השמש ד"ר יגאל פת-אל השמש.

Μέγεθος: px
Εμφάνιση ξεκινά από τη σελίδα:

Download "השמש ד"ר יגאל פת-אל השמש."

Transcript

1

2 הפרק מיועד לתלמידים בכל הרמות ולמורים הפרק כולל סרטונים. כדי לראותם ייתכן ויהיה צורך להפעיל פקד ActiveX לקריאה משלימה ולתרגולים פרק זה מבוסס על פרק ו' בספר מדריך להכרת השמים,, הוצאת קוסמוס טלסקופים למידע על מיקום בשמים, מועדי זריחה, שקיעה, דמדומים ועוד:

3 היא כוכב היא כוכב והיא מרכזה של מערכת שלנו לשמש מקור אנרגיה פנימי מ שלה המפיק אנרגיה מתהליכים של היתוך גר עיני המתרחשים במרכז שםם הטמפרטורה מגיעה לכ- 16 ממיליון מעלות קלווין על פני הטמפרטורה מגיעה לכ מעלות קלווין. הוא מקור האנרגיה שבזכותו קיימים חיים על כדור הארץ האנרגי ה שפולטת את כוכבי הלכת ויתר גרמי השמים במערכת אנו רואים בזכות אור המוחזר מהם

4 משפחת מצויה במרכז מערכת ולמעלה מ- 99% ממסת מערכת מצויה בשמש במערכת גופים רבים: 8 כוכבי לכת אלה הגופים הגדולים ביותר במערכת לאחר כוכבי לכת ננסיים בינם כלולים פלוטו, קרס וגופים רבים בחגורת קויפר ירחים סביב 6 מכוכבי הלכת סבים ירח אחד או יותר אסטרואידים גופים קטנים הנעים סביב, מרביתם בחגורה המצויה בין מאדים לצדק שביטים גופים העשויים בעיקר קרח מים ובו כלואים גזים ואבק. בעננת אורט או בחגורת קויפר השביטים מצויים או אבק שאריות מהעננה ממנה נוצרה מערכת או תוצרים של התנגשויות פלסמה חומר מיונן שרובו המכריע נפלט מ לווינים מלאכותיים מעשה ידי אדם

5 נתונים פיזיקליים מסת 1.99x10 גרם 33 והיא גדולה פי 333 אלף ממסת כדור הארץ רדיוסה של הוא 6.96x10 10 ס"מ (בקו המשווה)פי 109 מרדיוס כדור הארץ היא כמעט כדור מושלם ונפחה גדול פי 1.3 מיליון מנפח כדור הארץ צפיפותה הממוצעת של היא 1.4 גרם לסמ"ק, מעט יותר מצפיפות המים, אולם צפיפותה במרכז גבוהה הרבה יותר. הצפיפות במרכז מתקבלת על ידי מודלים המניחים מה הלחץ השורר במרכז ומה הטמפרטורה שם, לפיהם צפיפותה המחושבת של במרכז היא כ- 160 גרם לסמ"ק. מהירות הבריחה מפני היא ק"מ לשנייה, פי 55 ממהירות הבריחה מפני כדור הארץ. תאוצת הכוכב בקו המשווה של היא 274 מטר לשנייה, 2 פי 28 מזו על כדור הארץ. כל גוף ישקול על פני פי 28 מאשר ישקול על כדור הארץ. הספק קרינת הוא 3.85x10 26 וואט

6 נתונים פיזיקליים סבה סביב צירה. אולם בגלל היותה גוף שאינו קשיח, מהירות הסיבוב שלה משתנה בהתאם למרחק מקו המשווה. משך הסיבוב של סביב צירה בקו המשווה היא ימים. מהירות זו מקבילה למהירות של 7190 ק"מ לשעה או 2 ק"מ לשנייה בקטבים, שם החומר דחוס יות ר, משלימה סיבוב סביב צירה אחת ל ימים גם סבה סביב מרכז הכובד של מערכת. מיקומו של מרכז הכובד של מערכת תלוי במיקום של כוכבי הלכת ביחס לשמש והוא משתנה. לעתים הוא מצוי בתוך ולעתים הוא מצוי מחוץ לשוליה. לצופה בכוכב אחר, תיראה כמבצעת ריקוד מורכב מאוד סביב נקודה כלשהי.

7 בגלקסייה מצויה במרחק של כ- 26 אלף שנות אור ממרכז הגלקסייה נעה סביב מרכז גלקסיית שביל החלב ומשלימה סיבוב אחת ל- 220 מיליון שנה. מהירותה סביב מרכז הגלקסיה היא כ- 220 ק"מ לשנייה נעה גם ביחס לכוכבים בסביבתה. מהירותה ביחס אליהם היא 20 ק"מ לשנייה

8 הרכב מוגדרת ככוכב סדרה ראשית צהוב מטיפוס G2v גיל מוערך בכ- 4.6 מיליארד שנים בגלל הטמפרטורות הגבוהות בשמש, החומר המצוי בשמש מיונן ברובו המכריע במצב צבירה הקרוי - פלסמה. רק קרוב לפני, שם הטמפרטורה מגיעה לכמה אלפי מעלות "בלבד", אפשר למצוא אטומים שלמים בהם אטומים של מימן והליום מכילה בעיקר מימן (73.46%) והליום (24.85%) ושברירי אחוזים של מתכות (בעגה האסטרונומית, כל היסודות למעט מימן והליום קרויים "מתכות"). בעיקר חמצן (0.77%) פחמן (0.29%) ברזל (0.16%) ניאון (0.12%) חנקן (0.09%) סיליקון (0.07%)

9 אנרגיית מפיקה את האנרגיה שלה על ידי היתוך גרעיני במרכזה ההיתוך הגרעיני במרכז מתאפשר הודות ללחץ העצום השורר במרכזה ולטמפרטורה הגבוהה השוררת שם. עיקר ההיתוך הגרעיני הוא הליך בו התנגשויות של פרוטונים (גרעיני מימן) יוצרות גרעיני הליום. בתהליך משתתפים 6 גרעיני מימן ובסופו הופכים 4 פרוטונים לגרעין הליום אחד ו- 2 פרוטונים הממשיכים את התהליך. גרעין ההליום שוקל פחות מ- 4 הפרוטונים והפרש המסה הופך לאנרגיה בהתאם לנוסחה E=MC 2 בחלק מהתהליכים בשמש מעורבבים גם גרעיני פחמן ופרוטונים. גם בתהליכים אלה תוצר הלוואי העיקרי הוא הליום הנוצר מ- 4 פרוטונים שהשתתפו בתהליך, אך נוצרים גם גרעיני יסודות אחרים חמצן וחנקן. לכן תהליך זה קרוי תהליך CNO האנרגיה הנוצרת בתהליך מאזנת את כבידת ולכן מצויה בשווי משקל. אולם, בתהליכים נוצרים גם חלקיקי ניטרינו, שכמעט ואינם מתנגשים בחלקיקים אחרים ולכן הם נושאים חלק מהאנרגיה הנוצרת בתהליך הגרעיני מבלי לסייע באיזון הכבידה

10 L 4 חישוב שטף קרינת הקרינה הרציפה בתחום האור הנראה מגיעה מהפוטוספירה. אזור זה מאופיין בקרינה רציפה ובה קווי בליעה הנגרמים על ידי בליעה של פוטונים בחומרים המצויים בפוטוספירה. לפי עקרון הקרינה של גוף שחור, אנו יכולים לסמן את שטף הקרינה הנפלט מ כ- ואז: L O 2 0 = 4πr σt L E = 4πr 2 4πR σt ( 1 A) R ( 1 A) r L E σt 2 4 L = 2 4πR 0 כאשר החלק הראשון של האיבר הימני מבטא את פני השטח של והחלק השני את שטף האנרגיה הנפלט מיחידת שטח לפי קבוע סטפן בולצמן, כאשר השטף תלוי בטמפרטורה. את שטף הקרינה המגיע לכדור הארץ אנו יכולים למדוד. כאשר המרחק לשמש, R ידוע, אנו יכולים למצוא את שטף הקרינה המגיע מ (בהינתן החזר קרינת מאטמוספירת כדור הארץ, A): ומכאן L E ( 1 A)

11 חישוב טמפרטורת את הטמפרטורה של הפוטוספירה (טמפרטורה אפקטיבית) אפשר לחשב על פי העיקרון של -1 קרינת גוף שחור, לפיו אורך הגל בו נפלט השטף המירבי של הקרינה מתכונתי לטמפרטורה (חוק וין). לכן, בהינתן שאורך הגל λmax שבו נפלטת שיא הקרינה הוא באורך גל של 500 נאנו מטר, אפשר לחלץ את טמפרטורת לפי: λ max 2.9x10 6 nm o K = C T כאשר הקבוע C הוא x10 5x10 nm = T 0 K nm ונקבל ש- T היא 5860 מעלות קלווין

12 קבוע קבוע המתאר את שטף האנרגיה של ושווה ל- 1.36x10 6 ארג לשנייה לס"מ מרובע. קבוע עשוי להשתנות עד כדי 0.5% בגלל פעילות מגנטית של ובעיקר משתנה במקביל למחזוריות בת 11 שנים של פעילות.

13 מעבר הקרינה בשמש הטמפרטורה במרכז היא כ- 16 מיליון מעלות קלוו ין ואי לו בשפתה 5860 מעלות קלווין. ההבדל הגדול בטמפרטורה נגרם בגלל שהפוטונים הנפ לטים בריאקציות הגרעיניות במרכז מתנגשים בחומר המצוי בין ליבת לשפתה ומאבדים מהאנרגיה שלהם. בזכות התנגשויות אלו האנרגיה הנוצרת במרכז מאזנת את הכבידה שלה והיא נותרת בשווי משקל בריאקציות במרכז נוצרים גם חלקיקי ניטרינו. בגלל אופיים הקוונטי, חלקיקי הניטרינו כמעט ואינם מתנגשים עם החומר המצוי בשמש והם נפלטים החוצה ונושאים עמם מקצת מהאנרגיה הנוצרת בתהליכים בליבת מבלי לסייע באיזון הכבידה יש כמה דרכים בהן האנרגיה עוברת מליבת לשפתה:

14 מעבר קרינה על פי החוק השני של תרמודינמיקה, כל גוף חם מבקש להתקרר. הקירור נעשה על ידי העברת האנרגיה שלו לסביבה הקרה יותר, עד להשגת שווי משקל תרמי. אחת הדרכים להתקרר היא על ידי קרינה, כאשר האנרגיה מועברת על ידי קרינה אלקטרומגנטית. מעבר אנרגיה הנוצרת במרכז מתאפשר באמצעות קרינה כאשר אטימות החומר היא במידה שפוטונים עוברים מרחק קצר בטרם הם נבלעים או נפלטים חזרה. בדרך זו, פוטונים אנרגטיים מאוד עוברים הרבה התנגשויות. פרק הזמן שפוטון שנוצר בליבת כקרינת גאמא יוצא משכבת הקרינה הוא כ- 170 אלף שנים! כאשר מעבר האנרגיה הוא בעיקר על ידי פוטונים, אנו אומרים כי זו שכבה קרינתית. בשמש מעבר קרינה מתרחש בעיקר בשכבה שמסביב לליבת שם החומר מיונן ומאפשר מעבר אנרגיה על ידי קרינה.

15 הסעה הסעה היא עוד דרך שבה גוף חם מתקרר על ידי העברת אנרגיה לאזור גבול קר יותר. שתי הדרכים הנוספות הן קרינה והולכה. ההסעה מתאפשרת רק כאשר החומר הוא צמיג דיו המאפשר תנועה של החומר החם לאזורים קרים יותר כך שיאפשר את העברת האנרגיה. כאשר מפל הטמפרטורות (ההבדל בין הטמפרטורות בשתי קצוות השכבה) גדול והפלסמה מתנהגת כמו נוזל, האנרגיה מועברת על ידי גושי חומר חמים שנעים מהאזורים הפנימיים החמים יותר לכיוון חוץ, כאשר הם מתקררים הוא נעים פנימה וחוזר חלילה. מעבר הקרינה בדרך זו קרוי הסעה, כיוון שהאנרגיה מוסעת על ידי זרמי החומר. הסעה יכולה להתרחש גם שהגז הנע מהאזור החם לאזור הקר הוא בעל קיבול חום גדול ולכן הוא לא מאבד חום רב לסביבה ולפיכך יכול לנוע מרחק גדול יותר. האיזור ההיסעי בשמש קר יותר מהאזור הקרינתי ו חלק מהח ו מר בו אינו מיונ ן ואפשר למצוא שם גם אטומי מימן ומפל הטמפרטורו ת הגבוה שלו מאפשר זרמי הסעה.

16 מבנה מחולקת לכמה איזורים: ליבת האיזור בו מתרחשים ריאקציות גרעיניות. גודלו כ- 20% מרדיוס שכבת הקרינה - האיזור בו האנרגיה מועברת על ידי קרינה מגיע לכ- 70% מרדיוס שכבה היסעית האיזור בו מעבר הקרינה חל על ידי הסעה ומגיע לשולי פוטוספירה האיזור ממנו נפלטת הקרינה המגיעה אלינו. טמפרטורה 5860 מעלות קלוין כרומוספירה איזור מעל העטרה שעוביו כ ק"מ ק"מ, באיזור זה יש פעילות מגנטית רבה ולכן הוא חם יותר בגבולו העליון מאשר הפוטוספירה. קרוי כך בגלל גונו הכתום עטרה הילת המשתרעת עד כמה רדיוסי שמש. גם בה חלות התפרצויות מגנטיות הליוספירה האיזור החיצוני ביותר שבו מצויה הפלסמה המועפת מ ונעה במערכת בהתאם לקויי השדה המגנטי של השלש

17 מבנה הסע י איזור איזור ק רינתי ליבה

18 הפוטוספירה הפוטוספירה היא השכבה המוגדרת כפני. הפוטוספירה קרויה כך כיוון שממנה נפלטים הפוטונים המגיעים אלינו והטמפרטורה שלה מוגדרת כטמפרטורה האפקטיבית של בפרט ושל כוכב בכלל. טמפרטורת הפוטוספירה היא של גוף שחור בטמפרטורה של 5860 מעלות קלווין, כאשר צבעה ההוא צהוב-ירקרק, הצבע האופייני לגוף שחור בעל טמפרטורה זהה. אי סדירויות בשדה המגנטי של הפוטוספירה גורם לתופעות שונות ובכלל זה כתמי שמש, התפרצויות. מתחת לפוטוספירה מצויה שכבת העברה שבה חומר מוסע אל הפוטספירה, מתקרר ויורד אל השכבות מתחת לפוטוספירה. טמפרטורת הפוטוספירה נמוכה באופן משמעותי מזו של השכבות הפנימיות יותר. עוביה של הפוטוספירה כ- 500 ק"מ ומעליה מצויה הכרומוספירה.

19 פוטוספירה

20 הכרומוספירה הכרומוספירה היא החלק התחתון של אטמוספירת, המשתרע מהפוטוספירה עד לגובה של כ ק"מ. מעל הכרומוספירה מצויה שכבת הגבול בינה לבין העטרה שמה של הכרומוספירה נובע מצבעה האדמדם-חום (כרומו=צבע). הכרומוספירה דלילה מאוד. צפיפותה קטנה בכ פעם ביחס לצפיפות השכבה הפנימית יותר הפוטוספירה. והיא משתנה מ 2x10 7- גרם לסמ"ק בגבולה הפנימי עד ל 1.5x גרם לסמ"ק בשכבת הגבול העליונה שלה הטמפרטורה של הכרומוספירה יורדת משכבת הגבול עם הפוטוספירה, שם הטמפרטורה 5860 מעלות קלווין, עד לערך של 3800 מעלות קלווין, אולם בסמוך לשכבת הגבול עם העטרה היא עולה לערך של מעלות קלווין, מה שקרוי מפל הטמפרטורה ההפוך. הכרומוספירה מאופיינת בפליטה של קווי פליטה, בין היתר של מימן באורך גל נאנו מטר (קווי.(Hα צפייה במסננים המעבירים קווים אלה מאפשרת לראות אירועים החלים בשכבת הכרומוספירה

21 כרומוספירה (צילום באור גל מימן (Ha

22 הכרומוספירה צילום באורך גל CAII nm

23 שכבת מעבר צילום באורך גל SI V מתאים לטמפרטורה של K

24 C IV שכבת המעבר. צולם באורך גל של מתאים לטמפרטורה של K קווים ספקטרלי ים של C IV, O IV, and Si IV

25 העטרה העטרה היא החלק החיצוני של אטמוספירת והיא משתרעת למרחק של כמה קוטרי שמש. גודלה משתנה בהתאם לפעילות המגנטית של. הטמפרטורה של העטרה מקבילה לכ- 3 מיליון מעלות והיא למעשה מחושבת לפי התפלגות האנרגיה של החלקיקים האנרגטיים המצויים בה, הנורים מ התפרצויות בעטרה לעתים נוצרות בעטרה אי- סדירויות מגנטיות הגורמות להתפרצויות גדולות שבמהלכן נזרק חומר ובמהירות גבוהה מהעטרה CME Ejection).(Coronal Mass סוג נוסף של התפרצויות הן לולאות העטרה התפרצויות CME נורים חלקיקים אנרגטיים מהירים לחלל ובין היתר לכיוון כדור הארץ. אינטרקציה של חלקיקים אלה עם השדה המגנטי של כדור הארץ מתעלת אותם לכיוון הקטבים המגנטיים שלו

26 מפל הטמפרטורה ההפוך באופן טבעי, היינו מצפים שהטמפרטורה תרד ככל שמתרחקים ממרכז. אכן, הפוטוספירה היא האזור ה"קר" ביותר ביחס לכל השכבות שמתחתיו לכיוון מרכז. גם הכרומוספירה קרה יותר מהפוטוספירה ברובה וגם כאן נשמר העיקרון של מפל טמפרטורה. אולם, בשכבה העליונה של הכרומוספירה בשכבת המעבר לעטרה, הטמפרטורה מתחילה לעלות, לכמה עשרות אלפי מעלות ולאחר מכן עולה באופן חד לכיוון העטרה עד לערכים של מיליוני מעלות. העלייה בטמפרטורה של הכרומוספירה מיוחסת לגלים הידרומגנטיים וגלי הלם הנוצרים בפני (גרנולות) הנעים לתוך הכרומספירה. המנגנון הגורם לעליית הטמפרטורה של העטרה ושכבת המעבר אינו ברור, אך ייתכן והסיבה נעוצה בפלסמה המואצת לאורך קווי הכוח המגנטיים ויוצרת תופעות כגון לולאות עטרה, המעבירות אנרגיה אל השכבות התחתונות של העטרה, כאשר התהליך המדויק עדיין אינו ברור דיו.

27 שמש מפל טמפרטורות מפל הטמפרטו רות ההפוך מה פוטוספירה לע טרה, וכן שינוי הצפיפות

28 הליוספירה זו למעשה החלק החיצוני של אטמוספירת. משתרעת למרחק מאות יחידות אסטרונומיות וכוללת את החלקיקים הטעונים המצויים על קווי הכוח של השדה המגנטי של.

29 פעילות שמש שצולמה על ידי Hinode

30 כתמי כתמי הם אזורים של הפרעות מגנטיות על פני (פוטוספירה). עוצמת השדה המגנטי שלהם נעה בין 200 ל- 300 גאוס. צבעם כהה כי הם קרים יותר בכ עד 2800 מעלות קלווין מהסביבה ונראים כהים יותר ביחס לסביבה החמה יותר. כתמי נוצרים כאשר פלסמה המוסעת משכבות נמוכות יותר מואטת בגלל התנגדות והאטה של הפלסמה על ידי השדות המגנטיים של. כתמי מאופיינים במבנה כהה הקרוי צל (אומברה) המוקף באזור בהיר יותר הקרוי חצי-צל (פנאומברה) לכתמי שמש מחזור חיים הם מופיעים על פני, עשויים לגדול או להתחלק ובסופו של דבר הם נעלמים. בדרך כלל הם חיים בין כמה ימים לכמה שבועות. מחזור כתמי הפעילות המגנטית של היא מחזורית. זמן המחזור הוא כ- 11 שנה, כאשר לקראת השיא כתמי מתפתחים מכיוון קווי רוחב שבין 20 ל- 35 מעלות מקו המשווה ולאחר מכן מתפשטים לכיוון קו המשווה, בדרך כלל עד קווי רוחב המצויים 5 מעלות מקו המשווה

31 כתם שמש וגרנולות Swedish 1-m Solar Telescope (SST) operated by the Royal Swedish Academy of Sciences, Göran Scharmer and Kai Langhans, ISP

32 כתמי שמש הינודה

33 גרנולות Hinode אזורים לבנים בין הגרנולות פקולות. צילום NASA Hinode,

34 גרנולות.(the Swedish Vacuum Solar Telescope

35 התפרצויות ופעילות שמש התפרצויות שמש הן שחרור אנרגיה הנגרמת כתוצאה מפעילות מגנטית על פני. התפרצויות יכולות להתרחש בפוטוספירה, בכרומוספירה ובעטרה.

36 סרטון המראה את פעילות שמש במשך 8 ימים

37 צמדי כתמי שמש כתמי מופיעים בעיקר בצמדים. הוא קוטב מגנטי מנוגד לזה של רעהו במק רה זה, כ ל כתם הנוכחות של כתמי שמש בפלסמה והקוטביות המנוגדת של קטבי הכתמים, גורמת למעבר של חומר מקוטב אחד לשני. בגלל השדה המגנטי של פנה עצמם, המעברים של החומר מקוטב אחד לקוטב שני של צמד בכתמים יה יה בצורה של לולאה המתרוממת מעל פני השטח שבסיסה בקטבים המגנטיים של הכתמים.

38 מבנה כתמי כתמי מגיעים בדרך כלל בזוגות, כאשר בני הזוג הם בני קוטביות מנוגדת כתמי גם נוטים להופיע בקבוצות. גודלו של כתם שמש נע בין 15 ק"מ עד לכ ק"מ האזור הפנימי הכהה הקרוי אומברה, הוא אזור קר ובו קווי שדה המגנטי ניצבים לזה של פני האזור החיצוני הבהיר יותר (פנאומברה) הוא בעל פעילות פחותה וקווי השדה המגנטי שלו נטיים פחות עד מקבילים לפני

39 מחזוריות כתמי רמת הפעילות של בעת השיא המחזורי אינה אחידה. יש תקופות בהן גם במקסימה של מחזור היתה שקטה והיו מקרים בהם אף כמעט ולא יצפו כתמי שמש. התקופה המפורסמת ביותר היתה במאה ה- 17 מה שקרוי המינימום של מאונדר. גם השיא האחרון שהיה אמור להיות בשנים מאופיין בפעילות דלה מאוד

40 מחזוריות כתמי שמש והשפעה על האקלים אין מודל המראה קשר ברור בין מחזוריות כתמי והאקלים, אולם בעת השפל הגדול (שפל מאונדר) במאה ה- 17, לווה בתקופת חורף ארוכה מאוד שכונתה תקופת הקרח הקטנה. בגרף אפשר לראות את מספר כתמי במאות שנים האחרונות. בולט המינימום של מאונדר

41 מחזוריות כתמי שמש צורת הפרפר מחזור כתמי שמש חל בממוצע אחת -11 שנים. כתמי נוצרים בתחילה בקווי רוחב 30 צפון ו- 30 דרום ומתפשטים עד לקווי רוחב המרוחקים כ- 5 מעלות מקו המשווה של, כאשר ככל שמספרם יורד בהדרגה לאחר השיא, הם מצויים קרוב יותר ויותר למרכז. התפלגות זו של כתמי ביחס למרחק מהמשווה קרויה הפרפר, כיוון שהסימטריה של פיזור הכתמים ביחס לקווי הרוחב ביחס לקו המשווה מזכירה כנפי פרפר

42 הסיבות למחזורי ות פעילות מניתוח התצפיות שעשו לווינים החוקרים את ובראשם הלווין SOHO נראה כי הסיבה למחזוריות פני הוא הפרעות מגנטיות הנגרמות כתוצאה מסיבוב דיפרניציאלי של הן בקווי הרוחב השונים נעה מהר יותר במשווה מאשר בקטבים) וכן סיבוב דיפרנציאלי מפני פנימה. הבדלי מהירות התנועה של הפלסמה בשמש יוצרת עיוותים מגנטיים. עיוותים אלה גדלים בפרקי הזמן האופייניים למחזוריות והתפרקותם היא המנוע לפעילות המגנטית המוגברת של בשיא מחזור הכתמים. הסיבות למחזוריות עדיין לא ברורות לגמרי ובכללן הסיבות לכך שלעתים מאופיינת בפעילות מגנטית נמוכה או שפעילות זו אף נעדרת בעת השיא, כמו בתקופה של מאונדר

43 granulae גרנולות - פני אינן חלקות והפוטוספירה נראית כאוסף של תאים רבים הנוגעים זה בזה. אלו הן הגרנולות שלמעשה הם הקצה העליון של זרמי ההסעה המגיעים לפוטוספירה משכבות נמוכות יותר. לעתים, גרנולה עשויה לגרום להבזק והתפרצות החומר מתוכה. גודל אופייני של גרנולה הוא 400 עד 1000 ק"מ והן אורכות בין 3 ל- 10 דקות. החומר בגרנולות נע במהירות של חצי ק"מ לשנייה ומגיע לגובה של כמה מאות ק"מ. SOHO) (NASA/ESA/

44 Facula פקולות - אזורים בהירים מוארכים על פני הנמשכים בין הגרנולות. הפקולות אינן חייבות להופיע סמוך לכתמי שמש אלא גם שעיבוי קווי השדה המגנטי על פני מאפשרים את יצירתם. החומר בפקולות נע במהירות לאורך קווי השדה המגנטי ולכן הוא חם יותר מהסביבה ומסיבה זו הפקולות בהירות יותר. אורכן עשוי להגיע לעשרות אלפי ק"מ ויותר. אפשר לצפות בהן גם מבעד למסנן שמש רגיל, בעיקר כאשר הן סמוכות לשולי, אז הן בולטות יותר בשל אפקט האפלת השולים של. משך החיים האופייני של הפקולות הוא בין דקות בודדות לשעות. NASA, TRACE

45 פקולות

46 פקולות

47 Flares הבזקים - הבזקים בהירים על פני, שיכולים להופיע גם בעטרה. הבזקים אלה הם חומר אנרגטי שנזרק מפני וקשור בעיקר לפעילות כתמי. החומר הנזרק בעת ההבזק יוצר את הלשוניות ) (Filaments המגיעות לגובה רב מגיע לטמפרטורה של מיליוני מעלות והוא מגיע אל כדור הארץ בשטף גדול היוצר את אורות הזוהר הצפוני והדרומי. אורך חיים של התפרצויות כאלה מגיע לכשעתיים. צילום: NASA /TRACE

48 Flare התפרצות - התפרצות, (NASA TRACE) Flare

49 Flare התפרצות שמש -

50 Spicules חוטים לשוניות של פלסמה המצויות בשכבה העליונה של הכרומוספירה, הן אורכות עד כמה דקות ומגיעות לגובה של 15 אלף ק"מ מעל פני. מהירות החומר בלשוניות מגיעה לכ- 20 ק"מ לשנייה.

51 Spicules חוטים -

52 חוטים Spicules הפלסמה בסרטון נזרקת לעטרה במהירות של 81 אלף ק"מ לשעה, עד לגובה של 5000 ק"מ. הפלסמה נעה במהירות על קולית כאשר גודל אופייני הוא כ- 500 ק"מ. משך החיים שלהן הוא כמה דקות ובכל רגע נתון יש כמאה אלף תופעות כאלה על פני. בצילום הנוכחי הן נראות באור הנפלט מאטומי הליום בטמפרטורה של 60 אלף מעלות קלווין.

53 בליטות Prominence אזורים של פלסמה קרה יחסית לסביבתה (כ מעלות קלווין), הבולטת אל תוך האזורים האנרגטיים יותר בעטרה. הבליטות מתאפשרות היכן שקווי השדה המגנטי מקבילים יחסית לפני ולכן מונעים את נפילת החומר הקר חזרה לפני. החומר בבליטות נע בין שני הקטבים של השדה המגנטי המקומי של פני. צילום: NASA/EAS/SOHO

54 בליטות צולם על ידי HAO בהר מאונה לואה, הוואי

55 Prominences בליטות -

56 התפרצות מסה בקורונה - CME

57 CME SOHO (NASA/ESA)

58 חורים בעטרה Coronal holes אזורים המצויים בדרך כלל סמוך לקטבים המגנטיים של, בהם קווי הכוח המגנטי של יוצרים מעין משפך. חומר הנזרק מאזורים אלה נע בחופשיות יחסית מפני החוצה במהירות גבוהה. קווי השדה המגנטי של חורי העטרה אינם סגורים והם פתוחים מפני והלאה. בעת שפעילות גבוהה, יכולים להייווצר חורים בעטרה מעל אזורים בהם יש קוטב אחד, בו יש ריכוז של קווים של השדה המגנטי. באזורים בהם יש חורי עטרה צפיפות הפלסמה קטנה מהסביבה ולכן הם קרים יותר מאשר הסביבה ונראים ככתמים כהים בצילומים בעיקר בתחום ה- X.

59 חור בקורונה

60 חור בקורונה

61 חורים בקורנה קוטב דרומי

62 Coronal Loops לולאות אלה הם פלסמה הנוצרת על ידי עיוותים והפרעות בשדה המגנטי של פני. לעתים קרובות הלולאה נעה מקוטב אחד לקוטב שני של הפרעות מגנטיות, דוגמת כתמי שמש, המצויות בפוטוספירה. החלקיקים בלולאות הם אנרגטיים מאוד והטמפרטורה שלהם מגיעה לכמיליון מעלות קלווין. הגובה של לולאות הקורונה עשוי להגיע לכמה עשרות אלפי ק"מ והן לפיכך מרכיבות את החלק התחתון של העטרה (קורונה) ושכבת המעבר בין העטרה לכרומוספירה NASA, Transition Region And Coronal Explorer

63 לולאות בקורונה - הדמייה

64 Coronal Flare SDO, NASA התפרצות בע טרה צולם על יד י SDO

65 התפרצויות CME

66 filaments לשוניות - תופעה הנוצרת בעת הבזק שמש Flares),(Solar לזריקת פלסמה גבוה מעל פני. (TRACE, NASA) הגור מת

67 Filaments וחור בעטרה לשוניות החומר בלשונית קר יותר ביחס לחומר בעטרה שמסביב. כשהוא נתמך על ידי השדה המגנטי, החומר בלשוניות יכול לשרוד עד כדי שבועות, אם כי לרוב הלשוניות מתפרצות לאחר זמן קצר יותר.

68 Filaments לשוניות - התפרצות שגורמת להיווצרות לשונית

69 רוח החלקיקים הנורים מ אל החלל. מקורה של רוח הן בחומר המועלה מהשכבות הפנימיות של אל פניה ובעיקר על ידי הפעילות המגנטית של. יש שני סוגים של רוח שמש: רוח שמש מהירה אלה חלקיקים המגיעים למהירות של עד 1000 ק"מ לשנייה. חלקיקים אלה נורים מ מאזורים הסמוכים לקטבים המגנטיים של (חורי עטרה). באיזורים אלה קווי השדה המגנטי אינם סגורים ויוצרים מעין משפך ולכן חלקיקים טעונים הנורים מאיזור הקטבים נעים לאורך קווי השדה המגנטי בחופשיות יחסית. חלקיקים מהירים גם מגיעים מאזורים מאזורים בהם יש קוטב אחד של פעילות מגנטית (בעיקר בעת ש פעילה). רוח שמש איטית חלקיקים המגיעים מאזורים בהם קווי השדה המגנטי של פועלים כבלם ומאיטים את מהירותם.

70 רוח

71 CME וכדור הארץ חומר שנזרק בהתפרצות מסה בקורונה פוגע במהירות של 500 ק"מ לשנייה במגנטוספירה של כדור הארץ, יומיים לאחר ההתפרצות.

72 רוח ושביט אנקה, 2007 מפגש של רוח עם השביט המחזורי אנקה, באפריל השפעת רוח על זנב השביט אפשר לראות את

73 רוח ושביט אנקה, 2007 מפגש של רוח עם השביט המחזורי אנקה, באפריל אפשר לראות את השפעת רוח על זנב השביט. זה תקריב של הסרטון הקודם צילום HINODE NASA,

74 הזוהר הצפוני חלקיקים אנרגטיים שמקורם בשמש המגיעים לכדור הארץ מתועלים על ידי קווי השדה המגנטי של כדור הארץ לכיוון הקטבים המגנטיים האינטרקציה של החלקיקים הטעונים עם החלקיקים המצויים באטמוספירה של כדור הארץ גורמת לעירור או ליינון החלקיקים המצויים באטמופירה. כתוצאה מלכידה של אלקטרונים (רה-קומבינציה) נפלטת קרינה האופיינית לזוהר הצפוני ככל ששטף החלקיקים המגיע לכדור הארץ אנרגטי יותר, הם מצליחים לחדור עמוק יותר בשדה המגנטי של כדור הארץ ולפיכך להגיע לשכבות נמוכות יותר באטמוספירה וכן לגרום לזוהר צפוני הנראה רחוק יותר מאזורי הקטבים המגנטיים

75 זוהר הקו טב כאשר חלקיקים טעונים מתועלים על ידי קווי השדה המגנטי לקטבים המגנטיים המצויים ליד הקטבים, נוצרת אינטרקציה בינם לבין החלקיקים באטמוספירה. כתוצאה מכך נפלטת קרינה הנראית כעננים צבעוניים, בדרך כלל בצבעים ירוק ואדום. זוהר קוטב (אורורה) נצפה גם בקטבים המגנטיים של שבתאי וצדק. זוהר כפי שצולם מתחנת החלל הבינלאומית של נאס"א.

76 זוהר הקוטב הדרומי, צולם על ידי תחנת החלל הבינלאומית NASA ISS,

77 אורורה בקטבים של צדק

78 אורורה בקוטב הדרומי של שבתאי

79 עתיד גילה של כ- 4.7 מיליארד שנים. היא מצויה בשלב בו המימן בליבתה בוער והופך להליום. שלב זה יימשך עוד כ- 5 מיליארד שנים. זהו שלב הסדרה הראשית עוד 5 מיליארד שנים תתחיל להתנפח, כאשר המימן יבער מעל שכבה של אפר הליום שנוצר במיליארדי השנים. היא תתפשט, קוטר יגדל פי כמה עשרות מונים פניה שיתרחקו מליבתה יתקררו ויהיו אדומים. תהפוך לענק אדום לאחר שלב הענק האדום תתכווץ שוב במהירות עד שההליום יחל לבעור במרכז. בשלב זה תהיה חמה ובהירה יותר מאשר עתה. בשלב זה, יתחיל המימן לבעור מעל להליום הבוער. שוב תתנפח ושוב תהפוך לענק אדום אל גדול יותר. תתפשט עד שהשכבות החיצוניות שלה פשוט ייעלמו בחלל. תהליך זה האורך כמה עשרות אלפי שנים קרוי ערפילית פלנטרית תוך שהערפילית הפלנטרית מתפשטת, ליבת נותרת חשופה. זהו ננס לבן גוף קומפקטי ודחוס מאוד שיתקרר לאיטו עד שתוך כמה מיליארדי שנים יתקרר לחלוטין

דיאגמת פאזת ברזל פחמן

דיאגמת פאזת ברזל פחמן דיאגמת פאזת ברזל פחמן הריכוז האוטקטי הריכוז האוטקטוידי גבול המסיסות של פריט היווצרות פרליט מיקרו-מבנה של החומר בפלדה היפר-אוטקטואידית והיפו-אוטקטוידית. ככל שמתקרבים יותר לריכוז האוטקטואידי, מקבלים מבנה

Διαβάστε περισσότερα

קואורדינטות שמימיות - מושגי יסוד

קואורדינטות שמימיות - מושגי יסוד קואורדינטות שמימיות - מושגי יסוד לקרי אה מ של ימה ולתרגולים פרק זה מבוסס על פרקים א ו-ב' בספר מדריך להכרת השמים,, הוצאת קוסמוס טלסקופים http://cosmos.co.il/wfile/catalog/books.htm פרקי תרגול לפרק זה מ

Διαβάστε περισσότερα

ל הזכויות שמורות לדפנה וסטרייך

ל הזכויות שמורות לדפנה וסטרייך מרובע שכל זוג צלעות נגדיות בו שוות זו לזו נקרא h באיור שלעיל, הצלעות ו- הן צלעות נגדיות ומתקיים, וכן הצלעות ו- הן צלעות נגדיות ומתקיים. תכונות ה כל שתי זוויות נגדיות שוות זו לזו. 1. כל שתי צלעות נגדיות

Διαβάστε περισσότερα

פתרון מבחן פיזיקה 5 יח"ל טור א' שדה מגנטי ורמות אנרגיה פרק א שדה מגנטי (100 נקודות)

פתרון מבחן פיזיקה 5 יחל טור א' שדה מגנטי ורמות אנרגיה פרק א שדה מגנטי (100 נקודות) שאלה מספר 1 פתרון מבחן פיזיקה 5 יח"ל טור א' שדה מגנטי ורמות אנרגיה פרק א שדה מגנטי (1 נקודות) על פי כלל יד ימין מדובר בפרוטון: האצבעות מחוץ לדף בכיוון השדה המגנטי, כף היד ימינה בכיוון הכוח ולכן האגודל

Διαβάστε περισσότερα

3-9 - a < x < a, a < x < a

3-9 - a < x < a, a < x < a 1 עמוד 59, שאלהמס', 4 סעיףג' תיקוני הקלדה שאלון 806 צריך להיות : ג. מצאאתמקומושלאיברבסדרהזו, שקטןב- 5 מסכוםכלהאיבריםשלפניו. עמוד 147, שאלהמס' 45 ישלמחוקאתהשאלה (מופיעהפעמיים) עמוד 184, שאלהמס', 9 סעיףב',תשובה.

Διαβάστε περισσότερα

החשמלי השדה הקדמה: (אדום) הוא גוף הטעון במטען q, כאשר גוף B, נכנס אל תוך התחום בו השדה משפיע, השדה מפעיל עליו כוח.

החשמלי השדה הקדמה: (אדום) הוא גוף הטעון במטען q, כאשר גוף B, נכנס אל תוך התחום בו השדה משפיע, השדה מפעיל עליו כוח. החשמלי השדה הקדמה: מושג השדה חשמלי נוצר, כאשר הפיזיקאי מיכאל פרדיי, ניסה לתת הסבר אינטואיטיבי לעובדה שמטענים מפעילים זה על זה כוחות ללא מגע ביניהם. לטענתו, כל עצם בעל מטען חשמלי יוצר מסביבו שדה המשתרע

Διαβάστε περισσότερα

Charles Augustin COULOMB ( ) קולון חוק = K F E המרחק סטט-קולון.

Charles Augustin COULOMB ( ) קולון חוק = K F E המרחק סטט-קולון. Charles Augustin COULOMB (1736-1806) קולון חוק חוקקולון, אשרנקראעלשםהפיזיקאיהצרפתישארל-אוגוסטיןדהקולוןשהיהאחדהראשוניםשחקרבאופןכמותיאתהכוחותהפועלים ביןשניגופיםטעונים. מדידותיוהתבססועלמיתקןהנקראמאזניפיתול.

Διαβάστε περισσότερα

תשובות מלאות לבחינת הבגרות במתמטיקה מועד ג' תשע"ד, מיום 0/8/0610 שאלונים: 315, מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן

תשובות מלאות לבחינת הבגרות במתמטיקה מועד ג' תשעד, מיום 0/8/0610 שאלונים: 315, מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן תשובות מלאות לבחינת הבגרות במתמטיקה מועד ג' תשע"ד, מיום 0/8/0610 שאלונים: 315, 635865 מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן שאלה מספר 1 נתון: 1. סדרה חשבונית שיש בה n איברים...2 3. האיבר

Διαβάστε περισσότερα

חורף תש''ע פתרון בחינה סופית מועד א'

חורף תש''ע פתרון בחינה סופית מועד א' מד''ח 4 - חורף תש''ע פתרון בחינה סופית מועד א' ( u) u u u < < שאלה : נתונה המד''ח הבאה: א) ב) ג) לכל אחד מן התנאים המצורפים בדקו האם קיים פתרון יחיד אינסוף פתרונות או אף פתרון אם קיים פתרון אחד או יותר

Διαβάστε περισσότερα

מושגי יסוד אור קרינה וספקטרום ד"ר יגאל פת-אל

מושגי יסוד אור קרינה וספקטרום  דר יגאל פת-אל אור, קרינה וספקטרום הפרק מיועד לתלמידים בכל הרמות ולמורים הפרק כולל מספר ביטויים מתמטיים המיועדים לתלמידים מתקדמים ולמורים המתקשים בפיתוחים המתמטי ים יכולים לדלג עליהם לקריאה משלימה ולתרגולים פרק זה מבוסס

Διαβάστε περισσότερα

תנועת כוכבי הלכת על כיפת השמים תנועת כוכבי הלכת בשמים נובעת משלוש סיבות: סיבוב כדור הארץ סביב צירו (תנועה יומית) הקפת כדור הארץ את השמש הקפת כוכבי הלכת את השמש תנועה קדומנית מוגדרת כ תנועה של כוכב הלכת

Διαβάστε περισσότερα

PDF created with pdffactory trial version

PDF created with pdffactory trial version הקשר בין שדה חשמלי לפוטנציאל חשמלי E נחקור את הקשר, עבור מקרה פרטי, בו יש לנו שדה חשמלי קבוע. נתון שדה חשמלי הקבוע במרחב שגודלו שווה ל. E נסמן שתי נקודות לאורך קו שדה ו המרחק בין הנקודות שווה ל x. המתח

Διαβάστε περισσότερα

שדות תזכורת: פולינום ממעלה 2 או 3 מעל שדה הוא פריק אם ורק אם יש לו שורש בשדה. שקיימים 5 מספרים שלמים שונים , ראשוני. שעבורם

שדות תזכורת: פולינום ממעלה 2 או 3 מעל שדה הוא פריק אם ורק אם יש לו שורש בשדה. שקיימים 5 מספרים שלמים שונים , ראשוני. שעבורם תזכורת: פולינום ממעלה או מעל שדה הוא פריק אם ורק אם יש לו שורש בשדה p f ( m i ) = p m1 m5 תרגיל: נתון עבור x] f ( x) Z[ ראשוני שקיימים 5 מספרים שלמים שונים שעבורם p x f ( x ) f ( ) = נניח בשלילה ש הוא

Διαβάστε περισσότερα

פתרון תרגיל 5 מבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות, סתיו תשע"ד

פתרון תרגיל 5 מבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות, סתיו תשעד פתרון תרגיל 5 מבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות, סתיו תשע"ד 1. לכל אחת מן הפונקציות הבאות, קבעו אם היא חח"ע ואם היא על (הקבוצה המתאימה) (א) 3} {1, 2, 3} {1, 2, : f כאשר 1 } 1, 3, 3, 3, { 2, = f לא חח"ע: לדוגמה

Διαβάστε περισσότερα

פתרון 4. a = Δv Δt = = 2.5 m s 10 0 = 25. y = y v = 15.33m s = 40 2 = 20 m s. v = = 30m x = t. x = x 0.

פתרון 4. a = Δv Δt = = 2.5 m s 10 0 = 25. y = y v = 15.33m s = 40 2 = 20 m s. v = = 30m x = t. x = x 0. בוחן לדוגמא בפיזיקה - פתרון חומר עזר: מחשבון ודף נוסחאות מצורף זמן הבחינה: שלוש שעות יש להקפיד על כתיבת יחידות חלק א יש לבחור 5 מתוך 6 השאלות 1. רכב נוסע במהירות. 5 m s לפתע הנהג לוחץ על דוושת הבלם והרכב

Διαβάστε περισσότερα

gcd 24,15 = 3 3 =

gcd 24,15 = 3 3 = מחלק משותף מקסימאלי משפט אם gcd a, b = g Z אז קיימים x, y שלמים כך ש.g = xa + yb במלים אחרות, אם ה כך ש.gcd a, b = xa + yb gcd,a b של שני משתנים הוא מספר שלם, אז קיימים שני מקדמים שלמים כאלה gcd 4,15 =

Διαβάστε περισσότερα

לדוגמה: במפורט: x C. ,a,7 ו- 13. כלומר בקיצור

לדוגמה: במפורט: x C. ,a,7 ו- 13. כלומר בקיצור הרצאה מס' 1. תורת הקבוצות. מושגי יסוד בתורת הקבוצות.. 1.1 הקבוצה ואיברי הקבוצות. המושג קבוצה הוא מושג בסיסי במתמטיקה. אין מושגים בסיסים יותר, אשר באמצעותם הגדרתו מתאפשרת. הניסיון והאינטואיציה עוזרים להבין

Διαβάστε περισσότερα

מצולעים מצולעהוא צורה דו ממדית,עשויה קו"שבור"סגור. לדוגמה: משולש, מרובע, מחומש, משושה וכו'. לדוגמה:בסרטוט שלפappleיכם EC אלכסוןבמצולע.

מצולעים מצולעהוא צורה דו ממדית,עשויה קושבורסגור. לדוגמה: משולש, מרובע, מחומש, משושה וכו'. לדוגמה:בסרטוט שלפappleיכם EC אלכסוןבמצולע. גיאומטריה מצולעים מצולעים מצולעהוא צורה דו ממדית,עשויה קו"שבור"סגור. לדוגמה: משולש, מרובע, מחומש, משושה וכו'. אלכסון במצולע הוא הקו המחבר בין שappleי קדקודים שאיappleם סמוכים זה לזה. לדוגמה:בסרטוט שלפappleיכם

Διαβάστε περισσότερα

מטרות הניסוי: רקע תאורטי: מורה יקר! שים לב, כל התשובות הנכונות מסומנות באדום!

מטרות הניסוי: רקע תאורטי: מורה יקר! שים לב, כל התשובות הנכונות מסומנות באדום! מורה יקר! שים לב, כל התשובות הנכונות מסומנות באדום! מטרות הניסוי: 1. חקירת התלות של עוצמת השדה המגנטי, שנוצר במרכז לולאה מעגלית נושאת זרם בשני פרמטרים: א. ב. עוצמת הזרם הזורם בלולאה, כאשר מספר הכריכות

Διαβάστε περισσότερα

שאלה 1 V AB פתרון AB 30 R3 20 R

שאלה 1 V AB פתרון AB 30 R3 20 R תרגילים בתורת החשמל כתה יג שאלה א. חשב את המתח AB לפי משפט מילמן. חשב את הזרם בכל נגד לפי המתח שקיבלת בסעיף א. A 60 0 8 0 0.A B 8 60 0 0. AB 5. v 60 AB 0 0 ( 5.) 0.55A 60 א. פתרון 0 AB 0 ( 5.) 0 0.776A

Διαβάστε περισσότερα

תרגילים באמצעות Q. תרגיל 2 CD,BF,AE הם גבהים במשולש .ABC הקטעים. ABC D נמצאת על המעגל בין A ל- C כך ש-. AD BF ABC FME

תרגילים באמצעות Q. תרגיל 2 CD,BF,AE הם גבהים במשולש .ABC הקטעים. ABC D נמצאת על המעגל בין A ל- C כך ש-. AD BF ABC FME הנדסת המישור - תרגילים הכנה לבגרות תרגילים הנדסת המישור - תרגילים הכנה לבגרות באמצעות Q תרגיל 1 מעגל העובר דרך הקודקודים ו- של המקבילית ו- חותך את האלכסונים שלה בנקודות (ראה ציור) מונחות על,,, הוכח כי

Διαβάστε περισσότερα

= 2. + sin(240 ) = = 3 ( tan(α) = 5 2 = sin(α) = sin(α) = 5. os(α) = + c ot(α) = π)) sin( 60 ) sin( 60 ) sin(

= 2. + sin(240 ) = = 3 ( tan(α) = 5 2 = sin(α) = sin(α) = 5. os(α) = + c ot(α) = π)) sin( 60 ) sin( 60 ) sin( א. s in(0 c os(0 s in(60 c os(0 s in(0 c os(0 s in(0 c os(0 s in(0 0 s in(70 מתאים לזהות של cos(θsin(φ : s in(θ φ s in(θcos(φ sin ( π cot ( π cos ( 4πtan ( 4π sin ( π cos ( π sin ( π cos ( 4π sin ( 4π

Διαβάστε περισσότερα

גלים מכניים גלים אלקטרומגנטיים משוואת הגלים גלים עומדים ו.

גלים מכניים גלים אלקטרומגנטיים משוואת הגלים גלים עומדים ו. א. ב. ג. ד. גלים גלים מכניים גלים אלקטרומגנטיים משוואת הגלים ה. מהירות פאזה, מהירות חבורה גלים עומדים ו. גלים מכניים בסביבה אלסטית גלים הם הזזה של חלק של סביבה אלסטית ממצב שיווי-משקל. הזזה זו גורמת לתנודות

Διαβάστε περισσότερα

סדרות - תרגילים הכנה לבגרות 5 יח"ל

סדרות - תרגילים הכנה לבגרות 5 יחל סדרות - הכנה לבגרות 5 יח"ל 5 יח"ל סדרות - הכנה לבגרות איברים ראשונים בסדרה) ) S מסמן סכום תרגיל S0 S 5, S6 בסדרה הנדסית נתון: 89 מצא את האיבר הראשון של הסדרה תרגיל גוף ראשון, בשנייה הראשונה לתנועתו עבר

Διαβάστε περισσότερα

גלים א. חיבור שני גלים ב. חיבור N גלים ג. גלים מונוכרומטיים וגלים קוהרנטיים ד. זרם העתקה ה. משוואות מקסוול ו. גלים אלקטרומגנטיים

גלים א. חיבור שני גלים ב. חיבור N גלים ג. גלים מונוכרומטיים וגלים קוהרנטיים ד. זרם העתקה ה. משוואות מקסוול ו. גלים אלקטרומגנטיים גלים א. חיבור שני גלים ב. חיבור גלים ג. גלים מונוכרומטיים וגלים קוהרנטיים ד. זרם העתקה ה. משוואות מקסוול ו. גלים אלקטרומגנטיים םילג ינש רוביח ו Y Y,הדוטילפמא התוא ילעב :לבא,,, ( ( Y Y ןוויכ ותואב םיענ

Διαβάστε περισσότερα

פתרון תרגיל 8. מרחבים וקטורים פרישה, תלות \ אי-תלות לינארית, בסיס ומימד ... ( ) ( ) ( ) = L. uuruuruur. { v,v,v ( ) ( ) ( ) ( )

פתרון תרגיל 8. מרחבים וקטורים פרישה, תלות \ אי-תלות לינארית, בסיס ומימד ... ( ) ( ) ( ) = L. uuruuruur. { v,v,v ( ) ( ) ( ) ( ) פתרון תרגיל 8. מרחבים וקטורים פרישה, תלות \ אי-תלות לינארית, בסיס ומימד a d U c M ( יהי b (R) a b e ל (R M ( (אין צורך להוכיח). מצאו קבוצה פורשת ל. U בדקו ש - U מהווה תת מרחב ש a d U M (R) Sp,,, c a e

Διαβάστε περισσότερα

:ןורטיונ וא ןוטורפ תסמ

:ןורטיונ וא ןוטורפ תסמ פרק ט' -חוק קולון m m e p = 9. 0 = m n 3 kg =.67 0 7 kg מסת אלקטרון: מסת פרוטון או נויטרון: p = e =.6 0 9 מטען אלקטרון או פרוטון: חוק קולון בין כל שני מטענים חשמליים פועל כח חשמלי. הכח תלוי ביחס ישיר למכפלת

Διαβάστε περισσότερα

מטרות הניסוי: רקע תאורטי: 1. חקירת התלות של עוצמת השדה המגנטי, שנוצר במרכז לולאה מעגלית נושאת זרם בשני פרמטרים: א.

מטרות הניסוי: רקע תאורטי: 1. חקירת התלות של עוצמת השדה המגנטי, שנוצר במרכז לולאה מעגלית נושאת זרם בשני פרמטרים: א. מטרות הניסוי: 1. חקירת התלות של עוצמת השדה המגנטי, שנוצר במרכז לולאה מעגלית נושאת זרם בשני פרמטרים: א. ב. עוצמת הזרם הזורם בלולאה, כאשר מספר הכריכות קבוע. מספר הכריכות של הלולאה, כאשר עוצמת הזרם קבועה.

Διαβάστε περισσότερα

brookal/logic.html לוגיקה מתמטית תרגיל אלון ברוק

brookal/logic.html לוגיקה מתמטית תרגיל אלון ברוק יום א 14 : 00 15 : 00 בניין 605 חדר 103 http://u.cs.biu.ac.il/ brookal/logic.html לוגיקה מתמטית תרגיל אלון ברוק 29/11/2017 1 הגדרת קבוצת הנוסחאות הבנויות היטב באינדוקציה הגדרה : קבוצת הנוסחאות הבנויות

Διαβάστε περισσότερα

פתרון תרגיל מרחבים וקטורים. x = s t ולכן. ur uur נסמן, ur uur לכן U הוא. ur uur. ur uur

פתרון תרגיל מרחבים וקטורים. x = s t ולכן. ur uur נסמן, ur uur לכן U הוא. ur uur. ur uur פתרון תרגיל --- 5 מרחבים וקטורים דוגמאות למרחבים וקטורים שונים מושגים בסיסיים: תת מרחב צירוף לינארי x+ y+ z = : R ) בכל סעיף בדקו האם הוא תת מרחב של א } = z = {( x y z) R x+ y+ הוא אוסף הפתרונות של המערכת

Διαβάστε περισσότερα

נאמר כי כאשר שני גלים מתלכדים בפסגותיהם מתרחשת התאבכות בונה. כלומר, עוצמת הגל גדלה.

נאמר כי כאשר שני גלים מתלכדים בפסגותיהם מתרחשת התאבכות בונה. כלומר, עוצמת הגל גדלה. U אלקטרומגנטית צורה של העברת אנרגיה Uקרינה שבה שדה חשמלי ומגנטי נעים כגלים דרך תווך. גל מורכב מ- crests פסגות, הנקודות הגבוהות ביותר של הגל מעל הקו המרכזי, ומ-,troughs הנקודות הנמוכות ביותר של הגל מהקו

Διαβάστε περισσότερα

.(radiation אלקטרומגנטית. רתרפורד).

.(radiation אלקטרומגנטית. רתרפורד). מודל בור של אטום המימן מודל הקודם: מודל רתרפורד. גרעין מזערי בגודלו המכיל נויטרונים ופרוטונים. אלקטרונים מסתובבים במעגלים סביב הגרעין.orbits האטום מקיים חוקי הפיסיקה הקלאסיים. כישלונות הפיסיקה הקלאסית:

Διαβάστε περισσότερα

A X. Coulomb. nc = q e = x C

A X. Coulomb. nc = q e = x C תוכן ) חוק קולון... ( זרם חשמלי... 3 3) מעגלי זרם... 4 שדה חשמלי ופוטנציאל... 5 (4 מתח (5 ופוטנציאל... 6 שדה מגנטי... 7 השראה אלקטרומגנטית... 9 (6 (7 ( ים חוק קולון נוקלאונים אטום סימון האטום חלקיקי הגרעין

Διαβάστε περισσότερα

תרגול #14 תורת היחסות הפרטית

תרגול #14 תורת היחסות הפרטית תרגול #14 תורת היחסות הפרטית 27 ביוני 2013 עקרונות יסוד 1. עקרון היחסות חוקי הפיסיקה אינם משתנים כאשר עוברים ממערכת ייחוס אינרציאלית (מע' ייחוס שאינה מאיצה) אחת למערכת ייחוס אינרציאלית אחרת. 2. אינווריאנטיות

Διαβάστε περισσότερα

I. גבולות. x 0. מתקיים L < ε. lim אם ורק אם. ( x) = 1. lim = 1. lim. x x ( ) הפונקציה נגזרות Δ 0. x Δx

I. גבולות. x 0. מתקיים L < ε. lim אם ורק אם. ( x) = 1. lim = 1. lim. x x ( ) הפונקציה נגזרות Δ 0. x Δx דפי נוסחאות I גבולות נאמר כי כך שלכל δ קיים > ε לכל > lim ( ) L המקיים ( ) מתקיים L < ε הגדרת הגבול : < < δ lim ( ) lim ורק ( ) משפט הכריך (סנדוויץ') : תהיינה ( ( ( )g ( )h פונקציות המוגדרות בסביבה נקובה

Διαβάστε περισσότερα

גבול ורציפות של פונקציה סקלרית שאלות נוספות

גבול ורציפות של פונקציה סקלרית שאלות נוספות 08 005 שאלה גבול ורציפות של פונקציה סקלרית שאלות נוספות f ( ) f ( ) g( ) f ( ) ו- lim f ( ) ו- ( ) (00) lim ( ) (00) f ( בסביבת הנקודה (00) ) נתון: מצאו ) lim g( ( ) (00) ננסה להיעזר בכלל הסנדביץ לשם כך

Διαβάστε περισσότερα

קחרמב יאצמנה דחא לכ Q = 1 = 1 C לש ינעטמ ינש ינותנ (ג ( 6 )? עטמה תא ירצוי ינורטקלא המכ.1 ( 5 )? עטמ לכ לע לעופה חוכ והמ.2

קחרמב יאצמנה דחא לכ Q = 1 = 1 C לש ינעטמ ינש ינותנ (ג ( 6 )? עטמה תא ירצוי ינורטקלא המכ.1 ( 5 )? עטמ לכ לע לעופה חוכ והמ.2 לקט תרגילי חזרה בנושא אלקטרוסטטיקה מבנה אטו, חוק קולו. א) נתוני שני איזוטופי של יסוד ליטיו 3 Li 6 : ו. 3 Li 7 מהו הבדל בי שני האיזוטופי? מה משות ביניה? ) התייחס למספר אלקטרוני, פרוטוני וניטרוני, מסת האיזוטופ

Διαβάστε περισσότερα

תרגיל 3 שטף חשמלי ומשפט גאוס

תרגיל 3 שטף חשמלי ומשפט גאוס תרגיל שטף חשמלי ומשפט גאוס הערה: אינטגרלים חיוניים מוצגים בסוף הדף 1. כדור שמסתו.5 g ומטענו 1 6- C תלוי בחוט שאורכו 1 m ונמצא בשדה חשמלי של לוח אינסופי. החוט נפרש בזווית של 1 לכיוון הלוח. מה צפיפות המטען

Διαβάστε περισσότερα

חלק ראשון אלקטרוסטטיקה

חלק ראשון אלקטרוסטטיקה undewa@hotmail.com גירסה 1. 3.3.5 פיסיקה תיכונית חשמל חלק ראשון אלקטרוסטטיקה מסמך זה הורד מהאתר.http://undewa.livedns.co.il אין להפיץ מסמך זה במדיה כלשהי, ללא אישור מפורש מאת המחבר. מחבר המסמך איננו אחראי

Διαβάστε περισσότερα

סיכום בנושא של דיפרנציאביליות ונגזרות כיווניות

סיכום בנושא של דיפרנציאביליות ונגזרות כיווניות סיכום בנושא של דיפרנציאביליות ונגזרות כיווניות 25 בדצמבר 2016 תזכורת: תהי ) n f ( 1, 2,..., פונקציה המוגדרת בסביבה של f. 0 גזירה חלקית לפי משתנה ) ( = 0, אם קיים הגבול : 1 0, 2 0,..., בנקודה n 0 i f(,..,n,).lim

Διαβάστε περισσότερα

גיאומטריה גיאומטריה מצולעים ניב רווח פסיכומטרי

גיאומטריה גיאומטריה מצולעים ניב רווח פסיכומטרי מצולע הוא צורה דו ממדית, עשויה קו "שבור" סגור. לדוגמה: משולש, מרובע, מחומש, משושה וכו'. אלכסון במצולע הוא הקו המחבר בין שני קדקודים שאינם סמוכים זה לזה. לדוגמה: בסרטוט שלפניכם EC אלכסון במצולע. ABCDE (

Διαβάστε περισσότερα

תשובות מלאות לבחינת הבגרות במתמטיקה מועד חורף תשע"א, מיום 31/1/2011 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן.

תשובות מלאות לבחינת הבגרות במתמטיקה מועד חורף תשעא, מיום 31/1/2011 שאלון: מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן. בB בB תשובות מלאות לבחינת הבגרות במתמטיקה מועד חורף תשע"א, מיום 31/1/2011 שאלון: 035804 מוצע על ידי בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן שאלה מספר 1 נתון: 1 מכונית נסעה מעיר A לעיר B על כביש ראשי

Διαβάστε περισσότερα

תרגול מס' 6 פתרון מערכת משוואות ליניארית

תרגול מס' 6 פתרון מערכת משוואות ליניארית אנליזה נומרית 0211 סתיו - תרגול מס' 6 פתרון מערכת משוואות ליניארית נרצה לפתור את מערכת המשוואות יהי פתרון מקורב של נגדיר את השארית: ואת השגיאה: שאלה 1: נתונה מערכת המשוואות הבאה: הערך את השגיאה היחסית

Διαβάστε περισσότερα

שימושים גיאומטריים ופיזיקליים לחומר הנלמד באינפי 4

שימושים גיאומטריים ופיזיקליים לחומר הנלמד באינפי 4 שימושים גיאומטריים ופיזיקליים לחומר הנלמד באינפי 4 18 ביוני 15 התרגום למושגים הפיזיקליים הוא חופשי שלי. אבשלום קור, מאחוריך. לא נתתי דוגמאות לשימושים שכן ראינו (גיאומטריים). אפשר למצוא דוגמאות בתרגולים.

Διαβάστε περισσότερα

שטף בהקשר של שדה וקטורי הוא "כמות" השדה הוקטורי העובר דרך משטח מסויים. שטף חשמלי מוגדר כך:

שטף בהקשר של שדה וקטורי הוא כמות השדה הוקטורי העובר דרך משטח מסויים. שטף חשמלי מוגדר כך: חוק גאוס שטף חשמלי שטף בהקשר של שדה וקטורי הוא "כמות" השדה הוקטורי העובר דרך משטח מסויים. שטף חשמלי מוגדר כך: Φ E = E d כאשר הסימון מסמל אינטגרל משטחי כלשהו (אינטגרל כפול) והביטוי בתוך האינטגרל הוא מכפלה

Διαβάστε περισσότερα

תרגול פעולות מומצאות 3

תרגול פעולות מומצאות 3 תרגול פעולות מומצאות. ^ = ^ הפעולה החשבונית סמן את הביטוי הגדול ביותר:. ^ ^ ^ π ^ הפעולה החשבונית c) #(,, מחשבת את ממוצע המספרים בסוגריים.. מהי תוצאת הפעולה (.7,.0,.)#....0 הפעולה החשבונית משמשת חנות גדולה

Διαβάστε περισσότερα

סיכום- בעיות מינימוםמקסימום - שאלון 806

סיכום- בעיות מינימוםמקסימום - שאלון 806 סיכום- בעיות מינימוםמקסימום - שאלון 806 בבעיותמינימום מקסימוםישלחפשאתנקודותהמינימוםהמוחלטוהמקסימוםהמוחלט. בשאלות מינימוםמקסימוםחובהלהראותבעזרתטבלה אובעזרתנגזרתשנייהשאכן מדובר עלמינימוםאומקסימום. לצורךקיצורהתהליך,

Διαβάστε περισσότερα

תרגול #7 עבודה ואנרגיה

תרגול #7 עבודה ואנרגיה תרגול #7 עבודה ואנרגיה בדצמבר 203 רקע תיאורטי עבודה עבודה מכנית המוגדרת בצורה הכללית ביותר באופן הבא: W = W = lf l i x f F dl x i F x dx + y f y i F y dy + z f z i F z dz היא כמות האנרגיה שמושקעת בגוף

Διαβάστε περισσότερα

אלקטרומגנטיות אנליטית תירגול #2 סטטיקה

אלקטרומגנטיות אנליטית תירגול #2 סטטיקה Analytical Electromagnetism Fall Semester 202-3 אלקטרומגנטיות אנליטית תירגול #2 סטטיקה צפיפויות מטען וזרם צפיפות מטען נפחית ρ מוגדרת כך שאינטגרל נפחי עליה נותן את המטען הכולל Q dv ρ היחידות של ρ הן מטען

Διαβάστε περισσότερα

מורה יקר! שים לב, התשובות הנכונות מסומנות באדום!

מורה יקר! שים לב, התשובות הנכונות מסומנות באדום! מורה יקר! שים לב, התשובות הנכונות מסומנות באדום! בניסוי זה תשחררו ממנוחה שני גלילים על גבי מסילה משופעת העשויה אלומיניום, גליל אחד עשוי חומר מתכתי והאחר עשוי מחומר מגנטי. לכאורה, שני הגלילים אמורים לבצע

Διαβάστε περισσότερα

תרגול #10 מרכז מסה, מומנט התמד ומומנט כח

תרגול #10 מרכז מסה, מומנט התמד ומומנט כח תרגול #0 מרכז מסה, מומנט התמד ומומנט כח בדצמבר 03 רקע תיאורטי מרכז מסה עד כה הסתכלנו על גוף כאילו היה נקודתי. אולם לעיתים נרצה לבחון גם מערכת המכילה n גופים שלכל אחד מהם יש מסה m i ומיקום r. i ניתן לבחון

Διαβάστε περισσότερα

מבוא לרדיואקטיביות לחץ כדי לערוך סגנון כותרת משנה של תבנית בסיס

מבוא לרדיואקטיביות לחץ כדי לערוך סגנון כותרת משנה של תבנית בסיס מבוא לרדיואקטיביות לחץ כדי לערוך סגנון כותרת משנה של תבנית בסיס היסודות השונים הקיימים בטבע והיסודות שנוצרו באופן מלאכותי עשויים מאטומים האטומים בנויים מגרעין ומאלקטרונים שנעים סביב הגרעין. הגרעין עצמו

Διαβάστε περισσότερα

תקשורת ארוכת טווח בתדרי הת"ג

תקשורת ארוכת טווח בתדרי התג תקשורת ארוכת טווח בתדרי הת"ג מאת: פרופ' יוסף פנחסי 4Z1VC לפני עידן הלוויינים, תקשורת אלחוטית לטווחים של מאות ואלפי קילומטרים התבצעה בתחום התדר הגבוה (HF) המוגדר בין 3MHz ל-.30MHz בתחום תדרים זה, היונוספירה

Διαβάστε περισσότερα

x a x n D f (iii) x n a ,Cauchy

x a x n D f (iii) x n a ,Cauchy גבולות ורציפות גבול של פונקציה בנקודה הגדרה: קבוצה אשר מכילה קטע פתוח שמכיל את a תקרא סביבה של a. קבוצה אשר מכילה קטע פתוח שמכיל את a אך לא מכילה את a עצמו תקרא סביבה מנוקבת של a. יהו a R ו f פונקציה מוגדרת

Διαβάστε περισσότερα

תרגיל 13 משפטי רול ולגראנז הערות

תרגיל 13 משפטי רול ולגראנז הערות Mthemtics, Summer 20 / Exercise 3 Notes תרגיל 3 משפטי רול ולגראנז הערות. האם קיים פתרון למשוואה + x e x = בקרן )?(0, (רמז: ביחרו x,f (x) = e x הניחו שיש פתרון בקרן, השתמשו במשפט רול והגיעו לסתירה!) פתרון

Διαβάστε περισσότερα

השפעת הטמפרטורה על ההתנגדות התנגדות המוליך

השפעת הטמפרטורה על ההתנגדות התנגדות המוליך בגרות לבתי ספר על יסודיים סוג הבחינה: מדינת ישראל קיץ תשע"ג, 013 מועד הבחינה: משרד החינוך נספח לשאלון: 84501 אין להעביר את הנוסחאון לנבחן אחר א. תורת החשמל נוסחאון במערכות חשמל )10 עמודים( )הגדלים בנוסחאון

Διαβάστε περισσότερα

תרגיל 7 פונקציות טריגונומטריות הערות

תרגיל 7 פונקציות טריגונומטריות הערות תרגיל 7 פונקציות טריגונומטריות הערות. פתרו את המשוואות הבאות. לא מספיק למצוא פתרון אחד יש למצוא את כולם! sin ( π (א) = x sin (ב) = x cos (ג) = x tan (ד) = x) (ה) = tan x (ו) = 0 x sin (x) + sin (ז) 3 =

Διαβάστε περισσότερα

דינמיקה כוחות. N = kg m s 2 מתאפסת.

דינמיקה כוחות. N = kg m s 2 מתאפסת. דינמיקה כאשר אנו מנתחים תנועה של גוף במושגים של מיקום, מהירות ותאוצה כפי שעשינו עד כה, אנו מדלגים על ניתוח הכוחות הפועלים על הגוף. כוחות אלו ומסתו של הגוף הם אשר קובעים את תאוצתו. על מנת לקבל קשר בין הכוחות

Διαβάστε περισσότερα

Logic and Set Theory for Comp. Sci.

Logic and Set Theory for Comp. Sci. 234293 - Logic and Set Theory for Comp. Sci. Spring 2008 Moed A Final [partial] solution Slava Koyfman, 2009. 1 שאלה 1 לא נכון. דוגמא נגדית מפורשת: יהיו } 2,(p 1 p 2 ) (p 2 p 1 ).Σ 2 = {p 2 p 1 },Σ 1 =

Διαβάστε περισσότερα

פיזיקה מכניקה כוחות והתקני כוח דינאמיקה תרמודינאמיקה

פיזיקה מכניקה כוחות והתקני כוח דינאמיקה תרמודינאמיקה פיזיקה מכניקה כוחות והתקני כוח תורת התנועות דינאמיקה אנרגיה עבודה הספק תרמודינאמיקה מותאם לתוכנית הלימודים פעימ"ה של משרד החינוך 1 5 7 13 19 29 39 47 55 57 61 65 79 85 99 101 107 111 121 137 145 147 153

Διαβάστε περισσότερα

מתכנס בהחלט אם n n=1 a. k=m. k=m a k n n שקטן מאפסילון. אם קח, ניקח את ה- N שאנחנו. sin 2n מתכנס משום ש- n=1 n. ( 1) n 1

מתכנס בהחלט אם n n=1 a. k=m. k=m a k n n שקטן מאפסילון. אם קח, ניקח את ה- N שאנחנו. sin 2n מתכנס משום ש- n=1 n. ( 1) n 1 1 טורים כלליים 1. 1 התכנסות בהחלט מתכנס. מתכנס בהחלט אם n a הגדרה.1 אומרים שהטור a n משפט 1. טור מתכנס בהחלט הוא מתכנס. הוכחה. נוכיח עם קריטריון קושי. יהי אפסילון גדול מ- 0, אז אנחנו יודעים ש- n N n>m>n

Διαβάστε περισσότερα

יחידה - 7 זוויות חיצוניות

יחידה - 7 זוויות חיצוניות יחידה 7: זוויות חיצוניות שיעור 1. זווית חיצונית למצולע מה המשותף לכל הזוויות המסומנות ב-? נכיר זווית חיצונית למצולע, ונמצא תכונה של זווית חיצונית למשולש. זווית חיצונית למצולע 1 כל 1. הזוויות המסומנות במשימת

Διαβάστε περισσότερα

הים והאטמוספרה האטמוספירה תהליכים אטמוספריים זרמים בים ובאוקיינוס גלים גאות ושפל יחסי הגומלין בין הים והאטמוספרה כל הזכויות שמורות נועם ואן דר האל

הים והאטמוספרה האטמוספירה תהליכים אטמוספריים זרמים בים ובאוקיינוס גלים גאות ושפל יחסי הגומלין בין הים והאטמוספרה כל הזכויות שמורות נועם ואן דר האל הים והאטמוספרה האטמוספירה תהליכים אטמוספריים זרמים בים ובאוקיינוס גלים גאות ושפל יחסי הגומלין בין הים והאטמוספרה האטמוספרה היא שכבה ובה גזים שונים הנצמדים ומקיפים את כדור הארץ בזכות כוח המשיכה שלו שכבת

Διαβάστε περισσότερα

זיהוי פגמים במיתר באמצעות גלים עומדים

זיהוי פגמים במיתר באמצעות גלים עומדים מה חדש במעבדה? זיהוי פגמים במיתר באמצעות גלים עומדים מרק גלר, ישיבת בני עקיבא, נתניה אלכסנדר רובשטין, מכון דווידסון, רחובות מבוא גלים מכניים תופסים מקום חשוב בלימודי הפיזיקה בבית הספר. הנושא של גלים מכניים

Διαβάστε περισσότερα

ריאקציות כימיות

ריאקציות כימיות ריאקציות כימיות 1.5.15 1 הקדמה ריאקציה כימית היא תהליך שבו מולקולות (הנקראות מגיבים עוברות שינוי ויוצרות מולקולות אחרות (הנקראות תוצרים. הריאקציה יכולה להתרחש בשני הכיוונים. לפני ההגעה לשיווי משקל יהיה

Διαβάστε περισσότερα

ניהול תמיכה מערכות שלבים: DFfactor=a-1 DFt=an-1 DFeror=a(n-1) (סכום _ הנתונים ( (מספר _ חזרות ( (מספר _ רמות ( (סכום _ ריבועי _ כל _ הנתונים (

ניהול תמיכה מערכות שלבים: DFfactor=a-1 DFt=an-1 DFeror=a(n-1) (סכום _ הנתונים ( (מספר _ חזרות ( (מספר _ רמות ( (סכום _ ריבועי _ כל _ הנתונים ( תכנון ניסויים כאשר קיימת אישביעות רצון מהמצב הקיים (למשל כשלים חוזרים בבקרת תהליכים סטטיסטית) נחפש דרכים לשיפור/ייעול המערכת. ניתן לבצע ניסויים על גורם בודד, שני גורמים או יותר. ניסויים עם גורם בודד: נבצע

Διαβάστε περισσότερα

http://wwwphysics4allcoil מושגים במכניקה הגדרות עריכה פבל דוד מקום וקטור תחילתו בראשית הצירים וסופו בנקודה בה נמצא הגוף העתק מיקומו החדש של גוף ביחס למקום הקודם (ווקטור) ההעתק בין שני ארועים מציין את שנוי

Διαβάστε περισσότερα

חשמל ומגנטיות תשע"ה תרגול 6 קיבול וחומרים דיאלקטרים

חשמל ומגנטיות תשעה תרגול 6 קיבול וחומרים דיאלקטרים חשמל ומגנטיות תשע"ה תרגול 6 קיבול וחומרים דיאלקטרים בשיעור הקודם עסקנו רבות במוליכים ותכונותיהם, בשיעור הזה אנחנו נעסוק בתכונה מאוד מרכזית של רכיבים חשמליים. קיבול המטען החשמלי. את הקיבול החשמלי נגדיר

Διαβάστε περισσότερα

הפקולטה לפיסיקה בחינת פיסיקה 2 ממ סמסטר אביב תשע"ה מועד טור 0

הפקולטה לפיסיקה בחינת פיסיקה 2 ממ סמסטר אביב תשעה מועד טור 0 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל 6/7/5 הפקולטה לפיסיקה בחינת פיסיקה ממ 75 סמסטר אביב תשע"ה מועד א ' טור ענו על השאלות הבאות. לכל שאלה משקל זהה. משך הבחינה 3 שעות. חומר עזר: מותר השימוש במחשבון פשוט ושני

Διαβάστε περισσότερα

הפגיעה. באותו המישור. זוויתהפגיעהשווה לזוויתההחזרה - 1 -

הפגיעה. באותו המישור. זוויתהפגיעהשווה לזוויתההחזרה - 1 - אופטיקה גיאומטרית חלק ב החזרת אור מהו מהלך האור הפוגע במראה ומוחזר ממנה? נדמיין לעצמנו קרן אור הפוגעת במשטח מחזיר אור (מראה) ומוחזרת ממנו. נגדיר מספר מושגים לצורך הסבר: לזווית שבין הקרן הפוגעת לבין האנך

Διαβάστε περισσότερα

הקשור (נפחית, =P כאשר P קבוע. כלומר zˆ P. , ρ b ומשטחית,

הקשור (נפחית, =P כאשר P קבוע. כלומר zˆ P. , ρ b ומשטחית, אלקטרוסטטיקה בנוכחות חומרים התחום שבין מישור y למישור t ממולא בחומר בעל פולריזציה לא אחידה +α)ˆ P 1)P כאשר P ו - α קבועים. מצא את צפיפויות המטען הנתונה ע"י σ). חשב את סה"כ המטען הקשור בגליל (מהחומר ומשטחית

Διαβάστε περισσότερα

דף תרגילים תנועת מטען בשדה מגנטיות

דף תרגילים תנועת מטען בשדה מגנטיות 1 דף תרגילים תנועת מטען בשדה מגנטיות תנועת מטען בשדה מגנטי בלבד וחשמלי מסת פרוטון 1.671-7 kg מסת אלקטרון 9.111-31 kg גודל מטען האלקטרון/פרוטון 1.61 19- c שאלה 1 שני חלקיקים בעלי מסה שווה אופקית וקבועה

Διαβάστε περισσότερα

תרגול 1 חזרה טורי פורייה והתמרות אינטגרליות חורף תשע"ב זהויות טריגונומטריות

תרגול 1 חזרה טורי פורייה והתמרות אינטגרליות חורף תשעב זהויות טריגונומטריות תרגול חזרה זהויות טריגונומטריות si π α) si α π α) α si π π ), Z si α π α) t α cot π α) t α si α cot α α α si α si α + α siα ± β) si α β ± α si β α ± β) α β si α si β si α si α α α α si α si α α α + α si

Διαβάστε περισσότερα

חשמל ומגנטיות תשע"ה תרגול 12 השראות

חשמל ומגנטיות תשעה תרגול 12 השראות חשמל ומגנטיות תשע"ה תרגול 12 השראות השראות הדדית ועצמית בשבוע שעבר דיברנו על השראות בין לולאה לבין השינוי בשטף המגנטי שעובר דרכה על ידי שימוש בחוק פאראדיי ε = dφ m dt הפעם נסתכל על מקרה בו יש יותר מלולאה

Διαβάστε περισσότερα

שאלה 1 נתון: (AB = AC) ABC שאלה 2 ( ) נתון. באמצעות r ו-. α שאלה 3 הוכח:. AE + BE = CE שאלה 4 האלכסון (AB CD) ABCD תשובה: 14 ס"מ = CD.

שאלה 1 נתון: (AB = AC) ABC שאלה 2 ( ) נתון. באמצעות r ו-. α שאלה 3 הוכח:. AE + BE = CE שאלה 4 האלכסון (AB CD) ABCD תשובה: 14 סמ = CD. טריגונומטריה במישור 5 יח"ל טריגונומטריה במישור 5 יח"ל 010 שאלונים 006 ו- 806 10 השאלות 1- מתאימות למיקוד קיץ = β ( = ) שאלה 1 במשולש שווה-שוקיים הוכח את הזהות נתון: sin β = sinβ cosβ r r שאלה נתון מעגל

Διαβάστε περισσότερα

אינפי - 1 תרגול בינואר 2012

אינפי - 1 תרגול בינואר 2012 אינפי - תרגול 4 3 בינואר 0 רציפות במידה שווה הגדרה. נאמר שפונקציה f : D R היא רציפה במידה שווה אם לכל > 0 ε קיים. f(x) f(y) < ε אז x y < δ אם,x, y D כך שלכל δ > 0 נביט במקרה בו D הוא קטע (חסום או לא חסום,

Διαβάστε περισσότερα

[ ] Observability, Controllability תרגול 6. ( t) t t קונטרולבילית H למימדים!!) והאובז' דוגמא: x. נשתמש בעובדה ש ) SS rank( S) = rank( עבור מטריצה m

[ ] Observability, Controllability תרגול 6. ( t) t t קונטרולבילית H למימדים!!) והאובז' דוגמא: x. נשתמש בעובדה ש ) SS rank( S) = rank( עבור מטריצה m Observabiliy, Conrollabiliy תרגול 6 אובזרווביליות אם בכל רגע ניתן לשחזר את ( (ומכאן גם את המצב לאורך זמן, מתוך ידיעת הכניסה והיציאה עד לרגע, וזה עבור כל צמד כניסה יציאה, אז המערכת אובזרוובילית. קונטרולביליות

Διαβάστε περισσότερα

תרגול #6 כוחות (תלות בזמן, תלות במהירות)

תרגול #6 כוחות (תלות בזמן, תלות במהירות) תרגול #6 כוחות תלות בזמן, תלות במהירות) 27 בנובמבר 213 רקע תיאורטי כח משתנה כתלות בזמן F תלוי בזמן. למשל: ωt) F = F cos כאשר ω היא התדירות. כח המשתנה כתלות במהירות כח גרר force) Drag הינו כח המתנגד לתנועת

Διαβάστε περισσότερα

הרצאה 7 טרנזיסטור ביפולרי BJT

הרצאה 7 טרנזיסטור ביפולרי BJT הרצאה 7 טרנזיסטור ביפולרי JT תוכן עניינים: 1. טרנזיסטור ביפולרי :JT מבנה, זרם, תחומי הפעולה..2 מודל: S MOLL (אברסמול). 3. תחומי הפעולה של הטרנזיסטור..1 טרנזיסטור ביפולרי.JT מבנה: PNP NPN P N N P P N PNP

Διαβάστε περισσότερα

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 5

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 5 מתמטיקה בדידה תרגול מס' 5 נושאי התרגול: פונקציות 1 פונקציות הגדרה 1.1 פונקציה f מ A (התחום) ל B (הטווח) היא קבוצה חלקית של A B המקיימת שלכל a A קיים b B יחיד כך ש. a, b f a A.f (a) = ιb B. a, b f או, בסימון

Διαβάστε περισσότερα

רקע תיאורטי פיסיקה 1

רקע תיאורטי פיסיקה 1 רקע תיאורטי פיסיקה 1 30 ביוני 2013 הערה: יתכן וישנן נוסחאות שנלמדו אך אינן מופיעות פה. הרשימות מטה הן ריכוז של התרגולים בקורס ואין לייחס אליהם כאל מקור רפרנס יחיד בקורס (כל הזכויות שמורות לשרית נגר). dx(t)

Διαβάστε περισσότερα

שיעור 1. זוויות צמודות

שיעור 1. זוויות צמודות יחידה 11: זוגות של זוויות שיעור 1. זוויות צמודות נתבונן בתמרורים ובזוויות המופיעות בהם. V IV III II I הדסה מיינה את התמרורים כך: בקבוצה אחת שלושת התמרורים שמימין, ובקבוצה השנייה שני התמרורים שמשמאל. ש

Διαβάστε περισσότερα

התפלגות χ: Analyze. Non parametric test

התפלגות χ: Analyze. Non parametric test מבחני חי בריבוע לבדיקת טיב התאמה דוגמא: זורקים קוביה 300 פעמים. להלן התוצאות שהתקבלו: 6 5 4 3 2 1 תוצאה 41 66 45 56 49 43 שכיחות 2 התפלגות χ: 0.15 התפלגות חי בריבוע עבור דרגות חופש שונות 0.12 0.09 0.06

Διαβάστε περισσότερα

מכניקה אנליטית תרגול 6

מכניקה אנליטית תרגול 6 מכניקה אנליטית תרגול 6 1 אלימינציה של קואורדינטות ציקליות כאשר יש בבעיה קואורדינטה ציקלית אחת או יותר, לעתים נרצה לכתוב פעולה חדשה (או, באופן שקול, לגראנז'יאן חדש) אשר לא כולל את הקואורדינטות הללו, וממנו

Διαβάστε περισσότερα

דף פתרונות 7 נושא: תחשיב הפסוקים: צורה דיסיונקטיבית נורמלית, מערכת קשרים שלמה, עקביות

דף פתרונות 7 נושא: תחשיב הפסוקים: צורה דיסיונקטיבית נורמלית, מערכת קשרים שלמה, עקביות יסודות לוגיקה ותורת הקבוצות למערכות מידע (סמסטר ב 2012) דף פתרונות 7 נושא: תחשיב הפסוקים: צורה דיסיונקטיבית נורמלית, מערכת קשרים שלמה, עקביות 1. מצאו צורה דיסיונקטיבית נורמלית קנונית לפסוקים הבאים: (ג)

Διαβάστε περισσότερα

חלק: א' הדו"ח מוגש על ידי: פומרנץ ישי קישון איתי ת.ז. שם משפחה שם פרטי ת.ז. שם משפחה שם פרטי 1 X 02 סמסטר ב' תשס"א שם הבודק : תאריך הבדיקה:

חלק: א' הדוח מוגש על ידי: פומרנץ ישי קישון איתי ת.ז. שם משפחה שם פרטי ת.ז. שם משפחה שם פרטי 1 X 02 סמסטר ב' תשסא שם הבודק : תאריך הבדיקה: דו"ח מסכם בניסוי: חלק: א' מגנטיות סמסטר ב' תשס"א שם הבודק : תאריך הבדיקה: I שם מדריך הניסוי (שם מלא): אריאל ציון הדו"ח: II תאריך ביצוע הניסוי: 30/04/00 תאריך הגשת הדו"ח: 7/05/00 הדו"ח מוגש על ידי: II I

Διαβάστε περισσότερα

ךוניחה דרשמ לש " ה מיעפ םידומילה

ךוניחה דרשמ לש  ה מיעפ םידומילה פיזיקה תורת הזורמים תורת החום מותאם לתוכנית הלימודים פעימ"ה של משרד החינוך 1 3 4 7 9 12 17 22 25 26 29 32 36 41 43 45 48 55 63 66 69 77 87 95 100 תורת הזורמים מבוא תוכן עניינים תורת הזורמים הידרוסטטיקה...

Διαβάστε περισσότερα

1 חמד"ע / מתכונת כימיה השלמה ל- 5 יחידות תשס "ט פיתרון תשס"ט (50 נקודות) CH 4(g) + H 2 O (g) CO (g) + 3H 2(g) i מערכת? נמק

1 חמדע / מתכונת כימיה השלמה ל- 5 יחידות תשס ט פיתרון תשסט (50 נקודות) CH 4(g) + H 2 O (g) CO (g) + 3H 2(g) i מערכת? נמק ל 3 1 חמד"ע - מרכז לחינוך מדעי פיתרון ב ח י נ ה ב כ י מ י ה ב מ ת כ ו נ ת ב ג ר ו ת השלמה מ- - 5 יחידות לימוד תשס"ט - 2009 פרק ראשון - פרק חובה (50 נקודות) תרמודינמיקה ושיווי משקל חמצון-חיזור ענה על אחת

Διαβάστε περισσότερα

EMC by Design Proprietary

EMC by Design Proprietary ערן פליישר אייל רוטברט הנדסה וניהול בע"מ eranf@rotbart-eng.com 13.3.15 בית ספר אלחריזי הגבלת החשיפה לקרינה של שדה מגנטי תכנון מיגון הקרינה תוכן העניינים כלליותכולה... 2 1. נתונים... 3 2. נתונימיקוםומידות...

Διαβάστε περισσότερα

f ( x, y) 1 5y axy x xy ye dxdy לדוגמה: axy + + = a ay e 3 2 a e a y ( ) במישור. xy ואז dxdy למישור.xy שבסיסם dxdy וגבהם y) f( x, איור 25.

f ( x, y) 1 5y axy x xy ye dxdy לדוגמה: axy + + = a ay e 3 2 a e a y ( ) במישור. xy ואז dxdy למישור.xy שבסיסם dxdy וגבהם y) f( x, איור 25. ( + 5 ) 5. אנטגרלים כפולים., f ( המוגדרת במלבן הבא במישור (,) (ראה באיור ). נתונה פונקציה ( β α f(, ) נגדיר את הסמל הבא dd e dd 5 + e ( ) β β איור α 5. α 5 + + = e d d = 5 ( ) e + = e e β α β α f (, )

Διαβάστε περισσότερα

יסודות לוגיקה ותורת הקבוצות למערכות מידע (סמסטר ב 2012)

יסודות לוגיקה ותורת הקבוצות למערכות מידע (סמסטר ב 2012) יסודות לוגיקה ותורת הקבוצות למערכות מידע (סמסטר ב 2012) דף פתרונות 6 נושא: תחשיב הפסוקים: הפונקציה,val גרירה לוגית, שקילות לוגית 1. כיתבו טבלאות אמת לפסוקים הבאים: (ג) r)).((p q) r) ((p r) (q p q r (p

Διαβάστε περισσότερα

המטרה התיאוריה קיטוב המקטבים. תמונה 1: גל א מ הגל.

המטרה התיאוריה קיטוב המקטבים. תמונה 1: גל א מ הגל. קיטוב האור שם קובץ הניסוי: Polarizaton.ds חוברת מס' 7 כרך: גלים ואופטיקה מאת: משה גלבמן קיטוב האור המטרה למדוד את עוצמת האור העובר דרך שני מקטבים ולבדוק כיצד היא תלויה בזווית בין צירי המקטבים. התיאוריה

Διαβάστε περισσότερα

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 13

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 13 מתמטיקה בדידה תרגול מס' 13 נושאי התרגול: תורת הגרפים. 1 מושגים בסיסיים נדון בגרפים מכוונים. הגדרה 1.1 גרף מכוון הוא זוג סדור E G =,V כך ש V ו E. V הגרף נקרא פשוט אם E יחס אי רפלקסיבי. כלומר, גם ללא לולאות.

Διαβάστε περισσότερα

הקימנידורטקלאה תודוסי (ךשמה)

הקימנידורטקלאה תודוסי (ךשמה) יסודות האלקטרודינמיקה (המשך) נמשיך בלימודי האלקטרודינמיקה, ונכיר שדות מגנטיים שאינם משתנים בזמן. נכיר גם שדות מגנטיים ושדות חשמליים המשתנים בזמן. התוודענו לשדות חשמליים שאינם משתנים בזמן. כזכור, בספרנו

Διαβάστε περισσότερα

יווקיינ לש תוביציה ןוירטירק

יווקיינ לש תוביציה ןוירטירק יציבות מגבר שרת הוא מגבר משוב. בכל מערכת משוב קיימת בעיית יציבות מהבחינה הדינמית (ולא מבחינה נקודת העבודה). חשוב לוודא שהמגבר יציב על-מנת שלא יהיו נדנודים. קריטריון היציבות של נייקוויסט: נתונה נערכת המשוב

Διαβάστε περισσότερα

שדות מגנטיים של זרמים שדה מגנטי של מטען נע שדה חשמלי של מטען נקודתי

שדות מגנטיים של זרמים שדה מגנטי של מטען נע שדה חשמלי של מטען נקודתי שדות מגנטיים של זרמים שדה מגנטי של מטען נע שדה חשמלי של מטען נקודתי חוק ביו-סבר שדה מגנטי של מטען נקודתי נע (, v) ~ q 1 ~ מאונך למישור E ~ q 1 E ~ E מכוון ממטען לנקודה [ k'] qv k' 3 Tm A k'? שדה חשמלי

Διαβάστε περισσότερα

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 12

מתמטיקה בדידה תרגול מס' 12 מתמטיקה בדידה תרגול מס' 2 נושאי התרגול: נוסחאות נסיגה נוסחאות נסיגה באמצעות פונקציות יוצרות נוסחאות נסיגה באמצעות פולינום אופייני נוסחאות נסיגה לעתים מפורש לבעיה קומבינטורית אינו ידוע, אך יחסית קל להגיע

Διαβάστε περισσότερα

חוק קולומב והשדה החשמלי

חוק קולומב והשדה החשמלי דף נוסחאות פיסיקה 2 - חשמל ומגנטיות חוק קולומב והשדה החשמלי F = kq 1q 2 r 2 r k = 1 = 9 10 9 [ N m2 חוק קולומב 4πε ] C 2 0 כח שפועל בין שני מטענים נקודתיים E (r) = kq r 2 r שדה חשמלי בנקודה מסויימת de

Διαβάστε περισσότερα

חשמל ומגנטיות תשע"ה תרגול 9 שדה מגנטי ומומנט דיפול מגנטי

חשמל ומגנטיות תשעה תרגול 9 שדה מגנטי ומומנט דיפול מגנטי חשמל ומגנטיות תשע"ה תרגול 9 שדה מגנטי ומומנט דיפול מגנטי השדה המגנטי נוצר כאשר יש תנועה של חלקיקים טעונים בגלל אפקט יחסותי. תופעת השדה המגנטי התגלתה קודם כל בצורה אמפירית והוסברה רק בתחילת המאה ה 20 על

Διαβάστε περισσότερα

תרגול למבחן בכימיה אנרגיה בקצב הכימיה פרקים א ו-ב

תרגול למבחן בכימיה אנרגיה בקצב הכימיה פרקים א ו-ב לפניכם שני תהליכים אנדותרמיים: תרגול למבחן בכימיה אנרגיה בקצב הכימיה פרקים א ו-ב A. H 2 0 (g) H 2(g) + 1/2 O 2(g).1 B. H 2 0 (g) 2H.(g) + O (g) כמות האנרגיה הנקלטת בתהליך A: גדולה מזו הנקלטת בתהליך B.

Διαβάστε περισσότερα