SI 466 part 1 June Amendment No. 4. The Standards Institution of Israel. Concrete code: General principles. November 2016

Transcript

1 SI 466 part 1 June 2003 Amendment No. 4 November 2016 תקן ישראלי ת"י 466 חלק 1 טבת התשס"ח יוני 2003 גיליון תיקון מס' 4 חשוון התשע"ז נובמבר 2016 חוקת הבטון: עקרונות כלליים Concrete code: General principles מכון התקנים הישראלי The Standards Institution of Israel רח' חיים לבנון 42, תלאביב 69977, טל' , פקס' ,

2 גיליון תיקון זה הוכן על ידי ועדת המומחים חוקת הבטון: עקרונות, בהרכב זה: אברהם דנציגר (יו"ר), אמנון כץ, איתי לויתן, אורית ליבוביץ, רמי עיד, רינה פרחאת כמו כן תרמו להכנת גיליון התיקון: מיכאל גולדברג, אברהם פיזנטי (ז"ל), מנחם קניגסברג. גיליון תיקון זה אושר על ידי הוועדה הטכנית 101 תכן שלד מבטון מזוין, בהרכב זה: יאיר דיקמן (יו"ר), דורון שלו איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות יהושע פרוסטיג הטכניון הפקולטה להנדסה אזרחית רמי עיד המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון המחלקה להנדסת בניין עובדיה אגסי, אהרון ספיר התאחדות בוני הארץ איתן ברקוביץ', אורי עסילה התאחדות התעשיינים בישראל שמואל אנגל, אלי רוטברט לשכת המהנדסים והאדריכלים גרגורי ביידר מכון התקנים הישראלי אגף הבניין ליאו רובינס משרד הבינוי והשיכון מנחם קניגסברג נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה רינה פרחאת רשות ההסתדרות לצרכנות משה כרמל ריכז את עבודת הכנת גיליון התיקון.

3 הודעה על גיליון תיקון גיליון תיקון זה מעדכן את התקן הישראלי ת"י 466 חלק 1 מיוני 2003 גיליון התיקון מס' 1 מדצמבר 2005 גיליון התיקון מס' 2 מינואר 2009 גיליון התיקון מס' 3 ממאי 2012 (וראו הערה בסעיף תחום התקן) עדכניות התקן התקנים הישראליים עומדים לבדיקה מזמן לזמן, ולפחות אחת לחמש שנים, כדי להתאימם להתפתחות המדע והטכנולוגיה. המשתמשים בתקנים יוודאו שבידיהם המהדורה המעודכנת של התקן על גיליונות התיקון שלו. מסמך המתפרסם ברשומות כגיליון תיקון, יכול להיות גיליון תיקון נפרד או תיקון המשולב בתקן. תוקף התקן תקן ישראלי על עדכוניו נכנס לתוקף החל ממועד פרסומו ברשומות. יש לבדוק אם התקן רשמי או אם חלקים ממנו רשמיים. תקן רשמי או גיליון תיקון רשמי (במלואם או בחלקם) נכנסים לתוקף 60 יום מפרסום ההודעה ברשומות, אלא אם בהודעה נקבע מועד מאוחר יותר לכניסה לתוקף. סימון בתו תקן כל המייצר מוצר, המתאים לדרישות התקנים הישראליים החלים עליו, רשאי, לפי היתר ממכון התקנים הישראלי, לסמנו בתו תקן: זכויות יוצרים אין לצלם, להעתיק או לפרסם, בכל אמצעי שהוא, תקן זה או קטעים ממנו, ללא רשות מראש ובכתב ממכון התקנים הישראלי. 0

4 תוכן העניינים השורות הנוגעות לפרק 3 יושמטו, ובמקומן ייכתב: 3.1. כללי 3.2. הבטון הרכב תערובת הבטון גודל גרגר מקסימלי סיבים חומרי עזר אחרים תכונות הבטון א. כללי ב. סומך הבטון החוזק האופייני בלחיצה סיווג הבטון לפי תנאי החשיפה שהבטון יהיה נתון בהם בטון לצרכים מיוחדים קביעת חוזק הבטון במתיחה לצורכי בקרת טיב הבטון הערכת התפתחות החוזק בלחיצה עם הזמן אומדן חוזק הבטון בגיל צעיר תכונות מכניות וסביבתיות המשפיעות על העיבורים מודול האלסטיות מקדם פואסון מקדם התפשטות תרמית הצטמקות הבטון זחילת הבטון 3.3. הפלדה מוטון זיון רשתות פלדה מרותכות פלדת דריכה 3.4. חוזק התכן של בטון חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה כללי קביעת חוזק הבטון במתיחה לצורכי תכן חוזק התכן בלחיצה מקומית חוזק התכן במתיחה לצורך חישובי כפף חוזק התכן של הבטון בהידבקות 3.5. חוזק התכן של פלדת הזיון השורות הנוגעות לנספח ג יושמטו, ובמקומן ייכתב: ג 1. כללי ג 2. הצטמקות ג 3. זחילה ג 4. התאמות זמן בגין השפעת הטמפרטורה וסוג הבטון על הזחילה 1

5 הערה: מספרי העמודים בתוכן העניינים מתייחסים למספריהם בג"ת זה. רשימת הטבלות השורות מ 3.1 עד 3.13 יושמטו, ובמקומן ייכתבו שורות 3.1 עד 3.10 שלהלן: טבלה מס' כותרת הטבלה לסעיף עמוד (בג"ת 4) סיווג הבטון לפי החוזק האופייני בלחיצה (מגפ"ס) תלות חוזק הלחיצה של הבטון בגילו, בהתאם לסוג הצמנט ערכי מודול האלסטיות הסקנטי E c של הבטון (מגפ"ס) סוגי הפלדה למוטות זיון סוגי פלדה משוכה בקר לרשתות מרותכות ערכי חוזק אופייני בלחיצה של בטון בבדיקה לפי התקן 3.4 הישראלי ובבדיקה לפי התקן האירופי ערכי חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה צירית של בטון מזוין ערכי חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה של בטון לאמזוין ערכי חוזק התכן של הבטון בהידבקות ערכי חוזק התכן של פלדה זיון במתיחה ובלחיצה פרק 1 עניינים כלליים תחום התקן בסוף הסעיף (לפני ההערות [ראו ג"ת 3]) יוסף: תקן זה אינו חל על בטון מותז המכיל סיבים והמשמש לתימוך במנהרות הכרויות בסלע. כמו כן אין הוא חל על מרצפים ומיסעות המונחים (במלואם) על הקרקע..1.1 הערות: ההערה הראשונה תושמט, ובמקומה ייכתב: החל ביום הפרסום ברשומות של גיליון תיקון זה (גיליון התיקון מס' 4 לתקן הישראלי ת"י 466 חלק 1), יהיו בתוקף במשך שנתיים הן התקן הישראלי ת"י 466 חלק 1 לרבות גיליונות התיקון מס' 3 2, 1, ו 4 שלו והן התקן הישראלי ת"י 466 לרבות גיליונות התיקון מס' 2 1, ו 3 שלו (ללא גיליון התיקון מס' 4). בתום תקופה זו יהיה בתוקף רק התקן הישראלי ת"י 466 חלק 1 לרבות ארבעת גיליונות התיקון שלו. אזכורים תקנים ישראליים אזכורי התקנים ת"י 1 חלק 1 ות"י 1 חלק 2 יושמטו, ובמקומם ייכתב: ת"י 1 צמנט: צמנט רגיל.1.2 אזכורי כל חלקי ת"י 26 יושמטו, ובמקומם ייכתב: ת"י 26 על חלקיו בדיקות בטון אזכור ת"י 118 יושמט, ובמקומו ייכתב: ת"י בטון: דרישות, תפקוד וייצור (על גיליונות התיקון 1 עד 4 שלו) 2

6 אזכור התאריך של ת"י 904 חלק 1 יושמט. אזכורי התאריכים בכל חלקי ת"י 4466 יושמטו. הוראת שעה הסעיף יושמט..1.7 פרק 2 עקרונות התכן 2.7. מקדמי בטיחות חלקיים לחוזק החומר הכתוב בסעיף יושמט, ובמקומו ייכתב: מקדמי הבטיחות החלקיים לחוזק החומרים במצב גבולי של הרס הם אלה: מקדם הבטיחות החלקי לחוזק הבטון: c = 1.5 (2.9) מקדם זה מתייחס לחוזק התכן בלחיצה, במתיחה ובהידבקות בחתכים המוטרחים בכפיפה או בלחיצה אקסצנטרית. מקדם הבטיחות החלקי לחוזק פלדת הזיון: s = 1.15 (2.10) פרק 3 חומרים ותכונותיהם הכתוב בפרק יושמט, ובמקומו ייכתב: כללי כל החומרים יתאימו לדרישות התקנים הישראליים החלים עליהם וייבדקו בהתאם לתקנים אלה. תעודות עם התוצאות של בדיקות החומרים יישמרו על ידי הקבלן המבצע, כמפורט בתקן הישראלי ת"י אין בתקן זה דרישות לסוגי בטון שאינם כלולים בטבלה 3.1 (בטון שסוגו נחות מהסוג ב 15 או מעולה מהסוג ב 60 ). בבחירת החומרים יובאו בחשבון תנאי הסביבה, דרישות התכן, פרטי הרכיבים ודרישות הביצוע. רכיבי הבטון לא יכילו חומרים מזיקים בכמויות העלולות לפגוע בק יים הבטון או לגרום לשיתוך (קורוזיה) של הזיון. הבטון הבטון על כל מרכיביו יעמוד בדרישות התקן הישראלי ת"י 118 (מהדורת 2008 לרבות גיליונות התיקון 1 עד 4 שלו) וכמפורט בסעיפים שלהלן. הערה: יש לשים לב, כי צמנט מסוג CEM III הוא צמנט שהתפתחות החוזק שלו אטית (ראו סעיף ). יש לכך השפעות על משך האשפרה הנדרש (ראו ת"י 1923 בסעיף משך האשפרה), על מועדי פירוק הטפסות (פרק 8), על כושרו לשאת עומסים בגיל מוקדם (סעיף ), על הצטמקות הבטון (נספח ג סעיף ג 2 ) ועל זחילת הבטון (נספח ג 3 ). בשימוש בצמנט מסוג CEM III יש להביא בחשבון את התפתחות החוזק האטית בגיל המוקדם בכל מקרה שיש לכך חשיבות

7 הרכב תערובת הבטון גודל גרגר מקסימלי גודל הגרגר המקסימלי באגרגאט לא יהיה גדול מן הקטן מבין הערכים האלה: 1/5 המידה המינימלית בין פני הטפסות; 1/3 העובי בכל סוגי התקרות המקשיות; 3/4 מהמרווח הפנוי בין מוטות זיון בודדים, בין קבוצות של מוטות זיון, בין מיתרים או בין עורקי דריכה; או: 3/4 מעובי כיסוי הבטון על מוטות הזיון (ראו פרק 6). מותר שהאגרגאט המופיע בתוכניות ובמסמכי התכן יהיה גדול מהערכים שבסעיף זה, בתנאי ששיטות היציקה והציפוף ימנעו פגמים בבטון, כגון קיני חצץ וחללים. הגודל המקסימלי של האגרגאט יצוין בתוכניות ובמסמכי התכן. סיבים אין להשתמש בסיבים כתחליף לזיון. ניתן להשתמש בסיבי פלדה ובסיבים פולימריים לצרכים אחרים, כגון ריסון סדיקה, וזאת כמפורט בתוכניות ובמסמכי התכן. שימוש כזה מותר בתנאים ובכמויות שנבדקו (למשל בבדיקות מוקדמות במעבדה מאושרת), ובלבד שהתכנון הביא בחשבון את השפעת הסיבים על התכונות המכניות של הבטון ועל הק יים שלו. בכל מקרה, הסיבים יעמדו בדרישות התקנים הישראליים המתאימים, ובהעדר תקנים מתאימים יעמדו בדרישות של תקנים הנהוגים במדינות המפותחות (תקני (ACI,ISO,EN כמפורט במסמכי התכן. חומרי עזר אחרים חומרים אחרים כגון חומרים לאבזרי חיבור, דבקים, אטמים, חומרים פולימריים לאבזרים המשוכנים ברכיבי בטון וחומרי בידוד בקירות חוץ יעמדו בדרישות התקנים הישראליים המתאימים, ובהעדר תקנים מתאימים יעמדו בדרישות של תקנים הנהוגים במדינות המפותחות (תקני (ACI,ISO,EN כמפורט במסמכי התכן. תכונות הבטון א. כללי בתכן המבנה ייקבעו הדרישות לתערובת הבטון, כך שהבטון יעמוד הן בדרישות החוזק האופייני והן בדרישות הנובעות מתנאי החשיפה של המבנה. התאמת הבטון לעמידה בתנאי חשיפה קשים גורמת להעלאה של חוזק הבטון ולהפך, אך לא באותו יחס. ב. סומך הבטון דרגות הסומך וסימניהן יהיו כמפורט בתקן הישראלי ת"י 118. קובעים את דירוג הסומך המתאים לרכיב מסוים בהתחשב בעובי הרכיב, בצפיפות הזיון שבו ובשיטות ההובלה, היציקה והציפוף של הבטון, כדי להשיג עבידות נאותה לתערובת. מציינים את דירוג הסומך המותר בתוכניות, בסרטוטים או במפרטי הביצוע (לפחות באחד מהם). החוזק האופייני בלחיצה מסווגים את הבטון לפי החוזק האופייני בלחיצה,,f ck שנקבע בגיל 28 יום, כמפורט בתקן הישראלי ת"י 118. כאשר מעריכים את חוזק הבטון האופייני בגיל מאוחר יותר מ 28 יום, יש להתחשב בהערה שבטבלות 3.7 ו

8 סדרת תקני חוקת הבטון, ת"י 466 על כל חלקיו, דנה בסוגי הבטון הנקובים בטבלה 3.1. השימוש בבטון מסוג שאינו כלול בטבלה 3.1 ייעשה בהתאם לתנאים הנקובים בסעיף 2.1. (3.2) התכן יתבסס על סוג הבטון הן לפי חוזקו והן לפי רמת החשיפה שלו לתנאי הסביבה (ראו בטבלה 6.3), שיצוינו באופן ברור בכל התוכניות עבור כל אחד מחלקי המבנה ורכיביו. טבלה 3.1 סיווג הבטון לפי החוזק האופייני בלחיצה (מגפ"ס) סוג הבטון ב 20 ב 25 ב 30 ב 40 ב 50 ב 60 (א) ב 15 חוזק אופייני בלחיצה, f ck הערה לטבלה: (א) בטון ב 15 מיועד לרכיבים מבטון לאמזוין בלבד. סיווג הבטון לפי תנאי החשיפה שהבטון יהיה נתון בהם סוג הבטון יתאים לדרישות הנובעות מתנאי החשיפה של המבנה בהתאם לסעיף סיווג הסביבה. בטון לצרכים מיוחדים דרישות מיוחדות להרכב בטון זה או לתכונותיו יוגדרו ויצוינו בתוכניות ובמפרטים. תנאי חשיפה מיוחדים: בטון המיועד לעמוד בתנאי חשיפה מיוחדים, כגון: בטון בעל אטימות גבוהה או בטון עמיד בשחיקה, יהיה מסוג ב 40 או מסוג מעולה מזה. בטון המיועד לעמוד בפעולתם של גורמים משתכים (קורוזיביים) במיוחד, יתוכנן או/וגם יוגן כך שיעמוד בתנאים אלה במשך זמן ארוך. המתכנן רשאי, לפי שיקול דעתו, לדרוש בדיקות חוזק בגילים מאוחרים יותר, נוסף על הבדיקה בגיל 28 יום (שרק היא קובעת את סוג הבטון). דרישות מיוחדות אלה נפוצות במיוחד במקרים של רכיבים רבינפח, שבהם נודעת חשיבות להגבלת חום ההידרציה (באמצעות הפחתת כמות הצמנט, או החלפת חלק ממנו באפר פחם, או שימוש בצמנט בעל חום הידרציה נמוך). במקרה כזה יפרט המתכנן את גיל הבדיקה ואת דרישותיו עבורה ליד סימון סוג הבטון בתוכניות ובמסמכי המפרט והחוזה (לדוגמה: בטון ב 30 בגיל 28 יום ותוספת של עוד 3 מגפ"ס בגיל 60 יום). חוזק מתיחה: בודקים את ההתאמה לדרישות חוזק המתיחה בכפיפה או חוזק המתיחה הלאישירה בבדיקות בקיעה, כמפורט בתקן הישראלי ת"י 26 חלק 4.3. עמידות בשחיקה: בודקים עמידות בשחיקה כמפורט בתקן הישראלי ת"י 26 חלק (3.3) 5.5, להבטחת עמידות בשיעור השחיקה המקסימלי שנקבע על ידי מתכנן שלד הבניין או שפורט במסמכי התכן. אטימות למים: בודקים את עומק החדירה של מים בלחץ כמפורט בתקן הישראלי ת"י 26 חלק (3.3) 5. עומק החדירה הממוצע של המים במבנים הנתונים ללחץ מים שאינם אגרסיביים לא יהיה גדול מ 50 מ"מ, ובמבנים מסוגים 7 עד 11 לפי טבלה 6.3 לא יהיה גדול מ 30 מ"מ. דרישות מיוחדות אחרות: אם יש דרישות כאלה הן יוגדרו במסמכי התכן, לרבות שיטת הבדיקה (3.2) (3.3) לתשומת לב: סעיף זה תוקן בגיליון התיקון מס' 2. במועד פרסום גליון תיקון זה (ג"ת 4 לת"י 466 חלק 1) נמצא ת"י 26 חלק 5 ברויזיה. עד לפרסומו יהיו תקפות דרישות ת"י 26 חלק 5 שבתוקף. 5

9 ג 3 גיליון תיקון מס' 4 לתקן הישראלי ת"י 466 חלק 1 (נובמבר 2016) קביעת חוזק הבטון במתיחה לצורכי בקרת טיב הבטון במקרים מסוימים נדרשת בדיקת חוזק המתיחה של הבטון לצורכי בקרה. בודקים את החוזק בגיל 28 יום (בדומה לבדיקה לצורכי בקרה של חוזק הלחיצה) בבדיקת חוזק מתיחה לא ישירה (בקיעה) לפי התקן הישראלי ת"י 26 חלק 4.3, או בבדיקת חוזק כפיפה לפי התקן הישראלי ת"י 26 חלק 4.2, לצורך הערכה בלבד של חוזק הבטון הממוצע והאופייני במתיחה צירית ) ctm f ו f, ctk בהתאמה, ביחידות מגפ"ס). הבדיקה תיעשה בדוגמות שיוכנו בעת יציקת המבנה. לפי תוצאות בדיקה זו, ניתן להשתמש בנוסחות (3.1): ( 3.1 א) ( 3.1 ב) לפי בדיקת חוזק מתיחה לא ישירה (בקיעה): לפי בדיקת חוזק כפיפה: fctm 0.9f ct,sp f ctm /h 0.7f ct,f p fctk 0.7f ctm ( חוזק אופייני לפי חוזק ממוצע:.1) בנוסחות אלה: f ct, sp חוזק הבטון הממוצע במתיחה בבדיקת חוזק במתיחה לא ישירה (בקיעה), כמפורט בת"י 26 חלק 4.3, f ct f ct,f חוזק הבטון הממוצע במתיחה בבדיקת כפיפה (חוזק הכפיפה של המנסרה), כמפורט בת"י 26 חלק 4.2, f cf h p גובה חתך המנסרה הנבדקת בבדיקת הכפיפה (מ') חוזק הבטון האופייני במתיחה צירית ) (3.4) 5% (fractile f ctk לצורך תכן רכיבים אין לחלץ מנוסחות (3.1) את חוזק הבטון במתיחה בבדיקת כפיפה,, f ct,f אלא לקבוע את חוזק המתיחה לפי סעיף שלהלן. הערכת התפתחות החוזק בלחיצה עם הזמן בהעדר נתונים מדויקים יותר על התפתחות חוזק הבטון בלחיצה במבנה בגיל מסוים, מותר לערוך חישובים תוך שימוש בערכים מקורבים של היחס שבין חוזק הבטון בלחיצה בגיל j ימים,, f cj לבין החוזק האופייני בלחיצה של הבטון בגיל 28 יום,, f ck הנקובים בטבלה.3.2 (3.4) החוזק ש 5% מהדוגמות הן בחוזק נמוך ממנו. 6

10 טבלה 3.2 תלות חוזק הלחיצה של הבטון בגילו, בהתאם לסוג הצמנט f cj / היחס f ck 90 יום או יותר גיל הבטון (j ימים) 3 ימים 7 ימים 14 יום 28 יום כינוי הצמנט (א) ב( (ב) CEM I, CEM II 42.5 (ב) CEM I, CEM II 52.5 הערות לטבלה: (א) כינויי הצמנט הם לפי חוזק הלחיצה כמפורט בתקן הישראלי ת"י 1. ( בצמנט מסוג,CEM III התפתחות החוזק אטית יותר ויש להעריכה כמפורט בסעיף זה להלן. ערכים אלה מתייחסים לבטון מובא רגיל, שהתקשר והתקשה בטמפרטורה חיצונית ממוצעת ביממה בתחום 20º צ' עד 30º צ', שאושפר אשפרה רגילה (ראו סעיף 8.7) ולאחריה הוחזק בתנאי לחות יחסית גדולה מ 50%. לצורך הערכה מותר להניח, שהתפתחות חוזק המתיחה של הבטון עד גיל 28 יום דומה לזו של חוזקו בלחיצה, לפי השורה הראשונה בטבלה 3.2, בכל סוגי הצמנט. כאשר נחוץ מידע על התפתחות חוזק בטון שונה מהנזכר לעיל (כגון במקרים שבהם נעשה שימוש בצמנט מסוג,CEM III או בגילים שונים מאלה הנקובים בטבלה), ייקבעו נתונים אלה בבדיקות תוך שימוש באותם החומרים ויחסי התערובת שבהם משתמשים בפועל במבנה. אומדן חוזק הבטון בגיל צעיר כאשר נדרש חוזק מסוים בגיל צעיר, כגון בשעת פירוק הטפסות (סעיף 8.8.2) או בשעת הפעלת כוחות דריכה בבטון דרוך (ראו ת"י 466 חלק 3), עורכים נוסף על בדיקות החוזק התקניות גם בדיקות המאפשרות לקבוע את חוזק הבטון שברכיב למעשה, במועד המסוים הנדרש. בדיקות אלה יהיו בדיקות חוזק בלחיצה של קוביות, כמתואר בתקן הישראלי ת"י 26 חלק 4.1, כאשר הקוביות נשמרות בתנאים הזהים לתנאי החשיפה בפועל של הרכיב עד למועד הבדיקה. מותרת גם בדיקה בשיטה אחרת, כגון בדיקה לא הרסנית (ראו סעיף בתקן הישראלי ת"י 904 חלק 1). עורכים את הבדיקות במועד הנדרש (כגון בסמוך למועד פירוק הטפסות או למועד הפעלת כוחות הדריכה). תכונות מכניות וסביבתיות המשפיעות על העיבורים א. את נתוני האקלים הדרושים לתכנון יש להוציא מהנתונים הקיימים במכון השירות המטאורולוגי הישראלי (טבלות מידע אקלימי רבשנתי) עבור תחנת המדידה הקרובה לאזור שבו מתוכנן המבנה. ב. למשכי הזמן הקצרים (עד 90 יום) יש להתחשב בלחות היחסית העונתית המתאימה, לפי הנתונים של השירות המטאורולוגי כנזכר לעיל

11 0.4f ck (המיתר בין 0 לבין E c מודול האלסטיות בהעדר נתונים בדוקים מותר להניח, שמודול האלסטיות הסקנטי בעקומה המתארת את הקשר הלאלינארי מאמץ עיבור של הבטון) לסוגי הבטון השונים בגיל 28 יום שווה באופן מקורב לערך הנקוב בטבלה 3.3 שלהלן. ערכים אלה מתאימים לבטון שאושפר לפי דרישות תקן זה. במקרים שבהם יש חשיבות לקביעה מדויקת, בודקים לפי התקן הישראלי ת"י 26 חלק את הבטון שישתמשו בו בפועל במבנה, תוך שימוש באותם החומרים ויחסי התערובת. (3.3) טבלה 3.3 ערכי מודול האלסטיות הסקנטי E c של הבטון (מגפ"ס) סוג הבטון ב 60 ב 50 ב 40 ב 30 ב 25 ב 20 ב 15 האגרגאט בבטון אגרגאט גירי (א) אגרגאט דולומיטי הערה לטבלה: (א) הערכים הנקובים עבור בטון מאגרגאט דולומיטי מתאימים גם לבטון מאגרגאט בזלתי. מותר להעריך את מודול האלסטיות הסקנטי E cj בגיל j ימים, לפי הנוסחה: E cj E c f cj f ck (3.3) fcj ערכים מקורבים של היחס fck נקובים בטבלה 3.2 שלעיל. מקדם פואסון לצורך חישוב שקיעות לפי מודל אלסטי, מניחים שמקדם פואסון של בטון לאסדוק הוא בתחום 0.25, 0.15 ובבטון סדוק הוא שווה ל 0. מקדם התפשטות תרמית בהעדר נתונים בדוקים אפשר להניח, שמקדם ההתפשטות התרמית של הבטון T ל 1º צ' הוא: = T (3.4) במקרים שבהם יש חשיבות לידיעה מדויקת של מקדם זה, עורכים בדיקות תוך שימוש באותם החומרים ויחסי התערובת שבהם משתמשים בפועל במבנה. הצטמקות הבטון הצטמקות הבטון תלויה בעיקר בלחות היחסית של הסביבה, במידות חתך הרכיב, בהרכב הבטון, בסוגו, במשך אשפרתו ובגילו. אומדים את עיבור ההצטמקות של הבטון,, sh הנגרם במשך הזמן,t כמפורט בנספח ג. כאשר תנאי הסביבה משתנים (כגון ברכיבים טרומיים), עורכים את החישוב בנפרד לכל סביבה ולכל משך זמן, ומסכמים. בחישוב לתקופות שבין שני מועדים מביאים בחשבון את ההפרש בין עיבורי ההצטמקות של שני המועדים

12 זחילת הבטון זחילת הבטון תלויה בעיקר בשיעור המאמצים המתפתחים במבנה עקב פעולת העומס הפועל עליו דרך קבע (ראו סעיף ), בלחות היחסית של הסביבה, במידות חתך הרכיב, בהרכב הבטון, בסוגו ובמשך אשפרתו, וכן בגיל הבטון t o בעת העמסתו לראשונה (ימים או שנים) ובמשך זמן העמסתו.t אומדים את עיבור זחילת הבטון,, cr הנוסף על העיבור האלסטי המיידי, כמפורט בנספח ג הפלדה ערכו של מודול האלסטיות של פלדות הזיון E s לצורכי תכן יהיה מגפ"ס (פרט לפלדת דריכה). ערכו של מקדם ההתפשטות התרמית של הפלדה לצורכי תכן שווה לזה של הבטון, לפי נוסחה (3.4) מוטות זיון מוטות הפלדה לזיון יהיו מעורגלים בחם ויהיו מאחד הסוגים האלה (ראו פירוט בטבלה 3.4): מוטות חלקים, המתאימים לדרישות התקן הישראלי ת"י 4466 חלק 2; מוטות מצולעים, רתיכים, בעלי כושר הידבקות משופר, המתאימים לדרישות התקן הישראלי ת"י 4466 חלק 3. בתוכניות ובמסמכים תסומן הפלדה לפי סימולה בטבלות , טבלה 3.4 סוגי הפלדה למוטות זיון (א) סוג המוטות (ב) כינוי המוט סימול הפלדה א. מוטות חלקים פ 240 w ב. מוטות מצולעים, רתיכים פ 400W w פ 500W ג. מוטות מצולעים, רתיכים הערות לטבלה: (א) עד לפרסום התיקון לת"י 4466 חלק 3 תישאר בתוקף טבלה 3.7 בתקן זה (ת"י 466 חלק 1 משנת 2003). (ב) קובעים את כינוי המוט לפי גבול הכניעה של הפלדה (מגפ"ס) רשתות פלדה מרותכות רשתות פלדה לצורך תקן זה הן רשתות מרותכות. מוטות הפלדה המשמשים להכנת הרשתות יהיו מפלדה פ 400W לפי דרישות התקן הישראלי ת"י 4466 חלק 3 (ראו טבלה 3.4 לעיל), או מפלדה פ 500W המתאימה לדרישות התקן הישראלי ת"י 4466 חלק 4, או מפלדה משוכה בקר, חלקים או מצולעים (ראו טבלה 3.5). 9

13 טבלה 3.5 סוגי פלדה משוכה בקר לרשתות מרותכות סוג המוטות כינוי המוט (א) סימול הפלדה א. ב. מוטות חלקים מוטות מצולעים פ 500 פ 500 הערה לטבלה: (א) קובעים את כינוי המוט לפי גבול הכניעה של הפלדה (מגפ"ס). פלדת דריכה פלדת דריכה תתאים לנדרש בתקנים הישראליים ת"י 466 חלק 3 ות"י 1735 על חלקיו. חוזק התכן של בטון א. החוזק האופייני של הבטון ייקבע בבדיקה בלחיצה בגיל 28 יום של דוגמות בצורת קוביות, שאורך צלעותיהן 100 מ"מ, ושעברו אשפרה ברטוב במשך 7 ימים ראשונים בלבד לפי התקן הישראלי ת"י 118. הערכים המחייבים של חוזק התכן לבטון שחוזקו האופייני נקבע בדרך זו הם אלה שפורטו בטבלות 3.6 עד 3.9 שבהמשך פרק זה, לפי סוגי הבטון (ראו טבלה 3.1 לעיל) ב. ג. לפי התקן האירופי,EN 2061 חוזק אופייני של בטון נקבע בבדיקה בלחיצה בגיל 28 יום של דוגמות בצורת קוביות שאורך צלעותיהן 150 מ"מ, או בצורת גלילים שקוטרם 150 מ"מ וגובהם 300 מ"מ, שעברו אשפרה רצופה ברטוב במשך 28 יום עד לבדיקת החוזק האופייני. בדיקות כאלה יהיו מותרות רק כבדיקה נוספת ולא יקבעו את סיווג הבטון. ערכי חוזק התכן לפי התקינה האירופית מפורטים בטבלות המקבילות שבנספח ב. היחס בין ערכי החוזק האופייני של הבטון שנקבע בבדיקה לפי סעיף 3.4 א לבין ערכי החוזק שנקבעו בבדיקה לפי סעיף 3.4 ב מתבסס על תוצאות המחקר "השפעת גודל הדגמים על חוזק הבטון והמשמעויות בתקינה" שנערך במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון (2001). ניתן להשתמש בטבלה 3.6 לצורך המרה בין ערכי החוזק האופייני בשתי השיטות שלעיל. 10

14 טבלה 3.6 ערכי חוזק אופייני בלחיצה של בטון בבדיקה לפי התקן הישראלי (א) ובבדיקה לפי התקן האירופי(ב)(ג) החוזק האופייני (מגפ"ס) ערכי החוזק האופייני בלחיצה סוג הבטון לפי תקן זה (טבלה 3.1) ב 20 ב 25 ב 30 ב 40 ב 50 ב (א) החוזק האופייני לפי ת"י החוזק האופייני לפי EN 2061 (ב) קובייה שצלעה 150 מ"מ גליל שקוטרו 150 מ"מ הערות לטבלה: (א) לפי סעיף 3.4 א בתקן זה. (ב) לפי סעיף 3.4 ב בתקן זה. (ג) ניתן להמיר את סיווג הבטון האירופי לפי החוזק האופייני בגליל לחוזק האופייני בקובייה "ישראלית" על ידי חלוקה במקדם 0.7 (לדוגמה: C20/25, שבו המספר "20" מייצג את חוזק הגליל, מתאים לחוזק אופייני של 29 מגפ"ס בקובייה "ישראלית") חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה כללי ערכי חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה של בטון מזוין (מסווג לפי סעיף 3.4 א) נקובים בטבלה 3.7. ערכי חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה של בטון לא מזוין נקובים בטבלה 3.8. ערכי חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה למבנים ולרכיבים מבטון דרוך ראו בתקן הישראלי ת"י 466 חלק 3. קביעת חוזק הבטון במתיחה לצורכי תכן כאשר ניתן להראות שלא צפויים להתפתח מאמצי מתיחה ציריים (כגון מאמצים בשל הצטמקות או, f ctm,f שערכו יחושב השפעות תרמיות), אפשר להשתמש בחוזק הבטון הממוצע במתיחה בכפיפה fctm,f ( 1. 6 h / 1000)f ctm לפי הנוסחה: (3.5) אך לא יהיה קטן מ בנוסחה זו:. f ctm f ctm h חוזק הבטון הממוצע במתיחה צירית לתכן רכיבים הנקבע לפי טבלה 3.7 גובה הרכיב המתוכנן (מ"מ) 11

15 א( גיליון תיקון מס' 4 לתקן הישראלי ת"י 466 חלק 1 (נובמבר 2016) טבלה 3.7 ערכי חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה צירית של בטון מזוין (מגפ"ס) שורה מצב גבולי הטרחה חוזק התכן (א) ב 20 ב 25 סוג הבטון ב 30 ב 40 ב 50 ב f ck c f cd c 7 / הרס לחיצה f 0. 7 ctk f ctm 2 / 3. 7 f ctm f ck שירות מתיחה צירית אופיינית מתיחה צירית ממוצעת 2 3 הערה לטבלה: ( ערך המקדם c יהיה.0.93 (ערכו של המקדם c מבטא השפעה של הפעלת העומס לאורך זמן. המקדם הנוכחי נקבע לפי ערכי החוזק שבתקן זה. ערך זה יעודכן בעתיד בהתאם לנתונים שיתקבלו על ההתחזקות לאחר 28 יום של הבטון המיוצר בישראל). כאשר לצורכי תכן מעריכים את חוזק הבטון האופייני בגיל מאוחר יותר (ראו סעיף ), לרבות הערכת חוזק הבטון הקשוי (ראו ת"י 118), ערכי המקדם בתקן האירופי.(EN :2004 c יוכפלו בגורם שערכו 0.85 (המקדם נקבע בהתאם לסעיף (4)3.1.2 בתכן רכיב של בטון לא מזוין למצב גבולי של הרס ישמשו ערכי החוזק הנקובים בטבלה 3.8. טבלה 3.8 ערכי חוזק התכן בלחיצה ובמתיחה של בטון לאמזוין (מגפ"ס) שורה מצב גבולי הטרחה (א) חוזק התכן ב 15 סוג הבטון ב 30 ב 25 ב 20 ב f cd α f c ck /γ c הרס לחיצה f fctd 0.5 γ ctk c מתיחה 2 הערה לטבלה: (א) ערך המקדם c (ערכו של המקדם יהיה c מבטא השפעה של הפעלת העומס לאורך זמן. המקדם הנוכחי נקבע לפי ערכי החוזק שבתקן זה. ערך זה יעודכן בעתיד בהתאם לנתונים שיתקבלו על ההתחזקות לאחר 28 יום של הבטון המיוצר בישראל). כאשר לצורכי תכן מעריכים את חוזק הבטון האופייני בגיל מאוחר יותר (ראו סעיף ), לרבות הערכת חוזק הבטון הקשוי (ראו ת"י 118), ערכי המקדם בתקן האירופי.(EN :2004 c יוכפלו בגורם שערכו 0.85 (המקדם נקבע בהתאם לסעיף (4)

16 c ck 2/3 חוזק התכן בלחיצה מקומית כאשר מופעל על פני הבטון כוח לחיצה מקומי גדול מחוזק התכן שלו (ראו ציורים 5.38), 5.37, החישוב ייעשה לפי סעיף חוזק התכן במתיחה לצורך חישובי כפף לצורך חישובי הכפף לפי סעיף [נוסחות (6.12) (6.15)], הנעשים בשיטה האלסטית במצב גבולי של שירות, ובהתחשב בסדיקת הבטון, קובעים את מומנט הסדיקה M r לפי מאמצי המתיחה המיוחדים לעניין זה בטבלה 6.9 (ולא אלה שבטבלה 3.7). חוזק התכן של הבטון בהידבקות ערכי חוזק התכן של הבטון בהידבקות, f bd (מגפ"ס), הנקובים בטבלה 3.9, מחושבים לפי הנוסחות האלה: f bd,ribbed 2.25 n f bd, plain (0.7f γ f bd, ribbed ) (3.6) למוטות זיון מצולעים: (3.7) למוטות זיון חלקים: שבהן: חוזק התכן של הבטון בהידבקות עבור מוטות זיון מצולעים (מגפ"ס) חוזק התכן של הבטון בהידבקות עבור מוטות זיון חלקים (מגפ"ס) f bd,ribbed f bd,plain חוזק הלחיצה האופייני של הבטון (מגפ"ס) מקדם התלוי בתנאי ההידבקות, שערכו כמפורט להלן: n 2 n 2 = 1.0 = 0.7 למוטות בתנאי הידבקות טובים כמפורט בסעיף א שלהלן; למוטות בתנאי הידבקות נחותים כמפורט בסעיף ב שלהלן. f ck n 2 א. ב. ג. בתנאי הידבקות טובים מצויים מוטות זיון לפי מצבם בעת יציקת הבטון, כמפורט להלן: מוט זיון אנכי; מוט זיון הנטוי ביחס לאופק בזווית שאינה קטנה מ 45º ; מוט הממוקם במחצית התחתונה של רכיב הבטון; מוט הממוקם לפחות 300 מ"מ מתחת למישק יציקה אופקי או מתחת לפן העליון של הרכיב בעת השמת הבטון. בתנאי הידבקות נחותים מצוי כל מוט זיון שאינו באחד המצבים המפורטים בסעיף א, וכן כל מוטות הזיון במבנה המבוצע בטפסה מחליקה.(slipform) כשקוטר המוט גדול מ 32 מ"מ, מקטינים את ערך חוזק התכן בהידבקות על ידי הכפלה במקדם n 3 שערכו: ( נמדד במ"מ) 132 n3 100 (3.8) 13

17 טבלה 3.9 ערכי חוזק התכן של הבטון בהידבקות (מגפ"ס) למוטות זיון מפלדה תנאי הידבקות חוזק התכן של הבטון בהידבקות, ב 20 ב 25 ב 30 ב 40, f bd לפי סוג הבטון ב 50 ב חלקים טובים נחותים מצולעים טובים נחותים 1.26 fsd fsk s חוזק התכן של פלדת זיון חוזק התכן של פלדת הזיון מחושב כלהלן: (3.9) ערכי חוזק התכן של פלדת הזיון יהיו הערכים המעוגלים הנקובים בטבלה טבלה 3.10 פרמטרים ערכי חוזק התכן של פלדת זיון במתיחה ובלחיצה (מגפ"ס) סוגי מוטות הפלדה מעובדים בקר, לרשתות מעובדים בחם כינוי פ 240 פ 400W פ 500W פ 500 w w סימול חלקה מצולעת התקן הישראלי החל על המוט ת"י 4466 חלק 2 ת"י 4466 חלק 3 ת"י 4466 חלק 3 ת"י 4466 חלק 4 ± 500 ± 500 ± 400 חוזק אופייני, f sk (א) ± 240 ± 435 ± 435 ± 350 חוזק התכן, f sd (א)(ב) ± 200 הערות לטבלה: (א) הסימן ± מתייחס הן לחוזק בלחיצה והן לחוזק במתיחה. (ב) רכיבי זיון המוטרחים בלחיצה (מוטות בודדים או רשתות) נמצאים בסכנת קריסה (בייחוד בניצב לפני הבטון הסמוכים), ולכן ניצולם במלוא חוזק התכן מותנה בהגנתם מפני סכנה זו. לעניין חוזק התכן של פלדת דריכה ראו בתקן הישראלי ת"י 466 חלק 3. 14

18 פרק 5 תכן חתכים ורכיבים מבטון מזוין במצב גבולי של הרס 5.7. תכן לגזירה רכיב שלא נדרש בו זיון מחושב לגזירה (ראו בגיליון התיקון מס' 3) בנוסחה (5.54): הערת השוליים (5.2) וההפניה אליה יושמטו רכיב שנדרש בו זיון לגזירה בסעיף , לאחר נוסחה (5.55), הביאור לסימן s v המרחק בין החישוקים כאשר הזיון לגזירה בנוי ממוטות מכופפים ונטויים, יומר s v יושמט, ובמקומו ייכתב: :s ב s v s קטע מתוך דיאגרמת הגזירה, שלאורכו מסוגל כל מוט נטוי לתת כיסוי לגזירה (ראו ציור 7.6 בסעיף 7.6.1) הערה: המונח 'מוט נטוי' מתייחס לקטע המוט המכופף הנטוי בזווית לציר הרכיב (ראו סעיף 7.6.1) גזירה בחיבור אגף לדופן בנוסחה (5.67) תושמט האות Z, ובמקומה תיכתב z. הנוסחה תהיה: F d M ( xb z w f cd ) (5.67) לאחר נוסחה (5.68), לאחר ההערה "יש להבטיח ל A sf עיגון כנדרש" יוסף: מצב דומה נוצר במקרה של אגף מתוח וזיון מתוח המפוזר בו מחוץ לרוחב הדופן. במקרה כזה, כוח הגזירה האורכי מכל צד של הדופן הוא כוח המתיחה המקסימלי בזיון המתוח שבאותו צד תכן לפיתול סידור הזיון לפיתול המשפט שבסוגריים בשורה השלישית והשנייה שלפני סוף הסעיף, "[סעיף 5.7.6, בהחלפת ו Rd,max בV T Rd,max לפי נוסחה (5.79)]", יושמט. T d ב V d 5.9. תכן לחדירה ההיקפים שייבדקו בתכן לחדירה ציור 5.27 יושמט, ובמקומו יובאו הציור וההערה כמפורט להלן: 15

19 הערה לציור: כאשר, 1 2 יובא בחשבון, לצורך קביעת פיסוק הקרניים, כאילו מידת הפתח בכיוון 2 היא. [ 1/ 2 1 2] ציור 5.27 היקפים קריטיים במקרה של פתח בסמוך לעמוד תכן לחדירה עם כותרת עמוד המשפט בשורות הרביעית והחמישית בסעיף יושמט, ובמקומו ייכתב: בכותרת המתוארת בציור 5.32, המידה האופקית המינימלית מפני העמוד ועד לקצה הכותרת הסמוך, H לא תהיה קטנה מהערך: פרק 6 תכן במצב גבולי של שירות 6.1. כללי סיווג המבנים ורכיביהם לפי חשיפתם לתנאי הסביבה טבלה 6.3 סוג המבנה או רכיביו לפי תנאי סביבתם בשורה הנוגעת ל"סוג המבנה או הרכיב" 3, לאחר המילים "פני רכיב (פנים או חוץ)" תוסף הפניה להערה (ב) לטבלה. לאחר הערה (א) לטבלה תוסף הערה (ב), כמפורט להלן: (ב) בטון לרכיב מבטון חשוף העומד בתנאי לחץ מים ונדרשת אטימותו למים, יהיה לפי סוג 5 (ולא סוג 3) סדיקה ברכיבים מבטון מזוין טבלה 6.5 תושמט, ובמקומה תיכתב טבלה זו: 16

20 טבלה 6.5 רוחב סדק מקסימלי בשל תנאי סביבה (המידות במילימטרים) סוג המבנה או הרכיב (א)(ב) רוחב הסדק המקסימלי ברכיב מבטון מזוין הערות לטבלה: (א) סיווג המבנים ורכיביהם הוא לפי סעיף (ב) רכיבים מבטון חשוף העומדים בתנאי לחץ מים ונדרשת אטימותם למים, יתוכננו לרוחב סדק רק עד 0.10 מ"מ מרחק מקסימלי בין חישוקים בקורות בנוסחה (6.9) יושמט הסימן,V Rd1 ובמקומו ייכתב: V Rd,c ( Vd 3V Rd,c (הנוסחה תהיה: ברשימת הסימנים שאחרי הנוסחה יושמטו הסימן V Rd1 V Rd,c וביאורו, ובמקומם ייכתב: תסבולת חתך בטון בגזירה ברכיב שלא נדרש בו זיון מחושב לגזירה לפי סעיף בטבלה 6.8, בנוסחה שבכותרת הטור הימני יושמט הסימן V, Rd1 ובמקומו ייכתב: V Rd,c חישוב הכפף המיידי טבלה :6.9 הטבלה תושמט, ובמקומה ייכתב: סוג הבטון ב 20 ב 25 ב 30 ב 40 ב 50 ב fctb המאמץ בשורה השנייה שאחרי הטבלה, הכתוב בסוגריים יושמט. באותו מקום יוסף: ניתן להשתמש בנוסחה זו: (6.13 א) שבה: 1/2 f ctb = 0.62 (0.7 f ck ) f ck חוזק הלחיצה האופייני של הבטון (מגפ"ס) 17

21 הגבלת תמירות רכיבים בכפיפה, כתחליף לחישוב הכפף טבלה 6.11 היחס k11 בין תמירות חתכים שונים לתמירות של חתך מלבני שורת הכותרות והשורות 2 1 בטבלה יושמטו, ובמקומן ייכתב: k11 מספר מאפייני החתך יחס התמירות כאשר : bf/bw h/t f קורה בחתך קמץ או ריש, לרבות תקרת צלעות רגילה (בעלת טבלה עליונה בלבד) תקרת צלעות כפולת טבלות (בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה, שוות עובי) 2 18

22 כיסוי הבטון לזיון בשל תנאי הסביבה טבלה 6.14 על כותרתה תושמט, ובמקומה ייכתב:.6.5 טבלה 6.14 עובי מינימלי מוכתב של כיסוי הבטון c בהתחשב בתנאי הסביבה (א)(ב) סוג (ג) המבנה או הרכיב (המידות במילימטרים) יחס מים צמנט מרבי (על בסיס אגרגאט רווי יבשפנים) הפחתות ההפחתה (בהגבלה זו: הפחתה מצטברת לא תהיה גדולה מ 10 מ"מ) c min ב סוג הבטון לפחות (ד) : ב 50 ב 40 ב 30 ב קטן מ 0.39 ב 50 < 20 5 מ"מ כשהרכיב מחופה (ה) בשכבה נוספת, כגון טיח בעובי 15 מ"מ לפחות 5 מ"מ בשימוש של מרחקים למוטות הזיון בבטון היצוק באתר 5 מ"מ ברכיבים טרומיים מתועשים 5 מ"מ בתקרה מקשית פנימית בלא כל הפחתות הערה: מעל גובה 30 מ' מהקרקע כמו בסוג מבנה 5 על סמך חוות דעת של יועץ מומחה ניתן להפחית מעובי הכיסוי באמצעות שימוש בבטון צפוף במיוחד, בציפוי או במוסף, המקנים אטימות לבטון (הכול לפי מפרט היועץ) (אחרי כל ההפחתות) 15 אסור אסור אסור אסור 5 אסור אסור 6 אסור אסור אסור 7 אסור אסור אסור 8 אסור אסור אסור 9 אסור אסור 10 אסור אסור אסור 11 אסור אסור הערות לטבלה: במוט מתיחה מבטון מזוין (בכל סוגי המבנה) יוגדל עובי הכיסוי שבטבלה ב 5 מ"מ לפחות. (א) עובי הכיסוי המוגדל במבנים מבטון דרוך ובמבני גשרים מצוין בתקנים הישראליים המתאימים. (ב) סיווג המבנים ורכיביהם לפי סעיף (ג) הערך הקובע הוא היחס מיםצמנט (מאחר שבאותו יחס מיםצמנט עשוי להתקבל בטון בחוזק (ד) גבוה יותר). לכן, עובי הכיסוי שייבחר יהיה בהתאם לסוג הבטון רק בתנאי שהיחס מיםצמנט אינו גדול מזה המפורט מעליו. ההפחתה בגלל חיפוי מותרת רק אם מובטח שהחיפוי יושלם בתוך 6 חודשים מיציקת הבטון. (ה) 19

23 פרק 7 פרטי זיון מיקום המוטות ציור 7.6 מיקום מוטות נטויים לגזירה הציור וכותרתו יושמטו, ובמקומם יובאו הציור והכותרת שלהלן: ציור 7.6 זיון לגזירה לרכיב בהשענה ישירה ועומס מפורס אחיד 7.7. חישוקים ציור 7.10 עיגון קצות מוט חישוק פתוח באזור הלחוץ הציור וכותרתו יושמטו, ובמקומם יובאו הציור והכותרת שלהלן: ציור 7.10 עיגון קצות מוט חישוק באזור הלחוץ 20

24 נספח ב ערכי חוזק התכן של הבטון כללי ב 1. המשפט בשורה החמישית, "מספור הטבלות בנספח זה מקביל למספורן בפרק 3", יושמט, ובמקומו ייכתב: מספרי הטבלות בנספח זה מקבילים למספריהן בפרק 3 (בגיליון תיקון 4 זה). להלן טבלת המרה, המפרטת את מספרי הטבלות החדשים בנספח ב (בגיליון תיקון זה) לעומת מספריהן הישנים (בתקן). טבלת המרה למספרי הטבלות של נספח ב מספר ישן טבלה ב 3 טבלה ב 6 טבלה ב 9 טבלה ב 10 טבלה ב 11 טבלה ב 12 נספח ג הצטמקות וזחילה הכתוב בנספח יושמט, ובמקומו ייכתב: מספר חדש טבלה ב 3.1 טבלה ב 3.3 טבלה ב 3.7 טבלה ב 3.8 מבוטלת טבלה ב 3.9 מספר בפרק 3 החדש טבלה 3.1 טבלה 3.3 טבלה 3.7 טבלה 3.8 אין טבלה 3.9 ג 1. כללי אומדני התכונות המכניות של הבטון נגזרים מחוזק הבטון האופייני, ולכן כל הליך החישוב של ההצטמקות והזחילה המתואר בנספח זה מתייחס אך ורק לסוגי בטון העשויים מסוגי הצמנט המפורטים בתקן הישראלי ת"י 118, וללא מוספים ותוספים, אשר מעצם הגדרתם נועדו לשנות אחת או יותר מהתכונות המכניות של הבטון או להשפיע עליהן. הערה: לצורך החישובים ייקבע ערכו של חוזק הבטון הממוצע כמפורט בנוסחה זו: f cm = 0.7 f ck + 8 (ג 1 ) שבה: f cm f ck חוזק הבטון הממוצע בלחיצה בגיל 28 יום (מגפ"ס; הבטון כמוגדר בתקן הישראלי ת"י 118) חוזק הבטון האופייני בלחיצה בגיל 28 יום כמפורט בסעיף ג 2. ג 2.1. הצטמקות ההצטמקות הכוללת היא סכום של שני מרכיבים, כמתואר בנוסחה זו: (ג 2 ) שבה: sh cd t ca t cd t ca t הצטמקות עקב התייבשות shrinkage) (drying הצטמקות עצמית shrinkage) (autogenous 21

25 cd ג 2.2. ההצטמקות עקב התייבשות מחושבת לפי נוסחה זו: t k t, t cd,o h ds s (ג 3 ) שבה: ההצטמקות הבסיסית עקב התייבשות, עבור סוגי בטון העשויים מסוגי צמנט המוזכרים בתקן הישראלי ת"י 118, שערכה כמפורט בנוסחה: fcm ds2 cd,o ds e RH cd,o (ג 4 ) שבה: מקדם שערכו לפי סוג הצמנט: מקדם שערכו לפי סוג הצמנט: 3 עבור צמנט מסוג S (אטי) 4 עבור צמנט מסוג N (רגיל) 6 עבור צמנט מסוג R (מהיר) 0.13 עבור צמנט מסוג S (אטי) 0.12 עבור צמנט מסוג N (רגיל) 0.11 עבור צמנט מסוג R (מהיר) ds1 ds2 צמנט מסוג R (מהיר) כולל צמנטים שכינוייהם: CEM 52.5 R,CEM 52.5 N,CEM 42.5 R צמנט מסוג N (רגיל) הוא הצמנט שכינויו (ג 1) : N CEM 42.5 מקדם שערכו כמפורט בנוסחה: RH β RH RH RH o 3 (ג 5 ) שבה: הלחות היחסית בפועל, באחוזים RH לחות במצב רוויה =100) o ( RH RH o מקדם התלוי ב h o (מ"מ) וערכו נתון לפי טבלה ג 1. ניתן לעשות ביון (אינטרפולציה) k h עבור ערכי ביניים ביורוקוד, צמנט מסוג N כולל גם צמנט שכינויו CEM 32.5 R וצמנט מסוג S כולל גם צמנט שכינויו,CEM 32.5 N אולם צמנטים אלה אינם מוכרים בארץ ואין ניסיון בשימוש בהם בארץ ועל כן הם אסורים בשימוש לפי ת"י 118. (ג 1) 22

26 h o k h טבלה ג 1 ערכי בתלות ב h o (מ"מ) k h מקדם המביע את התלות בהפרש הזמן (בימים) בין המועד שבו נערך החישוב t לבין המועד שבו החלה ההצטמקות עקב ההתייבשות t s (בדרך כלל מועד תום האשפרה). ערכו הוא כמפורט בנוסחה: ds t,ts t ts 3/ 2 t t h (ג 6 ) s o שבה: h o עובי שקיל (מ"מ), שערכו כמפורט בנוסחה: ds t, t s Ac h o 2 u שטח חתך הרכיב היקף החתך החשוף להתייבשות (ג 7 ) שבה: A c u ca ג 2.3. ההצטמקות העצמית מחושבת לפי הנוסחות שלהלן: t t ca as (ג 8 ) ca as f 1010 ck t t 1 e (ג 9 ) (ג 10 ) שבהן: ההצטמקות הסופית בטווח ארוך חוזק הבטון האופייני כמוגדר לעיל גורם תיקון, המביא בחשבון את הזמן t בימים ממועד יציקת הבטון ועד המועד שבו נערך החישוב ca f ck as t ג 3. זחילה הזחילה היא עיבור נוסף על העיבור האלסטי בבטון הנתון במאמצים. ההוראות בפרק זה מתייחסות למאמצי לחיצה. 23

27 t o מ כאשר המאמץ בבטון אינו גדול 0.315f ck t o במועד (המועד שבו הועמס הבטון במאמצי הלחיצה), עיבור הזחילה cc גדל באופן לינארי לעומת העיבור האלסטי, ולכן ערכו הוא כפולה שלו. עיבור הזחילה הכולל בין מועד ההעמסה t o לבין המועד t שבו מחושבת הזחילה. מבוטא בנוסחה זו: cc t,t t,t o o E c c (ג 11 ) שבה: c מאמץ הלחיצה בבטון הגורם לעיבור האלסטי t,t o מודול האלסטיות של הבטון כמפורט בפרק 3 בתקן זה מקדם הזחילה בין מועד הפעלת ההעמסה t o לבין המועד t כמפורט בנוסחה ג 13, יש להציב בנוסחה (ג 11 ) במקום f ck t o E c t,t o כאשר המאמץ בבטון c במועד t o גדול מ את ערכו הלאלינארי, כמתואר בנוסחה זו: n [ 1. 5(k 0. 45)] t,t e o (ג 12 ) t o t o / 0. fck (to ) c 7 שבה: k היחס במועד חוזק הבטון האופייני בלחיצה בגיל t,t o f ck (t o מקדם הזחילה (ג 13 ) בין מועד הפעלת ההעמסה t o לבין המועד t (שניהם בימים) מתואר בנוסחה זו: t,t t, t o o c o ) שבה: מקדם הזחילה הבסיסי. מקדם זה ניתן לאומדן באמצעות נוסחה (ג 14 ), שבה נמצאים מרכיבים של הלחות היחסית העמסתו ) RH (, סוג הבטון, הפרש הזמן, מידת החשיפה וגיל הבטון בעת : t o o f cm 35MPa o RH f t cm 1 RH/ 100 RH 1 1/ ho o (ג 14 ) שבה: (ג 15 ) עבור f cm 35MPa RH 1 RH/ / ho (ג 16 ) עבור 1 ו 2 מפורטים בהמשך כמפורט בסעיף ג 2 ההצטמקות h o 24

28 ג( גיליון תיקון מס' 4 לתקן הישראלי ת"י 466 חלק 1 (נובמבר 2016) to β f cm 16.8 f 1/2 cm to מקדם המתאר את התפתחות הזחילה עם הזמן, כמתואר בנוסחה זו:, c ולכן לאורכו גם c t,t o 0.3 t to H t to t, (ג 17 ) (ג 18 ) c t o (ג 19 ) שבה: משך הזמן הלאמתואם שלאורכו מופעל המאמץ מתרחשת הזחילה בפועל, כאשר שני המועדים נקבעים בימים מקדם התלוי בלחות היחסית ולכן תלוי גם במידת החשיפה h o (כמוגדר בסעיף ג 2 ) t t o H f cm 35MPa H RH h (ג 20 ) o עבור f cm 35MPa H RH h o (ג 21 ) עבור מקדמי תלויים בחוזק הבטון וערכם כמפורט להלן: 1 35 f cm 0.7 (ג 22 ) 2 35 f cm 0.2 (ג 23 ) 3 35 f cm 0.5 (24 ג 4. התאמות זמן בשל השפעת הטמפרטורה וסוג הצמנט על הזחילה ניתן לבטא את השפעת שני הגורמים, סוג הצמנט והטמפרטורה, דרך התאמת המועד t o בנוסחה (ג 18 ), שהוא המועד שממנו מתחילה ההתחשבות בהשפעת הזחילה (והוא מחליף את מועד ההעמסה), כמפורט להלן: א. סוג הצמנט: נוסחות (ג 11 ) עד (ג 24 ) מתאימות לצמנט רגיל מסוג N. התאמת הזמן בשל סוג הצמנט ובשל הטמפרטורה נעשית באמצעות נוסחה (ג 25 ): to 9 t o,t (ג 25 ) t o,t שבה: t o,t מועד ההעמסה המתואם עקב טמפרטורה כמפורט בסעיף ב. שלהלן וערכו שווה לערך t T לפי נוסחה (ג 26 ) 25

29 S עבור צמנט מסוג 1 0 (אטי) עבור צמנט מסוג N (רגיל) 1 עבור צמנט מסוג R (מהיר) t o ב. המחושב לפי נוסחה (ג 25 ) יוצב בנוסחה (ג 18 ) בלבד ולא בנוסחה (ג 19 ). הטמפרטורה שבה הבטון מתקשה וצובר חוזק: נוסחות (ג 11 ) עד (ג 24 ) מתאימות למצב טמפרטורה של 20 צ', אולם כאשר הטמפרטורה שונה, תהליך התפתחות החוזק משתנה לפיה. Δt i שבהם הטמפרטורה שונה מ 20 צ'. בנוסחה (ג 26 ) מובא בחשבון סכום קטעי הזמן הערה: אשפרה בטמפרטורה גבוהה מקצרת את הזמן ביחס לאשפרה ב 20º צ', ואשפרה בטמפרטורה t T נמוכה מאריכה זמן זה ביחס לאשפרה ב 20º צ'. המחושב לפי נוסחה (ג 26 ) מחליף את t o,t המקורי שבנוסחה (ג 25 ). t T t T n t e i T i t i הטמפרטורה במעלות צ' בפרק הזמן t i בימים (ג 26 ) T t i 26