאושפזו בשנת 2012 ונפטרו בהוספיס הר הצופים סה כ 179 חולים. מתיקי החולים נאספו נתונים דמוגרפיים, היסטוריה רפואית, מספר ימי אשפוז בהוספיס ומידע יומי על הטיפול התרופתי בשבוע האחרון לחיים. לחולים אשר קיבלו סדציה פליאטיבית נאספו נתונים נוספים הכוללים סיבה למתן סדציה, סוג הסדציה, השפעתה על החולה ומידת המעורבות של המשפחה. 179 חולים אושפזו בהוספיס במהלך שנת 2012 מהם )38( 21% קיבלו סדציה פליאטיבית. הסיבות העיקריות למתן סדציה היו אי שקט )71%(, כאב )36%(, מצוקה נשימתית )21%(. התרופות הנפוצות ביותר היו midazolam ו.morphin ממוצע ההשרדות לאחר תחילת הסדציה היה 73 שעות )ס.ת 54(. בבדיקת הקשר בין המינון התרופתי וההשרדות לאחר תחילת הסדציה נמצא כי ממוצע שעות החיים לא ירד ככל שהמינון היה גבוה יותר. מסקנות: לאור החשיבות והרגישות של השמוש בסדציה פליאטיבית בסוף החיים, תוצאות מחקר זה יכולות להעשיר את הידע הקיים ולעזור לצוותים המטפלים לשפר את קבלת ההחלטות בחולים הנוטים למות. נתונים מדוייקים יותר על השמוש בסדציה יסייעו בחידוד ההבדלים המשמעותיים הקיימים בין סדציה פליאטיבית לבין המתת חסד וסיוע בהתאבדות. 65

01021246 To Give or Not To Give פרויקט איכות לצמצום אי מתן תרופות מסיבה לא קלינית במאושפזים בבית חולים השרון ד ר הילה לרמן-שיבק*, שרה גלעד*, ד ר ערן רוטמן*, ד ר פזית קנטר*, שושי ישי*, לרה קסלמן*, ד ר קרלוס גרוזמן* *בית חולים השרון, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, שירותי בריאות כללית טעויות בטיפול תרופתי קשורות בעליה בתחלואה ובתמותה של מאושפזים, בהארכת משך האשפוז ובעלויות כלכליות גבוהות למערכת הבריאות, ולכן מהוות יעד אסטרטגי חשוב של מערכת הבריאות בארץ ובעולם. אי מתן טיפול תרופתי במהלך האשפוז, למרות קיום הוראה רפואית, הינו גורם שכיח לטעויות בטיפול התרופתי, הזוכה להתייחסות מועטה בשיח הרפואי היומיומי. מטרה- הטמעת תהליך איכות לצמצום אי מתן טיפול תרופתי מסיבה לא קלינית במאושפזים בחטיבה הפנימית בבי ח השרון. שיטות: העבודה נערכה בשלוש מחלקות פנימיות, במהלך 04.2013-05.2014. בשלב הראשון, נבחר שבוע אקראי לאיסוף נתוני הבסיס, שכללו הערכת שכיחות אי מתן טיפול תרופתי ]מוגדר כ-,]NG)Not-Given( הסיבות ל- NG כפי שהוזנו ע י האחות המטפלת, משך הזמן )חולק ל- NG ב- 24 שעות הראשונות סביב הקבלה או NG לאורך האשפוז( וסוגי התרופות. לאחר קבלת נתוני הבסיס, הוקמה וועדה רב תחומית לבחינת הדרכים לצמצום.NG פותח תהליך עבודה, שמטרתו קידום שיתוף פעולה ותקשורת אפקטיבית לטיפול ב- NG בין צוותי הסיעוד, שירותי הרוקחות וצוות הרופאים, הכולל כלי לניטור ודיווח המקשר בין הצוותים. לאחר הטמעת תהליך העבודה במחלקות, נאספו נתוני אחרי במשך שבוע אקראי ובאופן זהה לאיסוף הראשוני. בסקירה הראשונית, אותרו בסה כ 167 הוראות רפואיות.NG מתוכן, הגורם העיקרי ל- NG היה חוסר בתרופה )46.7%(. 62% מהתרופות החסרות היו זמינות בבי ח. בסקירה החוזרת לאחר הטמעת תהליך העבודה, ירד שיעור ה- NG עקב חוסר בתרופה ל- 33% בלבד. כמו כן, חלה ירידה משמעותית במשך הזמן של אי מתן תרופות חסרות, כאשר 80% מהתרופות החסרות טרם ההתערבות לא נתנו לאורך האשפוז לעומת 60% בלבד לאחר ההתערבות. לא נכללו בעבודה- מוצרי דם, נוזלים, מזון רפואי. דיון: נתוני הבסיס הצביעו על אחוז גדול של תרופות NG במהלך האשפוז בעקבות חוסר בתרופה במחלקה, למרות זמינות התרופות בבי ח. זמן קצר לאחר הטמעת תהליך עבודה מסודר במקרי,NG ניתן לראות ירידה משמעותית בשיעור התרופות NG עקב חוסר. תוצאות חיוביות להטמעת תהליך העבודה משתקפות גם בירידה החשובה במשך הזמן של,NG עם עלייה בנתח התרופות שלא נתנו רק ב- 24 השעות הראשונות לאשפוז מתוך כלל NG עקב חוסר. סיכום: הטמעת תהליך עבודה מוסדר לצמצום אי מתן טיפול תרופתי מסיבה לא קלינית, השם דגש על העלאת מודעות הצוותים, בשילוב כלים פשוטים המקדמים שיתוף פעולה רב תחומי, הוביל לירידה חשובה בשיעור אי מתן טיפול תרופתי מסיבה לא קלינית במהלך האשפוז. 66

01021584 לקראת מדד פוליפארמסי והערכה תרופתית תקופתית מגר טלי קניג, עינת אלרן מחלקת איכות, ד ר נויה מכטיגר-אזולאי, מגר חנוך זיזמסקי, ד ר יוסי לומניצקי מערך רוקחות ופרמקולוגיה, נעמה פז אגף מע מידע, ד ר אורנה שמאי מדיקל אינפורמטיקס, ד ר עופר חן המחלקה לבריאות הקהילה תחלואה כרונית כרוכה בריבוי תרופות, אשר עלול להגביר את הסיכון לתופעות לוואי, תגובות בין תרופתיות ועוד. על כן במכבי שירותי בריאות פותחו כלים לתיעוד ומדידת ביצוע הערכה תרופתית בחולים מרובי תרופות. פעילות זו קיבלה העצמה עם פרסום חוזר מנהל רפואה ב- 2013 בנושא ניהול הטיפול התרופתי שמדגיש את הצורך לבצע הערכת טיפול תרופתי באופן תקופתי. שיטה: הוגדר מהו ריבוי תרופות )polypharmacy( במכבי: שימוש קבוע ב- 8 תרופות או יותר. הוקם קוד טיפול המאפשר לרופאים לסמן ביצוע פעולת ההערכה התרופתית. עבור חולים בסיכון מוגבר אף ניתן תגמול לרופאים על פעולה זו. נבנו דו חות המציגים לרופאים את רשימת מטופליהם מרובי התרופות, וציון עבור כל מטופל האם בוצעה הערכה תרופתית בשנה האחרונה. נבנו תכניות להטמעת השימוש בדו ח polypharmacy ע י הרופאים, ולביצוע הערכה תרופתית. נבנו דו חות סטטיסטיים המיועדים להתפרסם בסוף 2014, בכדי לבחון את מידת ההטמעה של המדד ברמת מרפאה, מחוז וברמה כלל ארצית. ברבעון האחרון של שנת 2014 תיבחן השפעת ביצוע הערכה תרופתית על איזון, איתור בעיות הקשורות לתרופות ופתירתן. הממצאים לאחר חצי שנה מהפעלת הכלים החדשים לדווח הערכה תרופתית הינם: קיימים 33,500 מטופלים המוגדרים כמרובי תרופות עבור כ- 2% בלבד סומן על ידי הרופא קוד טיפול של ביצוע הערכה תרופתית. ניתנו 857 ייעוצי רוקח קליני במטופלים מרובי תרופות, מתוכם ב- 15% בלבד השתמש הרופא בקוד של ביצוע הערכה תרופתית נמצא פער של פי 1.9 בביצוע הערכה תרופתית בין מטופלים במצב סוציואקונומי נמוך לגבוה בעקבות תוצאות אלה נבנית תכנית הטמעה של שימוש בדו ח מול רופאי המשפחה, רוקחים קליניים, מרפאות גריאטריות, אחיות, מוקד מומה ועוד. בנובמבר 2014 תוצג מידת ההטמעה של דיווח ביצוע הערכה תרופתית שנה לאחר הכנסת הכלים החדשים ותוערך מידת האיזון של המטופלים שעברו הערכה תרופתית לעומת מטופלים שלא עברו. מסקנות: הטמעת שימוש בכלים חדשים כגון קודי פעולה ודו חות לצורך דיווח על ביצוע שלא במסגרת תכנית המדדים הלאומית דורשת מעקב רציף ומתן משוב תכוף למידת השימוש. הפער בדווח ביצוע הערכה תרופתית בין אוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך לגבוה עשוי לרמז לכך שהמודעות לביצוע בקרב רופאים גבוהה יותר מול האוכלוסיות במצב סוציואקונומי גבוה. מודעות לכך יכולה לקדם נקיטת פעולות לצמצום הפער. 67

01091315 שיפור איזון כולסטרול שיתוף רוקחת קלינית בפרויקט השוויון איזון LDL בשיתוף עם רוקחת קלינית במסגרת פרויקט השוויון מרפאת ד ר יצחק בן שושן: ד ר יוסף בן שושן, נטלי ויינר- רוקחת קלינית מרפאת ד ר קוגלר: ד ר שמואל קוגלר, ד ר ענבל יפרח דמארי- רוקחת קלינית, רוזליה קוגן - אחות הקדמה: פרויקט השוויון מיועד לצורך צמצום פערים בשירותי הבריאות ובתוצאיה באוכלוסיות בסיכון בתחומים שונים. במסגרת זו התמקדו במכבי בטיפול בהיפרליפידמיה המהווים את אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים להתפתחות טרשת העורקים, תחלואה ווסקולארית ותמותה. במטרה לשפר איזון כולסטרול LDL באוכלוסיות סיכון אלו השתלבו רוקחות קליניות בפעילות מרפאות ייעודיות לצורך מתן המלצות פרטניות בנוגע לטיפול התרופתי המומלץ. מטרה: שיפור פרופיל שומנים )ובפרט )LDL במטופלים לא מאוזנים בהתאם להנחיות קליניות. אופן ביצוע הפרויקט: הוצאו דוחות מטופלים עם רמות LDL לא מאוזנות מתוך מאגר ממוחשב רשם מטופלים. נערך מעבר יזום של רוקחת קלינית על תיק המטופלים ונמסרו המלצות בנוגע לשיפור איזון.LDL בנוסף, נעשתה התייחסות קלינית לסוגיות פרמקולוגיות שונות הקשורות בטיפול התרופתי. במטופלים רלוונטיים הועברו ההמלצות לרופאים הראשוניים ונערכו בפועל שינויים בטיפול התרופתי בהתאם להמלצות של רוקחת קלינית. כלל ההמלצות והשינויים תועדו ברשומות הרפואיות. במהלך הפרויקט התערבנו ב- 157 תיקי מטופלים. %84 מתוכם חולים במחלות רקע )כגון: לב, סוכרת, לחץ דם( והיתר בריאים לא מאוזנים. במסגרת הפרויקט נמסרו לרופא המטפל 194 המלצות תרופתיות הנוגעות לאיזון 1.2) LDL המלצות פר מטופל(. מרבית ההמלצות נגעו לחולים לא מאוזנים ללא טיפול תרופתי ו/או חוסר היענות לטיפול התרופתי המומלץ. כשליש מהמטופלים היו ללא בדיקת מעקב עדכנית בשנה האחרונה והופנו לטיפולו של הרופא הראשוני והאחות לצורך זימונם למרפאה וביצוע בדיקה חוזרת. בתום מספר חודשים נדגמו שנית 106 תיקי מטופלים בהם הייתה מעורבות רוקחת קלינית. כמחצית מהמטופלים )48.1%( הגיעו לאיזון ה- LDL בעקבות התערבות זו. שיעור הירידה הממוצע של ערכי LDL או NON-HDL הוערך בכ- 17% ביחס למדידות טרם תחילת ההתערבות )ירידה ממוצעת של 25 מ ג/ ד ל(. מסקנות: השתלבות רוקחת קלינית בפעילות המרפאה לצורך איזון ה- LDL משפרת איזון מטופלים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה, באופן משמעותי ותוך זמן קצר. דרוש המשך מעקב בנקודת זמן נוספת על מנת לוודא שמירה על שיפור האיזון לאורך זמן. להערכתנו, שיתוף פעולה ממוקד בין רוקח קליני לרופא ראשוני ואחות צפוי לתרום רבות לשיפור מדדי איכות אחרים וצמצום הפערים באיזון מדדים אלו בכלל האוכלוסיה. 68

מושב ב 5 שימוש מושכל במשאבים 69

0309997 חוות דעת רפואית שנייה: הבדלים במאפייני מטופלים במערכת הציבורית מול המערכת הפרטית ליאורה שמואלי, 1 ד ר גבע גרינפילד, 2 פרופ נדב דוידוביץ, 1 פרופ רן בליצר, 1,3 1 פרופ יוסף פליסקין - 1 המחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע 84105-2 המחלקה לבריאות הציבור, אימפריאל קולג, לונדון, בריטניה - 3 כללית מכון המחקר, שרותי בריאות כללית, ארלוזורוב 101 תל אביב 62098 חוות דעת רפואית שנייה היא כלי נפוץ שחולים יכולים להשיג לא רק במערכת הפרטית, אלא גם במערכת הציבורית. טרם הובהרו מהם ההבדלים ומאפייני מטופלים הפונים למערכת הפרטית מול אלו הפונים למערכת הציבורית לשם מימוש אפשרות זו. מטרה: להעריך הבדלים בפנייה לחוות דעת רפואית שנייה בין המערכת הפרטית לבין המערכת הציבורית, תוך בחינת מאפייני הפונים והערכת התוצאות העיקריות לאחר הפנייה. שיטה: סקר טלפוני שנערך בקרב מדגם אקראי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל )18 שנים ומעלה( בנובמבר 2011. המשיבים נשאלו על השימוש בחוות דעת שנייה, סיבות לחיפוש אחר חוות דעת שנייה, מקום הביקור וצורת התשלום. ממצאים: המדגם המייצג כלל 609 משיבים, מתוכם )17.2%( 105 שביקרו אצל רופא יועץ לשם חוות דעת שנייה. המחקר כלל 344 משיבים שפנו לחוות דעת שנייה. רוב המשיבים ציינו כי ביקרו אצל רופא במרפאה פרטית לשם חוות דעת שנייה )62%(. 177 מתוך 344 הנשאלים )51.5%( ציינו ששילמו מעל 100 ש ח לרופא עבור הייעוץ. ניתוח חד משתני הראה הבדלים משמעותיים בין משיבים שביקשו חוות דעת נוספת במערכת הפרטית לעומת המערכת הציבורית לפי קבוצת ההכנסה, רמת דתיות, רמה כלכלית - חברתית ולפי ותק בארץ. משיבים שפנו בשיעור גבוה יותר לחוות דעת נוספת במערכת הציבורית היו ממעמד כלכלי נמוך )48% לעומת 31% ממעמד כלכלי בינוני וגבוה(, בעלי רקע דתי )45% לעומת 32% בעלי רקע חילוני( ועולים חדשים )59.4% לעומת 34.5% ותיקים 0.07 (. למרות שהסיבה העיקרית לפנייה לחוות דעת שנייה שציינו הפונים לרופא פרטי היתה כי הם הניחו שרופא פרטי הוא מקצועי יותר מרופא ציבורי )44.6% מתוך 117(, לא היו הבדלים בתוצאות העיקריות של שביעות הרצון מחוות הדעת השנייה, בשיפור ההרגשה אחרי חוות הדעת השנייה, בפער שבין חוות הדעת הראשונה לבין חוות הדעת השנייה ובנטייה להעדיף את ההמלצה שניתנה בחוות הדעת השנייה במקום הראשונה. מסקנות: למרות שנושא היחס פרטי - ציבורי הינו אחד הנושאים הנידונים ביותר במערכות בריאות בעולם ובישראל, הנושא כמעט ולא נבדק בהקשר של מתן חוו ד שניה. תוצאות המחקר מצביעות על הבדלים בין הפונים המצריכים התייחסות של מקבלי החלטות, כולל בזווית של פערים בבריאות. למרות ההעדפה לחוות דעת רפואית שנייה מרופא פרטי שלכאורה מקצועי יותר מרופא ציבורי, לא היו הבדלים בשביעות הרצון מחוות הדעת השנייה ובשיקול הדעת הקליני. תוצאה זו מצביעה על הצורך לבחון ביסוס הנגישות לחוו ד שניה במערכת הציבורית, כדי לצמצם פערים בנגישות לשירותי בריאות ולממש את זכויות המטופלים. 70

מטופלים משוטטים - הקשר בין נאמנות לרופא לבין צריכת שירותים ואיכות הרפואה 03052216 אייל אריאלי )חטיבת הכספים(, ניר עוז )חטיבת הכספים(, ליאורה ולינסקי )חטיבת הרפואה(, רועי בן משה )חטיבת הכספים(, סיגל רגב-רוזנברג )חטיבת הכספים(, רינת כהן )חטיבת הרפואה( שימוש ברופא הראשוני כמרכז הטיפול מהווה עיקרון מרכזי ברפואה איכותית. בניגוד למדינות אחרות, בישראל הרופא הראשוני לרוב אינו משמש שומר סף. במאוחדת אין כיום הגבלה במספר הרופאים הראשוניים אותם יכול מטופל לבקר במהלך רבעון. הדבר מאפשר לנו לחקור את התנהגות המטופלים בהיעדר חסמים ברורים למעבר בין רופאים. מטרות המחקר: לבצע חקירה ראשונית של דפוסי ההתנהגות במאוחדת במסגרת הביקורים ברפואה ראשונית ובחינת הקשר בין דפוסי התנהגות לבין משתנים רפואיים, דמוגרפיים, גאוגרפיים ודפוסי צריכת שירותים. שיטת המחקר: בשלב ראשון ניתחנו את דפוסי הביקורים ברפואה ראשונית בקרב כל מטופלי מאוחדת בני 55 ומעלה. בחרנו להתמקד בקבוצה זו מאחר ובגילאים אלו צריכת השירותים גבוהה יותר. מתוך תבניות הביקורים הגדרנו מטופלים משוטטים : אלה שביקרו אצל 3 או יותר רופאים ראשוניים בשנה מתוך כלל המטופלים שהיו להם לפחות 3 ביקורים באותה השנה. בשלב שני ניתחנו מדגם אקראי מרובד עפ י גיל ומגדר של 2,000 מטופלים, מחציתם משוטטים ומחציתם קבוצת ביקורת )אלו שביקרו שני רופאים או פחות(. ממצאים עיקריים: כמחצית )51%( מכלל בני 55 ומעלה שביקרו רופא בשנת 2013 ראו רק רופא ראשוני אחד, 26% שני רופאים ו- 23% ראו 3 רופאים ומעלה. כמות הביקורים בקרב קבוצת ה משוטטים גבוהה בכ- 54% בהשוואה לשאר אוכלוסיית המחקר, ובקרב בני 55-64 הפער הגדול ביותר 61% )0.01>p(. לא נמצא הבדל בין מגדרים. בניתוח המדגם האקראי נמצא כי: קיימת שונות בין משוטטים לקבוצת הביקורת בין מחוזות )0.01>p(. ה משוטטים מבקרים פי )0.01>p( 1.6 אצל רופאים ראשוניים ופי 1.27 אצל רופאים שניוניים )0.01>p(. בבתי חולים, משוטטים צורכים פי 2.25 ביקורים במיון )0.01>p(, פי 1.82 במרפאות חוץ )0.01>p(, ויש להם פי 1.65 יותר ימי אשפוז בממוצע )0.01>p(. בניתוח רב משתנים נמצא הבדל מובהק בין משוטטים לביקורת ברפואה שניונית, מיון, מרפאות חוץ וימי אשפוז לאחר תיקנון לגיל. לא נמצא הבדל בין מגדרים. נמצא כי משוטטים מבצעים יותר בדיקות שומנים בדם )0.01>p( אך לא נמצא הבדל בביצוע בדיקות לאיתור סרטן השד והמעי הגס. מסקנות והמלצות: למרות שאין הגבלה בפועל, רוב בני 55 ומעלה מתמידים בבחירת הרופא הראשוני. קיים קשר בין תבניות השימוש ברפואה ראשונית לבין מאפייני צריכת שירותים וחלק ממדדי איכות ברפואה. במדדי האיכות בהם הפעילות העיקרית היא במרפאת הרופא קבוצת ה משוטטים מטופלים פחות טוב, במדדים בהם הפעילות היא ארגונית לא קיים הבדל. אנו ממליצים לקדם מהלכים לחיזוק תפקיד הרופא הראשוני כמרכז הטיפול בקהילה. 71

01011389 משך שהייה באשפוז: האם מטופלים נשארים יותר בביה ח בגלל שהם חולים יותר? מרסלו לאו, 1 ד ר רינה יהלום, 2 ד ר אפרת שדמי, 1 ד ר ירון מושקט, 2 ד ר יעקב דרייהר, 2 1 עמית נחמן, 2 פרופ חיים ביטרמן, 1 פרופ רן בליצר - 1 משרד הרופא הראשי, - 2 חטיבת בתי חולים, ההנהלה הראשית, כללית מטרות: משך השהייה הקצר יחסית בבתי החולים בישראל מעלה את השאלה האם ניתן לשפר יעילות ע י זיהוי מקרי קיצון בהם משך האשפוז ארוך מהצפוי. לעיתים קרובות עולה הטענה כי שונות במשכיי שהייה בתוך ובין בתי חולים משקפת את התחלואה של המאושפזים כאשר החולים חולים יותר משך השהייה ארוך יותר. בעבודה זו הערכנו את המידה בה ניתן להסביר את משכי השהייה באמצעות מדדי תמהיל עומס התחלואה של המטופלים ולזהות מקרי קיצון תוך התחשבות במדדי תוצא, במטרה לספק למנהלים כלי ארגוני לזיהוי צווארי בקבוק ולשפר יעילות. שיטות: נכללו מאושפזים במחלקות הפנימיות ב- 7 בתי חולים של הכללית. מערכת ה- ACG )Johns-Hopkins Adjusted-Clinical-Groups( שימשה לסיווג עומס התחלואה של המטופלים על בסיס כלל נתוני האבחנות במשך השנה הקודמת לאשפוז הנבחן בשנים 2009-2012. סיווג עומס התחלואה במערכת זו מתבסס על: משך, חומרה, והסיבה לכל אבחנה, כמו גם השילובים והאינטראקציות בין האבחנות. בנוסף, בוצע סיווג לפי אבחנה עיקרית. נבחנו צווארי בקבוק פוטנציאליים ע י הערכת משך הזמן המתוקנן עומס תחלואה עד לביצוע פעולה ראשונה באבחנות נבחרות )כגון אוטם שריר-הלב(, ומשך הזמן המתוקנן מסיום ביצוע פעולה אחרונה ועד לשחרור. נבחנו 283,286 אשפוזים במחלקות פנימיות. 16 אבחנות היוו את האבחנות העיקריות ב 61% מהאשפוזים. משך האשפוז הממוצע נע בין- 2.7 ימים ברקב מאושפזים עם כאבים בחזה ל- 11.1 יום באבחנת אלח-דם. בממוצע, 8%, 44%, 32% ו- 16% מכלל המאושפזים סווגו כבעלי עומס נמוך, בינוני, גבוה, וגבוה-מאוד, בהתאמה. נמצאה התאמה בין עומס תחלואה למשך שהייה, כך שחלקם של בעלי עומס תחלואה גבוה בקרב המאושפזים עם משכי השהייה הארוכים ביותר היה הגבוה ביותר )0.001>p(. בנוסף, זוהו מוקדי חוסר יעילות בהם משך השהייה אינו מוסבר ע י עומס התחלואה. זוהו מוקדי התערבות אפשריים לאחר תקנון זמן המתנה לפני פרוצדורה ולאחר סיום פרוצדורות באבחנות נפרדות. מסקנות: השוואת מדדי איכות ויעילות, כגון משך השהייה, ניתנת לביצוע באופן הוגן רק לאחר תקנון לתמהיל המטופלים. לראשונה בעולם, נעשה שימוש בכלי התקנון של מערכת ה- ACG להשוואת נתוני אשפוז ולאיתור מוקדי קיצון. ממצאי עבודה זו מצביעים על כך שגם במערכת המאופיינת ע י משכי אשפוז קצרים יחסית, ניתן לזהות מוקדי התייעלות אפשריים ע י תקנון לתמהיל המטופלים תוך הערכה והתחשבות בהשלכות אפשריות של התייעלות זו -כמו שיעור אשפוזים חוזרים. הכללית עושה שימוש בכלי תקנון ומפתחת כלי תמיכה לאיתור מוקדי התייעלות אפשריים באשפוז ובקהילה. 72

ייעוץ מקדים לצנתורי לב אלקטיביים פרופ אברהם כספי, לימור בוקר פארן, דר יצחק אבנד 01051103 ישנה הכרה גוברת שחלק מהצנתורים והפעולות המבוצעות במהלכם אינם נדרשים מבחינה רפואית וביצועם כרוך בסיכון רפואי למטופל. הצפי הוא שהפעלת חובת ייעוץ מקדים ע י מצנתר בכיר שיבחן את הצורך בטרם ביצוע הצנתור, יביא להפחתה משמעותית בביצוע פעולות מיותרות. השירות: מכבי פיתחה שירות ייעוץ מקדים אשר מאוייש ע י צוות מצנתרים וקרדיולוגים מהבכירים בארץ. התהליך מתבסס על איסוף נתונים ובקרתם בשני צמתים: 1. טרם הצנתור תהליך מקוון של יעוץ בעת הפנית החולה לצנתור אלקטיבי בכל הערוצים ציבוריים ופרטיים. 2. לאחר הצנתור בקרה מקצועית מדגמית על הממצאים בצנתור והפעולות שנעשו במהלכו. אוכלוסית היעד - כלל חולי הלב במכבי המופנים לצנתור אלקטיבי במערכת הציבורית והפרטית. התהליך: ייעוץ מקדים - תהליך הפנייה לשירות, הטיפול בה, הייעוץ ואיסוף הנתונים מתבצעים בצורה ממוחשבת, כחלק מהרשומה הרפואית של המטופל. תשובת היועץ יכולה להיות אחד מאלה: א. מאושר. ב. לא מומלץ - אין אינדיקציה בשלב זה לביצוע הצנתור. ג. לא ניתן לדון עקב חוסר במידע רפואי היועץ לא יכול לחוות דעתו עקב מידע רפואי חלקי. ד. לא מאושר עקב סיכון מוגבר למבוטח בעצם ביצוע הפעולה )חריג(. מדובר בייעוץ מקדים ולא אישור מקדים. זכות המילה האחרונה היא של הרופא המפנה, הרשאי לבצע overruling על החלטת היועץ. מתקיים דיאלוג מקצועי שוטף בין היועצים לבין הרופאים המצנתרים. אין כל מעורבות או השפעה בתהליך על מקום ביצוע הצנתור. לאחר אישור הצנתור - נשלחת הודעה אוטומטית לרופא המפנה, ולרופא המשפחה המטפל. המידע זמין למבוטח בערוצים המקוונים של מכבי, בסניפים ובקרוב גם בהודעת מסרון בקרה בדיעבד הבקרה המקצועית בדיעבד, היא מרכיב מרכזי בתהליך. כ- 10-15% מהצנתורים עוברים לאחר מעשה בחינה מעמיקה באמצעות לימוד דו ח וסרט הצנתור. הבחינה כוללת את האינדיקציות, את הערכות הרופא המפנה ויועץ המרכז למול התמונה הקלינית. התובנות משמשות לשיפר התהליך וללמידה. יישום: המרכז פועל החל מחודש דצמבר 2013. מאז ועד לסוף חודש אפריל 2014 טיפל ב- 1704 פניות. במהלך 5 החודשים הראשונים - ירידה של כ- 15% במספר הצינתורים במכבי לעומת אותה תקופה בשנה הקודמת. סקר ש ר קרדיולוגים העלה כי למרות חששות והתנגדויות מקדימות רק 22% אינם שבעי רצון מהתהליך. מסקנות: הפעלת חובת ייעוץ מוקדם על צינתורים היא ישימה, מונעת פעולות מיותרות, ובעלת ערך כלכלי. ערך מוסף למבוטח - כל מבוטח מכבי המופנה לצנתור, זוכה לחוו ד שנייה מקרדיולוג בכיר 73

03072305 הטיפול בחולי סרטן ריאות בסוף חייהם - עשייה רפואית חסרת תוחלת? תמונת מצב בישראל ד ר אריאל המרמן, 1 ד ר שרי גרינברג-דותן, 1 מר ארז בטט, 1 פרופ חיים ביטרמן, 1 2 פרופ שמואל אריעד - 1 שירותי בריאות כללית, משרד רופא ראשי, ההנהלה הראשית, - 2 המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה קמפיין Choosing wisely שהחל בארה ב בשנת 2011, נועד להביא את הרופאים והחולים לקבל יחדיו החלטות טיפוליות מושכלות, ולהימנע מבדיקות וטיפולים מיותרים. בחולי סרטן, כימותרפיה הניתנת בשלב מוקדם של המחלה מטרתה להביא לריפוי. טיפולים הניתנים במחלה מתקדמת יכולים להאריך את פרק הזמן עד להתקדמות המחלה, את שרידת החולה, ו/או לתמוך באיכות חייו. לעומת זאת, כימותרפיות הניתנות במצבי מחלה מתקדמים ביותר, כבר אינן יכולות להשיג מטרות אלו. מלבד פגיעה משמעותית באיכות חייו הנותרים של החולה, מבוזבזים משאבים יקרים למערכת הבריאות. סרטן הריאה הוא אחד הגידולים הממאירים השכיחים והקטלניים ביותר בגברים ובנשים. המחלה מתגלה בדרך כלל בשלבים מתקדמים ולכן סיכויי ההחלמה וההישרדות לאורך זמן נמוכים. מטרות המחקר: לשקף את תמונת המצב הנוכחית לגבי טיפולים כנגד סרטן ריאות הניתנים בישראל בחודשי החיים האחרונים של החולים ולבחון האם ישנם מאפייני רקע של המטופלים או של סוג המחלה הקשורים במתן אגרסיבי יותר של כימותרפיה בחולים אלה. השיטה: נערך מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בכלל חולי סרטן הריאות של שירותי בריאות כללית שנפטרו בשנת 2013, להשוואת המאפיינים של חולים שטופלו ושלא טופלו בכימותרפיה אגרסיבית בשלושת חודשי חייהם האחרונים. מאגר הנתונים הממוחשב של שירותי בריאות כללית שימש לאיתור החולים, לניטור המאפיינים הדמוגרפיים, האבחנות, הטיפולים )סוג, מועד תחילה ומשך( וכן העלויות. 556 ממבוטחי שירותי בריאות כללית נפטרו מסרטן הריאות ב- 184 2013, מתוכם נשים )33%(. 61% מכלל החולים, טופלו בכימותרפיה בשלושת חודשי החיים האחרונים. בבחינה ראשונית של מאפייני החולים, נמצא שחולים שקיבלו כימותרפיה היו צעירים יותר באופן משמעותי בהשוואה לחולים שלא קיבלו כימותרפיה בפרק זמן זה )חציון הגיל: 68 מול: 73, )0.006=p. לא נמצא הבדל משמעותי בהתפלגות המגדרית )0.147=p( ולא במדד צ רלסון של התחלואה הנלווית )0.190=p(, בין הקבוצות. ב- 30% מהחולים שטופלו בכימותרפיה בשלושת חודשי חייהם האחרונים, התחלת הטיפול בכימותרפיה הספציפית התרחשה בפרק זמן זה. מסקנות: השימוש בכימותרפיה בשלושת חודשי חייהם האחרונים של חולי סרטן הריאות שכיח למדי, וביחוד בחולים צעירים יותר. בהמשך ייבחנו ויוצגו גורמים אחרים )קליניים ודמוגרפיים( שייתכן ומשפיעים על שימוש זה. תוצאות המחקר יוכלו לשמש את מקבלי ההחלטות בתחום הטיפול בסרטן, בבואם להמליץ על מדיניות לטיפול מושכל בסוף החיים, ולסייע לקידום מדיניות Choosing wisely למניעת עשיה רפואית חסרת תוחלת בחולי סרטן בסוף החיים. 74

מושב ב 6 איכות בקהילה 75

מודל לעבודת אחות נאמנת סוכרת במרפאה ראשונית לניהול מעקב יזום אחר מטופלי סוכרת עם 9%< HbA1C 03022064 גב אילונה רוזנר, שירותי בריאות כללית חולה סוכרת נדרש ללמוד לנהל שינוי בטיפול התרופתי ואורח חיים בעקבות מפגש בן כ- 15 דקות עם רופא סכרת והדרכה חד פעמית של אחות סכרת. בהמשך לביקור במרפאת הסוכרת לרוב מתקיים מפגש גם הוא כבן 15 דקות עם רופא המשפחה. לעתים חולה סכרת הולך לאיבוד מכמות המידע וזקוק להנחיה נוספת. מבדיקת תיקים מצאנו כי מרבית המטופלים אינם מבצעים את מלוא ההנחיות ואינם מגיעים לאיזון המיוחל. הגדרת נושא: בניית מודל לעבודת אחות נאמנת סוכרת במרפאה ראשונית לניהול מעקב יזום אחר מטופלי סוכרת עם 9%<.HbA1C מטרות התוכנית ויעדיה: מטרת התוכנית הינה מתן מענה לצורך העיקרי של המטופלים עם מחלת סוכרת לא מאוזנת. היעדים: שיפור באיזון HbA1C שיפור באיזון LDL תהליך העבודה ומתודולוגיה: 1. הפקת דו ח על פי אוכלוסיית יעד.HbA1C>9% 2. זימון המטופל לאחות לבניית תכנית התערבות בשיתוף עם רופא השפחה. הפניית מטופלים 3.למרפאת סכרת )מודל 4 התחנות מ- 2013 (. אחות סכרת תיצור קשר עם אחות נאמנת סכרת לאחר ביקור המטופל במרפאה )עבודה ע פי הנחיות המחוז מ- 2013 (. אחות נאמנת סכרת תזמן את המטופל ותבצע הדרכה לטטרציה עפ י הנחיות רופא סכרת / תוודא נטילת טיפול תרופתי עפ י הנחיות. תוכנית מעקב היא פרטנית למטופל: בקרת ביצוע טיטרציה של אינסולין עפ י יעוץ מרפאת סוכרת באמצעות פגישה / שיחת טלפון דו שבועית. טיפול תרופתי שיחה / פגישה דו שבועית + וידוי רכישת תרופות/ אינסולין באופן קבוע, וידוי טכניקת הזרקה. זימון מעוניינים לסדנת סוכרת מפות שיחה. הנחיית מטופל לזימון תור למעקב חוזר במרפאת סכרת ע פ תדירות שנקבע ע י רופא סכרת ועד איזון המטופל. הדרכה ובנית תוכנת הערבות לשמירה על אורח חיים פרטנית לכל מטופל. אוכלוסיית עבודה: בעבודה נכללו 48 מטופלים סכרתיים שנכון ל- 03/13 HbA1C שלהם היה מעל 9%. סך מטופלים עם HbA1C מעל 9% נכון ל 03/13 היה 72. בפרויקט לא נכללו 24 מטופלים: כאשר 1 שהיה מחובר למשאבה, 3 נפטרו במהלך הפרויקט, 1 דייר בית האבות, ו 19 איש שלא נענו לזימון. תוצאות הניהול של המטופלים בקבוצת העבודה )48 מטופלים(: שינוי בערך HbA1C במהלך שנת העבודה בקבוצת האנשים שנענו לזימון והודרכו היה בממוצע -2.49%. מבחינה מספרית: 27% ללא שינוי / החמרה ב- HbA1C למרות ההדרכה. 56.25% שיפור ב- HbA1C. 18.75% עדיין לא ניתן להעריך שינוי ב- HbA1C עקב היותם סרבני טיפול לאורך רוב הפרויקט אך הביעו הסכמתם לטיפול ומעקב בשלב מאוחר יותר. בעקבות ההתערבות נצפתה עליה באיזון של חולי סוכרת במדד HBA1C<=9 של כ- 19% ובמדד.LDL 10.47% ובמדד <130 LDL 3.8% =>100 מסקנות: מעקב צמוד של אחות במרפאה ראשונית מאפשר שיפור באיזון של המטופלים. הכשרת אחיות נאמנות סכרת בנושא טיטרציה של אינסולין תאפשר איזון טוב יותר של המטופלים במדדים שונים. ניהול מעקב יעיל של אחות במרפאה ראשונית בלתי אפשרי ללא קשר הדוק בין המרפאה למרפאת סוכרת. הקשר בין אחות במרפאה ראשונית למטופלים יכול להיות פנים מול פנים, בדואר אלקטרוני או טלפוני. בחירת סוג הקשר יש לעשות על בסיס העדפה של המטופל והכרות האישית בינו לבין הצוות המטפל. זו גם צריכה להיות השיטה לבחירת תדירות המעקב. 76

מרפאת סוכרת ניידת - הנגשת שירות וצמצום פערים מיטל צ בוטרו, ;R.N,B.A נעמה אוזנה, ;R.N,B.A ד ר יואב יחזקאלי, ;M.D,M.H.A רויטל תורג מן, ;B.A,R.N ענת רותם ;R.N,M.H.A, יצחק שושני, ;MA רוחמה כהן, ;R.N,M.P.A ד ר אנה כץ M.D, מאוחדת מחוז דרום 1091693 רקע ומטרות: התפתחות מחלת הסוכרת, כמו כן האיזון המטבולי, נמצאו תלויים ביחס הפוך למצב סוציו-אקונומי וגורמים כמו השכלה ומצבי דחק ממושכים. שיעור הסוכרת בארץ, גדול פי 4.7 בקרב עניים, יחסית לאילו שאינם עניים. הרכב האוכלוסיות העניות בארץ כולל קבוצות מיעוט שונות, כערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה. כתוצאה מכך, יש שינוי במדיניות, המדגיש את מחויבות המערכת, לצמצום פערים אלה, בין היתר באמצעות שיפור בהנגשת שירותי הבריאות. במאוחדת מרחב הנגב, מאותרים כ- 2,130 חולי סוכרת, מתוכם 9.7% )מאי 2014( אינם מאוזנים ( המוגלובין מסוכרר מעל 9%(. מבדיקת הנתונים עולה, כי קיימות מרפאות בפריפריה, המשרתות אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך כגון: אוכלוסיית הבדואים ואוכלוסיית החרדים. במרפאות אלו נמצא כי אחוז חולי הסוכרת הלא מאוזנים, ( המוגלובין מסוכרר מעל ) 9% גבוה משמעותית, שגב שלום- 25%, נתיבות- 14%. ממצאים אלו, מחייבים התערבות ממוקדת, לשיפור נגישות של צוותים מומחים בתחום הסוכרת לאוכלוסיות ייחודיות אלו. מטרת התכנית, מינוף איכות הרפואה וצמצום פערים, באמצעות שיפור בהנגשת שירותי מכוני הסוכרת למטופלים ועדכון ידע לצוותים הראשוניים. שיטה: הקמת צוות מרפאה ניידת הכולל: רופא סוכרת, אחות מומחית בתחום הסוכרת, דיאטנית ועובדת סוציאלית. בוצעה הנגשה לשונית באמצעות מתורגמנית בשפה הערבית. איתור חולי סוכרת לא מאוזנים, על ידי צוותי המרפאות הראשוניות וזימון יזום של המטופלים לטיפול ומעקב. הניידת פועלת לצד הצוותים הראשוניים בתוך המרפאה הנבחרת, על פי לוחות זמנים שתוכננו מראש. העצמת הצוות במרפאות הראשוניות, עדכון ידע ומתן תמיכה. ממצאים עיקריים: נצפתה ירידה משמעותית באחוז המטופלים הלא מאוזנים בשיעור של כ- 3% במרפאת נתיבות וכ- 6% במרפאת שגב שלום. נצפתה עלייה משמעותית באחוז ביצוע בדיקת עיניים בהשוואה לסוף שנת 2012 לעומת סוף שנת -2013 בנתיבות מ- 54.5% עד 85.6% ובשגב שלום מ- 61.3% עד 71.4%. נצפתה שביעות רצון גבוהה בקרב הצוותים מהמרפאות הראשוניות. נצפתה הענות גבוהה של המטופלים ביישום ההנחיות הטיפוליות. אחוזי ההגעה למרפאות הניידות היו גבוהים ועמדו על כ- 90% בממוצע. מסקנות והמלצות למקבלי ההחלטות: המרפאה הניידת, מהווה כלי יעיל לשיפור איזון הסוכרת ומדדי האיכות, לשיפור איכות הרפואה, שמירה על הרצף הטיפולי והעצמת צוותים במרפאות הראשוניות. המרפאה הניידת פועלת לזיהוי פערים בחברה הישראלית הנובעים בין היתר מהבדלי תרבות, שפה ומצב סוציואקונומי, תוך הובלת מהלכים לצמצום הפערים. מומלץ לאמץ שיטת עבודה זו במסגרת מאוחדת ובארגוני בריאות נוספים. 77

איתור דיכאון במכון סוכרת ובחינת השפעתו על איכות הטיפול בחולה הסוכרתי הדס שפר,MSW עו ס מכון סוכרת באר שבע מכבי שירותי בריאות - מחוז הדרום 01031290 רציונל: דיכאון נקשר לרמת היענות נמוכה לטיפול. חולים סוכרתיים נמצאים בסיכון גבוה לסבול מדיכאון בהשוואה ללא סוכרתיים. שיעור החולים הסוכרתיים הסובלים מדיכאון נע בין 11% )על פי ראיונות פסיכיאטריים מובנים(, עד ל- 43% )לפי שאלוני הערכה עצמית למדידת דיכאון(. עומס הטיפול הנדרש מהחולה על מנת לאזן את רמות הסוכר מביא עמו מתח ומצוקה. אלו נמצאו קשורים קשר חיובי לרמות הסוכר בדם כפי שמתבטאים בערכי -,A1C ובחומרה רבה יותר של סיבוכי סוכרת. מכאן החשיבות הרבה לטיפול ממוקד בדיכאון בקרב מטופלים סוכרתיים. מתוך הבנה זו מכון סוכרת במחוז הדרום, הטמיע תהליכי עבודה לאיתור יזום של חולים בסיכון מוגבר והפנייתם לטיפול העונה על צרכיהם הייחודיים. מטרות: איתור הדיכאון בקרב החולים וטיפול מקביל בדיכאון ע י גורמים מתאימים שיפור בערכי A1c בקרב מטופלי המכון שאותרו כסובלים מדיכאון. שיטות: העלאת מודעות הצוות לחשיבות הקשר בין דיכאון והיענות לטיפול בסוכרת. איתור יזום של מטופלים על ידי שימוש בכלי איתור תקף ומהימן.)PHQ9( בניית תכנית התערבות מותאמת למצב החולה. הובלת התהליך וריכוזו על ידי עו ס מכון הסוכרת. קיימת היענות גבוהה למילוי השאלון בקרב המטופלים. עד כה, הועברו כ- 350 שאלונים על ידי צוות רב מקצועי. מתוכם, אותרו 49 חולים עם דרגת דיכאון בינונית עד גבוהה 14% מהנבדקים מתוך המאותרים 28 מאותרים חדשים 8% מכלל הנסקרים 33 מתוך המאותרים שיפרו את מדדי HBA1C שהם 67% מהמאותרים. מסקנות: מודעות הצוות למצב הנפשי של המטופל משפיעה על גישתו למטופל. איתור יזום של דיכאון על ידי מכון סוכרת מהווה מרכיב משמעותי בקביעת תכנית הטיפול בחולה הסוכרתי. לאיתור דיכאון וטיפול בו השפעה חיובית על איזון הסוכרת המתבטא בשיפור ה- A1c התהליך המובנה יוצר לגיטימציה לשוחח על קשיים רגשיים שבעבר נמנע החולה מלהעלותם ביוזמתו. המלצות: השאלון כחלק אינטגרלי בשגרת העבודה של החולה החדש במכוני סוכרת. איתור וטיפול בדיכאון כחלק מהכשרת הצוות הרב מקצועי של מכוני סוכרת. יש לפתח דרכים למעקב אחר יישום ההמלצות על ידי הצוותים המטפלים בקהילה. יש להכיל את איתור הדיכאון גם בחולים ותיקים אחת לשנה. 78

79 03021558 שחקן חדש במגרש מג ר ערין חטיב-אלעבאסי, ד ר מריאנה שטיינר, לבנה לוי, יהודית טפירו, אירינה פולאיקוב, מג ר קלרה סינקו, מג ר רוני זיגלבוים רוקחות קלינית במכונים אונקולוגיים בקהילה, מרכזים רפואיים לין וזבולון מרק לוין, צוות סיעודי ורפואי, רוני אמר דנה גולדין מירה גרוס, מחוז חיפה וגליל מערבי הגדרת נושא: המכונים האונקולוגיים במרכז רפואי לין ובזבולון ייחודיים בהיותם נותני שירות הכולל אבחון, טיפול, ומעקב בחולי סרטן בקהילה. שירות זה ניתן בד כ באשפוז יום בבתי חולים. ב- 2009 נקלטה רוקחת קלינית למכונים, אש ר תפקידה היה להשפיע על איכות הטיפול התרופתי ולהוריד את העלויות דרך הורדת ההשמדות. התרופות הכימותרפיות הם תרופות יקרות יחסית, מגיעות למכונים, על פי הזמנה מסודרת מחברה חיצונית. מספר טיפולים כמוטרפים מושמדים עקב ביטולי טיפול. הרוקחת הקלינית תפקידה לטפל בכל הקשור לטיפולים מול החברה החיצונית יחד עם כל הצוות הרפואי והסיעודי, בדיקת פרוטוקולים טיפוליים והתאמת מינונים ופגי תוקף. מטרות: 1. הורדת כמות ההשמדות ללא פגיעה באיכות הטיפול וייעול מתן הטיפול התרופתי. 2. עליה במספר ובעלות הטיפולים שנוצלו. 3. איש מקצוע ( רוקח ) שיטפל בכל הקשור לתרופות מול חברת התרופות החיצונית. תהליך העבודה ומתודולוגיה: 1. צירוף רוקחת קלינית מחלקתית לצוות רב תחומי במרפאה. 2. הקמת מערכת אינטרנטית במכון ע י הרוקחת הקלינית ב, 09/2009 המהווה מאגר הכולל את כול הטיפולים שבוטלו והניתנים לניצול במחלקה או לשימוש במרכז אחר, הזמינה לשני המרכזים. המערכת הנה לשימוש כול אנשי הצוות במכון. 3. הקובץ כולל : שם המטופל, שם התרופה, מינון, תאריך הביטול, תאריך פג תוקף, באיזה מרכז רפואי נמצא המטופל, סיבת הביטול ופירוט הניצול. 4. כאשר ישנם ביטולים בגלל סיבה רפואית או באם סיבה אחרת, האחות בודקת תוקף התרופה והאם ניתן לתת את התרופה למטופל אחר במרפאה או להעביר למרכז רפואי אחר, אך אישור לטיפול בחולה חלופי מתבצע ע י הרופא. 5. בבדיקת הספרות המדעית ע י הרוקחת הקלינית לגבי פג תוקף התרופות שהתקבלו מהחברה המכינה, התברר שתוקפן היה קצר ממה שמתועד בספרות ולכן פג התוקף של התרופות המוכנות הוארך בעקבות ההתערבות ותרם לעליה בניצולים וירידה בהשמדות. יש לציין שההתערבות הזו היא מגמתית לכל הקופות בישראל ( כללית, מכבי, מאוחדת (, אשר מקבלים התרופות מוכנות מהחברה החיצונית. כתוצאה מהארכת פגי התוקף מול החברה החיצונית, החיסכון בלין וזבולון היה 53778 לחצי שנה. החיסכון כתוצאה מניצול והעברת תרופות דרך המערך האינטרנטי לאורך 4 שנים )מפורט בטבלה( שנה עלות טיפולים מנוצלים עלות טיפולים מושמדים עלות טיפולים מועברים 2013 335545 184020 17599 2012 364000 191000 48000 2011 340,000 191,000 44,205 2010 227,138 358,762 20,843 סה כ 1266683 924782 130647 מסקנות והמלצות: 1. איש מקצוע מתמקד בנושא )רוקחת קלינית מול חברת התרופות(, מוביל לאיכות הטיפול התרופתי וירידה בעלויות. 2. הכנסת רוקחת קלינית למכון, המהווה case management בניהול המערך, תוך שיתוף הצוות הרב תחומי, מייעל עבודה מול המטופל ומצמצם עלויות. 3. הכנסת משאב אינטרנטי בניהול הטיפולים המבוטלים, תוך השגת שיתוף פעולה בין המרכזים, תורם תרומה ניכרת לצמצום עלויות. 4. פיתוח מערך אינטרנטי בשילוב מרכזים נוספים בתוך הקופה. 5. שילוב מוסדות מחוץ לכללית אשר נותנים טיפולים ללקוחות הכללית

01092292 מאפייני הטיפול ב- ADHD בקרב ילדים בכללית: מגמות וכוונים להתערבות פרופ אבנר כהן, 1 ד ר בלה סביצקי, 2 ד ר בקה פלדמן, 2 ד ר משה חשן, 2 2 פרופ חיים ביטרמן, 2 פרופ רן בליצר - 1 מרכז בריאות הילד, מחוז דן פ ת, - 2 מכון כללית למחקר, משרד רופא ראשי, כללית הפרעת קשב וריכוז מהווה בעיה נוירולוגית שכיחה בקרב ילדים ומתבגרים ומשלבת קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. מחקרים מהעולם ומישראל מעידים על הימצאות של 5-10% של הפרעה זו בקרב ילדים. בעשור האחרון עלתה הימצאות של ההפרעה וטיפול ב- methylphenidate. נתונים מארה ב מעידים על הפסקות יזומות של טיפול תרופתי בהפרעת קשב בקרב הילדים במהלך חופשות ביה ס. הפסקות אלו נעשות לעתים על דעת עצמם של ההורים או בהמלצת הרופא המטפל. ממצאים מחקריים אודות הפסקות אלו אינם חד משמעיים. מטרת המחקר: לאמוד את שכיחות הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים ומתבגרים בני 6-17 ואת שיעורי הטיפול ב- methylphenidate לפי מין, גיל ומוצא לבחון את מגמות הניפוק של methylphenidate במהלך השנים 2010-2012 לבדוק, האם קיימת עונתיות בניפוק ה- methylphenidate המעידה על ירידה בהיענות לטיפול במהלך חודשי הקיץ ולבחון מגמה זו בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. שיטות: מאגר המידע של הכללית שימש לאיתור ילדים ומתבגרים בני 6-17 המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז לפי קוד אבחנה ברפואת הקהילה. מידע אודות הנפקת ה- methylphenidate נאסף מהמאגר ברמה חודשית במהלך תקופת המחקר. שיוך לקהילה ערבית וחרדית נקבע לפי מאפייני המרפאה. )105,806=n( 13% מהילדים והמתבגרים בני 6-17 מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז. בנים היוו 70% בקרב המאובחנים. 43% מהמאובחנים טופלו ב- methylphenidate. שיעור המאובחנים בקרב הילדים ממוצא ערבי היה הנמוך ביותר )5.5%( בהשוואה לקבוצת החרדים )12.2%( ושאר האוכלוסיה היהודית )18.8%(. שיעור הטיפול ב- methylphenidate בקרב המאובחנים אף הוא היה הנמוך ביותר בקרב הקהילה הערבית )24.2%( לעומת ריכוזי האוכלוסייה החרדית )41.7%( ושאר האוכלוסיה היהודית )46.9%(. נצפתה ירידה בניפוק ה- methylphenidate במהלך חופשת ביה ס )פי 2.5 לעומת תקופה מקדימה(, ובמהלך חופשת פסח. שיעורי הפסקת הטיפול היו נמוכים יותר בקרב בנים לעומת בנות )0.001=p(, בקרב ילדים בני 6-11 לעומת בני )0.0001>p( 12-17 ובקרב החרדים לעומת קבוצות אחרות )0.0001>p(. התופעה של הפסקת טיפול תרופתי במהלך חופשת הקיץ נמצאת בירידה במהלך השנים שנבדקו. מסקנות: קיימים פערים משמעותיים באבחון הפרעת קשב וריכוז בין האוכלוסיות היהודית והערבית, סביר שחלקה עקב תת- אבחון. נצפית גם תופעה ברורה של הפסקת הטיפול במהלך חופשת ביה ס. לצד יתרונות ברורים של הפסקה זו ישנה גם בעייתיות שקשורה להגברת שכיחות של תופעות לוואי מהטיפול התרופתי בשל הסתגלות מחודשת של הגוף לתרופה בתום ההפסקה. הפסקת הטיפול צריכה להישקל על בסיס אישי בהתאם לסוג ולחומרת הבעיה ולא כמדיניות גורפת. 80

המטופל במרכז תקצירי פוסטרים

1012063 כלי להערכת מימוש הפוטנציאל התפקודי בנפגעי חוט שדרה כמודל להערכת הישגי טיפול ד ר ילנה איידינוב, לירז ימיני, יעל מנחם, אורה פילו, תמר פולאק, פרופ עמירם כ ץ מרבית המדדים שבהם משתמשים ברפואה בכלל ובשיקום בפרט לא משקפים את הישגי הטיפול כשלעצמו. במצגת זו ניתן לראות הטמעת מדד ייחודי אשר נגזר משני אומדנים, המייצג בעיקרו את הישגי הטיפול ושיקומו, בהמשך השימוש במדד יוכל להוות מודל להערכת הישגי טיפול. מטרה: 1 הצגת 1. פיתוח המדד להערכת הישגי טיפול בנפגעי חוט שדרה והרקע לפיתוחו. 2 מחשוב 2. המדד, כך שתתאפשר הערכת ההישגים הטיפוליים של הצוות, כמו בקרה על הצוות המטפל. 3 הבניית 3. הכלי הממוחשב ושיפורו כך שישקף את הישגי המחלקה כפי שהם במציאות. 4 הטמעת 4. תהליכי העבודה עם המדד, בתיק הרפואי הממוחשב, החל מהזנת נתונים ועד לשימוש בדוח. שיטות: 1 הדרכת 1. הצוות המטפל להכנסת נתונים בתיק הרפואי הממוחשב. 2 אפיון 2. הדוח ע י הצוות המטפל וצוות מערכות המידע. 3 בניית 3. הדוח ע י צוות מערכות המידע ב- SQL והעברתו למערכת הדוחות. 4 ביצוע 4. בדיקות ובקרה על הדוח. 5 הדרכה 5. חוזרת לצוות ושיפורים בדו ח בעקבות ממצאי הבקרה. לאחר בקרה באמצעות הדוח על העבודה השוטפת והיומיומית במחלקה נמצא כי הדוח לא משקף במלואה את המציאות במחלקה, ניתנה הדרכה חוזרת לצוות לגבי אופן הכנסת הנתונים ומועדה ובוצעו בדו ח שינויים שבעקבותיהם: הדוח מציג רק מטופלים אשר משך אשפוזם הינו מעל 7 ימים. הדוח מציג רק מטופלים שאובחנו באבחנות: Paraplegia.1 Tetraplegia.2 Cauda equina syndrome.3 הנוסחא SCI-ARMI מוחלת רק על מטופלים שמילאו עבורם את האומדנים בטווח הזמן התקין: 4. אומדן ראשון בוצע תוך שבוע מיום הקבלה. 5. אומדן אחרון בוצע בטווח של 10 ימים מהשחרור. בהמשך לכך מצאנו: 6 שהצוות 6. נרתם לתהליך הטמעת השימוש במדד. 7 שיעור 7. גבוה של הזנת הבדיקה בתיק הרפואי הממוחשב בזמן אמת. 8 שהדו ח 8. משקף בצורה מציאותית יותר את ההישגים, כפי שמתבטאים בדלתא,SCI-ARMI ברמת מטופל וברמת מחלקה. סיכום: SCI-ARMI מייצג את האחוז של רמת התפקוד הנמדדת מתוך התפקוד המקסימאלי האפשרי, או מימוש פוטנציאל, את מימוש הפוטנציאל ניתן להשוות או לסכם עם מימוש פוטנציאל של תפקוד או מדידות אחרות ברמת מחלקה בית חולים או מדינה. תהליך הטמעת המדד בצורתו הממוחשבת השיג שיפור בהירתמות הצוות לשימוש בו ובמידה שבה תוצא השימוש בו משקפים את הישגי המחלקה במציאות. 82

83 1041538 חווית המטופל - התוצר: רפואה פרטית במעטפת של רפואה הציבורית חנה אילוז, בינה ברזלי איתן ראט ד ר,זיוה מלול, מירה גרוס, דנה גילדין, ד ר רוני אמר מרכז לבריאות העין, מרכז רפואי לין, מחוז חיפה - שירותי בריאות כללית מבוא: בשנים האחרונות עוברים מרכזים רפואיים ברחבי העולם מהפכה תודעתית ששמה במרכז לא רק את איכות הטיפול והשרות הרפואי, אלא גם - חווית המטופל. הדבר נעשה בעקבות מחקרים שהראו שהשקעה כספית מועטה לצורך העלאת המודעות של המטפל לציפיות המטופל, מחוללת פלאים ברמת שביעות רצון המטופל ובהצלחת הטיפול. מתוך הספרות בעולם )רוזנבלום, 2011 (, בארץ ובשרותי בריאות כללית נמצא, ששיעור המטפלים המתעניינים בציפיות המטופלים הוא נמוך. שם עלה בין היתר חוסר שביעות רצון מאופן השחרור לאחר אשפוז וטיפול בקהילה.קיימת תחושה שהמטופלים לא מקבלים תשומת לב אישית מספקת: בהקשבה ובהסברים להמשך הטיפול. חווית המטופל מדגישה טיפול ממוקד מטופל, הכולל מרכיבים המשפיעים משמעותית בתפיסת מטופלים את הצוות המטפל. חשיבות לנושא, מחד, בצמצום תוצאי בריאות,סיכון לתביעות רשלנות רפואית ולהפחתת עליות, ומאידך מעודדת נאמנות מטופלים ועובדים שבעי רצון. צוות רב תחומי במרכז לבריאות העין מעניק טיפול ושירות תחת קורת גג אחת לכ 3500 מטופלים מדי חודש,כולל צילום ומיפוי רשתית, טיפולי לייזר וניתוחים הייחודיים בקהילה. מתוך מודעות לשיפור איכות הטיפול והשירות החליט הצוות להתמקד בבדיקת חווית הלקוח. המטרה: לבחון את חווית המטופל בקרב מטופלים שעברו ניתוחים וטיפולי לייזר. שיטת העבודה העלאת מודעות הצוות על חווית המטופל. בדגש לרופאים. נקבעו מדדי הצלחה מ: התזמון והסביבה הטיפולית מותאמת לציפיות המטופל. הסבר, תהליכי טיפול בשפת המטופל ובהתאם להבנתו. משאל חם טלפוני מובנה ע פ מדדי הצלחה שנקבעו,תוך 24-48 ש.לאחר ניתוח/טיפול )בדגש על סולם כאב.)VAS ע אחות. ניתוח תוצאות והפקת לקחים במדגם של 100 מטופלים: 60% עברו טיפולי לייזר, 40% ניתוחי עפעפיים. מכלל הנבדקים 68% דוברי עברית, 19% ערבית ו 13% רוסית. בקרב המנותחים 60% בגיל העבודה) 20-60 ש.(, 75% לא חשו בכאב כלל, 25% דיווחו על עוצמות כאב חלשה עפ י סולם, 22% VAS על תופעות נוספות: נפיחות שטפי דם ואודם. תואם לספרות המקצועית )מורד, 2009, ליבוביץ, 2008(. בטיפולי לייזר 27% בגלאי העבודה, 89% לא ציינו על תחושת כאב, 11% דיווחו על עוצמות כאב חלשה )1-3( עפ י סולם VAS, 25% על טשטוש ראיה, 10% על נקודות שחורות. התופעות כמתואר בספרות המקצועית )ארליך, 2010(. לא דווחו פניות למיון ומסגרות אחרות. 98% הביעו תחושת בטחון הנמצאים ב ידיים טובות. 97% הביעו שביעות רצון גבוהה מאיכות הטיפול והשירות האישי. 96% הצביעו על היכולת להתמודד במידה רבה מאוד עם התופעות בבית בזכות ההדרכה. לעומתם 4% במידה מועטה )דוברי ערבית(. בבדיקה מעמיקה התברר שהדרכה נעשתה לא בשפת האם,לעומת התשאול הטלפוני שנעשה בשפה הערבית. מסקנות והמלצות: תוצאות המדגם מחזקות את הצורך במתן הסבר והדרכה ככלל ובשפת המטופל בפרט. תמיכה טלפונית יזומה לאחר הטיפול בלייזר/ניתוח מאפשרת לשאול שאלות, להבין את התהליך ההמשכי, למנוע פניות למיון וביקור בלתי מתוכנן בקהילה. מעצים את המטפל כשותף בבטיחות הטיפול ומניעת סיבוכים בעתיד. השאיפה שלנו להמשיך להעניק טיפול פרטי במערכת הציבורית.

3091066 פרויקט לקידום נגישות תקשורתית לאוכלוסיית החרשים בבית החולים קציעה אלדר, אחות מיון נשים ומתאמת שפת הסימנים בית חולים מטפל באוכלוסייה הטרוגנית רב תרבותית, רב לשונית ובעלת צרכים מיוחדים. כיום ישנם מעל 600 אלף אזרחים חרשים וכבדי שמיעה שנעזרים בשירותי הרפואה בבית החולים, חלקם מגיעים עם מתורגמנים, חלקם מגיעים עם מלווים העוזרים להם בתרגום וחלקן מגיעים ללא ליווי, במיוחד במקרים הדחופים. בכדי להתגבר על מכשול השפה יש לפתח נגישות תקשורתית לאוכלוסיה. שיטה: בצוות נגישות של בית חולים אוייש תפקיד של מתאמת שפת הסימנים, תפקידה הוא לאתר מכשולים ולשפר את איכות השירות למטופל החרש/כבד שמיעה. לצורך זה הותקנו בעמדות הקבלה ברחבי הבית חולים מכשירים לשיפור השמיעה, אתר בית החולים הונגש ותוגבר בסרטון הסברה בשפת הסימנים ובאפשרות להזמנת תורים באמצעות דואר אלקטרוני. כמו כן צוין שמה של מתאמת שפת הסימנים ודרכי יצירת הקשר עימה. המודל: העלאת המודעות בקרב האחיות האחראיות ובעלי תפקידים בבית חולים. פקידות הקבלה הונחו לזהות בעלי צרכים אלו ולהציע את השירות בכל שעות היממה ולדווח למתאמת. במידת הצורך, המתאמת מוזעקת לבית החולים לצורך מתן שירות דחוף בכל שעות היממה. במידה והטיפול הדרוש הוא אלקטיבי, שירות המתאמת מוזמן מראש בתיאום שני הצדדים. כל פגישה מתועדת בטפסים הרפואיים ובדוחות של המתאמת. דפוסי פניה: נותני השרות, אחיות, רופאים, טכנאים, וכל צוות המטפלים בבית החולים הנזקק לסיוע בתקשורת ובהעברת מידע, מזמין את מתאמת שפת הסימנים. הזמנת השירות מתבצעת אך ורק במסגרת הבית חולים. עד כה המודל פועל כשנה וחצי ונעזרו בו מחלקות דחופות כגון מיון נשים, מיון מילדותי, וחדרי לידה. מחלקות אשפוז בחטיבה המיילדותית יונקים, אשפוז יום אונקולוגיה, מחלקת צנתורים, מרכז להתפתחות הילד, מחלקות ילדים, אורולוגיה, נשים, אשפוז הריון בסיכון, ובמשרדי קבלה. בתקופה זו, אוייש התפקיד למתאמת שפת הסימנים, שודרג אתר בית החולים, הופץ והוסבר תאור התפקיד בפני כל צוות הבית חולים. לצורך העלאת המודעות בקרב קהילת החרשים, הופץ סרטון הסברה בשפת הסימנים אשר פורסם באתרי הקהילה. כמו כן, החלה פעילות להעלאת המודעות בקרב הצוות הסיעודי-רפואי על ידי הסברה בישיבות צוות. צוות הנגישות קיבל את פרס הצוות מצטיין בעקבות פעילותו. הערכת המודל: מקבלי השירות דיווחו על ירידת ברמת החרדה, שיפור בשהות בבית החולים, חווית לידה טובה יותר. בנוסף, דווח על שיפור איכות הטיפול מבחינת צוות נותני השירות. 84

היעדרות מעבודה עקב מחלה מה משפיע? נחמה גולדברגר, ציונה חקלאי אגף המידע, משרד הבריאות 3051607 מטרה: מספר ימי היעדרות עקב מחלה הינו אחד ממדדי הבריאות המתפרסם ב- Indicators.(WHO HFA) Health For All השיעור בישראל הוא מהנמוכים בין מדינות אירופה. המחקר בודק את הגורמים החברתיים-כלכליים, דמוגרפים, התנהגותיים ורקע הבריאות למדד זה. שיטות: המחקר מתבסס על סקר בריאות 2009 של משרד הבריאות והלשכה ממרכזית לסטטיסטיקה, המתבצע כנספח לסקר כוח אדם בישראל. הסקר כולל משקלות לפי התפלגות הדמוגרפית של האוכלוסייה המאפשר ניפוח לאוכלוסייה הכללית. חישבנו את מספר המועסקים, שנעדרו מעבודה עקב מחלה לפחות 10% משעות העבודה הרגילות בשבוע שקדם לסקר ) מספר נעדרים (, והמאפיינים שלהם לפי מגדר, גיל, מספר שנות לימוד, מספר מחלות כרוניות, עישון )לפחות פעם ביום(, ופעילות גופנית )לפחות פעם בשבוע(. נבנה מודל לוגיסטי שמסביר את ההיעדרות ממחלה על פי גורמים אלו. ממצאים עיקריים: בסקר היו 11,090 מועסקים, מתוכם 234 נעדרו מעבודה עקב מחלה, 2.1%. האחוז גבוה יותר בקרב נשים )2.6%( בהשוואה לגברים )1.7%(, וכן ביהודים ואחרים )2.3%( בהשוואה לערבים )1.0%(. ההיעדרות גבוהה ככל שמספר מחלות הכרוניות עולה. ההיעדרות נמוכה יותר לעוסקים בפעילות גופנית, 1.4%, בהשוואה ל- 2.5% בקרב אלו שדווחו שאינם עוסקים בפעילות גופנית. האחוז היה נמוך יותר בקרב אנשים עם השכלה גבוהה )16 שנות לימוד ומעלה( או נמוכה )מתחת ל- 12 שנות לימוד(. ההבדלים בגיל ועישון לא היו מובהקים. גם במודל הלוגיסטי, הגורמים המובהקים ביותר אחרי מספר מחלות כרוניות היו פעילות גופנית, מגדר ומספר שנות לימוד גבוה. המודל הלוגיסטי חושב גם למקרים שנעדרו לפחות 20% משעות העבודה הרגילות, והתקבלו תוצאות דומות אך פחות מובהקות. בנוסף, מצאנו כי רמת הפעילות הגופנית בקרב מועסקים עם מחלות כרוניות היה גבוה יותר בהשוואה לאלו ללא מחלות כרוניות. מסקנות: מחלות כרוניות מעלות את מספר ימי ההיעדרות עקב מחלה. פעילות גופנית מורידה את ימי ההיעדרות מעבודה וכן השכלה גבוהה. גם ממצא זה מדגיש את החשיבות בעידוד הפעילות הגופנית, במיוחד בקרב אנשים עם מחלות כרוניות. 85

1031391 כאב לאחר ניתוחי לפרוסקופיה ולפרוטומיה במחלקת נשים - לא מה שחשבתם כאב לאחר ניתוח הוא התלונה השכיחה ביותר בקרב מטופלים. הוא גורם לסבל רב, מעלה סיכון לסיבוכים לאחר ניתוח ומוריד את קצב ההחלמה. לפי מחקרים, חרדה, סוג הניתוח, מגדר וגיל בעלי השפעה רבה על רמת הכאב ועל צריכת תרופות לאחר מכן. עד שנת 2012 הטיפול הניתן למנותחות במחלקת נשים במרכז הרפואי הדסה עין כרם כלל הזרקה תוך שרירית של Pethidin או Dipirone בשנת 2012 הוכנס פרוטוקול חדש לטיפול בכאב לפי סוג הניתוח: קטן, בינוני )לדוגמא: לפרוסקופי( וגדול )לדוגמא: לפרוטומיה(. הפרוטוקול כולל טיפול בכאב סביב השעון ומתן מענה למטופלת 24 שעות וכך רמת הכאב שלה נשארת נמוכה. התחלנו להשתמש בתרופות שונות כגון:.Oxycodone, Tramadol, Ketorolac Targin מטרות המחקר: 1. לבדוק את מידת יישום הפרוטוקול החדש על ידי הצוות הרפואי והסיעודי. 2. לבדוק את רמת עוצמת הכאב של נשים לאחר ניתוח בעקבות הכנסת השימוש בפרוטוקול. שיטה: במחקר פרוספקטיבי רנדומאלי נאספו נתונים על 100 מטופלות שעברו ניתוחים בינוניים וגדולים במחלקת נשים במרכז הרפואי הדסה עין כרם. איסוף הנתונים נעשה על בסיס הרשומה הרפואית הממוחשבת והוא התייחס לביצוע אומדן והתערבות בכאב עבור היום הראשון שלאחר הניתוח )POD1( ממצאים: מתוך 100 מנותחות שנבדקו, 47 עברו ניתוח לפרוסקופיה, 30 לפרוטומיה ו 16 ניתוח וגינאלי. נמצא, כי 52% מהנבדקות דיווחו על כאב בינוני עד חזק. נשים לאחר ניתוח לפרוסקופי צרכו יותר משככי כאבים לעומת נשים לאחר ניתוח לפרוטומי. לא נמצא הבדלים על פי גיל. נמצא כי יש לשפר את תדירות ביצוע אומדן הכאב הסיעודי. עוד נמצא שמידת יישום הפרוטוקול עולה על 90% דיון: המנותחות במחלקת נשים סבלו יותר מכאבים לאחר ניתוחים לפרוסקופים לעומת ניתוחים בשיטות אחרות. ממצא זה הינו בניגוד לקיים בספרות המקצועית. הסבר אפשרי לכך הוא שחלק מהנבדקות שעברו ניתוח לפרוטומיה קיבלו טיפול ב- Analgesia.)PCA( Patient Control הן נהנו מטיפול יעיל יותר בכאב עקב היותן לאחר ניתוח גדול שנתפס ככואב יותר סיכום והמלצות: ממצאי המחקר מדגישים את הצורך לתת מענה מתאים למטופלות לאחר ניתוחים לפרוסקופים שנחשבים לבינוניים ולכן אולי בטעות נחשבים כפחות כואבים. בעקבות ממצאי המחקר, הוכנס לשימוש פרוטוקול טיפולי חדש לנשים העוברות לפרוסקופיה הכולל מתן משככי כאב בזמן החדרת הלפרוסקופ לחתכים הניתוחיים המכשיר לחתך הניתוחי עצמו. 86

שיתוף החולה לצורך שיפור תופעות לוואי מכמותרפיה ד ר פרידה ברק ;MD מזל אמויאל ;MS ד ר ליאוניד קליכמן PhD 3101158 בחילות והקאות )NV( הן סיבוך נפוץ המופיע בעקבות טיפול כמותרפי, בשיעור גבוה יותר בנשים, בעיקר בכאלה שכבר קיבלו טיפולים כמותרפיים בעבר. לפיכך, יחידות אונקולוגיות מייחסות חשיבות רבה למניעת NV בעקבות טיפולים כמותרפיים. הצוות האונקולוגי במרכז הרפואי ברזילי פיתח שיטה ייחודית במטרה לשפר את התאמת טיפול נוגד ההקאות במהלך כמותרפיה. באמצעות שיטה זו, תיעדו החולות ביומן את תופעות ה- NV, שחוו בעקבות טיפולים כמותרפיים. בכדי לעזור לצוות קליני לבצע התאמות יעילות לטיפול נוגד בחילה והקאות שחשים חולים אונקולוגיים, נתנו החוקרים לחולות יומן ייעודי לתיעוד הקאות ובחילות אותו נדרשו למלא במהלך טיפולים כמותרפיים. מטרות המחקר העיקריות: 1.1 יעילות יומן מעקב אחרי NV ככלי לשיפור התקשורת בין המטופלים והצוות המטפל. 2.2 שיפור התאמת טיפול נוגד ההקאות, תוך שיתוף המטופלים בהליך. 3.3 הערכת הקשר בין NV בהריון, לבין NV בעקבות טיפולים כמותרפיים. שיטות: לפני תחילת הטיפולים התבקשה כל אישה לתאר תחושות בחילה והקאה שחוותה בהריון. לפני כל טיפול כמותרפי קיבלה כל מטופלת יומן מעקב לשבעה ימים, בעברית או רוסית, ובו מילאה את תחושותיה בין טיפול לטיפול. לפני הטיפול הבא העריך צוות הקליני את מספר אירועי ההקאה והבחילה ואת עוצמתם ולפי זה הותאם מינון נוגדי הבחילה ע י האונקולוג. בתום הטיפול האחרון תיארו החולות את יעילות התאמת מינון ותחושתם. במחקר נכללו 47 נשים שעברו ניתוח הסרת גידול בשד וטופלו בכמותרפיה מסוג.Doxorubicin טווח גיל 36-78 שנים, בממוצע שני ילדים לכל אחת. 75% מהנשים שחוו בחילות והקאות בצורה סבירה בטיפול הראשון, לא חוו כלל בטיפול השני. אחת מתוך שלוש נשים שסבלו מאד מבחילות והקאות בתום הטיפול הראשון, המשיכה לסבול באותה עוצמה בטיפול השני. כמו כן, 67% מהנשים שלא חוו בחילות והקאות בזמן הריון, לא סבלו מהם בתום הטיפול הראשון. מסקנות: שימוש ביומן הביא להתאמה מרבית של טיפול נוגד בחילה במרבית מהחולות. הירידה בתדירות וחומרת ההקאות והבחילות שחשו המטופלות מעידה כי התאמת מינון נוגד בחילות היה יעיל בקרב חולות מטופלות בכמותרפי ה בשל שיתופם בהליך. שימוש ביומן שיפר את תחושת הביטחון של המטופלים, תרם לאמון ביניהם לבין הצוות המטפל, וחידד את רגישות הצוות להבדלים תרבותיים באשר לגישה לסרטן ולטיפולים כמותרפיים. מרבית החולים הגיבו ליוזמה בחיוב ושמחו על ההזדמנות לבטא את חששותיהם וחרדותיהם במתכונת של יומן בשפתם. 87

88 1032139 כל קול קובע - תפיסת תפקיד ומיומנויות שירות בקרב הסניטרים כמשפיעים על חווית המטופל 4 ענת גפני, 1 ריקי זטלנד, 2 שולי חג בי, 2 חבצלת אדיב, 3 אהוד פקלר - 1 יחידת שירות ושיווק, - 2 הנהלת הסיעוד, - 3 מוקדם סניטרים, - 4 מחלקת משאבי אנוש מרכז רפואי מאיר שירות הסניטרים מהווה חלק בלתי נפרד ממכלול חוויית השירות שחווה המטופל במהלך שהייתו בבית החולים. לדברי המטופלים על אף שמפגש השירות עם הסניטר הינו קצר ואיננו כולל אספקטים רפואיים קליניים הרי שהוא עדיין מהווה צומת חשובה הזכורה להם. הסניטר הינו הגורם האנושי אשר פגש אותם וליווה אותם בתחנות מעבר קריטיות בין היחידות השונות בבית החולים, לדבריהם בתחנות המעבר הללו, מפלס החרדה ואי הוודאות גבוהים במיוחד. מכאן,שרגעים של תמיכה, נחמה, חיוך וברכת הצלחה מסייעים בהעלאת הביטחון ובהפחתת הדאגה וחוסר ההתמצאות שבהן שרוי המטופל. ולכן, במסגרת הכשרות וליווי מקצועי של הצוותים השונים בבית החולים החליטה הנהלת מרכז רפואי מאיר בשנת 2012-2013 לקיים פעילות לסניטרים. מטרת התהליך: שיפור ממשק העבודה של הסניטרים מול מטופלים ולקוחות הפנים גיבוש תפיסת תפקיד שירותית למקצוע הסניטר הקניית גאוות יחידה לצוות הסניטרים בבית החולים השיטה: אבחון מצב קיים ומיפוי פערים האבחון כלל איסוף נתונים ע י:ראיונות עומק עם סניטרים, עם מנהלת הסניטרים, עם ממשקי פנים משמעותיים לעבודת הסניטר. תצפיות על ההתנהלות השוטפת במוקד הסניטרים, על עבודתם השוטפת של הסניטרים מול המטופל ומול ממשקי פנים. ממצאי סקרים: שאלון עמדות אישי לסניטר, סקר טלפוני שביעות רצון מטופלים,שאלון שביעות רצון לאחיות. הכשרות: לצוות הסניטרים בנושא תפיסת תפקיד ומיומנויות שירות כולל בניית אמנת שירות לסניטר, מפגשים משותפים עם האחיות האחראיות ומינוי אחות אחראית בכל חטיבה שתהווה גורם מקשר לפתרון קשיים ודילמות בין המחלקות לסניטרים, ליווי אישי לסניטרים ולמנהלת הסניטרים לצורך מיסוד ובקרה ובניית תוכנית הטמעה רב שנתית. במסגרת התהליך הועברו 3 שאלונים לפני ההכשרה ולאחר ההכשרה: לסניטרים על תפיסת התפקיד שלהם, לאחיות אחראיות במחלקות האשפוז על העמדה שלהם כלפי הסניטרים, ובקרב מטופלים אשר קיבלו שירות מהסניטרים, להלן ה בקרב הסניטרים - תפיסת תפקיד-עליה מ- 62.9% ל %90.9 - אשר תפסו את תפקידם לתת שירות למטופלים ולמלווים, להתייחס אליהם ולהוביל אותם ממקום למקום בבית החולים. ניתן לראות מגמת עליה בתפיסת הסניטרים שעבודתם מוערכת על ידי המטופלים מ- 46% ל- 86%. בקרב המטופלים - שביעות רצון משירות הסניטר- עלתה מ- 6.04 ל- 6.38 לאחר ההתערבות )בסולם 1-7( בקרב הסיעוד - שביעות רצון כללית עלתה מ- 6.95 ל- 7.81 ובתפיסת הנשאלים חל שינוי בתקשורת בין אחיות וסניטרים ובשיתוף פעולה ביניהם. לסיכום: פרויקט ייחודי זה משלב שיפור תהליכי עבודה מקצועיים ומתן מענה לשירות אישי למטופלים ובני משפחה בצמתים חשובים באשפוז בבית החולים, מתוך האמונה כי שיפור השירות הינו מסע ללא סוף.

1032141 היענות, התמדה והעדפות לגבי טיפול באוסטיאופורוזיס בקרב נשים ישראליות, פוסט-מנופאוזליות, הנוטלות טיפול תרופתי או בהפסקת טיפול אלונה אליאסף, 1 פנינה רוטמן-פיקלני, 2,3 דר מירה מרם-אדרי, 4 1 שמעונה יוסלסון-סופרסטיין, 5 אלינה אמיתי - 1 שירותי רוקחות, - 2 שרות מחלות עצם מטבוליות, יחידה אנדוקרינית, - 3 מחלקה פנימית ה, 4 הנהלה רפואית, מרכז רפואי מאיר, - 5 היחידה לרוקחות קלינית, בית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית בירושלים טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס יכול להפחית את הסיכון לשברים ב- 30-50%, ולמרות זאת ההיענות לטיפול עומדת על כ- 50% בלבד כעבור שנת טיפול אחת. היענות נמוכה לטיפול כרוכה בהשפעה תת-מיטבית שלו ועלייה בסיכון לשברים. מטרות: להעריך את שיעור ההיענות וההתמדה בטיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס בקרב חולות אוסטיאופורוזיס פוסט- מנופאוזליות, המטופלות במרפאת עצם מטבולית במרכז הרפואי מאיר. בנוסף להעריך את הגישות לגבי חידוש טיפול תרופתי בקרב חולות שנמצאות בתקופת הפסקה מתוכננת מהטיפול התרופתי. שיטות: המחקר נערך על 150 חולות שטופלו במרפאה שלישונית ייעודית למחלות עצם בין ספטמבר 2013 לפברואר 2014 וענו על קריטריוני ההכללה. ההיענות חושבה על ידי )MPR( medication possession ratio המייצג את היחס בין כמות התרופה שנרכשה לכמות התרופה שנרשמה בתקופת זמן. התמדה בטיפול הוגדרה כמשך הזמן מתחילת הטיפול עד להפסקתו למשך 30 ימים או יותר וחושבה כמשתנה דיכוטומי. איסוף הנתונים התבצע על ידי ראיונות אישיים ומהרשומות הרפואיות. מתוך 150 חולות )8.1±70.1 שנים(, ל- 57% נרשמה תרופה לטיפול באוסטיאופורוזיס, מתוכן ל- 61% נרשם טיפול פומי, בעיקר ביספוספונאטים. MPR %80 נמצא אצל 80% מהחולות ו- 50%< אצל 12%. ה- MPR היה 100% לטיפול ב- zoledronic acid ו-,denosumab ו-,97%,85% 83% ו- 70% עבור raloxifene, teriparatide, oral bisphosphonate ו-,strontium ranelat בהתאמה. ה- MPR לטיפולים בהזרקה היה 97.2%, ולטיפולים הניתנים דרך הפה היה 81.2% )0.0001>p(. מתוך 39 חולות שנרשם להן ביספוספונאט פומי, )77%( 30 התמידו בטיפול. מתוך 35 חולות שנטלו בפועל ביספוספונאטים פומיים, 89% נטלו אותם על פי הנחיות הנטילה. מתוך 64 חולות בהפסקה מתוכננת בטיפול, 19% הביעו חשש מחידושו, בעוד ש- 59% הביעו ביטחון בבחירת הטיפול התרופתי על ידי הרופא המטפל. מסקנות: שיעור ההיענות במחקרנו גבוה מהשיעור המדווח בספרות. שיעור ההיענות לטיפול בהזרקה היה גבוה יותר בהשוואה לשיעור ההיענות לטיפול פומי, דבר המחזק את התפיסה הרווחת שתרופות הניתנות בהזרקה כרוכות בשיפור היענות לעומת טיפול פומי. שיעורי התמדה והיענות גבוהים יכולים להיות ספציפיים לחולות המטופלות במרפאה ייעודית למחלות עצם. מחקר זה מספק מידע חדש אודות עמדות של חולות אוסטיאופורוזיס שנמצאות בהפסקה מתוכננת בטיפול התרופתי. רובן לא חששו מחידוש הטיפול התרופתי, ולא הביעו העדפה לסוג התרופה שתינתן. 89

אומדן כאב בחולים לא מתקשרים אילנה פטרפרוינד, רבקה פוקס, ג אנה שפס המרכז הרפואי בני ציון 1081098 התפיסה העדכנית של כאב מניחה כי כאב מהווה סימן התרעה של מערכת ההגנה המופעלת בגוף. כאב מוגדר כחוויה תחושתית לא נעימה, המלווה בנזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות.)WHO( תפיסת הכאב הינה סובייקטיבית ותלויה בהקשר סביבתי, הכולל היבטים פיזיים, חברתיים, רגשיים, תרבותיים ונסיבות חיים. טיפול נאות בכאב מפחית תחלואה ומסייע להחלמה. ניהול כאב יעיל מצריך גישה שיטתית לאומדן כאב. הנחיה מקצועית בנושא אומדן כאב )מנהל הסיעוד, 2001 ( ו- JCI דורשים מדידה שגרתית ויזומה של כאב כחלק מחייב של הטיפול היומיומי בכל מטופל, כתנאי לקבלת אקרדיטציה. דיווח עצמי של הפרט לגבי עוצמת הכאב מהווה מקור מידע מהימן ביותר ומהווה standard. gold אי יכולת לתקשר מהווה מכשול מרכזי לאומדן וניהול כאב. בהעדר יכולת דיווח עצמי של מטופלים מדדים התנהגותיים ופיזיולוגיים הופכים להיות לחלופות עבור אומדן כאב. מטרות המחקר: 1. לבחון את יעילות ההתערבות ע י שאלון ידע ועמדות בקרב האחיות שיועבר בשתי נקודות זמן: לפני ואחרי ההתערבות. 2. לבחון את תוקף validity( )criterion הכלים לאומדן כאב במטופלים לא מתקשרים CPOT( )FRAAC, ביחס לדיווחי כאב בקרב מטופלים מתקשרים - standard.vas- gold 3. לבחון את מהימנות הכלים CPOT( )FRAAC, במטופלים הלא מתקשרים )מונשמים/לא מונשמים(: מהימנות בין שופטים - ביצוע אומדן כאב השוואתי באותו מטופל ובאותו כלי )אחיות במחלקה מול אחות חוקרת, באותה נקודת זמן(. ממצאים עיקריים: העמדות כלפי השימוש בכלי לאומדן כאב בחולים לא מתקשרים חיוביות יותר באופן מובהק לאחר ההתערבות בהשוואה לתחילתה. ידע ועמדות נמצאו במתאם חיובי עם דיווח על העזרות במדדים לאומדן כאב בחולים לא מתקשרים. נמצא כי בד כ הכלי FRAAC מציג מהימנות בין שופטים טובה עבור חולים מתקשרים לא מונשמים. במדדים השונים 86%-68% מן האחיות דרגו באופן זהה את הכאב בכל מדד. נמצא תוקף קריטריון חלקי למדד FRAAC בחולים מתקשרים. הכלי CPOT מציג מהימנות בין שופטים טובה עבור חולים מתקשרים מונשמים. 87%-77% מן האחיות דרגו באופן זהה את הכאב בכל מדד. לאור המתאם הגבוה בין שני המדדים, CPOT ו-,VAS ואי הימצאותו של הבדל ביניהם, ניתן לטעון לקיומו של תוקף קריטריון למדד CPOT בחולים מתקשרים על סמך החולים שנבדקו במדגם הנוכחי. ממצאי המחקר מצביעים כי שני הכלים מהווים אופציות טובות עבור אוכלוסיות חולים לא מתקשרים. ייחודיות המחקר הינה בדיקת תוקף ומהימנות הכלים על מדגם חולים הטרוגני. 90

3081069 תפיסת האחיות את סבב המטופלים היזום- בין המצוי לרצוי תמי קנטי, מנהלת הסיעוד; ד ר מיכל רסין, מרכזת יחידת מחקר בסיעוד מרכז רפואי אסף הרופא סבב מטופלים יזום על ידי אחיות נועד לבדוק ולהעריך את מצב המטופלים ולתת מענה לצורכיהם. הסבב משתנה מבחינת מחזוריותו במשמרות ובמחלקות השונות, משתתפיו והמשימות המבוצעות במהלכו. במחקרים קודמים דווח שסבב יזום של אחיות בפרקי זמן קבועים הפחית נפילות של חולים, פצעי לחץ, קריאות פעמון לאחות ותרם לעלייה בשביעות הרצון של החולים מהטיפול הסיעודי. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד תופסות האחיות את סבב המטופלים מבחינת מחזוריותו, תכולתו והמשתתפים בו. שיטה משתתפי המחקר היו 181 אחיות מהאגפים הפנימי, הכירורגי-אורטופדי והאימהות. הן התבקשו לענות על שאלון בן 41 פריטים שנבנה במיוחד לצורכי המחקר. הנתונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית והשוואתית. הבדלים משמעותיים בין האחיות מהאגפים השונים )0.000=p( נמצאו בביצוע סבב של חולים בפועל בכל המשמרות. בבוקר בוצע הסבב באגף הפנימי כל שעתיים ו 48 דקות בממוצע, לעומת זאת באגף הכירורגי הוא נערך כל שעתיים ו- 12 דקות ובאגף האימהות כל שעה ו- 54 דקות. כשנשאלו האחיות מהי לדעתן התדירות הרצויה לביצוע הסבב נתגלעו פערים משמעותיים בין המצוי לרצוי 0.000=p((. מדיווחיהן עולה שטווח הזמן הרצוי בין ביצוע סבב אחד למשנהו התקצר בכל המשמרות בטווח של 10-30 דקות במיוחד אצל אחיות מהאגפים הפנימי והכירורגי. המשימות שדורגו על ידי האחיות כחשובות ביותר בכל המשמרות היו על פי סדר היררכי: זיהוי מוקדם של מצבי מצוקה רפואיים )נשימתיים, דימום, שינויים בהכרה וכו (, ביצוע פעולות למניעת סיבוכים ובהם, זיהוי עירוי שלא עובד, שינויי תנוחה, בדיקה פעמון, מענה לשאלות המטופל, אומדן וטיפול בכאב וסיפוק צרכים בסיסיים: שתייה, אוכל, החלפת חיתול ליווי מטופל לשירותים. המשימה שדורגה אחרונה בחשיבותה הייתה סידור מיטת המטופל. בין חברי הצוות שצריכים להשתתף בסבב דורגה גבוה האחות המופקדת, אחריה האחות החדשה- המתלמדת וכוח עזר. מסקנות: סבב מטופלים יזום על ידי אחיות כולל התבוננות, מניעת סיבוכים ודאגה לרווחתו וצרכיו הבסיסיים של המטופל. נוסף על מטרות אלו השתתפות בסבב משמשת כמסגרת להדרכת אחיות חדשות. מדיניות אחידה לביצוע סבב, תוך הנחייה מקצועית ברורה למשימותיו ומשתתפיו, תקדם את איכות הטיפול הסיעודי ועשויה לגשר על הפער בין המצוי לרצוי. 91

92 1042182 שיפור חווית האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ע י מגע עם הטבע גב וורקנש זהבה יעקב, אחות, גב יעל פולישוק, אחות אחראית, גב גליה חי יוסף, סגנית אחות אחראית ביחידה לטיפול נמרץ כללי היחידה לטיפול נמרץ כללי וניתוחי חזה, קפלן, רחובות נושא העבודה הוא לבחון ולאמוד את ההבדלים הקיימים בחוויה החושית של המטופלים ביחידה לטיפול נמרץ כללי, תוך השוואה בין החוויה בזמן השהות בחדר האשפוז לבין החוויה בזמן השהות במרפסת השמש של היחידה. במטרה לשפר את איכות וחווית האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ סביבת טיפול נמרץ מאיימת ורועשת, הן מבחינת הטכנולוגיה והן מבחינת הגורם האנושי העסוק בטיפול האינטנסיבי במטופלים קשים ומורכבים, שלרוב בלתי יציבים במערכות חיוניות. ביחידה מתבצעים טיפולים בתחום הטראומה, לרבות ניתוחים גדולים ובנוסף היחידה מטפלת במטופלים עם מחלות חריפות או כרוניות קשות הפוגעות במערכות החיים החיוניות. בעקבות הרחבת הידע הרפואי והתפתחות הטכנולוגיה, יותר מטופלים ביחידות לטיפול נמרץ העוברים את השלבים הראשונים של מחלה חמורה, נופלים קורבן לכשל רב מערכתי וכתוצאה מכך מטופלים אלה בלתי יציבים וזקוקים להערכה גופנית והתערבות תכופים, תוך כדי הלחץ בטיפול בצרכיהם הגופניים קל לנו לשכוח את צרכיהם הנפשיים. אף על פי כן תגובותיהם לקשיים האישיים שלהם יכול להביא אותם לידי הרצון לשתף פעולה עם הטיפול ולהילחם על בריאותם. הקשר בין רצון המטופל לחיות לבין תהליך ההחלמה אינו מובן לגמרי, אך יש להתחשב בו כגורם אמתי וחיוני בטיפולנו בחולים. )טיפול נמרץ משולב פרקים נבחרים, 2001(. הגדרת הנושא: נושא העבודה הוא לבחון ולאמוד את ההבדלים הקיימים בחוויה החושית הסובייקטיבית הנחווית ע י החושים של המטופלים ביחידה לטיפול נמרץ כללי, תוך השוואה בין החוויה בזמן השהות בחדר האשפוז לבין החוויה בזמן השהות במרפסת השמש של היחידה. מטרות ויעדים: מטרות העבודה והיעדים הם שימצאו שינויים חיוביים בחוויית המטופל לאחר יציאה למרפסת השמש ומגע עם הטבע. כי החוויה הסובייקטיבית הנחווית על- יד החושים )שמיעה, ראייה, מישוש/מגע, ריח, טעם( תשפיע לחיוב על המדדים האובייקטיבים הכוללים סימנים חיוניים )ל ד, דופק, מספר נשימות, סטורציה וכאב(, ועל המדדים הסובייקטיביים הכוללים את החוויה החושית של המטופלים. מדדים: מדדים אובייקטיביים - סימנים חיוניים: ל ד, דופק, מספר נשימות, סטורציה, אומדן כאב: VAS מדדים סובייקטיביים - החוויה החושית של המטופלים. נמדד באמצעות שאלון שבדק את ההבדלים בחוויה החושית של המטופלים בחדר האשפוז ובמרפסת השמש. שיטת איסוף הנתונים: הנתונים נאספו באמצעות שאלון שנבנה ע י חברי הצוות, שכלל מדדים אובייקטיביים ומדדים סובייקטיביים. המידע מולא בעזרת האח/ות מרכז/ת טיפול, כאשר השאלון כלל שאלות למטופל, למשפחה ולאח/ות המטפל/ת. )מצ ב כלי המחקר(. במהלך חודש אפריל-יוני מולאו כ- 10 שאלונים, כאשר הנתונים שנאספו העידו על כך שכל המטופלים אשר הוצאו מסביבת החדר למרפסת השמש דיווחו על שיפור משמעותי בחוויית האשפוז. מבחינת המדדים האובייקטיביים )סימנים חיוניים( לא היו הבדלים משמעותיים, אך מבחינת המדדים הסובייקטיביים היה שיפור ניכר. המטופלים והצוות דיווחו על שביעות רצון גבוהה מאוד מהיציאה למרפסת השמש. החוויה במרפסת השמש תוארה כחוויה מתקנת, נעימה, פחות מאיימת. הסביבה במרפסת תוארה כפחות מלחיצה ומפחידה, סביבה עם פחות רעשים וצפצופים לא נעימים ויותר שקט ואוירה מרגיעה. תחושה של חזרה לטבע ולמציאות, המגע עם השמש, הרוח והדשא החזיר את החיבור לטבע ולמציאות המחכה מחוץ לאשפוז. כל המטופלים העידו כי העיצוב של מרפסת השמש, מדמה את המציאות בחוץ, וכי זה מהווה ניתוק זמני וחשוב לחוויית האשפוז ביחידה קשה כמו זו בטיפול נמרץ. השהייה במחיצת המשפחה הקרובה בסביבה נעימה, עם מוסיקה לפי בחירתם שהושמעה בעזרת מכשיר סלולארי, שתייה ואוכל שניתן לפי התאמה למצבם הפך את חווית האשפוז לנעימה ונסבלת יותר. הרבה מהמטופלים העידו כי היו מעוניינים לעשות זאת יותר והעדיפו את השהייה במרפסת השמש על פני השהייה בחדר האשפוז. סיכום ומסקנות: לפי הממצאים של העבודה הנ ל, יציאה למרפסת השמש ביחידה למשך של לפחות חצי שעה הייתה בעלת השפעה טובה וחיובית על המטופלים ועל חווית האשפוז שלהם ביחידה. החשיפה והמגע עם הטבע: רוח, שמש, אויר,דשא שיפר את מצב הרוח והפיח תקווה בקרב המטופלים. ההתערבות שיפרה היענות של המטופלים לטיפול. היציאה למרפסת השמש היא חיובית מאוד עם תרומה גדולה למטופלים, אך יש לקחת בחשבון את הקשיים והאתגרים העומדים ביישומה כגון: הצורך בהיערכות של מספר אנשי צוות, יש דרישה לאיש צוות אחד שיישאר עם המטופל/ ים. קיים אתגר סיעודי כאחות מרכזת טיפול, בגלל מורכבות הניוד של המטופלים למרפסת בשילוב טכנולוגי. לעתים המטופלים מונשמים ומחוברים לציוד מורכב. ובנוסף יש מטופל נוסף שנשאר ביחידה שבו האחות מטפלת. יש צורך בארגון מרפסת השמש בהתאם לצרכי המטופלים: הוספת מערכות חמצן/ ואקום לסקשן ועוד... למרות הקשיים והאתגרים, לחיבור לטבע ולניתוק זמני מיחידת האשפוז יש חשיבות רבה, זה נותן עידוד ותקווה להמשך החלמה. ההתערבות היא ללא עלות, מצריכה רק יוזמה ומחשבה. המלצות: הרחבת העבודה למחקר עם שאלון תקף ומהימן. אימוץ ההתערבות במחלקות אחרות, חשיבה בבינוי עתידי בבתי חולים. שימוש בקירות זכוכית וצבע לצורך חיבור המטופלים לטבע ועוד...

1031379 ONE OF US CANNOT BE WRONG -Leonard Cohen ניתוח תלונות יחס כבסיס לבניית כלי לזיהוי מוקדם ומודל התערבות במצבים טעונים יוסי לוין MHA מנהל מח פניות הצבור - מרכז רפואי מאיר ברברה רבין - MSW מנהלת השירות הסוציאלי - מרכז רפואי מאיר מזה שנים ממוקדת הרפואה בטיפול הקליני כגורם הכמעט בלעדי באיכות הטיפול, בשנים האחרונות חל שינוי תפיסתי הקושר בין ההצלחה בטיפול הרפואי לבין חוויית המטופל, לפיכך קיים עדיין פער גדול בין תחושת המטופל לבין תפיסת אנשי הצוות. אירוע יחס שלילי הינו אירוע מטלטל מבחינת המטופל,המצפה לאמפטיה ונתקל במציאות השונה מציפיותיו ויכול גם להשפיע על המשך התנהלות הטיפול. מטרה: בחינת תלונות היחס בשנים 2009-2013 במרכז רפואי מאיר, על מנת להבין כיצד מתחילים אירועים אלה והאם ניתן למצוא דרך טובה יותר לטיפול ומניעת התדרדרות למשבר, המתבטא בסופו של תהליך במכתב תלונה. שיטה: 1 אפיון 1. המתלוננים בנושא המוגדר כתלונת יחס על פי הנתונים הקיימים במערכות המידע 2 ניתוח 2. איכותני של תלונות ואיתור מצבים הגורמים להגשת תלונת יחס. תהליך העבודה: נבדקו וסווגו סה כ 265 תלונות על יחס המצויות במערכת פניות הצבור. נערכה בדיקה איכותנית מדגמית של כ 15% מכלל תלונות, תוך ניסיון להגדיר את המצבים העיקריים הגורמים לתלונות אלה. מתוך סך התלונות שסווגו :61% מהמתלוננים הנן נשים, 60% מסך המתלוננים מעל גיל 55. 93.3% מהמתלוננים הינם מהמגזר היהודי. 4.4% מהמתלוננים בנושא יחס הינם בני המגזר הערבי. אחוז המטופלים בבית החולים של מגזר זה עומד על כ- 20%.. 36% מהתלונות קשורות לפעילות במרפאות החוץ,% 31 במחלקות האשפוז, ו- 23% בחדרי המיון ו- 6% במכונים השונים. 54.2% מהתלונות הינן אודות רופאים, )32% מסך תלונות ההתנהגות במרפאות( - 16.53% בסקטור המנהל, -11.02% סיעוד, -4.66% המקצועות הפארארפואים, -1.69% עובדי רנטגן, סניטרים- 0.42% בלבד. עוד 9.75% מוגדרים כתלונה קבוצתית )כלל המחלקה, סקטור שלם במחלקה וכד (. בניתוח איכותני עולה ששיעור בולט של התלונות עוסק בהתנהלות הצוותים בשעות הערב והלילה. מצבים שכיחים הינם : מטופל במצב כאוב או הגדרה עצמית של - מצוקה, חוסר מתן מידע, שנגרם לדעתם בגין: חוסר סבלנות והתעלמות מצד הצוות כשגרם לתחושת השפלה וחוסר אונים. סיכום ומסקנות: בסיכום המיפוי זוהו מאפייני אוכלוסיית המתלוננים וכן הסקטורים הנילונים, המעידים על צורך במציאת שפה ממוקדת ושונה שתענה לציפיות כל אחת מאוכלוסיות שנמצאו. התוצאות ישמשו ליצירת כלי ומודל לזיהוי מוקדם של מצבים טעונים ומודל להתערבות מהירה ומקצועית בזמן אמת לפתרון בעיות אלה בכל שעות היממה. האוכלוסיות למיקוד ראשוני הינן: רופאים בכירים במרפאות החוץ,תורנים צעירים ותורני חוץ בחדרי המיון בהם מתקיימת הכמות הגדולה ביותר של מגעים בין מטפל מטופל ומשפחתו. 93

הקשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת ל תפיסת חוויית הלידה של היולדת ולתוצאות הלידה ליאורה סבח,RN MA המרכז הרפואי בני ציון דר חנה זידנברג, פרופ עפרה אנסון- המחלקה לסיעוד אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הוגש כעבודת גמר לתואר שני 3031139 תהליך הלידה, אירוע משמעותי בחיי האישה. חוויית הלידה משפיעה על האישה, בהיבטים של הערכה עצמית, תפיסת נשיות, אימהות והיותה אדם. לתפיסת המסוגלות עצמית )self-efficacy( השפעה על התנהגות וחשיבה, זאת באמצעות אמונת האדם לגבי יכולותיו לפעול ולהשפיע על חייו. השפעה של תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת על היולדת תיתכן באמצעות העברת מסרים של אמונה ביכולות היולדת ובהצלחת התהליך. לתוצאות הלידה, השפעה על תפיסת חוויית הלידה. למיטב ידיעתנו לא נמצאו מחקרים הבוחנים את השפעתה של תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת על חוויית הלידה ותוצאות הלידה. מטרות: בדיקת הקשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של המיילדת לתפיסת חוויית הלידה של היולדת ולתוצאותיה. שיטה: הועבר שאלון הבוחן את חוויית הלידה ואת תוצאותיה בקרב 178 יולדות. 21 מיילדות מילאו שאלוני תפיסת מסוגלות עצמית כללית ומצבית לתמיכה בלידה. בוצעה התאמה בין תוצאות שאלון תפיסת חוויית הלידה ותוצאות הלידה, לשאלוני תפיסת המסוגלות העצמית. ממצאים: נמצא קשר בין תפיסת המסוגלות העצמית המצבית לתמיכה בלידה של המיילדת לבין שימוש במשככי כאב ומשך הלידה. נמצא קשר בין חלק מתוצאות הלידה לבין חוויית הלידה של היולדת. לא נמצא קשר בין משתני תפיסת המסוגלות העצמית לבין תפיסת חוויית הלידה )כפי הנראה בשל N מיילדות קטן(. מסקנות: תפיסת מסוגלות עצמית לתמיכה בלידה משפיעה על איכות התמיכה בלידה ומפחיתה שימוש במשככי כאב ומשך הלידה. תוצאות הלידה משפיעות על חוויית הלידה. המלצות: ביצוע מחקר נוסף לבדיקת היבטים הקשורים באישיות המיילדת והיולדת, והתקשורת ביניהן והשפעתם על חוויית הלידה ותוצאותיה. ביצוע מחקר דומה עם מספר מיילדות גדול יותר )בחדרי לידה שונים(. חיזוק תחושת מעורבות בני הזוג בקבלת החלטות ושליטה לשיפור חוויית הלידה בעת שיבוש במהלך לידה תקין. 94

הילד במרכז תקצירי פוסטרים

השפעת התערבויות לא פרמקולוגיות על כאב הילודים 3021113 אוכלוסיית הילודים חשופה לכאב עקב פרוצדורות מכאיבות במשך האשפוז כחלק מהטיפול בה. הצוות הסיעודי במחלקות ילודים בישראל, מחויב בבצוע בדיקות דם מהעקב של הילוד בין 36-72 שעות מהלידה לאבחון מוקדם של מספר מחלות תורשתיות ומטבוליות. אך, אין נוהל מחייב קבוע לטיפול מונע בכאב בילודים בעת פרוצדורות מכאיבות אלה. מטרת המחקר: העלאת המודעות של הצוות הסיעודי והרפואי לנושא הכאב בילודים ולהתאים טיפול משכך כאבים לא תרופתי יעיל בעת פעולות מכאיבות. שיטת המחקר: מחקר חתך,תצפיתי ע י אחות שהוכשרה לבצע אומדן כאב עלפי סולם :FLACC שתי דקות לפני הדקירה לבדיקת,GUTHRIE בזמן הדקירה ושתי דקות מסיום הדקירה. אוכלוסיית המחקר: ילודים שנולדו בביה ח לגליל המערבי נהריה בין השנים 2012-2013. השתתפו במחקר ילודים ששהו במחלקת ילודים שנולדו עם אפגר 9/9 ויותר. הילודים חולקו לשלוש קבוצות מתואמות גיל, מין, גיל הריון וסוג לידה, כל קבוצה כללה 50 ילודים קבוצה עם מוצץ טבול בסוכר קבוצה עם חיבוק הורה קבוצת ביקורת ללא התערבות וללא הורה בחדר. ממצאי המחקר: בזמן הדקירה נמצא שוני מובהק סטטיסטית Test(,0.001>p( Kruskal-Wallis בדרגת כאב בין קבוצת המוצץ הטבול בסוכר שבה נצפה כאב קל )חציון= 2 ( לשתי הקבוצות הנותרות: חיבוק הורה )חציון= 6 ( וקבוצת הביקורת )חציון= 5 ( שבהן נצפה כאב בינוני בזמן הדקירה. מסקנות: לאור ממצאי עבודתנו זו, מצאנו תימוכין להכנסת מדיניות כתובה לטיפול בכאב בילודים בזמן פרוצדורות מכאיבות, במחלקת הילודים בכלל, ובזמן GUITHRIE בפרט. אימוץ התערבויות לא פרמקולוגיות כפרקטיקה קלינית אפשרית שגרתית צריכה להיות חלק מאספקת הטיפול הסטנדרטי האיכותי של שירותי הבריאות להפחתת כאב תינוקות בריאים. 96

1032199 ההשפעות הפיסיולוגיות וההתנהגותיות של טיפול בדרמה תרפיה עם בובת פיתום בילדים שחוו טראומה ואושפזו במחלקת כירורגית ילדים דניאלה הדסי, סמדר אוקמפו, אינה בביונישב, יהודה סויסה, דבורה יצחק, אלון יולביץ, יחיאל שויד מחלקת כירורגית ילדים, המרכז הרפואי לגליל הקדמה: הילדים המאושפזים במחלקת כירורגית ילדים בעקבות התערבות ניתוחית, תאונת דרכים, נפילה מגובה או לאחר כוויה, עוברים טראומה נפשית ורגשית וזקוקים לסיוע ולטיפול לצורך הפחתת רמת החרדה והפחד בעקבות הטראומה שחוו. השערת המחקר היתה כי הטפול באמצעות בובת פיתום יכול לשמש כלי טיפולי לילדים מאושפזים במחלקת כירורגיה ילדים לאחר אירוע טראומתי. התרפיה נעשית ע י צפייה בבובה והקשבה לסיפור שהיא חוותה. גישה טיפולית זו הינה ייחודית ומעוררת הזדהות עמוקה עם הבובה. מטרת המחקר: לבדוק באמצעות מדידה ומעקב אחר מדדים הכוללים: דופק, רמת כאב ושינוי התנהגותי, באיזו מידה הטיפול בבובת פיתום מסייע להפחתת רמת החרדה, הכאב והפחד אצל הילד המאושפז במחלקה. ההנחה הייתה כי השינוי במדדים פיזיולוגים והתנהגותיים מעיד על הרפיה והרגשה נוחה יותר בעקבות הטיפול עם הבובה. שיטות: בוצע מחקר פרוספקטיבי בקבוצה בת 22 ילדים בגילאים 5-17 שנים, במשך 6 חודשים )יולי - 2010 ינואר 2011(. כמחצית מהילדים - בנות. 60% מהילדים נותחו. שאר הילדים אושפזו להשגחה לאחר אירוע טראומה כגון: תאונות דרכים, נפילות מגובה או כוויה. הילדים עברו טיפול באמצעות בובת פיתום. לפני הטיפול וכמחצית השעה לאחריו, נמדדו ערכי דופק ורמת כאב. בנוסף, הילדים, ההורים והצוות המטפל מילאו שאלונים במטרה להעריך את רמת החרדה ומידת השינוי ההתנהגותי אצל הילד. השינוי ההתנהגותי נבדק על ידי מדדים כגון: בכי, שמחה, עצב, כעס, הקלה והזדהות עם הבובה. נמצאה ירידה בערכי הדופק בעקבות הטיפול מרמה של 95.7 ± 17.1 לפני הטיפול לרמה של 85.0 ± 24.8 פעימות לדקה בעקבות הטיפול )0.002=P). ההורים והצוות המטפל ציינו שיפור והפחתה במידת החרדה (0.001>P( ובמידת הכאב )0.003=P(. נמצא שיפור ניכר בממוצע המדדים ההתנהגותיים )ירידה מ- 2.6 ± 0.7 ל- 0.6 0.001>P(. 1.7, ± לציין כי הצוות המטפל דיווח כי הטיפול באמצעות בובת הפיתום סייע לו ביצירת קשר עם הילדים. מסקנות: הטיפול באמצעות דרמה תרפיה עם בובת הפיתום הביא לרגיעה והפחתת הפחד לאחר הטיפול. נמצאה ירידה משמעותית בערכי הדופק. חל שיפור משמעותי במדדים ההתנהגותיים. הודגמה ירידה ברמת הכאב של הילדים. הטיפול בבובת פיתום נמצא חשוב ויעיל כטיפול תומך בילדים המאושפזים בכירורגיה ילדים. 97

1021449 הטמעת ביקור בינתחומי בשיתוף ההורים ביחידה לטיפול נמרץ בילוד: תרבות של שיתוף צ. באואר-רוסק, ד. זילברשטיין, ח. שביטה, א. קורן, ש. ארנון, ג. סירוטה, א. ליטמנוביץ יחידה לטיפול נמרץ פגים, מרכז רפואי מאיר תקשורת עם הצוות המטפל הינה צורך חיוני של הורים לפגים. ביקור בינתחומי בהשתתפות ההורים Interdisciplinary( )rounds with parent participation,irp הוא כלי בעל פוטנציאל לעודד תקשורת ושיתוף פעולה בין הורים וצוות, לקדם מעורבות הורים בטיפול ולשפר את שביעות רצונם. מטרות: להעריך השפעת IRP על 1. עמדות ההורים והצוות המטפל 2. שביעות הרצון של ההורים 3.רמת הדחק )stress( של ההורים. שיטות: IRP הוטמע בפגיה במהלך 2012. עמדות ההורים והצוות הסיעודי, ורמת הדחק ושביעות הרצון של ההורים הוערכו לפני ההטמעה ו 6 חודשים לאחר מכן. העמדות נבדקו באמצעות שאלון יעודי. רמת הדחק נבדקה באמצעות Parental Stress.Scale-NICU שביעות הרצון נבדקה באמצעות נגזרת של.NICU Parent Satisfaction Form כל המדדים דורגו בסולם 1 עד.5 עמדות הצוות הסיעודי - 77% מהאחיות ענו לשאלונים. ככלל האחיות קיבלו את ה- IRP בצורה חיובית יותר לאחר ההטמעה )ניקוד כולל 30.6 לעומת 05.>p(. 26.8, בעיקר בהתייחס לזכות ההורים להשתתף בביקור )4.7 לעומת 01,3.6.>p(; תרומת הביקור להבנת ההורים את מצב הפג ואת תכנית הטיפול )4.3 לעומת 05.>p(; 3.6, וכן התרומה להבנת האחות את צרכי התינוק והוריו )4.0 לעומת 01.>p(. 3.1, עמדות ההורים - השתתפו 24 הורים לפני ו 20 לאחר ההטמעה. עמדת ההורים ביחס לביקור השתפרה לאחר ההטמעה )ניקוד כולל 33.8 לעומת 05.>p(; 30.9, ההורים הרגישו מובנים יותר )4.9 לעומת 05.>p(, 4.4, וכי דעתם נלקחה בחשבון )4.8 לעומת 05.>p(. 4.2, דיווחו על פחות דחק כתוצאה מכך שלא דוברו די )1.9 לעומת 05.>p( 2.9,, או שדיברו איתם אנשי צוות רבים מידי )1.1 לעומת 05.>p(. 2.3, עם זאת, המתח הקשור ל חווית הפגיה גבר )3.1 לעומת 05,2.3.>p (. שביעות הרצון של ההורים נשארה גבוהה באותה מידה )0.2 4.6(. ± מסקנות: הטמעת IRP שינתה את עמדות האחיות לגבי תרומת הביקור לצוות ולהורים. ההורים הרגישו כי דעתם נשמעת ומובנת יותר. רמת הסטרס הקשורה לתקשורת ירדה, אולם רמת הסטרס מהחוויה הכוללת בפגיה עלתה, יתכן עקב הבנה מושכלת ומציאותית של מצב הפג. לסיכום: ביקור רב תחומי שבועי הוא התערבות מעשית שעשויה לשפר את שיתוף הפעולה והתקשורת בין הורים לצוות. 98

3021413 אף אדום, וחיוך גדול - גישה אחרת לילד המאושפז ולמשפחתו 3 שרה כהן, 1 גלית אמוזיג, 1 פרופ חיים ביבי, 1 הגר חופש, 2 אורנית כהן - 1 מחלקת ילדים, - 2 ליצנית רפואית, - 3 היחידה למחקר ופיתוח המרכז הרפואי ברזילי אשקלון אשפוז והדרך לחדר הניתוח מעוררים פחד אצל מבוגרים, ועל אחת כמה וכמה אצל ילדים. הפחתת חרדה אצל ילד חשובה בעיקר לצורך שיתוף פעולה מצד הילד, וגם למניעת סיבוכי הרדמה הקשורים במנגנוני לחץ וחרדה אצל המטופל. חווית הניתוח היא חוויה מטלטלת במיוחד גם אם הורי הילד נמצאים בחרדה. מטרה: בדיקת השפעת צפייה בסרט המתעד ליצנית רפואית המתארת את כל שלבי ההכנה לניתוח, על הפחתת רמת החרדה בילדים ובהורים לפני ניתוח. שיטות: חלוקת שאלון הערכת חרדה לשתי קבוצות הורים לאחר הניתוח קבוצה אחת צפתה בסרט וקבוצה שנייה הורים שלא צפו בסרט. בעבודה השתתפו 33 הורים לילדים בגיל ממוצע 6.3±3 שנים רובם הורים לילדים שעברו ניתוח יזום. 48% צפו בסרט, ו- 52% לא צפו. מרבית ההורים )45%( דיווחו על רמת חרדה גבוהה לפני ניתוח, ורק 30% מהילדים הרגישו כך. 62% מההורים דיווחו על הפחתת החרדה ההתחלתית ברמה גבוהה-בינונית בעקבות צפייה בסרט, ו- 37.5% מהילדים דיווחו על תרומה גבוהה להפחתת חרדה בעקבות הסרט. בנוסף, דווחה תחושת סיפוק גבוהה משמעותית מהצוות הרפואי בקרב הורים שצפו בסרט מאשר אילו שלא צפו 0.05>p. מסקנות: ממצאי העבודה הראשוניים מעידים כי צפייה בסרט ההדרכה ע י ליצנית רפואית מפחיתה משמעותית את החרדה לפני ניתוח. ההפחתה בעיקר בשלב השהות בחדר ההתאוששות גם אצל הילדים וגם אצל ההורים. נצפתה השפעה גדולה יותר להפחתת חרדה בקרב ההורים בהשוואה לילדים שצפו בסרט.,ליצנות מפחיתה חרדה במנגנונים מגוונים ובהם הסחה ודמיון מודרך, גם אם מדובר בצפייה בסרט בהשתתפות ליצן רפואי. המלצות: לאור ממצאי העבודה, מומלץ על צפייה בסרט של ליצן רפואי כרוטינה קלינית במרפאת טרום ניתוח. ממצאי העבודה מחזקים את התגובות המתקבלות בשטח, ומעודדים קידום נושא שיתוף הילד ומשפחתו בחווית הטיפול. 99

1022046 אקמו בילדים- להציל חיים ללא פצעים? אולגה גוכשטיין, 1 אולגה רוזנשטיין, 1 גולן שוקרון, 1 ניר סינואני, 1 רים עבד אל-חי, 1 עובדי דגן, 1 2 אורית מנור-שולמן, 1 מרים קלר, 2 רחל גודינגר, 2 עירית שוורץ אטיאס - 1 טיפול נמרץ לב, - 2 הנהלת הסיעוד התפתחות והמצאות פצעי לחץ במהלך הטיפול בבית החולים מהווה מדד לאיכות הטיפול. במרבית המקרים, לצוות הסיעודי תפקיד מרכזי במניעת פצעי לחץ. פעולות מניעה אלו הוכחו כמשמעותיות בהיבטים רפואיים וכלכליים. חרף העובדה כי ילדים במצבים רפואיים מורכבים מצויים בסיכון יתר לפתח פצע לחץ, במהלך השנים זכה הנושא, בשונה ממבוגרים, להתייחסות מזערית בארץ ובעולם. ילדים המחוברים למכונת האקמו Oxygenation) )Extra Corporeal Membrane מורדמים, משותקים ומונשמים. הם נמצאים בסיכון יתר לפתח פצעי לחץ בשל מגבלה רפואית לשנות תנוחה ולהזיזם )בילדים חיבור הקנולות עלול להיות בעייתי ולא בטוח(. אקמו הינה שיטה טיפולית, שהשימוש בה התרחב מאד עם השנים. באמצעותה ניתן להציל חיים של מטופלים רבים הסובלים מאי-ספיקה נשימתית או לבבית קשה, שבעבר סיכוייהם לשרוד היה אפסי. הליך איכות: ביולי 2012 הוחלט במרכז שניידר לבנות תכנית התערבות בילדים המחוברים לאקמו במטרה להפחית את הסיכון לפתח פצעי לחץ. התכנית כללה השכבה על מזרון יעודי, שינויי תנוחה מבוקרים, שימוש בחבישת קצף מתקדמת למניעת רטיבות והגנה על האזורים שנמצאים תחת לחץ בעת השכיבה. כשנה לאחר הטמעת השיטה, הוחלט לבצע מחקר רטרוספקטיבי. מטרה: לבחון את יעילות התוכנית ולזהות את המאפיינים הסיעודיים בעלי הקשר החזק לירידה בשיעור היארעות פצעי הלחץ. שיטה: איסוף נתונים רטרוספקטיביים מתיקי הילדים שטופלו באקמו בין השנים 2008-2013. משנת 2008 עד מחצית הראשונה של שנת 57-2012 ילדים חוברו לאקמו, מתוכם )24%( 14 ילדים פיתחו )88%( 50 פצעי לחץ הקשורים לטיפול באקמו. מאז הפעלת תוכנית המניעה ביולי 2012 עד סוף שנת 27-2013 ילדים חוברו לאקמו, מתוכם )22%( 6 ילדים פיתחו 8 )30%( פצעי לחץ הקשורים לטיפול באקמו. מסקנות ותרומות: המחקר הנוכחי מציג את יעילות התוכנית החדשה המשפרת את איכות הטיפול. השיטה מציעה מודל חדש להפחתת היארעות פצעי לחץ בילדים המחוברים למכונת אקמו ומעשירה את גוף הידע המצומצם הקיים בתחום זה בארץ ובעולם. מחקר זה יכול להוות נדבך חשוב בשיפור איכות הטיפול גם בילדים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ במצבים מורכבים המחוברים למכשור רב וקיים קושי בשינויי תנוחה אצלם. יש צורך להמשיך ולחקור את נושא היארעות פצעי לחץ בילדים כדי להצליח ולשפר את איכות הטיפול. 100

העצמת המטופל תקצירי פוסטרים

1042045 השפעתה של הדרכה באמצעות מולטימדיה על רמת החרדה של מטופלים המועמדים לניתוח לב מטרה: ניתוחי לב חזה מהווים מקור חרדה משמעותי בקרב מטופלים. השיטה להפחתת חרדה בה נוקטת מחלקתנו הינה הדרכת המטופל לקראת הניתוח המתבצעת על ידי אחות ובנוסף מתן חוברת הדרכה. מחקר זה עוסק בבדיקת שיטה חדשה להדרכת מטופלים במטרה להפחית את רמת החרדה וזאת בעזרת אמצעי מולטימדיה סרטון אשר צופה בו המטופל המועמד לניתוח לב חזה. שיטה: 97 מטופלים גוייסו למחקר זה כאשר השלב הראשון הטרום התערבותי כלל 49 מטופלים והשלב השני כלל 48 מטופלים. כל מטופל התבקש לענות על שאלון סוציודמוגרפי ושאלון חרדה - תכונתי של ספילברג בטרם קיבל הדרה על ידי האחות. בהמשך קבוצת ההתערבות צפתה בסרטון בן 15 דקות המתאר את מחלקת האשפוז ומציג את מנהל המחלקה, אחות אחראית מחלקה והצוות המטופל. חרדת המטופל בקבוצת ההתערבות הוערכה לפני ואחרי הצפייה בסרט ובנוסף נמדדה רמת החרדה לפני ואחרי הדרכת האחות בקבוצת הביקורת שלא צפתה בסרט. בנוסף, רמת החרדה נמדדה במהלך האשפוז כ 24 שעות לפני הניתוח וביום השחרור מבית החולים. סימנים חיוניים הכוללים לחץ דם ודופק וכן עוצמת כאב המדורגת בסולם של 0 10 נלקחו בכל אחת מנקודות הזמן. לא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמות החרדה בין קבוצת הביקורת בהשוואה לקבוצת המחקר. הפרמטר היחיד בו נמצא הבדל ברמות החרדה הינו בהשוואה שבין נשים לגברים. נמצא כי רמות החרדה בקרב גברים הינן גבוהות יותר בהשוואה לנשים בכל נקודות הזמן, אך יחד עם זאת, לא השתנו לאורך הזמן. לעומת הגברים, הנשים הציגו ירידה משמעותית ברמות החרדה לאחר ההתערבות. עוד נמצא כי קיים הבדל בין מטופלים שעברו ניתוחי לב בהשוואה למטופלים שעברו ניתוחי חזה. גברים שעברו ניתוחי לב הציגו עליה מתונה ברמות החרדה לאורך זמן לעומתם, גברים שעברו ניתוחי חזה הציגו ירידה ברמות החרדה. הנשים גם כן הציגו הבדלים, נשים שעברו ניתוחי לב הציגו ירידה ברמת החרדה שנשארה קבועה, לעומתן נשים שעברו ניתוחי חזה הציגו ירידה ברמת החרדה אך לטווח הקצר בלבד. נראה גם כי לסרט היתה השפעה משמעותית בקרב הנשים שצפו בו. רמות החרדה של הנשים שצפו בסרט ירדה לאורך זמן ונשארה קבועה בהשוואה לרמת החרדה הבסיסית. מסקנות: הבדלים בין מינים משפיעים על התמודדות אנשים עם מצבי לחץ כדוגמת ניתוח ואשפוז. התערבות בעזרת אמצעי מולטימדיה הראתה השפעה משמעותית יותר בקרב נשים. על מחקרים נוספים בעתיד לבדוק את ההשפעה של אמצעי מולטימדיה גם בקרב גברים. 102

2032133 להיות מוכן לרדת בגדול... סדנא טרום ניתוחית למטופלים המועמדים לניתוח בריאטרי טובה משעלי, סופי שחר, טל בר נוי, שירלי אלון, דוד ברוכים, שרית שלו, דר רועי ענבר, דר רוזנה אברמוף-נס, פרופ שלום אבשלום, דר אמיר ויזר, דר איוון שוורץ מרכז רפואי מאיר השמנה הינה בעיה בריאותית שכיחה ומתרחבת בעולם המערבי.)WHO,2012( לטיפול בבעיה קיימות גישות שמרניות, אך כאשר אלו נכשלו, פונים לגישה הכירורגית. נמצא שניתוח בריאטרי הוא הטיפול המקובל והיעיל לטיפול בהשמנה. הכנה נכונה של המטופל לקראת הניתוח הינה קריטית להבנתו את התהליך והשלכותיו, ולהתמודדות יעילה עם המצב. לא תוארה עדיין השיטה האידיאלית להדרכת מטופלים. עם זאת, ידוע כי שילוב של מגוון אמצעים בהדרכה עשוי לשפר את תוצאותיה. על רקע הנ ל הוחלט במרכז רפואי מאיר לבנות ולהטמיע סדנא רב מקצועית, המשלבת שיטות הדרכה שונות )כגון חוברות, סרטונים, הרצאות אינטראקטיביות( מטרת הפרויקט: לשפר את מוכנות המטופלים לקראת ניתוחים בריאטריים והתמודדותם עם התהליך על כל שלביו באמצעות סדנא רב מקצועית מובנית, המשלבת מגוון שיטות הדרכה. שלבי ביצוע הפרויקט: 1 הקמת 1. קבוצת עבודה רב מקצועית 2 איסוף 2. נתונים מהמטופלים אודות מוכנותם לניתוח והדרך המועדפת שלהם לקבלת הדרכה 3 הגדרת 3. התכנים והמסגרת להעברת ההדרכה, כולל הגדרת המקצועות המשתתפים בסדנא: כירורגים, אחיות, דיאטנים, פסיכולוגים, פיזיולוגים, אנדוקרינולוגים, פלסטיקאים וגניקולוגים 4 יצירת 4. תהליך זימון אישי לכל המטופלים הכולל וידוא הגעה 5 הערכת 5. התהליך, הפקת לקחים, והטמעתו של התהליך הוגדרה מסגרת להעברת סדנא למטופלים טרום ניתוח בריאטרי, אחת לחודשיים. מתחילת הפרויקט 12/2013 הועברו 3 סדנאות. על פי תוצאות הסקר, לפני ההתערבות רק 2 מטופלים השתתפו בסדנא ומטופל אחד קיבל חוברת )15=n(. לאחר ההתערבות 13 מטופלים השתתפו בסדנא ו- 3 מטופלים קיבלו חוברת )18=n(. בנוסף, בשאלון שהועבר לאחר ההתערבות נמצא כי רמת החרדה ירדה מ- 4.7 ל- 2.6 )0.05 <p( בסקלה שבין 1-10.וכן רמת שביעות הרצון ממידע אודות הניתוח, עלתה מ- 2.9 ל- )0.05 3.9 <p( בסקלה שבין 1-4. מסקנות: הטמעת מתכונת של סדנא רב מקצועית כדרך להכנת המטופלים לניתוחים בריאטריים הינה אמצעי יעיל לקידום מוכנות מטופלים לניתוחים אלו. ניתן להפעיל את השיטה גם לחלק מהכנת מטופלים לקראת ניתוחים ופרוצדורות אלקטיביים שונים. 103

תרומת ההדרכה לקראת ניתוח אלקטיבי להפחתת החרדה דרורה כורם, יגאל פלכט המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה 1021439 מתן מיידע לפני ניתוח יכול להפחית במידה רבה את החרדה. מומלץ שהמידע יהיה מתוכנן ומובנה ומותאם למחלה והטיפול בה. עפ י חוק זכויות החולה, מתן מידע לפני ניתוח הינה זכותו של כל מטופל וחובתו של הצוות הרפואי. רצוי גם שההדרכה תהיה בשפתו של המטופל. שתי הדרכים המקובלות והזמינות ביותר לספק מידע למטופלים המעומדים לניתוח: מילולית - במהלך הביקור במרפאת טרום-הניתוח ובאמצעות מידע כתוב. לאחרונה פותח במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מערך הדרכות כתובות עבור המטופלים בשלב פרה-ניתוחי בשפות אמם ומותאמת לסוג הניתוח. מטרה: לאמוד את השפעת מתן הדרכה כתובה הניתנת בנוסף להדרכה בעל-פה על השינויים ברמות החרדה וצורך בידע. שיטות: מחקר התערבותי כלל מטופלים בני 18 ומעלה, דוברי עברית, ערבות או רוסית שהוזמנו אלקטיבית למרפאת טרום-ניתוח. קבוצת התערבות קבלה הדרכה בעל-פה והדרכה כתובה בשפת-אמם; קבוצת ביקורת קבלה הדרכה בעל-פה בלבד. אומדן החרדה והידע נעשה באמצעות השאלון) Information APAIS) Amsterdam Preoperative Anxiety and.ii( ובקבלה לאשפוז במחלקה המנתחת )זמן I( שתורגם לשפות הנ ל במרפאת טרום-ניתוח )זמן Scale השתתפו במחקר 79 מטופלים מקבוצת ההתערבות ו- 38 מקבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות רמות החרדה בזמן I ובזמןII היו 10.1±4.7 ו- 9.9±4.7 נקודות בהתאמה )0.581=p(; ואילו בקבוצת הביקורת 9.7±5.3 ו- 10.4±5.1 נקודות בזמן II לזמן I הצורך בידע בקבוצת ההתערבות ירד מ- 7.1±2.6 ל- 6.1±2.7 נקודות בין זמן )0.581=p(. בהתאמה ובזמןII I 0.001>p)( ובקבוצת הביקורת מ- 6.5±2.8 ל- 6.0±2.7 )0.062=p(. לא נמצא הבדל מובהק במגמות השינוי בין הקבוצות עבור רמות החרדה )0.091=p( והצורך בידע )0.142=p(. מסקנות: מערך הדרכות כתובות בנוסף להדרכות בעל-פה מסתמן כמשפיע על ייצוב רמות החרדה לפני הניתוח )לעומת הנטייה להעלאת רמת החרדה במתן הדרכה בעל-פה בלבד( וגורם לנטייה לירידה חדה יותר בצורך בידע נוסף. מתוך חובתנו כאנשי צוות המטפל לספק למטופל מידע בהתאם ליכולתו לקבל את ההסבר ולהבין אותו, מומלץ להמשיך בהדרכות כתובות בשילוב עם הדרכות בעל-פה לפני הניתוח. 104

1021197 שיתוף והעצמת המטופל בעת הדרכה, באמצעות מפת בריאות ומיומנויות אימון לבריאות מבוא: הדרכת מטופלים ע י אחיות בשיטה המסורתית מאופיינת בסמכותיות האחות והעברת מידע באופן אקטיבי, שאינו מתפרש לעיתים כהסבר בעיני המטופל. המטופל יחסית פאסיבי, ונדרש להקשיב. מעמד ההדרכה אינו משרה אוירה משתפת, ולא ברור מה האחריות שהמטופל לוקח על עצמו לגבי המשך הטיפול. חקר הסיבות לאי יעילות ההדרכה המסורתית ע י אחיות בבית החולים העלה כי: קיימת שחיקה של האחות ההדרכה הופכת להיות טכנית, הדרכת מטופלים מתבצעת כ משימה שיש לבצע, חוסר מיומנות האחות בהעצמת המטופל, תנועת חולים גבוהה, ימי אשפוז קצרים המלווים בתחושת חרדה, בלבול ואי יציבות המהווים גורמים מעכבים בתהליך ההדרכה. מטרות: שיתוף המטופל והעצמתו ללקיחת אחריות בטיפול פיתוח כלי עזר להכרת תחומי החיים הקשורים לבריאותו תוך עידוד לפנייה להשלמת ידע חסר שילוב מיומנויות אימון לבריאות, לאחות בעת הדרכת מטופל שימוש במפת בריאות שפותחה באופן ייעודי להדרכה וקידום אורח חיים בריא שיטה: הפעלת סדנת מיומנויות אימון לאחיות )קואוצ נג(, בה השתתפו אחיות מ- 5 מחלקות פנימיות, ו- 5 מחלקות כירוגיות. הסדנה כללה הקניית מיומנויות תקשורת בשיטת אימון לבריאות, פיתוח מפת בריאות כאמצעי מוחשי להכרת תחומי החיים / גורמי סיכון בריאותיים, הדגמות ותרגולים, סימולציות שמטרתן מעבר ממונולוג לדיאלוג, שיחה, עידוד לשאילת שאלות ושיתוף המטופל בחווית ההדרכה בגובה העיניים. כתיבת הנחיות לתהליכי הדרכה חדשים ויציאה לדרך תוך שימוש במפת בריאות אישית. נבנה שאלון שביעות רצון מהדרכת האחות שחולק למטופלים בשיטת הדרכה המסורתית )לפני הפיילוט( ולאחר הפיילוט בה יושמה שיטת ההדרכה עפ י מיומנויות ההדרכה שנלמדה ומפת הבריאות. השאלון כלל 11 שאלות. לפני הפיילוט השאלון הועבר לכ- 100 מטופלים בכל קבוצה. השאלון הועבר למטופלים, בסוף האשפוז. הממצאים הצביעו על עלייה משמעותית בשביעות הרצון של המטופלים מההדרכה על בסיס האימון ומפת הבריאות, בהשוואה להדרכה המסורתית. עפ י הממצאים קיימת עלייה מובהקת במדדים להם יועד הקואוצ ינג: שיתוף מטופל, בטחון מטופל נמצא בידיים טובות, ועוד. השיפור הגיע לעלייה של 40% בשביעות הרצון. הממצאים יוצגו בכנס. מסקנות: שנוי הגישה המסורתית בהדרכה הינו מחוייב המציאות, מעבר מהדרכה פסיבית להדרכה משתפת הביא להעצמת המטופל ולקיחת אחריות לטיפול העצמי. מנקודת מבט האחות מסתמנת התחדשות במקום העבודה - כלים להתחדשות מקצועית למניעת שחיקה, חיזוק מיומנויות תקשורת אישיות. הסדנה תרמה לאחות בפן האישי בכך שגם היא עברה בעצמה תהליך אישי בנושא בריאותה. 105

106 1032283 העצמת המטופל - הדרכה קבוצתית לפני ניתוחי כריתת ערמונית רדיקלית בגישה רובוטית RALP רגב שרי, לואי גלית, זרצר סופי, ד ר אהרוני שחר, ד ר רענן טל, פרופ ג ק בניאל מחלקה אורולוגית מרכז רפואי רבין - קומפוס בלינסון היארעות סרטן הערמונית ירדה בשנים האחרונות אך אף על פי כן חלה עלייה משמעותית בקרב אוכלוסיית החולים העוברים ניתוח למחלה ממוקמת 1. עלייה זו )המוערכת כ- 60% ( מיוחסת ברובה להשתלבות המהירה של הניתוח המבוצע בעזרת רובוט RALP.Robotic Assisted Radical Prostatectomy למרות שהספרות הרפואית העדכנית לא מראה יתרון בתוצאות האונקולוגיות או התפקודיות לגישה הרובוטית רווחת בציבור ההנחה כי לטכנולוגיה זו עדיפות על פני הניתוח הפתוח RRP) 2 (Retropubic Radical Prostatectomy בשנים האחרונות התפרסמו מספר מאמרים אשר הראו כי חולים שעברו RALP נוטים יותר להתחרט ולהתאכזב מתוצאות הניתוח. המסקנה שעלתה מאותן עבודות הייתה כי החולים שעברו את הניתוח הרובוטי היו בעלי ציפיות גבוהות שלא תמיד תאמו את המציאות הבתר ניתוחית. 3,4 מערכת הניתוח הרובוטי נכנסה לשימוש במחלקתנו לפני כשלוש וחצי שנים, בתקופה זו בוצעו כ- 250 ניתוחים.RALP מטרה: על מנת לתאם את ציפיות המטופלים ולשפר את שביעות רצונם - יזמנו הדרכה ייעודית קבוצתית לפני הניתוח למנותחים המיועדים ל- RALP ובנות זוגם. ההדרכה כוללת הסבר מפורט על התהליך הניתוחי, תופעות לוואי אפשריות, וההחלמה הצפויה אחריו. יעדים על פי מדדים: השתתפות של 30% מהמנותחים בתוכנית ההדרכה הקבוצתית שביעות רצון גבוהה מפורמט ההדרכה על פי שאלון מובנה רמת הידע על המחלה, הניתוח והשלכותיו גבוהה ב 20% במקבלי ההדרכה המובנת הפחתת חרדה דאגה ומתח בקרב מקבלי ההדרכה הקבוצתית שיטות: גברים המיועדים לניתוח RALP במחלקתנו חולקו לשתי קבוצות, הראשונה עברה את ההדרכה הקבוצתית המתוארת, ואילו קבוצת הביקורת עברה את תהליך ההכנה המקובל. כעשרה ימים אחרי הניתוח בבואם להוצאת הקטטר במרפאה, המטופלים התבקשו למלא שאלון שבחן את תחושותיהם ב- 4 תחומים: 1. רמת הידע על המחלה, הניתוח באמצעות רובוט והשלכות הניתוח בטווח הקצר והארוך 2. שביעות רצון כללית מההדרכה ומוכנות להמליץ עליה 3. תחושות לפני ואחרי הניתוח )חרדה, דאגה, מתח וכאב( 4. יכולת לטיפול עצמי לאחר הניתוח. החולים שעברו הדרכה ייעודית נשאלו גם על דעתם לגבי פורמט ההדרכה הקבוצתית. סכום ציוני השאלות בכל קטגוריה חושב ובוצעה השוואה בין הקבוצות. במחקר השתתפו 90 מטופלים )45 עברו הדרכה קבוצתית(. גיל המטופלים היה 0.9±63.4 שנים. לא היה הבדל בין הקבוצות בגיל המנותחים, בהתפלגות ארצות המוצא או בהשכלה. שביעות הרצון מפורמט ההדרכה הקבוצתית הייתה 3.3±33.9 נקודות )מתוך ציון מקסימלי אפשרי 35(. שביעות הרצון מאיכות ההדרכה ומוכנות להמליץ הייתה גבוהה יותר משמעותית בקבוצה שעברה את ההדרכה הקבוצתית )0.001>p( וכך גם רמת הידע על המחלה, הניתוח והשלכותיו )0.016=p(. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בתחושות )חרדה, דאגה מתח וכאב( או ביכולת הטיפול העצמית. מסקנות: שביעות הרצון מתוכנית ההדרכה הקבוצתית לקראת RALP שנבנתה ויושמה על ידי הצוות הסיעודי במחלקה הייתה גבוהה ביותר. מטופלים שהשתתפו בתוכנית חשו כי רמת הידע שלהם בנושא המחלה, ושיטת הניתוח החדשנית טובה יותר, הם היו שבעי רצון מההדרכה שקיבלו יותר מאשר מטופלים שעברו הדרכה רגילה. חולים בשתי הקבוצות חשו ברמת חרדה ודאגה דומים.

ניהול איכות תקצירי פוסטרים

1031353 שינוי כמנוף להעצמה מקצועית - תפישת אחות המלר ד את תפקידה כמרכזת טיפול 2 שרי היבשר, 1 בת שבע בללי, 1 עירית שוורץ אטיאס, 2 רחל גודינגר, 2 מרים קלר, 2 נורית ברוך - 1 מלר ד שניידר, - 2 הנהלת הסיעוד דיווחים מהארץ ומהעולם מצביעים על מגמה הולכת ועולה בשיעור הפניות למחלקה לרפואה דחופה )מלר ד(. עלייה זו עשויה להפוך את סביבת העבודה לקשה ותובענית. האחיות נאלצות להתמודד עם עומס רב ולחץ מתמיד שעשויים להגביר שחיקה ולהשפיע על איכות הטיפול, השרות ושביעות רצונן מהעבודה. שיעור הפניות הרב למלר ד שניידר, חיזק את הצורך בייעול השרות ובביצוע שינויים בשיטות העבודה הקיימות. השינוי המשמעותי שחל הרחיב והעצים את תפקידי האחות ולמעשה הוגדר מחדש מרכזת טיפול. מרכזת הטיפול, היא הכתובת העיקרית לקידום הטיפול, להדרכה, לניתוב ולהכוונה החל מרגע קבלת המטופל ולאורך כל שהייתו במלר ד. לתפקידיה החדשים השפעה איתנה על איכות השרות והטיפול. רציונל: מחקרים הוכיחו כי שינוי מטבעו עלול לעורר התנגדויות ואי שביעות רצון העובדים, אשר עשויים לפגוע באיכות השרות והטיפול. ידיעה זו הובילה את הנהלת הסיעוד, כחלק מתהליך הבטחת האיכות במוסד, לאמוד את תפישות הצוות לגבי תהליך העבודה החדש. מטרה: זיהוי התנגדויות והערכת תפישת הצוות את התהליך בהיבטים הפיזיים, הבינאישיים והמקצועיים. אומדן מקיף יסייע בבחינת נקודות הקושי ויפעל לשיפורם. שיטה: נבנה כלי המכיל 60 פריטים שבחן את ההבדלים בתפישת האחות את תפקידה כמרכזת טיפול בתחנות השונות ואת איכות הטיפול והשרות בין השיטה החדשה לישנה. הסקר הועבר ארבעה חודשים לאחר הטמעת השינוי. תוצאות הסקר מצביעות על הבדלים משמעותיים באופן בו תופשת האחות את סביבת העבודה במלר ד ואת מידת אחריותה בתהליך החדש למול הישן. במבחן T-test שבוצע עולה באופן מובהק )0.000( כי האחות חשה מועצמת מבחינה מקצועית: אחריותה רבה יותר והכרותה את מצב מטופליה טובה יותר. גם ברמת הארגון, מתארת האחות שיפור בחלוקת הנטל בעבודה. באופן כללי, שביעות רצונה של האחות מהשינוי הוא בינוני - גבוה ועומד על 6.3. לבחינת הגורמים בעלי הקשר החזק לשביעות הרצון נערך מבחן רגרסיה. תוצאותיו מלמדות כי ככל שאחוז משרתה של האחות גדול יותר )0.50 R²( וככל שהאחות תופסת את תפקידה כמשמעותי יותר )0.61 R²(, כך תגבר שביעות רצונה מהשינוי. סיכום ומסקנות: שיטת העבודה החדשה שהונהגה במלר ד, מרחיבה ומעצימה את תפקיד האחות, ולאלו תרומה על האופן החיובי בו היא תופשת את תפקידה ואת השינוי. הסקר הנוכחי מדגיש את החיוניות בחיפוש אחר מדדים סובייקטיביים כמו תפישת העובד את השינוי. מדדים אלו נחשבים כמשמעותיים בעידן בו איכות ומגנטיזם עולים על סדר היום המקצועי. 108

פעם תורך ופעם תורי: היבטים מגדריים בסיעוד ד ר דורית וייס, גב אתי רוזנברג, ד ר ענת פלס בורץ שירותי בריאות כללית 1021497 בשנים האחרונות מתפתחת המודעות להיבט המגדרי ברפואה. מממצאי מחקרים עולה כי תסמיני מחלות והתמודדות עם מצבי בריאות מגוונים מתבטאת באופן שונה אצל גברים ונשים. לפיכך, ישנה חשיבות להפצת הידע בקרב הצוות הרפואי והרב-מקצועי למען התאמת הטיפול. מטרה: הטמעת טיפול סיעודי מותאם מגדר. הליך ו מזה כשלוש שנים התחום מובל על-ידי האחות הראשית בשירותי בריאות כללית בשלושה ערוצים מרכזיים: עשייה קלינית, חינוך ומחקר. עשייה קלינית: במוקד האחיות מוטמעים מספר פרוטוקולים מותאמים מגדרית. בפרוטוקול חשד לאירוע לבבי מודגשים תסמינים ייחודיים לנשים- תשישות, חולשה, כאב גב עליון, כאב בלסת ובכתף. בפרוטוקול שתיית אלכוהול ישנה התייחסות באומדן לכמות שנצרכה, בשל ההשפעה השונה שיש לכמויות הנצרכות על נשים לעומת גברים. בימים אלו מתהווה פרוטוקול לדלקות בפה שמתבסס על העובדה כי הרכב הרוק שונה בין המינים. חינוך: בקורס רפואה מגדרית במסגרת לימודי המשך בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, הוקדשו שני ימי לימוד להוראת היבטים מגדריים בטיפול האחות במצבים כגון, הפרעות נפשיות, מצבים קרדיווסקולאריים, פוריות והתמודדות עם אבל ושכול. כמו כן, נערך יום עיון שעסק בסוגיה המגדרית ובו השתתפו עשרות אחיות. מחקר: בוצע סקר בקרב 700 אחיות לזיהוי תחומים שבהם קיימים הבדלי מגדר. נמצא שאחיות זיהו את תחומי הכאב, הקרדיולוגיה והפסיכיאטריה כבעלי הבדל מגדרי. בנוסף, בכנס הבינלאומי לרפואה מגדרית שנערך בארץ הוצגו ארבע עבודות במגדר סיעודי. כמו כן, בחודשים אלו מתגבש בניית פרוטוקול מחקר שיעסוק בבחינת בדידות בזקנה מפרספקטיבה מגדרית. סיכום ומסקנות: טיפול מותאם מגדר מהווה אומדן נוסף להענקת טיפול איכותי ומותאם אישי. כמטפלים, בין היתר עלינו לשים דגש להבדלים המגדריים גם במרחב התרבותי. אומנם בשנים האחרונות החלו צעדים ראשונים לביסוס החשיבה בנושא, אך מומלץ להעמיק דרכים נוספות כדי להעלות את המודעות, העשייה והמחקר בתחום. 109

1052057 אם תרצו אין זו אגדה: קידום השימוש בנתוני איכות באמצעות ריכוזם ככלי לשיפור תהליכי איכות ולמידה ארגונית 3 מרינה לאוננקו, 1 גלית ברק, 1 אנה בר אל, 1 ריקי זטלנד, 2 מיכל שורר, 1 דר מירה מרם 1 יחידת האיכות, הבטיחות וניהול סיכונים; 2 הנהלת הסיעוד, מנהלת הסיעוד; 3 הנהלה רפואית, ס. מנהל המרכז הרפואי; מרכז רפואי מאיר עשייה מבוססת נתונים הינה הגישה לקידום האיכות במערכות ובארגונים בכלל ובמערכת הבריאות בפרט. על מנת להפיק תועלת מרבית מגישה זאת, יש לפעול להבניה וליישום של אסטרטגיה לריכוז נתוני איכות ולניהול מושכל שלהם, ובכך לקדם את השימוש בהם כבכלי לשיפור תהליכי עבודה וללמידה ארגונית. העדר האסטרטגיה ברורה בנושא עלול לגרום לפגיעה באיכות השימוש בנתונים, לשיבוש בתהליכי קביעת סדר קדימויות הנושאים לשיפור, לירידה בהיענות המנהלים לשימוש בנתונים ולבזבוז משאבים. על הרקע הנ ל הוחלט ביחידת האיכות בביה ח מאיר למקסם את התועלת הארגונית מנתוני איכות באמצעות ריכוזם עבור מנהלים ברמות שונות. מטרה: ריכוז כלל נתוני איכות למפת עבודה אחת, המאפשרת למנהלים למידת הנתונים באופן שוטף, יעיל וממוקד ומסייעת באיתור וזיהוי התחומים שהינם בחשיבות עליונה לצמצום הפערים. תהליך עבודה: פיתוח מפת נתונים המרכזת את התוצאות של כלל מבדקי איכות, מכל התחומים ברמות הניהול השונות, ובהתאם לתעדוף ארגוני פיתוח דוחות אינטגרטיביים המרכזים את נתוני האיכות, על פי סטנדרטים של JCI במערכת יובל )ידע ואיכות לאקרדיטציה( בניית תוכנית עבודה שנתית לשיקוף נתונים למנהלים, הכוללת: פעם בשנה: נתוני נע ם )ניהול עצמי מחלקתי( כבסיס לבניית תוכנית עבודה שנתית פעמיים בשנה: תעודת זהות מחלקתית, הכוללת נתוני איכות 4 פעמים בשנה: ביצוע ישיבות סטאטוס מעקב על תוכנית בקרות איכות על פי מערכת יובל פעם בחודש: העברת נתונים אודות מידת העמידה במדדי איכות גיבוש ויישום תוכנית הדרכה מובנית למנהלים לשימוש מושכל בנתוני איכות ותהליך מובנה למתן משוב למנהלים על אופן תעדוף ושימוש בנתונים פותחו דוחות אינטגרטיביים ממוחשבים, המרכזים את נתוני איכות מכלל המבדקים שנערכו ועל פי תחומי אקרדיטציה, ברמות הניהול השונות. הודות לקיום הדוחות האינטגרטיביים הממוחשבים, לזמינותם היומיומית למנהלים, לשיקוף יזום של נתוני איכות ואינטראקציה עם ההנהלה על פי תוכנית מובנית, השימוש בנתונים אלו הפך להיות ידידותי, נגיש ומהווה חלק משגרת הניהול. כיום 100% מחלקות ויחידות משתתפים בתהליך שהוצג ומגבשים את תוכניות העבודה בהתבסס על מפת נתונים כוללת. כמו כן, בהתבסס על נתוני איכות מרוכזים כללי המנהלים ברמת המחלקות מקבלים משוב מיחידת האיכות על בחירת הנושאים לשיפור סיכום: קידום איכות בהתבסס על נתונים אובייקטיביים הינה גישה נכונה. על מנת שלא תישאר ברמת התיאוריה, יש להבנות תהליכים ארגוניים נתמכים טכנולוגית שיסייעו להפיכתה לברת ביצוע. בעבודה זו הוצגו תהליכים שבוצעו במרכז הרפואי מאיר שבאמצעותם נוצרה תשתית ארגונית ליישום והטמעת הגישה איכות מבוססת נתונים. 110

1011316 תכנית איכות ובטיחות מוסדית אסטרטגיה להטמעת תרבות ארגונית של איכות ובטיחות המטופל שיפור תהליכי ותוצאי טיפול הוא סוגיה מרכזית על סדר היום בארגוני בריאות בארץ ובעולם. מגמה זו קשורה לעלויות הגבוהות של שירותי בריאות ובמקביל לדרישה הגוברת מצד הלקוחות לקבל שירות איכותי. מערכת הבריאות בכלל ובית החולים בפרט רואה בנושא האיכות ערך מרכזי בעשייה המקצועית. קיימות תיאוריות עליהן מתבססים תהליכי איכות. הידועות שבהם הן התיאוריות של ג ורן ודמינג );2002 Salsburg,D.N 2008 (Bunkley המדברות על ניהול איכות כוללני ושיפור איכות מתמשך. מעגל השיפור המתמיד )PDCA( של דמינג, מציג את המתודולוגיה של תהליך השיפור. בית חולים אשר מכיר בחשיבות הנושא, יפעל להקים וליישם תכנית איכות ובטיחות חוצת ארגון ויבדוק את השפעתה על תהליכי ותוצאי הטיפול. מטרות העבודה: 1 בניית 1. מערך איכות מובנה המכוון לבטיחות מטופל. 2 שיפור 2. בתהליכים בתכנית האיכות. 3 הטמעת 3. תרבות ארגונית של איכות ובטיחות בעשייה המקצועית. שיטה: תועדפו תחומים למדידה לפי קריטריונים מובנים והוגדרה מתודולוגיה אחידה עבור כל תהליכי האיכות, לפי הנחיות מהספרות וה-.JCI נבנתה תשתית לאיסוף נתונים וביצוע בקרות ע י צוותים השונים בביה ח ובאמצעות ודוחות מרוכזים, לפי לוח גאנט. בוססה מערכת ממוחשבת לריכוז וניתוח נתונים ( יובל ( המשמשת את מרבית תהליכי האיכות המקומיים. מתבצע תיקוף לאיסוף נתונים למדדים הרלוונטים. הוקם והוכשר פורום נאמני איכות שמטרותיו: א. סיוע בהטמעת תהליכים במחלקות ב. הפצת תורת האיכות ג.סיוע בביצוע מבדקים. ממצאים מתפרסמים באופן עיתי בפורומים שונים ובדוחות כתובים. מדדים עם תוצאה נמוכה מהמצופה מהווים חלק מתכנית העבודה של המחלקה. קיימים 23 תחומים העוברים בקרה,עליה של כ- 50%. ב- 80% מהתחומים איסוף וניתוח הנתונים מתבצע במערכת יובל, המהווה המאגר הגדול ביותר לאיסוף ושמירת הנתונים באופן חסוי. נצפתה עליה של יותר מ 50% בגודל המדגמים בחלק מהתחומים הנבדקים. כל המדדים הרלוונטים עברו תיקוף נתונים. נצפה שיפור משמעותי בחלק מהתחומים הנבדקים. כל תהליכי האיכות והממדים הרלוונטים הוצגו במבדק ההסמכה האחרון ונמצא שעומדים בדרישות ה- JCI. דיון ומסקנות: תכנית האיכות והבטיחות משפיעה לטובה על שיפור תהליכי איכות ומדדי תהליך. יכולת בית החולים לעמוד במרבית הדרישות של הגופים המבקרים, מוכיח כי מערך האיכות עובד היטב. פיתוח ובקרה של מדדים מקומיים מהווה אתגר משמעותי עבור ביה ח. 111

טיפול רפואי בחוג סגור, טיפול קפוא ו הפשרתו 1081282 רקע ומטרות המחקר: הטיפול הרפואי כיום מבוסס פרוטוקולים, במטרה להבטיח את איכותו ובטיחותו. הפרוטוקולים מבוססים על תוצאות מחקר קליני ונסיון עבר, ולכן הטיפול על פיהם מבטיח, לרוב, מיקסום הטיפול הרפואי. במקרים חריגים הטיפול הרפואי, גם אם הוא מבוסס-פרוטוקולים, צריך להשתנות. לדוגמה: כאשר הטיפול הרפואי נקבע לפני שכל המידע הרפואי זמין וכתוצאה האבחון ו/או הטיפול שגוי, או במקרים בהם נבחר טיפול רפואי אך המטופל אינו מגיב כצפוי. במקרים אלו נדרש שינוי של הטיפול הרפואי לטיפול חלופי. אנחנו קוראים לטיפול רפואי שלא שונה בזמן טיפול קפוא. טיפול קפוא עלול לגרום לנזק למטופל. כאשר תהליך האבחון והטיפול הרפואי מתנהל ב חוג סגור, הוא יכול לסבול מהבעיה של אי זיהוי פערים כתקלות ולגרום לטיפול קפוא. שינוי טיפול מחייב יציאה מהחוג הסגור. עבודה לפי פרוטוקולים מעודדת סגנון עבודה שונה מזה הנדרש ליציאה מהחוג הסגור. מדובר על עבודה לפי ידע מוכתב מראש )Exploitation( לעומת עבודה המבוססת על בחינת המצב וחיפוש הפעולה המתאימה.)Exploration( מכיוון ששני סגנונות העבודה הללו מנוגדים, רופאים מתקשים לעיתים לחשוב על שינוי הטיפול שנבחר, גם אם מתגלים בו פערים )תוצאות חריגות(. מטרות המחקר לדון ביתרונות ובחסרונות של טיפול מבוסס פרוטוקולים, ולבחון שתי חלופות שיקלו על יציאה מהחוג הסגור: הוספת צוות מתבונן לדיון על עבודת צוות מטפל, ושימוש בשיטת הפשרה הכוללת שני שלבים: מיפוי תקלות ותכנון תגובה. שני השלבים מבוססים על כך שפער יכול לנבוע מאבחון שגוי, טיפול שגוי, טיפול נכון אך לא מתאים למטופל. שיטת המחקר: נאספו 200 פערים במלר ד בי ח פוריה. עבור כל פער נבחן האם הצוות שוקל את שינוי הטיפול, עבור כל אחת מהחלופות לדיון בפערים והאינטרקציות ביניהן: צוות מטפל, צוות מתבונן, דיון רגיל, דיון עפ י שיטת ההפשרה. ממצאים עיקריים: נמצא ברווח סמך של 95%, ששתי החלופות לדיון בפערים: ע י צוות מתבונן במקום ע י צוות מטפל, וע י שימוש בשיטת ההפשרה, משפרות באופן מובהק את יכולת הצוותים לשקול שינוי בטיפול. כמו כן מצאנו שבהינתן שימוש בשיטת ההפשרה יתרון צוות מתבונן אינו מובהק. מסקנות והמלצות למקבלי ההחלטות: למרות היתרונות הרבים שבטיפול רפואי מבוסס פרוטוקולים, התנהלות זו מעלה את ההסתברות לתוכנית קפואה ואיתה ההסתברות להופעת אירועים חריגים. לכן, בד ובד עם עידוד טיפול רפואי מבוסס פרוטוקולים אנחנו ממליצים להטמיע כחלק משיטת העבודה את השימוש בשיטת ההפשרה. 112

המשפחה לא לבד: גורמים המשפיעים על דפוסי תקשורת של צוות אונקולוגי עם בני משפחה של חולים שנפטרו - מחקר פרוספקטיבי בין תחומי 1102293 יש הסבורים שלאחר מות החולה הסובל ממחלה ממארת, על הצוות המטפל לפעול לסגירת הקשר עם בני המשפחה באופן יזום. המידע אודות החשיבות שמייחסים אנשי צוות לתקשורת עם בני משפחה אבלים, דפוסי תקשורת הנהוגים ומידת הביטחון של הצוות ביכולתו לקיים תקשורת שכזו, הינו מועט ולעיתים סותר. מטרה: לחקור גורמים המשפיעים על דפוסי התקשורת המתקיימים בין צוות המטו/אונקולוגי במרכז לסרטן לבין משפחות אבלות, מידת חשיבותם בעיני הצוות, והכלים הנהוגים בידיהם. שיטות ומשתתפים: במחקר חתך תיאורי שנבנה על ידי אחות ורופא, השתתפו רופאים, אחיות עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים. המשתתפים קיבלו שאלונים, שכללו 39 היגדים )סולם ליקרט בן 5 רמות(, שהתייחסו למידת החשיבות של דפוסי תקשורת עם בני משפחה, דרכים נהוגות, גורמים משפיעים וצורך בכלים. ממצאים: השיבו )69%(, 107 )38% רופאים, 50% אחיות, 8% עובדים סוציאליים ו- 4% פסיכולוגים(. גיל חציוני 45.1. 73% סברו שחשוב ליצירת קשר, ול 79% מדובר בסגירת מעגל. גורמים מעכבים ביצירת קשר היו: עומס רגשי )68%( והיעדר זמן )63%(. מרבית המשיבים מעוניינים לרכוש מיומנויות. בניגוד למחקרים אחרים, גורמים כגון גיל, מין, מצב משפחתי, ניסיון מקצועי ומספר מטופלים אשר הלכו לעולמם, כמעט ולא היו משמעותיים. בניתוחי רגרסיה נמצא שמקום עבודה עיקרי )מרפאות - רופאים ואחיות(, תפקיד )רופאים(, והשתייכות דתית )יהודים( היו משתנים משמעותיים )0.05 >,) Pביחס למידת החשיבות המיוחסת ליצירת קשר. מסקנות: הגורמים המשפיעים על דפוסי התקשורת המתקיימים בין צוות מטפל המטו/אונקולוגי במרכז לסרטן לבין משפחות אבלות מושפעים בעיקר ממקום העבודה )מרפאה( כמו גם מהתפקיד )רופא(. למיטב ידיעתנו הממצא אודות המרפאות הינו ממצא ייחודי אשר לא עלה באף מחקר קודם. קיים רצון וצורך בקרב הצוות לרכוש כלים להתמודדות עם סוגיה זו. נדרשים מחקרים נוספים. 113

מאסטרטגיה לישום: מינוף מחקר בסיעוד לשיפור תוצאים קליניים בארגון ד ר דורית וייס, ד ר לימור יריב, ד ר ענת פלס בורץ, ד ר רבקה חזן-הצורף 1021207 רקע ומטרות: קידום איכות טיפול בארגוני בריאות, שנעשה על בסיס ראייתי/מחקרי של העשייה המקצועית, משפיע על תוצאים בריאותיים. לפיכך, ב- 2006 תוכנן על ידי ועדה מקצועית בהובלת האחות הראשית ב כללית, מודל ארגוני שמגשר בין המחקר והעשייה הקלינית. מטרת המודל להוביל לשיפור בתוצאי בריאות ומתן טיפול איכותי, תוך ההעמקת הידע והעשייה המחקרית של אחיות. המודל כולל מערך תמיכה ארגוני נגיש ומקצועי מרמה של בחינת ראיות ומחקרים קיימים ועד לביצוע מחקר יישומי. שיטת המחקר: בשנת 2010 מונתה רכזת מחקר בצוות האחות הראשית והוקמו יחידות מחקר, שמטרתן לסייע לאחיות בביצוע מחקר. במקביל, נערכות פעילויות רבות תומכות מחקר, כגון: 1. הכשרות לאחיות בעלות תואר שני לעסוק במחקר, כדי שיהוו משאב תומך למחקר בשדה הקליני 2. סדנאות )Evidance- Based Practice( EBP שמטרתן להקנות כלים לבחינת הביסוס הראייתי התומך בהתערבות, ובחינת החלופות המחקריות הקיימות 3. אתר אינטראקטיבי לשיתוף ידע והנחיות לביצוע מחקר 4. הפצת עדכונים מחקריים בנושאים נבחרים 5. מפגשי חוקרים. ממצאים עיקריים: יחידות המחקר שהוקמו תומכות במחקרים המתקיימים במוסדות הכללית. במסגרת קורס מחקר נערכו עשרה מחקרים רב מרכזיים, ובנוסף נדונו בסדנאות ה- EBP למעלה מחמישים שאלות קליניות, לבחינת השיגרה הטיפולית. פעילות זו הובילה לתוצרים ארגוניים במספר היבטים: שיפור איכות הטיפול: הטמעת המלצות מחקריות. לדוגמה, שאיבת הפרשות אצל פגים על פי צורך ולא לפי רוטינה. קידום איכות בשירות: לדוגמה, הפחתת תדירות הזלפת טיפות להרחבת אישונים כאמצעי לקיצור תורים והתייעלות. הקניית תחושת אתגר מקצועי בקרב האחיות ושייכות לארגון לומד וחוקר. התייעלות כלכלית: לדוגמה, שימוש במי ברז במקום ב- saline לטיפול בכיב סוכרתי כרוני. מסקנות והשלכות למדיניות: המודל שפותח ב כללית מוביל לקידום איכות הטיפול על ידי גישה של סקרנות קלינית ועשייה מבוססת ראיות ומחקר, ולא רק על ניסיון קליני. גישה זו מעצימה את העשייה המקצועית ומהווה כלי לחשיבה מתודולוגית בעבודה. 114

נאמן איכות ובטיחות כמנוף לקידום בטיחות הטיפול 3081194 בית החולים רואה בנושא האיכות והבטיחות ערך מרכזי בעשייה המקצועית, המשלב בקרבו קביעת הנחיות וסטנדרטים מקצועיים, הובלה ועמידה בקדמת הטיפול הרפואי והטכנולוגי, הכשרת דור העתיד של הסיעוד תוך הבטחת איכות ובטיחות הטיפול. אחד הכלים האפקטיביים לכך הוא הרחבת מעגל העוסקים בתחום וחיזוק האחיזה במחלקות פנימה באמצעות מינוי נאמן מקרב צוות המטפלים בנושא בטיחות הטיפול במחלקה. במטרה להכשיר את נאמני איכות ובטיחות גובשה תכנית הכשרה ייעודית הפועלת תחת הנחיה מקצועית של צוות היחידה להבטחת איכות ובטיחות הטיפול אשר מהווה מנגנון ניהול ידע והטמעה בתחום. הנאמנים יהוו בנוסף, חוליית קישור בין המחלקה לבין היחידה להבטחת איכות ובטיחות הטיפול. הליך העבודה כולל: תכנית עבודה שנתית הנקבעת במטה הסיעוד. התוכנית כוללת עלית המודעות במחלקות לדיווחים על אירועים וכמעט אירועים, ביצוע תחקירים, ביצוע בקרות, סקרי בטיחות והובלת נושא ניבחר לרוחב בית החולים. הפרויקט יצא לדרך בשנת 2013, בליווי שאלונים בנושא ידע ועמדות, במהלך השנה מונו 105 אחיות מכלל המחלקות לנאמני נושא. התכנית כללה: שיפור הליך חלוקת תרופות, באמצעות בנית כלי בקרה ייעודי ובקרת עגלות החייאה בהתאם לסטנדרט הנדרש. נערכו מפגשי מליאה בהם הוצגו נתונים לרוחב ביה ח ומפגשים אגפיים שהוו את החלק המעשי, בו הציגו הנאמנים את הנעשה במחלקתם בהתאם לסכום תצפיות בסביבת עבודתם, ניתוח הפערים ומציאת פתרונות פשוטים להעלאת הבטיחות בתהליך הטיפולי בו הם צפו. תוצרי הפרויקט: עליה משמעותית במספר הדיווחים על אירועים וכמעט אירועים בארגון, ביצוע פעולות מתקנות מתוצאי סקר הבטיחות והובלה והטמעת שינוי בנושא חלוקת תרופות. בשנת 2014 חודשו כתבי המינוי לעוסקים בתחום הנושא לנבחר הינו: העברת המטופלים. 115

עבודת צוות תקצירי פוסטרים

1021187 מסייע לרופא הולדתו של תפקיד במערכת הבריאות גב גילה לביא, אחות אחראית מערך סוכרת ושירות לאומי, מרכז רפואי אסף הרופא ד ר ענת אנגל, סגנית מנהל מרכז רפואי אסף הרופא הצורך לאפשר לרופאים לעסוק בליבת מקצוע הרפואה, ולהפחית מהם עומס רב הנובע ממשימות מנהלתיות וטכניות, הוליד קורס ראשון מסוגו, שנערך בשנת 2012 בבית הספר לאחיות במרכז הרפואי אסף הרופא. בקורס זה הוכשרו מתנדבי שירות לאומי לקחת בדיקות דם מחולים והחלו בעבודה המעשית במחלקות השונות. קורס לקיחת הדמים נחל הצלחה, ובעקבותיו החליט משרד הבריאות להגדיר תפקיד חדש למתנדבי שירות לאומי, בשם מסייע לרופא. פיילוט ראשון שבוצע בשנת 2013, הכשיר את המתנדבים המסייעים לרופא לתפקיד, ובמסגרתו הם קיבלו סמכויות כמו שאיבת דם ורידי, ביצוע אק ג וכתיבה ברשומה הרפואית ועבדו במחלקות לפי סמכויות אלו. מטרת העבודה להציג את התפקיד, את תוצאות הפיילוט של השנה הראשונה ליישומו בבית חולים אסף הרופא, ואת המסקנות וההמלצות להמשך הדרך. שיטה: 1 הגדרת 1. תחומי האחריות והעבודה של המסייע לרופא. 2 הכשרת 2. מתנדבי השירות הלאומי בקורס תיאורטי ייעודי והכשרה מעשית במחלקות הקליניות. 3 פגישות 3. עם מנהלי המחלקות והרופאים האחראים על ה מסייעים לרופא לתיאום ציפיות ולסיכום שנה. 4 לימוד 4. הפערים והשינויים הנדרשים להצלחת המחזור השני של ה מסייעים לרופא לשנת 2014-2015. השפעת התפקיד החדש במחלקות התבטאה במספר מישורים: א. איכות הטיפול הרפואי: עליה בזמינות בדיקות דם ותוצאותיהן שהביאה לאבחנה וטיפול מהירים יותר מיומנות טכנית גבוהה הביאה לפחות סבל לחולים, זמינות הבדיקות שחררה חולים מצום היחס למטופלים והתקשורת עם המטופלים השתפרו מתוך ההכרות עם בעל תפקיד אחד, שאינו מוטרד ממשימות רבות נוספות ב. הצוות הרפואי: מסייע לרופא מוריד עומס רב מהרופאים הפחתת עומס מובילה להורדת שחיקה אצל רופאים הפחתת עומס מפנה זמן לרופא לעסוק ברפואה ולתת טיפול איכותי יותר, עם זמן לאיסוף מידע רפואי ג. מתנדבי השירות הלאומי: מקבלים הכשרה מקצועית ייחודית עושים תפקיד בשירות הלאומי עם משמעות מרגישים גאוות יחידה מקבלים אחריות אישית, העצמה עצמית נעשה חיבור למקצוע הרפואה עם פוטנציאל עתידי להשתלבות במקצועות סיעוד ורפואה מסקנות: הטמעת התפקיד נמשכה חודשים, וכללה מפגשים עיתיים עם מנהלי מחלקות ועם המסייעים לרופא. ההטמעה לא הייתה הומוגנית בכל המחלקות, כיוון שכל מחלקה מימשה חלקים מסוימים מתוך תחומי האחריות. ההשפעה על איכות הטיפול בחולה, זמינות הטיפול וחווית המטפל, כמו גם שביעות רצון הצוות הייתה חיובית מאוד. המלצות: הגדרת התפקיד הייחודי מסייע לרופא ושנת הפיילוט הראשונה בביה ח אסף הרופא הביאו להכרה בחיוניות הרבה של תפקיד זה, בקרב הרופאים ובקרב ההנהלה של המרכז הרפואי. עם זאת, ישנם נושאים הדורשים שיפור, החל משלב גיוס המתנדבים, דרך הכשרתם וכלה בהטמעת התפקיד במחלקות הקליניות. 117

2101188 הקמת מערך טיפול של צוות רב מקצועי לחולה בסוף החיים במרכז הרפואי אסף הרופא הוחלט ב- 2012 על הקמת יחידה של צוות רב מקצועי לטיפול בחולה בסוף החיים. חולים אלו ובני משפחותיהם זקוקים להתייחסות וטיפול בצרכיהם המיוחדים תוך הבעת חמלה, שמירה על כבודם, דאגה לנוחיותם וטיפול מיטבי בתסמינים מהם הם סובלים. הפעולות שנעשו למטרה זו כללו: אחות שהוכשרה לטיפול תומך, כתיבת נוהל מוסדי העוסק בטיפול רב מקצועי בחולה ובבני משפחתו בסוף החיים, הטמעת הנוהל במחלקות השונות בבית החולים, תכנון וקיום קורס בטיפול תומך לצוות רב מקצועי, שכלל תיאוריה והתנסות קלינית קצרה, שיתוף פעולה מוסדר בין האחות העוסקת בטיפול תומך למומחית הקלינית לטיפול בכאב והשירות הסוציאלי, וניסיון למצוא רופא שיהווה חלק מהיחידה. במהלך 17 החודשים האחרונים טופלו במסגרת זו 100 חולים, רובם בחודש האחרון לחייהם שאושפזו במחלקות השונות. 99% היו חולי סרטן, גיל ממוצע: 66 שנים, לכולם מערכת תמיכה משפחתית, ממגוון של תרבויות ודתות. הסימפטומים העיקריים היו: כאב, קושי בנשימה ובחילות, וגם חוסר תיאבון, עייפות וחרדה. ההתערבות התבססה על שיתוף פעולה בין הצוות הרפואי והסיעודי במחלקה, העובדת הסוציאלית, ואנשי צוות נוספים: רופא העוסק בטיפול תומך ומומחית קלינית בכאב, פיזיותרפיסט ודיאטנית. שיחת ההכרות עם החולה ובני משפחתו מתקיימת תמיד עם אחות היחידה והעובדת הסוציאלית, לאחר שיחה של הרופא עם החולה ובני משפחתו. השיחה כוללת איסוף נתונים ואומדן של סימפטומים, צרכים ומערכות תמיכה בבית ובקהילה. השיחות המשותפות והמובנות המתקיימות במהלך האשפוז נועדו ללוות את החולה ומשפחתו באשפוז ולקראת שחרורו לביתו או למסגרת אחרת. הליווי מתמקד בתיאום ציפיות וגילוי רגישות וכיבוד דפוסים דתיים ותרבותיים. טרם הקמת היחידה, חלק מהחולים עברו להוספיס או למוסדות גריאטריים. היעד המרכזי של היחידה, לאחר היכרות עם חולים, הוא התאמת מסגרת טיפולית מיטבית, לקראת השחרור, על פי רצון החולה, בהתאם למערכות התמיכה המשפחתיות והקהילתיות. ההישג המשמעותי בתקופה זו הוא ש 20% מהחולים, שוחררו לביתם. השחרור לווה במכשולים: חששות המשפחה, חוסר יכולתה לתפקד כמטפל עיקרי, קושי של גורמים בקהילה לספק את צרכי החולה ומשפחתו וחוסר משאבים. הליווי הצמוד של היחידה בתכנון השחרור, הקשר עם החולה ומשפחתו במהלך הימים או השבועות האחרונים לחייו והקשר לאחר הפטירה, הם אלו שהיו משמעותיים לחולה, למשפחה ולצוות המטפל. בעתיד, המטרה היא להכפיל את מספר החולים שלפי רצונם מבקשים לחיות בביתם עד מותם ולאפשר זאת. 118

1022243 מחלקת טפול נמרץ פגים ויילודים - אחות מרכזת טיפול אחיות ורופאים: חשיבה קלינית ותכנון הטיפול במשותף מונא סלימאן BA,RN, מחלקת ט נ פגים ויילודים, מרכז רפואי העמק בשנים האחרונות, חל שינוי באופן בו נתפסת העבודה הסיעודית על ידי האחיות. הטיפול הסיעודי עבר תמורות רבות, מהגישה שבה הרופא קובע את הטיפול והאחות מבצעת בלבד ועד לגישה שבה האחיות בעזרת ידע רב ובגישה עצמאית מתכננות ומטפלות במטופלים. גישה המוכרת בשם אחות מרכזת טיפול.)McCullough,2009( רציונל, היתה חסרה השתתפות ישירה ואקטיבית של אחיות בישיבת רופאים. דבר שגרם לאיכות טיפול לא שלמה, לניהול תכנית הטיפול חסרה ומסירת מידע לא שלם להורים. בנוסף, היעדרה של האחות מישיבת רופאים מנע השפעתה בקבלת החלטות. לכן הוחלט על פרויקט אחות מרכזת הטיפול בפג שתתבטא בין השאר בהצגת הפג באופן פעיל בישיבת הרופאים, והמשך תכנון, ביצוע ותיאום תכנית הטיפול בשיתוף צוות רב מקצועי. הליך שיתרום לשיפור האיכות והבטיחות בפג ובהוריו. מטרות: 1.לאחות המרכזת טפול תהיה תמונה עדכנית וכוללנית על מצבו של הפג במשמרת 2. האחות המרכזת טיפול תיקח חלק בישיבות היומיומיות עם הצוות הרפואי הנוגעות לפג שבטיפולה. שלבי התכנית: 1. התכנון צוות חשיבה שהגדיר מטרות ויעדים, בחר כלי הערכה. הצגת התכנית לצוות המחלקה וקבלת תמיכת הרופאים והנהלת המחלקה. 2. ביצוע ראיונות אחיות להערכת ידע, גיבוש פורמאט לדיווח סיעודי. אחיות הציגו הפגים בטיפולם בביקור קליני עם הרופאים ליד האינקובטור/עריסה, דיווח כוללני על התערבויות שותפי הטיפול. 3. הטמעה - בשלב זה הביקור מתקיים 4 ימים בשבוע, נצפה שיפור ניכר בהשתתפות פעילה של האחיות בישיבה, הרופאים פונים לאחיות בשאילות, האחיות מבטאות לחשיבות הישיבה המשותפת שיטה: נערכו תצפיות להשתתפות פעילה של אחיות בישיבות קליניות לי מיטת הפג/יילוד ראיונות ושאלוני ידע לאחיות מדדים: מדד תהליך: % הישיבות היומיומיות שהאחיות לוקחות בהן חלק מדד תוצאה: % האחיות השותפות לבנית תכנית הטיפול הכוללנית לפג שבטיפולה במשמרת חסמים עיקריים בתהליך: רוטינה מקובלת בישיבות רופאים בבוקר בחדר ישיבות העבודה הדינמית במחלקה אשר פוגעת לפעמים בתהליך )קבלות, מצבי חירום התנגדות מצד האחיות לקבל על עצמן תפקיד מרכזי בניהול הטיפול בפג והצגתו בפני הרופאים 60-70% מהישיבות היומיומיות מתקימות בחדרי המטופלים בהשתתפות האחיות. 80% מהאחיות משתתפות פעילות לגבי תכנית הטיפול לפג שבטיפולן במשמרת חל שיפור בידע אחיות על הפג שבטיפולן במשמרת גורמים שתרמו להצלחת הפרויקט: הבנת הצורך והנחיצות לקיום ביקורים קליניים משותפים. הרופאים תומכים בפרויקט ומעוניינים מאוד בהשתתפות הצוות הסיעודי בישיבה האחות האחראית תומכת, עוזרת ועוקבת לאחר השינויים זהו חלק מפרויקט גדול שהתקיים בב ח בנושא אחות מרכזת טיפול, האחות המפקחת הייתה מעורבת בתהליך נצפתה עליה במודעות הצוות הסיעודי לחשיבות ההשתתפות בישיבה ומתן טיפול שלם ובטוח מסקנות: מרכזיות האחות בביקורים הקליניים בחדרי הפגים מיושמת בארבעה עד חמישה ימים בשבוע. בשיחות פתוחות, אחיות מביעות עמדה חיובית לגבי חשיבות החשיבה המשותפת ובתרומתה לשיפור בידע. צורך בהמשך הטמעה ליווי התהליך בשנה הקרובה מיפוי נקודות חולשה )קשיים, התנגדויות, צורך בעזרה( הדגשת הנושא של מרכזת טיפול בתוכנית שנתית מתן משוב לאחיות על ביצוע התפקיד 119

אחות נלוות מחלקת רפואה יועצת סכרת רוית טמים, איריס כרמון, בלה שולמן מרכז רפואי זבולון, מנהלת קריות מחוז חיפה וגליל מערבי 1021512 מחלת הסוכרת, אשר זכתה לכינוי המגיפה של המאה ה- 21, נמצאת במגמת עליה חדה בישראל ורחבי בעולם. הטיפול במחלה הינו מורכב, מחייב מעורבות של צוות מקצועי ומעקב קפדני במטרה למנוע סיבוכים שכיחים ומסוכנים של המחלה כמו התקף לב, שבץ מוח, אי ספיקת כליות, עיוורון, בעיות עצביות וגם פגיעה בתפקוד המיני. הטיפול בסוכרת בקהילה מתבצע בשתי רמות : מרפאה ראשונית בה ניתן מענה למטופלים המאוזנים עם מיעוט סיבוכים, וברמה השנייה ניתן מענה ברפואה היועצת בזבולון ע י צוות רב מקצועי שהתמחה בתחום הסוכרת לחולים המורכבים יותר. ברפואת הקהילה קיים מודל רופא נלווה במסגרת זו הרופא מתלווה יום בשבוע לרופא מומחה בבית החולים/מרכז רפואה יועצת לצורך עבודה לימודית. אנו מאמינים כי מודל זה יכול לטייב גם את עבודת הסיעוד ולהעצים את האחיות. על רקע זה נבנה המודל של אחות נלוות למחלקת הסוכרת. מטרה: שיפור מדדי ביצוע בתחום הסוכרת. שיטת העבודה ומתודולוגיה: 1. במהלך תקופה של שנה )2013-2014(, התקיימו ביקורי אחיות ממרפאות הקהילה, אצל אחות במרפאת הסוכרת בזבולון. בתחילת המפגשים חולק שאלון ידע בנושאים סיעודיים בטיפול בסוכרת שניתן גם אחר תום תהליך ההדרכה. 2. ההדרכה התמקדה בהיבטים הבאים: ניטור עצמי, היפוגליקמיה, הזרקת אינסולין, חשיבות הטיפול באינסולין, טכניקת ההזרקה הנכונה, בטיחות בטיפול ושיפור היענות החולה לטיפול. 3. הרחבת הידע בסוכרת: היעדים לחולי סוכרת בהתאם לגיל, לסיבוכי המחלה תוך התייחסות אינדיבידואלית לכל מטופל. הטיפולים השכיחים, הכרת חומרי הדרכה למטופלים, חשיבות עבודת צוות רב מקצועי באיזון החולים והתפקיד המשמעותי שיש לאחות באיזון המטופל. 4. אחיות ליוו מטופלים למרפאת הסוכרת. נוצר קשר לגבי מטופלים בין אחות הסוכרת לאחיות המרפאות. 5. במהלך השנה הודרכו גם רופאים מהמנהלת ע י צוות הרפואי. 1. מניתוח שאלוני הידע נימצא כי בממוצע חל שיפור מ- 68% ל 80% לאחר ההדרכה. 2. בשאלה הפתוחה המתייחסת להתחלת הטיפול באינסולין, האחיות הציעו גישות רבות ויצירתיות לשיפור ההיענות להזרקת אינסולין. 3. בתחום הנגשת השירות ההיכרות האישית עם מומחית הסוכרת אפשרה פתח לתקשורת פתוחה יותר עם האחות הנלווית. 4. נצפתה עלייה בשיעור ביצוע מדדי סוכרת בהשוואה בין השנים 2013 2014 : מדידת לחץ דם בחולי סוכרת, ב- 2.66%, בביצוע מעקב סוכרתיים ב 1.56% ובביצוע 2.04% HBA1C. מסקנות והמלצות: 1. מודל אחות נלווית במחלקת הסוכרת מביא לשיפור ברמת הידע, מתן כלים מקצועיים לאחות הקהילה, תורם לשיפור הקשר ההדדי בין הסיעוד ברפואה היועצת והסיעוד במרפאות הראשונית. 2. המודל הנ ל יכול לתרום לשיפור באיזון המטופלים בשילוב מהלכים רב מקצועיים נוספים. 120

פרויקט קיצור תורים לניתוחים במרכז הרפואי אסף הרופא לשיפור האיכות והשירות 1021337 משכי המתנה ארוכים לתורים לניתוחים אלקטיביים מהווה אתגר יומיומי בפעילות חדרי ניתוח. אתגר זה משפיע על חווית המטופל ועל איכות הטיפול והשירות הניתן לו. אנו מציגים בעבודה זו פרויקט שתוכנן במרכז הרפואי אסף הרופא, כפתרון אפשרי לזמני המתנה ארוכים לניתוחים. מטרה: שיפור איכות הטיפול הרפואי על ידי קיצור זמני המתנה לניתוחים. שיפור השירות למטופלים במסגרת מרכז רפואי ציבורי, על ידי קיצור תורים לניתוחים והעלאת שביעות הרצון של המטופלים. ייעול הניצול של משאבי המרכז הרפואי במסגרת המגבלות הקיימות על ידי העלאת ניצולת חדר ניתוח. העצמת המחלקות המנתחות ויצירת גאוות יחידה אצל הצוות הרפואי כחלק מהירתמותו להצלחת הפרויקט. שיטה: 1. איסוף נתונים על: א. משכי תורים לניתוחים. ב. ניצולות חדר ניתוח של המחלקות עם התורים הארוכים. ג. תמהיל הניתוחים דחוף/אלקטיבי. 2. הגדרת קריטריונים לבחירת מחלקה: א. ניצולת חדר ניתוח בסיסית גבוהה. ב. משכי תורים ארוכים מחצי שנה. ג. אחוז מקרים דחופים שדוחים פעילות אלקטיבית שנקבעה מראש. ד. יכולת צוות המחלקה להתגייס למשימה. 3. מיפוי צרכים מבחינת ציוד, כוח אדם, תשתיות, וקביעת תמהיל ניתוחים לקיצור תורים. 4. ביצוע מבצע קיצור תורים. 5. הפקת לקחים ומדידת תוצאות לאחר כל מבצע. בשנת 2013 בוצעו ארבעה מבצעי קיצור תורים. כירורגיה פלסטית 4/2013 כירורגיה כללית 7/2013 אף אוזן גרון 9/2013 אורולוגיה 12/2013 זמן ניתוחי משמעותי הוסף, המרחב הניתוחי הוכפל, תורים לניתוחים קוצרו, והניצולת הניתוחית השבועית של המחלקות שגויסו לתהליך עלתה משמעותית. סיכום ומסקנות: פרויקט קיצור תורים נבע מצורך לשפר את השירות למטופלים ואת איכות הטיפול בהם. פרויקט זה אפשר קיצור תורים לניתוחים, או למנוע דחיית ניתוחים אלקטיביים עקב ניתוחים דחופים. המטופלים קיבלו טיפול מהיר יותר למחלתם, מה שהביא לטיפול איכותי יותר ושיפור באיכות חייהם. המרכז הרפואי ייעל את עבודת הצוות ואת ניצול התשתיות הפיזיות. הפרויקט הביא ל גיבוש הצוות הרפואי ולתחושה של גאוות יחידה. 121

1031044 להיות אפוטרופוס מנקודת מבטה של אחות מיכאל קוניאבסקי, יחידה לטיפול נמרץ כללי, מרכז רפואי אסף הרופא פר דוד חיניץ, בית ספר לבריאות הציבור, פקולטה לרפואה, אוניברסיטה עברית, ירושלים דר אילנה קדמון, בית ספר לסיעוד ע ש הנרייטה סאלד, הדסה ואוניברסיטה עברית קבלת החלטות ע י אפוטרופוס של מטופל, כאשר המטופל הבוגר אינו מסוגל מפאת מצבו להביע הסכמה או התנגדות לטיפול, הינו תהליך נפוץ ומקובל בארץ ובעולם. בארץ לרוב מדובר בתהליך שדורש מינוי אפוטרופוס גוף ע י בית משפט. ברב המקרים מדובר בקרוב משפחה של המטופל. מטרת המחקר: לבדוק ולהשוות עמדות של אחיות כלפי קשיים שאפוטרופוסים נתקלים בהם לעומת עמדותיהם של אפוטרופוסים עצמם, שנחקרו לאחרונה. הליך המחקר: לאחר קבלת אישור ועדת הלסינקי מוסדית שאלון דמוגרפי ושאלון חצי מובנה חולקו למדגם של 34 אחיות )מדגם נוחות(. האחיות התבקשו לתאר מקרה כלשהו של אפוטרופוס שנתקלו בו שעבודתם ולתאר את הקשיים שלדעתן האפוטרופוס נתקל בהם. לאחר קריאת התשובות וקטלוגן לקטגוריות בעזרת ניתוח תוכן analysis( )content בגישה איכותנית נערכה השוואה בין עמדותיהן של אחיות ועמדותיהם של אפוטרופוסים. קשיים עיקריים שלדעת האחיות עמדו מול האפוטרופוסים היו: קשיים הקשורים לקבלת החלטה נכונה ומיטבית עבור המטופל, וקשיים הקשורים לתמיכה ותמימות דעים של המשפחה. נושא נוסף שעלה כקושי משמעותי אצל האפוטרופוסים, אך לא הוזכר כלל ע י האחיות הינו קושי מהתהליך הבירוקרטי הנובע מהצורך להתמנות כאפוטרופוס בבית משפט. מסקנות והמלצות: קשיי אפוטרופוסים בקבלת החלטות וחשיבות התמיכה המשפחתית מוכרים היטב לאחיות. עם זאת התעלמות מתחום בירוקרטי של המינוי, המהווה קושי לאפוטרופוסים, דורש התייחסות. אמנם אחיות לא משתתפות באופן פעיל בתהליך המינוי, המתנהל ברובו ע י עובדת סוציאלית, אך הן הכוח הזמין ביותר לבני המשפחה ולאפוטרופוס המיועד. על כן יש חשיבות שיכירו את הקושי של האפוטרופוסים בכדי לדעת לתכנן התערבויות מתאימות למתן טיפול כוללני מתאים. 122

מדידת איכות תקצירי פוסטרים

כמה זמן שוהים חולים עם התקף לב במיון? מרים אבורבה, ג יל מרון, ציונה חקלאי משרד הבריאות, אגף המידע 3012094 זמני המתנה לקבלת טיפול רפואי נחשב כמדד למדידת איכות של שירותי הבריאות. ה- OECD הגדיר מספר ממדים המתייחסים לזמני המתנה, בקהילה ובבתי החולים, לצורך מדידת איכות הטיפול. בהתאם לתכנית המדדים הלאומית לאיכות הטיפול בבתי חולים של משרד הבריאות, בתי החולים החלו לדווח בתחילת 2013 למשרד הבריאות על מספר מדדים בהתאם להגדרות שנקבעו. אחד המדדים בודק ביצוע PCI בתוך 90 דקות לחולים עם התקפי לב. זמן השהיה בחדר מיון הינו אחד המרכיבים לאומדן מדד זה. מטרה: לבדוק זמני שהיה במיון של חולים עם התקף לב לפי גיל ומין. שיטות: העבודה מבוססת על מאגר המידע המינהלי הכולל נתונים על ביקורים במחלקות לרפואה דחופה )חדר מיון( בבתי החולים הכלליים, בהתאם לרישום בבתי החולים. זמן ההשהיה חושב עבור כל המקרים שהגיעו למיון ונרשמה להם אבחנה של התקף לב,,AMI במיון, בהתאם לזמן הקבלה למיון וההעברה לאשפוז. מקרים שלא אושפזו לא נכללו. בשנת 2012, נרשמו 3,214 ביקורים במיון עם אבחנה של,AMI מהם 72% היה זכרים. מחצית המקרים היו בגיל 65 ומעלה, רבע בגיל 55-64, חמישית בגיל 45-55 ו- 30% היו בגיל 75 ומעלה. חציון השהייה במיון היה 2.0 שעות בממוצע בשנת 2012, לגברים נרשמה שהיה קצרה יותר, 1.7 בהשוואה ל- 2.7 לנשים. חציון השהיה במיון נמוך בגילים הצעירים ועולה עם הגיל, 1.1 שעה לצעירים עד גיל 1.2,45 לגילאי 1.5,45-54 לגילאי 2.3,55-64 לגילאי 2.9,65-74 לגילאי 75-74 ולחולים בגיל 85 ומעלה נמצאה שהיה חציונית הארוכה ביותר, 3.3. במרבית קבוצות הגיל נמצאה שהיה גבוהה יותר לנשים בהשוואה לגברים, פרט לגיל 85 ומעלה. סיכום ומסקנה: זמן שהיה במיון למקרים שאובחנו עם התקף לב והועברו לאשפוז בשנת 2012 היה פחות משעה וחצי לצעירים עד גיל 65 וכשעתיים וחצי לגילאי 65-84. יש לבחון מדד זה בהמשך כמדד לאיכות הטיפול במיון. אנו מניחים כי שהיה קצרה במיון והעברה מידית לאשפוז מאפשרת ביצוע צנתור מהיר יותר. זאת, במקביל למדידת משך הזמן מקבלה למיון עד לצנתור. בנוסף, יש לבדוק מדוע זמן השהיה במיון גבוה יותר לנשים לעומת גברים. 124

מדדי איכות לאומיים ממאגר מידע אדמיניסטרטיבי שדרוג מהמצוי לרצוי 1011273 מדדי איכות ובטיחות מהווים אבן בוחן חשובה למערכת הבריאות וגם דרך חשובה למקם את איכות המערכת מול מערכות מקבילות בעולם. מתוך כך, נבחרו בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ה- OECD מבחר מדדי השוואתיים. אחד המדדים המשקפים בטיחות ואיכות הינו שיעור של אירועים טרומבואמבוליים לאחר ניתוחים בכלל וניתוחי החלפת מפרקים בפרט. שאלת חקר: האם המדד אכן מודד במהימנות הראויה את שיעור האירועים הטרומבואמבוליים? שיטות: חישוב המדד נעשה על פי קריטריונים סטנדרטיים המאפשרים הנפקת נתוני איכות מתוך נתונים מנהליים. הגדרות אלו אחידות לכל מדינות הארגון.הקריטריונים מוגבלים בכך שהם צריכים להיות בעלי יכולת הפקה ממערכות מנהלתיות במדינות שונות. החלטנו לנסח חלופה למדידת האירועים, תוך שימוש ביכולת המקומית שלנו לעקוב אחר אשפוזים חוזרים. בדרך זו יכולנו לאתר מקרים נוספים בהם הופיע הסיבוך לאחר שהמטופל שוחרר לביתו. על פי החישוב הסטנדרטי מצאנו כי שיעור האירועים הטרומבואמבוליים DVT/PE אחרי ניתוחים להחלפת מפרקים הינו 6.7 ל 1000 ניתוחים. ע י בחינת האשפוזים החוזרים של אותם מנותחים תוך 30 יום משחרורם, הצלחנו לאתר מקרים נוספים אשר הכפילו את השיעור. דיון ומסקנות: מדד איכות בר השוואה נקבע על פי רוב על פי היכולות הטכניות של הגורמים המשתתפים, אולם אינם מהווים תמיד מדד אידיאלי המשקף את כלל התמונה. בעזרת המודל שבנינו, המנצל את היכולות הייחודיות של מאגר המידע, הצלחנו ליצור חלופה טובה אשר מודדת במהימנות רבה יותר את אשר נועדה למדוד- אירועים טרומבואמבוליים אחרי ניתוחים להחלפת מפרקים. לעבודה זו חשיבות סטטיסטית וקלינית גם יחד: מבחינה סטטיסטית, משך האשפוז במדינת ישראל מהנמוכים בעולם. לכן יש חשיבות מיוחדת לחישוב המדד בצורה זו היות ויש סיכוי גבוה יותר שהסיבוכים יתפתחו כאשר המטופל כבר שוחרר לביתו. ההשלכה הקלינית לתוצאות אילו הינה לשקף ולהעלות את המודעות של מערכת הבריאות הקהילתית לצורך להיות ערניים לנושא ולאתר חולים בחודש הראשון אחרי החלפת מפרק להתפתחות של אירועים טרומבואמבוליים. 125

3011464 פיתוח כלי מדידה השוואתי אינטגרטיבי לצורך בקרה ניהולית ושיפור תוצאים בבית חולים אורלי וויינשטיין, משה שדה, נורית וויינשטיין, גבי גרימברג, איתי מזור, שירן בן ישעיהו, רינת מגרלשוילי, אהוד דודסון המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה כחלק מתפישת הניהול המוטמעת במרכז הרפואי סורוקה, הוגדרו מדדים ויעדים כמותיים חוצי ארגון לכלל המחלקות, המרפאות והמכונים בביה ח, ממספר תחומים אסטרטגיים- איכות רפואית, ניהול סיכונים, שירות, משאבי אנוש והתייעלות תפעולית. הנהלת ביה ח ומנהלי המחלקות נדרשים לעקוב באופן שוטף אחר מדדים אלה ולפעול בהתאם, לצורך שיפור תוצאים קליניים, שירותיים, כלכליים ותפעוליים. ריבוי המשימות והמדדים מקשה על ביצוע מעקב שוטף, אחיד ועקבי תוך בחינת המגמות לאורך זמן, בעיקר בבי ח עם היקף גדול של מחלקות, מרפאות ומכונים. בנוסף, לאור השונות בין המחלקות, המדדים אינם מותאמים בצורה הולמת לכולן וקשה להשוות ביניהן. המטרה היתה ליצור כלי ניהול ובקרה לצורך קבלת החלטות בידי המנהלים ברמת המחלקה וברמת הנהלת ביה ח תוך מתן אפשרות להשוואה בין מחלקות ובחינת מגמות לאורך זמן. שיטות: פותח סט של כלל המדדים המרכזיים הנוגעים לתפקוד ביה ח, המחולקים למדדי מחלקה פרטניים ומדדים רוחביים, חוצי ארגון, שמקורם במדדי הנהלת שירותי בריאות כללית, מדדים בינלאומיים ובמדדים שפותחו בביה ח. הוגדר סט מדדים ויעדים ייעודיים לכל מחלקה, המשוקללים על פי מידת החשיבות שלהם לארגון והמאפשר מתן ציון כולל למחלקה. לכל אחד מהמדדים נקבעו מאפיינים מפורטים כמו אופן חישוב המדד, מקורות המדד, היעד ומשקל המדד מתוך סך המדדים. מקור הנתונים הינו ברובו ממערכות המידע הממוחשבות של בית החולים ושירותי בריאות כללית ובחלקו נאסף ידנית, זאת עד להטמעת מערכת תפעולית שתצור מאגר מידע ממוחשב. ערכת המדדים הוטמעה לאפליקציה ייעודית, המחשבת אוטומטית את מידת העמידה ביעד בכל מדד ואת הציון המחלקתי המשוקלל. כלל המדדים מהווים חלק מתכניות העבודה השנתיות של המחלקות ומתעדכנים אחת לחודש/רבעון בהתאם להגדרת המדד. הציון המשוקלל מתעדכן באופן דינמי אחת לחודש. המודל הוטמע בכלל מחלקות בית החולים והביא להכרות והגברת מעורבות המנהלים ביעדי ביה ח, בחקר הנתונים, בהטמעה לשטח ובייזום פעילויות לשיפור, גם בתחומים שאינם קליניים כמו שירות, תפוקות והתייעלות. המודל מאפשר גם להנהלת בית החולים לעקוב בצורה זמינה ושוטפת אחר עמידתה של כל מחלקה במשימותיה ויעדיה לאורך שנת העבודה ולטפל בפערים בזמן אמת. מסקנות: השימוש במודל המדדים הכמותי הוא כלי ניהולי משמעותי, אובייקטיבי וידידותי לקבלת החלטות בידי מנהלי מחלקות והנהלת ביה ח ומאפשר לרכז בצורה שוטפת וזמינה את כלל תחומי העשייה. מצאנו כי מתן ציונים ויצירת תחרות ומדרג בין המחלקות מהווים תמריץ רב עוצמה למנהלים להגברת מעורבותם בפעילות מחלקתם ויצירת תהליכי שיפור. 126

1012274 חשיבות אופן ההגעה וטיפול על ידי הצוות הסיעודי בהפחתת זמן דלת לבלון בחולים הלוקים בהתקף לב חריף המצריך צנתור כלילי ראשוני 2 גסאן סלאמה, 1 מוחמד אטרש בשם צוותי יחידת טיפול נמרץ לב ויחידת הצינתורים מרכז רפואי ע ש ברוך פדה, פוריה - 1 אח אחראי יחידת טיפול נמרץ לב ; 2 - סגן אח אחראי טיפול נמרץ לב בעשורים האחרונים הקרדיולוגיה המודרנית שינתה את הטיפול באוטם חריף מטיפול סימפטומטי לטיפול ממיס קרישים ובהמשך לפתיחת העורק החסום בצנתור דחוף. ההנחיה הקלינית של הארגונים הקרדיולוגיים בארץ ובעולם לשאוף לפרקי זמן הנמדדים מרגע ההגעה לבית החולים ועד ניפוח הבלון בפעולה הצנתורית עצמה, שיהיו עד 90 דקות. פרק זמן זה נקרא TO-BALLOON.)D2B( DOOR במחקרים שנעשו בעולם נמצא כי בעד 50%-40% מהמקרים חל עיכוב בביצוע צנתור דחוף )90 > D2B דקות(. בישראל, הסקרים מראים שבמרבית בתי החולים הממוצע של )D2B( עומד על כ- 70 דקות )2013.)ACSIS מטרה: הצגת שיטת עבודה של צוות בטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי ע ש ברוך פדה פוריה,המפחיתה זמן.D2B שיטה: ביחידת הלב מתבצע תהליך עבודה מובנה שמהווה גורם משמעותי בקיצור זמן ה, D2B והוא מכיל את העקרונות הבאים: 1 קשר 1. ישיר בין הצוות הסיעודי ביחידה לבין צוותי נט ן מהשטח. 2 הצוות 2. הסיעודי של היחידה מיומן וזמין 24 שעות להתמודד ולטפל בחולים מסוג זה. 3 חדר 3. צנתור מובנה בתוך היחידה לטיפול נמרץ לב. במחקר זה נבדקו זמני D2B של 33 מטופלים עם אוטם חריף בתקופה של שלושה חודשים -)ינואר עד מרץ 2014(. ממוצע הזמנים של כלל המטופלים 33- היה 70 דקות. מתוכם,ב- 20 מטופלים אשר הובאו ישירות ע י נט ן ליחידה לטיפול נמרץ לב, נמדד D2B של 43 דקות )40% פחות מהממוצע הארצי(. מסקנות: שלושת המרכיבים הבאים זוהו כמקצרי -: D2B 1 הגעת 1. המטופל בנט ן ישירות ליחידה לעומת מטופלים אשר מגיעים באופן עצמאי למיון. 2 צוות 2. סיעודי של יחידה שמהווה חלק בלתי נפרד מצוות של יחידת הצנתורים שמתאם את ההגעה מול הנט ן מאפשר קליטה והכנת החולה לצנתור דחוף באופן מיידי עם הגיעו וחוסך זמני הגעה של כונני צוותי צנתורים. 3 הימצאות 3. חדר צנתורים כחלק מובנה מהיחידה לטיפול נמרץ לב מאפשר אף הוא את קיצור לוחות הזמנים. 127

1021252 ניהול איכות באמצעות שיטה לפיתוח מדד ו ספריית מדדים 2,1 ארנה טל, 1 מיכאל קוניאבסקי, 1 ענבל גזית, 1 רחלי מגנזי - 1 המרכז הרפואי אסף הרופא, מערך איכות ובטיחות, - 2 אוניברסיטת בר אילן ביצוע בקרות ומדידות היא בסיס לאיכות ושיפור מתמיד. בחירה קפדנית של מדדים הולמים וישימים, והשימוש באותם מדדים בקביעות, מאפשר תהליך השוואתי בין מוקדים שונים ובאותו מוקד לאורך זמן ויכול למדוד השפעתן של התערבויות ותהליכי שיפור. קיימת חשיבות לאפיון מדוייק של המדד כדי שתוצאות המדידה ישקפו באופן הולם את הנתונים ויאפשרו ניתוח השוואתי והפקת לקחים מושכלת. מטרה: בניית כלי מובנה לאפיון מדדי איכות ויצירת ספריית מדדים לצורך ניהול איכות בבית חולים. שיטה: במרכז הרפואי אסף הרופא אופיינה תבנית קבועה לאפיון המדד בדיוני צוות רב-מקצועי מוכוון איכות. התבנית כללה את המאפיינים הבאים: תאור המדד והרציונל לבחירתו, מקור איסוף הנתונים, אופן איסוף הנתונים, תדירות המדידה, האחראי למדידה, הגורם לו יוצגו הנתונים, סטטוס ביצוע, תוכניות להמשך, פרסום המדד ותוצאותיו ומיצוב המדד בהשוואה לנתון השוואתי, mark(.)bench בהתייעצות עם מומחים נבחרו מדדים המשקפים את פעילות בית-החולים, שניתן לבצע בהם התערבות שעשויה להניב תוספת תועלת. כל מדד גובש בהתאם לתבנית. ועדת היגוי עליונה אשרה את המדדים שיכללו ב ספריה. ל ספריית המדדים נבחרו כשלושים מדדים קליניים, תפעוליים וניהולים. ביניהם: שיעור החולים שטופלו באנטיביוטיקה לפני ניתוח, שיעור זיהומים בצנתר מרכזי, משך ההמתנה לביצוע דימות MRI( )CT / למטופלים עם אבחנה של שבץ מוחי, שיעור הדיווח על טעויות בתרופות, שביעות רצון מטופלים בחדר מיון. למדדים נערכו מדידות בהתאם לאפיון וננקטו פעולות התערבות ומעקב חוזר בהתאם למודל האיכות של בית החולים. המדדים, מאפייניהם ותוצאות המדידה מתפרסמים לצוותים באופן שמאפשר גישה מיידית ושקיפות מלאה. גישה זו מקדמת למידה בארגון ויוזמות לשיפור. דיון ומסקנות: אפיון מובנה של מדדי איכות ואיגודם ב ספריית מדדים מאפשרת מעקב ובקרה תוך שליטה מרכזית יעילה. מדידות השוואתיות מאפשרות לאמוד תוצאות של התערבויות מתקנות במגוון פעילויות של בית החולים. פרסום הוצאות ושקיפות מגבירים את השאיפה למצויינות, מדגישים את התועלת בהטמעה וישום של מודלים שונים באיכות. 128

שימוש בציון סיכון לזיהוי אוכלוסיות פגיעות: המקרה של עמידה ביעדי LDL 3011445 רונית קלדרון-מרגלית, דינה יפה, ואורלי מנור בשם התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה בית הספר לבריאות הציבור ע ש בראון, הדסה-האוניברסיטה העברית, ירושלים הקווים המנחים של ה- )ATP III( Adult Treatment Panel III לקביעת יעדי LDL -כולסטרול לפי רמת סיכון פורסמו בשנת 2002 והתקבלו באופן גורף. על פי קווים מנחים אלה, יעדי ה- LDL לפי רמות הסיכון לתמותה קרדיאלית הם מתחת ל- 160, 130 ו- 100 מ ג/ד ל לחולים שהם בסיכון נמוך, בינוני וגבוה, בהתאמה. התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה אוספת נתונים מדי שנה מ- 2002 עבור האוכלוסיה הכללית בישראל תוך שימוש בבסיסי מידע ממוחשבים. תוצאי ביניים משמשים להערכת מניעה ראשונית ושלישונית באוכלוסיה הכללית ובחולים עם מחלת לב כלילית או סוכרת. עד 2012 נעשה שימוש במדד אחד למניעה ראשונית באוכלוסיה הכללית LDL( מתחת ל- 160 מ ג/ד ל( בנוסף למדד לחולי סוכרת ומחלת לב )מתחת ל- 100 מ ג/ד ל(. בשנת 2012 התכנית הלאומית עדכנה את המדדים כך שיתאימו לקווים המנחים של ה- III.ATP מטרות: להעריך את ההשפעה של ריבוד הסיכון על עמידה ביעדי ה- LDL שיטות: הסיכון לתחלואה קרדיאלית חושב עבור מבוגרים בני 35-74 שנה, אשר לא זוהו כחולי סוכרת או מחלת לב כלילית על פי ציון הפראמינגהאם. המבוגרים רובדו לאחר מכן לבעלי סיכון נמוך )0-1 גורמי סיכון(, בינוני )2> גורמי סיכון וסיכון מחושב לתחלואה ב- 10 שנים >20%( וסיכון גבוה )סיכון מחושב לתחלואה <20%, סוכרת או מחלת לב כלילית(. חושב השיעור של המבוגרים בכל רובד אשר הגיעו לערכי היעד של LDL -כולסטרול. קבוצת הסיכון הגבוה נבחנה לחוד לפי מניעה ראשונית או לפי מחלה )סוכרת או מחלת לב כלילית( בשנת 2012, אוכלוסיית היעד למניעה ראשונית של מחלת לב כלילית מנתה 1,035,351 מבוגרים בני 35-74. 92% מהאוכלוסיה היו בעלי רמות LDL כולסטרול נמוכות מ- 160 מ ג/ד ל, היעד הקודם של תוכנית המדדים. על פי ציון הפראמינגהאם אוכלוסיית היעד למניעה ראשונית כללה 739,110 מבוגרים בסיכון נמוך, 279,210 מבוגרים בסיכון בינוני ו- 17,031 מבוגרים בסיכון גבוה. שיעורי העמידה ביעדי ה- LDL היו 91% בבעלי הסיכון הנמוך )יעד: >160 מ ג/ד ל( ו- 72% בבעלי הסיכון הבינוני )>130 מ ג/ד ל(. רק 18% מהמבוטחים בסיכון גבוה עמדו ביעד של LDL כולסטרול נמוך מ- 100 מ ג/ד ל. בהשוואה לכך, 72% מחולי הלב ו- 63% מחולי הסוכרת עמדו ביעד של LDL<100 מ ג/ד ל. בקרב חולי לב וחולי סוכרת, שיעור העומדים ביעד זה עלה לאורך שנות התכנית והתייצב בשנת 2008. מסקנות ודיון: בעוד שהמדד הבודד ל- LDL בו נעשה שימוש עד 2012 שיקף והתאים למרבית האוכלוסייה, הוא החמיץ למעשה מיעוט בסיכון גבוה. ההשוואה לחולי לב וסוכרת מדגימה שהפניית תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות בסיכון גבוה מובילה לשינוי בטיפול ובעמידה ביעדי ביניים. ריבוד לפי סיכון כדאית בכל מקרה אפשרי ומומלצת גם בקווים המנחים שיצאו לאחרונה. נותר לבחון האם זיהוי קבוצות בסיכון גבוה אכן יוביל לשיפור בתוצאים הקליניים בעתיד. 129

הניסיון המתקדם של בית החולים הלל יפה ושילובו עם מדדי האיכות של משרד הבריאות בטיפול הטרומבוליטי בחולים הסובלים משבץ מוחי חד 1011305 ברמה עולמית בשנים האחרונות הועלתה המודעות בנוגע לשבץ המוחי הד, כולל הפגיעה הקשה לא רק בחולה אשר לקה בשבץ אלא גם בכל הסביבה הסוציו- אקונומית הקשורה אליו. בשנים האחרונות הוחל בטיפול, במטופלים הסובלים משבץ מוחי חד, בשיטות שמטרתן להביא להמסת הקריש ועל ידי כך לפתיחתו, לתיעול מחדש של כלי הדם החסום במוח, לזרימה מחודשת של דם אל רקמת המוח. בית החולים נערך למתן טיפול הולם ואיכותי העונה על צורכי המטופל הלוקה בשבץ מוחי חד, טיפול הדורש רמה גבוהה של תכנון ותיאום של כל המטפלים בתחומי המקצוע השונים. שיטות אלו כוללות טיפול בהזלפה תוך ורידית של תכשירים ממיסי קריש ו\או הזלפה תוך עורקית שלהם ישירות אל האזור החסום, באמצעות צנתור של עורקי המוח, לעתים אף בשילוב עם עזרים מכאניים לצורך שליפת קריש הדם. עם זאת, טיפולים אלו חייבים להינתן במהירות, בחלון זמן טיפולי צר, ועל ידי צוות מקצועי ומיומן, ומצריכים היערכות מתאימה בהיבטי תשתיות, כוח אדם, ומסגרות אשפוז ייעודיות. הזמן הינו פקטור קריטי בכל הטיפול הטרומבוליטי ולכן, במסגרת בית החולים הלל יפה, בנינו פרוטוקול חדש אשר נוגע בכל האלמנטים החשובים בהצלחת הטיפול במהירות המקסימאלית. לפי כך, לכל פקטור אשר מעורב בצורה משמעותית בטיפול הטרומבוליטי יש אחראיות המוגדרת בפרוטוקול, כמו כן הודגשה החשיבות של אינטראקציה חיובית בין כל הגורמים המעורבים בטיפול. יחד עם זאת, לאחר כל מקרה וגם בסיום כל חודש מתבצעת אנליזה של המקרים אשר טופלו ע י טרומבוליזה כמו כן מקרים אשר נקלטו למלר ד כמקרים פוטנציאליים לטרומבוליזה. הניתוח של הנתונים הינו יעיל בעיקר לצורך גילוי חסמים מהותיים במהלך הטיפול עם דגש בעיקר על קיצור הזמנים ופתרונות בשטח מתאימים. החסמים העיקריים היו בעיקר בהעברת החולה למלר ד ובתוך בית החולים, מהלך הזיהוי של חולה עם שבץ מוחי חד, תהליך ביצוע בדיקת CT מח ובדיקות מעבדה, כמו כן עבודתו היעילה של נוירולוג במנהלך מקרה. השילוב לאחרונה עם מדדי האיכות של משרד הבריאות בנוגע לטיפול הטרומבוליטי גרם לשיפור משמעותי באחוז המקרים המועמדים ל- TPA אשר עוברים CT מח תוך 25 דקות )מ- 6.3 ברבעון הראשון של 2013 ל- 16.2 ברבעון הראשון של 2014(, כמו כן שיפור בזמני DOOR TO NEEDLE )מכניסת המטופל למלר ד עד מתן הטיפול( ועליה משמעותית של מספר המטופלים אשר קיבלו.TPA לסיכום יש לציין שהטיפול הטרומבוליטי כדי להצליח דורש מעורבות של מספר גורמים רפואיים ופארא-רפואיים אשר חייבים לתפקד בצורה יעילה, מהירה, בסנכרון ועם דגש לאחר כל מקרה על צורך בניתוח החסמים של תהליך הטיפול. 130

1011347 מדד איכות של ביצוע אנגיופלסטיקה כלילית דחופה PCI( )Primary בחולי אוטם שריר הלב עם עליית מקטע )STEMI( ST תוך 90 דקות האם ניתן לשפר? פרופ אברהם שוטן, 1 דר אוהד הוכמן, 2 פרופ אהרן פרימרמן, 1 דר דוד שוחט, 1 דר איה אסיף, 1 דר יניב לוי, 1 דורי דורית, 1 מלכה רינת, 1 דר לובוב וסילנקו, 1 פרופ שמחה מייזל. 1 המרכז הרפואי הילל יפה, - 1 מכון הלב, - 2 הנהלת המרכז הרפואי אוטם שריר הלב עם עליית מקטע )STEMI( ST נגרם בשל חסימת עורק כלילי. פתיחה מהירה מקטינה את הנזק לשריר הלב ומשפרת את הפרוגנוזה של החולה. משנת 2013 נקבע הזמן מהגעה לבית החולים עד לפתיחה ראשונית של העורק balloon( )door to תוך 90 דקות כמדד איכות של משרד הבריאות. מטרת העבודה: להציג את האמצעים שנקטנו על מנת לעמוד במשימה. השיטה: לאחר שלב של איסוף נתונים ומיפוי החסמים, שמנעו עמידה בזמן הנדרש, חיברנו נוהל חדש, שכלל שינוי מהותי בנוהלי העבודה. הנוהל נכתב תוך הידברות עם המעורבים בביצועו וקבלת תיקוניהם והסכמתם לביצועו. הוא יצא כנוהל מחייב של בית החולים. להלן לוח הזמנים של שלבי הביצוע לפני הנוהל וע פ הנוהל טבלה לצורך הטמעת הנוהל נדרשו שיחות ומסע הסברה ממושך. בנוסף, כל מקרה של אי עמידה בזמנים נחקר, כולל שיחה אישית עם המעורבים בביצוע. כפי שניתן לראות במהלך מרבית 2013 מרבית חולי STEMI שעברו PCI ראשוני לא עמדו בזמן הנדרש )90 דקות(. אולם עם תחילת העבודה על הנוהל והטמעתו חל שיפור. תמונה מס 1 לסיכום: מדד ביצוע PCI ראשוני בחולי STEMI תוך 90 דקות הוא ישים. מיפוי חסמים ותיקונם, קביעת נוהל מחייב מאפשרים שיפור משמעותי בביצוע. 131

המשתנים המשפיעים על הגעתם של מטופלים לאחר שבץ מוחי לחדר המיון במרכז רפואי בדרום הארץ טליה שורר, אסתר אילוז, רונן טולדנו, ויקטור נובק, גל איפרגן 1011328 הגעה למיון לאחר שבץ מוחי בפרק הזמן שמאפשר טיפול הינה קריטית להצלחת ההתערבות. המחקר הנוכחי נועד להעריך ולאפיין את המטופלים לאחר הופעת סימפטומים המבשרים את השבץ, המגיעים למיון בטווח של שלוש שעות או יותר. מטרת המחקר, לזהות את המשתנים המשפיעים על ההגעה למיון בטווח המאפשר התערבות טיפולית. שיטה: המחקר הפרוספקטיבי כולל את המטופלים שהגיעו למיון לאחר שבץ מוחי. סוג השבץ, חומרתו,)NIHSS( הסימפטומים שהופיעו, גורמי סיכון, שהשפיעו על זמני ההגעה מהופעת הסימפטומים ועד הפנייה, משתנים דמוגרפיים ורפואיים ואמצעי התחבורה. ניתוח המשתנים מתייחס להערכת כל המשתנים ביחס להגעה תוך שלוש שעות. במהלך 13 חודשים, נכללו 724 מטופלים לאחר שבץ, מהם: שבץ איסכמי n=580) 80.8% (Ischemic stroke, ;דימום מוחי n=64) 8.8% )Intra cerebral Hemorrhage, ; אירוע מוחי חולף (75=n 10.4%.(Transient Ischemic Attack סה כ הגיעו למיון )31.5%( 228 מהטופלים תוך שלוש שעות. המטופלים שהגיעו בתוך שלוש שעות מהופעת הסימפטומים סבלו יותר מהפרעות בדיבור )72.1%; 53.9%, >p( 0.001 סימפטומים סנסורים ;51.5%(,39.2%,)p=0.002 אירוע חמור יותר <( 0.001 (p<,)nihss) והגיעו באמצעות אמבולנס ;65.6%( )41.8% מאשר המטופלים שהגיעו לאחר שלוש שעות. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במגדר 52.8%; 58.8% (גברים(, גיל 68.6y(,)68.6y; סימפטומים מוטורים ;79.3%(,)73.3% עישון ;16.4%(,)17.2% השמנה ;33%(,)31.3% הפרעות קצב.)14.7% ;17.5%( מסקנות: חומרת השבץ, סימפטומים סנסורים והפרעות בדיבור מתקשרים להגעה מוקדמת יותר למיון. המחקר הראה שפנייה מאוחרת למיון )496=N( 68.5% נגרמת מחוסר זיהוי של סימפטומים מוטוריים כסימפטום לשבץ וחוסר ידע של קבוצות מטופלים המוגדרים כקבוצות סיכון. עיקוב בהגעה למיון מהווה את אחת הסיבות המהותיות ביותר לחוסר יכולת להעניק את הטיפול ההולם ב- rtpa. חשוב להעלות את מודעות הציבור בקמפיין המדגיש את הסימפטומים והחשיבות של הפנייה המיידית למיון. 132

פניה חוזרת של משוחררים ממלר ד בדיקה ראשונית ד ר קובי מצגר, ד ר מריו שטרן, המחלקה לרפואה דחופה מרכז רפואי מאיר כפר סבא 1012227 על פי נתוני משרד הבריאות, כ- 70% מכלל הפונים למלר דים בארץ משתחררים בתום בדיקתם עם המלצות לטיפול ומעקב בקהילה. בנוסף, משרד הבריאות מעיד, כי בשנת 2012 כ- 18% מן המשוחררים ממחלקות לרפואה דחופה בארץ פנו בהמשך שוב לבית החולים עקב תלונות הקשורות לפניה הראשונה או בתלונות אחרות. הערכת הפניות החוזרות הוצעה כמדד איכות למחלקות מלר ד. מטרה: הערכה ראשונית מדגמית של אחוז הפניות החוזרות למלר ד בבית החולים מאיר, סיבתן, ומידת הקשר שלהן לתלונות המקוריות. העבודה היא עבודה ראשונית )פיילוט( ונועדה בין היתר לבחון את שיטת העבודה וגודל המדגם הנדרש. תהליך העבודה: 1 קבלת 1. החלטה לבצע את הפרויקט על ידי הנהלת המלר ד 2 הגדרת 2. המדגם וקריטריונים להכללה לביצוע הפרויקט ושליפה אקראית של תיקי החולים העומדים בקריטריונים אלו 3 בדיקת 3. פניות חוזרות לבית החולים, לבתי חולים אחרים )בהתאם לקיום המידע(, למרפאות חוץ והודעות פטירה במערכת ממוחשבת ) אופק ( 4 ניתוח 4. נתונים והסקת מסקנות נסרקו 100 תיקים אקראיים של משוחררים מהמלר ד במהלך חודש יולי. 2011 במדגם זה אותרו פניות חוזרות לטיפול וסיבות לכך. לדוגמא, נמצא כי 10 מהמשוחררים אושפזו תוך חודש מהפניה הראשונה, כאשר ל- 2 נמצא קשר קליני בין סיבת הפניה הראשונה לבין סיבת האשפוז. המקרים עם קשר קליני בין הפניה החוזרת לתלונה המקורית היו: UTI שאושפז בהמשך על מורסה בכליה ו- COLIC RENAL שאושפז בהמשך עקב צמיחת חיידק בתרבית שתן. בנוסף, שני מטופלים אושפזו תוך חודשיים מהפניה הראשונה, כאשר לאחד מהם היה קשר בין סיבת הפניה הראשונה לאשפוז )אצירת שתן על קטטר קבוע בפניה ואשפוז עקב החמרה בתפקודי כליה(. תוצאות נוספות יוצגו בכנס. סיכום: לפי הפיילוט שבצענו, אחוז החזרות לטיפול בתוך חודש הם 17%, מהן כ- 3% עם קשר קליני לפניה המקורית. נתונים אלו דומים/ שונים מנתוני משרד הבריאות. כדי לדייק יותר וכדי לנתח סיבות שכיחות לחזרה למיון נדרש מדגם גדול הרבה יותר של נבדקים ששוחררו. בשלב זה קשה להסיק, האם אחוז החזרות וסיבתן מתאים לשמש כמדד איכות לביצועי מחלקות מלר ד. נראה, כי לעיתים בירור המחלה מצריך מרווח זמן של מעקב בקהילה ואין לראות בשחרור ובפניה החוזרת לטיפול ן ליקוי בהחלטת המחלקה המשחררת. כמו כן, המדד קשה למדידה, תלוי בודק, ותלוי בטיב הנתונים הממוחשבים וזמינותם ממוסדות שונים בזמן המדידה. 133

1022162 זהו עצם העניין: שיפור איכות הטיפול באוסטאופורוזיס בחולים לאחר שבר בצוואר הירך על ידי צוות מוסדי רב תחומי ד ר מאיר פרנקל, 1 ד ר אסנת תל-לבנון, 1 ד ר מיכאל תמר, 2 ד ר איל יעקובי, 2 ד ר דן נבריסקי, 1 1 ד ר איתי אופיר, 2 ד ר דורון נצר 3,ד ר ירון ברין 2, פרופ מאיר ניסקה, 2 ד ר פנינה רוטמן-פיקלני - 1 שרות מחלות עצם מטבוליות, המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי מאיר, כפר-סבא, שרותי בריאות כללית, - 2 המחלקה האורטופדית, מרכז רפואי מאיר, כפר-סבא, שרותי בריאות כללית, - 3 הנהלה רפואית, מרכז רפואי מאיר, כפר-סבא, שרותי בריאות כללית מסונף לפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב שברים אוסטאופורוטים בצוואר הירך מהווים גורם משמעותי לתחלואה ותמותה בגיל המבוגר. מטופלים שעברו שבר כזה נמצאים בסיכון גבוה לשבר נוסף, אותו ניתן להפחית ע י טיפול מטבולי מתאים. עם זאת, רק 30% מהמטופלים לאחר שבר צוואר הירך מקבלים טיפול בסיסי מתאים בסידן וויטמין D, ורק כ- 10-15% מקבלים טיפול מטבולי משלים נוסף, בתרופות מונעות ספיגת עצם או תרופות בונות עצם כמומלץ בספרות, למניעת שברים נוספים. מחקרים שבוצעו בעולם בעבר הוכיחו, שצוות רב-תחומי מוסדי ייעודי עשוי להגביר מתן טיפול הולם ולשפר את איכות הטיפול בחולים אלו. שיטות: בראשית שנת 2013 החל לפעול צוות רב-תחומי, אורטופדי-מטבולי, לטיפול בחולים לאחר שבר צוואר הירך שאושפזו ונותחו בבית החולים מאיר. פעילות הצוות כללה העלאת מודעות צוות המחלקה האורטופדית לטיפול המטבולי המשלים בחולים עם שברים אוסטיאופורוטים, כתיבה והטמעה של פרוטוקול טיפול מסודר, וכן מרפאת מעקב משולבת אורטופדית-מטבולית להשלמת הטיפול בחולים לאחר השחרור. הפרוטוקול הטיפולי כלל מתן סידן וויטמין D לכלל המאושפזים, לקיחת רמת ויטמין D באשפוז והפניה להמשך מעקב במרפאה האורטופדית והמטבולית. לאחר כשנה נבדקו תוצאות פעילות הצוות הרב-תחומי. במהלך חודשים פברואר-אפריל 2013 נותחו במחלקה האורטופדית 70 חולים לאחר שבר צוואר הירך )גיל 7.9±83 שנים; 79% נשים(. 14 מתוכם נפטרו תוך 6 חודשים מהניתוח. מתוך 56 המטופלים שנותרו, למעלה מ- 80% החלו לקבל טיפול בסידן וויטמין D כבר באשפוז, 63% הגיעו למעקב במרפאה האורטופדית ו- 30% הגיעו למרפאה המטבולית להערכה והתחלת טיפול מטבולי משלים כנדרש. זמן ההגעה הממוצע למרפאה המטבולית היה 69±115 ימים לאחר השחרור מהאשפוז. מתוך החולים שהגיעו למרפאה המטבולית, ל- 82% נלקחה רמת ויטמין D באשפוז, כשהרמה הממוצעת היתה 14±43 ננומול לליטר. 41% מחולים אלו היו עם שברים אוסטאופורוטים קודמים, 65% ביצעו בדיקת צפיפות עצם בעבר אך רק 18% היו על טיפול תרופתי לאוסטאופורוזיס בזמן השבר. מסקנות: לפי תוצאות ראשוניות, צוות רב-תחומי מוסדי לטיפול בחולים לאחר שבר צוואר הירך, משפר באופן משמעותי את איכות הטיפול באוסטאופורוזיס בחולים אלה, שיפור המתבטא בטיפול בסידן, ויטמין D וטיפול מטבולי משלים. עם זאת, רק מיעוט החולים לאחר שבר צוואר ירך הגיעו להערכה במרפאה המטבולית. הבנת הסיבות לאי ההגעה למרפאה המטבולית עשויה להביא למהלכים שישפרו אחוזי ההגעה למעקב מרפאתי וקבלת טיפול כנדרש. יש צורך במחקרים נוספים ארוכי-טווח להוכיח את יעילות התערבות זו לאורך זמן בהפחתת תחלואה ותמותה בחולים אלה. 134

2021349 הזמן כמשאב - שיפור איכות הטיפול באגף הפנימי ברמב ם מערכת הבריאות מתנהלת באילוץ משאבי מובנה, הממשק של המחלקות הפנימיות עם המחלקה לרפואה דחופה )מלר ד( מתאפיין בלחץ בלתי פוסק להעלות חולים למחלקה, במחלקה חולים במסדרונות, הגורמים אי נוחות לצוות ולמטופלים ועיכובים משמעותיים בטיפול הרפואי והסיעודי. בבית החולים רמב ם יחד עם צוות מאינטל, החלו בשנה החולפת לעסוק במעגלי השליטה של המחלקות הפנימיות, מתוך התפיסה שההתמקדות במה שאני שולט באופן ישיר, שנמצא תחת הסמכות שלי, ההתנהגויות שלי, והיכולת שלי לבחור להגיב כך או אחרת יכולה ליצור הבדל באיכות הטיפול ובעומס העבודה. מטרה: לתת טיפול איכותי לכל חולה פנימי שמגיע לרמב ם, המסדרון הוא מקום מעבר ותנועה במחלקה ואינו אזור אשפוז שיטה: צוות רב תחומי )רופאים בכירים ומתמחים, אחיות אחראיות ובכירות, עובדים סוציאליים, אנשי מחשוב, והנהלת האגף הפנימי ובי ח יחד עם צוות מאינטל( התכנס והגדיר מטרה משותפת לפרויקט. הצוות למד כלים מעולם הLEAN וביצע תצפיות, מיפה תהליכים, ניתח נתונים ושקד על תכניות פעולה, תוך מעקב מתמשך אחרי מדדים מובילים שנקבעו מראש. הדבר אפשר לימוד הדדי ויצר שינוי הרגלי עבודה, וזווית חדשה על התהליכים והממשקים בתוך המחלקה. התבססה הבנה שהפעולות שמבצעים בתחילת היום משפיעות על ההתנהלות ועל המשך הטיפול במהלך היממה. נקבע שעל כל מחלקה להכין שני מכתבי שחרור עד השעה עשר בבוקר, 60% ממכתבי השחרור המתוכננים לאותו יום יהיו מוכנים עד השעה 12:00, זמן קבלת מטופל מהמלר ד במחלקה יעשה תוך שעה ע י האחות ובתוך שעתיים ע י הרופא. יעד נוסף שנקבע הוא שלקיחת הדמים תעשה לפני הביקור על מנת שהתוצאות יגיעו במהלך הבוקר והטיפול לא ידחה למשמרת הבאה. להלן מקצת מההישגים: קיצור זמני ההמתנה בקבלת חולה למחלקה ובשחרורו, 100% מהחולים מתקבלים ע י אחות פחות משעה מרגע הגעתם למחלקה ונרשם שיפור של 62% בקבלה ע י רופא. קיצור משך האשפוז ביממה, שיפור הממשק עם מערך הדימות ועוד. שינוי גורף התרחש ברוטינת לקיחת הדמים. הדבר יצר הבדל כה משמעותי שהנהלת רמב ם יצאה למכרז של לקיחת דמים ע י קבלן חיצוני, דבר שיפנה זמן רופא יקר במשמרת הבוקר, המשמרת שמניעה את העשייה ביממה כולה. סיכום: הטיפול בחולה הוא רציף ומתמשך, ההחלטות והפעולות שמבוצעות בבוקר משפיעות על מהלך הטיפול, איכותו ויעילותו, העוצמה של התובנה הפשוטה הזו- שהיא בלב מעגל השליטה שלנו, אפשרה שינוי מחשבה שהוביל לשיפור הטיפול ושביעות הרצון של כולם. 135

2071133 בחירה בחוכמה wisely( )Choosing בגרסה הפנימית של רמב ם ד ר רונן זלץ, ד ר גדעון ברגר, ד ר יקיר משה, ד ר עלי יחיא, ד ר בלה סמולין, ד ר עפיף יעקוב, נירית גרושקו, ורה בלסקי, ד ר מתיתיהו וטרמן האגף הפנימי, הקריה הרפואית לבריאות האדם רמב ם עולם הרפואה בארץ ובעולם עובר שינויים רבים ביובל השנים האחרונות על רקע של כניסה של טכנולוגיות חדשות והופעה של בדיקות הדמייה, בדיקות דם ופרוצדורות חדשות. מציאות זו מציבה בפני הצוות הרפואי אתגר גדול שעיקרו לבחור בחוכמה מתוך מגוון גדול של בדיקות עזר את הבדיקה הנכונה אשר תסייע באבחנה ובאותו הזמן להימנע משימוש מוגזם ו/או מיותר במשאבים רפואיים אלו ובכך להשיג צמצום של הסכנות למטופל שכרוכות בבדיקות )לדוגמא חשיפה לקרינה וחומר ניגוד(, הפחתה של העומס על המעבדות והמכונים שמבצעים את הבדיקות, קיצור משך האישפוז וצמצום העלויות הכספיות הקשורות בתהליך העיבוד והבירור של המקרה. האמור לעיל מהווה את הבסיס לקמפיין שתופס תאוצה בשנים האחרונות בארה ב ונקרא choosing Wisely )בחירה בחוכמה(. מטרה: יוזמה של החטיבה הפנימית בבי ח רמב ם על בסיס עקרונות הבחירה בחוכמה, שמטרתה לבחון את השימוש בבדיקות הדמייה, בדיקות דם ובדיקות אחרות בפרקטיקה המקובלת בחטיבה ולהגדיר כללי עשה וחשוב מכך כללי אל תעשה תוך הפעלת שיקול קליני נכון והיצמדות להנחיות מקובלות בספרות הרפואית. זאת כדי להימנע משימוש מיותר ו/או מוגזם במשאבים רפואיים. שיטה: החל מינואר 2014 פועלת במערך הפנימי של רמב ם קבוצת עבודה הכוללת רופאים פנימאים בכירים וצוות מהנדסות מחברת אינטל למפגשים דו שבועיים כדי לקדם את יוזמת הבחירה בחוכמה בנושאים נבחרים. לפגישות מוזמנים מומחים בתחום. במפגש מתבצע דיון מבוסס ספרות ומחקר אשר בסיומו מגבש הצוות המלצות. דוגמאות לנושאים שנדונו במסגרת זו :שימוש בבדיקת טרופונין בחשד לארוע כלילי חריף, השימוש בבדיקת BNP בדם לצורך אבחנה מבדלת של קוצר נשימה חריף, שימוש בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת )CT( של העורקים הכליליים בחולה המאושפז לבירור כאבים בחזה, ועוד. לאחר בדיקה של תמונת המצב עם תחילת התהליך, ראינו הבדלים בולטים בין המחלקות הפנימיות בשימוש בבדיקות השונות. לאחר הסכמה על ניסוח המלצות לגבי כל בדיקה, מופץ פוסטר לכל מחלקה ובו סיכום ההמלצות, ברוח הבחירה בחוכמה. בנוסף, נציג המחלקה אחראי להעביר את המסר לכל הצוות ולדאוג ליישום ההמלצות במחלקתו. לכל נושא נקבע מדד איכותני שיבחן את השפעת הבחירה בחוכמה על הפעילות במחלקות. סיכום: תהליך של שינוי הרגלים וביטול בדיקות שלא לצורך הינו מורכב, דורש שיתוף פעולה ושינוי מחשבתי של כלל רופאי האגף הפנימי. הדרך ארוכה אך כבר עם תחילת התהליך אנו רואים איך עצם הדיאלוג והעלאת המודעות בנושאים הללו מתחיל לחולל שינויים. 136

מערכות מידע תקצירי פוסטרים

3042169 שיפור איכות הטיפול במטופלים בעלי סטומה באמצעות הקמת רשם יהודה בר-אילן, יעל גוטמן פרלמן, צביקה בירנבוים, דורית גולדמן מטופלים בעלי סטומה דורשים התייחסות מיוחדת הכוללת סנכרון פרואקטיבי בין מטפלים לצורך איתור, טיפול ומעקב שוטף. במאוחדת 70 אחיות בעלות הכשרה ייחודית לטיפול בסטומה שאמורות להיפגש באופן קבוע עם מטופלים אלו, ולרכז את הטיפול בהם. עד 2014 מטופלים אלו לא היו מזוהים במערכות המידע בצורה שיטתית, מצב שהיה בו פוטנציאל ללקות תהליכית, איתור מאוחר ומתן טיפול שלא בהלימה למדיניות הקופה. מטרה: בחינת היכולת של רשם ייעודי לסייע בזיהוי ואיתור מטופלי סטומה, לצורך שיפור איכות הטיפול. תיאור ההתערבות: באמצעות קבוצת עבודה רב מקצועית, בהובלת מערך האחיות פותח אלגוריתם לזיהוי מטופלים באמצעות מאגרי מידע שונים כגון אבחנות בתיק הרפואי, תיאור פעולות במרפאת האחות ורכישת ציוד ייעודי. תוך שימוש באלגוריתם הופקו רשימות מטופלים ובוצעה וולידציה ע י אחיות הסטומה בכל מחוז. באמצעות תהליך זה טויבו המשתנים באלגוריתם עד לקבלת רשם איכותי ואמין. בנוסף, פותחה אפליקציה לטלפון חכם הכולל את כלל ציוד הסטומה הקיים במאוחדת, המאפשר לכל מטופל ולכל אחות לנהל הזמנת ציוד והדרכת מטופלים תוך שימוש בקטלוג ממוחשב עדכני ונגיש. ברשם נמצאים 634 מטופלים. 57.7% זכרים. גיל המטופלים הממוצע 57.7 שנים. 10% מהמטופלים הם ילדים עד גיל 18, שליש הם בני 40-64, ורבע מעל גיל 75. מעל שני שליש מהמטופלים רכשו ציוד בשלושת החודשים האחרונים, ו- 80% בחצי השנה האחרונה. שני מטופלים ברשם לא רכשו ציוד כלל. כמעט כל המטופלים )87%( ביקרו רופא משפחה ברבעון האחרון, ורק 12 מהם לא ביקרו רופא בשנה האחרונה. לעומת זאת, רק 26.9% ראו אחות בחצי השנה האחרונה, ומחציתם לא ראו אחות בשנה האחרונה. בקרב אנשים בני 75 ומעלה אחוז יותר גבוה לא ביקרו אצל אחות, אך ביקרו יותר אצל רופא. סיכום ומסקנות: רשם זה, למיטב ידיעתנו, הינו הרשם היחיד מסוגו בארץ. הרשם מאפשר לנו לבחון את איכות הטיפול למטופלי סטומה, באמצעות בחינת תדירות ממשקים עם מטפלים ורכישת ציוד, רכישת תרופות, ביקורים במיון ואשפוזים. מניתוח ראשוני ראינו תת-שימוש באחיות הסטומה, ואיתרנו מספר קטן של מטופלים שאינם רוכשים ציוד בתדירות סבירה. בעקבות ממצאים אלו בנינו תכנית מחוזית במטרה לשפר את הממשקים בין מטפלים, ואת איכות הטיפול במטופלים אלו. בניית מסד נתונים ייעודי לאיתור ומעקב אחר מטופלים בעלי צרכים מיוחדים מהווה צעד משמעותי בתהליכים ארגוניים לשיפור עבודת צוות רב מקצועית לשיפור איכות הטיפול במטופלים מורכבים. 138

מערכת מיפוי גיאוגרפי )GIS( ככלי מקדם איכות רפואית - ניסיון שירותי בריאות כללית שרי דותן-גרינברג, עמית בן משה, עמיר טל, אילן פלדהמר, חיים ביטרמן מחלקת מחקר ומידע, משרד הרופא הראשי, שירותי בריאות כללית 1042281 מערכת המיפוי הינה מערכת המאפשרת הצגת מידע על גבי מפה. הגישה הגיאוגרפית מאפשרת להציג מידע אינטגרטיבי בניתוח מרחבי. מספר עבודות הראו כי ניתוח מרחבי הינה גישה המאפשרת לבחון במבט מעמיק את התמונה הכוללת של המבוטח - מיקום המטופל, מיקום השירות הרפואי והקשר למדדי האיכות. ניסיון שירותי בריאות כללית מראה כי להצגה המרחבית יש תוספת מידע ייחודית. וכי מערכת מיפוי הינה כלי תומך החלטה חשוב בכל הקשור לקידום איכות הטיפול ופריסת השירותים. שאלת המחקר ושיטות: בעבודה זו נציג מספר דוגמאות לשימושים ב GIS ככלי תומך החלטה. נציג את תוספת המידע המתקבלת באמצעות מיפוי ואת השפעת המידע על האיכות הרפואית. נציג מפות המדגימות את השימושים ב GIS בתחומים הבאים: GIS ומדדי איכות פריסת שירותי הבריאות: ראשוני, שניוני, בתי ח למול צורכי האוכלוסייה הקשר בין קירבה גיאוגרפית לשירותי בריאות לבין מדדי איכות. איזון סוכרת כדוגמה מערכת המיפוי הינה כלי חשוב ובעל עוצמה באספקט של תכנון שירותים לטובת קידום האיכות הרפואית. ניסיון שירותי בריאות כללית מצביע על כך שניתוח מרחבי מוסיף מידע משמעותי ושולח זרקור על תופעות שללא הפן המרחבי היו נסתרות. יש לעודד שילוב הניתוח המרחבי בתהליכי קבלת החלטות בארגוני שירותי בריאות. 139

מבדק איכות רשומה רפואית ד ר ענת עקה זוהר, אסתי דידי, איילת צדיק האגף להבטחת איכות, המחלקה למבדקי איכות, משרד הבריאות 1011340 הרשומה הרפואית הינה כלי לתיעוד המידע הרפואי הנוגע למטופל. רשומה נאותה חשובה למעקב אחר הטיפול ושמירה על רצף טיפולי בתוך ביה ח ובעת החזרה לקהילה. כמו כן הרשומה הרפואית מהווה אסמכתא בעת דיון משפטי. מבדק איכות רשומה רפואית נערך בחודשים יוני-יולי 2012 ב- 36 בתי חולים להם מחלקות כירורגיה כללית וב- 27 בתי חולים להם מחלקות פנימיות. מכל סוג מחלקה נבדקו 25 רשומות. מטרות: להעריך את איכותה של הרשומה הרפואית; להטמיע סטנדרט של רישום הולם ואיכותי ברשומה הרפואית והסיעודית ולאמוד את ההבדלים בין איכות הרשומה הממוחשבת לידנית. שיטות: ועדת היגוי ייעודית הגדירה סטנדרט איכות של הרשומה הרפואית. הסטנדרט תוקף בקבוצות מיקוד של קלינאים בתחום. המבדק נערך בשיטה של בקרת עמיתים. כל בית חולים הקצה לצורך ביצוע המבדק צוות בכיר של רופאים, אחיות ורשמות רפואיות. ממצאים: איכות הרשומה הרפואית במחלקות הפנימיות נמצאה גבוהה יותר מהרשומה הרפואית במחלקות הפנימיות. הציון הממוצע הכולל של מבדק איכות רשומת המחלקות הכירורגיות, עמד על 70.81 )ס.ת. 11.17( בעוד שממוצע המחלקות הפנימיות עמד על 75.73 )ס.ת 8.55( במבדק מחלקות כירורגיה הפרקים שעסקו בקבלה ובמעקב הרפואי קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר. פרק קבלה קיבל ציון 58.25 )טווח 17.18-77.71( ופרק מעקב רפואי קיבל ציון 59.88 )טווח 0-95.47(. הציון הממוצע הנמוך ביותר הושג בבתי החולים הקטנים ציון: 65.05 ס.ת 11.5. בתי החולים הבינוניים והגדולים השיגו ציון ממוצע דומה 75 בקירוב. הפרקים עם הממוצע הנמוך ביותר במחלקות הפנימיות היו קבלה, כבמחלקות הכירורגיות, עם ציון ממוצע 69.84 )ס.ת 10.61(, ופרק דימות ציון ממוצע 63.65 )ס.ת 23.84(. בהשוואה בין רשומה ממוחשבת לרשומה שאינה ממוחשבת נמצא יתרון מתמיד ומובהק לרשומה הממוחשבת. בתי החולים הגדולים ממוחשבים ביותר, ובתי החולים הקטנים הכי פחות ממוחשבים. סיכום: יש להמשיך ולמחשב חלקים ברשומה הרפואית שטרם מוחשבו, בעיקר דוח מרדים ורשומה סיעודית; יש להמשיך ולקדם מהלך מחשוב המלר דים בארץ; יש לבחון מחדש את התוכנות הקיימות ולבחון שיפורים, כגון הוספת שדות חובה; יש לתת פתרון משפטי לחתימה אלקטרונית מאושרת; יש למסד פעולות הדרכה שיטתיות ומוסדרות לצוות הרפואי בנושא קידוד אבחנות ופרוצדורות רפואיות; יש לשלב את פעולת הרשמות הרפואיות במחלקות השונות בעיקר מלר ד וחדרי ניתוח. 140

141 1021646 כל המידע שאני צריך במקום אחד ש.י.ח קהילה - שיפור תהליך העברת נהלים והנחיות רפואיות לצוותים בקהילה 2 נועה דנאי, ד ר, 1 מיכל רוטברד, 1 נועה חזני, 2 ארז לוי - 1 מחלקת ניהול ידע ומידע, משרד הרופא הראשי, שירותי בריאות כללית - 2 מחלקת ארגון ושיטות, חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית תיאור מצב קיים: הכללית מעמידה לרשות לקוחותיה שירותים רפואיים בפריסה רחבה: 9 מחוזות, 24 מינהלות וכ 1,400 מרפאות. כאנשי מקצוע חובתנו להכיר את הנהלים וההנחיות המקצועיות ולפעול על פי העקרונות וכללי ההתנהגות המתחייבים מישומם. לעיתים ההוראות בנהלים לא נגישות באופן מלא לידיעת העובדים. בסקר בנושא נהלים והנחיות ענו כ- 2000 עובדים: 25% סבורים כי יש צורך לשפר את העבודה על פי נהלים 25% סבורים שהנהלים כתובים בצורה מורכבת המקשה על קליטת המידע 21% ציינו שלא מקבלים עדכון מסודר לגבי נהלים הערות: הרבה נהלים ומעט זמן ללמוד אותם... איך אפשר לעקוב אחרי כל השינויים?... כל כך הרבה מסרים שונים מגורמים שונים! מיפוי האתגרים: נהלים והנחיות רבים מסורבלים ולא ממוקדים קיים חוסר סנכרון בין השטח למטה לא תמיד קיים גורם מוגדר למתן מענה למינהלות ולמרפאות שיטות ההטמעה והמסרים לא תמיד מותאמים לקהל היעד מטרה: הנגשה והטמעת נהלים והנחיות רפואיות בקרב צוותים מטפלים במרפאות ראשוניות בכללית על ידי ייעול ופישוט תהליך העברת והטמעת הידע הנדרש לעבודה במרפאות. תהליך העבודה: בתהליך ש.י.ח קהילה )שיתוף ידע חטיבת הקהילה( פותח תקציר לנהלים והנחיות המרכז לכל איש בצוות המטפל את המידע שהוא צריך. התקציר נכתב במטה ומועבר לרפרנט במחוז שמפיצו להנהלת המחוז לקבלת דגשים. לאחר מכן מופץ לקבלת דגשים מהמינהלת ולבסוף מופץ לשימוש המרפאות. התקציר כולל קישור לנוהל המלא, מידע כללי על הנוהל, תרומתו, השינוי, אנשי קשר, ודגשי המנהלת והמחוז. בהמשך ניתן לנווט למידע לביצוע בהתאם לסקטור. לדוגמה בנוהל טיפול בחמצן במסגרת ביתית המידע לרופאים מכיל אינדיקציות רפואיות, מידע על סוג הציוד ועוד. המידע לרופאים ואחיות מכיל הנחיות למעקב וטיפול רפואי וטכני: תדירות המעקב, חובות הצוות הטיפולי, אמצעי זהירות ועוד. המידע לרופאים ומינהל כולל פירוט של תהליכי האישור. והמידע למינהל כולל הנחיות לבקרה כספית. התקציר ממוקד לצוות המטפל בקהילה, לפי סקטור והוא כולל את כל המידע מהמטה ועד למינהלת. שיח קהילה מוטמע בהדרגתיות במרפאות. עם ההטמעה נראה גידול בכניסות ובמשתמשים בתקציר למשל: במחוז ירושלים, בינואר: 483 כניסות, 197 משתמשים. במאי 811 כניסות, 350 משתמשים. במחוז חיפה וג מ בינואר: 113 כניסות, 34 משתמשים. במאי 295 כניסות, 147 משתמשים. במחוז צפון בינואר: 165 כניסות, 40 משתמשים. במאי 860 כניסות 370 משתמשים. תובנות: התקציר בשלבי הטמעה מתקדמים. מתוכננים: סקר משתמשים הרחבת שימוש בתקציר למרפאות יועצות שימוש במתודולוגיה זו להתאמת נהלים בבתי החולים בהתאם לאקרדיטציה.

1042128 ניהול ביצועים ארגוני - מפה אסטרטגית 1 פרופ חיים ביטרמן, 1 ליאת אהרון, 1 אבירם הראובני, 1 חגית סריקוב, 1 מיכל גרוס 2 מיכאל אורן, 2 ויק ישראל, 2 אירנה ליבשיץ 3 דר מיכאל שרף, 3 ויקי לוי, 3 משה גרליץ, 3 עמית נחמן, 3 לריסה באזוב, 3 הילה ויצמן 4 יחיאל גפנר, 4 סימה לנדסמן, 4 גלית בנבנישתי, 4 נורית מן, 4 ענת אחימס, 4 נחום יוסף, 4 רונית סופר - 1 משרד רופא ראשי, - 2 חטיבת קהילה, - 3 חטיבת בתי חולים, - 4 אגף מחשוב כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם, מספקת שירותי בריאות למעל 4 מיליון מבוטחים. שירותי הרפואה של כללית ושל מערך הביטוח המושלם והחברות הבנות שלצידה כולל מגוון רחב ומקיף של שירותים בפריסה ארצית, הניתנים במסגרת המרפאות ובתי החולים. כללית פועלת בסביבה עסקית, תחרותית ודינאמית, כארגון ללא מטרות רווח ולאור הנחיות ובקרה של משרד הבריאות. לכללית אינטראקציה עם שווקים רבים מעבר לשוק הבריאות והיא משפיעה ומושפעת מהמתרחש בארץ ובעולם. כללית מתמודדת עם אתגרים רבים ומורכבים מצד המתחרים, הלקוחות, הרגולציה, וכל זאת לצד משבר כלכלי עולמי. בסביבה דינאמית שכזו, נדרשת כללית למקד את פעילותה ולהגדיר לעצמה כיוון ודרך. לכללית חזון ברור וערכים מהם נגזרת האסטרטגיה, המכוונת את דרכי הפעולה לשנים הבאות. כללית רואה במובילות ובמצוינות ערך ארגוני מרכזי ומנוף לשיפור מתמיד תוך עיצוב, פיתוח ועדכון מתמיד של מערך למדידת ביצועי הארגון בכל יחידותיו. לכללית מערכת לניהול ביצועים Management( )CPM- Corporate Performance הבנויה על מתודולוגיית סרגל הישגים מאוזן BSC-Balanced Scorecard של נורטון וקפלן )1992(. נורטון וקפלן התייחסו ל 4 עולמות: עולם פיננסי, עולם הלקוחות, עולם תהליכים פנימיים ועולם צמיחה ולמידה. כך ישנה ראייה מקיפה על כל הארגון ולא רק על התחום הפיננסי. כל עולם בנוי ממדדים כמותיים ואיכותיים Indicators( )KPI - Key Performance שנבחרו עבור הארגון ע י ההנהלה הבכירה ומושרשים בקרב העובדים ע מ לכוון את כל הארגון ליעדים ולאסטרטגיה. כל יעד אסטרטגי מתורגם למספר מדדים והחיבור ביניהם מביא לתוצר סופי של מפה אסטרטגית. בנוסף, ניתן לתחקר כל מדד באופן מעמיק יותר במערכות ה- BI הארגוניות. ניהול מכוון אסטרטגיה ושימוש במערך המדידה מאפשרים לכללית למקד את תכניות העבודה של יחידותיה ביעדים ובכיוונים האסטרטגיים. בנוסף, הניהול האסטרטגי ומערך המדידה הנגזר ממנו, מאפשרים לכללית למדוד ולתחקר באופן רציף ומעמיק את ביצועי הארגון, לעקוב אחר יישום האסטרטגיה ולתגמל את מוסדות הארגון על עמידה ביעדים שהוגדרו. כחלק מניהול אפקטיבי של הכללית מתקיימות שגרות ניהול הכוללות התכנסות פורומים קבועים ברמות והיקפים מוגדרים בהם מתקיימים דיונים מבוססי נתונים בכל התחומים המרכזיים של העשייה הארגונית תוך שימת דגש על שירות, איכות ומצוינות רפואית ותהליכים מוגדרים להשגתם ושיפורם. 142

3071587 התערבות רוקחית להעלאת בטיחות הטיפול באמצעות תוכנה ייעודית 3 ניצן אגוזי, 1 רוני ליבוביץ, 1 אורנית כהן, 2 סיגל קרקש, 1 אהובה לוסטיג - 1 רוקחת קלינית, שירותי רוקחות, - 2 מנהלת יחידת מו פ, - 3 מנהלת שירותי רוקחות המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון טעויות במתן תרופות מוגדרות כטעות בתהליך מתן התרופה, משלב הוראה רפואית, דרך ניפוק התרופה, מתן התרופה או ניטור של אחד או יותר מהשלבים הללו. מניעת טעויות במתן תרופות חיונית לשיפור איכות הטיפול ולהפחתת העלויות הנלוות לטעויות. מהות תפקיד הרוקח הקליני היא בחינת תאימות הטיפול התרופתי המוענק לחולה ומניעת טעויות במתן תרופות. תיעוד ובקרת התאימות התרופתית הם כלי המדידה לליבת עבודתו של הרוקח. בעבודה הנוכחית נתאר את השימוש ביישומון מחשוב חדשני המתעד ומכמת את ההתערבויות הרוקחיות ואת מידת ההיענות להתערבויות הרוקח. מטרה: תיאור וכימות התערבויות רוקחיות דרך תיק ממוחשב במחלקות באופן המאפשר ניטור ובקרת הטיפול התרופתי הניתן למאושפזים. שיטות: היחידה לרוקחות קלינית במרכז הרפואי ברזילי, החלה בתוכנית התערבות רוקחית מינואר 2014, באמצעות תוכנה ייעודית שפותחה בממשק Access והתחברותה לתיק אלקטרוני. מטרת התוכנה לנטר ולבקר את כלל ההתערבויות הרוקחיות ולקבל היזון חוזר לגבי איכותם. בכל התערבות מוזנים פרטים מזהים כמו שם רופא, תרופה וסוג התערבות וכן פרמטרים בנוגע לתקשורת עם המחלקה: האם דווח לרופא והאם התקבלה ההערה. בין סוגי ההתערבויות כלולים אינטראקציה בין-תרופתית, אלרגיות לתרופה, תאימות טיפול תרופתי למחלה ותאימות טיפול אנטיביוטי עפ י תרבית, דרך מתן, מינון, תדירות מתן, משך טיפול, קונטרה-אינדיקציה ועוד. תוצאו: במשך 5 חודשי שימוש בתוכנה )ינואר-מאי 2014(, נרשמו 746 התערבויות רוקחיות, מרביתם,) 81% ( במחלקות הפנימיות והכירורגיות )15%(. 81% מהמלצות הרוקחים התקבלו ע הצוות הרפואי. מרבית ההתערבויות )38%( היו קשורות לקיצור משך הטיפול התרופתי בתרופות אנטיביוטיות, כך שבפועל ירד משך הטיפול מ- 7 ימים ל- 5 ימי טיפול בממוצע, והוביל לחיסכון משמעותי בעלויות תרופות המעקב בשיעור של 10% מהתקציב )0.05>p(. אימוץ המלצות הרוקח הקליני באופן שכיח נצפו גם בתחום תפקוד כיליתי לקוי )5%( ומעקב לאחר לקיחת תרביות )4%(. סוגי התערבויות נוספות מתייחסות גם לתדירות מתן, דרך מתן, טיפול במרשם לא תקין וייעוץ לגבי תרופות שאינן במאגר בית החולים. מסקנות: שימוש ביישומון מחשוב זה בא להציג ולכמת את עבודת הרוקח במרכז הרפואי על מנת לשמור על בטיחות החולה ולהקטין עלויות טיפול. בשל העובדה שטיפול בחולים מאושפזים הינו במצבם האקוטי מוגברת החשיבות במניעת טעיות בבחירת הטיפול, במשך הטיפול כמו גם חשיבות המעקב-בחינת יעילותו לאחר מספר ימים והפחתת תופעות הלוואי. חשיבות מדידת התערבות רוקחית בצורה נוחה באמצעות יישומון, מהווה כלי נחוץ לשיפור איכות הטיפול המוענק לחולה והתייעלות בזמן התגובה בין המלצת הרוקח להתאמת הטיפול תוך מדידת השינוי בכל אחד מהשלבים. 143

1042156 טכנולוגית המידע בשירות האיכות: התאמת התיק הרפואי הממוחשב ברשת בתי חולים לדרישות איכות ובטיחות בינלאומיות מיכל פנצ ק, 1 ד ר יעקב דרייהר, 1 איילה מרדכי, 1 אלה ריטבס, 2 לילי פרלמן, 1 ד ר ירון דנקמפ, 1 1,3 ד ר ירון מושקט, 1 ד ר שלומי קודש - 1 חטיבת בתי חולים, ההנהלה הראשית, כללית; - 2 אגף מחשוב, חטיבת לוגיסטיקה, מידע ותשתיות, ההנהלה הראשית, כללית; - 3 מרכז רפואי סורוקה מטרה: זמינות המידע הרפואי המאוחד אודות כל מטופל לכלל המטפלים הכרחית להבטחת איכות ובטיחות הטיפול. לפני כשלוש שנים החלה הכללית בהטמעת התיק הרפואי הממוחשב בכלל בתי החולים שלה. במהלך ההטמעה נבחנת התאמת התיק לסטנדרטים של ה- International )JCI( Joint Commission וכאשר נמצאים פערים, מתבצעים השינויים והפיתוחים הנדרשים. מטרת התהליך היתה קידום איכות הרשומה הרפואית באמצעות סטנדרטיזציה של התיק הרפואי והתאמתו לדרישות איכות ובטיחות בינלאומיות. שיטות: הוקמה וועדת אקרדיטציה במסגרת מנהלת התיק הממוחשב על מנת לבחון את התאמתו לסטנדרטים של ה-.JCI הוקם פורום משותף של מובילי איכות ומחשוב למיפוי הפערים הקיימים בין הסטנדרטים לבין התיק הממוחשב הקיים. בוצעו תהליכי פיתוח לצמצום הפערים והטמעת השינויים. מתקיימות פגישות עבודה רבעוניות )עד כה התקיימו 5 פגישות( בהשתתפות מובילי האיכות בבתי החולים, אנשי המחשוב, ומוביל התחום בהנהלה הראשית ומנהלת התיק הרפואי הממוחשב. בפגישות אלו נידונו ההשלכות הביצועיות של הסטנדרטים הבינלאומיים על הרשומה הרפואית. הפורום משמש כפלטפורמה ללמידה ארגונית ושיח עמיתים אודות תהליכי עבודה נדרשים לנושאים רבים. לדוגמא, אופיינו ופותחו הרכיבים הבאים: תיעוד תוצאות ערכי מעבדה קריטיים, דימות וכד )כולל ביצוע,)read back אפשרות לתיעוד זיהוי מטופל בשתי דרכים, פרוטוקולים רפואיים, אומדן סיכון תזונתי ועוד. התווספו רשימות עבודה המאפשרות קידום תקשורת בין הצוותים המטפלים, כולל תיעוד ישיבות צוות רב- מקצועית. בסה כ הועלו 25 דרישות לפיתוח, מהן- 15 נפתרו ע י התאמה מקומית של התיקים )קסטומיזציה(, 10 דרשו פיתוח מרכזי, מהם כבר פותחו- 6. כמו כן, פותחו דוחות במגוון נושאים, כגון דוח בקרת תרופות,דוחות במניעת זיהומים. מסקנות: התהליך המתואר אפשר להתאים את התיק הרפואי הממוחשב לכלל הסטנדרטים המקצועיים. בנוסף, הדוחות המופקים כפועל יוצא של המידע הנאגר בתיק הממוחשב מקדמים שימוש במידע עדכני בראייה מערכתית ורב מקצועית, כל זאת במטרה לתת בידי הצוותים המטפלים כלים משופרים לקידום איכות ובטיחות הטיפול. 144

1042269 הטמעה של מערכת התראה ממוחשבת למניעת פקקת ורידים במאושפזים ניסיון ממרכז שלישוני ד ר אהרן לובצקי, גב אורטל שרלין, פרופ הווארד עמיטל, ד ר איל צימליכמן המרכז הרפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה ע ש סאקלר אוניברסיטת תל-אביב פקקת ורידים תסחיפית )פו ת( היא בעיה רפואית משמעותית בקרב חולים מאושפזים במחלקות ביה ח השונות. למרות ש 1-2% בלבד מן החולים מפתח פו ת תסמינית הרי ש 50%-15% מן החולים המאושפזים שלא מקבלים טיפול למניעת פקקת נמצאו כלוקים בפקקת באמצעי הדמיה שונים, כולל אירועי פקקת נרחבים. שיטות שונות נוסו במאמץ למנוע פו ת בקרב מאושפזים וביניהן השימוש במערכת התראה אלקטרונית על בסיס תיק החולה הממוחשב בסמוך לקבלתו לאשפוז. מערכת התראה זו נוסתה במספר מחקרים קליניים והורידה את שיעור מקרי הפקקת בקרב מטופלים לגביהן ניתנה התראה על היותם בסיכון. שיטות: מערכת ההתראה המשולבת שולבה כמודול עצמאי במערכת תיק החולה הממוחשב בשיבא. המערכת שולבה כפיילוט ראשוני במחלקה פנימית אחת החל מספטמבר 2012 ומינואר 2014 בשאר שבע המחלקות הפנימיות. המערכת מקבלת מידע על גורמי סיכון מחלון התראה הקופץ באופן אוטומטי בקבלת החולה לאשפוז ומבוססת על פרוטוקול PADUA לקביעת הסיכון לפקקת במאושפזים- פרוטוקול אשר אומץ בהנחיות החברה העולמית לקרישת הדם כפרוטוקול לזיהוי חולים בסיכון לפקקת באשפוז. כל חולה מקבל ניקוד לפי גורמי הסיכון )ניקוד אפשרי 0-20( כאשר ניקוד מצטבר 4 מהווה התוויה למתן טיפול מונע. עם קבלת סיכון המהוה התוויה לטיפול מופנה הרופא באופן אוטומטי לטבלת טיפולים, מינונים והתוויות נגד לטיפול. במחלקת הפיילוט מתחילת השימוש אושפזו 4767 חולים מהם )95%( 4536 עברו הערכה של הסיכון לפו ת בממוצע תוך 10.2 שעות מקבלת החולה למחלקה. שיעור השימוש במערכת היה דומה לכל אורך תקופת המעקב )עד 10 ליוני 2014(. מילוי נתוני מערכת ההתראה נשאר בשיעור דומה ללא תלות בימי השבוע בין 97%-92%. בדומה למתואר בספרות העולמית 34.6% מן החולים קיבלו ציון 4 המצדיק מתן טיפול מונע באשפוז. ציוני הסיכון התפלגו בצורה טיפוסית ורוב החולים קיבלו ציוני סיכון של 0-12, למעט חולה בודד עם ציון של 18. בשאר המחלקות הפנימיות נעשה שימוש בהתראה ב 18.3% מהחולים אם כי הרושם הראשוני הוא של שימוש סלקטיבי יותר בהתראה להערכת חולים שכבר מלכתחילה )ולפני שימוש בהתראה( נתפסו כבעלי סיכון מוגבר לפקקת ועל כך מעיד שיעור החולים הגבוה יותר בקבוצה זו עם ציון סיכון 4,744/1565(.)47.5% מסקנות: השימוש בהתראה קופצת לזיהוי חולים בסיכון נמצא כאפשרי וישים לשימוש במחלקות פנימיות לצורך מניעת פקקת ורידים בקרב מאושפזים. פרוטוקול זה עדיין בראשית השימוש ויש להמשיך בתהליכי ההטמעה לפני ליישום האפקטיביות שלו. 145

אקרדיטציה תקצירי פוסטרים

1011063 סקר עמדות בנושא האקרדיטציה של מנהיגי ה- JCI בבית חולים ד ר אורנה טל, סגנית מנהל בית החולים. דר מיכל רסין, מרכזת יחידת מחקר בסיעוד. המרכז הרפואי אסף הרופא האקרדיטציה )הסמכת איכות של בתי חולים( היא תהליך שבו גוף חיצוני עצמאי,)JCI( בודק את הארגון המספק שירותי בריאות כדי לקבוע האם הוא עונה על מערך של סטנדרטים שמטרתם לשפר את איכות ובטיחות הטיפול. יישום הסטנדרטים לקבלת האקרדיטציה על ידי ה- JCI הוא תהליך ארוך ומתמשך הדורש השקעה ומחויבות של כל אחד מהעובדים ובמיוחד של הצוות שמוביל את התהליך. ניתן להניח שמנהיגי התהליך הם בעלי ראיית המאקרו הטובה ביותר להערכת השפעות התהליך על הארגון ועובדיו, ומתוך כך יוכלו להסיק מסקנות לתכנון וקידום תהליכים חוצי ארגון בהמשך. המטרה: קבלת משוב ממובילי האקרדיטציה כמחקר הערכה לבחינת תועלות התהליך. שיטה: נבנה שאלון שכלל 34 היגדים עליו התבקשו לענות חברי ועדת ההיגוי של האקרדיטציה, ראשי הצוותים והנהלת בית חולים. מימצאים: בסקר השתתפו 35 נבדקים ובהם סגל בכיר של רופאים, אחיות ואנשי אדמיניסטרציה. ממצאי הסקר מלמדים שכל משתתפיו, תפסו את התהליך כמנוף לביצוע שינויים רבים וחשובים בכל רמות הארגון. הסכמה בשיעורים גבוהים במיוחד הייתה עם תרומת התהליך בקטגוריות הבאות: א. האפקטיבית-מורל גבוה, תחושת הישג וגאוות יחידה. ב. יחסי צוות-תקשורת טובה, שיתוף פעולה ולכידות חברתית. ג. ביצועים- קידום אחריות העובד על עבודתו, ידע, תיעוד, עשייה, בטיחות בטיפול, ועבודה עפ י נהלים. ד. קידום איכות ובטיחות הטיפול, רגישות לצרכי המטופל ושביעות רצון המטופלים. חסרונות התהליך ובהם העלות הכספית, הבירוקרטיה, עודף ניירת, ועומס עבודה על הצוות- נוקדו נמוך. כל המשתתפים חשבו שיתרונות התהליך גוברים באופן בולט על חסרונותיו. בהשוואה בין תשובות הרופאים האחיות וסגל האדמיניסטרציה לא נמצאו הבדלים משמעותיים. המסקנות העולות מהסקר הן: לקידום תהליכים חוצי ארגון דרושה מנהיגות ותוכנית אסטרטגית מגובשת להטמעת התהליך. הרווחים המשניים של תהליך חוצה ארגון דוגמת האקרדיטציה, מתבטאים בתחושת לכידות, שיתוף פעולה, גאוות יחידה ומורל גבוה של צוות. 147

1022138 פיתוח כלי ייעודי להערכת רמת מסוכנות לנפילה במסגרת פעילות מערכתית מושכלת במערך אמבולטורי 3 מרינה לאוננקו, 1 אנה בר אל, 1 גלית ברק, 1 סופי שחר, 2 מיכל שורר, 1 ריקי זטלנד, 2 דר מירה מרם - 1 יחידת האיכות, - 2 הנהלת הסיעוד, - 3 הנהלה רפואית מרכז רפואי מאיר במסגרת האקרדיטציה ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים לאיכות ובטיחות הטיפול הורחבו הדרישות לפעילות ארגונית המכוונת למניעת נפילות בקרב מטופלים. בשנים שקדמו הדרישות התייחסו למערך האשפוז בלבד, וכיום הן מתייחסות גם לפעילות שמתבצעת בקרב מטופלים המגיעים למערך אמבולטורי. הפעילות הנדרשת בתחום כוללת הגדרת דרגת סיכון לנפילה בקרב המטופלים המגיעים למערך אמבולטורי וביצוע התערבות למניעתה. מערך אמבולטורי מתאפיין בשונות גבוהה בין המטופלים ובמגוון רחב של הפעולות המתבצעות ביחידות שונות. וכן אופי העבודה של המערך שונה ממערך האשפוז. כל זה מקשה על יישום הדרישות החדשות וגורם לחפש דרכים ארגוניות להתמודדות עם המצב, תוך מתן דגש לשימוש מושכל במשאבים הקיימים. מטרה: הבניית תהליך לביצוע אומדן והתערבות למניעת נפילות במערך אמבולטורי ועמידה בסטנדרטים הבינלאומיים בתחום )JCI( תהליך העבודה: קביעת קריטריונים להגדרת רמת מסוכנות לנפילה במערך אמבולטורי, בהתאם לסוג הפעילות המתבצעת ביחידה, מאפייני אוכלוסיית היעד, תהליכי עבודה קיימים, היארעות נפילות במרפאה/ מכון ועוד בניית כלי ייעודי למיפוי רמת המסוכנות על פי קריטריונים שנקבעו וביסוסו על הספרות המקצועית הגדרת התערבויות רלוונטיות לכל רמת מסוכנות, הכוללות פעילות ברמת המערך האמבולטורי וברמה פרטנית לכל מטופל תיקוף הכלי ברמת בית החולים וברמת מספר בתי חולים אחרים בעקבות התהליך המתואר פותח כלי ייעודי להערכת רמת מסוכנות לנפילה במערך אמבולטורי. בעזרת הכלי הוגדרו חולים הנמצאים בסיכון גבוה לנפילה בשהותם בבית החולים. כמו כן, הותאמו התערבויות ייחודיות לאוכלוסיית מטופלים הנמצאים במערך אמבולטורי, בהתייחס לרמת המסוכנות שלהם לנפילה. על פי רמה זו התערבויות חולקו להתערבויות כלליות ברמת המערך/ היחידה ולהתערבויות ספציפיות ברמה פרטנית. בימים אלו עובר הכלי לתיקוף בבתי חולים נוספים של שירותי בריאות כללית. הכלי ואופן השימוש בו יוצגו בכנס. מסקנות: הצורך בהגדרת דרכים להערכת מסוכנות לנפילות במסגרת המערך האמבולטורי בבית החולים הוביל לפיתוח כלי ייעודי להערכת סיכון זה. שימוש בכלי זה עשוי לסייע לבתי חולים למקד פעילות למניעת נפילות במערך האמבולטורי ביחידות הרלבנטיים וכך לבצע תהליכי עבודה מושכלים המכוונים לקידום בטיחות המטופלים במערך האמבולטורי בבתי חולים. 148

3012077 Correct-Site, Correct-Procedure Correct-Patient Surgery איכות ביצוע תהליך פסק זמן בחדר ניתוח עליזה פילהבר- MA, מנהלת סיעוד חטיבה כירורגית,הנהלת הסיעוד קפלן מירב סיאני-,MA מרכזת איכות, הנהלת הסיעוד קפלן דר ירדנה קול-,PHD מנהלת הסיעוד במרכז הרפואי קפלן רקע ורציונל: ביצוע פסק זמן בחדר ניתוח הינו חלק מדרישות בקרת איכות בינלאומיות ומהווה יעד בטיחות מטופל שבו נדרש בית החולים להגדיר וליישם גישה להבטחת ניתוח הצד הנכון, התהליך הניתוחי הנכון והמטופל הנכון. International Patient Safety Goals (IPSG)-Goal 4: Ensure Correct-Site, Correct-Procedure Correct-Patient Surgery. (JOINT COMMISSION INTERNATIONAL ACCREDITATION-standards for hospital,5th edition, 2013), בחודש פברואר 2011 פרסם משרד הבריאות בחוזר המנהל הכללי את נושא: אירועי בל יקרו, אחד מ- 4 האירועים שהוגדרו הוא: ניתוח של האיבר הלא נכון. המטרה: בטיחות המטופל יישום גישה להבטחת ניתוח הצד הנכון, התהליך הניתוחי הנכון והמטופל הנכון. הגדרת המדד: איכות ביצוע תהליך פסק זמן בחדר ניתוח. השיטה: בניית כלי בקרה לתצפית פסק זמן בחדר ניתוח. בתחילה בוצע תיקוף איסוף הנתונים- עפ י מתודולוגיית התיקוף של ה- JCI בשיטה של.Match Rate איסוף הנתונים תצפיות פתע אקראיות ע י אחיות נאמנות איכות מהחטיבה הכירורגית מדי חודש. אוכלוסיית המדגם - ניתוחים אלקטיביים של מטופלים מתקשרים מעל גיל 18. בניתוח התצפיות אימות ביצוע 4 היגדים קריטיים לבטיחות המטופל המוגדרים כתצפית תקינה: ביצוע פסק זמן ע י: כירורג, מרדים ואחות באופן פעיל,אימות זיהוי המטופל, אימות סוג הניתוח והאיבר המנותח,אימות צד הניתוח. 400=N. שיעור התצפיות התקינות בביצוע פסק זמן -הראה מגמת שיפור משמעותי במהלך השנים 2012-2013, ( P=0.026 (.פירוט נתונים יוצגו בהרחבה בכנס. סיכום ומסקנות: בטיחות החולה הינה יעד מרכזי במהות העשייה המקצועית בבית החולים. במסגרת תהליכי בקרת איכות בבית חולים שהחלו ברבעון 2012 4, מתבצעת בקרה על איכות ביצוע פסק זמן בחדר ניתוח. במדד איכות ביצוע תהליך פסק זמן בחדר ניתוח הוכחנו כי: קיים שיפור משמעותי בביצועים במהלך תקופות הניטור 2012-2013 בכלל התצפיות. הקפדה של המנתח על השתתפות פעילה)תקשורת( של אנשי הצוות בתהליך, יכולה לשפר באופן משמעותי את הביצועים להזכיר, כי המנתח הוא כמוביל של תהליך פסק זמן. נדרש המשך פעילות מנהלים בכל הרמות לקידום הנושא. עקב חשיבות הנושא הורחבו התצפיות לאתרים נוספים בבי ח. 149

שביעות רצון עובדים מתהליך האקרדיטציה 1081199 המרכז הרפואי עבר בהצלחה את מבדק האקרדיטציה בשנים 2010 ו- 2013. על מנת לעמוד בהצלחה במבדק האקרדיטציה נדרשה היערכות רבת היקף בתחום ההכשרה, התשתיות, הטמעת סטנדרטים, רכישת ציוד, בנוי ועוד. התהליכים העיקריים שבוצעו כחלק מההיערכות לקראת המבדק כללו: מערך הסברה בקרב כל הצוותים, בכל האתרים לגבי חשיבות המבדק ומטרתו עדכון כל הסטנדרטים עפ י התחומים הנבדקים, הפצה והטמעה ביצוע מבדקים שנתיים לבדיקת רמת היישום, כל שנה בוצעו מעל 20 מבדקים החל משנת 2009 ביצוע טרייסרים בכל מחלקה ויחידת שרות בשנים 2013 2012, 2010, 2009, בשנות המבדק )2010, 2013( בוצעו סיורים לבדיקת מוכנות בכל אתר. הסיור בוצע ע י צוות הטרוגני שכלל חברי הנהלה, הנהלת האתר ואנשי צוות. רכוז משימות לביצוע בכל תחומי ה- FMS לסגירת פערים בין הסטנדטים לקיים בשטח רכוז צרכים מכל מחלקה וסיוע רכישת הציוד הנדרש וטיפול בלקויי FMS שנדרשו הקמת מערך הדרכה לעדכון ידע בכל תחום נדרש לכל הצוותים הכנת מארז וטיפים להיערכות אחרונה לכל סקטור מטרות העבודה: לבדוק האם הצוותים מודעים למטרת תהליך ההסמכה והתועלות מידת השיתוף במידע והכנה בין הצוותים, בין המנהלים לעובדים ועם ההנהלה מידת התרומה ממשובי הטרייסרים, הסיירות והמבדקים מידת התמיכה והסיוע שקיבלו העובדים מתודולוגיה: לשם מענה על השאלות הנ ל בוצע סקר בקרב 220 עובדים )כ- 10% מכלל העובדים(. השאלון הועבר כחודשיים לאחר סיום מבדק ההסמכה השני וכלל 23 שאלות סגורות ומס שאלות פתוחות: מה לדעתך המטרה העיקרית של מבדק האקרדיטציה, לקח או חוויה עיקרי מתהליך האקרדיטציה, מה היתה התמיכה החשובה ביותר עבורו, מה היה הגורם שהקשה עליו ביותר לעמוד במשימות האקרדיטציה והגורם שעזר לו ביותר לעמוד במשימות האקרדיטציה. מאפייני אוכלוסיית הנשאלים: 14% רופאים, 47% אחיות, 13% מינהל ו- 26% עובדים מסקטורים שונים )תפעול, נקיון, סניטרים, כח עזר ועוד(. התפלגות עפ י תחום העיסוק: 29% מחטיבה כירורגית, 15% מחטיבה פנימית, 14% מיילדות, 4% ילדים ו- 6% מהמלר ד. מימצאי השאלון העלו שביעות רצון גבוהה מההסבר לקראת המבדק, ערוצי התקשורת, מידת השיתוף, תרומת המבדקים והסיורים. סיוע ההנהלה בכל התחומים לעמוד ביעדים הנדרשים. ככלל לא נמצא הבדל במימצאים בין הסקטורים השונים ובחטיבות השונות, מימצא המשקף את מידת הלכידות והשיתוף הבינמקצועי לרבות מנהל ותפעול לאורך כל שלבי ההערכות. המימצאים יפורטו בכנס. 150

שיפור ביצוע הליך Read Back ביחידות טיפול נמרץ שיתוף פעולה בדרך לשיפור איכות ובטיחות הטיפול 1 מיכאל קוניאבסקי, 1 ענבל גזית, 1 ד ר ענת מור, 2 ד ר רחלי מגנזי, 1 ד ר ארנה טל יחידה להבטחת איכות, מערך האיכות, מרכז רפואי אסף הרופא סגנית מנהלת מעבדה, אחראית הבטחת איכות מעבדות, מרכז רפואי אסף הרופא 1021030 לעתים מתקבלים בבדיקות מעבדה ערכים קריטיים המוגדרים כמסכני חיים. לכן, יש לדווח על ערכים אלה באופן מידי, באמצעות הטלפון, לגורם השולח את הדגימות למעבדה. הודעה טלפונית, להבדיל מדווח תוצאה כתובה )העברה ממוחשבת לתיק חולה( פותחת פתח לאי דיוקים וטעויות הן בזיהוי המטופל לגביו נמסרת ההודעה והן לגבי מהות ההודעה )התוצאה שנמסרת(. על מנת להימנע מטעויות העלולות להיות קריטיות, לשפר את איכות ובטיחות הטיפול ולעמוד בדרישות הבינלאומיות הוחלט על אימוץ שיטת ה- back read והטמעתה. כדי לשפר את ההיענות של הצוותים והליך ההטמעה הוקם צוות שיפור לנושא. הצוות כלל נציגי רופאים, אחיות ומעבדה מהמחלקות ומהמעבדות הרלוונטיות, בתיאום עם הנהלה. את התהליך הובילה היחידה להבטחת איכות. מטרות פעילות צוות השיפור היו: להגדיר שיטת עבודה יעילה לבחון מחדש את הערכים הקריטיים שהוגדרו להציף נקודות קושי ולמצוא פתרון משותף ליצור פלטפורמת עבודה המבוססת על היכרות אישית של הבעיות והקשיים של שני הצדדים )אנשי הצוות הרפואי יכירו את קשיי המעבדה ולהיפך(. במקביל לפעילות צוות השיפור, נערכו בקרות תקופתיות על תיעוד ביצוע read back במחלקות בהתאם לרשימת ערכים חריגים שהופקה במעבדה ע י יחידה להבטחת איכות בשיתוף המעבדה. התוצאות פורסמו בפורטל הארגוני והופצו למחלקות ולמעבדה. תוצאות בחינת תיעוד תהליך read back במהלך הרבעון השלישי של שנת 2013 הראו תיעוד של ביצוע של read back בכ 23.5% מהמקרים בהם הועבר הדיווח מהמעבדה לאנשי הצוות המטפל. לאחר הפעלת תוכנית צוות השיפור וביצוע בקרות בשטח בוצעה בקרה תקופתית ברבעון ה- 4 של שנת 2013. הנתונים מראים על שיפור ניכר בתיעוד ביצוע ה- read back שעלו ל- 61%. בקרה נוספת ברבעון 1 של שנת 2014 הראתה שיפור בעוד.)72.5%( 12.5% לסיכום על פי הבקרות שנערכו חל שיפור ניכר בביצוע ההליך ותיעודו. בנוסף חל שיפור בשיתוף הפעולה בין הצוותים. 151

בטיחות הטיפול תקצירי פוסטרים

1021368 פרוטוקול הזנה אנטרלית המנוהל על ידי אחיות ככלי לשיפור איכות הטיפול במטופלים במצב קריטי חולה במצב קריטי שנמצא בתת-תזונה נמצא בסיכון יתר לפתח סיבוכים במגוון מערכות הגוף. כמו כן המצב של תת- תזונה משפיע על מדדים קליניים ופרוגנוסטיים כגון: משך זמן הנשמה, אורך האשפוז, שרידות ועלויות נלוות. גישה לא מעודכנת ולא אחידה של הצוות המטפל )רופאים, אחיות, דיאטניות(, העדר כלים להתמודדות עם אתגרי הזנה אנטראלית )שלשול, הגדרת נפח שארית, הזנה בשילוב טיפול בתרופות אינוטרופיות, הפסקות הזנה בסמוך לביצוע פרוצדורות רפואיות ושינויי תנוחה( נמצאו כגורמים עיקריים להידרדרות במצב תזונתי של מטופל. על מנת להבטיח אספקת צרכים תזונתיים מוגברים של חולים במצב קריטי ביחידת טיפול נמרץ במרכז רפואי הדסה הר הצופים הוכנס לשימוש פרוטוקול מבוסס ראיות להזנה אנטרלית. הפרוטוקול הינו פרי עבודתם של אחיות טיפול נמרץ, רופא ודיאטנית קלינית, אשר בחנו המלצות מקצועיות עדכניות והתאימו אותן לתנאים וצרכים הקיימים ביחידה. הפרוטוקול מאפשר לאחות מרכזת טיפול לנהל את הטיפול התזונתי של החולה מרגע הגעתו ליחידה, מבלי לחכות להנחיות של רופא או דיאטנית. בפרוטוקול מפורט תזמון מעורבות דיאטנית ו/או רופא, ופתרונות לאתגרי הטיפול התזונתי. במטרה לבדוק את יעילות הפרוטוקול נאספו נתונים מרשומות של 50 מטופלים לפני ואחרי הטמעתו. ממצאים: חל קיצור משך זמן מקבלת המטופל ליחידת טיפול נמרץ עד התחלת מתן הזנה אנטרלית מ- 65 שעת ל 30 שעות בלבד. לאחר הכנסת הפרוטוקול 85% מהמטופלים הגיעו לערך מטרה של ההזנה במהלך אשפוזם ביחידה לעומת 41% בלבד בתקופה שלפני הכנסת הפרוטוקול. משך הזמן עד השגת ערך מטרה של ההזנה התקצר מ 154 שעות עד 61 שעות. כמו כן, הערכת הדיאטנית מתבצעת מהר יותר )1.78 לעומת 2.56 יומים(. שימוש בפרוטוקול הזנה אנטראלית המנוהל ע י אחיות תרם לשיפור בתזמון תחילת הזנה, שמירה על רצף הזנה ובכך לשיפור במדדי איכות מצב תזונתי של מטופל במצב קריטי. 153

3021581 מדד פשוט ותקף לאומדן יחס שיעורים מתוקנן להערכת עודף סיכון תוך נטרול השפעת תמהיל החולים בהיארעות אירועים בלתי רצויים 2,3 איתי גבאי, 1 אורי גבאי - 1 מחלקת עיניים המרכז הרפואי רבין, - 2 המערך לניהול סיכונים, איכות ואקרדיטציה, המרכז הרפואי רבין, - 3 המחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור הפקולטה לרפואה ע ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב אירועים בלתי רצויים )אב ר( קורים בטיפול הרפואי ואינם מבטאים איכות וביצועים גרועים מהבסיס להשוואה אם אינם חורגים מהצפוי תוך התחשבות בסיכוי סטטיסטי.)chance( עודף אב ר לכאורה יכול לנבוע מתמהיל חולים מוטה עודף סיכון. נטרול השפעת התמהיל בתקנון בלתי ישיר מניח כי אם מאפייני הסיכון בקבוצה הנבדקת זהים לקבוצת סטנדרט עם תמהיל זהה היא תייצר אותו מספר אב ר. יחס שיעורים )נצפה לצפוי( מתוקנן )יש מ או )SIR# מבטא סיכון זהה )SIR=1( נמוך )SIR<1( או גבוה )SIR>1( מהצפוי. חישוב SIR מסובך, עתיר משאבים ולעתים לא ישים כלל. שיטות: מדד סיכון משוערך* )מס מ או )ARI^ מוצע כאומדן ל- SIR ובבסיס חישובו המספר הדרוש לאירוע )NNE( שהוא מספר תיאורטי של חולים שווי סיכון שייצרו אירוע אחד שלילי המחושב כ p1/1 אם הסיכון לכל חולה הוא p1 או p2/1 אם הסיכון לכל חולה הוא p2 וכו. ARI הוא מנה בה המונה הוא גודל אוכלוסיית קבוצת חולים בפועל והמכנה הוא סכום NNE שחושב לכל אחד מהאב ר שנצפו. השיטה תוקפה באמצעות סימולציה של 2500 קבוצות שהכילו מעל 3 מיליון חולים שלכל אחד היה סיכון תיאורטי מוגדר והסיכון בפועל ליצר אירוע הוטה במקצת באמצעות מחולל מספרים אקראיים. ניתוח עודף הסיכון נבדק בכל אחת מהקבוצות הן ב- SIR והן ב- ARI והן הושוו באמצעות מבחן קורלציה. יכולת הניבוי של ARI לאבחון עודף היארעות מעל הצפוי הושוותה לאבחון ARI באמצעות.ROC$ המתאם בין ARI ל- SIR היה גבוה ומובהק )0.05 < p r2( 0.87=, כושר הניבוי של ARI לעודף סיכון ביחס לצפוי )בהשוואה ל- SIR ( נמצא גבוה ומובהק ( שטח מתחת לעקומה ב- 0.9 > )ROC עם רגישות 87% וסגוליות 91%. דיון ומסקנות: ARI מהווה קירוב טוב ל- SIR וניבוי מעולה לעודף סיכון מעל הצפוי. המדד פשוט חסכוני ותקף. ARI מחייב לחשב סיכון צפוי רק בחולים עם אב ר בניגוד ל- SIR המחייב הערכת סיכון לכלל קבוצת המטופלים )בין אם אב ר או לא(. אנו מסיקים כי ARI יכול לשמש לסינון בזיהוי עודף סיכון בתרחישים קליניים ואפידמיולוגים מגוונים. 154

3031507 - AMI מי מאושפז בטיפול נמרץ? 1 גורדון עטל-שולמית, 1 חקלאי ציונה משרד הבריאות, אגף המידע שיעור התמותה מהתקפי לב בישראל ובמדינות המפותחות במגמת ירידה תוצאה משינויים טכנולוגיים בעשורים האחרונים, השיעור בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות ה- OECD. מטרה: לבדוק מגמות באחוז החולים עם AMI המטופלים ביחידות לטיפול נמרץ והמאפיינים שלהם, כמדד איכות לטיפול בבית החולים. שיטות: העבודה מתמקדת במאושפזים עם AMI כאבחנה עיקרית בבתי החולים הכלליים הציבוריים, שאושפזו מהמיון בעשור האחרון. המידע מבוסס על מאגר האשפוזים במשרד הבריאות. חושב אחוז החולים במחלקות מיוחדות )טיפול נמרץ לב או כללי, קרדיולוגיה, כירורגיה חזה ולב( מכלל המאושפזים עם AMI לפי גיל, מין, מדד צ רלסון ותמותה בבית החולים. נעשה מודל רב משתני המנבא את הסיכוי לשהייה במחלקה מיוחדת. שיעור האשפוזים עם AMI במגמת ירידה בעשור האחרון. בשנת 2012 היו כ- 10 אלפים בגיל 25 ומעלה, חמישית בגיל 25-54, ושליש בגיל 75 ומעלה. מרביתם )70%( גברים. אחוז החולים שהיו במהלך האשפוז במחלקות מיוחדות עלה מ- 70% בשנת 1999 ל- 82% בשנת 2012 ואחוז החולים שמחלקת האשפוז הראשונה הייתה מחלקה מיוחדת עלה מ- 54% ל- 63%, בהתאמה, ואילו אחוז הפטירות בבית החולים ירד מ- 10% ל- 6%, בהתאמה. בשנת 2012, אחוז האשפוז במחלקה מיוחדת היה גבוה בקרב מאושפזים עד גיל 65, 96%, לעומת 71% בגיל 75-84 ו- 42% בגיל 85+. הניתוח הרב-משתני מצביע על סיכוי נמוך יותר להיות מטופל במחלקה מיוחדת ככל שהגיל עולה, ככל שהתחלואה המרובה )מדד צ רלסון( עולה וכן בקרב מקרים שנפטרו באשפוז, נמצא שהסיכוי גבוה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים.)RR=3.2( מודל רב משתני שבדק התמותה בבית החולים מראה על סיכוי נמוך יותר אם היה במחלקה מיוחדת, מתוקנן לגיל, מין וצ רלסון. סיכום ומסקנות: נמצאה מגמת עלייה באחוז המטופלים במחלקה מיוחדת, במיוחד בקרב צעירים. נמצא קשר בין אחוז הפטירות וטיפול במחלקות מיוחדות. יש צורך בתוספת מיטות לטיפול נמרץ, כדי לאפשר לחולים נוספים להיות מטופלים בטיפול נמרץ. 155

מבדק איכות המחלקות לרפואה דחופה ד ר ענת עקה זוהר, אסתי דידי, איילת צדיק האגף להבטחת איכות, המחלקה למבדקי איכות, משרד הבריאות 1011487 המחלקות לרפואה דחופה הן קו הטיפול הראשון בכניסה לבית החולים. בישראל ישנן מעל 2.5 מיליון פניות בשנה למלר ד. פעילות ענפה זו מחייבת הקפדה על נהלים וקיום תהליכי עבודה נאותים למתן טיפול איכותי ולמניעת טעויות. מבדק איכות המחלקות לרפואה דחופה נערך בחודשים מאי-יולי 2013 בכל המלר דים בבתי החולים הכלליים- סה כ 26. מטרות: להגדיר סטנדרט איכות אחיד לכל המחלקות לרפואה דחופה ולשקף את הפעילות המתבצעת ביחידות. שיטות: ועדת היגוי ייעודית הגדירה סטנדרט איכות של העבודה במלר ד. הסטנדרט תוקף בקבוצות מיקוד של קלינאים בתחום. המבדק נערך בשיטה של בקרת עמיתים. כל בית חולים הקצה לצורך ביצוע המבדק צוות בכיר של רופאים ואחיות. ממצאים: הממוצע הכללי של השאלון בכל 26 בתי החולים שנבדקו עמד על 88.61 )ס.ת 5.01(. הציון הגבוה ביותר שהתקבל 96.6 והנמוך ביותר 79.5. זמני השהיה במלר ד עדיין גבוהים מהיעדים שנקבעו. כך למשל, משך הזמן שעובר בין רישום בקבלה של מטופל שהגיע עצמאית לבין מגע ראשון עם צוות מטפל ב- 23% מהמקרים עולה על 15 דקות. בבתי החולים הקטנים זמן ההמתנה הנמוך ביותר, ובגדולים הגבוה ביותר. רב הרופאים והאחיות שרואיינו מעריכים שפחות מ- 50% מהפונים מועברים למסגרת טיפולית ייעודית )אשפוז/השהיה/ שחרור( תוך 4 שעות. נראה, כי השירותים המסייעים לעבודת המלר ד דוגמת זמן קבלת תוצאות בדיקות וזמינות יועצים מעכבים את העבודה במלר ד. הרשומה הרפואית והסיעודית חסרה תיעוד רב, לדוגמא ב- 15.87% מהרשומות שנבדקו לא נמצא עדכון תכנית טיפול ואין שיקוף ראוי של מצב המטופל במהלך שהותו במלר ד. ב- 14.06% ממכתבי השחרור לא ברור מה מצבו של המטופל ומה תכנית ההמשך. ב- 21.54% קבלות סיעודיות לא נמצאה התייחסות מילולית למצבו הכללי של המטופל. סיכום: יש להקפיד על תיעוד מלא של תהליך הטיפול כך שהרשומה תשקף את מצב המטופל בכל רגע נתון ואת תכנית המשך הטיפול במטרה להבטיח רצף טיפול תקין לרבות המשך טיפול בקהילה והעברת מלוא המידע בין כל שותפי הטיפול; יש לנקוט בכל דרך לצמצום זמני שהיה ובהם הגברת זמינות השירותים התומכים )מעבדה, יועצים(; 156

1042233 עקוב אחרי - צמצום בשיעור התקלות בשליחת דגימה לסקר יילודים, למעבדה מרכזית במרכז רפואי מרוחק סיגל כהן, ברכה גל, אירית וייסבורג, רן ניב, אילנה גולן, ורד זילברמן, פרופ נחמה לינדר הנהלת הסיעוד ומחלקת יילודים, ביה ח בילינסון, מרכז רפואי רבין בדיקת סקר יילודים מתבצעת ליילודים בגיל 36-72 שעות לאחר לידה, במחלקת יילודים. מדובר בבדיקת דם שמטרתה לאתר מחלות גנטיות ומטבוליות חריפות שבחלקן ניתנות לאיתור מוקדם ולטיפול מונע, סיבוכים ונכויות. תהליך שליחת הבדיקה לאחר לקיחתה כרוך במסלול לוגיסטי מורכב מעריסת התינוק ועד להגעתה למעבדה ארצית לבדיקות סקר ביילודים, הממוקמת במרכז רפואי שיבא. תהליך העברה זה כרוך בסיכונים מגוונים כגון אי-ביצוע הבדיקה, איחור בהגעתן או אף אי-הגעה של הבדיקה אל היעד. ברב המרכזים הרפואיים בישראל קיים שיעור מסוים של אי-השלמת התהליך עקב אי-הגעה של הדגימה אל מעבדת היעד, אשר בסופו של דבר מסתיים בהיעדר האמצעים לאחר מחלות מסוכנות אלו בקרב היילודים שדגימת הדם שלהם לא הגיעה למעבדה. מטרת הפרויקט הנוכחי הייתה לצמצם את שיעור הדגימות שלא הגיעו למעבדה מרכזית מקרב היילודים שנולדו במרכז רפואי רבין. שיטה: במהלך 2012-2011 זוהו 20-21 דגימות דם בקרב היילודים שנולדו במהלך שנים אלו, שלא הגיעו לבדיקה במעבדה הארצית. בעקבות המידע שהתקבל, הוחלט להקים צוות משימה לשיפור הנושא ברמת המרכז הרפואי. הצוות כלל נציגים של המערך לניהול סיכונים ואיכות, הנהלת הסיעוד, הנהלת המחלקה ליילודים, מנהל ומשק ויחידת מחשוב. הצוות פעל לתחקור התקלות ואיתור הנסיבות שהובילו לכשל מערכתי זה. על בסיס ממצאי התחקור, לאחר סיעור מוחות וסקר הכלים האפשריים למניעת הכשל, הוצעה תכנית שיפור. התכנית כללה אפיון, הכנה והטמעה של מנגנון בקרה ותיעוד של תהליך השליחה של הדגימה בצורה ממוחשבת. בעקבות הטמעת השינוי ומנגנון הבקרה שיעור התקלות ברבעון שלאחר הטמעת השינוי הדגים אפס תקלות. כלומר, לא היו מקרים של אובדן או אי-הגעה של דגימת דם במעבר למעבדה הארצית. התהליך הוצג לפורום מנהלי מחלקות יילודים של בתי החולים, בשירותי בריאות כללית, במטרה להציעו כמנגנון ארצי למניעה של מקרי אובדן הדגימה במעבר מבתי החולים אל המעבדה הארצית. המלצות: על בסיס הממצאים של הפרויקט מומלץ לקיים בקרה על כל שלבי תהליך הלקיחה והשליחה של דגימת דם לסקר היילוד במטרה למנוע מקרים של אובדן הדגימות אשר עלולים לפגוע בסיכוי איתור מוקדם של מחלות חמורות בקרב יילודים בישראל. 157

3041264 שיפור איכות והישרדות - הפעלת צוות החייאה במרכז הרפואי ברזילי ד ר דניאל יעקובסון, 1 יוסי בלייר, 2 ד ר אשי שלמון, 3 פרופ חיים ביבי, 4 ד ר פבלו בוקסנבאום, 5 8 ד ר בוריס גולצמן, 6 אורנית כהן 7, פרופ עמוס כץ כחלק ממאמץ כוללני לשיפור הטיפול במקרי החייאה וחירום החל מחודש ספטמבר 2012 הופעל במרכז הרפואי ברזילי צוות החייאה מרכזי אשר נותן מענה למצבי חרום והחייאה בכל רחבי בית החולים. לפי קריאה. צוות החייאה מצטרף לצוות המחלקה/מכון אשר מתחיל את ההחייאה. הוקמה ועדת החייאה אשר קובעת את נוהלי הפעלת הצוות ועוקבת אחרי הפעלות הצוות ופעולות ההחייאה ומשמשת כגורם מפקח. במקביל נעשה מהלך נרחב של השתלמות בהחייאה בבית החולים אשר כלל קורסי ACLS ו- PALS וקביעת נאמני החייאה מהצוות הסיעודי בכל מחלקה. כל הרופאים והאחיות סיימו את הקורסים ומשתתפים ברענון דו שנתי. כל עובדי המוסד האחרים יעברו קורס BCLS במהלך השנה הקרובה. מטרת העבודה: הערכת פעילות צוות החייאה במרכז הרפואי ברזילי במהלך שנת 2013 ותוצאות ההישרדות בהחייאות. שיטות: בדיקת רישומי ההזנקות ודוחות החייאה של הצוות החייאה בתקופה של 12 חודשים. צוות החייאה הופעל ב- )71/80( 89% מן החייאות שתועדו בבית החולים במחלקות שאינן טיפול נמרץ או חדרי מיון. כ- 78% הפעלות ענו על הגדרות ועדת החייאה )55/71(. ממוצע החייאות חודשי- 6.7, ממוצע הפעלה חודשית- 5.9. שיעור החולים בהם הוחזר דופק )ROSC( בתום פעולת החייאה ע י הצוות הינו 55%, שיעור זה משתווה ואף עולה על תוצאות עולמיות שפורסמו לאחרונה ב- Medicine.)Girotra et al, )2012 New England Journal of שיעור הישרדות כולל עד לשחרור עמד על 24%. בסקר ראשוני של שביעות רצון שבוצע במחלקות בית חולים הובעה שביעות רצון גבוהה מקיום והפעלת צוות ההחייאה. מסקנות: גישה משולבת לשיפור החייאות וטיפול בחולה במצב קריטי ע י הפעלת צוות החייאה מוסדי, והקמת ועדת החייאה מוסדית שיפר את הליכי ההחייאה במוסדנו, נתן אפשרות איסוף ובקרת איכות של פעולות החייאה, העלה את מיומנות פעולות החייאה על פי הנחיות של,ACLS והעלה את ביטחון ושביעות רצון של צוות המחלקה. 1 ד ר יעקובסון.MD רופא בכיר ט.נ.כללי. 1. 1 מר בלייר יוסי NFESC - RN, MSc, מרכז וועדת החייאה.1 1 ד ר אשי סלומון MD.ס/מנהל המרכז. 1. 2 פרופ חיים ביבי- מנהל מח. ילדים. 2. 3 ד ר פבלו בוקסנבאום מנהל א.יום כירורגי. 3. 4 ד ר בוריס גולצמן רופא בכיר פנימית א. 4. 1 אורנית כהן- -Msc מנהלת יחידת מחקר ופיתוח 1. 1 פרופ עמוס כץ MD PhD מנהל מערך קרדיולוגי, ויו ר הוועדה 1. 158

1082218 זיהוי ומעקב אחר צהבת הילוד על מנת למנוע סיבוכים ופגיעה בילוד במסגרת קורס ניהול סיכונים, עשינו עבודה על זיהוי ומעקב אחר צהבת הילוד. זיהינו מספר בעיות: אין הבנה מספקת של ההדרכה/ דף הניתן בשחרור לביצוע מעקב אחר בילירובין. חוסר הענות של ההורים )לא מגיעים לרופא המטפל(. חוסר מודעות לחשיבות השתייכות לרופא מטפל )הן מצד הלקוח והן מצד המרפאה(. כאשר התינוק לא משויך לרופא, תשובות הבדיקה לא מגיעות לאף רופא לאישור וכך המטופל נשאר ללא מעקב רפואי ונפגעת רציפות הטיפול. כאשר יש בדיקה עם ערך חריג של בילירובין ויש צורך במהמשך טיפול, ישנם מקרים בהם אין תיק רפואי שבו ניתן לתעד את הרישום. המעקב אחר רמות הבילירובין לפעמים נעשה שלא ע פ הנחיות האיגוד הניאונטלוגי. פניה של הורים עם ילד שלא שייך למרפאה עקב זמינות רופא נמוכה במרפאה המטפלת או ב טיפת חלב. מטרת העבודה:להדגיש את חשיבות ההשתייכות של התינוק לרופא המטפל מיד לאחר השחרור מבית החולים בכדי לשמור על רצף טיפולי. הגדרת הבעיה: להראות את חשיבות ההשתייכות לרופא מטפל מיד לאחר השחרור, על מנת למנוע מעקב לקוי אחר בריאות הילוד. הרציונל לבחירת הנושא: הטמעת ההמלצות הרפואיות למעקב צהבת היילוד בקהילה. עבודתנו כללה 2 שאלונים: הראשון ניתן להורי ילוד שהגיעו בפעם הראשונה לבדיקת בילירובין בקהילה והשאלון השני ניתן להורים שחזרו והגיעו שוב למעקב בילירובין. ההתערבות שביצענו: שיוך כל התינוקות לרופא מטפל טרם ביצוע בדיקת בילירובין ומתן הפניה לביצוע הבדיקה )בעדיפות מהרופא המטפל(. ישיבה משותפת של נציגים מסקטור רפואי וסיעודי מהמרפאה ומהמחוז, מנהל מחלקת תינוקות בבי ח, רופאי היחידות לבטיחות המטופל וניהול סיכונים בקהילה ובבי ח. בישיבה גובש נוסח ההדרכה הניתן בבי ח לקראת שחרור התינוק כולל הדגשת חשיבות ההשתייכות המהירה לרופא מטפל והדרכה לרופאי קהילה. מסקנות: על פי ניתוח הנתונים, ניתן לראות שבהדרכה שניתנת בזמן שחרור הילוד מבית החולים מסבירים להורים כי יש להגיע לביצוע בדיקת בילירובין בקהילה קרוב לשחרור מהבית חולים. יש לחדד את נושא בדיקת רופא בקהילה שחשוב שתתבצע בשבוע הראשון לחיים, בעיקר לילודים שלהם גורמי סיכון לצהבת)למניעת.)KERNICTERUS נמצא שיפור באחוז התינוקות שהיו משוייכים לרופא )ירידה ל- 24% מהתינוקות לא משויכים(דבר שהוביל לכך שיותר תינוקות הגיעו לבדיקה עם הפניה מהרופא המטפל וכך תוצאות בדיקת בילירובין הועברו ישירות לתיק הרפואי שלהם. חשוב לשים לב במיוחד לילודים מקבוצות סיכון )משקל לידה נמוך מ 2.5 ק ג, שבוע לידה נמוך מ 38, חוסר בפעילות G6PD ורקע משפחתי(. 159

1021419 פתולוגיה של האוזן התיכונה בקרב מטופלים בהנשמה ממושכת חשיבות בדיקת סקר והשלכות קליניות וטיפוליות ד ר אופיר אילן, 1 ד ר אסתר-לי מרקוס, 2 ד ר עדי ששון, 2 ד ר יונתן כהן, 1 טליה פרקש, 3 4,3 ריקי לוי, 3 ד ר כהתיה אדלמן - 1 מחלקת אף-אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר, המרכז הרפואי הדסה, ירושלים; - 2 היחידה להנשמה כרונית ושיקום נשימתי, בית החולים הרצוג, ירושלים; - 3 החוג להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה, ירושלים; - 4 המכון לאודיולוגיה והפרעות בתקשורת, המרכז הרפואי הדסה, ירושלים לשמיעה תקינה חשיבות יתרה לאיכות החיים של מטופל מונשם כרוני בייחוד לאור קשיי תקשורת עקב המצאות פיום קנה והנשמה מלאכותית. לאור דווחים בספרות המחקר על שכיחות גבוהה של המצאות נוזלים באוזן התיכונה )MEE( בקרב חולים המונשמים בטיפול נמרץ, ביצענו בדיקת סקר לקביעת שכיחות MEE בקרב מטופלים מונשמים כרונית דרך פיום קנה, ובדיקת הקשר בין רמת ההכרה והקוגניציה, בין שיטת הזנת המטופל )דרך הפה, באמצעות צינור אפי-קיבתי או דרך פיום קיבה,)]PEG[ ובין הימצאות פתולוגיה באוזן התיכונה. הפרויקט: כל המונשמים המאושפזים בבית החולים הרצוג נבדקו בבדיקה אוטוסקופית, אוזניים ללא שעווה חוסמת או דלקת נבדקו בבדיקת טימפנומטריה. תוצאות הבדיקה הטימפנומטרית סווגו לשלושה סוגי תרשימים: סוג = A תקין; סוג = B נוזלים באוזן התיכונה; סוג = C תת-לחץ באוזן התיכונה. סוג B וסוג C קובצו כ פתולוגיה באוזן התיכונה. נבדקו 57 אוזניים ב- 40 מטופלים, ובהם 19 גברים ו- 21 נשים; גיל חציון 69.8 שנה )טווח 22-93(; 9 חולים היו צלולים, 12 חולים עם ירידה קוגניטיבית ו- 19 חולים במצב וגטטיבי; 13 חולים מוזנים ב- 21 PEG, בצינור אפי-קיבתי; ו- 6 דרך הפה )באופן מלא או חלקי(. משך הנשמה חציוני 618 יום )טווח 3564-35(. מ- 57 האוזניים ל- 25 היה טימפנוגרם A; ל- 22 טימפנוגרם B; ול- 10 טימפנוגרם C. ב- 18 מ- 40 המטופלים נמצא MEE באוזן אחת לפחות, וב- 26 חולים פתולוגיה באוזן התיכונה. MEE נמצא ב- 0% מהמוזנים דרך הפה וב 52.4% ו- 53.9% במוזנים דרך צינור אפי ו- PEG בהתאמה.).p=N.S( השכיחות של נוזלים היתה גדולה יותר בחולים עם ירידה קוגנטיבית והכרתית )54.8%( מאשר בחולים צלולים )11.11%(, )0.042(. שכיחות פתולוגיה באוזן התיכונה הייתה גדולה יותר במוזנים דרך צינור )אפי-קיבתי או )PEG מאשר במוזנים דרך הפה )73.5% לעומת 0.024=p( 16.7%, שכיחות פתולוגיה באוזן התיכונה הייתה גדולה יותר בחולים עם ירידה קוגניטיבית והכרתית ))74.2% מאשר בחולים צלולים )33.3%(, )0.032=P(. סיכום ומסקנות: ב- 65% מהמטופלים הייתה פתולוגיה של האוזן התיכונה לפחות באוזן אחת. הזנה דרך הפה מגינה בפני פתולוגיה באוזן התיכונה בקרב מטופלים בהנשמה ממושכת, ככל הנראה בגלל תנועות הבליעה. לפיכך מומלץ לעודד את החולים לבצע תנועות בליעה גם בחולים עם הפרעת בליעה המוזנים דרך צינור. בניגוד לצפוי, לא נמצא הבדל בשכיחות פתולוגיה בין הזנה דרך צינור אפי-קיבתי להזנה דרך.PEG מטופלים הסובלים מירידה בשמיעה עקב פתולוגיה באוזן התיכונה עלולים להיות מאובחנים בטעות כסובלים מירידה קוגניטיבית והפגיעה בשמיעה יכולה להשפיע גם על הערכת רמת ההכרה. יש לשקול לבצע בדיקה אוטוסקופית וטימפנומטריה כבדיקת סקר בכלל המטופלים עם הנשמה ממושכת. 160

מניעת התפתחות פצעי לחץ במהלך האשפוז בבי ח אפשר וגם חובה 1012135 3 גב רוחמה פרידמן, 1 גב נטלי פרסל, 2 ד ר שושי גולדברג - 1 מפקחת קלינית ביה ח השיקומי ומרכזת תחום פצעים וחבישות, המרכז הרפואי ע ש חיים שיבא - 2 מתאמת סטומה ופצע, המרכז הרפואי ע ש חיים שיבא - 3 מנהלת הסיעוד ומתאמת המקצועות הפרא רפואיים, המרכז הרפואי ע ש חיים שיבא הקדמה: פצעי לחץ מהווים בעיה בריאותית למטופלים מוגבלים ומרותקים למיטה בעיקר באוכלוסיית הקשישים. התפתחות פצעי לחץ במהלך האשפוז הינה בעיה הקיימת בכל מסגרות האשפוז השונות. שכיחות התופעה עלתה בשנים האחרונות עם עלייה בתוחלת החיים והתפתחות הטכנולוגיות ברפואה. עיקר הבעיה בפצעים שאינם נרפאים והופכים לכרוניים ולעיתים אף יכולים לגרום למותו של המטופל. משרד הבריאות כמו גם ארגון ה- JCI הגדיר את שיעור התפתחות פצעי הלחץ בבתי חולים כמדד איכות. הנהלת בית החולים בשיתוף מרכזות תחום הפצעים רואה במניעת פצעי לחץ במהלך האשפוז ערך מרכזי וחשוב בעשייה הסיעודית המקצועית. מטרה: על מנת לעמוד ביעדים שהציבו ההנהלה ומרכזות התחום הוכנה תוכנית התערבות למיגור תופעת התפתחות פצעי הלחץ בבית החולים ועמידה ביעדים. שיטות: במטרה להרחיב את מעגל העוסקים בתחום הפצעים מונו 72 נאמנים ממחלקות האשפוז בבית החולים. נאמנים אלו היוו סוכני שינוי בתהליך הלמידה וההטמעה במחלקות. במטרה להכשיר את נאמני הפצעים נבנתה תוכנית עבודה שנתית עם הנחיה צמודה של מרכזות התחום. התוכנית כללה מפגשים קבועים כדי להעניק ידע ולהעלות את מודעות הנאמנים ובאמצעותם את צוות המחלקות למניעת התפתחות פצעי לחץ.הנאמנים הוכשרו לביצוע ההטמעה במחלקות, בקרות וסקרים. במקביל לתוכנית העבודה השנתית של הנאמנים גובשה תוכנית עבודה למרכזות תחום הפצעים. התוכנית כללה איסוף נתונים אודות שיעור התפתחות פצעי הלחץ בבית החולים באמצעות סקר חד יומי, בניית מאגר מידע ממוחשב על מטופלים שפתחו פצעי לחץ במהלך האשפוז, כתיבת נוהל ופרוטוקול למניעה וטיפול בפצעי לחץ, לומדה מרחוק, כתיבת מקבצי הוראות למטופל בסיכון לפתח פצעי לחץ וכן למטופל עם פצע ועדכון האומדן ברשומה הממוחשבת. שיעור המטופלים שפתחו פצעי לחץ נמדד מסך המטופלים בסיכון, קרי אומדן נורטון קטן מ- 16. בממצאי נתוני התפתחות פצע לחץ ב 2012 נמצא ששיעור המטופלים שפתחו פצע לחץ במהלך האשפוז היה 12.6%. בשנת 2013 בעת שהותחל בתוכנית ההתערבות באופן שיטתי ומובנה נמצא ששיעור המטופלים שפתחו פצע לחץ במהלך האשפוז ירד ל- 5.38%. ברבעון ראשון לשנת 2014 נמצא 2.4%. מסקנות: תוכנית ההתערבות שפותחה במרכז הרפואי שיבא נמצאה יעילה במניעת התפתחות פצעי לחץ. 161

2081086 האם עשינו כל מה שיכולנו למנוע את הנפילה הבאה? תוכנית התערבות רב מערכתית ורב שנתית למניעת נפילות 2010-2014 ד ר מיכל רסין, ענבל גזית וסמדר ורד מרכז רפואי אסף הרופא כדי להבטיח את ביצוע הפעולות הדרושות למניעת נפילות נבנתה תוכנית התערבות רב מערכתית ורב שנתית בה נטלו חלק מערך הסיעוד, הרפואה, הפיזיותרפיה והתחזוקה, כל גורם בתחום פעילותו ואחריותו. שיטה: התוכנית כללה ארבעה שלבים: 1. איסוף נתונים ותכנון - הפקת מידע וניתוחו באמצעות תרשים עצם דג למיפוי הגורמים לנפילת מטופלים, ניתוח כשלים התורמים לנפילת מטופלים בשיטת,)FEMA( איסוף ואימות כלי אומדן, תכנון תוכנית מניעה, תוכנית בקרה, הגדרת אחראי והקמת צוות פעולה. 2. שלב הביצוע: א. בניית ערכה למניעת נפילות שתכולתה נוהל המגדיר כללי בטיחות למניעת נפילות, מניפת כלי איתור תקפים לזיהוי סיכון לנפילה לאוכלוסיות השונות, הפקת דפי הדרכה ייעודיים למניעת נפילות, כולל דפי מידע למניעת נפילות בבית וחוברת מיוחדת למניעת נפילות במחלקת יולדות ויונקים. ב. הגדרת סימון אחיד של המטופלים ברי הסיכון לנפילה ג. ביצוע מחזורי של פעולות יזומות על ידי מחלקת אחזקה, לאיתור גורמי סיכון סביבתיים ותיעודם בטופס בקרה מובנה. ד.פיתוח לומדה ממוחשבת למניעת נפילות ה. שילוט בית החולים באתרים השונים בכרזות למניעת נפילות בארבע שפות. ו. בקרה חודשית של היחידה לאבטחת איכות, והפקת דוחות המסכמים את מספר אירועי הנפילות בכל מחלקה ומנתחים אותם. ז. שימוש באמצעי מיגון לדפנות המיטה. שלב ההטמעה: הדרכת כל האחיות לאומדן בקבלה ואומדן חוזר של סיכון לנפילה תוך התאמת תוכנית להתערבות, הדרכת כל הסקטורים בבי ח לשימוש בערכה באמצעות ימי עיון, ישיבות צוות, מצגות בפורטל הארגוני וערכת למידה מקוונת שכוללת מבחן מסכם. שלב הקידום: הפצת מידע תלת חודשי על נפילות בשקיפות מלאה באמצעות הפורטל הארגוני, בקרות וניהול תחקירים ע י אנשי שטח, פרסום ממצאים, לקחים ומבזקי בטיחות בנושא נפילות, חלוקת חוברות בטיחות למטופלים ומשפחותיהם ורענון ההנחיות לסקטורים השונים על ידי נאמני בטיחות מחלקתיים. התוכניות להמשך הן בקרת ההדרכה למטופלים, תוכנית פעילות מחלקתית לצמצום נפילות, המשך ניטור והפצה תלת חודשית של נפילות בבית החולים, ליווי צמוד למחלקות שלא הצליחו להפחית את שיעור הנפילות. הערכת התוכנית בהשוואת דוחות המסכמים את מספר אירועי הנפילות מינואר לדצמבר 2013 ירד מס הנפילות המדווחות בשיעור של 58%. תרומת התוכנית למניעת נפילות מתבטאת בנוכחות מתמדת של הנושא על סדר היום בבית חולים ושיתוף פעולה של כל הסקטורים בשמירה על כללי הבטיחות למניעת נפילות. 162

שיפור הליך הטיפול במטופלים עם פרפור פרוזדורים שאול עטר, הלן מלכה זאבי, מסעד ברהום, לילך שמע-דידי 1011167 פרפור פרוזדורים היא הפרעת הקצב השכיחה ביותר, המופיעה ב 1-2% מכלל האוכלוסייה, ובכ 10% מהחולים מעל גיל 80. מחקרים מוכיחים כי הפרעת קצב זו גורמת לאורך הזמן להכפלת התמותה והתחלואה ממחלות לב וכלי דם והיא סיבה שכיחה ביותר לאירוע מוחי. לפיכך קיימת חשיבות רבה לבצע למטופלים עם פרפור פרוזדורים הערכה לסיכון לאירוע מוחי ובהתאם להמליץ על טיפול בנוגדי קרישה כמקובל לפי ההנחיות הקליניות הבינלאומיות. מטרה: הטמעת ביצוע הערכה לסיכון לאירוע מוחי על פי CHADS2 Score למטופלים המתאשפזים עם פרפור פרוזדורים ובהתאם שיפור שיעור המטופלים להם ניתנת המלצה לנוגדי קרישה על פי ממצאי האומדן. יעד המטרה למעלה מ 75% מהמטופלים עם CHADS2 Score של 2 ומעלה ישוחררו עם המלצה לנוגדי קרישה. שיטות: מעקב פרוספקטיבי אחר מכתבי סיכומי האשפוז של כל המטופלים אשר התאשפזו במהלך שנת 2013 עם אבחנה של פרפור פרוזדורים ובחינת מתן/ אי מתן המלצה לנוגדי קרישה בהתאם להערכת הסיכון לאירוע מוחי. התערבויות: במהלך השנה בוצעו מספר התערבויות לשם שיפור ביצוע הערכת הסיכון לאירוע מוחי ומתן המלצות לנוגדי קרישה לרבות, הרצאות בנושא להעלאת מודעות והצגת המקרים שלא קבלו את הטיפול הנדרש למנהלי המחלקות. ממצאים: לאורך השנה חל שיפור מובהק סטטיסטית בשיעור המטופלים המקבלים המלצה לנוגדי קרישה בהתאם לסולם הערכת הסיכון לאירוע מוחי. שיעור המטופלים שעמד ביעד זה עלה לאורך רבעוני השנה כמפורט:,,86.2%,55.4% 0.001>p,92.6% 93.4% בהתאמה. שיפור זה ניכר בכל אחת מהמחלקות בהן בוצע המעקב וההתערבות. בנוסף, נצפה שיפור ניכר בתיעוד ממצאי האומדן ובפירוט התוויות נגד לטיפול, כאשר קיימות, ברשומה הרפואית של המטופל. מסקנות: למדידת תהליך ומתן משוב המביא להעלאת מודעות הצוותים המטפלים יש יכולת לשפר באופן משמעותי את ביצועי הצוותים ואיכות הטיפול הקליני הניתן למטופלים. 163

איכות בטיפול תרופתי תקצירי פוסטרים

1021404 פתרון להגברת בטיחות המטופל ב- High Alert Medications הטמעת מושג חדש: תרופות נת ל - נדרשת תשומת לב יונס סמירה, מירון דן, טיאוסנו טוביה, מרום רונן, קורילרו ברוריה, בר יצחק, עקל היבה, גולדשטיין לי טעויות במתן תרופות הוא נושא חשוב שנידון רבות בפורומים שונים. במרכז רפואי העמק, התמקדנו בתרופות שהפוטנציאל לטעות בהן, בעת הטיפול התרופתי, הוא גדול במיוחד ולכן נדרשת תשומת לב מיוחדת, כדי להבטיח מתן תרופה שמוגדרת כ- High Alert Medications ברמה בטיחותית גבוהה. לתרופות אלו קראנו נדרשת תשומת לב )נ.ת.ל.(. תרופות אלה כוללות מספר קבוצות: תרופות ששמותיהן בעלות מראה או צליל דומים,\ and Sound Alike )LASA( or Look Alike, תרופות שלהן מינונים שונים, תרופות המעורבות בשיעור גבוה של טעות / כמעט טעות בבית החולים, תרופות חדשות ותרופות שתכיפות המתן שלהן נדירה. מטרה: מתן תרופות נ.ת.ל. ברמה בטיחותית גבוהה וצמצום מרבי של הסיכון לגרימת נזק למטופל. עקרונות: לשם ביצוע הפרויקט התכנסה תת ועדה מתוך חברי ועדת התרופות של בית החולים. הועדה שנבחרה הייתה רב מקצועית וכללה רופאים מומחים, רוקחת, רוקחת קלינית ואחות מרכזת תחום ניהול סיכונים. חברי הוועדה קבעו שיטות ייחודיות לניהול ואחסון תרופות נ.ת.ל. ברמת המחלקות, בית המרקחת וברמת חטיבות בית החולים. הורכבה רשימה מורחבת של תרופות LASA ע פ סקירת ספרות וע פ הדיווחים שדווחו ליחידה לניהול סיכונים בבית החולים. הרשימה כללה 76 צמדי תרופות ששמותיהן בעלות מראה או צליל דומה השימושיים בבית חולים. ע פ הרשימה הוועדה החליטה להוציא תרופות לא נחוצות מהמחלקות וקבעה את מיקום התרופה בארון התרופות במחלקה. היום אחסון וסימון תרופות נ.ת.ל., בכל בית החולים הוא אחיד, מתוכנן ומבוקר. קיים סימון ייחודי בארונות התרופות וגם בתיק האשפוז הממוחשב. נכתבו הנחיות מפורטות הכוללות עקרונות למניעת טעויות החל משלב האחסון ועד לשלב מתן התרופה למטופל. בנוסף, המטופל מודרך להיות ערני ולהתריע כאשר תרופה נראית שונה מזו שהוא נוטל בדרך כלל. תרופות בעלות מינונים שונים, הופרדו או הוצאו מהמחלקה ע י הרוקחים המחלקתיים. הצוותים המטפלים הונחו להיזהר במתן תרופות חדשות, תוך מחשבה שאי הכרת התרופה, יכולה להוות גורם משמעותי לטעות בעת המתן ושרותי הרוקחות מצרפת לתרופות אלה הנחיות לשימוש ואזהרות בטיחות. וועדת התרופות מעדכנת אחת לחצי שנה את רשימת תרופות נ.ת.ל. בהתאם לנעשה בבית החולים. מסקנות: הגדרת תרופות מסוימות כ- נ.ת.ל. והאמצעים שננקטו להטמעת הנושא גרמו להגברת המודעות של הצוות המטפל. שינויים אלה עשויים לצמצם במידה ניכרת את הסיכון לטעויות במתן תרופות אלה. יונס סמירה, ס. מנהל שירותי הרוקחות. פרופ מירון דן, רופא בכיר יועץ למחלות זיהומיות בילדים. ד ר טיאוסנו טוביה, ס. מנהלת בית החולים. ד ר מרום רונן, מנהל היחידה לניהול סיכונים. קורילרו ברוריה, אחות מרכזת ניהול סיכונים. מג ר בר יצחק, מנהל שירותי הרוקחות. מג ר עקל היבה, רוקחת קלינית. ד ר גולדשטיין לי, מנהלת היחידה לפרמקולוגיה קלינית. 165

1082137 כיצד אינטראקציה תיאורטית הופכת לבעלת משמעות קלינית? רמת סרום אלבומין כאמצעי לניבוי בטיחות הטיפול ב- warfarin בשילוב עם אנטיביוטיקה ממשפחת ה- cephalosporins דר אלינה אמיתי, דר גלעד בוריסובסקי, דר מירה מרם, פרופ מיכאל לישנר הקדמה: אינטראקציה או תגובת גומלין מתרחשת על רקע השפעה של תרופה אחת על פעילות התרופה האחרת, כאשר הן ניתנות בשילוב. האינטראקציות מתועדות ומסווגות בספרות המקצועית בהתאם למידת חומרתן. בעוד שהאינטראקציות המסווגות כ- major לרוב יבואו לביטוי קליני בהינתן השילוב למטופל, אינטראקציות המסווגות כ- moderate עלולות לבוא לידי ביטוי קליני או להישאר בגדר תיאורטיות, במה שנראה כדפוס תגובה אינדיבידואלי ולא צפוי של המטופל. היכולת לנבא מתי האינטראקציה תהפוך להיות בעלת משמעות קלינית ומתי היא תישאר תיאורטית,מעסיקה את הקהילה הרפואית מזה שנים רבות. שאלה זו הופכת לעוד יותר מהותית, כאשר יש צורך להוסיף טיפול תרופתי אקוטי למטופל הנמצא במסגרת משטר של טיפול כרוני ב-.warfarin מטרת העבודה: אפיון גורמי סיכון תלויי מטופל,אשר עלולים להפוך את האינטראקציה בין warfarin לאנטיביוטיקה ממשפחת ה- cephalosporins מתיאורטית לבעלת משמעות קלינית. שיטות: עבודה רטרוספקטיבית במרכז רפואי שלישוני. במחקר נכללו 236 מטופלים בגילאים 79.9±11.1, שהתקבלו למחלקות הפנימיות של בית החולים בין 8/2010 ל- 4/2013 וטופלו בשילוב של (coumadin) warfarin ואנטיביוטיקה ממשפחת ה- cephalosporins במהלך האשפוז. המידע נאסף מהרשומה הרפואית וכלל נתוני גיל,מגדר,מספר אבחנות פעילות,טיפול תרופתי כרוני קבוע,התוויה לטיפול ב- warfarin, נתוני בדיקות מעבדה:,INR סרום קריאטינין ורמת סרום אלבומין, כמו כן תועדו תרופות ומצבי מחלה בעלי פוטנציאל לאינטראקציה עם.warfarin סרום אלבומין נמוך של המטופל )3g/dL<( נמצא כגורם סיכון להארכת INR,עם נתוני INR ממוצע )0.005=p( 2.81±1.14 ונתוני INR מרבי )0.004=p(. 4.27±2.4 שילוב של סרום אלבומין נמוך )3g/dL<( וטיפול בתרופה בעלת פוטנציאל לאינטראקציה עם warfarin )נוסף לטיפול באנטיביוטיקה ממשפחת ה- )cephalosporins נמצא כגורם סיכון להארכת tramadol, טיפול משולב ב- מרבי )0.002=p(. 4.47±2.48 INR ונתוני )0.002=p( ממוצע 3.09±1.14 INR עם נתוני,INR ממוצע )0.014=p( 3.11±1.25 INR עם נתוני,INR נמצא כמאריך cephalosporins ואנטיביוטיקה ממשפחת ה- warfarin ונתוני INR מרבי 4.98±.)p=0.011( 2.7 מסקנות: רמות נמוכות של אלבומין בסרום מקושרים להארכת INR במטופלים המקבלים טיפול משולב ב- warfarin ואנטיביוטיקה ממשפחת ה- cephalosporins. השפעה זהה עלולה להתרחש בתרופות נוספות המתועדות כבעלות פוטנציאל לאינטראקציה בדרגת moderate בשילוב עם.warfarin רמת אלבומין בסרום היא מדד חשוב,העשוי לתרום להערכה מוקדמת של תגובה קלינית צפויה, הדבר עשוי להיות כלי שימושי לצורך התאמת טיפול תרופתי אקוטי במטופלים הנמצאים תחת טיפול כרוני ב-,warfarin במטרה לצמצם את הסיכון להארכת INR ודמם. 166

1082222 התאמת מינון של תרופות ציטוטוקסיות לתפקוד הכלייתי של המטופל מנסור היתם, עבד אלחי מוחמד, כשרמן כרמית, דורי אליסיה שירותי רוקחות, מרכז רפואי מאיר במחקר שנערך בארה ב ובדק סיבות ל- 5366 טעויות בטיפול תרופתי, נקבע כי תרופות ציטוטוקסיות הן הגורם השני בשכיחותו בגרימת טעויות רפואיות קטלניות. בנוסף, הספרות מלמדת, כי התרופות Cisplatin ו-,Carboplatin הן תרופות ציטוטוקסיות שבהן הסיכון לטעות גבוה: שמות עם צליל דומה Alike( )Sound קיצור דומה ) P ( בפרוטוקולים טיפוליים שיטת חישוב מינון מסורבלת טווח תרפויטי צר רעילות יוצאת דופן מינון מדויק של תרופות אלו בהתאם לערכים מעודכנים של משקל המטופל וערכי קריאטינין בדם ממזער את הסיכון לתופעות לוואי. מטרה: קידום איכות הטיפול בתרופות ציטוטוקסיות בעזרת בניית תהליכי עבודה, נהלים ופרוטוקולים טיפוליים לחישוב מינון המותאם לתפקוד הכלייתי של המטופל. שיטות: הפרויקט נעשה בבית המרקחת האונקולוגי בבית חולים מאיר בתקופה שבין ינואר לאוקטובר 2012. תחילה נעשה מעקב רטרוספקטיבי בתקופה שבין יוני ודצמבר 2011 ובכל המרשמים שבהם הופיעו התרופות Carboplatin, Cisplatin Alimta ו- Zomera נבדקו מספר הפעמים שבהם עודכנו הפרמטרים: משקל המטופל, ערך קריאטינין בסרום. בתקופה שבין ינואר ויוני 2012 ניתנה המלצה של הרוקח לרופא לשינוי המינון. תועדו ההתערבויות הרוקחיות והשינויים שבוצעו בעקבותם. הנתונים הושוו לנתונים שנאספו בחודש אוקטובר 2012 לאחר תהליך ההתערבות. כמו כן, חולק שאלון אנונימי לפני ואחרי תהליך ההתערבות שבדק את מודעות הצוות הסיעודי לגבי חשיבות ערכי גובה המטופל, משקלו וערכי קריאטינין מעודכנים בסרום בקביעת מינוני התרופות הנ ל. פותח דף הדרכה לצוות הסיעודי והרפואי, המכיל נוסחאות לקביעת מינוני תרופות הפרויקט והסבר לגבי חשיבות עדכון פרמטרים )משקל, גובה ופינוי קריאטינין( בקביעת מינונם. לאחר הטמעת עבודת הצוות עם הדף, ירד מספר הפניות של הרוקחים לרופאים לשינוי מינונים מ- 6 פעמים ל- 0 ב-. Cisplatin במקביל, בסקר שהועבר, האחיות ציינו כי רמת הידע שלהן בנושא עלתה. 27% מהאחיות ידעו את הקשר בין ערך קריאטינין בדם לבין קביעת מינוני התרופות לפני תהליך ההתערבות לעומת 63% אחרי. נבנתה מדבקה ייעודית שתודבק על גבי המרשם שבה רושמת האחות את משקל המטופל ואת ערך הקריאטינין בסרום ביום הטיפול. נתונים אלו מקלים על הרוקח בבדיקת המרשמים. הועברה הרצאה לכל הצוות המעורב בשרשרת אספקת הטיפול התרופתי למטופלים. תוצאות נוספות יוצגו בכנס. מסקנות והמלצות: בעקבות הפרויקט, אנו ממליצים להרחיב את התהליך גם לתרופות נוספות שמינונן נקבע בעיקר על ידי רמות קריאטינין בסרום, וגם למחלקות נוספות; להקים פורום רב סקטוריאלי מקצועי במכון האונקולוגי, שמטרתו לשפר את איכות הטיפול התרופתי הניתן לחולים ולמחשב את כל המרשמים הציטוטוקסיים. 167

1051436 הכנת תרופות אנטיביוטיות למתן תוך-ורידי למטופלים במחלקה האורטופדית בשיטת Unit-Dose מרגריטה גנס, יוליה קיזייב, ברכה שחורי, דרורה כורם, מירב צמח, עוז בכשי, יגאל פלכט, ליזה סאידל אודס, שלומי קודש, רמונה רותם המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה שיטת unit-dose הינה שיטת בקרה וניפוק תרופות המנוהלת ע י בית המרקחת. השיטה מאופיינת באספקת תרופות באריזה לשימוש חד-פעמי, בצורה מוכנה לשימוש )עד כמה שניתן( ובכמות הנדרשת לפי מרשם רפואי עבור כל חולה. השיטה הוכחה כבטוחה וחסכונית תוך ניצול יעיל של כוח אדם. באופן ניסיוני, בחודשים ינואר-מאי 2013 נערך במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה פרויקט הכנת אנטיביוטיקה למתן תוך ורידי במחלקה האורתופדית בשיטת ה-- unit.dose לפני ואחרי תקופה זאת, האספקה נעשתה בשיטה מסורתית פלקונים/אמפולות. מטרה: לבדוק את היעילות הכלכלית של הכנת אנטיביוטיקה בשיטת ה- unit-dose בהשוואה לשיטה המסורתית. שיטות. סקירה רטרוספקטיבית של ניפוקי אנטיביוטיקה למחלקה אורתופדית במרכז הרפואי סורוקה במהלך -1/2011 12/2013. התקופה של 1-5/2013 הוגדרה תקופת ניסוי; שאר התקופות הוגדרו כ-לפני ואחרי הניסוי. עבור כל חודש המעקב התקבלו הנתונים באשר למספר הקבלות למחלקה, מספר ימי אשפוז וכמות ניפוקי אנטיביוטיקה; חושבו מדדי כמות וערך כספי של הניפוקים לקבלה וליום אשפוז. על בסיס הנתונים מהתקופה שלפני הניסוי נעשה חיזוי בעבור התקופות שלאחר מכן. חושבו ערכי גודל הסטייה מהערכים החזויים עבור תקופת הניסוי ואחרי הניסוי. במהלך תקופת הניסוי כמות הניפוקים הממוצעת הייתה נמוכה ב- 4.8 יחידות לקבלה וב- 0.3 יחידות ליום האשפוז ביחס לחזויים. ערך כספי של הניפוקים לקבלה וליום האשפוז היו נמוכים בממוצע ב- 83.9 וב- 8.3 מהחזויים בהתאמה. בתקופה שלאחר הניסוי כמות הניפוקים הממוצעת הייתה נמוכה ב- 4.7 וב- 0.1 יחידות לקבלה וליום האשפוז בהתאמה ביחס לחזויים. הערך הכספי של הניפוקים לקבלה היה נמוך ב- 24.4 מהחזוי והערך הכספי של הניפוקים ליום האשפוז היה גבוה ב- 5.2 מהחזוי. מסקנות: שימוש בשיטת ה- unit-dose הוביל לחסכון. מומלץ להמשיך ביישום השיטה במחלקה זו, וגם במחלקות ובתי החולים אחרים. 168

1031612 שיפור איכות הטיפול התרופתי בחולי סוכרת בעזרת רוקח מגר טלי קניג, מרטין ביאליק, ד ר צחי קציר, ד ר יוסי לומניצקי מערך רוקחות ופרמקולוגיה אתי שטיינפרד מכביפארם, פרופ. טוני היימן המחלקה לבריאות המשפחה, ד ר גיל תומר- ארגון הרוקחות בישראל הצלחת הטיפול בסוכרת קשורה בהדרכה נכונה, מעקב ובקרה רצופים אחרי המטופל ובהיענותו לטיפול ודורשת צוות רב-מקצועי. לרוקח תפקיד חשוב בהדרכת המטופל ובהשקעה נכונה ניתן להעניק ערך מוסף משמעותי לטיפול הרפואי במטופל בעזרת המפגש עם הרוקח מטרת המחקר: בדיקת מידת תרומתו של הרוקח בשיפור איכות הטיפול בחולי סוכרת. שיטה: מחקר השוואתי פרוספקטיבי matched groups לא-רנדומלי, מבוקר אוכלוסיית היעד: סוכרתיים עם 8.5.HbA1C רוקחים קהילתיים שהשתתפו במחקר ביצעו הערכה תרופתית של המטופל שכללה מתן המלצות לרופא לשינויים תרופתיים והדרכת המטופל. ממצאים עיקריים: נכללו 270 מטופלים בקבוצת המחקר ו- 318 מטופלים בקבוצת הביקורת. למרות התגמול לרוקחים שביצעו את ההתערבות, נראה קושי משמעותי בהקדשת זמן על ידי רוקח לביצוע המחקר. נמצאה עליה מובהקת של 13% בצריכת התרופות בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת )מתוקנן לצריכת תרופות לפני התערבות בכל קבוצה(. לא נמצאה עליה בצריכת תרופות מקבוצה תרפויטית מסויימת. בחולים במצב סוציואקונומי נמוך נמצאה ירידה מובהקת בערכי HbA1C שישה חודשים לאחר ההתערבות ביחס לחולים מקבוצת הביקורת )1.02±0.52-, 0.05=p( בקבוצת ההתערבות נמצאו יותר הפניות לדיאטניות בעקבות ההתערבות, אך לא הפניות לרופא עיניים. מסקנות: מחקר זה מראה שהרוקח הקהילתי יכול לתרום לשיפור הענות לטיפול ואיזון HbA1C באוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך ולחזק קשרים של המטופל עם גורמים מטפלים נוספים. המלצות: מחקר זה מדגים את הצורך בקידום הייעוץ הרוקחי בסדר עדיפויות של בתי המרקחת ובחיזוק הקשרים בין רוקחי הקהילה לרופאים בכדי לאפשר יישום ההמלצות הרוקחיות. 169

1021310 איכות הטיפול התרופתי במטופלי המוקד הרב-תחומי - תרומת הרוקחת הקלינית נטלי ויינר - רוקחת קלינית, אנג לה עירוני - מנהלת מוקדים מקוונים המוקד הרב-תחומי )מומה(, מכבי שירותי בריאות מערכות הבריאות בארץ ובעולם מתמודדות עם עלייה בשכיחות ובמורכבות מחלות כרוניות, המהוות נטל הולך וגדל על מערכת הבריאות. מטרת המוקד הרב-תחומי,)MOMA( המפעיל צוות רב-מקצועי, הינה לספק רשת תמיכה וסיוע לרופא בקהילה המטפל בחולים במגוון מצבים כרוניים שונים. מעורבות הרוקחת הקלינית בפעילות המוקד הרב-תחומי נועדה לתרום לטיוב הטיפול התרופתי במטופל ולסייע במניעת אשפוזים חוזרים. שיטות: איתור מטופלים להתערבות של הרוקחת הקלינית נעשה בשני אופנים: על ידי הפנייה מצוות המוקד או באופן יזום על ידי הרוקחת הקלינית, על פי דוח עם קריטריונים אשר נקבעו מראש )אוכלוסיות עם ריבוי תרופות משמעותי, תפקוד כלייתי ירוד ועוד(. במידה וקיים מקום להתערבות הרופא המטפל, פונה הרוקחת הקלינית באופן טלפוני או במייל לרופא המטפל לקבלת אישור מעבר על התיק הרפואי, ולאחרונה הייעוץ אף מתועד בתיק הרפואי הממוחשב. נבדקו שלוש שיטות למסירת המלצות הרוקחת קלינית לרופא המטפל: העברה באמצעות דואר אלקטרוני אירגוני בלבד, פנייה טלפונית בנוסף להעברת ההמלצות במייל ופנייה טלפונית בנוסף לתיעוד הייעוץ בתיק הרפואי. ממועד הקמת המוקד הרב-תחומי ניתנו כ- 4,400 המלצות רוקחת קלינית בתחומים שונים )אינטראקציות, תופעות לוואי ועוד( עבור 811 מטופלים - ממוצע של 5.5 המלצות למטופל. המאפיינים העיקריים במטופלים אלו היו ריבוי תרופות )בממוצע 12.5 תרופות למטופל( וגיל מתקדם )ממוצע 73 שנים, חציון 75 שנים(. לצורך בדיקת אפקטיביות הייעוץ נבדק יישומן של 2460 המלצות: 590 המלצות אשר הועברו לרופא המטפל דרך מייל בלבד, 1620 המלצות אשר הועברו במייל בליווי פנייה טלפונית, ו- 250 המלצות שתועדו בתיק הרפואי בנוסף לפנייה טלפונית. נמצא כי שיעור יישום ההמלצות היה בהתאמה 51%, 64% ו- 72%. כלומר, יישום ההמלצות היה הגבוה ביותר כאשר ההמלצות תועדו בתיק הרפואי ולוו בפנייה טלפונית, בינוני בפנייה במייל בשילוב עם פנייה טלפונית ונמוך בפנייה במייל בלבד. מסקנות: פעילות הרוקחת הקלינית במוקד הרב-תחומי מסייעת ותורמת לקידום איכות הטיפול במטופלים מורכבים, דבר הצפוי לתרום למניעת אשפוזים חוזרים. במרבית המקרים המלצות הרוקחת הקלינית התקבלו על ידי הרופאים המטפלים ובוצעו שינויים בטיפול התרופתי בהתאם. ממצאי שיעור קבלת המלצות הרוקחת הקלינית באופני המסירה השונים לרופא המטפל מצביעים על צורך בתיעוד הייעוץ הרוקח הקליני בתיק הרפואי, לצורך מיצוי התועלת שבייעוץ. 170

1011311 Polypharmacy שיתוף פעולה בין רוקח קליני ורופא משפחה לשיפור איכות הרשומה הרפואית ד ר ענבל יפרח דמארי - רוקחת קלינית ד ר עדי רון - מנהל רפואי מרחבי, נתניה רבתי הקדמה: מערכת רשומה רפואית אלקטרונית )EMR( נועדה לסייע לצוות המטפל לארגן את המידע הרב הנוגע למטופלים. שימוש נכון במערכת זו טומן פוטנציאל רב לשיפור העשייה הקלינית. הספרות כיום עוסקת בעיקרה בהשפעת השימוש ברשומה אלקטרונית על איכות הטיפול, ומסקנותיה סותרות. לא אחת ניתן למצוא התייחסות לבעיות והסכנות שעלולות לצוץ עקב עדכון לא רציף, אשר עלול לגרום לרישום לקוי של רשימת התרופות. סוגיה זו משפיעה על רצף הטיפול ושמירתו ומשמעותית בעת מעבר בין מסגרות טיפול ו/או גורמים מטפלים אשר לא אחת נתמכים על המידע התרופתי המתועד בתיק ועל פיו פועלים. פרויקטים שנעשו בנושא שמירה על רציפות הטיפול הראו אחוז גבוה של אי התאמות וטעויות תרופתיות שנבעו על רקע זה. נתונים אלו מעלים את הצורך לבדוק את היקף הבעיה של חוסר העדכון הרציף של התרופות ברשומה הרפואית והשלכותיה. מטרות: הערכה של מידת העדכון התרופתי ברשומה הרפואית. עדכון רשימת התרופות בהתאם לצרכים הקליניים ולרכישות המטופלים בפועל. הערכת ההשלכות בהיבט הקליני והכלכלי. אופן ביצוע הפרויקט: הוצאו דוחות מטופלים להם מעל 15 פקודות פעילות לתרופות בתיקם הרפואי הממוחשב. נערך מעבר יזום של רוקח קליני על תיק המטופלים במטרה לאתר אי התאמות בין רישום התרופות בתיק לבין הרכישות וצרכי המטופלים בפועל. בנוסף, נעשתה התייחסות קלינית לסוגיות פרמקולוגיות שונות הקשורות בטיפול התרופתי. בשלב השני הועברו ההמלצות לרופאים הראשוניים ונערכו בפועל שינויים ברשומה התרופתית. כלל ההמלצות והשינויים תועדו ברשומות הרפואיות. במהלך הפרויקט התערבנו ב- 60 תיקי מטופלים להם מספר ממוצע של 19 תרופות פעילות לתיק מטופל. במסגרת עדכון הרשומות מחקנו בממוצע 10 תרופות לתיק מטופל ונותרנו עם ממוצע של 9.5 תרופות פעילות בכל תיק. בניסיון להעריך את הפער בין הרשומה הרפואית לבין צרכי המטופלים בפועל עלה כי בממוצע 50% מבין התרופות ברשומה התייחסו לתרופות שהופסקו, הוחלפו, מינונים שהשתנו, פקודות כפולות או חסרות ועוד. בנוסף, הועברו בממוצע 7.5 המלצות קליניות למטופל. כ- 30% מהמלצות אלו התייחסו לנטילת תרופות בהיעדר התוויה ברורה. בהערכה ראשונית עולה כי 75% מהמלצות אלו התקבלו ויושמו בפועל. מסקנות: באמצעות עדכון הרשומה אנו מצמצמים את הסיכון לרכישת תרופות מיותרות מחד, ולטעויות תרופתיות מאידך. רשומה תרופתית מעודכנת מקלה על תהליך קבלת ההחלטות של הגורמים המטפלים השונים. עדכון התרופות בתיק הרפואי מביא, קרוב לוודאי, לצמצום ההוצאה הכלכלית על טיפול תרופתי. 171

תקצירי פוסטרים גילוי מוקדם וקידום בריאות

השפעת ניהול מחלה על מדדי פעילות גופנית ועישון בקרב חולי אי ספיקת לב 1011378 אי ספיקת לב )אס ל( הנה אחת הבעיות הרפואיות הקשות של זמננו ומהווה אתגר טיפולי משמעותי. תכניות לניהול מחלה שיושמו באס ל תרמו להפחתה באשפוזים, לירידה בתמותה ולשיפור באיכות החיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את ההשפעה של תכנית ההתערבות על ההיענות להמלצות לאורח חיים בריא במדדי פעילות גופנית ומניעת עישון. שיטה: מחקר זה נשען על מערך מחקר קיים ) מחקר האב (, שבו בוצעה חלוקה אקראית של מטופלים לזרועות התערבות וביקורת. בזרוע ההתערבות צוות רב-מקצועי המנהל את הטיפול ובו קרדיולוג ואחות מומחים לטיפול באי-ספיקת הלב. בניהול הטיפול האחות הדריכה את המטופל, נמצאה בקשר ישיר עם המטפלים בקהילה וערכה ניטור טלפוני יזום במסגרת המעקב. בזרוע הביקורת קיבלו מטופלים הדרכה כללית לטיפול במחלה והנחיות להרגלי חיים נכונים. המחקר כלל איסוף נתונים. מתוך 1360 משתתפי מחקר האב נבחרו 582 מטופלים 299 )51.4%( בקבוצת ההתערבות ו- 283 )48.6%( בקבוצת הביקורת. לכל משתתף תועדו 2 מדידות לפחות של סטאטוס פעילות גופנית ועישון בתיקו הרפואי. ממצאי המחקר מלמדים כי גברים מעשנים יותר מנשים, צעירים יותר ממבוגרים והמשויכים לסטטוס סוציו אקונומי נמוך יותר מגבוה. הניתוח הדו משתני העלה כי לא נמצאו הבדלים בין קבוצת ההתערבות לקבוצת הביקורת במדדי העישון והפעילות הגופנית בתחילת תקופת המעקב ובסופו. כמו כן, לא נמצאו הבדלים על פני זמן. עם זאת, בניתוח הרב משתני נמצא קשר בין ההתערבות לסטאטוס פעילות גופנית בתום תקופת המעקב כאשר יתר המשתנים מוחזקים קבוע. השתתפות בקבוצת ההתערבות העלתה את הסיכוי לביצוע פעילות גופנית בתום תקופת המעקב פי 1.55 בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת )0.034=P.)OR=1.545, 95%,1.035-2.306 משתנים בלתי תלויים נוספים שהשפיעו על פעילות גופנית בסוף תקופת המעקב הם מספר שנות לימוד וסטאטוס פעילות גופנית בתחילת תקופת המעקב. המשתנים הבלתי תלויים שנמצאו כמשפיעים על סטאטוס העישון בתום תקופת המעקב הינם גיל, שנות לימוד, מבחן הליכה 6 דקות וסטאטוס עישון בתחילת תקופת המעקב. נמצאה אינטראקציה עם מספר שנות לימוד כמשפיעות על הקשר בין ההתערבות לעישון. מסקנה: מחקר זה הציג השפעה חיובית ומובהקת של תכנית ההתערבות לשינוי הרגלים של פעילות גופנית ועישון בקרב חולי אי ספיקת לב. נמצא קשר ישיר בין ההתערבות לפעילות גופנית וקשר לא ישיר דרך אינטראקציה בין ההתערבות לסטאטוס עישון. תכניות לניהול מחלה המובלות על ידי אחיות בגישה פרואקטיבית מובילות לתוצאי בריאות משופרים בקרב אוכלוסיית החולים. 173

בקרת איכות תהליכים מערכתיים בתוכנית הארצית לבדיקות סקר ביילודים 1021075 התוכנית הארצית והמעבדה לבדיקות סקר ביילודים מופעלות על ידי המחלקה לגנטיקה קהילתית כחלק משירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. בדיקות הסקר ביילודים נועדו לגילוי מוקדם של מחלות ברות טיפול עוד טרם הופעת התסמינים. בישראל נבדקות כיום כ- 20 מחלות אנדוקריניות ומטבוליות המשפיעות על התפתחות הילד פיזית וקוגניטיבית. בשנת 2008 עודכנה ושודרגה התכנית הארצית לבדיקות סקר בילודים על בסיס טכנולוגיה חדשה הכוללת: מכשור מעבדתי MSMS המאפשר בתהליך אחד לבדוק כמה עשרות אלמנטים המאפשרים לזהות עשרות מחלות בו זמני. לטכנולוגיה המעבדתית נבנתה מערכת מחשוב המשלבת ומסנכרנת מידע המגיע מבתי החולים, משרד הפנים, ותוצאות בדיקות במעבדה. עיבוד כל הנתונים מאפשר מעקב רציף אחר כל בדיקה ותוצאה ברמת הילוד הבודד,ברמת בית חולים וברמה ארצית של כלל הנולדים בישראל, איתור ילודים שלא נבדקו וטיפול בילודים עם תוצאות חריגות. התהליכים שנבדקו: קבלת דגימות מכל הילודים שנולדו בבתי החולים\לידות בית החל משנת 2011 קבלת מידע אלקטרוני מבתי החולים החל משנת 2009 מעקב אחר תהליכי עבודה ומספר הילודים שהוריהם סירבו לבצע בדיקה או לא אותרו משנת 2011 משך הזמן שחלף מהלידה ועד קבלת דגימה במעבדה משנת 2010 אחוז קבלת דגימה שנייה מילודים מאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ בילוד משנת 2009 בקרה אחר שיפור באיכות דגימות הדם הנדגם ע י הצוות הבריאותי בבי ח ובקהילה משנת 2011 משך הזמן לקבלת דגימה חוזרת מביה ח או מהקהילה משנת 2011 משך הזמן של שהיית בדיקה במעבדה ועד הפצת תשובה לשולח משנת 2010 עליה של 10% בכמות הדגימות שהגיעו למעבדה עם מידע אלקטרוני על הילוד מ- 89.2% ל- 99.5% בשנים 2013 2009- מספר יולדות שסירבו לבצע בדיקות נשאר יציב ירידה במספר ילודים שנולדו בלידת בית ולא אותרו מ- 30 ל- 16 ילודים בשנים 2011-13 עליה באחוז דגימות שנקלטו במעבדה עד היום השישי לחיים מ- 78.5% ל- 85.7% במהלך 2010-13 עליה באחוז קבלת דגימה שנייה בילודים פגים מאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ ילודים מ- 66.8% ל- 78.1% במהלך 2009-13 עליה באחוז דגימות ששהו במעבדה עד 3 ימי עבודה ומתן תשובה מ- 94.6% ל- 98.9% במהלך 2010-13 סיכום: תהליכי הבטחת איכות ובקרה שנבנו והוטמעו במעבדה לסקר ילודים ובצוותי בתי החולים, העלה את שיעור ההיענות לבדיקות ילודים, מודעות צוותי בתי החולים למשמעות וחשיבות בדיקות סקר ילודים במועד וטיפול בחריגים בהתאם. מעקב ובקרה, תהליכי תיקון ועדכון ממשיכים באופן רציף. 174

ירידה ברמת העישון ועליה בשיעור נגמלים בישראל 1012275 עידוד וסיוע לגמילה מעישון נחשבות לפעולות מועדפות בתחום האיכות הרפואית, לאור נזקי העישון אשר היקפם המלא ממשיך ונחשף, ולאור הצטברות גוף ידע מבוסס עדויות על היעילות ועל המועילות של פעילויות אלו ברפואה הראשונית. בשנים האחרונות נעשו מאמצים בתחום בריאות הציבור )מיסוי, איזורים אסורים לעישון( ובתחום הרפואה הקלינית )הכללת טיפולים לגמילה מעישון בסל( למלחמה בטבק ונזקיו. לקופות החולים מידע ייחודי ומתעדכן תדיר בשנים האחרונות אודות שיעורי עישון והפסקת עישון. בכללית גם מתועד דרך שגרה נכונותו של כל מעשן להגמל. יצאנו לבחון מגמות בשיעורי עישון, הפסקת עישון ונכונות להגמל. השיטה: איסוף מידע מרשומות הכללית אודות כלל המבוטחים בגיל 15-74 אודות שינויים בסטטוס עישון בין השנים 2006-2013, כמו גם תיעוד נכונות להגמל מעישון, בניית סדרות עיתיות לפי לפי גיל, מגדר, מגזר ומיקום גאוגרפי. נאספו נתוני עישון של 2.5 מיליון מבוטחים בגילאי 15-74. שיעור העישון הכולל ירד מ- 22.7% בתחילת 2011 ל 21.4% בתחילת 2014 )ירידה של 4.9% בשיעור המעשנים(. שיעורי העישון הגבוהים ביותר היו בתל-אביב ובדרום )כ- 24% (, לעומת שיעור נמוך יותר במרכז מחוץ לתל אביב )20%(. פער העישון בין גברים לנשים בדרום הארץ היה גבוה לעומת תל אביב.)RR=1.6( \בגילאי 17-18 שיעור העישון ירד מ 9.8% בשנת 2009 ל 7.6% בסוף 2013, ובגילאי 15-16 מ 4% ל 2.4%. מתשאול חוזר של 567 אלף מהמעשנים בסוף 2011, 17% דיווחו על הפסקת עישון במשך השנים 2012-3. המגמה היתה גבוהה יותר אצל נשים מגברים,)RR=1.25( ואצל מבוטחים מבוגרים RR=1.29( גיל 55-74 לעומת 25-44(. שיעור הפסקת העישון הגבוה ביותר היה במחוז תל אביב )20%(. שיעור הפסקת העישון אצל גברים ערביים היה נמוך במיוחד )8% מכלל המעשנים(, אבל היה אף הוא במגמת עלייה. כ- 100,000 מבוטחים מעשנים שהודיעו בשנים 2011-2 על רצון ונכונות להפסיק לעשן בחודש הקרוב. מסקנות: יש מגמה בולטת של ירידה בעישון אצל מבוטחי כללית. קיימות מגמות של ירידה בהתחלת עישון ועלייה בהפסקת עישון. עדיין הנטייה להפסקת העישון לא חדרה עדיין מספיק לאוכלוסיות המוחלשות, וצריך להפנות יותר משאבים לקבוצות אלו. 175

1011569 היענות לקווים מנחים בנושא בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: מחקר לאומי דינה יפה, 1 בלקיס עומרי, 1 רונית קלדרון, 1 אורלי מנור, 1 ארנון כהן, 2 עינת אלרן, 3 1 ליאורה ולינסקי, 4 ערן מץ 5 ואורה פלטיאל - 1 האוניברסיטה העברית הדסה; - 2 שירותי בריאות כללית; - 3 מכבי שירותי בריאות; - 4 מאוחדת; - 2 לאומית שירותי בריאות סרטן המעי הגס הינו הסיבה השנייה לתמותה מסרטן בישראל. סיקור לסרטן המעי הגס על-ידי בדיקות דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה הוכחו כיעילות בהפחתת התמותה מהמחלה. משרד הבריאות ממליץ על ביצוע שנתי של בדיקת דם סמוי בצואה או בדיקת קולונוסקופיה כל 10 שנים במבוגרים בני 75-50 שנה. במחקר בחנו את ההיענות להמלצות אלו. שיטת המחקר: מחקר עוקבה היסטורי במבוגרים שהיו בני 70-50 שנה בשנת 2008. מידע התקבל ממאגרי הנתונים הממוחשבים של כל קופות החולים בישראל. נבחנה ההיענות להמלצה לבצע בדיקת דם סמוי בשנים 2009-2012. לא נכללו מבוטחים שלא היו חייבים בביצוע הבדיקה אלו שאובחנו בסרטן המעי הגס לפני 2009, שביצעו קולונוסקופיה בשש השנים טרם תחילת המחקר, או בעלי בדיקה חיובית של דם סמוי בשנת 2008. נבדקה שכיחות ביצוע בדיקת דם סמוי בתקופת המעקב והשפעתם של משתנים דמוגרפיים, חברתיים-כלכליים, התנהגותיים ובריאותיים על ההיענות לביצוע הבדיקה. בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי נבדקו עבור 1,009,898 מבוגרים בני 70-50. במשך 4 שנות המחקר 38.8% לא ביצעו כל בדיקת סקר ו- 61.1% מהאוכלוסייה בסיכון ביצעו לפחות בדיקת סקר אחת, מתוכם 7.4% ביצעו קולונוסקופיה )ללא בדיקת דם סמוי( ו- 53.7% ביצעו לפחות בדיקת דם סמוי אחת. מבין המבוטחים שביצעו לפחות בדיקת דם סמוי אחת, 39.5% ביצעו רק בדיקה אחת במשך ארבע שנות המחקר, 27.2% ביצעו שתי בדיקות, 20.4% ביצעו שלוש בדיקות ו- 12.9% ביצעו את הבדיקה מדי שנה. העדר ביצוע בדיקת סקר כלשהי במשך ארבע שנות המחקר היה גבוה יותר בקרב צעירים )59-50 שנה( לעומת מבוגרים ) 70-60 שנה( )1.25-1.27 )OR=1.26, 95% CI בקרב גברים לעומת נשים OR=1.34,( 95%( CI 1.32-1.35 ובקרב מעשנים לעומת לא מעשנים )1.32-1.35.)OR=1.34, 95% CI השמנת יתר ותת-משקל נמצאו קשורים בחוסר היענות. נחקרים שלא היה עבורם תיעוד עישון או BMI היו בעלי שיעורי ביצוע הסיקור הנמוכים ביותר. מסקנות: במשך ארבע שנות המחקר, אמנם 61% מאוכלוסיית המבוגרים בישראל בצעו בדיקת סיקור לפחות פעם אחת, אך רק 14.4% עמדו בהמלצה לבדיקת דם סמוי בצואה מדי שנה או בדיקת קולונוסקופיה כל 10 שנים. איתור גורמים הקשורים באי-ביצוע יאפשר זיהוי אוכלוסיות הזקוקות להתערבויות להגברת ההיענות לסיקור. שיעורי ההיענות הנמוכים בבעלי נתונים חסרים מאירים את האפשרות שמאפיינים הקשורים בטיפול בקהילה, בנוסף למאפייני המטופל, הינם בעלי חשיבות בביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. 176

1011317 סדנאות גמילה מעישון במכבי האם המוצר המוצע תואם את הצורך? סוזן לימון, קלרה וייל, איריס דגן, איילת שור, דיתי שחם, סמדר אלינסון, נורית זילברבוש, רונית אנדוולט גב איילת שור מנהלת קידום בריאות מחוזית שרון מכבי שירותי בריאות, דיתי שחם מנהלת קידום בריאות מחוזית מרכז מכבי שירותי בריאות, סמדר אלינסון, מנהלת קידום בריאות מחוזית י-ם שפלה מכבי שירותי בריאות, נורית זילברבוש מנהלת קידום בריאות מחוזית דרום מכבי שירותי בריאות במכבי שירותי בריאות מתקיימות כ- 350 סדנאות לגמילה מעישון בשנה שמשתתפים בהם מעל 5000 מבוטחים. מאז 1.1.2010 משתתפי סדנאות גמילה מעישון זכאים לקבלת תרופות גמילה מעישון במסגרת סל התרופות. הזכאות ניתנת לאחר השתתפות בשלשה מפגשים ראשונים. הסדנאות מציעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי ובנויות משמונה עד תשעה מפגשים. בדומה לטיפול קבוצתי בתחומים נוספים קיימת נשירה של משתתפים לאורך ההתערבות שמעלה שאלות רבות. במטרה להציע מסלול גמילה מקצועי ואפקטיבי אשר מתאים לצרכים של המבוטחים הוחלט: לבדוק את ההתמדה של המשתתפים במפגשי קבוצות גמילה מעישון לפי מאפיינים דמוגרפים. לבחון את הקשר בין ההתמדה במפגשים לשיעורי הגמילה בסוף הטיפול הקבוצתי. שיטה: הופק דוח של כל הנרשמים לקבוצות גמילה מעישון בין 1.10.2013 ל- 30.4.2014 מהמערכת לניהול קבוצות ב- Microsoft CRM של מכבי שירותי בריאות כולל נוכחות במפגשים ומדדי התוצאה. גמילה הוגדרה לפי דווח המדד האחרון )נגמל כן/לא(. דווח המדד עבור הנעדרים הינו טלפוני ומתועד במערכת הממוחשבת. המאפיינים של הנרשמים נאספו מבסיסי הנתונים הממוחשבים של מכבי. בתקופה שהוגדרה נרשמו 3613 מבוטחי מכבי לסדנאות לגמילה מעישון ומתוכם )81%( 2932 השתתפו במפגש אחד לפחות. גילם הממוצע 46 שנים )ס ת 12.4(, 54.5% גברים. שיעור הנוכחות ב- 3, 7, 5, או 9 מפגשים היה 77%, 54.5%, 44.1%, או 32.1% בהתאמה. נמצא שמשתנה גיל הינו משתנה המנבא התמדה בלפחות שבעה מפגשים בתיקון מין, הבדלים גיאוגרפים ורמה חברתי כלכלי )0.001>P.)OR 1.01 בקרב 1885 משתתפים עם מדד תוצאה מדווח, שיעור הגמילה של המשתתפים ב 7-8 4-6, 1-3, או 9 מפגשים היה 19%,,54.2%,84% ו- 90.5%. מסקנות: קיימת נשירה של משתתפים שאיננה אחידה בין מפגש למפגש בקבוצות גמילה מעישון ושונה בקבוצות גיל שונות. לעומת זאת, שיעורי הגמילה עולים ככל שהמשתתפים נוכחים במספר רב של מפגשים. יש צורך בזיהוי הסיבות לנשירה לפי קבוצות אוכלוסייה והתאמת המאפיינים של ההתערבות במטרה להגביר את הסיכוי להצלחה. 177

1012127 האם להכנסת מדד האיכות יש תפקיד ברפואה מונעת? השפעת מאפייני מטופלים ומטפלים על שינוי בשיעור אנמיה בגילאי 18-9 חודשים פרופ יוסי מאירוביץ,ד ר דורון קומנשטר, ד ר עקיבא פרדקין, ד ר יוסי לקס, פרופ ארנון כהן לחוסר במאגרי ברזל בילדות יש השלכות בריאותיות משמעותיות, כולל השפעה על תפקודים התפתחותיים של הילדים הסובלים מהפרעה זו. הביטוי המעבדתי השכיח לחוסר ברזל הוא ירידה ברמת ההמוגלובין בדם - אנמיה. הסיבה העיקרית לאנמיה בתינוקות היא כמות לא מספקת של ברזל בתזונה, ולכן קיימים נהלים של משרד הבריאות למניעת אנמיה בתינוקות )מתן ברזל(. בשנת 2005 הוכנסו ל כללית מדדי איכות לרופאים ראשוניים, הבודקים את שיעור האנמיה בילדים בגילאי 18-9 חודשים. זאת, במטרה למנוע ולטפל באנמיה מחוסר ברזל בקבוצת גיל זו. כמדדי האיכות הרפואיים נקבעו שיעורי ביצוע ספירת דם בגילאי 18-9 חודשים, ושיעור הילדים עם אנמיה מחוסר ברזל בקבוצת גיל זו. מטרות העבודה: איפיון השינויים בשיעורי האנמיה בגילאי 18-9 חודשים, תוך התחשבות במאפיינים הדמוגרפיים של הילדים, במטפלים, ובשינוי שחל לאורך זמן מעת הכנסת המדד בחינת השפעת השימוש במדד איכות רפואי ככלי לקידום בריאות. שיטות: הנתונים מבוססים על מאגרי המידע של ה כללית. המשתנים שנבדקו הינם: שיעור ביצוע בדיקות המוגלובין של ילדים בגילאי 18-9 חודשים, שיעור האנמיה. נבדקו שינויים בהתחשב במעמד סוציואקונומי, מגזר, מגדר, ואפיון הרופא המטפל )עצמאי/שכיר(. נלקח בחשבון הערך הגבוה ביותר של ספירת הדם. ערך המוגלובין קטן מ- 10.5 גר%, וערך MCV בין 60 ל- 75 הוגדרו כאנמיה לא נכללו תינוקות עם אבחנה של טלסמיה, ותינוקות עם ערך גבוה של בדיקות HBF או HBA2 הושוו ערכי המדד ברבעון 1/2014 בהשוואה לרבעון. 1/2005 בפרק הזמן ממרץ 2005 ל מרץ 2014 נצפו השינויים הבאים אוכלוסיית הילדים בגילאי 9-18 ח : שיעור ביצוע בדיקת המוגלובין לתינוקות עלה מ 54.7% ל % 87.5 )עליה ב- 59.4% (. שיעור האנמיה בכלל אוכלוסיית הילדים ירד מ- 7.8% ל- 3.4% )ירידה של 56.4%(. ירידה בולטת של שיעור האנמיה בילדים נרשמה במגזר הערבי מ- 11.5% ל- 3.59% )ירידה של 68.8%(, במגזר החרדי מ- 10.3% ל 5.28% )ירידה של 48.6%(. ירידה משמעותית הייתה גם בקרב ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך מ- 9.8% ל 3.65% )ירידה של 62.8%(. במגזר הכללי נרשמה ירידה מתונה יחסית בשיעור האנמיה בילדים מ- 4.9% ל 3.14% )ירידה של 35.9%(. לא נצפו הבדלים בולטים בהורדת שיעור האנמיה בילדים בין רופאים שכירים לבין רופאים עצמאיים. מסקנות והמלצות: מאז הכנסת המדד נצפתה ירידה בולטת ועקבית בשיעור האנמיה בילדים. השינוי בולט בקרב אוכלוסייה ערבית, בילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך ובילדים המטופלים אצל רופאים עצמאיים למרות העובדה שלא מדובר בהתערבות מבוקרת, המגמה של השינוי, ועקביות הנתונים, תומכים בהנחה שהכנסת מדדי מניעה, והפעילות האקטיבית של הצוותים שבאה בעקבותיהם, מהוות מנוף לשיפור איכות הטיפול הרפואי המשך צמצום הפערים בין ילדים מהמגזר הערבי וילדים ממעמד סוציאוקונומי נמוך, מהווה אתגר לצוותים המטפלים בעתיד מדדי איכות נמצאו יעילים בתחום קידום הבריאות - מניעת אנמיה, בדומה לתחומים נוספים אותם מעריכים במדדי האיכות. 178

מועילות סדנאות לגמילה מעישון בטווח הארוך של מעל שנה מסיום הסדנא 1071361 ארגון הבריאות העולמי הגדיר בתחילת המילניום את עישון הטבק ומוצריו כסיבת המוות המובילה הניתנת למניעה. בדו ח שר הבריאות מ- 2008 על מצב העישון, צויין כי אחוז המעשנים בכלל האוכלוסייה בישראל בשנים 2007-2008 עמד על. 24.2% סדנאות ותרופות מרשם לגמילה מעישון הוכנסו לסל הבריאות בשנת 2010 ובשנה שלאחר מכן. ב 2011, אימצה ואישרה ממשלת ישראל את התכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו. בהערכה שנעשתה ב-, 2012 נמצא כי השימוש בטכנולוגיות אלו היה גבוה ב- 425% יותר מכפי שהוערך ותוקצב. מחקרים שבדקו את יעילות הסדנאות לגמילה מעישון בארץ ובעולם בטווח של עד שנה מסיומה, הראו נתון ממוצע של כ 50% נגמלים. מטרת המחקר: בדיקת מועילות הסדנאות לגמילה מעישון לטווח הארוך של מעל שנה מסיום הסדנא. שיטה: נעשתה בדיקת הימצאות באמצעות סקר טלפוני עם שימוש בשאלון מובנה. מאתיים עשרים ושניים מטופלים השתתפו במחקר. גילם נע בין 18 ל- +70 אשר השתתפו בסדנא החל 01/01/2011 ועד ל. 31/5/2012 נמצא כי מיד בסיום הסדנא, 75.6% מהמשתתפים הפסיקו לעשן, וכיום 42.8% לא מעשנים. אצל אלו שחזרו לעשן, נצפתה מגמה של ירידה בכמות הסיגריות ליום. אחוז המשתתפים המבצעים כיום פעילות גופנית גבוה פי שלוש מאלה שביצעו פעילות גופנית טרם הסדנא. עוד נמצא כי גורמים מחזקים משמעותיים המסייעים לשמירה על הגמילה היו תמיכה משפחתית והפחד מלחלות. הסיבות העיקריות שהביאו משתתפים לחזור לעשן הינן רצון אישי,לחץ בעבודה/ לחץ בבית. רוב החוזרים לעשן עשו זאת בחצי השנה הראשונה מסיום הסדנא. ככול שרמת ההתמכרות הייתה גבוהה יותר נצפה קושי בגמילה. רמת ההשכלה נמצאה ביחס ישר ליכולת להיגמל. סיכום והמלצות: מהמחקר עולה, כי סדנאות לגמילה מעישון יעילות גם בטווח הארוך וההשקעה בסדנאות אלה כדאית. הוספת שיטות שונות לתמיכה לנגמלים בטווח זמן של עד חצי שנה מסיום הסדנא, יכולה לסייע להפחית את שיעור החוזרים לעשן מחקר המשכי העוסק במועילות שילוב גישות של תמיכה התנהגותית ותרופתית להצלחת הגמילה גם לאחר סיום הסדנא, יכול לשפוך אור נוסף על הנושא. 179

1022192 עישון כגורם סיכון להתפתחות סוכרת בקבוצות שונות באוכלוסייה בישראל 3,1 שרון שטיינברג, 1 ד ר בקה פלדמן, 1 פרופ מורטון ליבוביץ, 2 1, ד ר משה חושן, 1 פרופ רן בליצר - 1 מכון כללית למחקר ומשרד הרופא הראשי, שירותי בריאות כללית - 2 הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ניו-יורק - 3 המחלקה לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מבוא: מחקרים שהתמקדו בקשר בין הפסקת עישון לבין היארעות סוכרת, הצביעו על ירידה בשיעור ההיארעות בטווח ארוך למרות עלייה בשיעור ההיארעות בטווח הקצר בשל עלייה במשקל. נצפתה בעבר אסוציאציה בין עישון להיארעות סוכרת, אולם הסברה כי עישון מהווה גורם סיכון בפני עצמו ולא רק סמן הקשור בגורמי סיכון אחרים, שנויה במחלוקת. מידע כזה יכול לסייע בעידוד גמילה מעישון ואיתור פרטים בסיכון. מחקר זה בחן את הקשר בין היארעות סוכרת לבין עישון, הפסקת עישון ואי עישון בקרב נשים וגברים מעל ומתחת לגיל 50, תוך התמודדות עם השונות במדדים שונים בדגש על.BMI שיטות: נבנה מסד נתונים על בסיס מערכת המידע של שירותי בריאות כללית, הכולל את כל בדיקות המעבדה אשר בוצעו בקרב 788,473 בוגרים בגילאים 25 עד 74 בשנים 2008-2009 ללא סוכרת בסוף התקופה. נבחן מי מהבוגרים אובחן כחולה בסוכרת במהלך השנים 2010 עד 2012. נבנו מודלים רב-משתניים בכל תת קבוצה של,BMI בקרב נשים וגברים ובקבוצות גיל מעל ומתחת ל- 50. משתנים עיקריים שנכללו במודל הם: מוצא ערבי, אתיופי ואחר, גיל בשנים, אבחנה של יתר לחץ דם, סוכרת, רמות גלוקוז, סטטוס עישון )בהווה, בעבר, מעולם לא( ושלוש רמות של מצב סוציואקונומי. בקרב גברים מעל גיל 50, בכל רמות ה- BMI, למעט הרמה הגבוהה ביותר, נמצא הקשר החזק ביותר בין עישון לבין שיעור היארעות סוכרת, לאחר תקנון ליתר המשתנים במודל. בקרב גברים בגיל זה עם BMI תקין הסיכון בקרב מעשנים גבוה פי 1.56 לעומת הסיכון בקרב לא מעשנים ( 1.83 CI=,1.34,)OR=,1.56 95% והסיכון בקרב אלה שעישנו בעבר היה גבוה רק פי )1.53 1.26 CI=,1.03.)OR=,1.26 95% בקרב נשים מעל גיל 50 נמצאו ממצאים דומים, אך הקשר פחות חזק. בקרב גברים ונשים מתחת לגיל 50, נמצא קשר מובהק בין עישון להיארעות סוכרת רק בקרב הסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר. מסקנות: ממצאים אלה מחזקים את ההשערה שעישון מהווה גורם סיכון לסוכרת, וכי הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון להתפתחות סוכרת ביחס לעישון בהווה. בקרב אוכלוסייה הסובלת מעודף משקל ומהשמנת יתר, ניתן לזהות את הסיכון המוגבר כבר בגיל צעיר מ- 50, בעוד בקרב צעירים במשקל תקין, ככל הנראה שיעורי התחלואה נמוכים מכדי לזהות את הקשר. במטופלים בסיכון גבוה לסוכרת יש לפעול להפסקת עישון בגילאים צעירים, כחלק ממכלול האמצעים להפחתת סיכון לסוכרת. 180

חיסונים תקצירי פוסטרים

1052246 לחבר את הקצוות... באוכלוסייה ובטכנולוגיה התמקדות בלקוח והתייעלות בביצוע חיסוני ה- RSV ליאת ארד; גאולה קרישמן, מורן שניידר, אירמה רוזן, אירה ספיבק, דבורה אפרימוב, חגית גבירץ חיסוני RSV הכלולים בסל הבריאות מציבים בפני הקופה אתגר לוגיסטי הנובע מחד; מעלות החומר המצריך ניצול מיטבי של כל פלקון, ומצד שני כיסוי מרבי של אוכלוסייה המחייב זמינות ונגישות של החיסון בכמויות קטנות ובפיזור רב. מאוחדת היא קופה רב תרבותית עם אחוזים גבוהים של אוכלוסיות ייחודיות הנדרשות לקבל את החיסון, כגון אוכלוסיות חרדיות וערביות, ילדי פליטים ועובדים זרים. הטיפול באוכלוסיות אלו דורש תקשורת ייחודית עם ההורים להשגת הענות גבוהה. מתן חיסון ה- RSV דורש היערכות מיוחדת ממספר סיבות. השימוש בחיסון המהול אפשרי עד 3 שעות מהכנתו עלויות חומר החיסון יקרות מאד החיסון מגיע בפלקונים של 50 ו 100 מ ג )חישוב המינון נעשה על פי 15 מ ג לק ג משקל( בעבודה זאת נתאר פיתוח מודל עבודה האופטימאלי שנבנה והטמע במחוז ירושלים ב- 3 העונות האחרונות מתוך 9 עונות מאז כניסת החיסון. מטרה: בחינת מודל ייחודי למתן חיסון RSV באוכלוסייה רב-תרבותית תוך התייחסות ל: איתור וחיסון מרבי של אוכלוסיית היעד. מתן שרות מקצועי ואיכותי מותאם תרבותית. שימוש מושכל בחומר החיסון. שיטה: פיתוח מודל עבודה והטמעתו במחוז ירושלים. מודל העבודה כולל: מינויי אחות לניהול התחום ברמה מחוזית. מיפוי מקום המגורים של אוכלוסיית המתחסנים וזמני החיסון במרפאות באופן רציף הנגשת המידע בצורה מקוונת על שולחן העבודה של כל אחות באמצעות חדר צוות וירטואלי אשר מציג בזמן אמת את המידע הנדרש )מתחסנים ע פ מרפאות, מלאי חומר חיסון ועוד(. אחיות מתרבות זהה לזו של אוכלוסיית היעד, המבצעות reaching out ישיר ורציף מול הורי הפגים מעקב רציף אחר ביצוע החיסונים. ממצעים עיקריים: במחוז ירושלים מעל ל- 50% מהמחוסנים משויכים לאוכלוסיות הייחודיות, זמינות המידע לאחיות באופן מקוון ורציף הביא לשיעור של 96% הענות לטיפול לאורך עונת 2014 2013, בהשוואה ל- 90% במחוזות האחרים. פיתוח מודל העבודה המושכל הפחית את הבלאי החומר מ- 10% ל 2% והביא לחיסכון משמעותי בעלות חומר החיסון למאוחדת. מסקנות והמלצות למקבלי החלטות: ניהול תחום חיסוני RSV במודל עבודה אופטימאלי שהוטמע במחוז ירושלים ושיפר משמעותית את ההיענות המתחסנים ומייעל את השימוש בחומר החיסון, יוטמע במחוזות נוספים במאוחדת בעונת החיסונים הבאה. לאור זאת, מודל זה יכול לשמש ארגונים נוספים במערכת הבריאות. 182

3042180 אסטרטגיות חיסון פנוימוקוקאלי בקרב קשישים מבוטחי כללית: מודל סיכון מותאם אישית פרופ רן בליצר, 1,2 שנדרה כהן, 1 פרופ מורטון לייבוביץ, 1 ד ר בקה פלדמן, 1 אילן ברופמן, 1 1 קרייג רוברטס, 3 ד ר משה חשן - 1 מכון כללית למחקר ומשרד רופא ראשי, שירותי בריאות כללית, ישראל - 2 המחלקה לאפידמיולוגיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, ישראל - 3 פייזר בע מ, פנסילבניה, ארה ב מבצעי חיסון עכשוויים למניעת תחלואה פנוימוקוקאלית במבוגרים מתבססים על גיל המבוטח ומס פרמטרים קליניים גסים המקובלים על ה- ACIP להגדרת קבוצה בסיכון. הגדרות אלו יעילות יותר לחיזוי מחלה פולשנית מאשר דלקת ריאות. בעתיד הקרוב יכנס לשוק חיסון מוצמד חלבון אשר צפוי להיות יעיל גם כנגד דלקת ריאות. מטרתנו הייתה להדגים את השימוש במודל לחיזוי דלקת ריאות שטופלה בבית חולים )HTP( על מנת להראות את היעילות שבהתאמת אסטרטגיית החיסון לאוכלוסייה. שיטות: נתונים אודות מס רב של גורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים )לרבות גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, מגזר(, קליניים )תחלואת רקע וחומרתה(, צריכת שירותי בריאות קודמת ועוד, נבדקו ממסדי הנתונים של כללית עבור 1,053,435 מבוטחי כללית, בני 50+ בשנת 2008. פיתחנו ותיקפנו מודל רגרסיה לוגיסטית בכדי לחזות HTP בשנים 2009-10 תוך כדי שימוש בכל הפרמטרים לעיל. יכולת החיזוי של המודל נבחנה ביכולתו לנבא מחלה פנוימוקוקאלית פולשנית )IPD( ו- HTP ב- Validation set נפרד, והיא הושוותה לכלים בינלאומיים קיימים להכוונת חיסוני מבוגרים. במודל רב משתני, נמצא כי גיל, עומס תחלואה )לפי מודל )Johns-Hopkins-ACG ואירועי דלקות ריאה קודמים היו הגורמים שלהם היה הקשר החזק ביותר לדלקת ריאות בבית חולים. המודל לחיזוי HTP הניב C-Statistic של 0.80. כאשר השתמשנו במודל לחיזוי, 17% מהאנשים בעלי הסיכון הגבוה ביותר סומנו ובקרבם ל- 54% היה אירוע של.HTP ל- 46% היה אירוע של,IPD ול- 27% הייתה דלקת ריאה שטופלה בקהילה.)CTP( תוצאות אלו הושוו עם הנחיות בינלאומיות לזיהוי אוכלוסיות בסיכון למחלות פנוימוקוקאליות, אשר גילו באופן מדויק רק 35% מאירועי HTP, 41% מאירועי IPD ו- 21% מאירועי.CTP מסקנות: הדגמנו כי מודל סיכון מותאם לאיתור אוכלוסיות יעד לחיסון הינו מוצלח משמעותית יותר מההנחיות הבינלאומיות בנושא. ניתן וכדאי לשקול בעת הכנסת טכנולוגיה לסל הלאומי או הקופתי הכוונה מותאמת-אוכלוסייה לאנשים בסיכון. בגישה זו ניתן לנצל משאבים מוגבלים באופן יעיל הרבה יותר מניעת יותר תחלואה באותם משאבים, או מניעת שיעור תחלואה זהה בפחות משאבים. 183

חשיבה ממוקדת לקוח בתכנית חיסוני שפעת ליאורה ולינסקי, אייל אריאלי, דורית גולדמן, רועי בן משה, ניר עוז, כלכלן, אגף תקצוב ומידע, ד ר דוד מוסינזון, סמנכ ל רפואה 3021685 רקע ומטרות המחקר: ארגון הבריאות העולמי ממליץ לכלל האוכלוסייה להתחסן נגד נגיף השפעת מידי שנה. משרד הבריאות מתמקד במספר אוכלוסיות עפ י קבוצת גיל ומצב בריאות. קופות החולים משקיעות מאמצים משמעותיים מידי שנה בהבאת אוכלוסיות היעד להתחסן. משימה זו מאתגרת במיוחד לאור התלות בעמדות המטופלים המושפעות ממשתנים חיצוניים כגון אירועים תקשורתיים, האווירה החברתית ומזג האוויר. מטרת המחקר הייתה לאפיין את תבניות ההתנהגות של אוכלוסיות שונות ביחס לחיסוני שפעת בנקודות זמן שונות בחודשים אוקטובר-פברואר בכדי להתאים תכניות התערבות עתידיות לדפוסי ההתנהגות השונים ולהגדיל את אחוז החיסון. שיטת המחקר: 1 הפקת נתוני חיסון שפעת בעונות השפעת חודשים אוקטובר עד פברואר ברמה היומית. 1. 2 ניתוח תבניות ההתחסנות למגזרים השונים 2. 3 ניתוח קצב התחסנות מול משתנים דמוגרפיים שונים. 3. ממצאים: נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין אוכלוסיות שונות בתבניות ההתחסנות נגד שפעת. קיים שוני בין קבוצות תרבותיות )0.005>P ) ובין קבוצות גיל 0.001>p( ( בקצב ההתחסנות. האוכלוסייה המבוגרת )+65( מתחסנת בעיקר בתחילת העונה, ולא מושפעת מארועים חיצוניים בהמשך. לעומת זאת, אוכלוסיית הילדים מגיעה לחיסון מאוחד יחסית, וממשיכה להתחסן לאורך כל העונה, עם עליה בהיענות בתגובה לארועים תקשורתיים ולשינוים במזג האויר. האוכלוסייה הכללית )חילונית( הגיעו להתחסן שבוע מוקדם יותר מאוכלוסיות אחרות. לעומת זאת האוכלוסייה החרדית איטית יותר בקצב ההתחסנות, ומספר המתחסנים הגיעו לשיא בשבוע ה- 5 של העונה. גם באוכלוסייה הערבית קצב ההתחסנות היה איטי, עם שיא בשבוע הרביעי, והתחלה איטית יותר משאר הקבוצות - רק 2.3% מהמתחסנים הגיעו בשבוע השני, לעומת 7.3% בקרב חילוניים ו- 4% בקרב חרדים )0.005>p(. בניתוח של ימי התחסנות- לאורך כל תקופת החיסונים יום ראשון היה היום המועדף לחיסון, והגבוה מכל הימים האחרים, פרט לאוכלוסייה החרדית, בה גם יום חמישי היה מועדף לחיסונים. בהשוואה בין גברים לנשים יותר גברים התחסנו ביום שישי )8.7% לעומת 7.0% בקרב נשים(. בכנס נציג את תבניות ההתחסנות בצורה גראפית מול שינויי מזג אויר, בהשוואה לביקורים במרפאה בימים ובשבועות המקבילים, לאורך מספר שנים, וגם ניתוח של תבניות התחסנות לפי רמה כלכלית- חברתית )נתון שהתקבל זה עתה במאוחדת(. מסקנות: ניטור התנהגות התחסנות של קבוצות שונות באוכלוסייה יכול לשמש בסיס לתכנון התערבויות מותאמות לכל תרבות ולכל קבוצת אוכלוסייה. לדוגמה- פתיחת מרפאות בהתאם להתנהגות האוכלוסייה, תגבור הצוות בהתאם לימים ושעות החיסון, ובמיוחד- בניית תכניות לקידום חיסונים בשבועות ספציפיים לאורך העונה, תוך התמקדות במאפייני וצרכי הלקוח. 184

2031662 מינוף חיסוני שפעת וחיסוני פנוימווקס עד הישג מצוינות בושרה יונס, סוהיל יחיא, יהודה בר אילן מרפאת מאוחדת ערערה בצפון, מבטחת כ- 4500 מטופלים. בתכניות העבודה לשנת 2013 החלטנו להתמקד בנושא החיסונים. הגורמים המעכבים היו ניידות מוגבלת יחסית, בעיקר בקרב מבוגרים, וחוסר אמון ביעילות החיסונים ובצורך בהם. הגורמים המקדמים היו ההירתמות של כל הצוות למשימה, והיות הצוות מאד מחובר לאוכלוסייה. לאחר בדיקת הנתונים קבענו יעדים שאפתניים בביצוע חיסוני שפעת ופנוימווקס, וזאת לאור הפוטנציאל למנוע תחלואה, אשפוזים, ואף תמותה בחורף. מטרה: להגיע לרמת חיסון מיטבית של אוכלוסיות היעד בחיסון שפעת וחיסון פנוימווקס. התערבות: קיימנו ישיבת צוות בתחילת העונה והצעת רעיונות למינוף עונת החיסונים. הכנת חומרים בערבית על השפעת וחשיבות החיסון. תיאום עמדות עם אנשי הדת-האימאמים במסגדים. הרצאות בגנים ובבתי ספר לילדים ולאמהות. חיסון צוות המרפאה, ויידוע המטופלים בכך. ביצוע ביקורי בית בתוך שעות העבודה, חיסון מטופלים כרוניים ומרותקים ובמידה וישנו מבוטח בבית אז באותה הזדמנות קיבל חיסון. זימון מטופלים עם מחלה כרונית ומבוגרים למרפאה וגם אצל רופאים עצמאיים וריכוז ימים למתן החיסונים. אנשי הצוות כולל אחיות ורופאים קיבלו רשימה במטופלים שהם קרובי משפחה שלהם והתחייבו בהסבר על החיסון וחיסונם. עריכת ישיבות צוות כל חודש לניטור ומעקב. הקפדה על מתן חיסון פנוימווקס בעת מתן חיסון שפעת. ניהול גיבוי לוגיסטי שהבטיח מלאי מתמיד של שני סוגי החיסונים למשך כל העונה ביצוע בחיסוני שפעת לגילאי 65 ומעלה הגיע ל- 91%, עליה של 21% מהעונה הקודמת. ביצוע מצטבר בחיסוני שפעת לבעלי מחלות כרוניות הגיע ל- 71%, עליה של 24% מהעונה הקודמת ביצוע מצטבר בחיסוני שפעת לילדים הגיע ל- 19%, עליה של 38%. ביצוע חיסוני פנוימווקס בקרב סוכרתיים 97.3%, עליה של 10% מהשנה הקודמת ביצוע חיסוני פנוימווקס בקרב מבוגרים מעל גיל 65 הגיע ל- 90%, עליה של 9%. בעונת החורף 2013-2014 חלה ירידה של 7% בביקורים אצל רופאים ראשוניים, ו- 24% אצל רופאי ריאות בקרב תושבי ערערה בני 65 ומעלה, בהשוואה לעליה של 7% ו 12% במחוז, בהתאמה. מסקנות: התגייסות כלל צוות המרפאה, עבודה בתכנית מובנית, גיוס אנשי מפתח בקהילה, ביצוע יישוג אקטיבי לתוך הקהילה, וקביעת יעדים שאפתניים מינפה את המרפאה להשגת מצוינות וקבלת דירוג ראשון במחוז צפון בתור מרפאה גדולה. ייתכן והעליה באחוז המחוסנים הביאה לירידה בביקורי רופאים בעונת החורף. 185

בריאות הנפש תקצירי פוסטרים

פורמולציה קלינית להתערבות פסיכולוגית בסוף החיים שירלי אלון 1102125 מספר גישות מקובלות כיום בטיפול נפשי לאנשים המצויים בשלבי חייהם האחרונים. מבין המקובלות ונתמכות הראיות בולטות:.Dignity Therapy; Meaning Centered Therapy; Life Review Therapy (LRT); Communication Therapy נחיצות הפורמולציה הקלינית עלתה בעקבות ממצאי מחקר השוואתי, אשר העריך את התועלת הטיפולית של טכניקת ה- LRT. נמצא, כי אמנם התערבות זו מניבה תועלת רבה במישורים רבים, אולם מתאימה יותר לאנשים בגילאי הזקנה, המוצאים עניין בשחזור ועיבוד עברם ומצריכה מספר מפגשים. יתרה מכך, חלק ניכר מהאפקט התרפויטי הורגש רק כעבור מספר שבועות מסיום ההתערבות, כך שלשם תועלת מרבית רצוי שתוחלת חיי החולים תהיה בת מספר חודשים לפחות. מטרה: הצורך בפיתוח מודל המכוון את המטפל להתאים את גישת ההתערבות שתאפשר אפקט פסיכותרפויטי מיטבי, בהתחשב ב: הזמן המוערך שנותר לרשות המטפל והמטופל. הצרכים/ המצוקות הנפשיות שמעלה המטופל. השלב ההתפתחותי בו נמצא בחייו. תמות מרכזיות העולות בעת ההערכה )רוחניות; משמעות; תקווה; פרידה(. שיטות: גיבוש המודל ויישומו נמשך כשנה, והושתת על המסקנות שהופקו ממחקר ה- LRT. השימוש בפורמולציה הקלינית יושם על 20 חולים, אשר פנו או הופנו לשירות הפסיכולוגיבעת ההערכה הפסיכולוגית נעזר המטפל ב- 4 השאלות המנחות שהוצגו בפרק מטרות. בהתאם לתשובות שניתנו התקבלה הפורמולציה המתאימה לגישת ההתערבות, המוקד, תוך תפיסה, כי יש לסכם כל פגישה כאילו היתה האחרונה. הערכת יעילות המודל התבססה על ממצאים תצפיתיים ואיכותניים. הממצאים התצפיתיים הוערכו באמצעות המשוב שסיפק המטופל בסיום המפגש ) האם הרגשת שמשהו משיחתנו היום ענה לך על צורך כלשהו? ( ובתחילת המפגש העוקב ) האם הצלחת להיעזר במשהו מתוך שיחתנו הקודמת?(. הממצאים האיכותניים הוערכו באמצעות התכנים שהעלה המטופל במפגשים והתאמתם לפורמולציה ההתחלתית. התוצאות מלמדות כי השימוש בפורמולציה להתערבות פסיכולוגית בסוף החיים משפר את יכולתו של המטפל לספק מענה מיידי ומהיר לחולה הסופני, ומשפר את שביעות רצונו של החולה מן ההתערבות. מסקנות: על אף האתגרים הנפשיים האופייניים לתקופת סוף החיים, עדיין קיימת שונות בצרכיהם ומצוקותיהם הנפשיים של החולים. הללו מצריכים מהמטפל בקיאות בטכניקות פסיכו תרפויטיות קצרות מועד, המכוונות לתהליכי פרידה, מציאת משמעות, תקווה ורוחניות, וכן במיומנות המאפשרת לנתב בין טכניקות אלו בהתאם לנחיצות. היעזרות בשאלות ההערכה המנתבות לאפיק הטיפולי המתאים נראה כי מסייעת הן ליכולת המטפל להתמקד וליצור תוכן מרבי בטווח זמן קצר, והן להזדמנות הניתנת למטופל ליהנות מהקלה על הסבל הנפשי הייתכן בסוף חייו. 187

1022145 הכללת טיפול שיקומי כחלק ממענה ברה נ כוללני לחולים קשים במאוחדת אילה פרידלנדר כץ,,BSW החוג לתואר שני בבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה; ד ר ערד קודש, מנהל מערך ברה נ, מאוחדת; גיל רביב, ס. מנהל מערך ברה נ, מאוחדת; ד ר גיל הלפרין, מנהל ברה נ, מחוז צפון, מאוחדת; גב מירה הורוביץ,,MSW מנהלת השרות הסוציאלי, מחוז צפון; ד ר שרגא בוניאק, ס. מנהל ברה נ, מחוז צפון, מאוחדת כניסתה של הרפורמה בבריאות הנפש בשנה הבאה, מחייבת היערכות מיוחדת לטיפול במבוטחים הסובלים ממחלות קשות, ושטופלו עד כה בעיקר במסגרות ממשלתיות. השיקום של החולים במחלות קשות יהפוך לאתגר ייחודי לצד הרכיבים המקובלים בטיפול: פסיכיאטרי תרופתי, פסיכותרפיה וטיפול במחלות גופניות. ברה נ מאוחדת מחוז צפון והחוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה יזמו ב 2014 תכנית פיילוט שמטרותיה: הערכת צרכי השיקום בקרב מבוטחים, בחינת שילוב עובד מקצועי בשיקום פסיכיאטרי מכוון-החלמה בצוות ברה נ וקשירת הידע האקדמי לעבודת השדה. שיטה: 1. מישור ארגוני: למידת המעגלים המקצועיים הרלבנטיים ביחס להפניית מטופלים לשיקום. יצירת קשרי עבודה עם רופאים פסיכיאטרים כגורם ממיין ועו ס המפנות לשיקום. לשרות הסוציאלי ניתן ידע על סוגיות של החלמה ושיקום פסיכיאטרי ומידע על זכויות ושירותים. נוצר קשר עם צוות השיקום במשרד הבריאות ונקבעו דפוסי עבודה משותפים. הוגשה הצעה לפוסטר ועלון מידע על זכויות ושירותים בשיקום, להגברת המודעות בקרב מבוטחים ועובדים. 2. המישור הפרטני: נעשתה פעילות לאיתור מבוטחים עימם נוצר קשר והכרות לגיבוש הערכה פסיכו-סוציאלית - צרכים, העדפות, כוחות ותפקוד. בהתאם נבחרו ערוצי התערבות עם המטופל ואל מול גורמים רלוונטיים. בפרק זמן של כחצי שנה הופנו בסה כ להערכה וליווי שיקומי 11 מבוטחים. 2 ללא הכרה בנכות קיבלו סיוע בפנייה לבטל א, כשלב הכרחי לקראת פניה לסל שיקום. 9 מבוטחים בעלי זכאות לסל שיקום )40% נכות( נמצאו בשלבים שונים: 1 מקבלת שרותי תעסוקה נתמכת; 3 מצויים בתהליך הפניה לסל שיקום; 2 מטופלים בעלי צורך בשיקום תעסוקתי, לצד ריבוי חסמים ומגבלות. נעשתה עבודה לקידום מוטיבציה והיכרות עם ערוצי תעסוקה, לפי שעה ללא תוצאות, עם קושי בשימור קשר רציף; 3 מטופלים מקבלים ליווי שיחתי-תמיכתי אחת לשבוע, עשויים להיעזר בעתיד בשרותי שיקום. המלצות: תהליכים פרטניים מלמדים על פוטנציאל התערבות מכוונת-החלמה המשלבת טיפול שיחתי ומיצוי זכויות, לתרום להגברת מיצוי הזדמנויות השיקום. כן עלתה חשיבות העבודה עם משפחות. מוצע לשלב התערבויות נוספות, קבוצתיות )למשל:,)IMR ופרטניות )למשל:.)Readiness מוצע לתת את הדעת לדרכי עבודה רב-מקצועית בהיבטים של תיעוד, יצירת שיתופי-פעולה ועוד. מענה לצרכי טיפול נפשי של מבוטחים עם הפרעות נפשיות דורש פניות של העובד המקצועי לליווי שלבים של נסיגה והתקדמות לאורך זמן, באמצעות קשר אישי משמעותי וחשיבה יצירתית לגבי מענים והזדמנויות לקידום. 188

1041074 שילוב שימוש ברשם בריאות הנפש ותוכנת ה- GIS לצורך מיפוי האבחון והטיפול בתחלואה פסיכיאטרית קשה במאוחדת מדינת ישראל עומדת על סיפה של אחת מהרפורמות המהותיות בתחום הבריאות בכלל, מאז חקיקת חוק בריאות ממלכתי שתוביל להעברת אחריות הספקת שירותי הטיפול בתחום בריאות הנפש מידי משרד הבריאות לידי הקופות, החל מיולי 2015. אוכלוסיית הסובלים מתחלואה פסיכיאטרית קשה: סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית והפרעה דו קוטבית, הינה קבוצה ייחודית המצריכה תשומת לב מיוחדת. קבוצה זו נמצאת בסכנת יתר ללקות במחלות גופניות כמו: סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלות קרדיווסקולריות ומכאן גם לתמותה מוקדמת ומוגברת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. קבוצת מטופלים אלה נוטה לפתח הרגלי חיים המעמידים אותם בסכנה גופנית מוגברת כמו עישון מוגבר, שימוש בסמים ואלכוהול. מעבר לכך אנשים הלוקים בתחלואה פסיכיאטרית קשה עומדים בסיכון יתר להתאבדות. בראייה מערכתית מדובר במבוטחי הקופות המועדים לאשפוזים פסיכיאטריים, סובלים מהדרה וקיטוע של הרצף הטיפולי. מאוחדת פתחה רשם המתבסס על אלגוריתם ששואב מידע מקוון הן מהאבחנות המצויות בתיקים הרפואיים הדיגיטליים, המהווים כלי בסיסי בידי כלל הרופאים ואנשי בריאות הנפש במאוחדת והן ממערכת הרוקחות המאפשרת מעקב אחר רכישות תרופות. הרשם מזהה 7,536 מבוטחים המאובחנים כסובלים מסכיזופרניה או הפרעה דו קוטבית מעל גיל 6, המהווים 0.8% ממבוטחי הקופה בגילאים אלה )במאוחדת 1,107,188 מבוטחים, עם התפלגות מגדרית של קרוב ל 50% (. גיל האבחון הממוצע בגברים 37.2 ובנשים 42.2 קיים הבדל בשיעור האבחון בין המחוזות )0.005>p( לאחרונה נעשה מהלך לשלב את הרשם עם תוכנת ה- GIS )Geographic Information system( שהיא מערכת מידע ממוחשבת המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב תכנים ממספר שכבות מידע, המבוססות ברובן על מערך מיפוי, אך גם על מאגרי מידע טבלאיים רגילים. מערכות אלו מבצעות בצד הקלט: קליטה, ארגון ובקרת איכות, ובצד הפלט: הפקה, מיון, שליפה ופילוח של מידע גאוגרפי. בהרצאה נציג את תוצאות המחקר לפי המוקדים הבאים: 1 פיזור 1. החולים בתחלואה פסיכיאטרית קשה לפי גאוגרפיה של המטופל 2 שונות 2. פיזור המאובחנים לפי מגזרים 3 שונות 3. פיזור המאובחנים וצריכת השירות על פי שיוך לאזורים גיאוגרפים סטטיסטיים. 4 שימוש 4. ברשם לצורך סקירת שירותים קיימים וגם נצרכים )שירותי פסיכיאטריה, פסיכותרפיה, רפואה ראשונית, תרופות( 5 היצע 5. של שירותים מול צריכה של טיפולים. 6 האם 6. יש קשר בין צריכת שירותים לנגישות גאוגרפית 189

זיהומים ומניעתם תקצירי פוסטרים

1022117 ניטור זיהום בפצע הניתוח לאחר ניתוח אורטופדי: הקמת מערכת לניטור מתמשך והשוואה של שיטות ניטור אפשריות שמואל בננסון, 1 אלון מוזס, 1 מאיר ברזיס, 2 נעמי מינסטר, 1 כרמלה שורץ, 1 אילנה גרוס, 1 3 לאוניד קנדל, 3 יואב מתן, 3 מאיר ליברגל - 1 המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות, - 2 המרכז לאיכות ובטיחות קלינית, - 3 המחלקה האורטופדית, מרכז רפואי הדסה, ירושלים הקדמה: זיהום בפצע הניתוח )SSI( הינו הסיבוך השכיח ביותר בחולים מנותחים. ידוע שניטור קבוע של שיעור הזיהומים מוביל לירידה שלהם. בשנת 2008 התחלנו בהקמת מערכת לניטור SSI בניתוחים נקיים במחלקה האורטופדית בהר הצופים בשיתוף עם רופאי המחלקה. מטרה: להטמיע את הניטור בעבודה הקלינית השוטפת של המחלקה. שיטות: אוכלוסיית הניתוח כללה את כל החולים שעברו ניתוחים נקיים של ירך, ברך או גב. זיהום הוגדר על פי הנחיות ה- CDC. פרטים דמוגרפיים וקליניים נאספו על ידי אחות למניעת זיהומים. הערכה יומית של פצע הניתוח בוצעה על ידי הרופא במחלקה בעת הביקור. מעקב לאחר שחרור בוצע בעת ביקורת המרפאה או בשאלון טלפוני מובנה. כל גיליונות החולים אשר פנו למיון או אושפזו בשנית בתוך 180 יום מהניתוח נבדקו לנוכחות של.SSI תוך כדי התקדמות התהליך, לצורך הפחתת עומס העבודה, הוטמעו מרכיבים ממוחשבים בחלקים שונים של מערכת הניטור. בוצע ניתוח סטטיסטי של הנתונים בתוכנת SPSS גרסה 18 וכמו כן בוצע ניתוח של הנתונים בשיטת )SPC( statistical process control תוך שימוש ב- chart g type of control המבוסס על מספר הניתוחים בין אירוע זיהום אחד למשנהו. במשך ארבע וחצי שנות הניטור הראשונות )אוגוסט 2008 דצמבר 2012( בוצע מעקב אחר 3778 ניתוחים: ירך 1947 )52%(, ברך )41%( 1546 וגב )7%(. 285 ב- 95% מהמקרים בוצעה הערכה של הפצע בזמן האשפוז הראשוני וכן לאחר השחרור. בסך הכול זיהום באתר הניתוח נמצא ב )4.4%(; 165/3778 119 )3.1%( שטחי ו )1.2%( 46 עמוק. רוב הזיהומים אובחנו לאחר השחרור )78%(; 128/165 רובם אושפזו בשנית )94%(. 120/128 העיתוי הממוצע )± )SD להופעת הזיהום היה )± 24 23( ימים לאחר הניתוח. רגישות הניטור שכללה מעקב בזמן אשפוז ובנוסף בדיקת האשפוזים החוזרים )ללא מעקב מרפאה או טלפון( הייתה 95.5%. מסקנות: ניטור מתמשך מאפשר השוואה פנימית וחיצונית של הנתונים ונותן מידע על איכות הטיפול במחלקה. העובדה שכל חולה שפיתח זיהום לאחר השחרור, אושפז, מאפשרת לנו לוותר על איסוף נתוני המרפאה והטלפון ולעקוב לאחר השחרור רק אחר חולים שחזרו לאשפוז. יש צורך בהמשך המחשוב של המערכת על מנת להפחית עוד יותר את העבודה הנדרשת ובכך לאפשר את החלת הניטור גם במחלקות נוספות. 191

1011233 איכות הטיפול באלח דם חמור ביחידה לטיפול נמרץ: מעקב של 10 שנים 2,3 ד ר יעקב דרייהר, 1,2 פרופ מיכאל פריגר, 2 פרופ ויקטור נובק - 1 חטיבת בתי חולים, ההנהלה הראשית, כללית; - 2 המחלקה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; - 3 המרכז למחקרים קליניים, מרכז רפואי סורוקה מטרה: התמותה באשפוז מאלח דם חמור sepsis( )severe גבוהה, והיארעות המחלה בעולם הינה במגמת עלייה. קיים מידע מועט על הפרוגנוזה לטווח ארוך של חולים ששרדו אלח דם חמור. מטרת העבודה היתה לבדוק את איכות הטיפול במאושפזים עם אלח דם חמור בבתי החולים של הכללית. שיטה: המחקר היה מחקר מעקב רטרוספקטיבי שכלל את כל המטופלים הבוגרים ששהו ביחידה לטיפול נמרץ כללי או נשימתי בבתי החולים של הכללית עם קוד ICD המתאים לאלח דם בשנים 2002-2011. נתונים דמוגרפיים וקליניים נשאבו ממאגרי המידע של הכללית, כולל מחלות רקע, תרופות קבועות, כלל האבחנות באשפוז )כולל אלו המעידות על פגיעה במערכות הגוף(, בדיקות מעבדה ונתונים אדמיניסטרטיביים. תוצאי הטיפול כללו תמותה באשפוז, תמותה לטווח ארוך, משך האשפוז לשורדים את האשפוז, ואשפוזים חוזרים. במחקר נכללו 7,750 מטופלים )גיל חציוני: 70, 57% גברים, ציון צ רלסון ממוצע לתחלואה נלווית: 4.0±2.4(. מספר המקרים הממוצע בחודש עלה מ- 49 ב- 2002 ל- 75 ב- 2011. 21% מהמטופלים התקבל ישירות ליחידה לטיפול נמרץ, 40% התקבלו ליחידה מהמחלקה הפנימית, ו- 39% - ממחלקה כירורגית. המקורות השכיחים לאלח דם היו דלקת ריאות )33%(, פריטוניטיס )16%( וזיהום בדרכי השתן )13%( מערכות הגוף העיקריות שכשלו היו מערכת הנשימה )57%(, הכליות )40%( הלב וכלי הדם )35%(. אצל 41% אובחן הלם ספטי. אצל 17% לא תועד כשל של אף אחת ממערכות הגוף, ואילו אצל 32%, 27% ו- 24% תועד כשל של מערכת אחת, שתי מערכות, או שלוש מערכות ומעלה, בהתאמה. התמותה באשפוז היתה 52%, ופחתה בתקופת המחקר מ- 53% בשנים 2002-2008 ל- 49% בשנים 0.004=p. 2009-2011, בקרב השורדים את האשפוז, התמותה כעבור שנה היתה 22%, והתמותה הכוללת 44% עם מעקב חציוני של 38 חודשים. בקרב השורדים, משך השהייה החציוני ביחידה לטיפול נמרץ היה 6 ימים ומשך השהייה החציוני הכולל בבית החולים היה 26 ימים. 20% מהמשוחררים חזרו לאשפוז תוך 30 יום. מסקנות: קיימים מספר אתגרים בתחום איכות הטיפול באלח דם ביחידה לטיפול נמרץ בישראל. התמותה באשפוז גבוהה מהמקובל בספרות ופחתה רק במקצת בעשור האחרון. בקרב השורדים התמותה גבוהה אף היא. 192

השימוש בגיליון הממוחשב ככלי עזר למניעה ובקרה של זיהומים נרכשים 1041124 סטאס זוסמן, 1 אלכס אקסל, 1 ליאת טודריס, 2 ד ר ורדית שוורץ, 2 הלן בינדר, 2 פנינה שלפר, 3 3 דרור אדמון, 4 ד ר ברוך מרגנית 5,ד ר ערן סגל - 1 היחידה למניעת זיהומים, - 2 היחידה למחשוב קליני, 3 - הנהלת אסותא מרכזים רפואיים, - 4 אגף טכנולוגיות ומחשוב אסותא מרכזים רפואיים בעולם שבו רב המידע הרפואי מתועד, קיימת חשיבות לאיכות המידע המוצג לצוות המטפל ולאחראים על תחום מניעת זיהומים. מטרות: ברצוננו לתאר שימוש במערכת מחשוב קלינית ככלי עזר למניעה ובקרת זיהומים. שיטה: שימוש במערכת מחשבית מסחרית Israel( )Metavision IMDs, ליצירת כלים להעברת למניעה ובקרת זיהומים נרכשים. נבנו כלים ממוחשבים אשר נותנים מענה לסוגיות הבאות: 1. במעמד הקבלה של מטופל חוזר, שבאשפוז הקודם היה נשא של פתוגן עמיד, מופיעה הודעה אשר מפעילה אלגוריתם טיפולי בהתאם לסוג הפתוגן 2. עם קבלת תוצאה של חיידק עמיד בגיליון הממוחשב, עולה התראה לצוות המטפל כי המטופל נשא חיידק עמיד ויש להכניסו לבידוד. בנוסף, לצורכי בקרה ומעקב ליחידה למניעת זיהומים במוסד קיים מסך בקרה המראה את המטופלים שיש צורך לבודדם ולא בודדו עדיין 3. מסך תיעוד הצנתרים מעוצב בצורה גרפית ומאפשר סימון מיקום הצנתרים על פי מיקומם בגוף, ובצבעים שונים על פי סוג הצנתר. בנוסף, במסך התיעוד מופיע התראה המסיבה את תשומת לב האחות לכל צנתר שנמצא מעל ארבעה ימים. התרעה זו מאפשרת לעקוב אחר הוצאת צנתרים בזמן, וכך למנוע זיהומים בדם או במקום ההחדרה 4. במסך תיעוד הבידוד הטמענו אלגוריתם של ניהול הטיפול. האחות מזינה את סוג הפתוגן והמערכת מציגה מהו סוג הבידוד הנחוץ על פי סוג הפתוגן, מהו הציוד הנדרש עבור כל סוג בידוד, והנחיות להמשך המעקב עבור החולה 5. לפני הקבלה לבית החולים עוברים מטופלים הנמצאים בקבוצת סיכון מוגדרות בדיקת סיקור לזיהוי נשאות חיידקים יציבים לאנטיביוטיקה. הכלי מאפשר לעקוב אחר ביצוע בדיקות סיקור בחולים אלו ולזהות חולים אשר לא עברו את הסיקור. מסקנות: בשגרת יומנו ביחידה למניעת זיהומים מצאנו כי נחוצים לנו כלי עבודה המציגים את המתרחש בבית החולים באופן מדויק, אמין ובזמן אמת. מצאנו כי אפיון והטמעה מדויקים במערכת מידע קלינית ממוחשבת, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, מייצר עבורנו כלים יעילים המשמשים אותנו באופן שוטף על בסיס יומיומי לצורכי ניהול, מניעה ובקרת זיהומים בבית החולים. 193

2041125 ניטור היגיינת ידיים בקרב הצוות המטפל תוך באמצעות שימוש בטכנולוגיית HYGIENIX ואפליקציית ה- I-Scrub סטאס זוסמן, אלכסנדר אקסל, אסותא מרכזים רפואיים ידוע כי ידי הצוות המטפל הן גורם פעיל בהעברת מחוללי זיהום ואף דרך הדבקה זו מוכרת כדרך נפוצה ביותר להעברת זיהומים במוסדות הבריאות. התערבות בנושא היגיינת ידיים של הצוותים המטפלים ידועה כאמצעי בסיסי, זול ויעיל למניעת העברת זיהומים נרכשים המגבירים תחלואה, תמותה והוצאות הקשורות באשפוז. יחד עם זאת, האתגר המעשי בתחום היגיינת ידיים הינו היענות הצוות, יכולת ההתמדה וניטור על הנעשה בשטח. אסותא מרכזים רפואיים הציבה בפניה את נושא היגיינת הידיים כאתגר מקצועי חשוב והחלה בביצוע התערבות ייחודית ומתמשכת, המתנהלת בכל בתי החולים של הארגון. מטרה: מטרת ההתערבות הינה שיפור ההיענות להיגיינת ידיים בקרב הצוותים המטפלים בכלל הארגון. היעד הינו הגעה להיענות של 80% בתוך שנתיים מתחילתה )עד 2015(. שיטה: בכדי לבצע ניטור אמין, הנותן תמונה כוללנית של המגמות, הוחל בביצוע תצפיות על ההיענות להיגיינת הידיים. התצפיות מבוצעות ע י נאמני זיהומים ברחבי הארגון, במחלקות ומרפאות נבחרות, באמצעות טופס משרד הבריאות או באפליקציית I-Scrub המותאמת ל-.I-Phone מדי חודש מבצע כל נאמן זיהומים 40 תצפיות לכל הפחות, כך שבכל חודש מתבצעות כ- 800 תצפיות. מתחילת 2013 עד אפריל 2014 בוצעו 12,000 תצפיות אשר עליהן בוצע עיבוד נתונים הכולל: חישוב היענות במחלקות תוך כדי השוואה חודשית, היענות לפי סקטורים מקצועיים, היענות לפי הזדמנויות וחישוב היענות הכללית. כמו-כן, בוצע עיבוד סטטיסטי של מובהקות הנתונים Value( P( בעזרת התוכנת Minitab לעיבוד סטטיסטי. בנוסף לביצוע התצפיות מבוצע גם ניטור ע י מערכת ה-,HYGIENIX האוספת מידע ביחידה לטיפול נמרץ. מסקנות: ככלל ניתן לראות שיפור בנושא ההיענות להיגיינת ידיים, ואחוז ההיענות לחודש אפריל 2014 עומד על 78%. מנקודת תחילת ההתערבות נצפתה מגמת שיפור מתמדת. הנתונים המתקבלים בכל חודש מפורסמים לכלל עובדי אסותא באתרים השונים. 194

1012278 התערבות מבוססת נתונים להקטנת שימוש מיותר בתכשירי אנטיביוטיקה רחבת-טווח בקהילה 1 מרסלו לאו, 1 ראול רז, 2 חיים ביטרמן, 1 ניקי ליברמן, 2 אפרת שדמי, 1 נורית מן, 3 רן בליצר - 1 משרד הרופא הראשי ומכון כללית למחקר, כללית - 2 חטיבת הקהילה, כללית - 3 אגף מחשוב ומערכות מידע, כללית ארגון הבריאות העולמי הדגיש לאחרונה את מרכזיות האיום לבריאות הציבור עקב המשך מגמת העלייה בעמידות החיידקים לתכשירי האנטיביוטיקה, וציין שכ- 50% ממרשמי האנטיביוטיקה מיותרים או שאינם מותאמים להתוויה, בדגש על מתן מיותר של טיפול רחב-טווח. בשנת 2011 בוצע בכללית איסוף נתונים נרחב וגובשה תכנית פעולה לשימוש מושכל בשני תכשירי האנטיביוטיקה רחבת טווח הנפוצים ביותר בקהילה: שימוש באוגמנטין בזיהומים ברכי הנשימה העליונות ושימוש בקוינולונים לטיפול בזיהומים בדרכי השתן. התוכנית הופעלה במהלך שנת 2013 ובשנת 2014 בוצעה הערכה של מידת ההשפעה של התערבות אזורית על צריכת שני התכשירים. שיטות: פותחה תשתית לאיתור מרפאות בהן נעשה שימוש חריג בתכשירי אנטיביוטיקה רחבת טווח בקהילה, תוך אינטגרציה בין 3 עולמות מידע: תחלואה זיהומית, צריכה/ניפוקי אנטיביוטיקה, ומיקרוביולוגיה. נוצרו מדדי איכות וכלי מדידה הנותנים מידע ניהולי פרקטי המכוון למוקדים מתאימים להתערבות. תכנית התערבות התחילה בהעברת מידע אזורי לרופאים, אודות שיעורי תחלואה זיהומית בדרכי נשימה עליונות ובדרכי שתן, שיעורי עמידות, ושיעורי שימוש באנטיביוטיקה צרת / רחבת טווח לפי מחוז בהתבסס על שני המדדים שיצרנו. בנוסף, הועברו המלצות והנחיות הקליניות המקובלות בארץ ובעולם לטיפול באותן מחלות והחל תהליך הטמעה וחינוך. נבחנו 2 מדדי הצלחה, לפני ולאחר ההתערבות: שיעור שימוש באוגמנטין לטיפול בזיהומים בדרכי נשימה עליונות, ושיעור שימוש בקוינולונים ובניטרופורנטואין לטיפול בדלקת בדרכי שתן. בין השנים 2011 ל- 2013, לא חל שינוי משמעותי, ברמה ארצית, בשיעור אירועים זיהומיים בדרכי נשימה עליונות בקרב מבוגרים שטופלו באוגמנטין )8.40% ו- 8.52% ( בהתאמה. במדד הזה, השונות בין המחוזות ב 2013 נע בין 7.1 ל- 13.4%. בשיעור צריכת קוינולונים לטיפול בזיהומים בדרכי השתן, לא חל שינוי משמעותי ברמה ארצית )24.7% מכלל ארועי UTI בכל אחת מהשנים(. והשונות בין המחוזות בשנת 2013 הייתה משמעותית: 36.5%-15.1%. שיעור השימוש בניטרופוראנטואין )הטיפול המומלץ( עלה בשנת 2013 ב 3% בממוצע, כאשר שיעור הצריכה במחוזות השונים נע בטווח 6.8% עד.20.8% מסקנות והמלצות: העדר ירידה בשימוש הלא מוצדק בתכשירי אנטיביוטיקה רחבת טווח כמו אוגמנטין לזיהומים בדרכי נשימה עליונות או קוינולון לזיהומים בדרכי שתן, מדגיש את הצורך בעליית מדרגה בתכנית ההתערבות. העלייה בשיעור שימוש בניטרופוראנטואין לטיפול בזיהומים בדרכי שתן, עשויה להצביע על שיעור גדל של רופאים שהתחילו ליישם את האופציה הטיפולית העדיפה. הכללית התחילה במימוש השלב הבא של ההתערבות, שלב שבו מועברים נתונים מפורטים לרופאים המשתמשים ה כבדים, כ- 20% העליונים בכל מחוז, אודות השימוש בתכשירים הבעייתיים במרפאה שלהם. 195

1041333 מעקב לאחר שיעור הזיהומים לאחר ניתוח שחזור הגולגולת לרמן יוליה, דר רוזנטל גיא, דר שושן יגאל, דר רובין שרף, תאמר חיאדרה, קרא איציק בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם ניתוח של decompressive craniectomy נועד לטיפול ביתר לחץ תוך גולגולתי, שנוצר כתוצאה מטראומה,,2007) CVA (Grossman, et al. בניתוח מוציאים חלק גדול מעצם הגולגולת של המטופל. לכן לאחר מספר חודשים יש צורך בניתוח שחזור הגולגולת )קרניופלסטיה(. שיעור הסיבוכים בכלל ובזיהום בפרט לאחר ניתוח קרניופלסטיה הינו גבוה. הסיבוכים נובעים משימוש בגוף זר לשחזור הגולגלת, או במקרה של שתל אוטולוגי מחוסר אספקת דם בעת החזרת העצם. Schuss וחבריו בגרמניה עקבו לאחר 280 חולים שעברו DECOMPRESSIVE CRANIECTOMY ולאחר מכן קרניופלסטיה. שיעור הסיבוכים היה 16.4%.כמו כן, Chang וחבריו בארצות הברית מדווחים על 212 חולים עם אותו שיעור הסיבוכים- 16.4%. ובשימוש עם עצם אוטולוגי שיעור הסיבוכים היה גבוה עוד יותר. השיטה: ב 01.01.2010 במרכז רפואי הדסה עין כרם הוחלט לעבור לשיטה חדשה של שימור שתל עצם בהקפאה ב-מינוס 70 מעלות צלסיוס-. cryopreservation טיפול בעצם נעשה על פי הפרוטוקול שנבנה על בסיס סקירת ספרות בשיתוף של רופאים מתחום נוירורכירורגיה, מיקרוביולוגיה ובהובלה של הצוות הסיעודי של חדר ניתוח. במשך שלוש שנים נעשה מעקב לאחר חולים שעברו ניתוח קרניופלסטיה לשחזור הגולגולת עם שתל עצם אוטולוגי שעבר שימור בשיטה החדשה. ה במדגם של 33 מטופלים שעברו שחזור של שתל אוטולוגי, רק אצל שני מטופלים )6.06%( השתל הוצא. במקרה אחד )3.03%( היה זיהום, ואילו במקרה נוסף- הייתה חשיפה מלאה של חלק נרחב של העצם. סיכום: שיעור נמוך של הזיהומים בהשוואה למה שנמצא בספרות מעיד על יעילות השיטה. 196

1022122 יישום גישה חדשנית לשימוש מושכל באנטביוטיקה במרכז רפואי תל אביב, ניתוח השוואתי של ההשפעה באגפים השונים Background: Antibiotic Stewardship Programs (ASP) have been effective at regulating antibiotic use at the institutional level. However, patterns of antibiotic use vary widely among clinical services, potentially affecting the effectiveness of ASP. We sought to compare the impact of an ASP initiative among different departments in our hospital. Methods: An ASP initiative was implemented at the Tel Aviv Medical Center in 06/2012. Weekly ASP rounds were performed at Internal Medicine (5 departments), Surgery and Neurosurgery services. ASP rounds followed a uniform format in all departments. The ASP team consisted of a hospital administrator, infectious disease specialist and clinical pharmacist. We prospectively recorded the outcome of each ASP encounter, defined as review of patient antibiotic treatment by the ASP team. Encounter outcomes were categorized as no change, de-escalation or escalation in antibiotic treatment. We compared the proportion of encounter outcomes among the different departments. Result: 2457 ASP encounters and 2542 outcomes were reviewed. Overall, the ASP team recommended no change in antibiotic treatment in 1507 encounters (59%), de-escalation in 818 (32%), and escalation in 217 (9%). A similar pattern of outcomes was seen in Internal Medicine (1557 encounters; no change 60%, de-escalation 33%, escalation 7%), Surgery (560 encounters, no change 59%, de-escalation 29%, escalation 12%) and Neurosurgery (340 encounters, no change 60%, de-escalation 31%, escalation 9%). ASP was associated with a mean reduction in antibiotic DDD of 14%, a reduction in antibiotic cost of 10%, and no significant change in crude mortality rate. There was no statistically significant difference in impact on antibiotic consumption and costs among the different departments. Conclusions: In this single-institution experience, implementation of an ASP initiative was associated antibiotic de-escalation in a third of encounters leading to an overall reduction in antibiotic use and costs. ASP was similarly effective in different clinical services with divergent characteristics. 197

1081438 שימוש ב- Assay Adenosine Triphosphate (ATP) Bioluminescence להשוואת תוצאי תהליך ניקוי משטחים בסביבת אשפוז, על ידי צוות ייעודי מיומן לעומת ניקוי מחלקתי שגרתי 1,2 רונית נתיב, 1 אילנה ליבשיץ-ריבן, 1,2 אברהם בורר - 1 היחידה למניעת זיהומים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה - 2 הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רקע ומטרות: סביבת בית החולים מהווה סיכון להעברת זיהומים הקשורים בשירותי בריאות. עם זאת, אומדן יעילות הניקוי הינו קשה ומסתכם לעיתים בבדיקת חזותית בלבד. טכנולוגית ה- assay )ATP( ATP-bioluminescence פותחה לסייע בהערכת תהליכי הניקוי באמצעות ספירת חלקיקי חומר אורגאני ביחידות.)RLUs( Relative Light Units במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה )כ- 1000 מיטות אשפוז(, מתבצע ניקוי טרמינלי של יחידת המטופל לאחר שחרורו. ניקוי זה מבוצע באופן מסורתי ע י כוחות העזר מחלקתיות. ההתערבות הניסיונית בדקה את יעילותו של תהליך הניקוי הטרמינלי המתבצע ע י צוות ניקוי ייעודי שעבר הכשרה מתאימה בנושא. שיטות: מחקר הניסויי נערך ב- 4 מחלקות פנימיות של המרכז: ב- 2 מחלקות ההתערבות התבצע ניקוי טרמינאלי ע י צוות ייעודי וב- 2 מחלקות ביקורת הניקוי המשיך להתבצע ע י כוחות עזר. כ- 30 דקות אחרי ניקוי טרמינלי נאספו דגימות ב- 10 אתרים בכל מחלקה: 6 אתרים ביחידת המטופל ו- 4 אתרים בסביבה הכללית של המחלקה. אומדן יעילות הניקוי נעשתה באמצעות ;ATP-bioluminescence assay ההשוואה בין הקבוצות עבור כל אתר נעשתה באמצעות חישובי ערכי החציון.RLUs נאספו 770 דגימות: 373 ממחלקות ההתערבות ו- 397 ממחלקות הביקורת. נמצאו הבדלים בין הקבוצות ברמות RLUs עבור 2 מתוך 6 אתרים בסביבת המטופל: מעקה המיטה )ערכי חציון של 397 ו- 752RLUs ( וכפתור פעמות הקריאה )338 ו- RLUs 535( עבור קבוצות ההתערבות והביקורת בהתאמה (0.001>p לכל אתר(. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר באתרי הסביבה הכללית. מסקנות והמלצות: הקצאת צוות ייעודי מיומן לניקוי טרמינלי הדגים עליונות בתוצאים לפחות ב- 2 מתוך 6 אתרים בסביבת המטופל תוך שימוש תוך שימוש בטכנולוגיית ה- ATP-bioluminescence assay ככלי האומדן. מומלץ להרחיב את מדיניות הקצאת צוותי ניקוי לכל המחלקות אשפוז בחטיבה הפנימית ובשאר החטיבות האשפוז. הניסוי של המרכז הרפואי סורוקה יכול לשמש כאבטיפוס למרכזים רפואיים אחרים. 198

1082320 גורמי סיכון לנשאות של אנטרובקטריאצאה עמידה לקרבפנמים בקבלה לאשפוז חוזר ומודל מתוקף לניבוי הנשאות רקע וחשיבות: נשאים של אנטרובקטריאצאה עמידה לקרבפנמים מתקבלים לאשפוז חוזר לעיתים קרובות ועלולים לסכן מטופלים אחרים בהעברה צולבת של חיידקים אלו. סטאטוס הנשאות של CRE בקבלתו של המטופל לאשפוז חוזר אינו ידוע עד קבלת תשובת תרבית הסיקור. אפיון גורמי הסיכון לנשאות של CRE בקבלה לאשפוז חוזר יכול להועיל בבחירת תנאי האשפוז המתאימים ובהתאמת מדיניות הסיקור. מטרות המחקר: לאפיין את גורמי הסיכון לנשאות של CRE בקבלה לאשפוז חוזר ובניית כלי תומך החלטה, מתוקף, לניבוי סטאטוס הנשאות באשפוז החוזר. שיטות: מחקר עוקבה, רטרוספקטיבי של 474 אשפוזים חוזרים של 168 מטופלים נשאי CRE מבוגרים שנסקרו לנשאות CRE עם קבלתם לאשפוז חוזר בין השנים 2006 ל 2012. גורמי הסיכון לנשאות נבחנו במבחן חד-משתני ובמבחן רב-משתני מסוג.)Generalized Estimating Equations model (GEE האשפוזים החוזרים חולקו באופן אקראי לקבוצת בוחן ),322=n )derivation set ולקבוצת תיקוף set(,152=n(. validation המודל הרב משתני נבדק על קבוצת הבוחן. פותחה סקלת ציונים בין 0 ל- 11 לחיזוי נשאות של CRE באשפוזים חוזרים CRERS(.)CRE readmission score = הציון נקבע על פי משקלו היחסי של כל משתנה משמעותי שנמצא, כאשר ציון גדול או שווה 8 מייצג ערך גבוה, ציון בין 4 ל- 7 מייצג ערך ביניים וציון בין 0 ל- 3 מייצג ערך נמוך. הביצועים של מודל הניבוי נבחנו בקבוצת הבוחן הושוו עם מודל ה- GEE לצורך בחינת הדיוק שלו. הביצועים נבחנו גם עם קבוצת התיקוף. יכולת ההבחנה של המודל נבחנה באמצעות.c-statistic נמצאו ארבעה משתנים מובהקים סטטיסטית לניבוי נשאות CRE באשפוז חוזר: משך הזמן מאישפוז קודם, סטאטוס ה- CRE באשפוז קודם, מדד נורטון באשפוז חוזר וסכרת עם c-statistic משולב של 0.847 במודל ה-.GEE הסיכון לנשאות CRE באישפוז חוזר עבור ציון גבוה, בינוני ונמוך הם 71.3%, 22.8% ו- 0%, בהתאמה. משך הנשאות של CRE היה ארוך עד 30 חודשים ביחס לאישפוז המקור, 33% ו- 15% מהחולים היו נשאי CRE לאחר שנה ושנתיים מאשפוז המקור, בהתאמה. מסקנות: מודל הניבוי המוצע מאפשר הערכה של הסיכון לנשאות CRE באישפוזים חוזרים. סולם הניקוד יאפשר לקבוע את תנאי האשפוז הנדרשים על פי מידת הסיכון להמשך נשאות CRE וכן יאפשר לתעדף ביצוע בדיקות סקירה לנשאי CRE ידועים כך נצמצם את הסיכון להדבקה צולבת וביצוע בדיקות סקר בלתי נחוצות. 199

3082266 מניעת זיהומים - עולים כיתה בקהילה 1,2 מינה רותם, 1,2 מרים חסין, 1,2 מיכל אלגום, 1,3 גבי סלומון, 1,2 ניקי ליברמן, 1,2 כלנית קיי - 1 שירותי בריאות כללית, - 2 הנהלה ראשית, חטיבת הקהילה, - 1,3 שירותי בריאות כללית מנהל אספקה בעולם בו זיהום צולב מעלה את סיכון ההדבקה במחלות זיהומיות עולה המודעות למחיר הנגבה בהיבט הכלכלי בצד הסבל והכאב הנגרמים מהתחלואה. חלק ניכר מהזיהומים מועברים ע י צוותים רפואיים. הצורך במניעת זיהומים מקבל משמעות קריטית בארגוני בריאות בעולם. בשנתיים האחרונות, מקדמת חטיבת הקהילה של הכללית תהליכים ארגוניים המגובים במשאבים, להעלאת מודעות לנושא ולביסוס תהליכי עבודה התומכים במניעת זיהומים. מטרה: להציג את עקרי התהליכים, השיטות והפעילות הנערכים במטרה לקדם את נושא מניעת זיהומים במרפאות הקהילה בכללית. שיטה: נכתבו הנחיות עבודה במגוון נושאים הקשורים למניעת זיהומים ובוצעו תהליכים רוחביים, חוצי מחוזות בקהילה, לצורך הטמעתם. נקבעה תוכנית עבודה בחסות היחידה לניהול סיכונים הכוללת תוכניות בקרה וניטור בתחום מניעת זיהומים. נקבע יעד של 95% עבור אחיות העובדות במרפאות הקהילה ללמוד תורת היגיינת ידיים באמצעות לומדה. פותח קורס ארצי להכשרת אחיות בתחום מניעת זיהומים. הופקו והופצו הנחיות בנושא היגיינת ידיים, פינוי פסולת רפואית, ניקוי, חיטוי ועיקור מכשור להסתכלות תוך גופית. עודכנו הנחיות בנושא סטריליזציה ובוצעו הכשרות לצוותי בתחום אבטחת איכות העיקור. נרכש מכשור חדשני עבור מרפאות המבצעות בדיקות באמצעות מכשור אנדוסקופי. בבקרות נמצא כי הנחיות האגף בתחומים הנדונים מעודכנות ונגישות לצוותים במרפאות הקהילה. נכון לסוף חודש מאי, מעל מחצית ממספר האחיות בקבוצת היעד, כבר ביצעו הדרכה בלומדת היגיינת ידיים. נמצאה עליה בשימוש בחומרי חיטוי להיגיינת ידיים ב- 48% במחצית ראשונה של 2014 לעומת מחצית ראשונה 2012. נמצאה עלייה בשימוש בציוד מתכלה המשמש לאבטחת איכות העיקור )אינדיקטורים, בקרות ביולוגיות(. נמצאה עלייה בתכשירי האנטיספטיקה לציוד רפואי כדוגמת תכשירים אניזימתיים. מסקנות: יש להמשיך בתהליך הטמעת נושאים הקשורים במניעת זיהומים, לפתח כלים לבקרה ולהבניית תהליכי עבודה. 200

1011492 הפחתת שיעור הזיהומים הנרכשים ביחידת טיפול נמרץ כללי נשמתי לבנה יעקובסון, אלכס סמוקבלוב, אמיל אגא, פיראס דאוד, לילך-שמע דידי, הלן מלכה זאבי, מסעד ברהום, מחול ניקולא זיהומים נרכשים בטיפול נמרץ כללי/נשימתי נעים בין 20-50% ומהווים כ- 25%-20% מכלל הזיהומים הנרכשים בבית החולים, שיעור הגבוה פי 5-10 מכל מחלקה אחרת בבית החולים. לזיהום הנרכש השלכות משמעותיות על הארכת משך האשפוז, עלייה בשיעור תמותת החולים, סבל, כאב ונכות בלתי הפיכה למטופל, תרומה להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, תביעות משפטיות ועלייה בהוצאות לבריאות. לפיכך, יש חשיבות רבה לבחון את שיעור ההיארעות של הזיהום הנרכש, למפות את הגורמים לו ולהטמיע פעולות התערבות להפחתת השיעור. מטרה: לבחון את שיעור היארעות הזיהומים הנרכשים בהתפלגות על-פי מערכות )נשימה / דרכי שתן / דם ועוד( ועל-פי פתוגן ולבחון את הגורמים האפשריים לו לרבות שיעור היענות הצוות להנחיות היגיינת ידיים. שיטות: מחקר מעקב פרוספקטיבי, שכלל 89 מטופלים חדשים אשר התאשפזו, במהלך שנת 2011, ביחידת לטיפול נמרץ כללי נשימתי בבית החולים לגליל מערבי נהריה. איסוף הנתונים כלל ניטור ממצאי תרביות ע י אפידמיולוג בית החולים לזיהוי זיהום נרכש, מיפוי הגורמים לזיהום הנרכש באמצעות לוח תיווי, ותצפיות אחר היענות הצוות להנחיות היגיינת ידיים. לאחר מיפוי המצב הקיים הוטמעו פעולות התערבות ונבחן בשנית שיעור הזיהומים הנרכשים. התערבויות: ההתערבויות להפחתת שיעור הזיהומים הנרכשים כללו: רענון נהלים להיגיינת ידיים, החדרת CVP ומניעת,VAP הטמעת לומדה למניעת זיהומים, ביצוע תצפיות עם משוב פעיל בנושא היגיינת ידיים, הוספת תכשירי חיטוי ידיים, צמצום למינימום את כמות הציוד הנמצא ליד מיטת המטופל וזריקת הציוד הנותר לאחר עזיבת המטופל, הרחקת גיליון המטופל מהמיטה, שינוי מדיניות רחצת המטופל, שיפור ניקיון וחיטוי בסביבת המטופל, והטמעת השימוש במברשות שיניים עם סאקשן. ממצאים: לאחר ההתערבות שבוצעה נצפתה ירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור המטופלים שרכשו זיהום ביחידה )25% vs 19% <0.001 p בהתאמה(. ירידה זו נצפתה ברכישות )vs 10.7% 12.3%( VAP ו-.)VS 0% 1.12%( CLABSI לממצאים אלו השלכות כלכליות שכן, מטופלים אשר רכשו זיהום ביחידה, שהו, באופן מובהק סטטיסטית, יותר ימים ביחידה לטיפול נמרץ 22.9( p=0.001.)vs. 4.6, מסקנות: באמצעות הטמעת בפעולות התערבות פשוטות, תוך שיתוף פעולה מלא של הצוות הסיעודי והרפואי, יחידת טיפול נמרץ במרכז הרפואי לגליל הצליחה להפחית באופן משמעותי את שיעור הזיהומים הנרכשים, ולפיכך להטיב עם איכות הטיפול הניתן ולהפחית משמעותית את ההוצאות לבריאות. ניתוח סטטיסטי: קרן ברנפלד 201

הופה CRKP סטייל: להפוך קושי לאתגר 1021366 בהדסה הר הצופים נושאי חיידק )CRKP( Carbapenem-Resistant Klebsiella Pneumoniae מאושפזים במחלקה ייעודית פנימית ב. החלטה על כך התקבלה על סמך שיקולים ארגוניים ואילו צוות סיעודי של מחלקה זו קיבל לטיפולו מטופלים מורכבים מבחינה רפואית וסיעודית, שמאושפזים במחלקה לתקופה ארוכה בתנאי בידוד מחמירים. במהלך שנת 2012 טופלו במחלקה 44 מטופלים שסך ימי אשפוזם היה 471. במהלך התקופה הזו התרחשו 7 הדבקות צולבות בחיידק. עבודה עם מטופלים שמאושפזים בבידוד ייעודי נתפסה על ידי צוות המחלקה כעבודה מסוכנת וקשה, מה שפגע בנכונותם להתמיד בעבודה, גרם לתחלופה גבוהה של צוות סיעודי, פגיעה באיכות ובטיחות הטיפול. תהליכים אלו שיבשו מאמצים למניעת הדבקה צולבת בחיידק עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה. תחושות שליליות בקרב אנשי הצוות נתנו ביטוי מילולי, התנהגותי וניהולי. הבנתי כי דרושה התערבות לא ברמת נהלים ואכיפה, אלא ברמה רגשית אשר תעזור לגייס את הצוות למטרות משותפות ולהפוך תחושה של נטל וקושי לתחושת גאוות יחידה. ריקוד Gangnam Style היה נפוץ בתקופה זו. רקדו אותו אנשים שונים, בגילאים שונים, בתפקידים שונים. גם הילדים שלי רקדו אותו יום אחד בסלון ביתי... אני ואחיות נוספות שלפנו מצלמות של מכשירים ניידים אישיים והתחלנו לצלם עם המוזיקה המקפיצה ברקע את אנשי הצוות הסיעודי ברגעיהם השונים לפני כניסתם לחדר מטופלים בבידוד של.CRKP קטעי וידאו נערכו לסרט שהועלה למחשבים מחלקתיים והתעדכן מדי פעם עם קטעים ומשתתפים חדשים- הופה CRKP סטייל. המהלך חולל מהפך: פנים חמוצות בעת ציוות לחדרי בידוד הוחלפו בחיוכים, ביטוים של חוסר רצון התחלפו בהתנדבות לעבוד בחדרי הבידוד, מירמור התחלף בתחושת גאווה. עלתה תכיפות כניסות לחדרי בידוד, דבר ששיפר את איכות הטיפול הסיעודי הישיר במטופלים, קשר עם מטופל ומשפחתו, הקפדה על נהלי בידוד. שינוי בקרב האחיות השפיע גם על יתר אנשי צוות המחלקה. פנימית ב הפכה להיות מחלקה של מומחים למטופלים עם חשד לזיהום בחיידק זה בבית החולים כולו. במהלך שנת 2013 טופלו במחלקה 55 מטופלים שסך ימי אשפוזם היה 950. במהלך התקופה הזו התרחשו 0 הדבקות צולבות בחיידק! אנחנו ממשיכים עם המגמה, מנסים להיות מעודכנים ופועלים לפי רוח התקופה- עכשיו אנחנו מכריזים על מלכות/ מלכי ה- CRKP ומעבירים סרטי הכתרות בווטסאפ המחלקתי. 202

סוכרת תקצירי פוסטרים

1012115 הרגליים שלהם בידיים שלנו קשר בין רמת הסיכון לפתח כיב בכף רגל סוכרתית לבין מאפיינים דמוגרפים וקליניים בקרב חולי סוכרת המאושפזים במרכז הרפואי רוחמה פרידמן,,R.N, M.A לימור איזנברג,,R.N, M.A ד ר חנה קרצמן, ד ר שושי גולדברג הנהלת הסיעוד, המרכז הרפואי ע ש שיבא, תל השומר מטרה: לתאר את המטופלים הסוכרתיים להם בוצע אומדן כף רגל סוכרתית מבחינת הסיכון לפתח כיב בכף רגל ולבדוק קשר בין רמת סיכון זו לבין נתונים דמוגרפיים : גיל, מין,,BMI כאב, נורטון ואשפוזים חוזרים ולהשוות בין השנים. 2012-2013 בשנת 2013 התווספו מדדים: רמת סוכר בקבלה ונתונים סוציואקונומיים. שיטות: מחקר רטרוספקטיבי המתאר אוכלוסיית מטופלי סוכרת שאושפזו מסיבות שונות ולהם בוצע אומדן כף רגל סוכרתית בשנת 2012 בהשוואה ל 2013. אוכלוסיית המחקר כללה 10,625 מטופלים ב- 2012 ו- 15,075 ב- 2013. נאספו נתונים דמוגרפים וקליניים במהלך 2012 בהשוואה ל 2013. נבדקו אתרי הטיפול בהם אושפזה אוכלוסיית המחקר. סיווג רמות הסיכון לפתח כיב בכף רגל נמדד על פי אומדן מובנה שפותח על סמך הספרות וכלל התייחסות למבנה כף הרגל ותקינות הציפורניים, טמפרטורה ודפקים פריפריים, מצב וצבע העור בגפיים, תחושה, התאמת פרטי הנעלה ותלונות המטופל. כ- 2000 אחיות מוסמכות הוכשרו עיונית ומעשית להערכת כף רגל סוכרתית וסיבוכיה במטופלים סוכרתיים המתקבלים לאשפוז. בשנת 2012 נמצאו 10,625 מטופלים סוכרתיים להם בוצע אומדן כף רגל סוכרתית בהשוואה 15,075- ב- 2013. כמחציתם התקבלו לאשפוז במחלקות פנימית. שיעורי ביצוע האומדן בשנת 2012 עמד על 95% לעומת 99.56% ב- 2013. ב- 2012 הממצאים הדגימו 14.5% מכלל המטופלים הסוכרתיים בסיכון גבוה לפתח כיב בכף הרגל, 33% בסיכון בינוני ו- 52.5% בסיכון נמוך. וב 2013 15.6% מהמטופלים בסיכון גבוה, 32.9% בסיכון בינוני, 51.5% בסיכון נמוך. גברים בסיכון גבוה יותר לפתח כיב בכף רגל מנשים )58.4% לעומת 41.66%(. ממצאי המחקר הדגימו שהערכת כף רגל חייבת להתבצע כבר באוכלוסייה הצעירה )16-39( אשר בקרבה אותרו מטופלים בסיכון בינוני/גבוה )כ- 23.5% (. נמצא כי רמת > 30 BMI עולה ככל שעולים ברמת הסיכון לפתח כיב )37% בקרב סיכון גבוה, 34.5% בקרב סיכון בינוני ו 31% בקרב סיכון נמוך(.שיעור אשפוזים חוזרים עולה עם עליה ברמת הסיכון לפתח כיב בכף רגל. בשנת 70% 2013 מהמטופלים נמצאו עם ערכי סוכר בקבלה בין.%gm71-200 מרביתם נשואים )63.3%( ואינם עובדים )72.4%(. מסקנות: המעקב אחר חולי הסוכרת במהלך אשפוזם אפשר לאתר מטופלים בסיכון בינוני וגבוה לפתח כיב בכף רגל שללא האומדן לא היו מאותרים כאוכלוסייה בסיכון. לא נמצאו הבדלים משמעותיים באפיון אוכלוסיית מטופלי הסוכרת בין השנים הללו. 204

מוד לניהול סוכרת בקהילה: עשור של עשיה ושיפור 1011206 בסוף שנת 2013, במדינת ישראל היו כ 500,000 חולי סוכרת, מתוכם 105,500 מבוטחים במכבי שירותי בריאות, ובמחוז הדרום כ 18,100 חולים. מחוז הדרום משתרע מרחובות בצפון, למצפה רמון בדרום, ומשדרות במזרח וערד במערב. אוכלוסיית הדרום מאופיינת על ידי אחוז גבוה של מבוטחים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה בהשוואה לשאר מבוטחי מכבי שרותי בריאות. בדומה לשאר העולם, בישראל בכלל וגם במחוז הדרום המצאות סוכרת נמצאית בעלייה מתמדת. על מנת לנהל את מחלת הסוכרת באוכלוסייה בהיקפי תחלואה כמתואר היה צורך בבניית תכנית ניהול מקיפה המתוארת להלן. שיטות: ניהול מחלת הסוכרת במחוז הדרום מתבסס על שישה עקרונות עיקריים: )1( מידע, לרופא ולצוות הניהולי בזמן אמת, )2( בניית תשתיות כח אדם מתאימות לרבות צוותי רופא-אחות ופיזור נאות של יועצים ומכוני סוכרת, )3( הבניית תהליכי עבודה של הצוותים )4( העצמת המטופלים )5( העצמת הצוות המטפל והאחראי בקהילה )6( ליווי ובקרה על ידי צוות ניהולי מחוזי. בסוף שנת 2013 במחוז הדרום כ- 71% טופלו בביגאונידים, 22% ב מעקבי DPP4, 18% באנאלוגים ארוכי תווך של אינסולין, ו- 18% בסולפונילאוריאות. פחות מ 2% מחולי הסוכרת לא טופלו תרופתי. בדיקת HgbA1C נבדק אצל 91.9% מחולי הסוכרת מעל גיל 18. 70.8% השיגו איזון גליקמי טוב, המוגדר כ- HgbA1C מתחת ל 7.0 לחולים בין גילאים 18 עד 75, והרשומים ברשם סוכרת במכבי פחות מ 10 שנים, או HgbA1C מתחת ל 8.0 לחולים בני 75-85, או שרשומים ברשם סוכרת של מכבי מעל 10 שנים. רק ל- 9.7% נמצא HgbA1C מעל 9. תוצאות אלו לא הושפעו מהרקע החברתי-כלכלי. 61% מן החולים השיגו איזון LDL נמוך מ 100 מג%, ו- 78.3% מן החולים השיגו איזון לחץ דם נמוך מ 140/90. שעור היארעות של מדד משולב של תחלואה לבבית )אוטם שריר הלב, ניתוח מעקפים או צינטור טיפולי( ירד מ- 29.1 ל- 1000 חולי סוכרת בשנת 2004 ל 14 ל 1,000 חולים בסוף שנת 2013, והמצאות של חולים בדיאליזה ירד מ 1.8 ל 1.2 ל 1,000 באותה תקופה. דיון: ניהול מחלת סוכרת המתבסס מודל כוללני הכולל טיפול בקהילה באחריות רופא ראשוני, בתמיכה ארגונית של מידע, ותמיכה ליווי ובקרה מהמחוז הכולל סיוע בהבניית תהליכי עבודה, בניית תשתיות מתאימות והעצמת המטופלים והצוות, יכול להביא לשיפור איכות הטיפול כפי שנמדד לא רק על ידיי מדדי ביניים, אלא אף על ידי תוצאי תחלואה. 205

304972 משתנים המנבאים טיפול תרופתי בנשים עם סכרת הריון שלי משל דיאטנית קלינית, דר אדוארדו שכטר, דר שרון מסלוביץ, תמר הראל דיאטנית קלינית, בילי כהן דיאטנית קלינית, נורית גרמייז דיאטנית קלינית, בתיה אלימלך דיאטנית קלינית, דר יוסף עזורי סכרת הריון הינה הסיבוך הרפואי השכיח ביותר בהריון. שכיחותה כיום 5%-3% מכלל ההריונות. במקביל לעלייה בהשמנה וסוכרת סוג 2 בכלל האוכלוסייה, ישנה עלייה בשכיחותה של סוכרת הריון. מחקרים הוכיחו כי ישנה חשיבות מכרעת לאיזון רמות הסוכר בקרב הנשים המאובחנות בסוכרת בהריון על מנת להפחית את הסיכונים במהלך ההיריון והלידה, לאם ולעובר. הקריטריונים לאבחון: סוכרת הריון שונו בשנים האחרונות, שינוי שהביא לעלייה של 30% במספר הנשים המאובחנות. לעליה שכזו ישנה השלכה משמעותית בעליה במספר המטופלות הזקוקות לטיפול במרפאות להריון בסיכון, עקב כך ישנה חשיבות מכרעת לייעל את הטיפול בסוכרת היריון ולאפשר מיון ראשוני מהיר יותר. מעטים המחקרים בעולם שבדקו האם ניתן לחזות מי מהמטופלות תזדקק לטיפול תרופתי ומי מהן תאוזן על ידי דיאטה בלבד, והאם ישנם מדדים קליניים היכולים לנבא את אופן הטיפול בסוכרת הריון. מטרת המחקר: לבדוק האם ישנם מדדים היכולים לנבא טיפול תרופתי במטופלות עם סכרת הריון. שיטות: נבדקו תיקים רפואיים של נשים שהופנו לדיאטנית במרכזי בריאות האישה במכבי שירותי בריאות במחוז המרכז באבחנה של סוכרת הריונית. הנתונים שנאספו כללו נתונים דמוגרפיים, היסטוריה משפחתית, היסטוריה מיילדותית, נתוני בדיקות GCT ו -.OGTT בוצע רישום של אופן הטיפול התרופתי במהלך ההריון ואופן איזון רמות הסוכר כבר לאחר הביקור הראשון אצל הדיאטנית. במחקר נכללו 1324 נשים עם אבחנת סוכרת הריונית. אופן איזון רמות הסוכר נבדק על ידי ניטור סוכר עצמי יומי במכשיר גלוקומטר 4 פעמים ביום: בצום ושעתיים לאחר הארוחות העיקריות. רמות סוכר מאוזנות הוגדרו כך: PPG שעתיים לאחר הארוחה מתחת 120 מ ג/ד ל וערכי סוכר בצום מתחת 95 מ ג/ד ל במרבית הבדיקות היומיות. נתונים אלו נוטרו ע י צוות המרפאה אחת לשבועיים. 89.18% אוזנו בדיאטה בלבד. 10.82% נזקקו לטיפול תרופתי במהלך ההריון. סוכרת הריון בהריון קודם היוותה גורם מנבא לטיפול תרופתי בהריון הנוכחי.(0.0016=p) 94.94% בדיקת GCT מעל 200 מ ג/ ד ל ניבאה נטייה לצורך בטיפול תרופתי לצורך איזון רמת סוכר )8.79%.(0.0524=p עם BMI נמוך מ- 27 נזקקו לטיפול תרופתי לעומת 17.25% מהנשים בעלות BMI הגדול או שווה ל- 27.(0.0001>p) 4.32% מהנשים עם ערך צום תקין )מתחת ל - 95 מ ג/ד ל( נזקקו לטיפול תרופתי, לעומת 23.25% מהנשים עם ערך גבוה מ - 95 מ ג/ד ל. 5.35% מהנשים מתחת לגיל 30 נזקקו לטיפול תרופתי, לעומת 12.5% מהנשים מעל גיל 30. מסקנות: תוצאות המחקר מצביעות כי ישנם מדדים היכולים לנבא טיפול תרופתי במטופלות סכרת הריון. המאפיינים אשר ניבאו את הצורך בטיפול תרופתי היו סוכרת הריון בהריון קודם, GCT גבוה מ- 200 מ ג/ד ל, BMI גבוה מ- 27, ערך צום גבוה מ- 95 מ ג/ד ל וגיל מעל 30. BMI מעל 27 ו- GCT מעל 200 מ ג/ד ל הכפילו את הסיכון לצורך בטיפול תרופתי לשם איזון. חשיבות המחקר לנסות לאתר מאפיינים המנבאים לטיפול תרופתי לצורך ייעול הטיפול בסוכרת הריון ומתן טיפול רפואי מהיר. שימוש במאפיינים אלו יכולים לסייע באיתור מהיר יותר של המטופלות הזקוקות לטיפול תרופתי לשם איזון. המחקר בתחום הינו מצומם, דבר הדורש מחקרים נוספים בעתיד. 206

2031621 שיפור איכות הטיפול בחולים סוכרתיים ברמדאן בושרה יונס, ד ר ביידוסי מסלמה, שדא אבו רקייה, יהודה בר אילן, נטלי בן שמואל כ- 60% מכלל מבוטחי קופת חולים מאוחדת בצפון משויכים לאוכלוסייה ערבית מוסלמית. ההימצאות של סוכרת באוכלוסייה זו היא כפולה מזו שבכלל האוכלוסייה בישראל. חודש רמדאן הוא חודש צום שכל מוסלמי מחויב לקיימו. הצום כולל הימנעות משתיה, אכילה ועישון מזריחה עד שקיעה. נוכחנו לדעת כי בחודש זה עקב השוני באורחות החיים, מטופלים רבים יוצאים מאיזון בשל אי-נטילת תרופות, אכילה לא מאוזנת, היפוגליקמיות והיפרגליקמיות. דיון בין אנשי הצוות, עיון בספרות ובדיקת כמות רכישת תרופות בתקופה זו עלתה ההשערה כי ההרעה באיזון נובעת מחוסר מידע. מטרה: התמודדות מיטבית בקרב חולי סוכרת במהלך הרמדאן. תיאור ההתערבות: 1 ביצוע 1. הדרכות לצוות רב מקצועי במרפאות ראשוניות. 2 תיאום 2. עמדות עם אימאמים מהמסגדים ומתן מידע. 3 זימון 3. קבוצתי ופרטני לפני תחילת רמדאן, כולל הגעה עם הטיפול התרופתי הנוכחי. 4 עריכת 4. ימי עיון למטופלים סוכרתיים שכולל העברת הרצאות ע י רופא, אחות ודיאטנית. 5 שידור 5. חי לימי העיון באתר אינטרנט מקומי, ושידור לאורך כל חודש רמדאן, עם אפשרות לפנות בשאלות לצוות הרב מקצועי. 6 חלוקת 6. פתואה פסק הלכה דתי, שמראה לפי החלטת אנשי דת ורופאי סוכרת למי מותר לצום, לשבור או איסור צום מוחלט. 7 הכנת 7. דף ניטור עצמי עם הנחיות להפסקת או המשך הצום ושינוי במינון או בזמן נטילת הטיפול. 8 שמירת 8. קשר ותמיכה לאורך כל החודש. 1 לא 1. הייתה הפסקת טיפול אצל מטופלים שעברו את התהליך. 2 עליה 2. במספר פניות לצורך קבלת ייעוץ להתמודדות עם המחלה בצום מצד המטפלים והמטופלים. 3 שיפור 3. ב- HBA1C, מתוך 68 מטופלים שהגיעו לפני תחילת החודש ובמהלכו ירידה בין -1.3%. 0.8 4 עליית 4. מספר הפניות לייעוץ דיאטניות כהכנה לפני רמדאן 43 הפניות חדשות ו- 35 חוזרים. 5 פחתו 5. דיווחים המעידים על היפוגליקמיה. מסקנות: 1 התערבות 1. תואמת תרבות מסייעת רבות לשמירה על איזונם והפחתת סיבוכים קצרי טווח. 2 שיתוף 2. פעולה בין הצוות ופיתוח כלים מביא שיפור איזון הסוכרת במצבים מיוחדים. 3 המוכנות 3. והתמיכה הצוותית מביאה לשיפור ואיכות טיפול. 4 התערבות 4. ע י שילוב כלי דתי פתואה סייע לרתום את המטופלים להיענות ושיתוף פעולה מצד המטפלים. 5 ניתן 5. לשפר מדדים אחרים במיוחד בתקופה זו כמו איזון לחץ דם ושומנים בדם ע י העלאת המודעות להיענות. 207

1022070 איתור מטופלים הנמצאים בקבוצת סיכון להופעת סוכרת בקרב האוכלוסייה בני 20 ומעלה המחברים : דר אפרים שמבה מנהל מרפאה, ילנה גולדין מנהלת סיעוד, צוות המרפאה, דר מריאנה מזר הנהלה רפואית מרפאת קרית משה, כללית מחוז ירושלים מטרה: איתור מוקדם של מטופלים הנמצאים בשלב טרום סוכרתי ומתן הדרכה וטיפול מתאים למניעת הופעת מחלת הסוכרת. תהליכי עבודה: התנעה בפברואר 2013: בניית תכנית עבודה, הדרכה של כל צוות המרפאה, ביצוע התוכנית, איסוף וניתוח נתונים. מסלול א : 1. איתור מבוטחים בני 20 ומעלה עם ערכים של גלוקוז בצום 100-125 וערכי HgA1c בין 6-6.4 בשנה האחרונה. 2. רישום אבחנת PRE-DM למטופלים עם שני ערכים תואמי מצב טרום סוכרת. 3. זימון לרופא לקבלת הסבר על,PRE-DM הפניה לתזונאית ולהדרכת אחות ומעקב מעבדתי : ערכי גלוקוז ו/או HgA1c ו/או.GTT. 4 מעקב: דוח רבעוני ממרכז מידע תוצאות מעבדה לצורך הערכת התקדמות או נסיגה בטיפול בטרום סוכרת. מסלול ב : איתור מטופלים בסיכון ) חשודים ( לטרום סכרת/סכרת : מטופלים עם ערך בודד של סוכר בין 100-125 בשנה האחרונה, סיפור משפחתי )דרגה ראשונה( של סוכרת, סכרת הריונית או לידת תינוק מעל 4 ק ג, השמנה )30 > BMI במבוגרים, אחוזון > 85 BMI בילדים(, היפרליפידמיה, טיפול בתרופות פסיכיאטריות, מחלה אנדוקרינית )תירואיד, אדרנל, תסמונת שחלה פוליציסטית(, גיל 45 ומעלה אחת לשלש שנים. מסלול א: אותרו 205 מטופלים העונים על ההגדרה IFG- 4.14% מבין 4948 מטופלי מרפאה בני +20. המהווים 64.59% מכלל מבוטחי המרפאה, נרשמה אבחנה בתיק. מסלול ב: אותרו 190 חשודים לטרום סוכרת, )85.79%( 163 מטופלים רלוונטיים הוזמנו לבצוע בדיקת דם חוזרת. 100 )63%( המטופלים נענו לזימון.ב- )53%( 58 מהם לאחר ביצוע הבדיקה אושרה ונרשמה אבחנת של טרום- סכרת )IFG( ובהם המשך הטיפול במסלול א. ל- 52 מטופלים התקבלה תוצאה תקינה, והם ממשיכים במסלול ב חזרה על הבדיקה לאחר שנה. כעת רשומים במרפאה 263 מטופלים המוגדרים כטרום סוכרת) IFG (, שהם 5.32% מבני 20 ומעלה. בהמשך להתערבות של צוות רפואי וסיעודי, 184 )70%( הופנו לתזונאית, ו- )64%( 117 היו לפחות בביקור אחד. סיכום: תכנון של תהליך עבודה מובנה רב צוותי, יחסי אמון בין המטופלים לצוות המרפאה, מתן הסבר ברור על חשיבות מעקב וטיפול הביאו להיענות המטופלים לזימון וטיפול. לנושא חשיבות בריאותית, מאתגר ולטווח ארוך מוביל לחוויית מסוגלות והצלחה. שיכולה להוות מודל חיקוי למרפאות נוספות. 208

טרום סכרת התערבות צוות רב מערכתי, רגע לפני... נג את אבו סאלח, ד ר אילת מנדלסון, ליה שקד מרפאת ר ש, מנהלת חיפה, מחוז חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית 1021372 מבוא: בישראל יש כחצי מיליון חולי סוכרת ומספר גבוה מזה של טרום סוכרתיים. מניעת סוכרת ואיזון מחלת הסוכרת הינם יעד מרכזי של מערכת הבריאות. מחקרים הוכיחו שאיתור מוקדם של האנשים הנמצאים בשלב טרום סוכרת, הכרת הסיכון המוגבר הכרוך במצב זה, עידוד המטופל לשנות את אורח חייו, טיפול אגרסיבי יותר בגורמי הסיכון הנלווים, האפשרות לשימוש בתרופות שנמצאו יעילות גם במניעת סכרת, עליית המודעות של הצוות המטפל למצב הטרום סכרתי וטיפול רב מערכתי, עשוי למנוע את התפרצות המחלה. התערבות לשינוי הרגלי חיים שכללו עיסוק בפעילות גופנית מתאימה, הורידו את הסיכון של חולים טרום סוכרתיים להפוך לסוכרתיים ושל חולים סוכרתיים להחמרת המחלה. הגישה הטיפולית הכוללנית, בהתערבות רב סקטוריאלית, סיעוד רפואה ורוקחות הינו חלק מליבת העיסוק הקליני. מכאן איתור והדרכה ע י הרופאים, המשך הדרכה לאורח חיים בריא אצל האחיות, המשך הדרכה לנטילת תרופות וחיזוק נושא אורח חיים בריא ע י הרוקחות מחזק את נושא ההיענות לטיפול ונושאcare self בקרב מטופלים עם אבחנת טרום סכרת. מטרה: מניעת המעבר מטרום סוכרתי לסוכרתי. תהליך העבודה ומתודולוגיה: 1. איתור מטופלים עם אבחנת טרום סכרת ע י חריגה מנורמה מדם ורידי בלבד. 2. התערבות רב מערכתית בשלוש תחנות: א. רופא מטופל מגיע באקראיות לרופא המשפחה, במידה ואובחן כטרום סכרתי יירשם למטופל מטפורמין ויופנה לאחות במרפאה להדרכה בנושא. ב. אחות - הדרכה בנושא אורח חיים בריא, נטילת תרופות, פעילות גופנית, תזונה נכונה, העברה לרוקח להדרכה. ג. רוקח הדרכה בנושא ייעוץ רוקחי והמלצות לנטילת תוספי מזון כמו חילבה, כורכום ואחרים. 1. אותרו 52 מטופלים, מתוכם הגיעו 33 לבדיקות והדרכות, הענות של 63%. 2. ירדו בערכי הגלוקוז 90% מהמטופלים, הממוצע בקבוצה ירד מ 121.6 ל 110.9, כאשר הירידה מובהקת. 3. התפלגות השינוי בקבוצות הסיכון ן: 13% ירדו מטרום סוכרת לתקין, 53% ירדו בטווח טרום סוכרת לערכים נמוכים יותר, 17% שנמצאו בטווח הסוכרת ירדו לטרום סוכרת, 13% שנמצאו בטווח סוכרת ירדו לתוצאות נמוכות יותר. מסקנות והמלצות: 1. הפעלת מערך רב צוותי ממוקד מטופל,תוך התערבות פעילה לצד מנגנון בקרת בריאות המטופל בקהילה לאורך זמן, בגישה טיפולית כוללנית, סיעוד רפואה ורוקחות הינו חלק מליבת העיסוק הקליני. 2. איתור והדרכה ע י הרופאים, המשך הדרכה לאורח חיים בריא אצל האחיות, המשך הדרכה לנטילת תרופות וחיזוק נושא אורח חיים בריא ע י הרוקחות, מחזק את נושא ההיענות לטיפול ונושא self care בקרב מטופלים עם אבחנת טרום סכרת. 209

3032260 מ.ס.ר מרפאות סוכרת ראשוניות מסגרת טיפולית מיומנת ומנוהלת במרפאה הראשונית ד ר יבגני מרזון, מרים שפיגלמן, ד ר אביבית גולן כהן לאומית שירותי בריאות העליה בשיעורי התחלואה בסוכרת בישראל מחייבת השקעה הולכת וגדלה. למרות שיש למחלה זאת טיפול שהוכח כיעיל ולמרות ההשקעה הגדולה, עדיין שיעור גבוה מהמטופלים אינו משיג את יעדי הטיפול. לכישלון זה מגוון הסברים, חלקם קשורים עם היענות המטופל לטיפול, חלקם עם יכולת המטפל לגייס את היענות המטופל וחלקם עם סביבת העבודה שמציעה מערכת הבריאות. מטרה: בניית תוכנית התערבות שתניע צוותים במרפאה הראשונית לשפר את הידע ואת המיומנויות המאפשרים את הנעת המטופל לטיפול וכן תייצר סביבת עבודה מותאמת לצרכי שיפור איזון החולה הסוכרתי. שיטה: 18 צוותים של רופאי משפחה ואחיות במרפאות קהילה של לאומית שירותי בריאות במחוז מרכז נכנסו לפרויקט במהלך השנים 2012-2013. תוכנית ההתערבות כללה הכשרה ייעודית משותפת בת 32 שעות שהקנתה ידע פרקטי בטיפול רפואי וסיעודי, מיומנויות תקשורת ומיומנויות הנעה לשינוי. בתום תקופת ההכשרה קיבל כל צוות זמן מוגן של 3 שעות שבועיות בו הוא נדרש לזמן באופן יזום את חולי הסוכרת במרפאתו ולפעול על פי תוכנית מובנית מראש לניהול מחלתו. מנהלי תחום ליוו את הצוותים והעבירו להם משוב עיתי על פעילותם. מדדי הצלחת ההתערבות כללו את שיעור המטופלים עם המוגלובין מסוכרר >7 מ ג%, המוגלובין מסוכרר< 9 מ ג %, LDL < 100 מ ג% ולחץ דם < 130/80 ממ כ. לאחר שנה של התערבות נמצא כי שיעור החולים המאוזנים )המוגלובין מסוכרר < 7 מ ג%(, עלה משמעותית בקבוצת ההתערבות בהשוואה לשיעור חולים אילו בשאר מרפאות לאומית : שיפור של 25.8% מאוזנים לעומת 7.6% בהתאמה.)p < 0.01 ( שיעור החולים המאוד לא מאוזנים )המוגלובין מסוכרר <9 מ ג%( ירד ב- 2.2% בקבוצת ההתערבות אך עלה ב- 1.4% בשאר המרפאות. שיעור החולים עם איזון < 100 LDL מ ג% עלה ב- 7.5% במרפאות ההתערבות, שיפור משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת בה הייתה עליה של 4.3% בלבד ( 0.01 < p(. איזון ל ד דם עד לערך המטרה עלה ב- 1.4% בקבוצת ההתערבות אך ירד ב- 1.2% בקבוצת הביקורת. מסקנות: תוכנית ההתערבות שכללה שיפור ידע ומיומנויות של הצוותים הראשוניים בשילוב עם התאמה של סביבת עבודתם הצליחה להביא לשיפור משמעותי באיזון חולי סוכרת. היות שתוכנית זאת מבוססת על שימוש במשאבים קיימים, נגישים וזמינים הוחלט לאמצה בכל מרפאות לאומית. 210

211 1021040 מטופלי צורכי אינסולין שאינם מאוזנים פטריסיה צימרמן, מנהלת הסיעוד, מחוז שרון שומרון; ד ר דוד שגב, מנהל רפואי, מחוז שרון שומרון; עינת וייזר, מנהלת הסיעוד, מנהלת שרון; אתי אבו, מנהלת הסיעוד מנהלת חפר. סילביה פליישמן, מנהלת הסיעוד, מנהלת שומרון; ד ר רוני ורד, מנהל רפואי, מנהלת שרון; ד ר שני אפק, מנהל רפואי, מנהלת חפר; ד ר שמואל ריגלר, מנהל רפואי, מנהלת שומרון; פנינה שמעוני, מנהלת תחום סוכרת, הנהלת הסיעוד; ד ר שמואל גבעון, מערך הבקרה המטרה: שיפור איכות הטיפול בחולי סוכרת, המטופלים באינסולין ואיזונם. הרציונל: בתחילת 2013 היו במחוז כ- 11,800 חולים מקבלי אינסולין, להם ערכי HbA1c 9% ומעלה. 87% מתוכם בצעו בשנת 2012 בדיקת.HbA1c פעילות בתחום הסוכרת במחוז: מרפאת סוכרת ניידת על ידי מנהלת התחום בהנהלת הסיעוד. סדנאות לאחיות במרפאת המגזר הערבי בנושא שינוי התנהגות בריאותית. סדנאות מפות שיחה. סדנאות לקידום פעילות גופנית על ידי פיזיותרפיסטים. סדנאות רב- מקצועיות להעצמת המטופלים במרפאות המחוז. קורס ניהול הטיפול בסוכרת לאחיות המרפאות הראשוניות במחוז. מרפאת מיני סוכרת על ידי אנדוקרינולוג וצוות המרפאה. ועדת איכות מחוזית בנושא סוכרת אחת לחצי שנה. שליחת דרכונים לאחיות לזימון יזום של מטופלים. דרכים לשיפור: בחינת דרכי הטיפול, מינונים והתאמת הטיפול. התהליך: 1. בתחילה, הועבר עדכון ידע לכ- 300 אחיות בנושא שימוש מושכל ונכון באינסולין, שכלל בין היתר: הכרה מעמיקה של סוגי האינסולין דרכי הזרקה וטכניקות הזרקה נכונות דגשים בחשיבות התאמת מינוני אינסולין לחולה הדרכים לזיהוי היעדר היענות החולה לטיפול ועל פי התוצאות, בניית תוכנית מותאמת אישית תוך הסתייעות בצוות רב מקצועי של רופא, דיאטנית, רוקח ועוד. בניית תוכנית מעקב לחולה. 2. הפקת רשימות אוכלוסייה לטיפול והעברתן למרפאות. 3. טיוב נתונים וזימון הלקוחות למפגש עם האחות לבדיקת מדדים: טכניקת הזרקה מינון מתאים טיפול מותאם בדיקת היענות החולה לטיפול 4. המשך טיפול על פי תוצאות בדיקת אחות: כאשר כל הפרמטרים תקינים אך איננו מאוזן, הופנה החולה למפגש רופא מטפל ובמידת הצורך, הפנייתו למרפאת סוכרת. פרמטרים שנבדקו ונמצאו לא תקינים. במקרה זה, המטופל קיבל הדרכה מותאמת אישית על ידי האחות, כולל התאמת מינוני אינסולין ובמידת הצורך החלפת הטיפול בהנחיה רפואית. 5. בדיקת HbA1c בתום שלושה חודשים. על פי התוצאה, הוחלט המשך טיפול ע י האחות ו/או הרופא. 6. כל החולים קיבלו המלצה לפגישה עם הדיאטנית. 4,601 מספרי ת.ז. נשלחו לאחיות במחוז 3,996 מטופלים הגיעו לאחיות )87%( ל- 3,712 מהמטופלים שהגיעו נלקחה בדיקת )93%( HbA1c לאחר 3 חודשים ל- 1,256 מטופלים שהודרכו התוצאה נמוכה מ- )34%(. 9 הטמעת התהליך: המשך הפקת רשימות עדכניות מידי שלושה חודשים מעקב אחר החולים על פי ממצאי בדיקת HbA1c המטופל מוזמן להמשך מעקב על פי הצורך ל: אחות/רופא/דיאטנית/סדנא

2022196 האם מחלת הסוכרת בישראל נמצאת במגמת דעיכה? ראיות ממחקר תצפיתי נרחב ד ר תומס קרפטי, 1 שנדרה כהן, 1 פרופ מורטון ליבוביץ, 1,2 דר משה חושן, 1 1,3 דר בקה פלדמן, 1 פרופ רן בליצר מכון כללית למחקר ומשרד הרופא הראשי, שרותי בריאות כללית, ישראל המחלקה לאפידמיולוגיה, פקולטה לרפואה - אוני ניו יורק, ארה ב המחלקה לאפידמיולוגיה, פקולטה לרפואה - אוני בן גוריון, ישראל העלייה המתמשכת בהמצאות הסוכרת ברחבי העולם, גורמת לחוקרים רבים לחשוב שמדובר במגיפה. עם זאת, תוצאות אלו מבוססות על הגדרות בעייתיות ואמביוולנטיות של התחלואה. מחקר זה מנתח את המגמות המשפיעות על המצאות המחלה תמותה ובדיקת א-תסמיניים )בדיקות גלוקוז ו- HbA1c ( תוך הבחנה בין היארעות של מקרים החדשים מתוך אלה שנבדקו בעבר )screened( לבין מקרים חדשים שנתגלו ושלא עברו בירור בעבר.)unscreened( שיטות: לשם איתור החולים פותח ותוקף אלגוריתם המבוסס על בדיקות מעבדה, אבחנות ותרופות לטיפול בסוכרת. הנתונים נלקחו מרשומות הכללית, מבוטחים בוגרים בגילים 26 או יותר בכל שנה מ- 1 בינואר 2004 עד 31 דצמבר 2012. חישוב שיעורי המבוטחים שעברו סקירה, שכיחות, היארעות ותמותה נעשה במספר דרכים: א( היארעות כוללת )מקרים חדשים, מתוך כלל האוכלוסייה בסיכון(, ב( היארעות אמיתית )מקרים חדשים, שעברו בדיקת גלוקוז/ A1c בעבר ונמצאו שליליים, ג( היארעות screened newly )מקרים חדשים, מתוך אלה שלא עברו בדיקת גלוקוז/ A1c בעבר(. מבין 2,379,712 מבוטחים בוגרים בכללית נמצאו 343,554 חולי סוכרת ב- 2012 )14.4%(. מגמת עלייה עקבית אך מאטה בהמצאות סוכרת נצפתה מ- 2004 עד 2012 מ- 107.5/1000 ועד ל- 144.4/1000. שיעורי היארעות המחלה באוכלוסייה בסיכון )ללא מחלה( ירד מ- 13.3/1000 ב- 2006 ל- 10.8/1000 ב- 2012 )0.0001>p(. מגמת הירידה בהיארעות ה- אמיתית היתה דומה למגמה הכוללת - )מ- 13.2/1000 ל- 10.2/1000, = 0.0007 p(, למרות עלייה בשיעורי ביצוע בדיקות לאוכלוסייה ללא סוכרת מ- 53.0% ל- 66.7% באותה תקופה )0.0004=P(. הקבוצה שלא עברו סקר בעבר )unscreened( ירד 28%, ושיעורי ההיארעות בתוך קבוצה זו נשארה יציבה. שיעורי התמותה השנתיים בקרב חולי סוכרת ירדו באותה תקופה מ- 13.8/1000 ל- 10.7/1000 )0.0002=p(. מסקנות: העלייה בשיעור המצאות הסוכרת אשר נצפתה בעשורים האחרונים נמצאת במגמת בלימה משמעותית בשנים האחרונות, וזאת למרות הזדקנות האוכלוסייה וההישרדות הגוברת של חולי הסוכרת. הבלימה קורית בשל ירידה מתמדת בהיארעות המחלה בקרב מי שנבדקו בעבר )כלומר ירידה במקרים חדשים באמת (, והקטנה מתמדת של מאגר החולים הלא מאובחנים - כיום ל- 80% מהמבוטחים הבוגרים בכללית יש לפחות בדיקת גלוקוז אחת בעבר. עבודה זו מראה את חשיבות החישוב הנכון של ההיארעות כאשר בודקים אוכלוסייה העוברת סקר נרחב למחלה. השימוש במינוח מגיפה לתיאור התחלואה בסוכרת, אם כן, חוטא לאמת שכן קצב התווספות המקרים החדשים דועך. 212

3022234 מודל רב שנתי להכשרת צוותים במרפאות ראשוניות לטיפול בחולי סוכרת מרגלית גולדפרכט, 1,2 דיאן לוין,4,2, 1 אירית פורז, 5,1,2 שוש גן נוי, 1,2 אורית ויזינגר, 1,3 1,2 כלנית קיי, 1,2 ניקי ליברמן, 1,2 מינה רותם - 1 שירותי בריאות כללית, - 2 הנהלה ראשית, חטיבת הקהילה, - 1,3 רכזת סוכרת מחוז חיפה וג מ, - 4 מחלקה לקידום בריאות, - 5 שירותי דיאטה רקע כללי: מערכות בריאות נדרשות לסוגיית שיפור איכות מתמשך ותחזוקתו לאורך זמן. מודלים מרכזיים לקידום איכות קלינית, כמו PDA מתרכזים לרוב בתהליכים בעלי טווח פעולה קצר בעוד ההמלצה הרווחת היא לתהליך המשכי, הנבנה נדבך על נדבך באופן ספיראלי ומתמקד בכל פעם בהיבט אחר של תהליך השיפור. הטיפול בסוכרת מרכזי לטיפול מתמשך במחלה כרונית. הכללית מבטחת 70% מכלל חולי סוכרת בישראל. תוכנית השיפור בתחום סוכרת החלה לפני 17 שנים. מאז התפתחו טכנולוגיות חדישות, תובנות ותפיסות מבוססות מחקר בתחום התנהגות מטופלים. הצורך בשיפור מתמשך במדדים קליניים בתחום הסוכרת, מציב רף חדש להתייחסות המטפלים ומעורר צורך בתחזוקת ידע, מיומנויות, עמדות ותפיסות של המטפלים בחולי הסוכרת. כל זאת, כדי להבטיח המשכיות תהליך השיפור. המרכיב העיקרי במודל כולל בדיקת יעילות השתלמות ע י מגוון בעלי מקצוע בכללית עבור צוותים רב-מקצועיים מטפלים בסוכרת בקהילה. מטרה: לתאר מודל של עדכון ידע, מיומנויות, עמדות ותפיסות צוותים מטפלים, בשנים.2012-2013 ותוצאותיו. שיטות: כל שנה מפותחות תוכניות הכשרה ייחודית עבור מטפלי קצה בתחום סוכרת. ההכשרה האחרונה עסקה בטיפול התרופתי בסוכרת בדגש על איזון באמצעות אינסולין, אבחון וטיפול בטרום סוכרת, וקידום אורח חיים הכולל פעילות גופנית, תזונה מתאימה וגמילה מעישון. הועמקה מיומנויות הצוותים בתקשורת מוטיבציונית עם מטופלים ומודל- A s 5. הנושאים שתורגלו באמצעות סימולציות. התוצאות הוערכו באמצעות שאלונים אנונימים מצוותים של יידע ועמדות שמולאו בתחילת ההכשרה ובסיומה. שאלונים מצוותים מולאו על ידי 1968 מטפלים היענות 68%. 92% מהמשיבים סברו כי הלמידה עם מטפלים מפרופסיות אחרות מעודדת תקשורת טובה בטיפול השוטף בחולי סוכרת ו- 84% ציינו כי תרמה לקידום איכות ההשתלמות. מרבית המשיבים דיווחו כי ההשתלמות תרמה במידה רבה למתן כלים להבנת האבחון וטיפול בטרום סוכרת ( 8.7 מתוך ציון אפשרי 10(, להבנת הטיפול באינסולין )ממוצע 8.5(. 64% מהמשתתפים שיפרו את הישגיהם במבחני הידע. מספר התשובות הנכונות בממוצע עלה מ- 7.7 לפני ההשתלמות, ל- 9.0 אחרי ההתערבות. מסקנות והמלצות: תהליך הקניית מיומנויות חדשות לצוותים מטפלים הוא תהליך מתמשך שדורש תחזוקה מתמדת. השתתפות הרב- מקצועית ומקדמת מתן מסר אחיד למטופל. המבנה הייחודי של ההשתלמות מאפשר למשתתפים למידה פעילה והטמעה של המסרים. המודל הייחודי של כללית עולה בקנה אחד עם מגוון התערבויות נוסף שנועד להעניק כלים לצוותים מטפלים ולשפר באופן זה את איכות הטיפול בחולי סוכרת, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתכנית המדדים הלאומית. 213

1022186 איתור בוגרים בסיכון מירבי לסוכרת להכללה בתוכנית מניעה אינטנסיבית שרון שטיינברג, 1 פרופ מורטון ליבוביץ, 2 1, ד ר בקה פלדמן, 1 שנדרה כהן, 1 3,1 ד ר משה חושן, 1 פרופ מרגלית גולדפרכט, 4 פרופ רן בליצר - 1 מכון כללית למחקר ומשרד הרופא הראשי, שירותי בריאות כללית, - 2 הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ניו-יורק, - 3 המחלקה לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, - 4 חטיבת קהילה, אגף רפואה, שירותי בריאות כללית. מבוא: מחקרים הוכיחו כי התערבות מוקדמת בקרב אוכלוסייה בסיכון לפתח סוכרת יכולה לדחות ואף למנוע הופעת המחלה. בראיית בריאות הציבור, מניעת סוכרת הינה צו השעה לאור השיעורים העולים באופן מתמיד בישראל ובעולם בעשור האחרון. התערבות יעילה למניעת סוכרת כרוכה בהשקעת משאבים משמעותית, ועל כן יש לבחור בקפידה את האוכלוסייה להתערבות. טרום-סוכרת הינה מצב המוגדר באופן ברור על ידי קווים מנחים בינלאומיים, אך הוא כולל מאות רבות של אלפי מבוגרים בישראל, ולא ניתן להתערב אקטיבית בכולם. על כן יש חשיבות להגדרת הערך המנבא החיובי בקרב תת האוכלוסיות שבסיכון. מטרתנו הייתה לבחון תתי-קבוצות באוכלוסייה לפי נתוני,BMI גלוקוז והמוגלובין,A1C ולזהות תתי-קבוצות בהן ערך מנבא חיובי גבוה לסוכרת עתידית באוכלוסייה. שיטות: נבנה מסד נתונים על בסיס מערכת המידע של שירותי בריאות כללית, אשר כלל את כלל בדיקות המעבדה אשר בוצעו בקרב 788,473 בוגרים בגילאים 25 עד 74 בשנים 2008 עד סוף 2009 ללא סוכרת בסוף שנת 2009 )תקופת המדידה(. נבחן מי מהבוגרים אובחן כחולה בסוכרת במהלך השנים 2010 עד 2012 )תקופת התוצאים(. הושוו הערכים המנבאים החיוביים שהתקבלו משילוב של BMI עם ערכי גלוקוז ו/ או המוגלובין,C1A תוך התייחסות לשיעור הבדיקות החסרות בקרב מטופלים ללא סוכרת. הסיכון הבסיסי לפתח סוכרת באוכלוסייה בתוך 3 שנים היה 2.6%. בקרב מטופלים עם שתי בדיקות בטווח הגבוה )המוגלובין A1C בין 6-6.5 וגם גלוקוז בין 110-126( פרט למטופלים בתת משקל, הערך המנבא החיובי גבוה מ 20% ועולה ככל שקב ה BMI עולה, עד לכ- 40% בקבוצה בסיכון הגבוה ביותר - מטופלים הסובלים מהשמנת יתר משמעותית.)BMI>35( רק ל- 8.8% מהאוכלוסייה שאינה סובלת מסוכרת תועדו מדידת A1c וגלוקוז בדם. בקרב מטופלים להן חסרות בדיקות, המצאות אחת מ- 2 בדיקות הדם בטווח הגבוה בקרב מטופלים עם השמנת יתר העלתה הערך המנבא החיובי למעל 20%, ובבעלי השמנת יתר משמעותית מעל 25%. בנוסף, בקרב מטופלים עם עודף משקל )25-30(, המצאות בדיקת המוגלובין A1c בטווח הגבוה העלתה הערך המנבא ל 19.5%, ואילו המצאות בדיקת גלוקוז בטווח הגבוה העלתה הערך המנבא ב 14.5%. דיון: ניתן לאתר מטופלים בסיכון גבוה ביותר לפתח סוכרת על סמך בדיקת גלוקוז בדם ו-,BMI בדיקות המבוצעות מעשה שגרה, אולם ביצוע בדיקת המוגלובין A1c יכולה לסייע בחידוד הערכת הסיכון. ניתן להפעיל קריטריונים אלה מעבר להגדרות הבסיסיות של טרום סוכרת בעת הפניית המטופלים בסיכון הגבוה ביותר לתוכניות מניעתיות אינטנסיביות. הכללית פיתחה מערך התערבות קהילתי לביצוע התערבות באוכלוסיות בסיכון, אשר יתואר במפורט. 214

1021603 מכון הסוכרת יוצא לקהילה אילת שור מנהלת קידום בריאות מחוזית, שלומית נווה אחות ורכזת התכנית, דר אריאלה פרמדר סגנית רופא מחוזי, דר דניאל לנדסברגר רופא מחוזי מכבי שרותי בריאות - מחוז השרון מגמות העלייה של היארעות והמצאות סוכרת מסוג 2 בארץ ובעולם מוכיחות כי מגפת הסוכרת כבר כאן. ההערכה העולמית היא כי כיום יש כ- 371 מיליון חולי סוכרת בעולם, וב- 2030 יעלה מספרם לכ- 522 מיליון. במכבי שרותי בריאות רשומים 110,000 חולי סוכרת בשנת )5.5% 2014 מהמבוטחים( ושיעורם צפוי להגיע ל- 6.6% עד סוף 2020. רוב חולי הסוכרת מטופלים ע י גורמי בקהילה ולא במסגרת מכוני הסוכרת. במקביל לעלייה במספר החולים ניכרת עלייה במורכבות המחלה )לאור עלייה בתוחלת החיים( ובמורכבות הטיפול בה. לתחום נכנסו טכניקות טיפוליות חדשות הדורשות ידע נרחב ומדויק יותר והיכולת להתאים את הטיפול הנכון למטופל הנכון בזמן הנכון הפכה להיות מאוד מורכבת. רופאים רבים מעדיפים לשלוח את החולים למכוני הסוכרת, אך לאור מגבלות משאב זה, חובתנו לאפשר לרופאי הקהילה תמיכה וייעוץ, מתוך מטרה לשפר את יכולותיהם בתחום ולאפשר למכוני הסוכרת לטפל בחולים המורכבים ביותר. למטרה זו נבנתה תכנית מכון הסוכרת יוצא לקהילה אשר מאפשרת לרופאי המשפחה לקבל ייעוץ במרפאתם אשר מתבצע ע י אנדוקרינולוגים העובדים במכוני הסוכרת. לשם הפעלת התכנית אותרו אנדוקרינולוגים ממכוני הסוכרת אשר היו מעוניינים לקחת בה חלק ולאחר מכן הוצגה התכנית בפני הנהלות הסניפים אשר נתבקשו לאתר רופאים מתאימים לקבלת ייעוץ )עומס תחלואה רב, איזונים שיש לשפר, אחיות מצוותות(. התכנית מאפשרת דיאלוג מתמשך אשר מתנהל במשולש רופא המשפחה הנועץ, אחות המרפאה והאנדוקרינולוג היועץ. הרופא והאחות בוחרים את המטופלים הרלוונטיים, מכינים את הנתונים )כולל בדיקות עדכניות( והפגישה מתקיימת לבחירתם עם נוכחות של המטופל ) ייעוץ רטוב ( או בלעדיו ) ייעוץ יבש (. במפגש נבחן הטיפול שהוצע, מידת ההיענות, קשיים בביצוע ואפשרויות לפתרון. לאחר פגישת הייעוץ מקיימת האחות מעקב אחר ביצוע ההמלצות, כולל מפגשים עם צוותים רב מקצועיים בהתאם לצורך ובתום 3-4 חודשים נבחנות תוצאות הייעוץ. במידה והושגה התקדמות, הטיפול ממשיך לפי הקווים המנחים שנקבעו, במידה ולא הושגה התקדמות, ניתן לקבוע מפגש ייעוץ נוסף )או התייעצות טלפונית(. שביעות הרצון של הרופאים הנועצים והמייעצים גבוהה והנהלת המחוז אישרה הרחבתה בתחילת הרבעון השני של השנה. עד לחודש מאי )9 2014 חודשי התכנית( קיבלו ייעוץ 14 רופאים ב- 16 מפגשים, בהם דנו על כ- 100 מטופלים. בבדיקת תוצאות למטופלים שעברו את הייעוץ לפני 6 חודשים - מעל 63% מהחולים ניכרה ירידה משמעותית בערכי hba1c )נתונים מעודכנים ותוצאות נוספות יוצגו בכנס עצמו(. 215

צמצום פערים תקצירי פוסטרים

צמצום פערים בבדיקות סקר גנטיות תכנית התערבות מותאמת תרבות ליאת ארד, דבורה אפרימוב, מורן שניידר, פרופ צבי בורוכוביץ - יועץ חטיבת רפואה תחום גנטיקה 1092265 בדיקות סקר גנטיות נועדו לאתר נשאות למחלות גנטיות קשות, בקרב זוגות. לביצוע הבדיקות השפעה ארוכת טווח, באשר לבריאותם, רווחתם ואיכות חיי הנבדקים, משפחותיהם וכלל החברה. בישראל שכיחות גבוהה יחסית למחלות גנטיות, בשל היות האוכלוסייה מורכבת מקהילות שבהן מתקיימים נישואין בתוך המשפחה העדה והמוצא. היצע הבדיקות רחב, ועולה משנה לשנה. חלקן אינו כלול בסל הבריאות וביצוען כרוך בהוצאה כספית ניכרת. הדרכה ממוקדת מטופל מאפשרת לזוג לבחור את הבדיקות המתאימות בהלימה למוצא, לתקציב, לאמונה ולתרבות. בדיקות הסקר הגנטיות מבוצעות בקופות משנת 2008. משה ב מחייב הדרכה מקדימה על-ידי איש צוות רפואי, אשר עבר הכשרה ייעודית ופועל בהנחיית רופא גנטיקאי. במאוחדת נבנתה תכנית התערבות ייעודית להדרכה לביצוע בדיקות סקר גנטיות ע י אחיות שעברו הכשרה והוגדרו אחיות נאמנות גנטיקה. התכנית כוללת גם תוכנה ייעודית המאפשרת הדרכה מובנית ומונחית ספציפית לכל מטופל. פעילות ההדרכה החלה בשנת 2009, ובכל שנה מבוצעות כ- 6,000 הדרכות. מטרה: 1 בחינת 1. השימוש בהדרכה גנטית בקרב אוכלוסיות שונות במאוחדת. 2 ביצוע 2. התערבות ממוקדת כדי למקסם את ביצוע הבדיקות באוכלוסיות השונות. השיטה: בחירה והכשרת אחיות מתאימות לתפקיד, לרבות ממגזרים שונים להתאמה תרבותית של ההדרכה למטופל. התאמת תוכנת המחשב המאתרת את סוגי הבדיקות המוצעות על סמך סינתזת נתוני המבוטח. פיתוח התוכנה והתאמתה להנחיות משרד הבריאות כולל הכנסת בדיקות הסקר לאוכלוסיה הערבית משנת 2012. מתן מענה זמין, יעיל ומותאם תרבותית לאחות בשאלות מקצועיות. חלוקת חוברות הדרכה באופן יזום ובהתאמה לשונית למבוטחים דוברי ערבית. בשנת 2009 רק 2% מהבדיקות בוצעו באוכלוסייה הערבית, שיעור הקטן משמעותית משיעורם באוכלוסייה. לאחר תכנית ההתערבות, חלה עליה משמעותית בביצוע הבדיקות באוכלוסייה הערבית עליה של 169% בין 2009 ל- 2010, ומאז חלה עליה מתמדת. משנת 2009 עד 2013 חלה עליה של 10% בביצוע בדיקות בכלל האוכלוסייה, ולעומת זאת באוכלוסייה הערבית מבוצעות פי )0.05>p(. 6.7 כיום 14% מהבדיקות מבוצעות באוכלוסייה זו, נתון המשקף יותר את שיעורם באוכלוסייה. מסקנות: התערבות מותאמת תרבות, ממוקדת לקוח, מדידה ומנוהלת באופן יומי באמצעות תוכנה המותאמת להנחיות משה ב מובילה לצמצום פערים מול אוכלוסיות ייחודיות גם בתחומים מורכבים. מומלץ להמשיך ולעקוב אחר ניהול ההדרכות לאור השינויים שחלים בתחום הבדיקות הגנטיות באופן תדיר. כמו כן, מומלץ לבחון בהמשך את ההבדלים בין תתי-אוכלוסיות בתוך החברה הערבית ואוכלוסיות נוספות. 217

1092239 פיתוח מודל עבודה בין תחומי להובלת תחום צמצום פערים מחוז דרום במאוחדת אסנת קרני,M.S.W ענת רותם, M.H.A, R.N, צביה קסל,,M.P.H ד ר יואב יחזקאלי M.D, M.H.A מאוחדת מחוז דרום מערכת הבריאות מתמודדת עם שונות תרבותית מאופיינת בתפישות שונות של בריאות וחולי. העיסוק באי שוויון בבריאות בישראל מעלה לסדר היום נושאים של מתן שירותים לפריפריה גאוגרפית וחברתית והנגשה תרבותית ולשונית. חוזר מנכ ל משרד הבריאות )07/11( קובע כי לכלל התושבים הזכות לקבלת טיפול רפואי ללא תלות במשתני הרקע שלהם ומציב מספר אבני יסוד, העוסקות בהנגשה תרבותית ולשונית ע י הדרכת צוותים, פיתוח תשתיות והתאמה מיטבית של ההנגשה לצרכי האוכלוסייה. מאוחדת מתאפיינת בשיעור גבוה של אוכלוסייה מרקע תרבותי ייחודי. שיטה: 1. מונה עו ס ראשי כרכז תחום, שהוביל מגוון פעילויות ליישום החוזר. העשייה התמקדה בקבוצות אוכלוסייה שונות, תוך הגדרת פעילויות ההולמות את חוזר משרד הבריאות. 2. קידום התחום בצורה שיטתית דורש סינרגיה ארגונית ואיגום משאבים לצד בנית תהליכי עבודה משותפים. תהליכים אלה מובילים לשיפור איכות הרפואה וקידום הבריאות, תוך התאמה למאפייני האוכלוסייה מבחינה תרבותית, חברתית וכלכלית: פותח מודל עבודה משותף בין תחומי ברמה הארצית והמחוזית: סיעוד, עבודה סוציאלית, איכות קלינית, וקידום בריאות. במחוז דרום שולבה עבודת צוות רב מקצועי במרחב ובמרפאה, תוך הצבת יעדים מדידים. צוות המרחב בנה תכנית עבודה, המבוססת על מיפוי דמוגרפי ואפידמיולוגי של אוכלוסיות המרפאות בתחומו, תוך איתור מרפאות בהן קיימים פערים משמעותיים במדדי האיכות הלאומיים ובהנגשת שירותים לאוכלוסיות בסיכון. ממצאים עיקריים: 1. הוטמע השימוש במתודולוגיות לשיקוף וניהול נתונים בתחום האיכות הקלינית במטרה למקד התערבויות. 2. חל שיפור במדדים שנכללו בתכנית )ראה גרפים מצורפים( 3. חל שיפור באיכות הטיפול באוכלוסיות בסיכון )כגון: הנגשת ייעוץ גריאטרי ובדיקות לאיתור ירידה בשמיעה באוכלוסייה ערבית ועוד.( מסקנות: 1. נוצרת מחויבות רבה יותר בקרב השותפים כאשר תכניות נבנות מהשטח כלפי מעלה. 2. צוות רב מקצועי יוצר סינרגיה ומאפשר ראיה רחבה ופעולות ממוקדות יותר, התורמות בצורה מיטבית להשגת יעדים. 3. מחויבות ברמת הנהלת הארגון והמחוז מאפשרת הנעת התהליך. 218