דפוסי צריכת חופשות של משקי בית בישראל - סוגיות של כמות, איכות ואורך חופשה

Transcript

1 דפוסי צריכת חופשות של משקי בית בישראל - סוגיות של כמות, איכות ואורך חופשה עבודת-גמר מוגשת לפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה על שם רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית בירושלים לשם קבלת תואר 'מוסמך למדעי החקלאות' מאת גיל פלג דצמבר, 009 כסלו, תש"ע רחובות

2 עבודה זו נעשתה בהדרכתן של ד"ר עליזה פליישר וד"ר יהודית ריבלין, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה על שם רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

3 הבעת תודה בראש ובראשונה אבקש להודות למנחות שלי, ד"ר עליזה פליישר וד"ר יהודית ריבלין, שפתחו בפני את הדלת אל עולם המחקר. אין מילים בפי לתאר את התמיכה הצמודה לה זכיתי במהלך עבודה זו, הסיוע בפרטים קטנים כגדולים והנכונות לסייע לי בכל שלב ושלב בדרך. עוד אבקש להודות לגברת ורד שבו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שליוותה אותי בשלב הכרת הנתונים וניתוחם הראשוני. למרצי המחלקה לכלכלה בפקולטה שדלתם הייתה פתוחה לכל שאלה ותהייה, ובמיוחד לפרופ' אייל קמחי, לד"ר הילרי פוט ולד"ר אמיר היימן. הזו. לבעלי היקר יואב שתמך בי בשנים אלה של לימודי, ובלעדיו לא הייתי מצליח לסיים את העבודה לבסוף, ליתר משפחתי הנפלאה, ולהורי בפרט, תודה מקרב הלב על תמיכה נפשית וטכנית רבה וכן על כל מה שלא נכתב, אך נכלל.

4 תקציר בשנים האחרונות נצפית בעולם המערבי מגמה של שינוי באופן צריכת החופשות של משקי הבית.(Zacarias-Farah an Geyer-Allély, 003) במחקר זה פותח מודל המנסה להתחקות אחרי התנהגות זו, ומפריד בין שלושת מרכיבי החופשה: אורך החופשה, מספר החופשות ורמת איכות השירותים אותה בוחר משק הבית לצרוך. מטרתו של מודל זה היא להבין את יחסי הגומלין בין מרכיבים אלה על מנת להבין את הגורמים המשפיעים על הנסיעה לחופשה ועל השהייה בה. מודל זה מיושם על נתוני סקר הוצאות המשפחה של משקי הבית בישראל לשנת 007, ומאפשר להפריד בין ההמלצות לענף האירוח ולענף התחבורה, ובעיקר התעופה. המודל התיאורטי פותח על בסיס מודלים דומים במחקרי עבר בתחום התיירות והמזון (eaton, 987, Nelson, 99, ong et el. 998, Fleischer an Rilin, 009) ויישומו אפשרי הודות לאיסוף מידע על מספר החופשות שנצרכו על ידי משקי הבית וכן על מספר ימי החופשה. מידע זה מאפשר להניח כי המחיר הוא פונקציה של רמת האיכות ולכן אינו קבוע בעיני משקי הבית. על כן, מחיר נסיעה או שהייה ביום חופשה מגלם בו גם את ההחלטה על איכות המוצר של משק הבית. יתרונו הגדול של המודל לעומת עבודות אחרות במחקר בתחום החופשות הוא האפשרות לאמוד את גמישויות הביקוש, ולא רק את גמישויות ההכנסה כפי שנאמד במרבית המחקרים. לאור ניתוח ראשוני של נתוני סקר הוצאות המשפחה ניכר כי ישנו הבדל משמעותי בין חופשות מקומיות וחופשות בחו"ל, בדומה למחקרם של (987) Kooreman.an Soest an בהתאם לכך יושם המודל לכלל החופשות וכן גם באופן נפרד למשקי הבית שנפשו בישראל בלבד ומשקי בית שנפשו לפחות פעם אחת בחו"ל. נמצא כי גמישות ההכנסה של כל מרכיבי החופשה חיובית אך קטנה מ-, כלומר הם גדלים עם עלייה בהכנסה, אך החופשה אינה מוצר מותרות כפי שנמצא במחקרים קודמים. המרכיב המושפע ביותר משינוי בהכנסה הינו מרכיב האיכות, אך גם מספר החופשות יגדל עם הגידול בהכנסה. בנוסף נמצא כי מספר ימי החופשה אינו מושפע באופן ישיר מההכנסה, אלא רק אם משק הבית מחליף את החופשה בישראל לחופשה בחו"ל, וזאת כנראה לאור עלויות הנסיעה. לגמישויות ההכנסה, מבחינת גמישויות הביקוש עולות מסקנות דומות לאלה המתייחסות כאשר ירידה במחיר היחסי של מחירי האירוח והנסיעות תביא בעיקר לעלייה ברמת האיכות של שירותי התיירות וכן בכמות החופשות. יתקצר עם העלייה בהכנסה בעיקר עבור החופשות המקומיות. עוד נמצא כי אורך החופשה מכאן ניתן להסיק כי עלייה בהכנסה וירידה במחיר היחסי של שירותי התיירות יגרמו למשקי הבית לצאת לחופשות רבות, קצרות ואיכותיות. התנהגות זו תוביל להמלצה אופרטיבית עבור ענף האירוח, כאשר הענף עומד בפני תחלופה גבוהה של האורחים. ענף התעופה לעומתו צפוי בעיקר להגדיל את נפח הטיסות ולא להעלות את רמת איכות של השירותים אותם הוא מספק למשקי הבית בישראל. ראוי לציין, כי תוצאות אלה מאפיינות את שוק החופשות של משקי הבית בישראל, וייתכן ואינן מייצגות משקי בית במדינות אחרות. יישום המודל על מדינות באירופה בה קיימת תחרות גדולה בשוק התעופה והגבולות בין המדינות הפתוחים, עשוי לתת תובנות אחרות שייצג חלק אחר בעולם. בנוסף, מחקר הכולל מגבלת מספר ימי חופשה יכול לתת אף הוא תובנות אחרות על אופן צריכת החופשות. ההתייחסות לגמישות הביקוש במחקר הנוכחי היא הגמישות ביחס למחיר העצמי של המוצר.

5 תוכן עניינים רשימת טבלאות... 6 הקדמה... 7 סקירת ספרות... 8 המודל התיאורטי... 3 יישום אמפירי של המודל התיאורטי... 7 חישוב הגמישויות מתוך המודל האמפירי... 8 בחינת הנתונים ליישום האמפירי... 0 סטטיסטיקה תיאורית... תוצאות... מסקנות והמשך מחקר... 3 ביבליוגרפיה: נספח פיתוח מתמטי גמישות הכנסה לנסיעה לחופשה גמישות ביקוש לנסיעה לחופשה גמישות הכנסה לשהייה בחופשה... גמישות ביקוש לשהייה בחופשה... גמישות ההכנסה לסך כל ההוצאות בגין החופשה... 3 נספח פונקצית הנראות המקסימלית... 5 נספח 3 תוצאות הרצה של המודל הנפרדים לחופשות בישראל וחופשות בחו"ל... 6 לוחות הרצת המודל למשקי בית שנסעו לחופשות בארץ בלבד... 6 לוחות הרצת המודל למשקי בית שנסעו לפחות לחופשה אחת בחו"ל... 5

6 רשימת טבלאות טבלה : תיאור המשתנים לפי היציאה לחופשה... טבלה : תיאור המשתנים של משקי הבית שיצאו לחופשה ושילמו על הנסיעה... טבלה 3: תיאור המשתנים של משקי הבית שיצאו לחופשה ושילמו על השהייה בחופשה... טבלה טבלה : תוצאות משוואת הסלקציה למשקי הבית ששילמו בגין הנסיעה לחופשה... 5: תוצאות משוואת הרגרסיה לעלות נסיעה ממוצעת (משתנה תלוי - טבלה 6: תוצאות משוואת הרגרסיה לחלק היחסי של עלויות הנסיעה לחופשה (משתנה תלוי (π 7...( טבלה 7: תוצאות משוואת הסלקציה למשקי הבית ששילמו בגין השהייה בחופשה... 8 טבלה 9...( π 8: תוצאות משוואת הרגרסיה לעלות השהייה ביום חופשה (משתנה תלוי - טבלה 9: תוצאות משוואת הרגרסיה לחלק היחסי של עלויות השהייה בחופשה (משתנה תלוי - טבלה 0: טבלה : טבלה 30...( גמישויות ההכנסה לנסיעה... 3 גמישויות ההכנסה לשהייה בחופשה... 3 : גמישויות הכנסה לאורך חופשה ממוצע וסך ההוצאות בגין החופשה... 3 טבלה 3: גמישויות הביקוש לנסיעה לחופשה טבלה טבלה טבלה טבלה טבלה : גמישויות הביקוש לשהייה בחופשה : טבלת סיכום הגמישויות... 6: תוצאות משוואת הסלקציה למשקי הבית ששילמו בגין הנסיעה לחופשה : תוצאות משוואת הרגרסיה לעלות נסיעה ממוצעת (משתנה תלוי (π 8: תוצאות משוואת הרגרסיה לחלק היחסי של עלויות הנסיעה לחופשה (משתנה תלוי ( טבלה 9: תוצאות משוואת הסלקציה למשקי הבית ששילמו בגין השהייה בחופשה... 8 טבלה 9...( π 0: תוצאות משוואת הרגרסיה לעלות השהייה ביום חופשה (משתנה תלוי - טבלה : תוצאות משוואת הרגרסיה לחלק היחסי של עלויות השהייה בחופשה (משתנה תלוי - טבלה טבלה 50.. ( : תוצאות משוואת הסלקציה למשקי הבית ששילמו בגין הנסיעה לחופשה : תוצאות משוואת הרגרסיה לעלות נסיעה ממוצעת (משתנה תלוי - טבלה : תוצאות משוואת הרגרסיה לחלק היחסי של עלויות הנסיעה לחופשה (משתנה תלוי (π ( טבלה 5: תוצאות משוואת הסלקציה למשקי הבית ששילמו בגין השהייה בחופשה טבלה 5...( π 6: תוצאות משוואת הרגרסיה לעלות השהייה ביום חופשה (משתנה תלוי - טבלה 7: תוצאות משוואת הרגרסיה לחלק היחסי של עלויות השהייה בחופשה (משתנה תלוי ( - 6 -

7 הקדמה בשנים האחרונות נצפית בעולם המערבי מגמה של שינוי באופן צריכת החופשות של משקי הבית.(Zacarias-Farah an Geyer-Allély, 003) נופש המוניים, בוחרים לצאת לחופשות קצרות, משקי הבית, מרובות, שיצאו בעבר לחופשה ארוכה ביעדי ויותר מכל בוחרים ברמת שירותים איכותית יותר. במחקר זה פותח מודל המנסה להתחקות אחרי התנהגות זו, ומפריד בין שלושת מרכיבי חופשה: אורך החופשה, מספר החופשות ורמת השירותים אותה בוחר משק הבית לצרוך. בין שאר המאפיינים של המציאות המשתנה בשוק החופשות, ניכר כי השינויים הטכנולוגיים המאפשרים שוני ברמת השירותים הן בתחום שירותי התחבורה והן בתחום מהווים גורמים משמעותיים בתהליך קבלת ההחלטות של משק הבית. שירותי האירוח השינוי באופן צריכת החופשות מעיד על כך שמשקי הבית אינם מסתפקים היום ביציאה לחופשה כלשהיא אלא בוחרים לגוון את יציאתם לחופשה בכך שהם יוצאים למספר חופשות קצרות באיכות שירותים משתנה. כיום בוחרים משקי הבית ביעדי נופש יותר מגוונים ומרוחקים (005 CNAN,,(OC, ;00 חופשות קצרות ומרובות, וכן הם בוחרים לשהות במלונות בוטיק או בצימרים 008) Finkelshtain,.(Callan an Fearon, 997; chetchik, Fleischer an לפיכך ניכר כי משקי הבית מקבלים החלטות המשפיעות על ההוצאה בגין החופשה, והאופן בו מתחלק תקציב זה להוצאות הנסיעה ליעד החופשה וההוצאות על השהייה בו. ההתייחסות לחופשה כקבוצת מוצרים אחת או בהקשרים שונים כמוצר אגרגטיבי מוכרת בספרות ונחקרה 009) Rilin,.(Litin, Xu an Kang, 00; Fleischer an במחקרים אלה קיימת התייחסות לחופשה כמו לקבוצות מוצרים אחרות, לדוגמת 'מזון', 'ביגוד' וכדומה. התייחסות לחופשה כמוצר אגרגטיבי תאפשר את ההפרדה הטכנית בין מימדי האיכות והכמות של אותן חופשות אליהן יצאו משקי הבית. כמו כן, הפרדה של מימדי הכמות והאיכות, שנעשתה במחקרן של (009) Rilin,Fleischer an לא הבחינה בין מרכיבי הנסיעה והשהייה כמוצרים נפרדים. הפרדה בין האיכות לכמות תאפשר לבחון את רגישות הצרכנים לאורך החופשה הממוצע, מספר ימי החופשה והאיכות הנובעת ממרכיבי החופשה השונים, האופרטיביות לתעשיית האירוח בנפרד מתעשיית התעופה. תרומתו הייחודית וכך למקד את ההשלכות של מחקר זה היא בחקירת הביקוש לחופשות על בסיס החלוקה לשלושת המרכיבים, קרי, נסיעה, שהייה ואורך החופשה והבנת יחסי הגומלין ביניהם. הדבר יעשה על ידי פיתוח מודל תיאורטי ויישומו על נתוני סקר הוצאות המשפחה בישראל לשנת מבנה 007. העבודה יכלול בחלק הבא את סקירת הספרות. בחלק השלישי יוצג הפיתוח של המודל התיאורטי ודרך יישומו באופן אמפירי. בחלק הרביעי יוצגו תוצאות היישום האמפירי, ובחלק החמישי יוצגו המסקנות העולות מן המחקר

8 סקירת ספרות הגדרת החופשות כמוצר צריכה הינה ייחודית ומוגדרת באופן שונה בתחומי המחקר השונים. הגדרות אלה מבוססות ברובן על הגדרת התיירות של ארגון התיירות העולמי: "פעילויות של אנשים המטיילים או שוהים מחוץ לסביבתם הטבעית לתקופה של פחות משנה למטרות נופש, עסקים או מטרות אחרות" (5.,995.(WO, להגדרה זו נוספה לאחר מכן, האבחנה בין תייר למבקר יומי, כאשר תייר הוא אדם הצורך מוצר תיירותי ושוהה ביעד התיירות לפחות לילה אחד. במחקר זה נעשית הפרדה בין מוצר התיירות ככלל למוצר החופשות הכוללות לינה בפרט שהוא רק חלק מן המוצר התיירותי השלם כהגדרת ארגון התיירות העולמי. הפרדת החופשות משאר המוצר התיירותי הוצגה על ידי (006),ecro ואלה הוגדרו מזווית סוציו אנתרופולוגית מחד ומזווית כלכלית כמוצר צריכה מאידך. הגדרת החופשות במחקר זה תבוסס על הגדרתו של ecro (006) החופשות הן נסיעות למטרת נופש, המורכבות הן משירותים רבים, כדוגמת לינה ממוצרים מוחשיים, כדוגמת מזוודות הנרכשות לצורך נשיאת המטען. לחופשה כמוצר צריכה. בכך מצמצם ונסיעה, והן ecro (006) את הגדרת התיירות, ומוציא את נסיעות עסקים או עבודה מהגדרת התיירות. אמנם, בהגדרתו של (006),ecro גם החופשה בבית היא חלק מאותו המוצר, אך במחקר זה חווית ההתנתקות, ובעיקר הנסיעה, הם חלק מהותי מכלל המוצר, ועל כן נלקחו בחשבון רק חופשות הכוללות יציאה מן הבית. העיסוק בחופשות בתחום המחקר בכלל, ובביקוש להן בפרט, נובע הן מהגידול המתמיד בהיקפי התיירות בעולם ומהגידול בחלק היחסי שיש לתקציב החופשות מתוך כלל התקציב של משק הבית. במהלך השנים נכתבו מאמרים רבים בנושא הביקוש לתיירות, תוך בחינת הסוגיה מכיוונים שונים. בתחום הכלכלי התמקד המחקר בהסתכלות על נתוני התיירות בשטח, כאשר נמדדו זרמי התיירים המגיעים ליעד כלשהוא, והיקף ההכנסות הנובעות מכניסת תיירים אלה. התבוננות זו, בביקוש לתיירות מהנתונים של יעדי התיירות השונים הניבה, כאמור, כמות גדולה של מאוד מחקרים. Crouch (99) המתארים את הביקוש לתיירות. (997) Lim פרסם מאמר סקירה, ובו הוצגו יותר מ- 300 מאמרים פרסמה מאמר סקירה נוסף בו הוצג ניתוח של כ- 0 מאמרים, ו- (005) Witt Li, Song an פרסמו מאמר הסוקר 8 מאמרים חדשים יותר שפורסמו אחרי 990. מאמרים אלה סקרו את הכלים השונים בהם ניתחו החוקרים הרבים את הביקוש לתיירות העתידיים, ולפיכך לסייע כפונקציה של משתנים כלכליים שונים, לתכנן את ההיצע התיירותי בכדי באותם יעדים. לחזות את כמות התיירים בסיסי הנתונים בהם השתמשו החוקרים היו בעיקר דו"חות המעידים על תנועת התיירים או לחילופין היקף ההכנסות הנובעות מתנועת התיירות. מחקר חשוב שהפריד את עלויות הנסיעה משאר העלויות הוא מחקרם של (993) el.,housman et בו אמדו החוקרים את השפעת עלות הנסיעה על בחירת יעד תירותי. מטרת המחקר הייתה בחינת אובדן הרווחה בעקבות אסון אקסון וואלדז, אך ההנחות שהניחו החוקרים אפשרו את הפרדת העלויות שכפי שמתוארת במחקר הנוכחי. במחקרים אחרים התאפשר פירוק ההוצאות ביעד לקטגוריות שונות, ) Uysal O`Hagan an Harrison 98; Pyo, (an McLellan 99; Syriooulos an Sinclair 993 לקבוצות על פי מטרת הנסיעה: נופש, ואילו במחקר אחר חולקו התיירים עבודה או ביקור קרובים וחברים (00 Witt,.(urner an - 8 -

9 במאמרים אלה ישנה התפתחות של המודלים האקונומטריים תוך התחשבות בבסיס הנתונים, בניית סדרות עתיות לדוגמא, המחירים בין ארצות המוצא של התיירים וארצות היעד. הנסיעה היוו משתנים במודלים הנבדקים. כאשר המשתנים שנבדקו היו הכנסתם של התיירים וכן יחס כמן כן, גם שער החליפין ועלויות התבוננות אחרת, שנחקרה במספר מאמרים בודדים, היא ההתבוננות בהתנהגות משקי הבית תוך ניתוח נתוני סקר הוצאות המשפחה, והבנת התנהגותו של הצרכן הבודד (משק הבית). מיעוט המחקרים בהתבוננות זו הובילה לניתוח המוצע במחקר הנוכחי, שכן תחת הנחות סבירות אפשר לקדם את ההבנה בנושא זה. במחקרים אלה, פותחו מודלים אשר התבוננו בבעיה מנקודת מבטם של משקי הבית, להתייחס ליעד הנסיעה, מדינות מסוימות, וניסו לאמוד את הביקוש לחופשות מתוך סקר הוצאות המשפחה, בניגוד למחקרים שהוזכרו לעיל. בוחן את הוצאות המשפחה על חופשות, חלק מסקר הוצאות המשפחה, מבלי של בו נאסף המידע על אופן צריכת החופשות, כלומר הוצאות, מספר החופשות, מספר ימי החופשה ועוד. איסוף האינפורמציה בנוגע לחופשות אפשר את תחילתו של המחקר מזווית זו ובסוף שנות השמונים פורסמו מאמרים ראשונים, (987) Kooreman an Soest an לדוגמא, בוחנים את השפעותיהם של מאפייני משק הבית, וביניהם ההכנסה, על ההוצאה הכוללת בגין חופשות. לטענתם ניתן לאמוד ההשפעות הנזכרות לעיל בעזרת מודל אקונומטרי של משתנה מוסבר מוגבל ariable).(limite eenent במאמר פותח מודל האומד את ההוצאה היחסית על חופשות מכלל הוצאות הצריכה של משק הבית כפונקציה של הוצאות המשפחה, ושאר מאפייני משק הבית, תוך שהם מפרידים בין חופשות מקומיות וחופשות בארץ אחרת. תוצאותיו של המחקר הראו כי ישנו שוני גדול בין גמישות ההכנסה בין חופשות מקומיות, גמישות קטנה מיחידתית ולכן מוגדר כמוצר בסיסי, ובין גמישות ההכנסה לחופשות במדינות אחרות שנמצאה כגדולה מיחידתית, כלומר מוצר מותרות. חשוב לציין כי גמישויות אלה חושבו במודל עבור משק הבית הממוצע כמייצג של האוכלוסייה, שכן ההוצאה היחסית הממוצעת בגין חופשות למשק בית מהווה חלק הכרחי בחישוב הגמישות. מחקר אחר, (996) Soest,Melenberg an an בחן את המודל של an Soest an Kooreman (987) והציע שימוש בכלים אקונומטריים אחרים. במחקר זה הושוו שני מודלים, כאשר הראשון כולל משוואה אחת בלבד בה המשתנה המוסבר הוא מוגבל, בדומה למחקר שהוזכר לעיל, ואילו המודל השני מפרק את החלטת משקי הבית להחלטה בינומית, האם לצאת לחופשה, ורק לאחר מכן להחלטה על גובה ההוצאה בגין החופשה. מסקנותיו של המחקר מראות כי ישנה עדיפות למודל המחלק את קבלת ההחלטות כפי שהוצע במודל השני. הפרדה זו מאפשרת את ההבחנה בין השפעת ההכנסה על ההסתברות לצאת לחופשה והשפעתה על ההוצאה בגין החופשה, וכן לאחר התיקון המתבקש, משקי הבית שיצאו לחופשה בפועל. מצליחה לאמוד את השפעת ההכנסה עבור כלל האוכלוסייה ולא רק עבור במחקר נוסף פותח מודל המבחין בגמישויות הכנסה שונות עבור משקי בית המסווגים לרמות הכנסה שונות, במטרה לבחון את רמת הרוויה של שוק התיירות האנגלי. במחקר זה השתמשו aies an Mangan (99) המחירים במובלע בין משקי הבית להכנסה כמשתנה בסקר הוצאות אינה משתנה, המסביר העיקרי. המשפחה באנגליה, ובהתאם אמדו את והניחו עקומת אנגל כי בנקודת זמן רמת ניתן להתייחס בה תחת הנחות אלה הצליחו החוקרים להראות כי גמישויות ההכנסה של משקי הבית בעלי ההכנסה הנמוכה תהיה גדולה, ועבורם ההוצאה על - 9 -

10 תיירות תהיה מוצר מותרות. לעומתם, גמישות ההכנסה של משקי הבית בעלי ההכנסה הגבוהה קטנה בהרבה, אך עדיין גדולה מיחידתית, ועל כן בטווח הארוך, גידול בהכנסות משקי הבית יגדילו את ההוצאה בגין לינה במלונות. לטענתם, ההבדל בין משקי הבית בעלי הכנסות גבוהות ונמוכות יסייע בקביעת מדיניות מחירים לפלחי שוק שונים. ראוי לציין כי המשותף לשלושת המחקרים הנזכרים לעיל הוא ההתייחסות למוצר החופשות כמוצר אגרגטיבי המיוצג במודל אך ורק על ידי גובה ההוצאה בגינן. יתר על כן, לא קיימת כל התייחסות לגמישויות המחיר או למימד האיכות של החופשות הנצרכות וזאת על אף שהחופשות, מעצם הגדרתן, הן מוצר הטרוגני וכל משק בית בוחר לא רק את גובה ההוצאה בגין החופשה, אלא אף את אורך החופשה ואיכותה. הבחירה באיכות המוצר מעסיקה את החוקרים שנים רבות בהן פותחו מודלים שונים המתארים את איכות המוצר כחלק מהמאפיינים המשפיעים על בחירתו. כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת הציעו (95-953) hiel ו- (95-953),Houthakker מודלים שונים הכוללים את איכות המוצר, כחלק ממשתנים המשפיעים על החלטות הצרכן בבחירתו בסל התצרוכת. נקודת המוצא של מחקרים אלה הייתה כי לא ניתן להניח כי שינוי בהכנסה או במחירים ישפיעו רק על הכמות הנרכשת, אלא אף על איכותו של המוצר הנרכש. בעוד (95-953) hiel הציג את מחירי המוצרים כפונקציה של איכותם, (95-953) Houthakker הציג מודל אחר בו איכויות המוצרים הם משתנים מסבירים נפרדים בפונקצית התועלת. תכונות איכות המוצרים והכמות הנרכשת מהם, בפונקצית התועלת. בשני המודלים הללו הוצגה תחליפיות בין אם באמצעות מחירי המוצרים או ישירות באמצע שנות השמונים פורסם מאמרם של (986) Wohlgenant Cox & בו הוצעה מסגרת עבודה חדשה בה תוסבר השפעת השינוי במחירים על אופן צריכת של מוצרים אגרגטיביים שונים, באמצעות פונקצית הביקוש. החוקרים הניחו כי עבור משקי בית שונים מוצגים מחירים שונות הנובעים בין השאר מאיכות מוצר משתנה, ועל כן השינוי בכמויות שנמדד עד כה היה מוטה בשל חוסר ההתייחסות לשונות זו. במחקר זה השתמשו החוקרים בנתונים על הצריכה של משקי הבית מחד ועל נתוני מחירי השוק מאידך. מן המחקר עולה כי שונות המחירים נובעת הן מהאיכות המשתנה של המוצרים והן מגורמים נוספים כגון זמן הרכישה וסוגי החנויות. חשוב לציין כי המחקר בחן את המזון כמוצר אגרגטיבי בו שונות המחירים אינה גדולה. מחקר זה הוביל למספר מחקרים נוספים, אשר פיתחו מודלים עליהם נשען המודל של המחקר הנוכחי 009) Rilin,.(eaton, 987, Nelson, 99, ong et el. 998, Fleischer an המחקרים הנזכרים לעיל, בכל הסתמך המודל על בסיסי נתונים בהם מופיעה ההוצאה על קבוצת מוצרים שהוגדרה כמוצר אגרגטיבי מחד, ועל הכמות הנרכשת מהם מאידך. במרביתם הפרידו החוקרים בין קבוצות מזון שונות, תוך התייחסות לתתי הקבוצות. לדוגמא, (987),eaton בחן את צריכת הדגים בחוף השנהב, כקבוצת מזון אחת. תתי הקבוצות מתוך קבוצה זו היו דגים טריים, דגים משומרים ודגים מעושנים, כאשר לכל פריט בקבוצה היה מחיר שונה בהתאם לאיכותו. כלומר, כל משק בית שבחר לקנות דגים טריים, קיבל החלטה הן בנושא כמות הדגים הדרושה לו והן בנושא סוג הדגים המעיד על איכותם. (99) Nelson בחנה את הנחות המחקרים, ומיקדה את ההנחות העומדות בבסיס המודל הנוכחי. היא הניחה כי אי אפשר לצרף את כמויות המוצרים הנצרכים בכל תת קבוצה, ולכן יש למצוא - 0 -

11 יחידות בהן אפשר יהיה לסכם את הכמות הנצרכת. במודל זה היא הניחה גם כי משקי הבית אינם רואים לפניהם את המחיר הממוצע הקיים בשוק, כפי שהניחו מחקרים קודמים, אלא כי המחיר משתנה בין משקי הבית. בעקבות ההנחה הזו, עלה הצורך להציג את המחירים באופן שונה. בדרך זו אופיין מחיר בסיס לכל תת קבוצת מוצרים שכל אחד ממחירי המוצרים מיוצג על ידי מכפלה של אותו המחיר הבסיסי במקדם שונה המעיד על איכות של המוצר. מקדם זה כונה בשם יחידות איכות והוא החלק האנדוגני במחיר אותו קובע כל משק הבית לעצמו. באופן זה יהיה ניתן לחבר מוצרים שונים באותה תת הקבוצה, כאשר ההשפעה של ההכנסה על כל קבוצת מוצרים לא חייבת להיות זהה, אך יכולה להעיד על שונות הבחירה באיכות בתוך אותה קבוצה. מודל כזה מאפשר להפריד בין השפעת ההכנסה על איכות המוצר הנרכש, והשפעתה על הכמות הנרכשת ממנו, וכן הוא מאפשר לבחון את השפעת השינוי במחיר על מימדים אלה. על בסיס מחקר זה הורחב המחקר למוצרים אחרים. (009) Rilin Fleischer an השתמשו במודל דומה על מנת לבחון את התנהגות משקי הבית בצאתם לחופשות מסקר הוצאות המשפחה בישראל. כפי שהן משתקפות בדומה לסקרי ההוצאות על המזון שנחקרו על ידי שאר החוקרים גם בבסיס הנתונים על החופשות מופיעים נתונים על ההוצאות בגין החופשות והן כמות ימי החופשה. נתונים אלה אפשרו להגדיר את החופשות כמוצר אגרגטיבי הניתן לפירוק באופן דומה למחקרים על מוצרי המזון. יישום המודל על תחום התיירות נובע ראשית מההטרוגניות העצומה שיש בחופשות. בשל אין ספור אפשרויות הבחירה בסוגי הבחירה השונים, לא ניתן היה לבחון את אופי קבלת ההחלטות, כל שכן את ההפרדה בין כמות ימי החופשה והמחיר אותו מוכן משקי הבית לשלם עבורה. לבחינת בחירות משקי הבית בהחלטות על אורך החופשה ואיכותה הוגדרו החופשות כמוצר אגרגטיבי. בדומה לדגים מאיכות שונה שעלותם נקבעת בהתאם, לפי (987),eaton כך גם לינה במלון מפואר לא תוכל להיכלל באותה רמת האיכות של לינה באכסניית נוער. על כן, הוגדרו יחידות איכות הנובעות מחופשה כבסיס להשוואה בין רמות האיכות השונות של חופשה. מכאן טענו החוקרות כי משק הבית ממקסם את תועלתו מסך יחידות האיכות אותן הוא רוכש, וכי ניתן, באופן זה להפריד בין הגמישות ההכנסה לימי החופשה לבין גמישות ההכנסה לאיכות המוצר הנרכשת. מודל זה יושם לנתוני סקר הוצאות המשפחה לשנת 999, תוך שמשקי הבית בוחרים הן את מספר ימי החופשה ומתוך כך גם את מחיר יום החופשה. שילוב בחירה זו עם המודל של an (987) Kooreman,Soest an הביא לפירוק גמישות ההוצאה בגין חופשות, לגמישויות למספר ימי החופשה, ולאיכות החופשה, הן בהכנסה והן במחירים. אולם, במחקר זה, לא ניתן היה לבחון את חלוקת ימי החופשה למספר חופשות כפי שמופיע בנתוני ה- WO. אופן חלוקת ימי החופשה התקופתיים למספר חופשות או משך החופשה נחקר בגישות שונות בשנים האחרונות. (005) Pou Alegre & ניסו להסביר במחקרם את קיצור אורך החופשה של התיירים המבקרים באיים הקנאריים. במאמר זה הניחו החוקרים כי אורך החופשה הוא משתנה מסביר בפונקצית התועלת של התייר, ומתוך הנחה זו, ניתן להציג את משוואת הביקוש לאורך החופשה, כפונקציה של גובה תקציב, זמן הנסיעה, עלות הנסיעה ומשתנים נוספים. מחקר נוסף, (007) Kozak,Gokoali, Bahar an בחן את ההשפעות על אורך החופשה, אולם השתמש בכלים אקונומטריים אחרים. המסקנות של המחקרים האלה מראות כי ישנם גורמים רבים אשר - -

12 משפיעים על אורך החופשה אותו בוחר משק הבית לצרוך, ביניהם מספר הנפשות במשק הבית, ארץ המוצא וכמובן, ההכנסה של משק הבית. עד כה נראה כי עדיין אין מחקר כלכלי שיכול לנתח בו זמנית את החלטות משק הבית על אורך החופשה הממוצע, כמות ימי החופשה הכולל והאיכות השירות הניתנים בה. המחקר הנוכחי מנתח באופן מדויק יותר את אופן צריכת החופשות על ידי משקי הבית. הדבר נעשה על ידי פיתוח מודל, הנשען על מודל יחידות האיכות במחקרן של (009) Rilin,Fleischer an אך עם הפרדה בין הוצאות הנסיעה לחופשה והוצאות השהייה בה. הפרדה זו תאפשר ניתוח של מימד האיכות והכמות בשתי קבוצות מוצר אלה, ובמקביל תאפשר בחינה של הגמישות של אורך החופשה הממוצע. - -

13 המודל התיאורטי משקי הבית משיאים את התועלת שלהם מחופשות ומוצרים אחרים תחת מגבלת תקציב, כאשר מייצגת את כלל ההוצאה של משק הבית. החופשות מסוג יסוכמו לכדי תהיה באורך i כל חופשה i z ו-, ימים, מספר ההוצאה על שאר מוצרי הצריכה. כלומר, עבור משפחה שיצאה לשתי חופשות של שבוע במלון חמישה כוכבים נספרות שתי חופשות מפוארות ושבעה ימים בכל חופשה כזו, שכן מחיר יום חופשה יכול להיות שונה בכל מלון. במערכת כזו, תמקסם המשפחה את התועלת הנובעת ממספר החופשות ומספר ימי החופשה, וכן משאר ההוצאות כפי שמתואר במערכת המשוואות, כאשר הנסיעה של חופשה מסוג i t ן - הם מחירי יום חופשה בחופשה,i () בהתאמה. max s. t. U U (, k i i i n t,...,,,..., z) k z n הואיל וישנם סוגים רבים של חופשות, ומחירי ומטרת המחקר היא להתחקות אחרי התנהגות משקי הבית בצריכת החופשות, ניתן להחליף את המודל המוצע במערכת משוואות, במודל אגרגטיבי הסוכם את מספר החופשות וימי החופשה לכדי מוצר כללי. אולם, במעבר זה לא ניתן לסכום שני מוצרים מסוגים שונים, לדוגמא יום בחופשה מפוארת ויום בחופשה פשוטה, ועל כן צריך המודל להעביר את כמויות המוצרים לאותן יחידות. מעבר זה מתאפשר מהמרת יחידות המוצר הנרכש ליחידות חדשות, אשר יתארו את איכות המוצרים, ויחידות אלה יכונו יחידות איכות. לדוגמא, מחיר לילה במלון חמישה כוכבים יהיה יקר יותר ממלון שני כוכבים וכך עלות יום ממוצע תעלה ככל שאתר הנופש יותר איכותי בעיניו של משק הבית, ואפשר להניח יחס ישר בין המחיר לאיכות המוצר, כלומר, ככל שהמחיר גבוה יותר כך המוצר איכותי יותר. בעזרת יחידות אלה ניתן להביע את מחיר יום החופשה i כמכפלה של כמות יחידות האיכות הנצרכות מאותו היום i במחיר t. באופן דומה יפורק מחיר הנסיעה לחופשה יחידת איכות משהייה בחופשה למחיר בסיסי של יחידת איכות מנסיעה וכמות יחידות האיכות הממוצעת. לנסיעה מסוג t i i () בהתבוננות חדשה זו, המעבר ליחידות איכות, ניתן לסכום את יחידות האיכות מהנסיעה לחופשה וימי השהייה בחופשה וליצור מודל המחליף את היחידות הנצפות ביחידות האיכות. סכום יחידות האיכות מנסיעה יבוטא כסכום המכפלות של מספר הנסיעות מסוג מסוים בכמות יחידות האיכות n. של אותו סוג הנסיעה ויסומן ב- באופן דומה יסכמו גם יחידות האיכות הנובעות k i i i משהייה ויסומנו ב-, ובעיית האופטימיזציה תוצג כך: - 3 -

14 max s. t. U U (, ) z (3) המחקר מניח כי הבחירה לצאת לחופשה הינה בחירה דו שלבית בה בשלב הראשון בוחרת המשפחה לצאת לחופשה ולשם כך היא מקציבה סכום מסוים לטובת החופשה. לאחר מכן מחליטה כיצד לחלק את תקציב החופשה בין עלויות הנסיעה ועלויות השהייה, ועל כן מגבלת התקציב מוצגת באופן בו מתבצעת האופטימיזציה תחת מגבלת תקציב חופשה - מההפרש בין ההוצאה הכוללת ממערכת המשוואות, המתקבלת. z להוצאה על שאר מוצרי הצריכה 3 המתייחסות לצריכת כמויות של יחידות איכות מכל אחת מקבוצות המוצרים, נסיעה ושהייה, ניתן לאחר המקסימיזציה להביע את פונקציות הביקוש ליחידות אלה. כמות היחידות המבוקשת הינה פונקציה של גודל התקציב אותו החליט משק הבית להקצות למוצרים אלה, t ושל השהייה וכן וקטורי המחירים של המוצרים בקבוצות של הנסיעה לחופשה. i כמו כן, נוכל לבטא את סך כל יחידות האיכות מנסיעה בה כמכפלה של כמות יחידות. כמות יחידות האיכות האיכות הממוצעת לנסיעה לחופשה במספר החופשות הנצרכות הממוצעת לנסיעה לחופשה תחושב כממוצע המשוכלל של יחידות האיכות הנצרכת בנסיעה לחופשות מסוגים שונים, החופשות מכל הסוגים, מהשהייה בחופשה החופשה i i. i i i i ב-, ואילו מספר החופשות הכולל יהיה הסכום של ההתייחסות לקבוצת המוצרים של האיכות הנובעת תהיה דומה ולכן תפורק בדיוק באותה הדרך, כלומר מכפלה של סך כל ימי האיכות הממוצעת הנובעת מיום חופשה. גם בקבוצת מוצרים זו תחושב כמות יחידות האיכות הממוצעת ליום כממוצע משוכלל של יחידות האיכות, ואף כמות הימים תחושב כסכום כלל ימי החופשה,, i i i i i. i i () השימוש ביחידות האיכות הוא כמובן תיאורטי שכן אף משק בית אינו בוחר בפועל ביחידות האיכות אלא מחליט מהו גובה התקציב בו הוא משתמש לכל נסיעה לחופשה או לכל יום שהייה בחופשה. המחיר הממוצע ליום חופשה מוצג בעזרת π ומחושב בפועל על ידי חלוקת סך תקציב.5, למספר ימי החופשה השהייה כפי שמוצג במשוואות מחיר זה שווה על פי המודל התיאורטי גם למכפלה של כמות יחידות האיכות הממוצעת ליום במחיר של יחידת האיכות π. באופן דומה המחיר הממוצע לנסיעה לחופשה הנובעת משהייה מוצג כמנה של סך כל הוצאות הנסיעה חלקי מספר הנסיעות, וגם כמכפלה של כמות יחידות האיכות הממוצעת - -

15 לנסיעה (5). במחיר יחידת איכות של נסיעה π π הצגה זו של סך כל יחידות האיכות המחולקות לכמות יחידות המוצר הנרכשות ולאיכות ממוצעת ליחידה יאפשרו להפריד את גמישויות ההכנסה (6) גמישות ההכנסה לסך כל יחידות האיכות משהייה והביקוש (7) למרכיבי האיכות והכמות. תפורק לסכום של גמישות ההכנסה לאיכות המוצר וגמישות ההכנסה למספר ימי החופשה. באופן דומה תחולק גמישות ההכנסה מסך יחידות האיכות מהנסיעה לחופשה לגמישות האיכות ולגמישות מספר.( הנסיעות (ראה פיתוח משוואות בנספח גם גמישויות הביקוש לסך כל יחידות האיכות (הנסיעה), (שהייה) ולנסיעה לשהייה יהיו סכום של גמישות הביקוש לאיכות ו- ושל מספר היחידות הנרכשות בפועל (ימי חופשה), ו- (מספר חופשות) בהתאמה. (6) (7) על מנת לחשב את הגמישויות המבוקשות יש לבחון את משוואות הביקוש למספר החופשות ולמספר ימי החופשה, וכן למספר יחידות האיכות הנובעות מהנסיעה לחופשה ומהשהייה בה. בכדי להתייחס לכל אחת מקבוצות המוצרים בנפרד, הנסיעה לחופשה והשהייה בה, ניתן להניח כי המחירים אינם משפיעים ישירות על הבחירה בכמות היחידות הנרכשות, אלא על רק סך ההוצאה בגין המוצר. הנחה זו, מקובלת במחקרים קודמים (998 el. (Nelson,,99 ong et ונקראת.eak searability על כן, ניתן להסתכל על שתי ההחלטות הללו כהחלטות נפרדות לשני מוצרים שונים, כפי שמוצג במשוואות 8, כאשר תקציבי הנסיעה ננסח מחדש את משוואות הביקוש לחופשות משוואות 3): מופרדים. לאור זאת, והשהייה ולימי חופשה i t ( t, ) (, ) i i i ( i, ) i i (, ) i i ( ( i,, ) ) (8) מתוך המודל המקורי (מערכת במשוואות אלה 8) (משוואות ניתן לראות כי מספר החופשות יתקבלו כפונקציה של סך ההוצאה בגין הנסיעה. t באופן דומה מספר לחופשה וכן של מחיר הנסיעה לחופשה מסוג זה i ימי החופשה יתקבלו כפונקציה של סך ההוצאה בגין השהייה בחופשה וכן של מחיר יום. i חופשה מסוג זה בהיותן משוואות ביקוש, ניתן להניח כי משוואות אלה הינן הומוגניות - 5 -

16 מדרגה 0, ולכן ניתן לחלק כל אחד מהמשתנים במשוואת הביקוש לחופשות ובמשוואת הביקוש בהתאמה., ו- לימי חופשה במחיר יחידת האיכות הואיל והגדרנו את מנת המחיר במחיר יחידת האיכות כמספר יחידות האיכות הממוצע ליחידה נצרכת (משוואות ) ניתן לכתוב את משוואת הביקוש לחופשות כפונקציה של יחידות האיכות i הנובעת מנסיעה לחופשה ושל יחס ההוצאה בגין הנסיעות לחופשה למחיר יחידת האיכות i, ואת משוואת הביקוש לימי חופשה כפונקציה של יחידת האיכות הנובעת מיום חופשה. מתוך משוואות אלה ושל יחס סך ההוצאה בגין השהייה בחופשה למחיר יחידת האיכות ניתן לבטא את הביקוש ליחידות האיכות מהנסיעה לחופשה כפונקציה של מספר החופשות i והיחס החופשות, וכן את הביקוש ליחידות האיכות מהנסיעה לחופשה והיחס כפונקציה של מספר. כאשר מציבים את משוואות 8 בשלב השני של משוואות 9 ניתן להציג את הביקוש ליחידות האיכות מהנסיעה לחופשה כפונקציה של משתנה בודד בגלל. פיתוח זה מתאפשר גם i שהמשתנה הנוסף תלוי רק באותו המשתנה ובמשתנה תלוי בביקוש ליחידת האיכות הנובעת מיום חופשה, i ומציג את הביקוש כפונקציה של משתנה בודד (, ) ( (, ), ) G i i ( i, ) i i ( i ( i, ), ) i G i ( ( ) ). (9) כאשר, נבחן גם את כמות יחידות האיכות הממוצעת לנסיעה לחופשה של יחידות האיכות מהנסיעות השונות נראה כי היא פונקציה ולכן ניתן לבטא אותה, וממספר החופשות. בדומה לכך גם את כמות יחידות האיכות הממוצעת ליום חופשה ( ) (משוואות 0). ( כפונקציה של היחס ניתן לבטא כפונקציה של היחס ) (0) - 6 -

17 יישום אמפירי של המודל התיאורטי יישום המודל התיאורטי בעזרת מסד הנתונים מתאפשר בשל איסוף הנתונים הן על גובה ההוצאות של משק הבית על הנסיעה לחופשה ועל השהייה בחופשה והן על מספר ימי החופשה ומספר החופשות. כאשר נתונה ההוצאה וכן הכמות הנצרכת מן המוצר או קבוצת המוצרים, במקרה זה מספר ימי החופשה הכללי לדוגמא, ניתן לחלץ את ההוצאה הממוצעת ליום או לנסיעה לחופשה. אם כן, מחיר היחידה, שכעת הינו אנדוגני לכל משק בית בשל יכולתו לשלוט באיכות המוצר או המוצרים אותם הוא רוכש, לדוגמא לינה במלון חמישה כוכבים או,B&B יהיה המשתנה המוסבר הראשון של המשוואות המתארות את בחירתו של משק הבית (משוואות.( אולם כאשר מתבוננים בסקר הוצאות המשפחה מגלים שרק כרבע מבין משקי הבית יצאו לחופשה בתקופה בה נערך הסקר ועל מנת לקבל אומדנים שאינם מוטים יש להשתמש במשוואת סלקציה () להפרדה בין משקי הבית שיצאו לחופשה ומשקי הבית שלא יצאו לחופשה, ולתקן את משוואת הרגרסיה בהתאם לתוצאות משוואת הסלקציה. על כן, כל משוואת רגרסיה במודל תורץ סימולטאנית עם משוואת סלקציה על מנת לאמוד את ההשפעות השוליות של האוכלוסייה כולה ולא רק של משקי הבית שיצאו לחופשה בפועל. במשוואת הסלקציה מייצג * I את ההחלטה לרכוש את המוצר, כאשר *I אם משק הבית יצא לחופשה ו- *I 0 אם לא. מייצג את סך ההוצאה של משק הבית, הבית ב-, FS מייצג את מספר הנפשות במשק, כאשר היא עוברת טרנספורמציה של, M i מייצג וקטור של מאפיינים נוספים של משק הבית ושל ראש משק הבית, מייצג את החודש בשנה בו בוצע הסקר (מכניס עונתיות למשוואה), מייצג את הטעות. S α 0 מייצג את החותך, ו- u i I * α α α FS α M α S u 0 ' 3 ' () בכדי לחשב את כל הגמישויות המתוארות במודל התיאורטי יש לבחון את ההשפעות השוליות של ההכנסה והמחירים על שני פרמטרים שונים. פרמטר ראשון הוא מחיר יחידת מוצר, שכן המחיר מפורק למחיר בסיס של יחידת איכות וכמות יחידות האיכות הנרכשת, כלומר איכותו של המוצר הנרכש. פרמטר זה מבוטא על ידי π π עבור מחיר שהייה של יום עבור הנסיעה לחופשה ו- חופשה. שני הפרמטרים מועברים ב-, בכדי לפשט את חישוב הגמישויות. כאשר משק בית לא יצא לחופשה כלל לא ניתן לכלול אותו במשוואות הרגרסיה, ועל כן יכללו בשלב זה רק משקי בית שיצאו לחופשה. בחינת חלק ממשקי הבית ייתן אמידה מוטה של ההשפעות השוליות אותן המודל מבקש לאמוד. על כן ההרצה ראשונה תכלול את משוואת הסלקציה (משוואה ) ואת משוואת הרגרסיה (משוואה (משוואה ( () באופן סימולטאני, ) במקביל למשוואת הרגרסיה השנייה (משוואה 3). וההרצה השנייה תכלול את משוואת הסלקציה π β β β FS β3 ' M u if I* 0 π β β β FS β3 ' M 3 u3 if I* 0 (3) אולם, כאשר בוחנים את השפעת ההוצאות על המחיר אין אפשרות לבחון את השפעת המחיר על - 7 -

18 ההוצאות בגין הנסיעה לחופשה וההוצאות בגין השהייה בה. על כן, המשתנה המוסבר הנוסף שנמדד עבור משקי הבית יהיה החלק היחסי של ההוצאה על החופשה מתוך כלל ההוצאה, כאשר מייצג את החלק היחסי של הוצאות השהייה מתוך כלל ההוצאות ואילו היחסי של הוצאות הנסיעה לחופשה מתוך כלל ההוצאות. את החלק () גם בהתייחסות לחלק היחסי של ההוצאה נתבונן רק במשקי הבית שיצאו לחופשה במהלך תקופת הסקר. על כן, בדומה לשלב הראשון, משוואת הסלקציה (משוואה ( ומשוואת הרגרסיה (משוואה 5) יורצו באופן סימולטאני, וההרצה השנייה תכלול את משוואת הסלקציה (משוואה ) במקביל למשוואת הרגרסיה השנייה (משוואה 6). ' 0 FS 3 M5 π u5 if I* ' 0 FS 3 M3 π u if I* (5) (6) π כאשר ו-, π הם המשתנים המוסברים המחושבים מהמשוואות 3 ו- בהתאמה. מתוך משוואות אלה, אפשר לחשב את הגמישויות המבוקשות תוך שימוש במקדמים שנאמדו בצמדי המשוואות, סלקציה ורגרסיה, עבור כל אחד מהמוצרים בנפרד. חישוב הגמישויות מתוך המודל האמפירי חישוב הגמישויות מתוך המודל האקונומטרי תלוי באופן ברור במודל האקונומטרי הנבחר. במחקר זה המודל המתאים ביותר הינו Selection Samle של הקמן האומד את המשוואות, משוואת הסלקציה ומשוואת הרגרסיה באופן (פונקצית הנראות המקסימאלית מוצגת בנספח סימולטאני,.( ומציג אומדי נראות מקסימאלית מודל זה מניח כי הטעויות של משוואת הסלקציה ומשוואת הרגרסיה מתואמות, שכן אם הן אינן מתואמות אין צורך בתיקון לסלקציה וניתן לחשב את הרגרסיה ללא תיקון בשל ההתייחסות לתת הקבוצה שיצאה לחופשה. אומדנים אלה מתארים באופן ישיר את ההשפעות השוליות ומגלמות בהן גם את התיקון לסלקציה מבלי ליצור משתנה חדש עבור משוואת הרגרסיה. בשימוש במודל זה נוכל להציג את גמישויות ההכנסה לשהייה באופן הבא הגמישויות בנספח ): [ β ] (7) (ראה פיתוח כל כאשר הגמישות לסך כל יחידות האיכות תהייה גמישות ההכנסה לחלק היחסי המשולם על השהייה בחופשות דומה גמישות ההכנסה לאיכות השהייה תהיה: (8) ועוד, והמקדמים האחרים לקוחים מתוך משוואות 3 ו- 5. באופן π π β - 8 -

19 וגמישות ההכנסה למספר ימי החופשה תהיה הפרש הגמישויות כפי שהוצג במשוואות 6. באופן דומה יוצגו גמישויות ההכנסה לסך כל יחידות האיכות מנסיעה לחופשה וגמישות ההכנסה מאיכות במשוואת 9 ו- 0 בהתאמה, כאשר היחסי של ההוצאה על נסיעה לחופשה. (9) (0) מייצגת את גמישות ההכנסה של החלק [ β ] π π β, L שכן מתוך גמישויות אלה ניתן גם לחשב את הגמישות ההכנסה לאורך החופשה הממוצע. גמישות זו תתקבל אורך חופשה ממוצע יהיה סך כל ימי החופשה חלקי סך כל החופשות כהפרש בין גמישות ההכנסה למספר הימים לבין גמישות ההכנסה למספר החופשות (משוואה ). L ( ) חישוב גמישויות הביקוש מראה כי גם במקרה זה מהווה גמישות סך כל יחידות האיכות סכום של.(7 () גמישויות הכמות הנצרכת וגמישות איכות המוצרים (משוואות הביקוש ניתן להצגה בהתייחסות ישירה לגמישויות ההכנסה. החופשה ולמספר החופשות מוצגות במשוואות. אולם, חישוב גמישויות גמישות הביקוש למספר ימי ( ) ( ) ( ( ) ) () אחרי חישוב גמישויות הביקוש למספר ימי החופשה ולמספר החופשות ישנן גמישויות נוספות אשר המחקר מנסה להתחקות אחריהן. גמישויות הביקוש לרמת האיכות הנצרכת בשהייה בחופשה (3) ובנסיעה אליה (משוואות 3)

20 בחינת הנתונים ליישום האמפירי בכדי לבחון את יכולתו של המודל לנתח את התנהגותם של משקי הבית נותח מסד הנתונים של סקר הוצאות המשפחה בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 007. סקר הוצאות המשפחה מכיל את כל המאפיינים של משקי הבית שיפורטו בהמשך, ובנוסף ישנו מסד נתונים נפרד המתאר את צריכת חופשות של משקי הבית. אופן איסוף המידע הינו גורם מכריע המשפיע באופן ישיר על ניתוח הנתונים ועל כן ישנה חשיבות לתהליך הכנת מסד הנתונים המאוחד. כמו כן, במהלך הניתוח הראשוני של הסטטיסטיקה התיאורית, ניכר כי ייחודה של מדינת ישראל הן במיקומה הגיאוגראפי מחד והן מאופי התנהלות ענף התעופה שלה מאידך הביאו לניתוחים נפרדים לחופשות מקומיות וחופשות שאינן בגבולות המדינה. סקר הוצאות המשפחה בוחן את הוצאותיו של משק הבית בשלושת החודשים שקדמו ליום הסקר. במחקר זה מקבלת עובדה זו משמעות שכן חופשות הינן מוצר עונתי, כלומר תלוי נקודת הזמן בשנה בו נערך הסקר, וכן מוצר שאינו יום יומי נרכש מספר מועט של פעמים בכל שנה אם בכלל. עובדה זו עלולה להוציא מתוך המדגם משקי בית רבים אשר בתקופה זו לא יצאו לחופשה. מסיבה זו החודש בו התקיים הסקר הינו משמעותי לתוצאות ויוכלל בחלק ממשוואות המודל. כמו כן, במהלך איסוף הנתונים נאספו נתונים נפרדים על חופשות בארץ וחופשות בחו"ל, וכן ישנה הפרדה בחופשות בישראל בין טיולים יומיים ללא לינה, חופשות מאורגנות וחופשות עצמאיות. הפרדת זו מאופיינת בין השאר באופן התשלום כאשר ההפרדה בין תשלומי הנסיעה והשהייה אינם ברורים שכן ישנם סכומים המשולמים ישירות לסוכנות הנסיעות ואינם בהכרח הוצאות נסיעה בלבד. בהמלצת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פוצלו ההוצאות לשהייה ולנסיעה. בשלב איחוד מסדי הנתונים סוכמו לכל משק בית כל הנסיעות שנצברו בתקופה זו, וכן מספר ימי החופש הצבורים שלו. ההפרדה בין החופשות בישראל והחופשות שאינן בישראל טומנת בה מאפיין אחד נוסף משמעותי. הואיל ומחקר זה מפריד בין עלויות נסיעה לעלויות שהייה, מקבלות עלויות הנסיעה מאפיינים אחרים בשני סוגי היעדים. חופשות בארץ מאופיינות בעלות נסיעה נמוכה שכן פרט למרחקים הקצרים כמעט כל הנסיעות בארץ מתבצעות במכונית או באוטובוס. לעומת זאת, החופשות שאינן בישראל כוללות כמעט כולן טיסה, ובשל כך סדר הגודל של העלויות משתנה לחלוטין. כמו כן, כאשר משק בית יוצא לחופשה במכונית העלות השולית לחבר משפחה נוסף היא זניחה ואילו בטיסה מוסיף כל נוסע עלות משמעותית לעלויות הנסיעה. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שמשקי בית רבים משתמשים במכונית ממקום העבודה ולכן לא משלמים על הנסיעה בארץ בעת היציאה לחופשה. היבטים אלה הובילו להתייחסות מיוחדת ליעד הנסיעה בשלב הרצות המודל ובדיקה של מספר מודלים במקביל

21 סטטיסטיקה תיאורית במדגם של סקר הוצאות המשפחה נדגמו 6,69 משקי בית (לאחר הוצאת חמש תצפיות שאינן הגיוניות), כאשר כל משק בית קיבל משקל ניפוח המתאר את כמות משקי הבית הדומים לו באוכלוסייה. מתוך כלל המדגם דיווחו,80 משקי בית כי הם יצאו לחופשה הכוללת לפחות לילה אחד מחוץ לבית. אולם התבוננות מעמיקה בנתונים העלתה כי לא כל משקי הבית יצאו לחופשה בתשלום, כך שישנן תצפיות החסרות כל מידע על הוצאות כלשהן במהלך החופשה או הנסיעה אליה. ברוב המקרים הללו ניכר כי החופשה שולמה על ידי גורם חיצוני למשק הבית ואין מדובר בנתונים חסרים מפאת בעיות איסוף המידע. ככלל ניתן לומר שמימון חיצוני הינו אחד הגורמים בקבלת ההחלטה לצאת לחופשה, שכן בכמות גדולה של חופשות דווח על מימון על ידי גורם חיצוני. עם זאת, לא ניתן לדעת מהנתונים הקיימים מה היה גובה המימון החיצוני אך הוא נבדק כמשתנה מסביר אקסוגני כפי שיוצג בהמשך. בטבלה המצורפת ניתן להשוות בין משקי הבית שיצאו לחופשה ליעד כלשהוא לעומת אלה שלא יצאו כלל. טבלה : תיאור המשתנים לפי היציאה לחופשה משתנה הוצאה חודשית מספר נפשות גיל ראש משק הבית מספר שנות הלימוד של ראש משק הבית ערך הנכסים הקבועים (נדל"ן) של משק הבית באלפי ש"ח משתנה בינומי ראש משק הבית היא אישה ראש משק הבית עובד ראש משק הבית נולד בישראל למשק הבית יש אינטרנט כלל המדגם (6,69) ממוצע סטיית תקן משקי הבית שיצאו לחופשה (,80) ממוצע סטיית תקן משקי הבית שלא יצאו לחופשה (,359) ממוצע 737 סטיית תקן מספר משקי בית אחוז משקי בית 38% 35 מספר משקי בית 569 אחוז משקי בית 3% מספר משקי בית 785 אחוז משקי בית % 70% 0% 5% % 57% 79% % 5% 59% נראה כי משקי הבית שבחרו לצאת לחופשה הם אלה בעלי ההוצאה החודשית הגבוהה יותר (שהוא מדד להכנסה), השכלה גבוהה יותר של ראש משק הבית, יותר רכוש ומשתמשים יותר באינטרנט. הדבר דומה למחקרים קודמים שהשתמשו במשתנים אלה ומצאו ממצאים דומים. - -

22 כאמור לעיל, התבוננות בנתונים העלתה בעיה במודל שכן רק כשני שלישים מתוך כלל משקי הבית שיצאו לחופשה,,0 שילמו בפועל על הנסיעה סכום שאינו זניח, לעומת משקי בית 73 ששילמו סכום שאינו זניח על שהייה. נתון זה מחזק את הטענה כי ישנו מימון חיצוני למשק הבית אשר משפיע על ההחלטה לצאת לחופשה. דוגמא אחת לכך היא כאשר לפלוני יש רכב ממומן על ידי מקום עבודתו, בסקטור הפרטי, מצב שכיח בעבודות המאופיינות בהכנסה גבוהה הן בסקטור הציבורי והן הוא אינו משלם באופן ישיר על הנסיעה ולא ניתן לבחון את השפעת הכנסתו על הוצאותיו על נסיעה. עם זאת, נתון זה קיים במסד הנתונים רק עבור משקי הבית שיצאו לחופשה ולא ניתן לחזות אותו עבור משקי בית שלא בחרו לעשות כן. נתונים אלה אינם מאפשרים לאפיין אוכלוסייה אחת שתצליח, בעזרת המודל, להסביר את אופן צריכת החופשות, שכן יש צורך גם בהוצאות נסיעה וגם בהוצאות שהייה לכל משק בית. מחד ישנה אפשרות להתייחס רק למשקי בית ששילמו הן על הנסיעה לחופשה והן על השהייה, אך נקבל הטיה של תוצאות המודל שכן יותר מ- 500 משקי בית אשר שילמו על שהייה בלבד לא יילקחו בחשבון במודל. על כן, המודל שנבחר היה הפרדה בין שתי אוכלוסיות, כאשר החלטה אחת היא האם לצאת לחופשה כאשר קיים תשלום בגין הנסיעה וההחלטה השנייה היא האם לצאת לחופשה כאשר קיים תשלום בגין השהייה. בטבלאות הבאות יוצגו נתוני החופשות של משקי הבית על פי החלוקה לשתי הקבוצות, כאשר המודל המשותף לוקח בחשבון את כל משקי הבית ששילמו בגין המוצר, מודל ארץ לוקח בחשבון את משקי הבית שנפשו בישראל בלבד ואילו מודל חו"ל לוקח בחשבון את משקי הבית שנפשו לפחות פעם אחת בחו"ל. טבלה : תיאור המשתנים של משקי הבית שיצאו לחופשה ושילמו על הנסיעה מודל משותף מודל ארץ מודל חו"ל ממוצע סטיית תקן ממוצע סטיית תקן ממוצע סטיית תקן % % % % % % 965 מספר נסיעות מספר ימים עלות לנסיעה חלק יחסי בגין נסיעה סה"כ הוצאות בגין הנסיעה מתוך הטבלה, המתארת את משתני החופשה, ניכר כי אין הבדל משמעותי במספר הנסיעות אולם לעלויות הנסיעה יש הבדל משמעותי בין משקי הבית שנפשו בישראל ואלה שנפשו בחו"ל. לאור מספר הנסיעות הקטן לכל משק בית ניכר כי ההבדל גדול גם עבור סך כל ההוצאות בגין הנסיעה וגם בעלות נסיעה בודדת. הבדל זה מצדיק הפרדה בין שתי קבוצות האוכלוסייה במודל הבוחן את עלויות הנסיעה. טבלה 3 : תיאור המשתנים של משקי הבית שיצאו לחופשה ושילמו על השהייה בחופשה מודל משותף מודל ארץ מודל חו"ל ממוצע סטיית תקן ממוצע סטיית תקן ממוצע סטיית תקן מספר נסיעות מספר ימים עלות ליום 0% 3% 5% 6% 9% 9% חלק יחסי בגין שהייה סה"כ הוצאות בגין השהייה

23 בטבלה 3 ניכר כי עלות יום חופשה בישראל ובחו"ל היא דומה, אך מספר ימי החופשה הוא שונה ובשל כך יש הצדקה להתייחס לכל משקי הבית כמקשה אחת ולא להפריד את האוכלוסיות. עם זאת, ההבדל בין האוכלוסיות הוא באורך החופשה ומכאן שגם העלות הכוללת בגין השהייה גבוהה יותר אצל משקי הבית שנפשו גם בחו"ל. לאור נתונים אלה, ייושם המודל פעם אחת עבור כלל האוכלוסייה כאשר ישנו משתנה אשר מבדיל בין הנסיעות בישראל והנסיעות בחו"ל, וכן יושם בנפרד עבור כל אחת מהאוכלוסיות

24 תוצאות הרצת המודל כוללת, כאמור, שני צמדים של משוואות עבור כל קבוצת מוצרים: נסיעה לחופשה, ושהייה בחופשה. לחופשה (בתשלום) היא כאל נתונים חסרים, בצמד הראשון, משוואת סלקציה מבדילה בין משקי הבית שבחרו לנסוע למשקי הבית שלא יצאו לחופשה (ההתייחסות למשקי הבית שנסעו ולא שילמו ועל כן לא נכללו כלל במשוואת הסלקציה). המשוואה השנייה היא רגרסיה ליניארית בה המשתנים מסבירים את העלות הממוצעת לנסיעה או העלות הממוצעת ליום חופשה, משוואת הסלקציה בה נבדקים רק משקי הבית (משוואה ( במודל Selection Samle של הקמן. ששלמו בפועל על המוצר הנרכש. ומשוואת הרגרסיה (משוואה,( טבלה : תוצאות משוואת הסלקציה למשקי הבית ששילמו בגין הנסיעה לחופשה Coef. St. rr. שתי המשוואות, הורצו באופן סימולטאני Constant -.33* 0.98 (total exenitures).06* 0.09 (number of family members) -0.3* 0.08 Age of HH hea if HH hea is female -0.0* No. of school years of HH hea 0.07* if HH hea orks Real estate assets alue in millions NIS 0.076* if HH hea as born in Israel 0.* 0.05 No. of non acation tris oer sea of HH -0.36* if HH as sureye in January if HH as sureye in February -0.0* 0. if HH as sureye in March * 0. if HH as sureye in Aril -0.3* 0.5 if HH as sureye in May if HH as sureye in June if HH as sureye in July if HH as sureye in August 0.38* 0.0 if HH as sureye in Setember 0.6* 0.09 if HH as sureye in October 0.38* 0.0 if HH as sureye in Noember 0.0* 0.0 * rob0.05 ** rob0. Note: HH Househol מתוך משוואת הסלקציה (טבלה ) ניכר כי מרבית המשתנים המסבירים הם מובהקים. ניכר כי ככל שהכנסת משק הבית עולה כן תעלה ההסתברות של משק הבית לצאת לחופשה. כמו כן, גם להשכלה, ליציבותו הכלכלית של משק הבית בטווח הארוך וללידה בישראל של ראש משק הבית יש השפעה חיובית, כלומר הם מגדילים את הסתברות משק הבית לצאת לחופשה. תוצאות אלה מתקבלות על הדעת שכן אנשים משכילים ואמידים יכולים להרשות לעצמם לצאת לחופשה. כמו כן, ניתן לראות כי החודש בו התבצע הסקר משפיע באופן מובהק על ההסתברות של משק הבית לצאת לחופשה. חודשי הסקר שלהם השפעה חיובית על ההסתברות לצאת לחופשה הם החודשים - -

25 הכוללים את חודשי הקיץ וחגי תשרי, שמהווים את שיא עונת התיירות. חודשים אלה, בדומה לכל שאר החודשים, מהווים את השינוי שקיים באותו חודש ביחס לחודש דצמבר שהוא החודש המושמט (חודש בעונת שפל של תיירות אך כולל את החגים ועל כן הוא חודש ממוצע). חודשי החורף לעומתם, שמהווים את השפל בעונת התיירות, מקבלים חיזוק בתוצאות המחקר שכן המקדמים שלהם הם שליליים. כלומר אם הסקר בוצע בחודשי הקיץ גדלה ההסתברות כי משק הבית יצא לחופשה. עוד אפשר להבחין כי אם ראש משק הבית היא אישה יורדת ההסתברות לצאת לחופשה וכמו כן גם מספר הנפשות משפיע באופן שלילי על ההסתברות. מספר הנפשות שמשפיע אף הוא באופן שלילי, כאמור, נובע מכך שעלויות הנסיעה גדלות לכל נוסע נוסף לפחות עבור נסיעות שאינן בישראל וכל כרטיס טיסה יגדיל את עלות הנסיעה באופן ניכר. משתנה נוסף שמשפיע באופן שלילי על ההסתברות לצאת לחופשה הוא נסיעות נוספות למדינות זרות שלא למטרת חופשה. כנראה שנסיעות אלה עונות באופן חלקי על צרכים של משק הבית, למשל מאפשרות לקנות מוצרים בחנויות פטורות מכס בשדות התעופה, תופעה מוכרת בתרבות הצריכה בישראל, ומהוות תחליף מסוים לנסיעה לחופשה מעבר לים. במשוואות הסלקציה, המופיעות בהמשך המודל, הוחלפו חלק מהמשתנים בשל אי יציבות המודל, שכן המודל לא תמיד מצליח להתכנס. תוצאות משוואת הרגרסיה המוצגות בטבלה המשוואה המשלימה לצמד המשוואות הראשון של המודל (משוואה ). טבלה 5 : תוצאות משוואת הרגרסיה לעלות נסיעה ממוצעת (משתנה תלוי -,5 (π Coef. St. rr. היא Constant (total exenitures) 0.73* 0.07 (number of family members) -.09* (number of family members) for HH that traele abroa.687* 0.06 Age of HH hea Age of HH hea suare if HH has Internet 0.0* 0.09 if All costs ere ai by HH 0.306* if HH on-site exeniture >0-0.39* 0.7 if HH hea as born in Israel if HH as sureye in January if HH as sureye in February if HH as sureye in March if HH as sureye in Aril if HH as sureye in May if HH as sureye in June if HH as sureye in July if HH as sureye in August if HH as sureye in Setember 0.60* 0.5 if HH as sureye in October 0.37** 0. if HH as sureye in Noember Rho 0.6** χ 3.06** * rob0.05 ** rob0. Note: HH Househol - 5 -

26 לפני בחינת האומדנים שהתקבלו בהרצת המודל יש לבחון את התאמתו של המודל הנבחר לנתונים של סקר הוצאות המשפחה. תוצאות התאמתו של המודל נבחנת על ידי מובהקותו של (Wal χ (מבחן rho או שהם מבחנים מקבילים, המעידים על התלות בין שתי המשוואות. המבחן משווה בין הרצה של שתי המשוואות בנפרד להרצת שתי המשוואות במערכת אחת, כלומר קיימת תלות בין שתיהן. כאשר משתנה זה אינו מובהק, ניתן להריץ את המשוואות בנפרד ולקבל תוצאות דומות ללא התיקון סלקציה המתקבל במודל של שתי משוואות תלויות. באומדני הרגרסיה בטבלה,5 ניתן לראות כי השפעת ההכנסה של משק הבית היא חיובית ומובהקת על עלותה של נסיעה, כלומר ככל שתעלה ההכנסה כן מוציא יותר משק הבית בהוצאה על נסיעה. אולם כאשר מתבוננים במספר הנפשות במשפחה ניכר כי ההוצאה לנסיעה שאינה בישראל היא גבוהה שכן כל כרטיס טיסה מגדיל את הוצאות הנסיעה באופן ניכר. במשקי הבית שנפשו רק בישראל, העלות לנסיעה. לעומתם, דווקא כמות גדולה של פרטים במשק הבית מקטינים את כיוון זה הוא פחות משמעותי הן בשל הגודל של המקדם והן בשל ההוצאות הנמוכות על הנסיעה לחופשה מקומית. משתנה מובהק נוסף המעיד על מאפייני משק הבית הוא החיבור לרשת האינטרנט. החיבור לרשת האינטרנט מעיד על חשיפת משק הבית לטכנולוגיה ומידע, וכיום הוא מהווה את אחד מצינורות השיווק המרכזיים של שוק החופשות. ההשפעה של האינטרנט על עלות הנסיעה היא חיובית שכן היא מרחיבה את מגוון אתרי הנופש וכך משקי הבית מוכנים להשקיע יותר משאבים בכדי להגיע ליעד הנבחר. שני משתנים מובהקים נוספים אינם מאופיינים על ידי תכונותיו של משק הבית, אלא על ידי בחינה של מקורות מימון חיצוניים. לאחר סקירת הנתונים ניכר, כי מספר רב של משקי בית נעזרו במימון חיצוני על מנת לצאת לחופשה. כלומר, משק בית אשר קיבל סיוע חיצוני במימון כרטיס טיסה לדוגמא, ישלם רק חלק מן הסכום ולכן הוצאותיו על נסיעה יקטנו. עוד עולה כי אם יוצא משק הבית לחופשה אצל קרובים לדוגמא, ובכך נחסכות לו הוצאות שהייה, יהיה מוכן להשקיע יותר כסף בנסיעה. גם במשוואת הרגרסיה, בדומה למשוואת הסלקציה, מקבלים חודשי הקיץ ייחוד משאר חודשי השנה. לא רק שמשקי הבית מעלים את ההסתברות לצאת לחופשה בחודשי הקיץ, הם גם יהיו מוכנים להשקיע יותר כסף בנסיעה בתקופה זו. תופעה זו נובעת משני טעמים, כאשר האחד הוא מחירי הנסיעה, בעיקר טיסות, אשר עולה בתקופה זו של השנה, בשל עונתיות הענף, ואילו השני הוא זמינות יחסית של משקי הבית לצאת לחופשה. בתקופה זו מסגרות החינוך, בעיקר בתי הספר אינם פועלים ומשקי הבית מנצלים את התקופה לחופשות משפחתיות. בשלב השני הורץ צמד משוואות נוסף כאשר המשוואה הראשונה היא משוואת סלקציה דומה למשוואה שהורצה בצמד הראשון, ואילו המשוואה השנייה היא רגרסיה ליניארית (משוואה 5), כאשר המשתנה המוסבר הוא החלק היחסי של ההוצאה על הנסיעה לחופשה מתוך סך כל הוצאות משק הבית ) ). מלבד המשתנים המסבירים המאפיינים את משק הבית, וראש משק הבית, נבחר משתנה נוסף בכדי להסביר את החלק היחסי של ההוצאה. משתנה זה מקשר בין שני צמדי המשוואות והוא המחיר המחושב לנסיעה לחופשה. משוואת הסלקציה הראשונה ומאפייניו של כל משק בית. משתנה זה חושב על ידי המקדמים של - 6 -

27 טבלה 6 : תוצאות משוואת הרגרסיה לחלק היחסי של עלויות הנסיעה לחופשה (משתנה תלוי - ( Coef. St. rr. Constant 0.0* 0.0 (total exenitures) * (number of family members) Age of HH hea * if All costs ere ai by HH ** 0.00 No. of school years of HH hea if HH on-site exeniture >0-0.07** 0.0 Real estate assets alue in millions NIS Unit alue ( π ) 0.0* 0.00 rho χ 0.0 * rob0.05 ** rob0. Note: HH Househol במשוואת הרגרסיה השנייה ניכר כי דווקא השפעת ההכנסה היא שלילית, כלומר ככל שההכנסה גבוהה יותר כך החלק היחסי של ההוצאה על הנסיעה קטן. תוצאה זו מתקבלת בשל כך שמחירי הנסיעות הם באותו סדר גודל ולכן עלייה בהכנסת משק הבית תביא כנראה לעליה קטנה יותר בהוצאה וכך החלק היחסי יקטן, דבר המצביע על כך שגמישות ההכנסה קטנה מ-. ממשוואה זו עולה כי דווקא לגילו של ראש משק הבית יש השפעה, וככל שיהיה יותר מבוגר כך יעדיף להשקיע חלק גדול יותר מסך ההכנסה בנסיעה לחופשה. ניראה כי למימון החיצוני יש השפעה חיובית כלומר משקי הבית הנעזרים במימון חיצוני דווקא יוציאו חלק גדול יותר מהוצאותיהם על הנסיעה לחופשה. הדבר מעיד על כך שכנראה משקי בית אלה מנצלים הזדמנות לצאת לחופשה ומוכנים להוסיף את הסכום הדרוש ליציאה לחופשה יקרה יותר, ולאו דווקא מנצלים את הסיוע לחופשה זולה. לעומת זאת, תשלום על השהייה, מפחית את החלק היחסי של ההוצאות בגין הנסיעה של משק הבית, בשל הוצאות השהייה הנלוות. המשתנה הנוסף, שמקשר בין שתי המשוואות הוא, כאמור, מחיר הנסיעה לחופשה. מחיר זה המכונה ) (π Unit alue הוא מחיר מחושב כתוצאה ממקדמי הרגרסיה בטבלה 5. גם המקדם של משתנה זה הוא מובהק ומעיד כי ככל שמשק הבית יבחר בנסיעה יקרה יותר, כן יעלה החלק היחסי של ההוצאה בגין הנסיעה לחופשה. אמנם ניכר כי במשוואה זו אין הצדקה להשתמש במודל הקמן שכן ה- rho אינו מובהק, אך הואיל והוא מקבל משתנה מצמד המשוואות הקודם יש להשתמש באותו המודל

28 באופן דומה ליישום המודל על נתוני משקי הבית ששילמו בגין הנסיעה לחופשה ייושם המודל על נתוני משקי הבית ששילמו בגין השהייה בחופשה. טבלה 7 : תוצאות משוואת הסלקציה למשקי הבית ששילמו בגין השהייה בחופשה Coef. St. rr. Constant -0.55* 0.30 (total exenitures) 0.98* 0.03 (number of family members) * 0.03 Age of HH hea if HH hea is female -0.5* 0.06 No. of school years of HH hea 0.07* if HH hea orks 0.5** Real estate assets alue in millions NIS 0.7* No. of non acation tris oer sea of HH -0.09** 0.05 if HH as sureye in January if HH as sureye in February -0.9* if HH as sureye in March -0.80* if HH as sureye in Aril -0.88* 0.0 if HH as sureye in May if HH as sureye in June -0.5* 0.00 if HH as sureye in July if HH as sureye in August 0.96* if HH as sureye in Setember 0.3* 0.0 if HH as sureye in October 0.9* 0.09 if HH as sureye in Noember 0.88* 0.09 * rob0.05 ** rob0. Note: HH Househol גם במשוואת הסלקציה הזו שתוצאותיה מוצגות בטבלה 7 (משוואה ) ניכר כי מרבית המשתנים המסבירים הם מובהקים, ודומים לאומדנים שהתקבלו במשוואת הסלקציה עבור משקי הבית ששילמו בגין הנסיעה לחופשה (טבלה ). ניכר כי ההסתברות לצאת לחופשה תעלה ככל שהכנסת משק הבית גבוהה יותר, משק הבית יציב יותר כלכלית בטווח הארוך, ראש משק הבית יותר משכיל והעובדה שהוא מועסק. ההסתברות של משק הבית לצאת לחופשה דווקא תרד אם מספר הנפשות במשק הבית הוא גדול, ראש משק הבית היא אישה ומישהו ממשק הבית נסע לחו"ל למטרות שאינן חופשה. תוצאות אלה דומות, כאמור, לאומדנים שהתקבלו במשוואת הסלקציה בטבלה, וגם האומדנים העונתיים דומים

29 ( π טבלה 8 : תוצאות משוואת הרגרסיה לעלות נסיעה ממוצעת (משתנה תלוי - Coef. St. rr. Constant (total exenitures) 0.56* (number of family members) Age of HH hea Age of HH hea suare if All costs ere ai by HH 0.537* if HH trael exeniture > * 0.06 if HH hea is female -0.* 0.08 if HH has Internet if HH hea as born in Israel No. of school years of HH hea Real estate assets alue in millions NIS if HH as sureye in January if HH as sureye in February if HH as sureye in March if HH as sureye in Aril if HH as sureye in May if HH as sureye in June if HH as sureye in July if HH as sureye in August 0.68** if HH as sureye in Setember if HH as sureye in October if HH as sureye in Noember rho 0.8* χ 8.0* * rob0.05 ** rob0. Note: HH Househol מתוצאות הרצת הרגרסיה המוצגות בטבלה 8 (משוואה 3) עולה כי גם עלות יום חופשה מושפע באופן חיובי מהכנסות משק הבית, כלומר משק בית בעל הכנסה גבוהה יותר ישקיע יותר בכל יום חופשה. ממצא זה מתקבל על הדעת, שכן למשקי הבית יש את האפשרות לקנות שירותי תיירות ברמה יותר גבוהה. כמו כן, גם בשהייה ניכר כי תשלום של גורם חיצוני מוריד באופן מובהק את ההוצאה של משק הבית ליום. עוד נראה כי אם אישה היא ראש משק הבית או אם משק הבית משלם גם על הנסיעה לחופשה, יושקע פחות כסף בכל יום של חופשה. לעומת עלות הנסיעה, ניכר כי פחות מאפיינים של משק הבית נמצאו מובהקים, אך השימוש במודל של צמד משוואות, סלקציה ורגרסיה, מתאר באופן טוב יותר את הבחירה בעלות יום חופשה. בקבוצת מוצרים זו ניכר אף באופן מובהק יותר כי השימוש במודל של הקמן הוא הכרחי על מנת לקבל תוצאות שאינן מוטות שכן ה- rho מובהק, ברמה גבוהה יותר